רומן קצר דחוס ומטריד. יום אחד, או נכון יותר שעות ספורות בחייהם של קתלין ווירג’יל, זוג נשוי, הורים לשני ילדים החיים באמריקה של שנות החמישים. קתלין מרגישה ברע ומחליטה לא להצטרף לבעלה וילדיהם לכנסייה. במקום זאת היא לובשת את בגד הים האדום הישן שלה מימי הקולג’ ונכנסת לבריכה שבביתם, בריכה שאליה לא נכנסו מאז שעברו לגור. קתלין תשהה בבריכה יום שלם. יום של חשבון נפש יעבור עליה בתוך מי הבריכה.
כשהבית מתרוקן, ראשה של קתלין מתמלא בזיכרונות. ואנחנו צוללים במי הבריכה עכשיו כשהיא בבריכה היא נזכרת במה שהיא יכלה להיות. העמידה שלה מול האמת הפנימית מבהילה אותה.
וירג’יל לעומתה מאוד סתגלן, כל חיי הנישואים רצה שיהיה לה טוב. הוא סוכן ביטוח בינוני, שמעביר את שעות הפנאי במשחק גולף, גם לו היו חלומות שאותם לא הגשים. הוא העריץ את צ׳ארלי פארקר נגן הסקסופון. וחלם לנגן.
העלילה נעה בין שתי התודעות, זו של קתלין וזו של וירג’יל. הקורא עובר ממחשבות של האחד לשנייה כמו כדור טניס. לאט לאט נחשפות המחשבות, מתגלים הסודות. ו
ספר קצר וסגפני שמבמעט מילים מצליח לרתק ולסקרן, ומעל לכל ליצור מתח ותהייה, מה יהיה בסוף. לכל אחד מהם יש סודות, האם כל אחד יגלה לשני את הסודות שהוא יודע על בן הזוג ועליו או שהחיים יחזרו לשיגרה?
את הסקירה המלאה ניתן לקרוא בבלוג חלי והספרים.