חיפושית הזהב של מיס בנסון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חיפושית הזהב של מיס בנסון
מכר
אלפי
עותקים
חיפושית הזהב של מיס בנסון
מכר
אלפי
עותקים

חיפושית הזהב של מיס בנסון

4.6 כוכבים (97 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2844מקורי
ספר מודפס
83.2 מחיר מוטבע על הספר 104
ספר קולי
39
תאריך לסיום המבצע 01/07/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

  • שם במקור: Miss Benson's Beetle
  • תרגום: טל ארצי
  • הוצאה: תכלת
  • תאריך הוצאה: מאי 2022
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 356 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 56 דק'
  • קריינות: יפעת ניב-ברק
  • זמן האזנה: 9 שעות ו 54 דק'

רייצ'ל ג'ויס

רייצ'ל ג'ויס, תסריטאית, היא מחברת "המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי" שהיה לרב-מכר, זכה לאהדת הביקורת ותורגם לשפות רבות. "שתי שניות" הוא ספרה השני. היא חיה באנגליה עם בעלה וארבעת ילדיהם.

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

מרג'רי מעולם לא היתה מה שמכונה "חביבת הגברים". מצד שני, היא גם לא היתה חביבה במיוחד על נשים. בגיל 47, כל בוקר שלה נראה בדיוק כמו קודמו: היא תלמד כמה שעות בבית הספר ובערב תחזור לבית אפרורי וריק. אבל יום אחד, בעקבות מקרה שאולי נראה פעוט, מגיעה מרג'רי לנקודת שבירה. היא אינה יכולה עוד, ועל כן היא נוטשת במפתיע את בית הספר, תוך שהיא חומסת זוג נעליים שאינו שלה, פונה עורף לקיום הזעיר של חייה ויוצאת להגשים חלום ילדות עתיק: לנסוע לצד השני של העולם, לקלדוניה החדשה, כדי לחפש שם חיפושית מוזהבת שאולי קיימת ואולי לא.
השנה היא 1950. אף אישה לא נוסעת לבדה מבריטניה לקלדוניה החדשה, ודאי לא למשימה מדעית מטעם עצמה, ומרג'רי מבינה שהיא זקוקה לבת לוויה. היא מפרסמת מודעה, מראיינת מועמדים ובסופו של דבר מוצאת את עצמה דווקא עם האישה האחרונה עלי אדמות שתתאים למסע שכזה: איניד פריטי הצעירונת, על חליפותיה הוורודות, הבלונד המתנפנף ושגיאות הכתיב האיומות. יחד, ימצאו עצמן השתיים בהרפתקה חוצת ימים ויבשות, כזו שעולה על כל דמיון וגם על העצבים, אשר תביא לחייהן משהו שאף אחת מהן לא ציפתה לו: חברות אמת.
חיפושית הזהב של מיס בנסון הוא ספר מקסים ומלהיב על השינוי הגדול שמצפה לכולנו, אם רק נשכיל לצאת לדרך דווקא כשנראה שכל האפשרויות מוצו עד תום. ספרה של רייצ'ל ג'ויס הפך לרב-מכר מיד עם צאתו לאור, זכה לביקורות משבחות ונמכר לתרגום למדינות רבות.

