סמואל הוא רומן חניכה והרפתקאות המגולל את סיפורו יוצא הדופן של סמואל — ילד יתום מאב ומאם, אשר כולם סברו כי הסיכוי לחנכו שואף לאפס, הוא הרי מקרה אבוד.
סמואל, נער בן חמש עשרה בלבד, נקלע במהלך אחת מהרפתקאותיו במרדף אחר חיים חדשים לאוניית מפרשים בנמל המקומי של קזבלנקה המפליגה לדרום אמריקה, כך מתחיל מסעו כנער סיפון — מסע אשר הופך לסיפור חיים מרתק ומעורר השראה.
במרוצת השנים מתמודד סמואל עם אתגרי ההגירה וההתיישבות בארגנטינה, נודד לבלגיה, ולבסוף מוצא את דרכו לארץ ישראל. הרומן מתאר לא רק את מסעו הפיזי אלא גם את מסעו הנפשי, כאשר הוא מתמודד עם שאלות של זהות, של שייכות ושל משמעות החיים בעודו מחפש תמידית אחר מקומו בעולם המשתנה של המאה ה־20. הספר שזור בחזון ובתקווה ומביע את החתירה הבלתי נלאית של סמואל אל עבר החופש והמשמעות.
סמואל הוא רומן חניכה והרפתקאות המגולל את סיפורו יוצא הדופן של סמואל — ילד יתום מאב ומאם, אשר כולם סברו כי הסיכוי לחנכו שואף לאפס, הוא הרי מקרה אבוד.
סמואל, נער בן חמש עשרה בלבד, נקלע במהלך אחת מהרפתקאותיו במרדף אחר חיים חדשים לאוניית מפרשים בנמל המקומי של קזבלנקה המפליגה לדרום אמריקה, כך מתחיל מסעו כנער סיפון — מסע אשר הופך לסיפור חיים מרתק ומעורר השראה.
במרוצת השנים מתמודד סמואל עם אתגרי ההגירה וההתיישבות בארגנטינה, נודד לבלגיה, ולבסוף מוצא את דרכו לארץ ישראל. הרומן מתאר לא רק את מסעו הפיזי אלא גם את מסעו הנפשי, כאשר הוא מתמודד עם שאלות של זהות, של שייכות ושל משמעות החיים בעודו מחפש תמידית אחר מקומו בעולם המשתנה של המאה ה־20. הספר שזור בחזון ובתקווה ומביע את החתירה הבלתי נלאית של סמואל אל עבר החופש והמשמעות.
הדסה נערה צעירה המתגוררת באיספהן שבאיראן נאלצת בניגוד לרצונה להינשא לניסים. אביה שבטוח שניסים אדם עשיר כופה על בתו את הנשואים הללו. הוא לא מודע לכך שניסים מהמר כפייתי שהפסיד את כל כספו ורכושו במשחקי קלפים. לאחר החתונה כשהמשיך ניסים להמר והפסיד גם את הבית, החלו העניינים להסתבך.
כדי להציל את חייו הסכים ניסים להמר על בתו היחידה אסתר. באחד הימים כשהלכה הדסה אמה של אסתר הקטנה עם בתה לשוק, נעקרה הילדה מידיה. החוטף גרר אותה אחריו והחל בורח. מורדי שעבר שם באותה שעה הציל אותה מידיו. הדסה נאלצה לקחת את ילדיה ולברוח מאיראן, אך גם בארץ ממשיכים האסונות לרדוף אותה.
סליחה שלא סיפרתי הוא סיפור מלא רגש. הטומן בחובו אהבות שתיקות והסתרת האמת שסוחבות עימם הנפשות הפועלות. סיפור שמתחילתו ועד סופו סוחף את הקורא שמתקשה להניח את הספר מידיו.
זהו ספרה החמישי של הסופרת רחל גבריאל. קדמו לו תבקשי חזק, שמרי נפשך. נתיב הבריחה, ונסטרן. כולם ספרים אוטנטיים ומרגשים עד מאוד.
הדסה נערה צעירה המתגוררת באיספהן שבאיראן נאלצת בניגוד לרצונה להינשא לניסים. אביה שבטוח שניסים אדם עשיר כופה על בתו את הנשואים הללו. הוא לא מודע לכך שניסים מהמר כפייתי שהפסיד את כל כספו ורכושו במשחקי קלפים. לאחר החתונה כשהמשיך ניסים להמר והפסיד גם את הבית, החלו העניינים להסתבך.
כדי להציל את חייו הסכים ניסים להמר על בתו היחידה אסתר. באחד הימים כשהלכה הדסה אמה של אסתר הקטנה עם בתה לשוק, נעקרה הילדה מידיה. החוטף גרר אותה אחריו והחל בורח. מורדי שעבר שם באותה שעה הציל אותה מידיו. הדסה נאלצה לקחת את ילדיה ולברוח מאיראן, אך גם בארץ ממשיכים האסונות לרדוף אותה.
סליחה שלא סיפרתי הוא סיפור מלא רגש. הטומן בחובו אהבות שתיקות והסתרת האמת שסוחבות עימם הנפשות הפועלות. סיפור שמתחילתו ועד סופו סוחף את הקורא שמתקשה להניח את הספר מידיו.
זהו ספרה החמישי של הסופרת רחל גבריאל. קדמו לו תבקשי חזק, שמרי נפשך. נתיב הבריחה, ונסטרן. כולם ספרים אוטנטיים ומרגשים עד מאוד.
רינת ועמית, שתי אמניות בתחילת דרכן, מחליטות לעזוב את ישראל לטובת מקסיקו, ארץ הולדתה של רינת. במקסיקו סיטי מחכות להן משפחתה וחברותיה של רינת, וגם "החלום המקסיקני" - פנטזיה של שפע, שמחה והצלחה.
בניסיון להיטמע בתרבותה המקורית, יוצאת רינת להרפתקאות מחוץ לסביבתה המוכרת, כאשר בהדרגה צצים קונפליקטים בין התרבות הישראלית הישירה והלוחמנית של עמית לבין תרבות ילדותה של רינת, שבה נהוג לחייך כשאת נותנת שוחד לשוטר או לבלות עד אור הבוקר תוך התעלמות מילדי הרחוב שמחכים לנדבה מחוץ לבר.
מקסיקו הוא רומן-ממואר העוסק בהגירה, בשייכות ובזרות. באמצעות דמותה של רינת, המספרת, נחשפות הקוראות למקסיקו סיטי הססגונית והמסוכנת, ולגיבורה אמיצה ושברירית שמורכבותה מתוארת ממרחק הזמן במבט מפוקח ואירוני.
רינת שניידובר היא סופרת, מתרגמת ואמנית חזותית ילידת מקסיקו סיטי (1978). מקסיקו הוא ספרה הרביעי.
רינת ועמית, שתי אמניות בתחילת דרכן, מחליטות לעזוב את ישראל לטובת מקסיקו, ארץ הולדתה של רינת. במקסיקו סיטי מחכות להן משפחתה וחברותיה של רינת, וגם "החלום המקסיקני" - פנטזיה של שפע, שמחה והצלחה.
בניסיון להיטמע בתרבותה המקורית, יוצאת רינת להרפתקאות מחוץ לסביבתה המוכרת, כאשר בהדרגה צצים קונפליקטים בין התרבות הישראלית הישירה והלוחמנית של עמית לבין תרבות ילדותה של רינת, שבה נהוג לחייך כשאת נותנת שוחד לשוטר או לבלות עד אור הבוקר תוך התעלמות מילדי הרחוב שמחכים לנדבה מחוץ לבר.
מקסיקו הוא רומן-ממואר העוסק בהגירה, בשייכות ובזרות. באמצעות דמותה של רינת, המספרת, נחשפות הקוראות למקסיקו סיטי הססגונית והמסוכנת, ולגיבורה אמיצה ושברירית שמורכבותה מתוארת ממרחק הזמן במבט מפוקח ואירוני.
רינת שניידובר היא סופרת, מתרגמת ואמנית חזותית ילידת מקסיקו סיטי (1978). מקסיקו הוא ספרה הרביעי.
בחדר של האמן היו עוד כמה חברים ופתאום בשנייה אחת היא הבחינה שהיא מוקפת בגברים מקועקעים: מהטלוויזיה ומהחיים האמיתיים. כל הגברים שתקו, ובשתיקתם סימנו יחד את כללי המשחק. רק קול החריטה של המחט בתוך הבשר נשמע. היא נבהלה ופחדה שהולך לקרות משהו רע. היא חשדה בידיד, בכוונות שלו, ראתה פוטנציאל אפל כלוא בכל הגברים שהיו בחדר, בכל הגברים מהטלוויזיה. היא הריחה אלימות. מרטין ויוהן הביטו זה בזה וחשבו על המורה לפילוסופיה עם הקעקוע של תווי המוזיקה על זרועו, על השאלה שהציב בפניהם, על זהות. אני הבטתי במרטין ולא ידענו איך להתחיל לשאול את יוהן מי היא, מתי הכירו ובאילו נסיבות. אחרי כל השנים ואף שזיהינו את המשולש האנושי הדמיוני שזהר מתוך הסיטואציה, התעלמנו. בזיק של שנייה החלטנו ללא מילים לוותר על תולדות הסיפור. הקשבנו לסיפור של האורחת שנראתה בדיוק כמו מריה על הידיד ואמן הקעקועים, וגם אם רצינו לומר משהו, בחלל הפה עמד בלון אוויר שלא אפשר מילים. ואולי באינטואיציה ידענו שלא יהיה לביקור הזה המשך, שכל המפגש הזה הוא תעתוע שמקורו בסיפור אחר, סיפור בלתי-נראה, מקביל לחיים הממשיים שלנו שאיננו מצליחים לכנות מציאות…
אמנות המרחק מורכב משלוש נובלות החוקרות את המושגים קרבה נפשית, הגירה, כמיהה, זהות, זרות, מיניות, אהבה והיעדרה. במבט חד המחפש את המרחק הנכון, משרטטת טלי עוקבי בקול חף מכל העמדת פנים, תמונת מראה של חיים המתחדשים מתוך השבר ומצביעים על אפשרות קיומו של יופי חדש.
טלי עוקבי היא סופרת ומשוררת ילידת 1970. בוגרת המדרשה לאמנות במכללת בית-ברל במגמת חינוך ואמנות. למדה בשוויץ ציור ולימודים אנתרופוסופיים. מתגוררת ופועלת בצפון גרמניה. זהו ספרה הרביעי, שכמו ספרה השלישי, בלוטת האושר, נערך בידי יגאל שוורץ.
בחדר של האמן היו עוד כמה חברים ופתאום בשנייה אחת היא הבחינה שהיא מוקפת בגברים מקועקעים: מהטלוויזיה ומהחיים האמיתיים. כל הגברים שתקו, ובשתיקתם סימנו יחד את כללי המשחק. רק קול החריטה של המחט בתוך הבשר נשמע. היא נבהלה ופחדה שהולך לקרות משהו רע. היא חשדה בידיד, בכוונות שלו, ראתה פוטנציאל אפל כלוא בכל הגברים שהיו בחדר, בכל הגברים מהטלוויזיה. היא הריחה אלימות. מרטין ויוהן הביטו זה בזה וחשבו על המורה לפילוסופיה עם הקעקוע של תווי המוזיקה על זרועו, על השאלה שהציב בפניהם, על זהות. אני הבטתי במרטין ולא ידענו איך להתחיל לשאול את יוהן מי היא, מתי הכירו ובאילו נסיבות. אחרי כל השנים ואף שזיהינו את המשולש האנושי הדמיוני שזהר מתוך הסיטואציה, התעלמנו. בזיק של שנייה החלטנו ללא מילים לוותר על תולדות הסיפור. הקשבנו לסיפור של האורחת שנראתה בדיוק כמו מריה על הידיד ואמן הקעקועים, וגם אם רצינו לומר משהו, בחלל הפה עמד בלון אוויר שלא אפשר מילים. ואולי באינטואיציה ידענו שלא יהיה לביקור הזה המשך, שכל המפגש הזה הוא תעתוע שמקורו בסיפור אחר, סיפור בלתי-נראה, מקביל לחיים הממשיים שלנו שאיננו מצליחים לכנות מציאות…
אמנות המרחק מורכב משלוש נובלות החוקרות את המושגים קרבה נפשית, הגירה, כמיהה, זהות, זרות, מיניות, אהבה והיעדרה. במבט חד המחפש את המרחק הנכון, משרטטת טלי עוקבי בקול חף מכל העמדת פנים, תמונת מראה של חיים המתחדשים מתוך השבר ומצביעים על אפשרות קיומו של יופי חדש.
