מבצע קוליים מאי 2025

המוטציות מביא את סיפורו הטרגי־קומי של רמון מרטינס, עורך דין חד לשון, אתאיסט מושבע ואיש משפחה, שחייו מתהפכים בן לילה כאשר בגופו מתגלה גידול ממאיר נדיר. הטיפול הדרוש מונע ממנו להסתמך על הכלי שממנו שאב עד כה את עיקר כוחו: הדיבור. המצב החדש מחייב את הסובבים אותו להשתנות ביחס אליו - איש איש בהתאם לאופיו, חולשותיו והאינטרסים שלו. נראה כי מכל שוחרי טובתו, דווקא עוזרת הבית - מאמינה אדוקה וחסודה - מצליחה להפתיע במתנת יום הולדת יצירתית במיוחד: תוכי מדבר, וליתר דיוק: תוכי מקלל. כמחווה ליצירות מאת זונטג, דידיון, פלובר וטולסטוי, מציע לנו חורחה קומנסל מבט עמוק, מושחז ומצחיק על החיים העכשוויים במקסיקו, וגם נגיעה נועזת ומרעננת בנושא אוניברסלי שלרוב אנחנו מעדיפים להתחמק מלדבר עליו.

תכירו את גוסטבו סאנצֶ'ס סאנצֶ'ס, או בקיצור "אוטוסטרדה", גבר מקסיקני מחוספס שנולד מכוער במיוחד, עד כדי כך שאבא שלו ניסה להחזיר אותו לידי האחות שיילדה אותו. ואף על פי כן גוסטבו הצליח להתקדם בחיים ולהפוך למנהל המכירות הפומביות הטוב בעולם. אבל אף אחד לא יודע את זה, כי הוא טיפוס דיסקרטי.

זהו סיפורו המצחיק והלא ייאמן של אדם עם שיניים עקומות, שפתאום, באיזו מכירה פומבית, נתקל במערכת השיניים של הדיווה ההוליוודית מרילין מונרו, ומחליט לרכוש ולהשתיל את השיניים בפיו. הוא רק לא יודע לאילו צרות הוא ייקלע בעקבות זאת. זהו גם הסיפור של השיניים הישנות של גוסטבו, שבעזרת קצת מזל וקצת כריזמה הניבו לו רווחים נאים במהלך מכירה פומבית, עד שהוא עשה טעות גורלית אחת: מרוב התלהבות הוא מכר את עצמו.

"הסיפור של השיניים שלי" הוא רומן מצחיק, שנון ומלא דמיון – כזה שלא קראתם מעולם. הוא נכתב על ידי ולריה לואיסלי ("חסרי המשקל", ידיעות ספרים), אחת מכוכבות הספרות המקסיקנית העכשווית,  שהיתה מועמדת לפרס מאן בוקר לשנת 2019. הרומן הפרוע שלה מספר אמנם על תולדותיו של אדם אחד, אך עוסק למעשה בדרכים השונות שבהן אנו מספרים סיפורים.

"אתם חייבים, ממש חייבים, לקרוא את הספר הזה."
אריאנה מלמד ("הארץ"), על ספרה הקודם של לואיסלי, "חסרי המשקל"

הרומן עוקב אחר התנהלותם של דֶמֵטריוֹ מַסיאס, איכר שהיה למנהיג כריזמטי בשורות המהפכנים, ושל הלוחמים הסרים למשמעתו. אבל אין זה, כפי שאפשר היה אולי לצפות, פשוט שיר הלל אֶפּי לצדקתם ולגבורתם. לצד תיאור אוהד של ההשפלות והמצוקות שגרמו להם למרוד, של אומץ ליבם ושל נאמנותם למפקדם, חושף הסיפור גם את איוולתם, את אכזריותם, את תאוותנותם, את חמדנותם ואת היעדר המודעות הפוליטית שלהם.

לרומן נלווית מסתו המלומדת והחריפה של קרלוס פוּאֵנטֶס, המראה כיצד מתייחס ספר זה על מסורת האפוס והרומן בספרות המערבית וכיצד הוא פותח את הדרך לסיפורת המודרנית באמריקה הלטינית כולה.

הספר יוצא לאור ביוזמתו ובתמיכתו של מכון סברדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, אוניברסיטת תל אביב. הספר מופיע במסגרת הסדרה חרגול מֶסטיסוֹ בעריכת אוֹרי פְּרוֹיס, שבה ראו אור: ארנסטו צ'ה גווארה, 'דרום אמריקה באופנוע'; ריקרדו פיגליה, 'כסף שרוף'; ריקרדו פיגליה, 'מטרה לילית' (ספרי השנה של הארץ 2013).