פרק ראשון


החיפושית המוזהבת של קלדוניה החדשה, 1914

כשמרג'רי היתה בת עשר היא התאהבה בחיפושית.
מזג האוויר היה קיצי ובהיר וכל החלונות בבית הכומר היו פתוחים. היה לה רעיון להשיט את חיות העץ שלה על הרצפה זוגות־זוגות, אבל הערכּה היתה שייכת בעבר לאחים שלה ורוב החיות היו מקושקשות או שבורות. אחדות היו חסרות. היא התלבטה אם בנסיבות כאלה אפשר אולי לשדך גמל תלת־רגלי לציפור מנומרת, ואז אבא שלה יצא מחדר העבודה.
"יש לך דקה, ילדונת?" הוא שאל. "אני רוצה להראות לך משהו."
היא הניחה את הגמל ואת הציפור על הרצפה והלכה אחריו. היא היתה עומדת על הראש אם הוא היה מבקש.
אבא שלה ניגש לשולחן העבודה. הוא התיישב לידו, הנהן וחייך. היא ידעה שלא היתה לו סיבה ממשית לקרוא לה: הוא רק רצה שהיא תהיה איתו קצת. ארבעת האחים שלה יצאו למלחמה, ומאז הוא קרא לה לעתים קרובות. או שהיא היתה רואה אותו עומד בחוסר מעש לרגלי המדרגות ומחפש משהו בלי לדעת כנראה מה הוא מחפש. היו לו העיניים הכי טובות בעולם וקודקודו הקירח שיווה לו מראה עירום.
"יש לי משהו שאולי יעניין אותך, ילדונת," הוא אמר. "לא דבר גדול, אבל נראה לי שהוא ימצא חן בעינייך."
בשלב הזה הוא היה שולף בדרך כלל משהו שמצא בגינה, אלא שהפעם הוא פתח ספר בשם "יצורים מופלאים". הספר נראה חשוב, כמו כתבי הקודש או כמו האנציקלופדיה, והיא הריחה ריח כללי של יושן אם כי אולי הוא נדף מאבא שלה. מרג'רי עמדה לידו והשתדלה מאוד לא לנוע בהתרגשות.
בעמוד הראשון היה איור צבעוני של גבר. היו לו פנים רגילות וידיים רגילות, אבל במקום רגליים היה לו זנב ירוק של בת ים. היא נדהמה. התמונה הבאה היתה מוזרה באותה מידה: סנאי כמו הסנאים שבגינה, אבל מכונף. וככה זה נמשך עמוד אחרי עמוד, יצורים מופלאים בזה אחר זה.
"נו־נו, תראי," אמר אבא שלה שוב ושוב. "הנה, לא ייאמן. תראי את החבר הזה, מרג'רי."
"הם אמיתיים?"
"אולי."
"הם בגן החיות?"
"לא, לא, מתוקה. היצורים האלה חיים אולי, אבל עוד לא גילו אותם. יש אנשים שמאמינים שהם קיימים, אבל עד היום עוד לא תפסו אותם אז אין לזה הוכחה."
לא היה לה מושג על מה הוא מדבר. עד הרגע ההוא היא חשבה שכל מה שיש בעולם כבר התגלה. מעולם לא עלה בדעתה שהדברים יכולים להתרחש בסדר הפוך. שאפשר קודם לראות תמונה של משהו בספר — שלמעשה אפשר לדמיין משהו — ורק אחר כך לצאת לחפש אותו.
אבא שלה הראה לה את איש השלג מההימלאיה, את המפלצת מלוך נס, את העצלן הענק מפטגוניה. היא ראתה את האייל האירי, בעל הקרניים העצומות דמויות הכנפיים. את הקואגה הדרום אפריקאית, שמתחילה כמו זברה עד שנגמרים לה הפסים והיא נעשית לסוס. את האלקה הגדולה, את קוף זנב האריה, את הטיגריס הקווינסלנדי. כל כך הרבה יצורים מופלאים נוספים יש בעולם ואיש לא מצא ולו אחד מהם.
"אתה חושב שהם אמיתיים?" היא שאלה.
אבא שלה הנהן. "בזמן האחרון," הוא אמר, "אני מוצא נחמה במחשבה על כל מה שאנחנו לא יודעים, שזה כמעט הכול." ובעוד פיו מפיק את המרגלית המשונה הזאת הפך עוד עמוד. "אה!"
הוא הצביע על כתם. חיפושית.
אוי, היא היתה כל כך כלום. כל כך קטנה ורגילה. מרג'רי לא הבינה מה היא עושה בספר על יצורים מופלאים גם אם עדיין לא מצאו אותה. היא היתה דורכת עליה בלי לשים לב בכלל.
הוא אמר לה שלראש החיפושית קוראים ראש, לאמצע קוראים חזה ולחלק התחתון — בטן. לחיפושיות יש שני זוגות כנפיים, היא ידעה את זה? זוג עדין שבזכותו הן יכולות לעוף וזוג נוקשה יותר שמגן על הכנפיים העדינות. אלוהים ברא סוגי חיפושיות רבים יותר מכל מין אחר, וכל אחד מהם מיוחד בדרכו הנהדרת.
"היא נראית די סתמית," אמרה מרג'רי. היא שמעה את הדודות שלה קוראות לה סתמית. אבל לא לאחים שלה — הם היו יפי תואר כמו סוסים.
"אה! אבל תראי!"
הוא הפך את הדף, ונשימתה נעתקה.
זאת היתה שוב החיפושית — מוגדלת פי עשרים בערך. והיא טעתה. היא כל כך טעתה שהיא התקשתה להאמין למראה עיניה. מקרוב היצור הקטן והסתמי לא היה סתמי כלל. הוא היה אליפטי ומוזהב כולו, והוא זהר. ראש זהב, חזה זהב, בטן זהב. אפילו הרגליים הזעירות היו מוזהבות, כאילו הטבע לקח תכשיט ועשה ממנו חרק. החיפושית היתה מרהיבה לאין שיעור מגבר עם זנב.
"החיפושית המוזהבת של קלדוניה החדשה," אמר אבא שלה. "תתארי לעצמך איך ירגיש מי שימצא אותה ויביא אותה הביתה."
לפני שהספיקה לשאול עוד משהו צלצל פעמון הדלת והוא קם על רגליו. הוא סגר את הדלת בעדינות כאילו יש לה רגשות, והשאיר את מרג'רי לבדה עם החיפושית. היא הושיטה את ידה ונגעה בה באצבע.
"כולם?" היא שמעה אותו שואל במבואה. "מה? כולם?"
עד כה מרג'רי לא היתה שותפה לחיבתו של אביה לחרקים. אמנם לעתים קרובות הוא יצא לגינה עם רשת, אלא שזה היה מהדברים שהוא עשה עם האחים שלה. אבל כשאצבעה נגעה בחיפושית המוזהבת משהו קרה: כאילו ניצוץ התעופף והעתיד שלה נגלה. היא הרגישה חום וקור בכל גופה. היא תמצא את החיפושית. פשוט מאוד. היא תיסע לאן שלא נמצאת קלדוניה החדשה, ותביא את החיפושית הביתה. היא ממש הרגישה שהלמו בה, כאילו מחצו לה את הקודקוד. היא כבר ראתה את עצמה רוכבת בראש על פרדה ומאחוריה עוזר שנושא את התיקים שלה.
אבל כשהכומר טוביאס בנסון חזר, הוא נראה כאילו שכח לחלוטין מהחיפושית, שלא לדבר על מרג'רי. הוא ניגש באיטיות לשולחן העבודה ועלעל בכמה דפים, הרים אותם והניח אותם שוב כאילו אף אחד מהם אינו מה שהוא אמור להיות. הוא לקח משקולת נייר ואחריה עט, החזיר את המשקולת למקום שבו היה קודם העט, ובאשר אליו — דומה היה שאין לו מושג. יכול להיות שהוא שכח לחלוטין למה עטים משמשים. הוא רק הסתכל עליו, ודמעות זלגו על לחייו כמו מחרוזת.
"כולם?" הוא אמר. "מה? כולם?"
הוא הוציא משהו מהמגירה ויצא מבעד לדלת הזכוכית, ועוד לפני שהבינה מה קרה הוא ירה בעצמו.