טלי עוקבי היא סופרת ומשוררת ילידת 1970. בוגרת המדרשה לאמנות במכללת בית-ברל במגמת חינוך ואמנות. למדה בשוויץ ציור ולימודים אנתרופוסופיים. מתגוררת ופועלת בצפון גרמניה. זהו ספרה הרביעי, שכמו ספרה השלישי, בלוטת האושר, נערך בידי יגאל שוורץ.
הוא מסתובב אליה, מבטו ננעץ בה וסוניה צועדת צעד אחד אחורה כאילו למבט שלו כוח פיזי כמעט. "את! את רוצה להיות סופרת?"
היא לא עונה לו, אבל זה לא משנה לו. "יום אחד את תגידי לי תודה על כל זה, רק זה יעשה ממך סופרת! תאמיני לי שאני יודע, רק מתוך כאב את יכולה לכתוב משהו ששווה משהו!"
"אם זה ככה אז אני בכלל לא רוצה להיות סופרת!" היא צורחת בחזרה, דמעות מתפרצות מתוך עיניה, "כי אני אף פעם לא אגיד לך תודה! אף פעם!"
לא אכתוב, היא נודרת שם, ואם אכתוב – לא עליו, לא עבורו ולא בשפה שבה יוכל לקרוא. מתוך שלל ההבטחות הגועשות הללו בליבה של ילדה, היא נאלצת להתיר נדרים על שלוש.
שני זרים נפגשים בחדר המדרגות באזעקה, זוג תועה בין הריסות הקשר שלו ברומא, שני אחים ששורשי ילדותם כפותים בצער וכאב מתמודדים עם עברם על רקע גסיסת אביהם. הדמויות בבאורה החיוור של הזרות בודדות אף כשהן ביחד, מנוכרות לעצמן ולסביבה גם בתוך המשפחה, הזוגיות, השפה שאיתה נולדו.
כמו בשבר ענף ירוק, ספרה הראשון של שגיא, גם קובץ סיפורים זה מפגיש את הקורא עם הקו הדק בין ניכור לאהבה, בין אמת ובדיה, בין שייכות וזרות. הסיפורים נעים מכפר רוסי בתחילת המאה ה־20 למלון מפונים בתל אביב, וכולם עוסקים בהגירה, בושה ואובדן, אך גם מספרים רגעי חסד קטנים, מציעים חמלה ואפשרות, ולו לרגע, להישיר מבט.
הספר הופק בסיוע קרן רבינוביץ לאמנויות ת"א (ע"ר).
בלה שגיא, ביבליותרפיסטית וד"ר ללימודי מגדר, מרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובתוכנית לפסיכותרפיה של האוניברסיטה העברית. ספרה שבר ענף ירוק זיכה את הוצאת "שתים" בפרס שר התרבות לספר ביכורים וזכה לשבחי הביקורת.
הוא מסתובב אליה, מבטו ננעץ בה וסוניה צועדת צעד אחד אחורה כאילו למבט שלו כוח פיזי כמעט. "את! את רוצה להיות סופרת?"
היא לא עונה לו, אבל זה לא משנה לו. "יום אחד את תגידי לי תודה על כל זה, רק זה יעשה ממך סופרת! תאמיני לי שאני יודע, רק מתוך כאב את יכולה לכתוב משהו ששווה משהו!"
"אם זה ככה אז אני בכלל לא רוצה להיות סופרת!" היא צורחת בחזרה, דמעות מתפרצות מתוך עיניה, "כי אני אף פעם לא אגיד לך תודה! אף פעם!"
לא אכתוב, היא נודרת שם, ואם אכתוב – לא עליו, לא עבורו ולא בשפה שבה יוכל לקרוא. מתוך שלל ההבטחות הגועשות הללו בליבה של ילדה, היא נאלצת להתיר נדרים על שלוש.
שני זרים נפגשים בחדר המדרגות באזעקה, זוג תועה בין הריסות הקשר שלו ברומא, שני אחים ששורשי ילדותם כפותים בצער וכאב מתמודדים עם עברם על רקע גסיסת אביהם. הדמויות בבאורה החיוור של הזרות בודדות אף כשהן ביחד, מנוכרות לעצמן ולסביבה גם בתוך המשפחה, הזוגיות, השפה שאיתה נולדו.
כמו בשבר ענף ירוק, ספרה הראשון של שגיא, גם קובץ סיפורים זה מפגיש את הקורא עם הקו הדק בין ניכור לאהבה, בין אמת ובדיה, בין שייכות וזרות. הסיפורים נעים מכפר רוסי בתחילת המאה ה־20 למלון מפונים בתל אביב, וכולם עוסקים בהגירה, בושה ואובדן, אך גם מספרים רגעי חסד קטנים, מציעים חמלה ואפשרות, ולו לרגע, להישיר מבט.
הספר הופק בסיוע קרן רבינוביץ לאמנויות ת"א (ע"ר).
בלה שגיא, ביבליותרפיסטית וד"ר ללימודי מגדר, מרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובתוכנית לפסיכותרפיה של האוניברסיטה העברית. ספרה שבר ענף ירוק זיכה את הוצאת "שתים" בפרס שר התרבות לספר ביכורים וזכה לשבחי הביקורת.
ימי מלחמת השחרור וראשית המדינה מתגלים לנו ברומן הביכורים המרהיב של רבקה מוצפי בכל עוצמתם האנושית והרגשית, ומנקודת מבט בלתי צפויה – של ילדה ששמה ריבה. בכנות יוצאת דופן מספרת ריבה על חייה בירושלים הנצורה ולאחר מכן בחיפה של שלהי שנות הארבעים וראשית שנות החמישים – עיר נמל תוססת, פרועה, רוויה בזיכרונות מרים וביצרים גדולים.
בעברית קסומה, שורשית מאוד, המשקפת ביופיה את הזמנים ההם, רוקמת הסופרת עלילה מפתיעה ורבת עוצמה. הכול מתערבל יחד – גלי ההגירה, הצנע והפיתוח המואץ, הקירבה והמתח בין ותיקים ופליטים, יהודים וערבים, אנשי החוף ואנשי ההר, מזרחים ואשכנזים. ומתוך המערבולת נחשפים קשייה הגדולים של גיבורת הספר, בתוך משפחתה ומחוצה לה.
אביה של ריבה הוא ימאי, ציוני וסוציאליסט קנאי, שמרבה לבלות בים האהוב עליו ובברים של העיר התחתית. אימה היא יפהפייה קשת יום שמשתדלת לעשות את המיטב כרעיה וכאם בתנאים-לא-תנאים. שניהם – האב והאם – הם מהגרים שנפשם קרועה. אבל ריבה אינה מוותרת על חלומותיה, ומפלסת דרך עצמאית גם כשהדבר כרוך בכאב רב.
ימי מלחמת השחרור וראשית המדינה מתגלים לנו ברומן הביכורים המרהיב של רבקה מוצפי בכל עוצמתם האנושית והרגשית, ומנקודת מבט בלתי צפויה – של ילדה ששמה ריבה. בכנות יוצאת דופן מספרת ריבה על חייה בירושלים הנצורה ולאחר מכן בחיפה של שלהי שנות הארבעים וראשית שנות החמישים – עיר נמל תוססת, פרועה, רוויה בזיכרונות מרים וביצרים גדולים.
בעברית קסומה, שורשית מאוד, המשקפת ביופיה את הזמנים ההם, רוקמת הסופרת עלילה מפתיעה ורבת עוצמה. הכול מתערבל יחד – גלי ההגירה, הצנע והפיתוח המואץ, הקירבה והמתח בין ותיקים ופליטים, יהודים וערבים, אנשי החוף ואנשי ההר, מזרחים ואשכנזים. ומתוך המערבולת נחשפים קשייה הגדולים של גיבורת הספר, בתוך משפחתה ומחוצה לה.
אביה של ריבה הוא ימאי, ציוני וסוציאליסט קנאי, שמרבה לבלות בים האהוב עליו ובברים של העיר התחתית. אימה היא יפהפייה קשת יום שמשתדלת לעשות את המיטב כרעיה וכאם בתנאים-לא-תנאים. שניהם – האב והאם – הם מהגרים שנפשם קרועה. אבל ריבה אינה מוותרת על חלומותיה, ומפלסת דרך עצמאית גם כשהדבר כרוך בכאב רב.
מולדת או איך להיות מכאן הוא מסע פילוסופי ואישי בעקבות מושג המולדת – אותה ישות חמקמקה שנעה תמיד בין מקום ממשי לזיכרון מדומיין, בין קרקע מוצקה לצל חולף. אוקסנה טימופייבה פורשת בפני הקורא מארג מרתק של זיכרונות ילדות ממרחבי ברית המועצות לשעבר, לצד עיון רעיוני מעמיק בהגירה, זהות, תנועה ושורשים. באמצעות כתיבה אינטימית ושנונה, החושפת גם פצעים וגם אהבות, טימופייבה מתמודדת עם השאלה האוניברסלית: כיצד אפשר לאהוב את המולדת מבלי להיכנע לנוסטלגיה עיוורת או ללאומנות הרסנית? ספר זה הוא הזמנה לחשוב מחדש על מקומנו בעולם – על האפשרות לאהוב את מה שאינו מושלם, להתחבר לאדמה מבלי לאבד את חירות הנדודים.
אוקסנה טימופייבה היא פילוסופית ומלמדת היום באוניברסיטה לאומנות של ברלין. ספריה, שתורגמו לשפות רבות, עוסקים בזיקות שבין פילוסופיה, פסיכואנליזה, תרבות ופוליטיקה עכשווית.
מולדת או איך להיות מכאן הוא מסע פילוסופי ואישי בעקבות מושג המולדת – אותה ישות חמקמקה שנעה תמיד בין מקום ממשי לזיכרון מדומיין, בין קרקע מוצקה לצל חולף. אוקסנה טימופייבה פורשת בפני הקורא מארג מרתק של זיכרונות ילדות ממרחבי ברית המועצות לשעבר, לצד עיון רעיוני מעמיק בהגירה, זהות, תנועה ושורשים. באמצעות כתיבה אינטימית ושנונה, החושפת גם פצעים וגם אהבות, טימופייבה מתמודדת עם השאלה האוניברסלית: כיצד אפשר לאהוב את המולדת מבלי להיכנע לנוסטלגיה עיוורת או ללאומנות הרסנית? ספר זה הוא הזמנה לחשוב מחדש על מקומנו בעולם – על האפשרות לאהוב את מה שאינו מושלם, להתחבר לאדמה מבלי לאבד את חירות הנדודים.
אוקסנה טימופייבה היא פילוסופית ומלמדת היום באוניברסיטה לאומנות של ברלין. ספריה, שתורגמו לשפות רבות, עוסקים בזיקות שבין פילוסופיה, פסיכואנליזה, תרבות ופוליטיקה עכשווית.
"אז איך הם, אלה שאף פעם לא עזבו את הארץ, אלה שקראו לנו 'יורדים', הבינו לפנינו שירדנו מהשלם שבנו לחצי? "
בעולם החצויים כולל 18 סיפורים מהחיים. כל סיפור נוגע בשלב שונה של חיי "יורדים", אנשים שעזבו את ישראל בגיל צעיר, ומתעמתים עם ההשלכות ועם ההבנה של מהלך ההגירה גם עשרות שנים אחרי שעזבו. החל מההצדעה לדגל אחר, תחושות בלבול ותסכול מאיבוד חלקים מהשפה העברית, ההכרה של ניתוק קשרים עם חברים או בני משפחה והמחיר שהם משלמים על כך, השאיפה להגשמת חלום נכסף וההבנה (לעיתים מאוחר מדי) שמה שחיפשנו היה לידנו, אך בחרנו לא לראותו ועוד.
