ספר נהדר!! אינטליגנטי וזורם. כתוב נפלא. ההקראה מצויינת והחוויה הקולית מעולה!
מה שאני מעריכה ואוהבת בספרים זה כשהם מציאותיים. אין עלילה בדיונית, קיטשית או נמרחת - והספר הזה בדיוק בסגנון: עלילה חדה, מציאותית, עניינית ומדויקת. נהניתי לקרוא את הספר, השאיר אותי ערה עד לפנות בוקר.
ספר מצויין. יש בו דרמה, יחסים, זוגיות, פמיניזם, מתח ועוד דילמות אנושיות. כתוב היטב. נהניתי מהגרסה הקולית וגם ההקראה טובה (לשם שינוי).
ספר סוחף ומדהים - קראתי אותו בנשימה אחת. יש בו הכל, מתח, רומנטיקה, אהבה, כאב לב והומור נהדר ששזור לאורך העלילה, עוקצנות קסומה שמקפיצה את כל הכתיבה והרבה דילמות מעוררות הזדהות! כתיבה משובחת, קולחת, רהוטה. אני כמעט עצובה שהספר נגמר. מושלם!!!!!
קיבלתי המלצה חמה על הספר ואכן כך היה, סיימתי אותו תוך שבוע בערך, הכתיבה עניינית ונכנסת לתוך הסיטואציה ומצליחה להעביר את הרגש ממש.
ספר מרתק וסוחף. הערכתי מאוד את עומק הירידה לפרטים בתיאור הרגשות, המחשבות והמניעים של הדמויות. עומק שיכול להיווצר רק על ידי אינטיליגנציה רגשית גבוהה של הכותבת. ממליצה בחום!
ספר מצוין. משלב בין סיפור מתח לבין סיפור על מערכות יחסים במשפחה ובעבודה. קריא מאוד.
ספר מצוין כתוב טוב וסוחף. נותן הצצה למערכות יחסים בצה"ל, בעיקר מול נשים.
אחד הספרים הטובים שקראתי. כתוב בלשון שוטפת,עוצרת נשימה, מתארת מחשבות לפרטי פרטים, לא רציתי שיגמר! נהדר
ראשית - קריינות מעולה של הספר. הספר - מצויין. קולח, מהנה מעורר מחשבה. חסר לי בסוף מה שנקרא ״שפיץ״, אבל מאד נהנתי
איזה ספג נפלא!!! קולח ומעניין, נקרא ממש ברצף הדמויות אמינות ומורכבות, והסופרת מפליאה בכך שכל הדמויות אהובות. השם של הספר, והקטע שמובא ממנו קצת עושים לו עוול . הוא הרבה יותר עמוק מזה . נפלא, נהנתי מאוד! מחכה בקוצר רוח לספר ההמשך
ספר מצוין. העלילה מעניינת - מעמיקה ביחסים שבין הדמויות/אנשים שונים, מציגה את מורכבויות החיים כפי שהם באמת, ולא נכנעת לקלישאות. דמויות עגולות ועמוקות, וכתיבה זורמת ומושכת. נהניתי!
נקרא בנשימה עצורה. מתאים לימים האלה. קצת הסחת דעת אבל לא מנותק מהמציאות . ממליצה מאוד
כתוב בצורה מרתקת. סיפור אנושי מהחיים. הקשבתי לספר, הקריינות של רוני מורג נפלאה. ממליצה מאד
ממש אהבתי. ספר סוחף, שנון , מעניין. מחכה לספר הבא של נועה. האזנתי לספר, הקריינית, רוני מורג פשוט מצויינת .
נפלא ביותר, סיימתי תוך ימים אחדים. הדמויות מסקרנות ומעניינות, העלילה מיוחדת וכיף לקרוא ספר ישראלי שלוקח אותנו אל מקומות אחרים, והכי חשוב - הדמויות הנשיות חזקות ומעוררות השראה.
וואו . ספר מרתק. קולח . רציתי שלא יסתיים .. מעורר מחשבה על בחירות בחיים ...
ספר מעולה, מאוד אנושי וישראלי. דמויות שמאוד קל להזדהות איתן, נמצאות בקונפליקט פנימי בין מה שהסביבה אומרת שצריך לרצונות הפנימיים שלהם. והסוף בכלל מושלם! 10/10 קראתי ברצף תוך יום וחצי!