רייצ'ל ג'ויס

רייצ'ל ג'ויס, תסריטאית, היא מחברת "המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי" שהיה לרב-מכר, זכה לאהדת הביקורת ותורגם לשפות רבות. "שתי שניות" הוא ספרה השני. היא חיה באנגליה עם בעלה וארבעת ילדיהם.

עוד על הספר

  • שם במקור: Miss Benson's Beetle
  • תרגום: טל ארצי
  • הוצאה: תכלת
  • תאריך הוצאה: מאי 2022
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 356 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 56 דק'
  • קריינות: יפעת ניב-ברק
  • זמן האזנה: 9 שעות ו 54 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
97 דירוגים
69 דירוגים
20 דירוגים
6 דירוגים
1 דירוגים
1 דירוגים
3/5/2025

מקסים, מיוחד, והקריינות נהדרת ומעניקה עוד עונג לספר

28/4/2025

נפלא! מעט מידי ספרים כאלה נכתבים. סאגה חובקת ארצות ודורות, סיפור מורכב ועמוק, מרתק ומרגש. תודה 🙏🏻

4/2/2025

מענין אחר שונה מכל ספר שקראתי. איך צמחה חברות אמיצה בין שתי נשים כה שונות ספר מומלץ

10/1/2025

כתוב באופן מדויק ושובה לב. תענוג

5/1/2025

אהבתי! מרגש, מותח, מעניין נשים: קומו להגשים את עצמכן!