כל הסיפורים והדמויות אמיתיים, אך השמות בדויים. הגיבורים בכמה סיפורים הם אנשים שאני מכירה, אנשים שפגשתי או ששמעתי את סיפורם במשך כמעט ארבעים שנותיי בקולורדו. סיפורים אחרים הם כאלה שקרו לי ולמשפחתי, והם מובאים תוך שימוש בשמותינו האמיתיים.
הקו המחבר בין כל הדמויות, האמיתיות או הבדויות, הוא אחד — הגעגועים הבלתי פוסקים לישראל והכמיהה למשהו שמחבר כל יהודי באשר הוא. שורשים משותפים עמוקים ונשמה שחצויה בין שני עולמות: זה הישראלי־בעבר, שאותו נושא האדם לכל אשר ילך וזה האמריקאי־הנוכחי והמציאותי.
יפה תורגמן, ילידת ישראל שהיגרה לקולורדו לפני שנים רבות. כיום מנהלת חינוכית ומלמדת עברית ויהדות בקהילה היהודית בדנוור, בעלת בלוג אוכל מוכר וערוץ בישול בשפה האנגלית — Sephardic Flavors. ספרה הראשון הוא ספר בישול אותנטי על בישול ספרדי/מזרחי שפורסם רק באנגלית. בעולם החצויים הוא ספרה השני.
"אז איך הם, אלה שאף פעם לא עזבו את הארץ, אלה שקראו לנו 'יורדים', הבינו לפנינו שירדנו מהשלם שבנו לחצי? "
בעולם החצויים כולל 18 סיפורים מהחיים. כל סיפור נוגע בשלב שונה של חיי "יורדים", אנשים שעזבו את ישראל בגיל צעיר, ומתעמתים עם ההשלכות ועם ההבנה של מהלך ההגירה גם עשרות שנים אחרי שעזבו. החל מההצדעה לדגל אחר, תחושות בלבול ותסכול מאיבוד חלקים מהשפה העברית, ההכרה של ניתוק קשרים עם חברים או בני משפחה והמחיר שהם משלמים על כך, השאיפה להגשמת חלום נכסף וההבנה (לעיתים מאוחר מדי) שמה שחיפשנו היה לידנו, אך בחרנו לא לראותו ועוד.
כל הסיפורים והדמויות אמיתיים, אך השמות בדויים. הגיבורים בכמה סיפורים הם אנשים שאני מכירה, אנשים שפגשתי או ששמעתי את סיפורם במשך כמעט ארבעים שנותיי בקולורדו. סיפורים אחרים הם כאלה שקרו לי ולמשפחתי, והם מובאים תוך שימוש בשמותינו האמיתיים.
הקו המחבר בין כל הדמויות, האמיתיות או הבדויות, הוא אחד — הגעגועים הבלתי פוסקים לישראל והכמיהה למשהו שמחבר כל יהודי באשר הוא. שורשים משותפים עמוקים ונשמה שחצויה בין שני עולמות: זה הישראלי־בעבר, שאותו נושא האדם לכל אשר ילך וזה האמריקאי־הנוכחי והמציאותי.
יפה תורגמן, ילידת ישראל שהיגרה לקולורדו לפני שנים רבות. כיום מנהלת חינוכית ומלמדת עברית ויהדות בקהילה היהודית בדנוור, בעלת בלוג אוכל מוכר וערוץ בישול בשפה האנגלית — Sephardic Flavors. ספרה הראשון הוא ספר בישול אותנטי על בישול ספרדי/מזרחי שפורסם רק באנגלית. בעולם החצויים הוא ספרה השני.
מכתב לילדיי הרחוקים הוא מהדורה מודרנית ל"ספר זכרון אליהו" הישן והנשכח מאת טויבע פעסיל פיינשטיין, חיבור למדני ומרגש הגדוש בעצות ובתובנות מוסריות. הספר נכתב מתוך דאגה של אֵם למדנית ויראת השם לילדיה שבחרו להגר לאמריקה ולתרבות המערב, שעה שהיא עצמה היגרה לפלשתינה כדי לגור בסמוך למקומות הקדושים ולהיקבר בבוא יומה בהר הזיתים.
למהדורה החדשה צורף חיבור מקיף מאת ורד מזומן־אביעד על המחברת ועל רעיונות הספר שמספק גם מבט פנורמי על הכתיבה הנשית במאה התשע־עשרה.
"ספר זכרון אליהו", שראה אור לראשונה בשנת תרנ"ה (1895), מוגש מחדש לקוראים בעימוד מאיר עיניים, בתוספת הפניות לאוצרות הספרות היהודית, שמהם שאבה המחברת את מקורותיה.
"הקריאה בספר בעיניים עכשוויות יש בה משב רוח של אמונה תמימה, יחד עם תביעה לאחריות האדם על מעשיו. ויותר מכול, יש בה ניגון עתיק של אהבת אם לילדיה, אהבה שמתגברת מעל מרחק הזמן והמקום, ומבקשת להוביל את ילדיה לדרך ישרה וטובה" (מתוך אחרית דבר).
ורד מזומן־אביעד היא חוקרת עצמאית במדעי היהדות, כתבה את עבודת התזה שלה באוניברסיטה העברית על הספר זכרון אליהו ועל הכתיבה הנשית. מייסדת ומנכ"לית קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש.
מכתב לילדיי הרחוקים הוא מהדורה מודרנית ל"ספר זכרון אליהו" הישן והנשכח מאת טויבע פעסיל פיינשטיין, חיבור למדני ומרגש הגדוש בעצות ובתובנות מוסריות. הספר נכתב מתוך דאגה של אֵם למדנית ויראת השם לילדיה שבחרו להגר לאמריקה ולתרבות המערב, שעה שהיא עצמה היגרה לפלשתינה כדי לגור בסמוך למקומות הקדושים ולהיקבר בבוא יומה בהר הזיתים.
למהדורה החדשה צורף חיבור מקיף מאת ורד מזומן־אביעד על המחברת ועל רעיונות הספר שמספק גם מבט פנורמי על הכתיבה הנשית במאה התשע־עשרה.
"ספר זכרון אליהו", שראה אור לראשונה בשנת תרנ"ה (1895), מוגש מחדש לקוראים בעימוד מאיר עיניים, בתוספת הפניות לאוצרות הספרות היהודית, שמהם שאבה המחברת את מקורותיה.
"הקריאה בספר בעיניים עכשוויות יש בה משב רוח של אמונה תמימה, יחד עם תביעה לאחריות האדם על מעשיו. ויותר מכול, יש בה ניגון עתיק של אהבת אם לילדיה, אהבה שמתגברת מעל מרחק הזמן והמקום, ומבקשת להוביל את ילדיה לדרך ישרה וטובה" (מתוך אחרית דבר).
ורד מזומן־אביעד היא חוקרת עצמאית במדעי היהדות, כתבה את עבודת התזה שלה באוניברסיטה העברית על הספר זכרון אליהו ועל הכתיבה הנשית. מייסדת ומנכ"לית קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש.
ביום הראשון של כיתה גימל, ערן ר. (יש בכיתה שלושה ערנים) היה מוטרד משני דברים: מהציון בכתב יד שקיבל שנה קודם, או כפי שאבא שלו ניסח: "אתה מצייר יפה כל כך, למה אתה לא יכול לכתוב יפה כמו שאתה מצייר?" ומהמורה היהיר להתעמלות, שהשפיל את הילדים וכינה אותם "עצלנים" מול כל הבנים בכיתה.
בשבת 6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור ושינתה את כל העולם המוכר לערן, לבני משפחתו ובעצם לכל מדינת ישראל.
כשהוא טס ליפן בשנת 1990 (למקום הכי רחוק שאפשר מישראל) הייתה לו מטרה סודית חשובה הרבה יותר מטיול בארץ לא מוכרת וגילוי תרבות שונה כל כך.
ככל שיחלפו השנים יגלה שהחיים דומים לרכבת הרים. החל בהגירה כפויה לארצות הברית, דרך הטיול ליפן, אהבות ופרדות ולא מעט קשיים, אבל הקושי הגדול יגיע כשאייל, בנו, יחלה פעמיים בלימפומה.
בשפה קולחת, בכנות כובשת ובצבעים יחודיים חושף ערן רובינפלד שכבה אחר שכבה, סיפור חיים של תהפוכות, עליות ומורדות, אתגרים והתמודדות עם שדים פנימיים ונסיבות חיצוניות המאתגרות כל נפש. שמחה והנאה ממה שהחיים מציעים לצד רגעים לא פשוטים ואפילו מייאשים.
ערן רובינפלד, מעצב גרפי וצייר, לא צלח את האוניברסיטה, אבל קרא לא מעט ספרים. רכבת הרים הוא ספרו הראשון.
ביום הראשון של כיתה גימל, ערן ר. (יש בכיתה שלושה ערנים) היה מוטרד משני דברים: מהציון בכתב יד שקיבל שנה קודם, או כפי שאבא שלו ניסח: "אתה מצייר יפה כל כך, למה אתה לא יכול לכתוב יפה כמו שאתה מצייר?" ומהמורה היהיר להתעמלות, שהשפיל את הילדים וכינה אותם "עצלנים" מול כל הבנים בכיתה.
בשבת 6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור ושינתה את כל העולם המוכר לערן, לבני משפחתו ובעצם לכל מדינת ישראל.
כשהוא טס ליפן בשנת 1990 (למקום הכי רחוק שאפשר מישראל) הייתה לו מטרה סודית חשובה הרבה יותר מטיול בארץ לא מוכרת וגילוי תרבות שונה כל כך.
ככל שיחלפו השנים יגלה שהחיים דומים לרכבת הרים. החל בהגירה כפויה לארצות הברית, דרך הטיול ליפן, אהבות ופרדות ולא מעט קשיים, אבל הקושי הגדול יגיע כשאייל, בנו, יחלה פעמיים בלימפומה.
בשפה קולחת, בכנות כובשת ובצבעים יחודיים חושף ערן רובינפלד שכבה אחר שכבה, סיפור חיים של תהפוכות, עליות ומורדות, אתגרים והתמודדות עם שדים פנימיים ונסיבות חיצוניות המאתגרות כל נפש. שמחה והנאה ממה שהחיים מציעים לצד רגעים לא פשוטים ואפילו מייאשים.
ערן רובינפלד, מעצב גרפי וצייר, לא צלח את האוניברסיטה, אבל קרא לא מעט ספרים. רכבת הרים הוא ספרו הראשון.
אלגברה שימושית היא כרוניקה על מהגרים אשר עיסוקם המקצועי במתמטיקה שימושית השתבש, תבניות מופשטות אשר לא עמדו כעוגן להצילם מגורלם.
חֲנִינָא החי באכסניה זולה בפאתיה המזרחיים של העיר לוס אנג'לס, מוצא עבודה יזומה בבית הלוויות 'דרך עדן' ומגלה להפתעתו את רצונם של השארים לשמר את אהוביהם במסכות מוות עשויות גבס והמאלתרות את הנצח.
בסיפור על אֵדוּאַרד טֵלֶר, אבי פצצת המימן אנו מתוודעים לחייהם של בני משפחת אַבּוּלעַפיָה ואֶלקָנָה הצעיר שחתימת חייו אינה אלא הערת אגב בחייו של איש זועף וחסר מעצורים.
ולבסוף פוגש הקורא את יחזקאל נהוראי המתחקה אחר חידת אהבתם של אֵמִי נֵתֶר ופָּאבֶֶל אָלֶכְסַנְדְרוֹב.
בבית ההלויות 'דרך עדן', במעמקי הכבשנים שבישלו את הפצצה האימתנית, דרך חידת אהבתם של אמי ופאבל מגלה הקורא את סוף המסע בו יחזקאל נהוראי מוצא נחמה בבוסתן הלימונים הפלשתינים, בעמק יזרעאל.
הספר מספר את סיפורם של מתמטיקאים חסרי־בית שכל עולמם בנוי מחומרים הכתובים בסימני אלגברה.