כיצד ייתכן שאדם מבוגר, שקול, משכיל ונבון, יניח ליצריו להנחות אותו? זו בדיוק השאלה ששואל את עצמו בניטו טורנטרה, מרצה לפילוסופיה שבגיל חמישים זונח את חייו השקטים ופורש את חסותו על עבריינית. התשוקה שמעוררים בו גופה וערמומיותה של זו, גוררת אותו להרפתקה אשר אינה הולמת את גילו.

מאוחר מדי נוכח בניטו לגלות כי ההשכלה והלמדנות שלו לא יוכלו למתן את המשיכה החייתית שהוא חש כלפי אדוארדה פלור, אישה חסרת השכלה ועידון העובדת כקופאית במינימרקט. היא, מצדה, מגלה סקרנות כלפי הגבר הזה, אותופסימיסט נרגן אשר לעולם אינו פועל לפי השכל הישר, וטרוד כל העת בעניינים שחלפו זהמכבר מהעולם.

השניים יוצאים להרפתקה, ובאופק ענן מעיב כל העת על איש האקדמיה התשוש ועל אהובתו. איש מהם לא יכול להעלות בדעתו כיצד תסתיים ההרפתקה, ברגע שתשוקתו של טורנטרה תגבר שוב על השכל הישר.

עמוק בבוץ הוא מעין לוליטה מקסיקני, וככזה חותר תחת התפיסות הבורגניות ומנסה לחשוף את האופי החייתי המשותף לכל בני האדם מתחת לציפוי הדק של התרבות. הספר זכה בפרס של המשרד הלאומי לאמנויות במקסיקו.

גיירמו פדנלי נולד ב-1963 במקסיקו סיטי. סופר ידוע ומוערךבמקסיקו, אוטודידקט אדוק ומתאגרף כושל. זהו ספרו הראשון הרואה אור בעברית.

משבחי הביקורת: "יורשם של מחברים צפון-אמריקנים כגון פיליפ רות וטרומן קפוטה... פדנלי עוד יזכה לתשבחות הודות לבהירות שבה הוא מנתץ מיתוסים ולעושר הטמון בהישגיו הספרותיים, הנעדרים כל זכר לחנפנות ולקונפורמיזם... ציני ומעורר מחשבה, עמוק בבוץ הוא... סיפור אהבה, גם אם זו אהבה הפורחת בחיקן של האלימות והשפלות... אחד הרומנים העמוקים ביותר שנכתבו במקסיקו בשנים האחרונות."

רב-המכר העולמי "נולדנו לרוץ" יצא בארצות הברית בשנת 2009, ומאז תורגם לעשרות שפות וכבש מיליוני קוראים ברחבי תבל. גיבורי ספרו של כריסטופר מקדוגל –בנֵי שבט הטראוּמארה ומייקה טרוּ ("קַבָּיוֹ בְּלַנקוֹ") – הפכו בעקבותיו לדמויות מוכרות, לא רק בקרב רצים וטריאתלטים חובבים ומקצועיים, אלא גם בקרב אנשים רבים שלא אוהבים לרוץ וחוששים מפעילות ספורטיבית. עבור האחרונים, "נולדנו לרוץ" פותח צוהר לעולם מופלא של חוויות גופניות ותובנות רוחניות בלתי נשכחות. הוא משיב לריצה את חדוות החיים ואת השמחה שהיא עוררה בנו בילדוּת, ומצביע על הגורמים ששיבשו את אהבתנו ופגעו ביכולותינו המולדות לרוץ.

כריסטופר מקדוגל, עיתונאי ("ניו יורק טיימס", "אסקווייר") ורץ חובב למרחקים ארוכים, מגולל בספרו מסע שעשה כעיתונאי לפני כעשור, בעקבות דמות מסתורית של רץ מתבודד ממקסיקו, הוא קַבָּיוֹ בְּלַנקוֹ. בסיום המסע, לאחר שהתוודע אל הרץ המוזר, הוא השתתף במירוץ אולטרה-מרתון מטורף למרחק של שמונים קילומטרים, שיזם קביו בלנקו בלב קניוני הפרא של מקסיקו, בהשתתפות טובי הרצים בעולם. מקדוגל מתעד שלל דמויות צבעוניות שנקרו בדרכו: בלונדינית יפהפייה שמצאה גאולה בריצה בעירום, גברים קשוחים שמסוגלים לרוץ במשך יומיים רצופים, רצי מרתון יפי תואר ועתירי ספונסרים שמככבים על שערי מגזינים, סוחרי סמים מסוכנים מאזור הבראנקס, וילידי שבט מסתורי וביישן של רצֵי-על, בני הטראוּמארה, שרצים יחפים מאות קילומטרים ללא הפסקה.