27/12/2024

חבל שנגמר!!! כל כך נהניתי !!!! כתיבה מרתקת, דמויות מוחצנות מאוד ויחד עם זאת מעניינות..באמת אחד הטובים שקראתי

16/11/2024

ספר נפלא. בתחילה היה קשה להתחבר ולעתים היה איטי מדי, אבל בהמשך התחברתי מאוד ונהניתי מעוצמת ביחסים בין אנשים אבודים שמצאו את המשותף ❤️ ממליצה.

31/8/2024

דמויות גרוטסקיות, עלילה מופרכת, מסע הזוי והחיבור של הכל יוצר סיפור מסע מרתק.

20/8/2024

ספר קסום עם הרפתקאות,אומנם,קצת הזויות,שמאירות לקורא את משמעות החברות ומשמעות הקיום שלנו ויעודנו בעולם. ממתק נפלא.

9/8/2024

ספר מיוחד על זוג נשים שונות ומיוחדות שחברו למסע הזוי מסיבות שונות ומיוחדות של כל אחת מהן….מומלץ בחום

11/5/2024

ספר כובש על חברות בלתי אפשרית וכל כך אמיצה בין שתי גברות שהן ההיפך הגמור זו מזו. גרם לי לפרצי צחוק רבים. בסיפור משורבב גם סיפורו של אסיר מלחמת העולם וההתמודדות עם הטראומה שלו. מומלץ בחום, שמחה שקראתי.

20/2/2024

מדהים. אי אפשר להניח מהיד.

7/10/2023

מקורי ומהנה

28/8/2023

הכי מקורי שקראתי בשנים האחרונות, מתוק קשיח ונפלא

28/8/2023

.מרהין לב

20/8/2023

מצחיק מכמיר לבומעורר השראה

12/8/2023

ספר מקסים ונוגע ללב! התחלה מעט איטית, אך שווה כל רגע. כל הספרים שלה פשוט מצוינים.

6/8/2023

נפלא

14/6/2023

נהדר! נהניתי מכל רגע

5/5/2023

מושלם!

17/4/2023

ספר מקסים!

12/4/2023

מדהים, מרתק,נהניתי מכל מילה ומכל תיאור, נוגע ללב

2/4/2023

ספר מקסים הנקרא בנשימה אחת. מומלץ ביותר

23/3/2023

ספר מרגש ומרתק. מומלץ מאד

13/3/2023

תמיד יש תקוה.

6/2/2023

מדובר בספר מרתק שהסתמן בתחילה כקליל אך עם הזמן ראיתי בו כל כך הרבה מעבר. ספר של מסע פיזי אבל גם נפשי, עם לא מעט טוויסטים מפתיעים. נעשו כאן כמה דברים מופרעים, עם אמת שלא הייתה קלה לעיכול, כזו שאפשר היה לקבל אותה בחלקים מדודים. יש פה דמויות שהיו רחוקות מלהיות מושלמות. נשים שהיו נחושות בדעתן להוכיח לא רק לעצמן, שהן יכולות להסתדר על אף התקריות והמהמורות. הן חוו בדרכן לא מעט אתגרים, אבל היו גם רגעי אושר. הרי אפילו בזמנים רעים ביותר, החיים מספקים לנו גם רגעים שכאלה. זהו סיפור על נשים שהייעוד שלהן הפך למשימת חיים, כזה שכל אחת הרגישה כי אם לא תגשים אותו תמות מעצב. הן הרגישו כל אחת עם יעודה, כי אסור לה לוותר! נשים שהיו שונות כל כך האחת מהאחרת, אך למרות אותם ההבדלים, הן היו גם זהות. היו נכונות לעשות הכול כדי להשיג את מה שהן רוצות. כל כך קל לשקוע בעיסוקים שאנחנו לא באמת אוהבים, להמשיך בהם גם כשאנחנו לא רוצים בהם, גם כשהם לנו מכאיבים. אל תשקיפו על החיים מבעד לקיר זכוכית, הרי גם בזכוכית יש פגמים וסדקים. החיים כל כך קצרים! היו נאמנים לעצמכם, היו חופשיים בנפשכם! אל תתאמצו להטביע חותם בעולם, תנו לעולם להטביע בכם את חותמו. אני נהניתי מזמינה גם אתכם יפעת ארניה

5/2/2023

ספר נפלא! כיפי, חכם ומצחיק... מומלץ מכל הלב...

16/12/2022

פחות טוב מ״שתי שניות,״ אבל מקסים.

10/12/2022

נפלא!