אלגברה שימושית היא כרוניקה על מהגרים אשר עיסוקם המקצועי במתמטיקה שימושית השתבש, תבניות מופשטות אשר לא עמדו כעוגן להצילם מגורלם.
חֲנִינָא החי באכסניה זולה בפאתיה המזרחיים של העיר לוס אנג'לס, מוצא עבודה יזומה בבית הלוויות 'דרך עדן' ומגלה להפתעתו את רצונם של השארים לשמר את אהוביהם במסכות מוות עשויות גבס והמאלתרות את הנצח.
בסיפור על אֵדוּאַרד טֵלֶר, אבי פצצת המימן אנו מתוודעים לחייהם של בני משפחת אַבּוּלעַפיָה ואֶלקָנָה הצעיר שחתימת חייו אינה אלא הערת אגב בחייו של איש זועף וחסר מעצורים.
ולבסוף פוגש הקורא את יחזקאל נהוראי המתחקה אחר חידת אהבתם של אֵמִי נֵתֶר ופָּאבֶֶל אָלֶכְסַנְדְרוֹב.
בבית ההלויות 'דרך עדן', במעמקי הכבשנים שבישלו את הפצצה האימתנית, דרך חידת אהבתם של אמי ופאבל מגלה הקורא את סוף המסע בו יחזקאל נהוראי מוצא נחמה בבוסתן הלימונים הפלשתינים, בעמק יזרעאל.
הספר מספר את סיפורם של מתמטיקאים חסרי־בית שכל עולמם בנוי מחומרים הכתובים בסימני אלגברה.
"מתוקה," אמרה קטיה בחיוך ושאפה מעשן הסיגריה. "תזכרי. אף אחד לא יוצא מפה כי הוא רוצה לצאת. את יודעת מה זה גירוש? שמעת על זה? את תעבדי כאן יום ולילה, בקיץ ובחורף, כמו אתון, עד היום שיתפסו אותך ויגלו הביתה. הלוואי שייתנו לך זמן לאסוף את התחתונים שלך ולקנות קופסת חומוס למזכרת. וזהו, ביי ביי. את כלום. אין לך שם. לי יש אזרחות של מדינת ישראל. ומה יש לך? את לא נמצאת. את שקופה!"
מרינה איבדה את כל מה שהיה לה באוקראינה: משפחה, בית, עסק, פרנסה טובה. כשחברת ילדות מציעה לה לבוא כמהגרת בלתי חוקית לישראל, היא קופצת על ההזדמנות לעבוד ולשלוח כסף לבנה הקטן, שנשאר אצל חמותה. אבל בארץ החדשה והבלתי מובנת, בדירה המוזנחת, העלובה, שהיא חולקת עם עוד שתי מהגרות עבודה – ורוניקה וראיסה – מגלה מרינה שממה שנראה לה כתחתית התחתיות עוד אפשר תמיד לרדת, אבל גם – לעלות.
בשקופות מתארת מאיה גלפנד בשנינות, בתבונה וברגישות את חייהן של שלוש נשים – מהגרות בלתי חוקיות – המפלסות את דרכן במה שנראה כמבוך בלתי אפשרי. הן נתקלות במעסיקים רודפי בצע, בגברים אלימים החומדים אותן, בנוכלים וברמאים. איש אינו רואה אותן ולאף אחד לא אכפת, אבל גם כשהכול נשמט מהן, הן לא מאבדות תקווה.
מאיה גלפנד עלתה לארץ בשנת 2001, כותבת בעברית וברוסית. היא מתגוררת בראשון לציון עם בעלה, בעבר סגן אלוף העולם בשחמט, ושני ילדיהם.
"מתוקה," אמרה קטיה בחיוך ושאפה מעשן הסיגריה. "תזכרי. אף אחד לא יוצא מפה כי הוא רוצה לצאת. את יודעת מה זה גירוש? שמעת על זה? את תעבדי כאן יום ולילה, בקיץ ובחורף, כמו אתון, עד היום שיתפסו אותך ויגלו הביתה. הלוואי שייתנו לך זמן לאסוף את התחתונים שלך ולקנות קופסת חומוס למזכרת. וזהו, ביי ביי. את כלום. אין לך שם. לי יש אזרחות של מדינת ישראל. ומה יש לך? את לא נמצאת. את שקופה!"
מרינה איבדה את כל מה שהיה לה באוקראינה: משפחה, בית, עסק, פרנסה טובה. כשחברת ילדות מציעה לה לבוא כמהגרת בלתי חוקית לישראל, היא קופצת על ההזדמנות לעבוד ולשלוח כסף לבנה הקטן, שנשאר אצל חמותה. אבל בארץ החדשה והבלתי מובנת, בדירה המוזנחת, העלובה, שהיא חולקת עם עוד שתי מהגרות עבודה – ורוניקה וראיסה – מגלה מרינה שממה שנראה לה כתחתית התחתיות עוד אפשר תמיד לרדת, אבל גם – לעלות.
בשקופות מתארת מאיה גלפנד בשנינות, בתבונה וברגישות את חייהן של שלוש נשים – מהגרות בלתי חוקיות – המפלסות את דרכן במה שנראה כמבוך בלתי אפשרי. הן נתקלות במעסיקים רודפי בצע, בגברים אלימים החומדים אותן, בנוכלים וברמאים. איש אינו רואה אותן ולאף אחד לא אכפת, אבל גם כשהכול נשמט מהן, הן לא מאבדות תקווה.
מאיה גלפנד עלתה לארץ בשנת 2001, כותבת בעברית וברוסית. היא מתגוררת בראשון לציון עם בעלה, בעבר סגן אלוף העולם בשחמט, ושני ילדיהם.
תארי לך שאת דורכת על אדמה זרה ואת מטופלת בפעוט קטן.
תארי לך שאין לך מסמכים מזהים ואת נחשבת לפליטה.
תארי לך שארץ מוצאך היא ארץ אכזרית שמתנכלת ליושבים בה ועלולה לפגוע בשבים אליה.
תארי לך שאת לא מכירה את השפה והמנהגים של הארץ הזו, ואת צריכה לדעת לשחות במים שנזרקת אליהם, אחרת תטבעי.
תארי לך שאת אישה צעירה הצמאה נואשות לאהבה וליד מחבקת.
תארי לך שבתור פליטה מארץ עוינת, את מסומנת ונידחת.
תארי לך שרק יצר החיים דוחק בך להמשיך להילחם כנגד כל הסיכויים.
תארי לך...
הסופרת האיראנית רענה סולימני, אשר בעצמה היגרה מאיראן לשוודיה, שופכת בפני הקורא את הלבטים, הפחדים והרגשות של צעירה יהודייה שבורחת מאיראן עם בנה הפעוט ומחפשת מפלט בשוודיה הקרה. את המסע הזה מלווים פחדים קיומיים, איבוד עצמי, התמודדויות עם תחושת הזרות והתלישות, וכן התמודדות עם השלכות של אהבה שמימית אחת.
הסופרת נוברת בנבכי נפשה של גיבורת הספר ומעבירה לקורא את רגשותיה, עד שהוא נכנס לנעליה ועובר איתה את המסע המפרך בארץ הזרה.
הסופרת מרגישה את עצמה כיוליסס, שהיה גיבור יווני מיתולוגי, מלך של אי קטן. אחרי המלחמה לקח לו עשר שנים לחזור אל ארצו. כששאלו אותו מה שמך, הוא אמר, "קוראים לי אף אחד!" תסמונת יוליסס מאפיינת את תחושת הזרות והתלישות שמרגישים מהגרים חדשים בארץ זרה שאיננה שלהם.
הבחירה של סופרת מוסלמית לכתוב ספר מנקודת מבטה של אישה יהודייה היא בחירה הנובעת מהאמפתיה שהיא חשה כלפי מיעוטים או קבוצות חלשות.
תארי לך שאת דורכת על אדמה זרה ואת מטופלת בפעוט קטן.
תארי לך שאין לך מסמכים מזהים ואת נחשבת לפליטה.
תארי לך שארץ מוצאך היא ארץ אכזרית שמתנכלת ליושבים בה ועלולה לפגוע בשבים אליה.
תארי לך שאת לא מכירה את השפה והמנהגים של הארץ הזו, ואת צריכה לדעת לשחות במים שנזרקת אליהם, אחרת תטבעי.
תארי לך שאת אישה צעירה הצמאה נואשות לאהבה וליד מחבקת.
תארי לך שבתור פליטה מארץ עוינת, את מסומנת ונידחת.
תארי לך שרק יצר החיים דוחק בך להמשיך להילחם כנגד כל הסיכויים.
תארי לך...
הסופרת האיראנית רענה סולימני, אשר בעצמה היגרה מאיראן לשוודיה, שופכת בפני הקורא את הלבטים, הפחדים והרגשות של צעירה יהודייה שבורחת מאיראן עם בנה הפעוט ומחפשת מפלט בשוודיה הקרה. את המסע הזה מלווים פחדים קיומיים, איבוד עצמי, התמודדויות עם תחושת הזרות והתלישות, וכן התמודדות עם השלכות של אהבה שמימית אחת.
הסופרת נוברת בנבכי נפשה של גיבורת הספר ומעבירה לקורא את רגשותיה, עד שהוא נכנס לנעליה ועובר איתה את המסע המפרך בארץ הזרה.
הסופרת מרגישה את עצמה כיוליסס, שהיה גיבור יווני מיתולוגי, מלך של אי קטן. אחרי המלחמה לקח לו עשר שנים לחזור אל ארצו. כששאלו אותו מה שמך, הוא אמר, "קוראים לי אף אחד!" תסמונת יוליסס מאפיינת את תחושת הזרות והתלישות שמרגישים מהגרים חדשים בארץ זרה שאיננה שלהם.
הבחירה של סופרת מוסלמית לכתוב ספר מנקודת מבטה של אישה יהודייה היא בחירה הנובעת מהאמפתיה שהיא חשה כלפי מיעוטים או קבוצות חלשות.
זא פאולו הוא גבר גבה קומה שמחייך מתוך זקן סבוך ומתחת לאף גדול. הוא נדיב, מצחיק ונטול חומרנות. זא מתגורר בעיירה קמיניה שבפורטוגל, עיירה עם חומה ומצודה עתיקה ושפך נהר אל האוקיינוס וסמטאות צרות של חיים שחלפו. יש לזא חנות של חפצים שבורים. בחנות נחים חפצים שממתינים לאדונים החדשים שלהם, כמו נס של תחיית מתים, שאינו חל על בני אדם. זא משמר את הישן ומתקן את הפגום, כי אלו לא חפצים מתים עבורו. אלו חפצים מעניקי חיים. יגאל סרנה, גולה ממולדתו ואוהב את ארצו, חושב שזא הוא הנסיך של קמיניה, ומשתאה לנוכח חנות הכאוס שלו. סרנה שב ומבקר אצל זא עם מחברת, שואל שאלות ומגשר על פערי מרחק ושפה. מזר גמור, הופך זא לחבר קרוב.
אחרי ספרו בית בפורטוגל, שהיה לרב־מכר, מעמיק סרנה את מבטו אל הנשים והאנשים שסובבים את חייו החדשים. יש והוא מציץ אל נשמתם.
זהו ספר רב יופי, הכתוב בעברית של בדולח ואפוף באהבת אדם ובאהבת הספרות. סרנה, שהגיע אל העולם שבע שנים אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, אשר מחקה את העבר היהודי ברובו והכחידה כליל את עולם הסבים והסבתות שלו, מגלה בפורטוגל יקום הפוך בתכלית: ארץ של סבים וסבתות, שבה הישן מתקיים לצד החדש.
יגאל סרנה (יליד תל אביב, 1952) הוא עיתונאי חתן פרס סוקולוב וסופר חתן פרס היצירה על שם לוי אשכול. היה עיתונאי הגון ומוערך במשך 37 שנים. זהו ספרו השנים עשר.