סיימתי לקרוא ביומיים, ספר וואו 2 הדמויות הראשיות היו מעניינות, הסיפור והדרך התמודדות של הדמויות הייתה מרתקת לגמרי שווה את הקריאה ממליצה בחום :)
ספר מצויין. מכאיב באותנטיות שלו.. כתוב נפלא. מקורי ושונה בנוף. אחד הטובים שקראתי לאחרונה. שאפו לסופרת
סיפור יפיפה על אהבה שמראש נידונה לכישלון על אנשי מוסד. כטוב בצורה קולחת, מתח סיפורי מבצעים כטובים נפלא. מאוד נהניתי.
אהבתי! סיפור ישראלי על התמודדות עם דילמות לא פשוטות משולבות בסיפור מתח ביטחוני. כתוב בצורה שיוצרת הזדהות עם הדמויות וגורמת להמשיך לפרק הבא. מומלץ!
מומלץ - הקריאה זורמת, הדמות הראשית אבישג מאוד משכנעת והסופרת כתבה אותה בצורה מאוד אמיתית. סיפור המסגרת נחמד אבל פחות מוסיף לסיפור הכללי, מערכות יחסים מעניינות. ספר מקורי ומעניין
כתיבה קולחת ובגובה העיניים. עלילה מעניינת הנפרסת על מספר מישורים, אם כי לא תמיד הדוקה.
ספר מעולה כזה שקשה להניח סיפור מעניין כתיבה מופלאה, זורמת, סוחפת, מחברת ומקרבת לדמויות, דמויות טובות ואהובות, שמוסברות ומסופרות היטב. בקיצור, מומלץ מאד
ספר מצוין. מעלה דילמות מהחיים באופן אמין, כתוב בשטף ובאופן מרתק. היתה לי חווית קריאה מהנה. אגב, אם אתם כמוני, חושדים במי שממליץ על ספר ישראלי עכשווי שאולי יש פה היכרות עם הסופרת ולכן ההמלצה, אני מבטיחה לכם שאינני מכירה אותה ושעד לקריאת הספר הזה, אפילו לא שמעתי עליה.
הצצה נחמדה על מסתרי היומיום האנושי של אנשי המוסד, קריאה קולחת ומהנה
ספר מאד קריא מענין ומציב דילמה מעניינת. אשמח לקרוא עוד ספרים של סופרת זו
אני נשאבתי לספר מהשורה הראשונה. היתה לי לכל אורך הדרך התחושה שאני ממש מכירה את הדמויות שהסופרת היטיבה כל כך לתאר. במהלך כל הקריאה הצצתי על מספרי העמודים שחלפו במהירות והרגשתי שאני רוצה להמשיך ולקרוא עוד ועוד...
ספר שיש בו מתח אך הוא אינו ספר מתח במובן הקלאסי. הוא על מערכות יחסים, בחירות והחמצות והאופן בו אנחנו שופטים אחרים ובעיקר את עצמנו. הוא מרתק למרות שנשאר מאוד ראליסטי. בלי הצלחות מסחררות, להפך, הוא צומח, כמו גיבוריו, דווקא מתוך הכישלונות. מעניין וכתוב ברגישות רבה, ספר ביכורים מצוין. מומלץ מאוד!
ספר טוב, כתיבה קולחת, דמויות בנויות היטב, מאד ישראלי במובן הכי טוב ומתאר התנהלות בתוך דילמות מאד משמעותיות. שילוב של הנאה וחומר למחשבה.
הספר הכי טוב שקראתי החודשים האחרונים. קולח ומרצק כל הזמן, המעבר בין המספרים נוח וברור והסיפור עצמו, וואו. חובת קריאה!!!
כל כך נהניתי לקרוא, לא רציתי שייגמר. ספר נשי, ישראלי, אותנטי, נוגע, עמוק ומעניין. מתחשק לי עוד!
נוגע בהרבה נושאים מעוררי מחשבה וסוחף לקריאה. נהניתי מאוד, מצויין לז'אנר.
נהדר. סיפור המציג את החולשות האנושיות "הנורמליות", אצל מי שנתפסים כ'סופרמנים'. סיפור ריאליסטי, במציאות הכל כך ישראלית. עונג קריאה.
