כשהתחלתי לקרוא את "חתונה של אחרים" חשבתי שאני עומדת לקרוא עוד רומן טיסה קליל על חתונות. אבל טעיתי. לגמרי.
הספר החדש של אספאץ' (או אספק, כמו שתורגם בטעות), הוא הרבה יותר מורכב ועמוק מהכריכה הצבעונית שלו.
זהו ספר על המסע הנפשי של פיבי סטון, פרופסורית לספרות בשנות הארבעים לחייה, שמגיעה לאכסניית קורנוול המפוארת בניופורט כשהיא שקועה בדיכאון עמוק.
השילוב של גירושים כואבים, מות חתולה האהוב וקריירה תקועה מוביל אותה למקום חשוך - היא מגיעה למלון עם תוכנית לשים קץ לחייה.
אבל הגורל מתערב (או ליתר דיוק - טעות בהזמנת החדר). פיבי מוצאת את עצמה בטעות חלק מהחתונה המפוארת של לילה, כלה עשירה שנראית כמו ההפך המוחלט ממנה.
מה שמתחיל כטעות אדמיניסטרטיבית מתפתח לקשר בלתי צפוי שמטלטל את שתיהן.
מה שמרשים במיוחד הוא איך אספאץ' מצליחה לאזן בין נושאים כבדים כמו דיכאון ומחשבות אובדניות לבין הומור מבריק וחד. הדיאלוגים שנונים והתיאורים מרהיבים.
הדמויות הן לא קלישאות - פיבי היא לא רק "אישה שבורה", ולילה היא הרבה יותר מסתם "כלה עשירה ומפונקת". שתיהן מורכבות, אמיתיות, ולעתים מעצבנות בדיוק כמו אנשים אמיתיים.
מי שמחפש ספר טיסה בלבד- אזהרה קטנה: הספר אמנם סוחף וקריא, אבל נוגע בנושאים כבדים. למרות זאת, הוא לא מדכא. יש בו המון רגעים של חום, תקווה, והתחדשות שמרגישים אותנטיים ולא מאולצים.
מבחינתי? זה אחד הספרים המפתיעים והמרגשים שקראתי השנה.