זא פאולו הוא גבר גבה קומה שמחייך מתוך זקן סבוך ומתחת לאף גדול. הוא נדיב, מצחיק ונטול חומרנות. זא מתגורר בעיירה קמיניה שבפורטוגל, עיירה עם חומה ומצודה עתיקה ושפך נהר אל האוקיינוס וסמטאות צרות של חיים שחלפו. יש לזא חנות של חפצים שבורים. בחנות נחים חפצים שממתינים לאדונים החדשים שלהם, כמו נס של תחיית מתים, שאינו חל על בני אדם. זא משמר את הישן ומתקן את הפגום, כי אלו לא חפצים מתים עבורו. אלו חפצים מעניקי חיים. יגאל סרנה, גולה ממולדתו ואוהב את ארצו, חושב שזא הוא הנסיך של קמיניה, ומשתאה לנוכח חנות הכאוס שלו. סרנה שב ומבקר אצל זא עם מחברת, שואל שאלות ומגשר על פערי מרחק ושפה. מזר גמור, הופך זא לחבר קרוב.
אחרי ספרו בית בפורטוגל, שהיה לרב־מכר, מעמיק סרנה את מבטו אל הנשים והאנשים שסובבים את חייו החדשים. יש והוא מציץ אל נשמתם.
זהו ספר רב יופי, הכתוב בעברית של בדולח ואפוף באהבת אדם ובאהבת הספרות. סרנה, שהגיע אל העולם שבע שנים אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, אשר מחקה את העבר היהודי ברובו והכחידה כליל את עולם הסבים והסבתות שלו, מגלה בפורטוגל יקום הפוך בתכלית: ארץ של סבים וסבתות, שבה הישן מתקיים לצד החדש.
יגאל סרנה (יליד תל אביב, 1952) הוא עיתונאי חתן פרס סוקולוב וסופר חתן פרס היצירה על שם לוי אשכול. היה עיתונאי הגון ומוערך במשך 37 שנים. זהו ספרו השנים עשר.
רגע לפני שהעולם מתפרק לרסיסים מצטלבים שלושה סיפורים בין צמתי השכונות היהודיות ההולכות ונבנות בחיפה.
חיים החייכן, בלהה הביישנית ואליהו המופנם שמצלמה על כתפו. שלושתם מתגעגעים למשפחות שהשאירו מאחור וגאים על חייהם החדשים, אך סוד מן העבר ואהבות חדשות מתערבים ביניהם ומבלבלים סדרי חיים…
מרה וכואבת אהבתם של גיטה, דור עשירי מצפת ואדוארד הקצין הבריטי. הילדה רותה רואה הכול ומנסה להבין את העולם המבלבל, המשתנה סביבה.
כל סיפור מסופר בשפה שונה ומאיר את חיי העולים על רקע רחובותיה ונופיה של חיפה המחברים בין הדמויות בשלושת הסיפורים.
רגע לפני שהעולם מתפרק לרסיסים מצטלבים שלושה סיפורים בין צמתי השכונות היהודיות ההולכות ונבנות בחיפה.
חיים החייכן, בלהה הביישנית ואליהו המופנם שמצלמה על כתפו. שלושתם מתגעגעים למשפחות שהשאירו מאחור וגאים על חייהם החדשים, אך סוד מן העבר ואהבות חדשות מתערבים ביניהם ומבלבלים סדרי חיים…
מרה וכואבת אהבתם של גיטה, דור עשירי מצפת ואדוארד הקצין הבריטי. הילדה רותה רואה הכול ומנסה להבין את העולם המבלבל, המשתנה סביבה.
כל סיפור מסופר בשפה שונה ומאיר את חיי העולים על רקע רחובותיה ונופיה של חיפה המחברים בין הדמויות בשלושת הסיפורים.
הַבֹּקֶר בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי בְּנִי:
אִמָּא, בְּרוּסִית.
אָז הֵכַנְתִּי לוֹ חֲבִיתָה, בְּרוּסִית
וְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתוֹ עַל הַסִּיר, בְּרוּסִית
וְקָרָאתִי לוֹ "דִּירָה לְהַשְׂכִּיר", בְּרוּסִית.
הַיּלֶֶד הַצַּבָּר שֶׁלִּי
אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אוֹתִי שׁוֹבֶרֶת זִכְרוֹנוֹת
בִּשְׂפַת אִמִּי,
נזִכְֶּרתֶ בְּעַצְמִי
לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
תּוֹבַעַת — אִמָּא, בְּעִבְרִית.
כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ בַּגַּן
לֹא הִצְלַחְתִּי לְחַבֵּק
בְּרוּסִית.
שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה אַתֶּם בָּאָרֶץ,
אָמְרָה לִי הַפְּקִידָה בַּדֹּאַר,
וַעֲדַיִן מְדַבְּרִים עִם הַיְּלָדִים שֶׁלָּכֶם
רוּסִית.
בעיר הלידה מתעקש להפיח חיים במושג שנשחק עד דק, הטראומה. הוא נפתח בפואמה כואבת על חוויית הלידה, שמתכתבת עם "בעיר ההריגה" פואטית וגם ביוגרפית, בהקשר של ארץ הולדתה של ריף. בהמשכו הוא עוסק, בשני קולות, בטרגדיה במשפחה, אבל דומה שהטראומה העמוקה ביותר — אם גם שקופה וחרישית — היא חוויית ההגירה שאינה מגלידה, שמוסיפה להתרחש, לערער ולאיים על הזהות גם שנים לאחר שכביכול נשארה מאחור, והיא נוכחת בכול: בשפה מן הסתם, במשפחה, ביומיום, ואפילו במחסה האהבה. אל מול הפגע המתמיד הזה מעמידה המשוררת מאבק מתריס, סירוב להרכין ראש: "סוּס עִם סַכֵּי עֵינַיִם / לֹא תָּמִיד בָּטוּחַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ / אֲבָל הוּא יַגִּיעַ." - טל ניצן
הַבֹּקֶר בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי בְּנִי:
אִמָּא, בְּרוּסִית.
אָז הֵכַנְתִּי לוֹ חֲבִיתָה, בְּרוּסִית
וְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתוֹ עַל הַסִּיר, בְּרוּסִית
וְקָרָאתִי לוֹ "דִּירָה לְהַשְׂכִּיר", בְּרוּסִית.
הַיּלֶֶד הַצַּבָּר שֶׁלִּי
אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אוֹתִי שׁוֹבֶרֶת זִכְרוֹנוֹת
בִּשְׂפַת אִמִּי,
נזִכְֶּרתֶ בְּעַצְמִי
לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
תּוֹבַעַת — אִמָּא, בְּעִבְרִית.
כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ בַּגַּן
לֹא הִצְלַחְתִּי לְחַבֵּק
בְּרוּסִית.
שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה אַתֶּם בָּאָרֶץ,
אָמְרָה לִי הַפְּקִידָה בַּדֹּאַר,
וַעֲדַיִן מְדַבְּרִים עִם הַיְּלָדִים שֶׁלָּכֶם
רוּסִית.
בעיר הלידה מתעקש להפיח חיים במושג שנשחק עד דק, הטראומה. הוא נפתח בפואמה כואבת על חוויית הלידה, שמתכתבת עם "בעיר ההריגה" פואטית וגם ביוגרפית, בהקשר של ארץ הולדתה של ריף. בהמשכו הוא עוסק, בשני קולות, בטרגדיה במשפחה, אבל דומה שהטראומה העמוקה ביותר — אם גם שקופה וחרישית — היא חוויית ההגירה שאינה מגלידה, שמוסיפה להתרחש, לערער ולאיים על הזהות גם שנים לאחר שכביכול נשארה מאחור, והיא נוכחת בכול: בשפה מן הסתם, במשפחה, ביומיום, ואפילו במחסה האהבה. אל מול הפגע המתמיד הזה מעמידה המשוררת מאבק מתריס, סירוב להרכין ראש: "סוּס עִם סַכֵּי עֵינַיִם / לֹא תָּמִיד בָּטוּחַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ / אֲבָל הוּא יַגִּיעַ." - טל ניצן
סיפור לירי חובק עולם – מטרנסילבניה בשנות השלושים של המאה ה-20, אל בני ברק, טוקיו, ניו יורק ופריז – שתינו עוסק בשאלות של זהות, הגירה וטראומה בין דורית. הספר מבטא את קולו של הדור השני לשואה שינק את זיכרונות ההורים יחד עם חלב אמו.
כשאמה על ערש דווי, המספרת חוזרת למסע החיים שלהן יחד. היא משחזרת את המעבר מילדות לנשיות תחת השפעתה של אם אוהבת אך גם חונקת. סיפורה של בת שנושאת עימה כל חייה את כאב החוויה של הוריה שעברו את השואה, מתאר בכנות מצמררת את הקושי והמורכבות של אהבת אם ובת.
לאחר שהעבירה את מרבית שנותיה במחוזות זרים ורחוקים בניסיון לברוח מחיים בצל אמה, הבת מוצאת את עצמה סועדת את האם בשעותיה האחרונות בבית שגדלה בו. שם היא מנסה להרכיב מחדש את זיכרונותיה ולהשלים עם העבר המשפחתי.
אווה איזאק נולדה בטרנסילבניה וגדלה בישראל. היא אם לשתי בנות ועורכת דין שעבדה במשרדי עורכי דין מהגדולים בעולם ובחברות בינלאומיות על פני שלוש יבשות. היא חולקת את זמנה בין פריז וטוקיו.
״כתוב באופן אינטליגנטי ומקורי, רומן יפהפה זה מתאר יחסי אהבה סבוכים בין אם ובת. זה גם סיפור כובש ומרתק על הכאב הכרוך בירושת טראומה משפחתית.״ - תום גרוס, כותב בגרדיאן, וול סטריט ג׳ורנל וג׳רוזלם פוסט.
"סיפור כתוב היטב, חשוף, הפורט על נימי הרגש ומשליך גם על חיינו שלנו." - שפרה הורן, סופרת
סיפור לירי חובק עולם – מטרנסילבניה בשנות השלושים של המאה ה-20, אל בני ברק, טוקיו, ניו יורק ופריז – שתינו עוסק בשאלות של זהות, הגירה וטראומה בין דורית. הספר מבטא את קולו של הדור השני לשואה שינק את זיכרונות ההורים יחד עם חלב אמו.
כשאמה על ערש דווי, המספרת חוזרת למסע החיים שלהן יחד. היא משחזרת את המעבר מילדות לנשיות תחת השפעתה של אם אוהבת אך גם חונקת. סיפורה של בת שנושאת עימה כל חייה את כאב החוויה של הוריה שעברו את השואה, מתאר בכנות מצמררת את הקושי והמורכבות של אהבת אם ובת.
לאחר שהעבירה את מרבית שנותיה במחוזות זרים ורחוקים בניסיון לברוח מחיים בצל אמה, הבת מוצאת את עצמה סועדת את האם בשעותיה האחרונות בבית שגדלה בו. שם היא מנסה להרכיב מחדש את זיכרונותיה ולהשלים עם העבר המשפחתי.
אווה איזאק נולדה בטרנסילבניה וגדלה בישראל. היא אם לשתי בנות ועורכת דין שעבדה במשרדי עורכי דין מהגדולים בעולם ובחברות בינלאומיות על פני שלוש יבשות. היא חולקת את זמנה בין פריז וטוקיו.
״כתוב באופן אינטליגנטי ומקורי, רומן יפהפה זה מתאר יחסי אהבה סבוכים בין אם ובת. זה גם סיפור כובש ומרתק על הכאב הכרוך בירושת טראומה משפחתית.״ - תום גרוס, כותב בגרדיאן, וול סטריט ג׳ורנל וג׳רוזלם פוסט.
"סיפור כתוב היטב, חשוף, הפורט על נימי הרגש ומשליך גם על חיינו שלנו." - שפרה הורן, סופרת
השנה היא שנת 1929 ושתי משפחות משני צידי העולם נמצאות במשבר.
איזבל לזאר, חוואית אוקראינית צעירה, מתמודדת עם קשיים אדירים בניסיון להציל את משפחתה מאחיזת הברזל הסובייטית המאיימת להרוס את כל מה שבנו במשך שנים. בלית ברירה היא נמלטת מביתה ומארצה ומגיעה לחופי בוסטון, אבל עקבות משפחתה נעלמים בדרך.