המסע המרתק של מקדוגל אל שורשי הריצה ואל סודות שבט הטראומארה, מגיע עד ימי האדם הקדמון  וכולל הבחנות מאלפות על האבולוציה של הריצה. אל המהדורה העברית של "נולדנו לרוץ" מצורפת אחרית דבר מאת עפר שלח, גם הוא רץ חובב למרחקים ארוכים. "השאלה איננה כמה רחוק וכמה מהר אדם רץ," כותב שלח, "אלא איך הוא רץ; עד כמה עולמו מתמלא ככל שריאותיו מתרוקנות מאוויר [...] הדבר הברור ביותר בעולם הוא שנולדנו לרוץ."

לאחר מות אחותה חוזרת איסבל אל מקום הולדתה במקסיקו כדי לנהל את חברת הטוּנה המשפחתית. שם היא מוצאת ילדת פרא - יצור ללא שם שמתברר כאחייניתה האוטיסטית שמעולם לא שמעה על קיומה. איסבל לוקחת על עצמה את המשימה להפוך אותה לבת אנוש. היא מלמדת אותה את המילה הראשונה - "אני", והיא גם מעניקה לה מתנה ראשונה -את שמה, קארן.
כך מתחיל מסעה הקסום של קארן, שלצד מגבלותיה ניחנה ביכולות מופלאות לתקשר עם בעלי חיים ימיים. האופקים החדשים הנפרשים בפניה חושפים את הדרך שבה אנחנו חיים, ואת האפשרות הטמונה בכל אחד מאיתנו להרחיק מעל ומעבר לציפיותינו הגדולות ביותר.

סבינה ברמן (שם אביה) גולדברג (שם אמה) (21.8.1954) מציגה את עצמה: יהודייה אשכנזייה, נקסיקנית, אישה ומחזאית, בסדר הזה.
היא סופרת, מחזאית, כותבת מסות ובימאית קולנוע וטלביזיה, והיום גם מגישת טלביזיה פופולרית. היא מבין היצרים האמיצים והחדשניים ביותר בשפה הספרדית היום. יצירתה עוסקת בעיקר בנושא של גיוון (אדם וחיה), שונות והמכשולים שלו: החתירה לשליטה, עם נגזרותיה (סמכותיות, אלימות, אפליה). הסגנון שלה מאופיין באוונגרד, הומור, אירוניה, חוסר אמון בכל סוג שיח רשמי, חתרנות, בצורך לחצות את גבולות המין ואת גבולות השפה עצמה.

סבינה ברמן נולה במקסיקו סיטי (1954) שם היא גרה עד היום, להורים יהודיים שהיגרו ממזרח אירופה (פולין ואוסטריה - אביה היה תעשיין חשוב במקסיקו ואמה הייתה פסיכואנאליטיקאית). הוריה הורישו לה מינקות את תחושת ה"עקירה" הזרות התרבותית, הדתית והלאומית. ילדותה במקסיקו סיטי הייתה צבועה כולה על ידי עימות מתמיד בין מנהגי "העולם האירופי הישן" דובר היידיש שנישמר ויוצג ע"י סבתה לבין ה"עולם החדש" הקתולי דוברי הספרדית שסבב אותה. להגדרה האישית והסביבתית שלה כיהודייה במקסיקו יש השפעה עמוקה על הכתיבה שלה. זיקותיה התרבותיות, הלשוניות, הלאומיות והדתיות מגדירות את היצירה שלה. ברמן פונה למגוון רחב של קוראים, יהודים ולא יהודים כאחד. למרות שלעתים קרובות היא מתמקדת בחוויה היהודית במקסיקו, היא מדגימה דרכה את הקושי האוניברסלי בשמירה על תרבות, דת ולשון של מהגרים, גולים ו"אחרים" שונים.

ביצירותיה היא חוקרת את הזהות המורכבת שלה ואת ההיסטוריה העשירה של היהודים במקסיקו, מנקודות מבט היסטוריות ואישיות. היא משכתבת בהצלחה פרק מכריע בתולדות העם היהודים ובכך היא מאפשר לקורבנות לדבר ולספק פרשנות חלופית לרדיפה שלהם. בו זמנית יצירתה מעניקה כוח לקהילה היהודית במקסיקו בכך שהיא מנכיחה את התפקיד הפעיל שלה ותרומתה להיסטוריה וחברה מקסיקניות.
ברמן הצליחה לחזק את הנוכחות היהודית במקסיקו בעזרת יצירותיה וגם לקבל הכרה כאומנית: היא זכתה ארבע פעמים בפרס הלאומי לתיאטרון במקסיקו, ובעוד פרסים רבים נוספים בכל ענפי האומנות בהם היא עוסקת.