4/12/2022

מושלם! מרתק ונהדר במקוריותו האנושית

27/11/2022

אהבתי מאד את הנחישות של שתי הדמויות כל אחת לכיוונה

4/11/2022

יפה

23/10/2022

מרתק. מקסים, שוטף! בקיצור, כדאי לקרוא ולהתענג.

16/10/2022

ספר מרתק. כתוב נפלא. קראתי בנשימה אחת. בעיקר מחזק את ההבנה שיציאה מאיזור הנוחות והתבניות המנהלות אותנו כדאית ומעצימה.

11/10/2022

מאוד אהבתי את הספר. מענין, כתוב טוב, הומור

26/9/2022

ספר מופלא ומהנה

22/9/2022

נוגע ללב, חכם, מלא הומור וחומר למחשבה. מומלץ בחום.

11/9/2022

ספר נפלא. פורש סביב עולם לא מוכר של מחקר חברות מופלאה. דמויות צבעוניות מרתקות ומרגשות

29/8/2022

ספר קסום שמתאר אומץ של שתי נשים בסוף העולם. בהתחלה לא הבנתי איך העלילה שומרת על מתח אבל הקצוות נסגרים בסוף. נהנתי ממש לדמיין את הספר!!

29/8/2022

מקסים

27/8/2022

מרתק, מסע פיזי מקצה אחד של העולם אל הקצה השני, עם תובנות חשובות ניקרא כמעט בנשימה אחת, מומלץ בחום

23/8/2022

ספר מקסים, מיוחד ומרתק, ממליצה ממש

19/8/2022

אחר ומקסים. מומלץ!

7/8/2022

סיפור יפה על אהבה לטבע וחברות אמיצה בין שתי נשים שעוברות מסע מרתק יחד.

30/7/2022

שונה, מיוחד, מסקרן, מרגש ואף מצחיק. ממליצה בחום.

30/7/2022

קראתי אותו תוך יומיים. ממש לא יכולתי להפסיק.

14/7/2022

ספר מקסים, מצחיק ,כתוב נפלא. נהנתי מכל רגע

11/7/2022

נהדר

9/7/2022

ספר מעולה, כתוב היטב עלילה זורמת ומעוררת מחשבה

3/7/2022

סיפור קסום, מופלא ,על חברות ומסירות. מומלץ ביותר.

28/6/2022

ספר מעניין ביותר.

13/6/2022

וואו ככ נהניינתי מהדימיון מהסיפור מהדמויות.כזה עוד לא קראתי.ממש חוויה.תודה!

30/5/2022

ספר מעולה!!!! הנאה צרופה

28/5/2022

ספר מקסים מיוחד ומלא הפתעות

22/5/2022

מקסים

15/5/2022

ספר מיוחד ונפלא, מלא בהומור, חכמה, חמלה, ואהבה גדולה לבני האדם ולחיים עצמם.

13/2/2025

ספר מקסים ביותר,לוקח קצת זמן להתחבר אליו אבל אחרי חצי ספר אי אפשר להניח אותו.

20/10/2024

ספר נהדר סיפור מרתק על שלוש דמויות ויעוד. מומלץ בחום

14/9/2024

סיפור הזוי ביותר אך מרתק עד הסוף ההזוי לא פחות

23/7/2024

נחמד מאוד, מלא הפתעות. עוסק בנושאים כבדים בכתיבה קלילה ושוטפת. ממליצה בחום.

26/4/2023

ספור מקסים וכתוב היטב. הסוף טיפה תמוה ולא מספיק מלוטש כמו שאר הספר, אבל בסהכ כיף של ההאזנה.

23/12/2022

טוב מאוד אבל קצת מייגע

11/12/2022

ספר מיוחד במינו

21/8/2022

מעניין ברובו. חוש הומור ונושא ייחודי

19/8/2022

ספר חמוד מאוד, קשה בהתחלה להתחבר, נחמד, אבל לא ספר שנשאר איתך אחכ

31/7/2022

לא רע

4/6/2022

מעניין. מיוחד. מצחיק לפעמים. נהניתי.

29/5/2022

ספר הרפתקאות נחמד.

29/5/2022

ספר מיוחד. לא כדאי לוותר למרות ההתחלה האיטית. ספר מלא חמלה.

22/5/2022

לוקח זמן להתחבר אבל זה קורה ואז אי אפשר להניח את הספר מהיד . מומלץ.