פין אוונס הוא בנקאי צעיר ומצליח מבוסטון, שעמל כדי להשיג את החיים המושלמים לו ולמשפחתו ולשמר את העושר שהורגל אליו מילדותו. אבל כשהשפל הכלכלי הגדול מכה בו, הוא נאלץ להסתגל במהירות לתנאי חיים שלא הכיר. כמחווה לחייט האוקראיני של אשתו הוא מסכים להעסיק את איזבל חסרת הכול כמשרתת בביתו.
בין פעולה יומיומית אחת לשנייה, בין מחווה אחת לאחרת, ברווחים הקטנים שהחיים תחת משבר מאפשרים, נרקם לו רומן סוחף. וכשגורלם של איזבל ופין מוטל על כף המאזניים, הם מגלים שגם למי שנדמה כי איבד הכול יש עדיין מה לאבד.
אגם הגעגועים הוא סיפור על תעוזה ותושייה, על כאב ותקווה, על המאבק לחופש ועל חסד. בכתיבתה היפהפייה, שסחפה מיליוני קוראים בעולם עם טרילוגיית פרש הברונזה, פאולינה סיימונס מצליחה שוב לרקום סיפור גדול מהחיים, שבמרכזו דמויות האוחזות בנימי הנפש ואינן מרפות.
כל ספריה של פאולינה סיימונס, וביניהם פרש הברונזה, בית בלגרנד ועוד, ראו אור בעברית בהוצאת מודן והיו לרבי־מכר.
השנה היא שנת 1929 ושתי משפחות משני צידי העולם נמצאות במשבר.
איזבל לזאר, חוואית אוקראינית צעירה, מתמודדת עם קשיים אדירים בניסיון להציל את משפחתה מאחיזת הברזל הסובייטית המאיימת להרוס את כל מה שבנו במשך שנים. בלית ברירה היא נמלטת מביתה ומארצה ומגיעה לחופי בוסטון, אבל עקבות משפחתה נעלמים בדרך.
פין אוונס הוא בנקאי צעיר ומצליח מבוסטון, שעמל כדי להשיג את החיים המושלמים לו ולמשפחתו ולשמר את העושר שהורגל אליו מילדותו. אבל כשהשפל הכלכלי הגדול מכה בו, הוא נאלץ להסתגל במהירות לתנאי חיים שלא הכיר. כמחווה לחייט האוקראיני של אשתו הוא מסכים להעסיק את איזבל חסרת הכול כמשרתת בביתו.
בין פעולה יומיומית אחת לשנייה, בין מחווה אחת לאחרת, ברווחים הקטנים שהחיים תחת משבר מאפשרים, נרקם לו רומן סוחף. וכשגורלם של איזבל ופין מוטל על כף המאזניים, הם מגלים שגם למי שנדמה כי איבד הכול יש עדיין מה לאבד.
אגם הגעגועים הוא סיפור על תעוזה ותושייה, על כאב ותקווה, על המאבק לחופש ועל חסד. בכתיבתה היפהפייה, שסחפה מיליוני קוראים בעולם עם טרילוגיית פרש הברונזה, פאולינה סיימונס מצליחה שוב לרקום סיפור גדול מהחיים, שבמרכזו דמויות האוחזות בנימי הנפש ואינן מרפות.
כל ספריה של פאולינה סיימונס, וביניהם פרש הברונזה, בית בלגרנד ועוד, ראו אור בעברית בהוצאת מודן והיו לרבי־מכר.
המוצלח היה הנסיך שלי.
רחוק מנסיכי הרומנים.
יפה תואר, תמים, טוב לב
והכי חשוב שקט.
הוא נתן לי דחיפה לעוף גבוה.
הנחיל לי את הביטחון שהיה חסר לי.
נכון שלפעמים הגזמתי.
גם אני בן אדם.
הוא לא היה מושלם.
גם אני לא.
אבל...איזה צירוף!
הפכנו ליחידה מושלמת.
זה לא חסך משנינו,
רק לפעמים...
כוונות זדון.
המוצלח היה הנסיך שלי.
רחוק מנסיכי הרומנים.
יפה תואר, תמים, טוב לב
והכי חשוב שקט.
הוא נתן לי דחיפה לעוף גבוה.
הנחיל לי את הביטחון שהיה חסר לי.
נכון שלפעמים הגזמתי.
גם אני בן אדם.
הוא לא היה מושלם.
גם אני לא.
אבל...איזה צירוף!
הפכנו ליחידה מושלמת.
זה לא חסך משנינו,
רק לפעמים...
כוונות זדון.
שיחת טלפון שמקבל ירמי גדסי באישון לילה, לביתו שבאורלנדו בארצות הברית, מטלטלת את שנתו ויותר מזה את זיכרונותיו. הוא יוצא בטיסה דחופה לישראל, שאותה עזב לפני שנים רבות, או שמא עזבה היא אותו?
בצעירותו נישא ירמי לבחורה אמריקנית לא יהודייה, והטיל כתם על המשפחה. שני ילדיו שנולדים לו שם, לא רק שאינם יהודים, אלא שיש בהם רק פירורים דלים של עברית וישראליות.
במסע הכואב העמוק והמנחם שיעבור לא יתגלו לירמי פרטים חדשים או נופים חדשים, כלשונו של הסופר הצרפתי מרסל פרוסט: כי אם עיניים חדשות ומבט חדש מכפי שהיה לו עד כה. ירמי יראה את הבית שגדל בו, את מחוזות ילדותו, את בני משפחתו ובמיוחד את סבו, יחיא גדסי, המרפא העממי, באור אחר.
הספר משרטט את סיפור עליית תימן. סיפור על גלות וקיבוץ גלויות, על מעברים ושפת עבר, ועל החיפוש המתמיד של הגיבור אחר זהותו. בספר עולה משבר הזהות של בני הדור השני לעולים מתימן, במתח שבין שמירה על הזהות התימנית אל מול תפיסת "כור ההיתוך".
ירמי תוהה מה מרכיב אותו והאם הוא יהודי, ישראלי, דתי, מזרחי, תימני, אמריקאי? ומה נטבע בו בשנים הארוכות בהן התגורר בארצות הברית. התיאור הנדיב בספר נפרש מרבד הקסמים של מארג חברתי, משפחתי וזוגי סבוך ורבגוני, תוך שעולה צבעה, וניחוחה של העדה התימנית.
שיחת טלפון שמקבל ירמי גדסי באישון לילה, לביתו שבאורלנדו בארצות הברית, מטלטלת את שנתו ויותר מזה את זיכרונותיו. הוא יוצא בטיסה דחופה לישראל, שאותה עזב לפני שנים רבות, או שמא עזבה היא אותו?
בצעירותו נישא ירמי לבחורה אמריקנית לא יהודייה, והטיל כתם על המשפחה. שני ילדיו שנולדים לו שם, לא רק שאינם יהודים, אלא שיש בהם רק פירורים דלים של עברית וישראליות.
במסע הכואב העמוק והמנחם שיעבור לא יתגלו לירמי פרטים חדשים או נופים חדשים, כלשונו של הסופר הצרפתי מרסל פרוסט: כי אם עיניים חדשות ומבט חדש מכפי שהיה לו עד כה. ירמי יראה את הבית שגדל בו, את מחוזות ילדותו, את בני משפחתו ובמיוחד את סבו, יחיא גדסי, המרפא העממי, באור אחר.
הספר משרטט את סיפור עליית תימן. סיפור על גלות וקיבוץ גלויות, על מעברים ושפת עבר, ועל החיפוש המתמיד של הגיבור אחר זהותו. בספר עולה משבר הזהות של בני הדור השני לעולים מתימן, במתח שבין שמירה על הזהות התימנית אל מול תפיסת "כור ההיתוך".
ירמי תוהה מה מרכיב אותו והאם הוא יהודי, ישראלי, דתי, מזרחי, תימני, אמריקאי? ומה נטבע בו בשנים הארוכות בהן התגורר בארצות הברית. התיאור הנדיב בספר נפרש מרבד הקסמים של מארג חברתי, משפחתי וזוגי סבוך ורבגוני, תוך שעולה צבעה, וניחוחה של העדה התימנית.
*זוכה פרס משרד התרבות לספרי ביכורים*
השורשים שניתקתי בארץ מחפשים אחיזה כאן. לצידם השורשים שלא נוצרים במשפחה שלנו, ואני רואה את השלט מעל ראשי: שורשים מחפשים אחיזה. אבל הבושה גדולה מהרצון להשתייך למקום הזה לא מאפשרת לזה להתקיים.
כשנדב מציע ליסמין לנסוע איתו לגרמניה לחיות בקהילה רוחנית, יסמין נענית. גם היא מחפשת שינוי. הוא מוצא מזור לפצעיו אצל הנביאה בקהילה, היא אינה מוצאת את מקומה בזוגיות שלהם ומגלה שהיא קמלה לצד בעלה. יסמין לקיים משפחה, להשתייך, מחפשת את השורשים שלה הפיזיים והנפשיים. אבל כדי לקיים, צריך אהבה. האם אהבה שלה תספיק עבור משפחה שלמה?
אנחנו הגעגוע לעתיד נוגע בלב ליבה של הישראליות דרך הדיאלוג של בני הדור השני לשואה – בישראל ובגרמניה. הוא מביא קול שכמעט ואינו נשמע של הגרמנים בני הדור השני והשפעת המלחמה עליהם, על הדור שלהם. זהו ספר על חיפוש, על כמיהה, על אהבה ועל אינ-אהבה.
זהו ספר הביכורים של איריס הרדן אשר ביד עדינה רוקמת את דרכה של יסמין, הכאבים והאכזבות לצד התקווה וההתחדשות. זה ספר שנמצא בתנועה, גם כאשר המצב הסטטי. הכתיבה של איריס היא ציור מופלא שבעזרתו הא שוטחת מחשבות, רגשות, רגעים, דרכים.
*זוכה פרס משרד התרבות לספרי ביכורים*
השורשים שניתקתי בארץ מחפשים אחיזה כאן. לצידם השורשים שלא נוצרים במשפחה שלנו, ואני רואה את השלט מעל ראשי: שורשים מחפשים אחיזה. אבל הבושה גדולה מהרצון להשתייך למקום הזה לא מאפשרת לזה להתקיים.
כשנדב מציע ליסמין לנסוע איתו לגרמניה לחיות בקהילה רוחנית, יסמין נענית. גם היא מחפשת שינוי. הוא מוצא מזור לפצעיו אצל הנביאה בקהילה, היא אינה מוצאת את מקומה בזוגיות שלהם ומגלה שהיא קמלה לצד בעלה. יסמין לקיים משפחה, להשתייך, מחפשת את השורשים שלה הפיזיים והנפשיים. אבל כדי לקיים, צריך אהבה. האם אהבה שלה תספיק עבור משפחה שלמה?
אנחנו הגעגוע לעתיד נוגע בלב ליבה של הישראליות דרך הדיאלוג של בני הדור השני לשואה – בישראל ובגרמניה. הוא מביא קול שכמעט ואינו נשמע של הגרמנים בני הדור השני והשפעת המלחמה עליהם, על הדור שלהם. זהו ספר על חיפוש, על כמיהה, על אהבה ועל אינ-אהבה.
זהו ספר הביכורים של איריס הרדן אשר ביד עדינה רוקמת את דרכה של יסמין, הכאבים והאכזבות לצד התקווה וההתחדשות. זה ספר שנמצא בתנועה, גם כאשר המצב הסטטי. הכתיבה של איריס היא ציור מופלא שבעזרתו הא שוטחת מחשבות, רגשות, רגעים, דרכים.
הר בקופסת זכוכית מאת אריאל שינקין, הוא קובץ סיפורים קצרים המתנייד בין מרחביה השוממים והמשמימים או האינסופיים והאגדתיים של גאורגיה, מולדתו ומקור השראתו, לבין המקומות החדשים הנפתחים בפניו לאיטם, ואף פעם לא עד סופם, כמהגר בוגר ומפוכח בישראל.