מותחן ישראלי סוחף שלגמתי ביומיים. כתוב בצורה קולחת, עם דמויות עגולות והתפתחויות מפתיעות בעלילה. הספר הציג הרבה מורכבויות, איזון בין עבודה-משפחה והקושי שבבחירה בין השתיים. הישראליות שנוכחת בחיים תמיד, התמודדות עם שכול ועם פיגועים שמרחפים מעל ראשינו. בהתחלה קצת התבאסתי מהסוף, ציפיתי לhappy ending כמו בסרטים, אבל במחשבה שניה אולי עדיף שנגמר כמו בחיים האמיתיים ולא כמו בהוליווד. תודה, נהנתי מאוד לקרוא.
ספר נהדר, מרתק גם בעלילה וגם בתיאור והתפתחות הדמויות. סיפור הרקע והסיפורים האישיים נשזרים ביחד למהות ישראלית וההרגשה היא שהסיפור הוא שלנו ולכן מרגש יותר. כתיבה נהדרת ועלילה טובה. ממליצה בחום.
כבר שנים שספר לא הצליח להחזיק אותי כמו ש"את עוד תתחרטי על זה" הצליח. באמת ספר נהדר, מעורר מחשבה, מהנה וזורם נפלא! מחכה לספר הבא!
כצוב יפה, חכם, מעניין, מרגש, עצוב, מצחיק, ממש כל קשת הרגשות. מאוד התחברתי!
זה מסוג הספרים שאתה עוצר אאת הקריאה באמצע וחוזר אחורה לראות אםם יש עוד ספרים של אותה סופרת כי היית רוצה שיהיו. כרגע אין וחבל...
מפתיע כספר ביכורים. זורם בקצב נכון ומביא את הקורא לכלל מחשבה. מהנה בשנינותו ובמידת התחכום שבו. בהחלט אתגר לסופרת המוציאה את ספרה הראשון ולבטח מתחילה לחשבןב על הבא. אנחנו - נחכה לו. תודה
ספר מעולה!! כתוב כל כך טוב, איזה דמויות, איזה תיאורים של כל סצינה עם הבנה כזאת מדוייקת של כל נים בנפש האנושית ובדינמיקה והמורכבות של מגע בין בני אדם. מתח ישראלי ברמה הכי גבוהה ואני ארוץ לקרא כל ספר נוסף של נועה שלו
ספר מעניין מאוד, לר רציתי שיסתיים. לקחתי ליד בכל רגע אפשרי. ממליצה בחום!
ספר ממש טוב, אירי שנים שלא קראתי ספר זה לגמרי היה הספר הנכון להתחיל בו, מותח, כתיבה מצויינת. כל רגע שהיה לי קראתי אותו.
סוחף, אנושי, נוגע ללב. הכתיבה של הדמויות כל כך אמיתית ועמוקה, שאי אפשר שלא להתחבר אליהן. ספר מצוין.
כתוב מעולה, אינטלגנטי, מלא הומור ורגישות. קולח וסוחף, לא רציתי שיגמר לי אבל לא הצלחתי להניח מהיד וסיימתי אותו בשבת אחת. תענוג
כתיבה קולחת, דמויות מורכבות ומעוררות מחשבה ועלילה מרתקת מתי יוצא הספר הבא?!
מוצלח. על אף שחלקים היו אולי חזרתיים.... הייתמ שמחה לתת 4.5 אבל בין 4 ל 5 :)...5.
קשה להאמין שזהו ספרה הראשון של המחברת ( אם אני לא טועה). ספר מצויין, כדאי מאד לקרוא.
ספר מקסים, אינטיליגנטי, סוחף. כתוב בצורה נהדרת ממליצה בחום ומחכה לספר הבא של נועה
ספר יפה שמעלה סוגיות אמיתיות במערכת זוגית בלי יפיופים וסוף של רומנים מהאגדות אהבתי
פשוט נהדר!! מרתק, מעורר מחשבה , אי אפשר להניח עד מסיימים את הדף האחרון. נועה שלו שוזרת בעלילה כל מה שעל ספר טוב להכיל....שאפו ענק על ספר ביכורים !!