15/3/2025

ספר שקראתי בהמשכים, לאורך זמן. לא סחף אך משהו בו גרם לי להמשיך ולסיימו בגלל הייעוד, הנחישות והעוצמה של שתי הגיבורות שעשו הכל כדי לממשו

11/7/2022

אמנם לקראת הסוף הספר די מעניין אבל בסה"כ מאד מייגע! uphill struggle לא מומלץ

10/3/2023

כל כך הרבה ארועים הזויים. בזבוז זמן !

חיפושית הזהב של מיס בנסון רייצ'ל ג'ויס


החיפושית המוזהבת של קלדוניה החדשה, 1914

כשמרג'רי היתה בת עשר היא התאהבה בחיפושית.
מזג האוויר היה קיצי ובהיר וכל החלונות בבית הכומר היו פתוחים. היה לה רעיון להשיט את חיות העץ שלה על הרצפה זוגות־זוגות, אבל הערכּה היתה שייכת בעבר לאחים שלה ורוב החיות היו מקושקשות או שבורות. אחדות היו חסרות. היא התלבטה אם בנסיבות כאלה אפשר אולי לשדך גמל תלת־רגלי לציפור מנומרת, ואז אבא שלה יצא מחדר העבודה.
"יש לך דקה, ילדונת?" הוא שאל. "אני רוצה להראות לך משהו."
היא הניחה את הגמל ואת הציפור על הרצפה והלכה אחריו. היא היתה עומדת על הראש אם הוא היה מבקש.
אבא שלה ניגש לשולחן העבודה. הוא התיישב לידו, הנהן וחייך. היא ידעה שלא היתה לו סיבה ממשית לקרוא לה: הוא רק רצה שהיא תהיה איתו קצת. ארבעת האחים שלה יצאו למלחמה, ומאז הוא קרא לה לעתים קרובות. או שהיא היתה רואה אותו עומד בחוסר מעש לרגלי המדרגות ומחפש משהו בלי לדעת כנראה מה הוא מחפש. היו לו העיניים הכי טובות בעולם וקודקודו הקירח שיווה לו מראה עירום.
"יש לי משהו שאולי יעניין אותך, ילדונת," הוא אמר. "לא דבר גדול, אבל נראה לי שהוא ימצא חן בעינייך."
בשלב הזה הוא היה שולף בדרך כלל משהו שמצא בגינה, אלא שהפעם הוא פתח ספר בשם "יצורים מופלאים". הספר נראה חשוב, כמו כתבי הקודש או כמו האנציקלופדיה, והיא הריחה ריח כללי של יושן אם כי אולי הוא נדף מאבא שלה. מרג'רי עמדה לידו והשתדלה מאוד לא לנוע בהתרגשות.
בעמוד הראשון היה איור צבעוני של גבר. היו לו פנים רגילות וידיים רגילות, אבל במקום רגליים היה לו זנב ירוק של בת ים. היא נדהמה. התמונה הבאה היתה מוזרה באותה מידה: סנאי כמו הסנאים שבגינה, אבל מכונף. וככה זה נמשך עמוד אחרי עמוד, יצורים מופלאים בזה אחר זה.
"נו־נו, תראי," אמר אבא שלה שוב ושוב. "הנה, לא ייאמן. תראי את החבר הזה, מרג'רי."
"הם אמיתיים?"
"אולי."
"הם בגן החיות?"
"לא, לא, מתוקה. היצורים האלה חיים אולי, אבל עוד לא גילו אותם. יש אנשים שמאמינים שהם קיימים, אבל עד היום עוד לא תפסו אותם אז אין לזה הוכחה."
לא היה לה מושג על מה הוא מדבר. עד הרגע ההוא היא חשבה שכל מה שיש בעולם כבר התגלה. מעולם לא עלה בדעתה שהדברים יכולים להתרחש בסדר הפוך. שאפשר קודם לראות תמונה של משהו בספר — שלמעשה אפשר לדמיין משהו — ורק אחר כך לצאת לחפש אותו.
אבא שלה הראה לה את איש השלג מההימלאיה, את המפלצת מלוך נס, את העצלן הענק מפטגוניה. היא ראתה את האייל האירי, בעל הקרניים העצומות דמויות הכנפיים. את הקואגה הדרום אפריקאית, שמתחילה כמו זברה עד שנגמרים לה הפסים והיא נעשית לסוס. את האלקה הגדולה, את קוף זנב האריה, את הטיגריס הקווינסלנדי. כל כך הרבה יצורים מופלאים נוספים יש בעולם ואיש לא מצא ולו אחד מהם.