המינוריות והאיפוק המאפיינים – לפחות לכאורה – את הפואטיקה של שינקין, מקיימים במקביל דיאלוג יוצא דופן עם הכוחות הנסתרים, הטמירים ולפעמים גם המיתיים, המקיימים לא פחות את עולמותיו הסיפוריים, ומתגלים, ולו להרף-עין.
אריאל שינקין, יליד שנות השבעים, טיביליסי – גאורגיה. בילדותו גדל בסביבה מעורבבת תרבותית ולשונית (יהודית, רוסית וגיאורגית), ונחשף לשילובם של נופים, מוזיקה, אוכל, מסורות וסיפורים. בשנות האלפיים עלה לישראל, למד קולנוע באוניברסיטה הפתוחה וניהל במשך כמה שנים בתל-אביב מועדון קולנוע לצעירים דוברי רוסית. כיום חי ברחובות עם משפחתו ועובד כמהנדס תוכנה. הבישול והטיולים עם הכלב לוקחים אותו בעקיפין עד שולחן כתיבה
הר בקופסת זכוכית מאת אריאל שינקין, הוא קובץ סיפורים קצרים המתנייד בין מרחביה השוממים והמשמימים או האינסופיים והאגדתיים של גאורגיה, מולדתו ומקור השראתו, לבין המקומות החדשים הנפתחים בפניו לאיטם, ואף פעם לא עד סופם, כמהגר בוגר ומפוכח בישראל.
המינוריות והאיפוק המאפיינים – לפחות לכאורה – את הפואטיקה של שינקין, מקיימים במקביל דיאלוג יוצא דופן עם הכוחות הנסתרים, הטמירים ולפעמים גם המיתיים, המקיימים לא פחות את עולמותיו הסיפוריים, ומתגלים, ולו להרף-עין.
אריאל שינקין, יליד שנות השבעים, טיביליסי – גאורגיה. בילדותו גדל בסביבה מעורבבת תרבותית ולשונית (יהודית, רוסית וגיאורגית), ונחשף לשילובם של נופים, מוזיקה, אוכל, מסורות וסיפורים. בשנות האלפיים עלה לישראל, למד קולנוע באוניברסיטה הפתוחה וניהל במשך כמה שנים בתל-אביב מועדון קולנוע לצעירים דוברי רוסית. כיום חי ברחובות עם משפחתו ועובד כמהנדס תוכנה. הבישול והטיולים עם הכלב לוקחים אותו בעקיפין עד שולחן כתיבה
"בואי נרד היום למרתף, ונסדר אותו," תפס אותי האושר החדש שלי בלי הכנה מוקדמת, בעודי מרוכזת בטוסט בריבת תות נוזלת.
בדרך כלל היה אומר מדי פעם: "מה דעתך לסדר את המרתף בסוף שבוע זה?"
"רעיון טוב," עניתי בכל פעם בחיוך, וחיפשתי בסתר תירוצים כדי להתחמק. דאגתי לסדר מפגשי סוף שבוע עם חברים, מצאתי דברים דחופים לעשות, הזמנתי אנשים, כרטיסים, נסיעות.
מה שהיה הוא קובץ של שישה־עשר סיפורים קצרים; מעט המחזיק את המרובה. בלשון ישירה, חסכונית ומתובלת בהומור, מציירים הסיפורים תמונות חיים מורכבות, מעברים בין ארצות, שפות, אהבות. מתוך עולם החומר של חפצים, עובדות ושיחות יום־יום, מציצים רבדים של עומק, כאב, וכמיהה לשייכות ולבית.
אווה רייך, נולדה ב-1946 בברגן־בלזן, גדלה בשוודיה ועלתה לארץ ב־1972. בעשור השישי לחייה החלה לכתוב סיפורים. מכל השפות שעמדו לרשותה בחרה לכתוב בעברית, אף שלא שלטה בכל מכמניה, כדי לגעת בחיים ללא מחיצות.
אווה רייך הלכה לעולמה לפני תשע שנים, וממשיכה לחיות בזיכרון אוהביה. סיפוריה נותרו אחריה, מפרפרים וחיים כמו מה שהיה.
"בואי נרד היום למרתף, ונסדר אותו," תפס אותי האושר החדש שלי בלי הכנה מוקדמת, בעודי מרוכזת בטוסט בריבת תות נוזלת.
בדרך כלל היה אומר מדי פעם: "מה דעתך לסדר את המרתף בסוף שבוע זה?"
"רעיון טוב," עניתי בכל פעם בחיוך, וחיפשתי בסתר תירוצים כדי להתחמק. דאגתי לסדר מפגשי סוף שבוע עם חברים, מצאתי דברים דחופים לעשות, הזמנתי אנשים, כרטיסים, נסיעות.
מה שהיה הוא קובץ של שישה־עשר סיפורים קצרים; מעט המחזיק את המרובה. בלשון ישירה, חסכונית ומתובלת בהומור, מציירים הסיפורים תמונות חיים מורכבות, מעברים בין ארצות, שפות, אהבות. מתוך עולם החומר של חפצים, עובדות ושיחות יום־יום, מציצים רבדים של עומק, כאב, וכמיהה לשייכות ולבית.
אווה רייך, נולדה ב-1946 בברגן־בלזן, גדלה בשוודיה ועלתה לארץ ב־1972. בעשור השישי לחייה החלה לכתוב סיפורים. מכל השפות שעמדו לרשותה בחרה לכתוב בעברית, אף שלא שלטה בכל מכמניה, כדי לגעת בחיים ללא מחיצות.
אווה רייך הלכה לעולמה לפני תשע שנים, וממשיכה לחיות בזיכרון אוהביה. סיפוריה נותרו אחריה, מפרפרים וחיים כמו מה שהיה.
הספר כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים.
באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית קשר משפחתי, חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.
הספר שופך אור על השתלבותן יוצאת הדופן של משפחות אלה במעמד הביניים הישראלי, מציג את המשא ומתן שהן ניהלו בסוגיות של יחסי הורים-ילדים, מגדר ואתניות, ודן בשאלות מפתח בחקר יחסי הגומלין שבין רגש, זהות וסיפור משפחתי.
ד"ר רותם לשם הוא חוקר תרבות המתחמה בזהות, רגשות, שיח ותרבות פופולרית. עבודת הדוקטור שעליה מבוסס הספר זכתה במלגה ע"ש נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. לשם הוא גם חבר בוועדה המארגנת של קבוצת מחקר הרגש באגודה הסוציולוגית האירופית.
על הסדרה
עד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו הדנ"א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי?
האם הישראליות היא תופעה דינמית או שמא יש בה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו?
הספרים הרואים אור בסדרה ישראלים עוסקים בנושאים מהותיים ולעתים "כבדים", שבלב ההוויה הישראלית העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה לקריאה. ישראלים נועדה לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב.
הספר כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים.
באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית קשר משפחתי, חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.
הספר שופך אור על השתלבותן יוצאת הדופן של משפחות אלה במעמד הביניים הישראלי, מציג את המשא ומתן שהן ניהלו בסוגיות של יחסי הורים-ילדים, מגדר ואתניות, ודן בשאלות מפתח בחקר יחסי הגומלין שבין רגש, זהות וסיפור משפחתי.
ד"ר רותם לשם הוא חוקר תרבות המתחמה בזהות, רגשות, שיח ותרבות פופולרית. עבודת הדוקטור שעליה מבוסס הספר זכתה במלגה ע"ש נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. לשם הוא גם חבר בוועדה המארגנת של קבוצת מחקר הרגש באגודה הסוציולוגית האירופית.
על הסדרה
עד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו הדנ"א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי?
האם הישראליות היא תופעה דינמית או שמא יש בה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו?
הספרים הרואים אור בסדרה ישראלים עוסקים בנושאים מהותיים ולעתים "כבדים", שבלב ההוויה הישראלית העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה לקריאה. ישראלים נועדה לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב.
שנות השישים בישראל. משפחה מהגרת חסרת כול מעיראק ומתקשה לתפקד בחיי היום-יום.
בוואקום שנוצר מופיע פתאום סמי, האח הגדול, שהתחנך בקיבוץ של השומר הצעיר, ומפיל את חיתתו על כל המשפחה; בעיקר על תיקי, האחות האמצעית, שהולכת ומתבגרת.
עולמה של תיקי מתערער. מנעד רגשותיה נע בין פחד ושנאה לסמי שמתעלל בה פיזית ומילולית, ובין הערצה תהומית לדמות האח הגדול, הבטוח בעצמו ויודע כול, שאותו חשוב לה ביותר לרצות.
תיקי צריכה לקבל החלטה החשובה לחייה ולקידומה.
האם תקבל את ההחלטה הנכונה?
סודות משפחה שמתגלים עוזרים לה להגיע להחלטה, עד לסוף המפתיע.
שנות השישים בישראל. משפחה מהגרת חסרת כול מעיראק ומתקשה לתפקד בחיי היום-יום.
בוואקום שנוצר מופיע פתאום סמי, האח הגדול, שהתחנך בקיבוץ של השומר הצעיר, ומפיל את חיתתו על כל המשפחה; בעיקר על תיקי, האחות האמצעית, שהולכת ומתבגרת.
עולמה של תיקי מתערער. מנעד רגשותיה נע בין פחד ושנאה לסמי שמתעלל בה פיזית ומילולית, ובין הערצה תהומית לדמות האח הגדול, הבטוח בעצמו ויודע כול, שאותו חשוב לה ביותר לרצות.
תיקי צריכה לקבל החלטה החשובה לחייה ולקידומה.
האם תקבל את ההחלטה הנכונה?
סודות משפחה שמתגלים עוזרים לה להגיע להחלטה, עד לסוף המפתיע.
אסתר זטלמן בספרה הבריחה מאוקראינה בוראת גיבורה עכשווית, טטיאנה מייצגת את הנשים שנאלצו לעזוב הכול עם ילדיהן ולצאת בשל המלחמה את הארץ שהן אהבו. זהו סיפורה של אישה, שמתמודדת עם שינוי מהותי עצום בחייה, תפנית שמתרחשת באופן מפתיע ללא הכנה מוקדמת. בתוך מסע החיים בארץ ישראל היא חווה קבלת פנים ישראלית. היא מתאהבת במורה שלה לעברית. נדמה שהחיבור עשוי להקל עליה והחיים ייראו מושלמים, אולם נוצרים קונפליקטים ובעיות שעליה לפתור אותם. טטיאנה היא הישראלית החדשה שבאה מאוקראינה בעת מלחמה שמשתלבת בה ואף מצמיחה את הדור הבא.
זהו סיפור שצמח מתוך החיים של אלה שעולמם נשבר וחוו מלחמה איומה וארץ ישראל מצמיחה בהם תקווה וגם מטפחת אותם. עולמה השבור מתאחה והיא בוחרת בחיים חדשים לגמרי ולא מביטה לאחור. היא האחות הסיעודית שמרפאה את עצמה בגבורה האישית.
אסתר זטלמן בספרה הבריחה מאוקראינה בוראת גיבורה עכשווית, טטיאנה מייצגת את הנשים שנאלצו לעזוב הכול עם ילדיהן ולצאת בשל המלחמה את הארץ שהן אהבו. זהו סיפורה של אישה, שמתמודדת עם שינוי מהותי עצום בחייה, תפנית שמתרחשת באופן מפתיע ללא הכנה מוקדמת. בתוך מסע החיים בארץ ישראל היא חווה קבלת פנים ישראלית. היא מתאהבת במורה שלה לעברית. נדמה שהחיבור עשוי להקל עליה והחיים ייראו מושלמים, אולם נוצרים קונפליקטים ובעיות שעליה לפתור אותם. טטיאנה היא הישראלית החדשה שבאה מאוקראינה בעת מלחמה שמשתלבת בה ואף מצמיחה את הדור הבא.
זהו סיפור שצמח מתוך החיים של אלה שעולמם נשבר וחוו מלחמה איומה וארץ ישראל מצמיחה בהם תקווה וגם מטפחת אותם. עולמה השבור מתאחה והיא בוחרת בחיים חדשים לגמרי ולא מביטה לאחור. היא האחות הסיעודית שמרפאה את עצמה בגבורה האישית.