ספר מרתק סיימתי ביום אחד לכאורה ספר מתח אבל מעלה הרבה שאלות נוקבות על משפחה, עבודה, האיזון ביניהם, הורים וילדים ובאופן כללי על החיים בישראל.
ספר סוחף שאי אפשר להוריד מהידיים. מעלה שאלות עמוקות על בחירות והסללה ויחד עם זאת שנון, קליל ומותח
רומן כיפי וזורם אבל גם יוצא דופן, נוגע ללב ופמינסטי. דמויות מורכבות שלא בוחרות את המובן מאליו (גם לא את מה שמתבקש מהז'אנר) גיבורה שעושה בחירה אמיצה ובמובן הזה הרומן כמעט חתרני.
ספר מעולה. מותח, כתוב טוב וקולח. לא יכולתי להניח מהידיים. אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות.
ספר מסעיר ומעורר מחשבה על בחירות, הסללה והלחצים לבחור בדרך הידועה והמקובלת. על הקושי לבחור לעצמך ולהתפתח למקומות שאת רוצה לעצמך בתוך סביבה שכל הזמן מתעקשת ליישר עבורך את ההגה. הוא מתחיל חזק ומגביר, ממליצה בחום
אהבתי מאד. קולח, כתוב מעולה ולא יאומן שזה ספר ראשון! הדמויות שובות לב והעלילה מותחת. מומלץ
קראתי בשקיקה ולא יכולתי להסיר עיני מהספר. עקבתי במתח אחרי הדמויות, הספר מרתק נותן נקודות למחשבה על הרבה רבדים מהחיים.
ספר נהדר. הדמויות נוגעות ללב (ֿכן, גם של וייס, שמוצג בהתחלה כאדם עם התנהגויות בלתי נסבלות, אבל בהמשך יש פיתוח של הדמות והוספת רבדים שנותנים פשר לאישיות הקפוצה הזו), המתח לאורך העלילה והסקרנות לדעת כיצד יתפתחו הדברים מביאים לכך שלא תורידו את הספר מהיד. ומעבר למערכות היחסים בין הדמויות, סיפור הרקע מעניין ממש, כי לכמה מאיתנו יצא לקחת חלק במבצע חשאי? בקיצור, מומלץ
מרתק, מותח, בנוי בצורה קולחת ומדהימה, רגעים שאי אפשר להניח מהיד או להפסיק את הקריאה. נהנתי ממש מבניית הדמויות והעלילה
ספר מרתק וסוחף, בלעתי אותו ביום. אהבתי את הדמויות והכתיבה השנונה. מעולה ומומלץ
סיימתי ביום אחד, לא יכולתי להניח אותו. דמויות מרתקות, עלילה לופתת - מומלץ מאוד מאוד מאוד!
ספר ממש מקסים לקריאת יום כיפור, משאיר טעם טעים בפה ובמחשבות. הגיבורה של הסיפור חזקה , אין על כוח נשי.
הפתיע אותי מאד שהוא הסתיים... מרגיש כמו פרק ראשון בסדרה, כאילו רק עכשיו הגיבורים עברו את המהמורות הראשונות בדרך להרפתקה האמיתית. אם אין המשך זה מאד מאכזב.
כתוב היטב, מסקרן, עצוב, מצחיק ומרגש. מתאר דמויות מהמציאות הישראלית העכשווית. אהבתי. קריינות מצוינת
מרגש ונוגע ועוסק בסוגיות כ"כ מורכבות מחד ומצד שני מובנות מאליהן לנשים, סוגיות שבד"כ לא באות לידי ביטוי וזה נהדר
כתוב יפהפה. תיאורי רגשות קצת ארכניים מדי. הייתי מעדיף סוף יותר ממוקד. כספר ראשון הוא מצויין. הערה קטנה ולא חשובה: באחד הקטעים מתוארת יציאה של המספרת מדירתה ברחוב יהודה המכבי והליכה לכיוון שיכון בבלי. לא מצאה בכל הרחוב ספסל פנוי. חצתה את נמיר והתיישבה על המדרכה כי גם שם לא מצאה ספסל פנוי. מהיכרותי את המקום (הבת שלי והנכדים גרים ברחוב הזוהר) - אם היתה הולכת עוד 10 מטר בפינה של רחוב הזוהר יש ספסל... סתאאם לידיעה.
