נוגה פרידמן איבדה ב-7 באוקטובר את בן זוגה, לוחם שלדג עידו רוזנטל.
בשבועות ובחודשים שלאחר מותו היא תיעדה בסיפורי קומיקס חדים ובועטים את האובדן – את כוחו המאיין, את רגעיו האבסורדיים, ואת הידחקותו לכל פינה של תודעתה ושל חייה.
גוף ראשון רבים הוא הדיוקן המטלטל והמצחיק מאוד של שנת האבל הראשונה של פרידמן. היא מקימה בו לתחייה את דמותו של עידו, שממשיכה לנהל איתה מערכת יחסים מורכבת, כי כפי שהיא מגלה במהלך השנה הזאת – זה שמישהו נהרג בכלל לא אומר שהוא מת. הדיאלוג המתפתח בין נוגה לבין עידו נע הלוך ושוב בין פרידה להיאחזות ובין שבירה להתייצבות, ומשרטט מסע אישי אל ארץ בלתי נודעת, שדבר בה לא נותר כפי שהיה.
רון לוין, מאיירת ויוצרת, עיבדה את האיורים של פרידמן לקומיקס מרהיב ומהוקצע. שיתוף הפעולה בין השתיים הוליד יצירה מדויקת ומעוררת מחשבה, מאוכלסת בדמויות מלאות חיים ועמוסה ברגעים בלתי נשכחים, המתמודדת באופן אינטימי עם עומקיו התהומיים של אירוע טרגי ומשנה חיים. גוף ראשון רבים הוא ספר אמיץ ופורץ גבולות הן במידת החשיפה שלו והן במסכת השכול שהוא מגולל, הרחוקה מאוד מהאתוס הישראלי הנהוג.