"אתה חושב שהם אמיתיים?" היא שאלה.
אבא שלה הנהן. "בזמן האחרון," הוא אמר, "אני מוצא נחמה במחשבה על כל מה שאנחנו לא יודעים, שזה כמעט הכול." ובעוד פיו מפיק את המרגלית המשונה הזאת הפך עוד עמוד. "אה!"
הוא הצביע על כתם. חיפושית.
אוי, היא היתה כל כך כלום. כל כך קטנה ורגילה. מרג'רי לא הבינה מה היא עושה בספר על יצורים מופלאים גם אם עדיין לא מצאו אותה. היא היתה דורכת עליה בלי לשים לב בכלל.
הוא אמר לה שלראש החיפושית קוראים ראש, לאמצע קוראים חזה ולחלק התחתון — בטן. לחיפושיות יש שני זוגות כנפיים, היא ידעה את זה? זוג עדין שבזכותו הן יכולות לעוף וזוג נוקשה יותר שמגן על הכנפיים העדינות. אלוהים ברא סוגי חיפושיות רבים יותר מכל מין אחר, וכל אחד מהם מיוחד בדרכו הנהדרת.
"היא נראית די סתמית," אמרה מרג'רי. היא שמעה את הדודות שלה קוראות לה סתמית. אבל לא לאחים שלה — הם היו יפי תואר כמו סוסים.
"אה! אבל תראי!"
הוא הפך את הדף, ונשימתה נעתקה.
זאת היתה שוב החיפושית — מוגדלת פי עשרים בערך. והיא טעתה. היא כל כך טעתה שהיא התקשתה להאמין למראה עיניה. מקרוב היצור הקטן והסתמי לא היה סתמי כלל. הוא היה אליפטי ומוזהב כולו, והוא זהר. ראש זהב, חזה זהב, בטן זהב. אפילו הרגליים הזעירות היו מוזהבות, כאילו הטבע לקח תכשיט ועשה ממנו חרק. החיפושית היתה מרהיבה לאין שיעור מגבר עם זנב.
"החיפושית המוזהבת של קלדוניה החדשה," אמר אבא שלה. "תתארי לעצמך איך ירגיש מי שימצא אותה ויביא אותה הביתה."
לפני שהספיקה לשאול עוד משהו צלצל פעמון הדלת והוא קם על רגליו. הוא סגר את הדלת בעדינות כאילו יש לה רגשות, והשאיר את מרג'רי לבדה עם החיפושית. היא הושיטה את ידה ונגעה בה באצבע.
"כולם?" היא שמעה אותו שואל במבואה. "מה? כולם?"
עד כה מרג'רי לא היתה שותפה לחיבתו של אביה לחרקים. אמנם לעתים קרובות הוא יצא לגינה עם רשת, אלא שזה היה מהדברים שהוא עשה עם האחים שלה. אבל כשאצבעה נגעה בחיפושית המוזהבת משהו קרה: כאילו ניצוץ התעופף והעתיד שלה נגלה. היא הרגישה חום וקור בכל גופה. היא תמצא את החיפושית. פשוט מאוד. היא תיסע לאן שלא נמצאת קלדוניה החדשה, ותביא את החיפושית הביתה. היא ממש הרגישה שהלמו בה, כאילו מחצו לה את הקודקוד. היא כבר ראתה את עצמה רוכבת בראש על פרדה ומאחוריה עוזר שנושא את התיקים שלה.
אבל כשהכומר טוביאס בנסון חזר, הוא נראה כאילו שכח לחלוטין מהחיפושית, שלא לדבר על מרג'רי. הוא ניגש באיטיות לשולחן העבודה ועלעל בכמה דפים, הרים אותם והניח אותם שוב כאילו אף אחד מהם אינו מה שהוא אמור להיות. הוא לקח משקולת נייר ואחריה עט, החזיר את המשקולת למקום שבו היה קודם העט, ובאשר אליו — דומה היה שאין לו מושג. יכול להיות שהוא שכח לחלוטין למה עטים משמשים. הוא רק הסתכל עליו, ודמעות זלגו על לחייו כמו מחרוזת.
"כולם?" הוא אמר. "מה? כולם?"
הוא הוציא משהו מהמגירה ויצא מבעד לדלת הזכוכית, ועוד לפני שהבינה מה קרה הוא ירה בעצמו.