"ולפעמים, בלי שאני שם לב, אני מוצא את עצמי שוב ליד הים, ויש שם ילד קטן שבונה ארמונות בחול. הוא מסתובב אלי ואומר: תגיד, למה זה לקח לך כל כך הרבה זמן? אני מתיישב לידו ועוזר לו לגמור את השער של הארמון, ואז נותן לו יד ואומר לו:

בוא. עוד מעט יעבור פה המלך. ואחר כך המלכה. תראה כמה יפה פה.

כמו בתאטרון..." (מתוך המחזה "דמיון מודרך")

מחזה וסיפור קצר שהפך להצגה. מחזה נוסף שמבוסס על סיפור, כל אלה עומדים במרכז הטקסטים שקובצו כאן. טקסטים שבהם לא ברור לפעמים מה מתרחש במציאות ומה בדמיון ואיזה תפקיד ממלאים הגיבורים זה בנפשו של זה. בכולם חיה ונושמת הכמיהה לעולם יפה ובהיר יותר. עולם שיכול להתקיים אולי רק על במת התאטרון.

אודי בן סעדיה למד בימוי בחוג לתאטרון אוניברסיטת תל אביב. כותב ומביים למעלה משלושים שנה במסגרות שונות. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו, בתאטרון צוותא הסמטה ותמונע בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב מעריב", ובעיתונים "חדשות" ו"העיר". פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים. ספר הסיפורים שלו "חג שמח אדון נחמיאס", יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.