גשר ווטרלו, לונדון. שני זרים מתנגשים זה בזה. אטילה, פסיכיאטר מגאנה, מומחה בטיפול בניצולי טראומה מאזורי מלחמה, וג'ין, ביולוגית אמריקאית החוקרת את הרגלי השועלים העירוניים. אטילה הגיע ללונדון כדי לשאת הרצאה מרכזית בכנס בנושא טראומה, ובאותה הזדמנות לנסות לאתר את אָמָה, בתם של חבריו מאקרה, שלא יצרה קשר עם הוריה בעת האחרונה. עד מהרה מתברר שאָמָה נקלעה לעולמם הסבוך ועמוס-המתחים של המהגרים לכרך הגדול, ועכשיו בנה הצעיר טאנוֹ נעדר גם הוא. בעקבות הידידות הנרקמת בין אטילה לג'ין, ולצורך החיפוש אחרי הנער, ג'ין מקבצת חבורה של מהגרים ממערב אפריקה. מבעד להיכרות עם סיפוריהם המשתרגים של שוער מלון, פקח תנועה, מאבטחים, מטאטא רחובות, אומן רחוב, תופרת, נהג, פסיכיאטרית חולת אלצהיימר, שועלים, דררות וחיפושיות אסייתיות מגלה העיר את פניה הרבות ואת החיים הרוחשים בשלל צורות ולשונות מאחורי חזיתה הנוצצת. המסע שעובר הקורא טורף ומגדיר מחדש את היחסים בין הגירה לגזענות, בין טבע לעיר, בין איכות הסביבה לבריאות הנפש, ומגלה בעוצמה מחודשת את המשוואה מרובת-המשתנים של האושר.
אָמִינָטָה פוֹרְנָה נולדה בסקוטלנד, גדלה בסיירה לאון ואנגליה ומתגוררת כיום בלונדון. פרסמה עד כה ארבעה רומנים, ממואר וקובץ מאמרים. יצירתה זכתה בפרסים רבים ותורגמה ל-22 שפות. היא מלמדת כתיבה יוצרת, מפרסמת מאמרים בעיתונים ושופטת בתחרויות ספרותיות.
גשר ווטרלו, לונדון. שני זרים מתנגשים זה בזה. אטילה, פסיכיאטר מגאנה, מומחה בטיפול בניצולי טראומה מאזורי מלחמה, וג'ין, ביולוגית אמריקאית החוקרת את הרגלי השועלים העירוניים. אטילה הגיע ללונדון כדי לשאת הרצאה מרכזית בכנס בנושא טראומה, ובאותה הזדמנות לנסות לאתר את אָמָה, בתם של חבריו מאקרה, שלא יצרה קשר עם הוריה בעת האחרונה. עד מהרה מתברר שאָמָה נקלעה לעולמם הסבוך ועמוס-המתחים של המהגרים לכרך הגדול, ועכשיו בנה הצעיר טאנוֹ נעדר גם הוא. בעקבות הידידות הנרקמת בין אטילה לג'ין, ולצורך החיפוש אחרי הנער, ג'ין מקבצת חבורה של מהגרים ממערב אפריקה. מבעד להיכרות עם סיפוריהם המשתרגים של שוער מלון, פקח תנועה, מאבטחים, מטאטא רחובות, אומן רחוב, תופרת, נהג, פסיכיאטרית חולת אלצהיימר, שועלים, דררות וחיפושיות אסייתיות מגלה העיר את פניה הרבות ואת החיים הרוחשים בשלל צורות ולשונות מאחורי חזיתה הנוצצת. המסע שעובר הקורא טורף ומגדיר מחדש את היחסים בין הגירה לגזענות, בין טבע לעיר, בין איכות הסביבה לבריאות הנפש, ומגלה בעוצמה מחודשת את המשוואה מרובת-המשתנים של האושר.
אָמִינָטָה פוֹרְנָה נולדה בסקוטלנד, גדלה בסיירה לאון ואנגליה ומתגוררת כיום בלונדון. פרסמה עד כה ארבעה רומנים, ממואר וקובץ מאמרים. יצירתה זכתה בפרסים רבים ותורגמה ל-22 שפות. היא מלמדת כתיבה יוצרת, מפרסמת מאמרים בעיתונים ושופטת בתחרויות ספרותיות.
בשפה שנונה, חדה ובועטת, בתוספת מנות גדושות של אירוניה ומינון אפסי של תקינות פוליטית, מתאר צלם בשם בּיפּוּל מאסלי, אחד החוסים במתקן למבקשי מקלט מדיני אי שם בבלגיה, את היחסים בין דרי המתקן, את סיפוריהם הקשים, ואת ההמתנה מורטת העצבים לאישור שהייה ממשרד ההגירה, שרק מעטים זוכים בסופו של דבר לקבל.
מלון פרובלמט מְכַנֵס מִקבץ אקראי של אנשים מוכי גורל, שסיכנו את חייהם על מנת להימלט מרדיפות פוליטיות, מרעב, מאלימות, ממלחמות אזרחים, בניסיון למצוא להם עתיד טוב אך במעט מזה שנכון להם בארצם.
ורהלסט, עיתונאי בלגי, שהה לצורך הכנת כתבה ימים אחדים במתקן לפליטים שנתפסו בידי הרשויות. הדברים שראה ושמע שם היו ההשראה לכתיבת ’מלון פרובלמט‘.
מן העיתונות:
”ספר שהוא כמו בעיטה לסרעפת“
”נובלה צינית, חזקה…“
”ספר מרתק… תיאור עז של חבורת אנשים בלי עתיד“
בשפה שנונה, חדה ובועטת, בתוספת מנות גדושות של אירוניה ומינון אפסי של תקינות פוליטית, מתאר צלם בשם בּיפּוּל מאסלי, אחד החוסים במתקן למבקשי מקלט מדיני אי שם בבלגיה, את היחסים בין דרי המתקן, את סיפוריהם הקשים, ואת ההמתנה מורטת העצבים לאישור שהייה ממשרד ההגירה, שרק מעטים זוכים בסופו של דבר לקבל.
מלון פרובלמט מְכַנֵס מִקבץ אקראי של אנשים מוכי גורל, שסיכנו את חייהם על מנת להימלט מרדיפות פוליטיות, מרעב, מאלימות, ממלחמות אזרחים, בניסיון למצוא להם עתיד טוב אך במעט מזה שנכון להם בארצם.
ורהלסט, עיתונאי בלגי, שהה לצורך הכנת כתבה ימים אחדים במתקן לפליטים שנתפסו בידי הרשויות. הדברים שראה ושמע שם היו ההשראה לכתיבת ’מלון פרובלמט‘.
מן העיתונות:
”ספר שהוא כמו בעיטה לסרעפת“
”נובלה צינית, חזקה…“
”ספר מרתק… תיאור עז של חבורת אנשים בלי עתיד“
בת צעירה לניצולי שואה, ילד ממשפחה קשת יום שעלתה ממרוקו, חייל קרבי משוחרר ועורך דין מצליח. אלו ואחרים גיבורי הספורים בספר שמלה בתפירת עילית, אסופת סיפורים.
המחברת רוקמת עלילות המביאות לידי ביטוי את דמותה של החברה הישראלית, על פסיפס התרבויות, אורחות החיים ותפיסות העולם השונות המתקיימות בתוכה.
חמלה, אנושיות, אהבת אדם ואהבת הארץ – הם יסודות הנמשכים כחוט השני לאורך הסיפורים, והם מקשרים בין הגיבורים והעלילות, ללא הבדל מגזרי, עדתי או דתי.
הספר מציג את פניה הרבות של החברה הישראלית כחברת מהגרים. חברה המהווה כור היתוך אנושי תוסס ומתפתח, ואת מרקם החיים המורכב והיפה שנבנה בה מאז הקמתה.
המחברת, אורנה מרקוס בן-צבי, היא אשת חינוך בדימוס, בעלת תואר שלישי בתחום היסטוריה ומגדר. זהו ספר הפרוזה הראשון מפרי עטה. שני ספריה הראשונים: להגביה עוף במסלול החיים – האתגר ומנהיגות במפנים – לחיות בשמחה ובהגשמה עצמית עוסקים במנהיגות אישית ובהגשמה עצמית, והם יצאו לאור בישראל ובחו"ל.
בת צעירה לניצולי שואה, ילד ממשפחה קשת יום שעלתה ממרוקו, חייל קרבי משוחרר ועורך דין מצליח. אלו ואחרים גיבורי הספורים בספר שמלה בתפירת עילית, אסופת סיפורים.
המחברת רוקמת עלילות המביאות לידי ביטוי את דמותה של החברה הישראלית, על פסיפס התרבויות, אורחות החיים ותפיסות העולם השונות המתקיימות בתוכה.
חמלה, אנושיות, אהבת אדם ואהבת הארץ – הם יסודות הנמשכים כחוט השני לאורך הסיפורים, והם מקשרים בין הגיבורים והעלילות, ללא הבדל מגזרי, עדתי או דתי.
הספר מציג את פניה הרבות של החברה הישראלית כחברת מהגרים. חברה המהווה כור היתוך אנושי תוסס ומתפתח, ואת מרקם החיים המורכב והיפה שנבנה בה מאז הקמתה.
המחברת, אורנה מרקוס בן-צבי, היא אשת חינוך בדימוס, בעלת תואר שלישי בתחום היסטוריה ומגדר. זהו ספר הפרוזה הראשון מפרי עטה. שני ספריה הראשונים: להגביה עוף במסלול החיים – האתגר ומנהיגות במפנים – לחיות בשמחה ובהגשמה עצמית עוסקים במנהיגות אישית ובהגשמה עצמית, והם יצאו לאור בישראל ובחו"ל.
בנימין, צעיר שנסע ללמוד בפריז, כותב לאִמו שורת מכתבים שעיקרם ניסיון להסביר מדוע לא שב כדי להיות עִם בני משפחתו האבלים על מות אחיו. דרך שחזורם של מאורעות העבר, בלשון פרטית של בן לאִמו, מנסה הגיבור להבין את בחירותיו. בעיר הזרה, הרחק משפתו וממשפחתו, מתברר כי חייו החדשים מאיימים להעמיד גם אותו בפני סכנה לא צפויה.
תנחומים לאִמי הוא רומן מכתבים עכשווי, המתמודד עם סוגיות שעומדות במרכזה של הישראליוּת. "בקושי שנה עברה מאז ששכלתְּ את בנך הבכור, והנה כעת אני שולח לך תנחומים על בן נוסף שאיבדת, הפעם לטובת ההגירה", כותב גיבור הספר. טפח אחר טפח, מתגלה תמונה של יחסי המשפחה שהתפרקה, ועולות שאלות בדבר טיבם של קשרי דם, של התבגרות וזהות מינית, של בגידה ושל מולדת.
זהו ספרו השני של אסף רוט, יליד אשדוד (1993). ספרו הראשון, בוסר (2017), זכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים.
בנימין, צעיר שנסע ללמוד בפריז, כותב לאִמו שורת מכתבים שעיקרם ניסיון להסביר מדוע לא שב כדי להיות עִם בני משפחתו האבלים על מות אחיו. דרך שחזורם של מאורעות העבר, בלשון פרטית של בן לאִמו, מנסה הגיבור להבין את בחירותיו. בעיר הזרה, הרחק משפתו וממשפחתו, מתברר כי חייו החדשים מאיימים להעמיד גם אותו בפני סכנה לא צפויה.
תנחומים לאִמי הוא רומן מכתבים עכשווי, המתמודד עם סוגיות שעומדות במרכזה של הישראליוּת. "בקושי שנה עברה מאז ששכלתְּ את בנך הבכור, והנה כעת אני שולח לך תנחומים על בן נוסף שאיבדת, הפעם לטובת ההגירה", כותב גיבור הספר. טפח אחר טפח, מתגלה תמונה של יחסי המשפחה שהתפרקה, ועולות שאלות בדבר טיבם של קשרי דם, של התבגרות וזהות מינית, של בגידה ושל מולדת.
זהו ספרו השני של אסף רוט, יליד אשדוד (1993). ספרו הראשון, בוסר (2017), זכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