ספר נהדר! כתיבה יפה וקולחת, מעלה נושאים רגישים מתוך החיים, באופן כנה ולא מתייפף שמחבר את הקורא ומייצר אהדה גדולה לדמויות, על כל הדמיון והשוני ביניהם.
נוגע בדילמות אנושיות ואישיות. דמויות מעניינות שמתפתחות במהלך הספר. נהנתי מאוד
ספר מהיר. דמויות מאד אמינות. קראתי ברצף ולרגע לא חשבתי להפסיק. אבל יש בו טו מאצ' קשיים בנשימה... כל גיבור שיש לו בעיה - מתקשה לנשום, ראשו סחרחר, הראייה מתערפלת. חבל, יש רפרטואר גדול של תגובות לשעת משבר....
ספר טוב נעים לקריאה עוסק בנושאים חשובים בינהם על כוח נשי הספר מציג בשורה מעודדת
הספר בעיקר על רגשות של מספר אנשים שעוברים נקודות החלטה בחייהם ועל הקונפליקטים שלהם עם עצמם ועם סביבתם . העבודה במוסד היא רקע ולא העיקר. למרות שלפעמים קצת כבד נהנתי ואני ממליץ
זורם ומרתק. נהניתי מאוד. נהייה טיפה דביק לקראת הסוף אבל לא ממש הרס את ההנאה.
ספר קיצבי, כיפיי לקריאה לא בשפה גבוהה או עם תובנות עמוקות אבל בכל זאת מצליח לצלול לעומקים של ענייני זוגיות, תסכולי עבודה ועוד. מעל הכל בולט בעיניי הבחירה המושלמת בכריכה ובשם הספר.. ברכות לסופרת הצעירה שצלחה כל כך יפה את רומן הביכורים שלה!
סיפור אמיתי מאוד, ישראלי מאוד, בוטה לעיתים אך הדמויות מרגשות ונוגעות ללב אהבתי וממליצה בחום
קצת עצוב בסוף שהאהבה לא ממומשת, והתחושה של עצב גדול נשאר לאבישג וחוסר מימוש אישי.
סיפור העובר לסירוגין מנקודת מבט אחת לאחרת על 2 אנשים העובדים יחד. מספר על חייהם והדילמות המתלוות להם: זוגיות, הורות, רצון לרצות את הסביבה וקריירה. כתיבה ישראלית קולחת ומעניינת למרות שלא מאוד התחברתי לדמויות.
ארכני ולא ממוקד. הדמויות טובות והיחסים מענינים, רק את העלילה שכחו בבית. קראתי בדילוגים
חמוד . דמותיות ראשיות קצת מעצבנות. כתיבה יפה (ישראלית זורמת וכיפית). מעמיד מראה מול המציאות המתייפיפת שעדין פוגעת בזכויות קבוצות מיעוט בחברה שלנו.
קולח, עכשווי. במרכז העלילה עומדת דילמת הנשים העובדות, דור הy/z קריירה או משפחה. טיפולים וזוגיות לצד עבודה תובענית. הרצון שלי, לעומת המרצון שלי.
לא התחברתי כל כך. העלילה כן מעניינת אבל משהו לא התחבר לי, הרגיש לי שהכל "כמעט". הכתיבה מעניינת אבל לא תמיד זורמת וקצת נמתחת.
בסדר. כתוב קולח, קלאסי לטיסה… מציית לחוקי הז’אנר, כאמור - בסדר גמור.
שטחי וצפוי, עלילה שלא מתפתחת כמצופה, ואני לא אומרת את זה ממקום טוב. עם זאת, די קריא. ספר טיסה מושלם אבל בלתי זכיר.
ספר טראנסז'אנרי, כלומר כזה שיכול (היה) להיות הכל - ספר מתח וריגול, רומן נישואין והתפכחות ועוד. בסופו של דבר הספר לא מצליח להתבדל ולהשאיר בקורא חותם.
לא אמיתי ואם יש בספור משהו מעניין או חשוב זה עצוב. כתוב טוב.לא התחרטתי שקראתי.
עלילה עם פוטנציאל, אבל אחרי שסיימתי לקרוא ואין תחושת סיפוק. סגנון כתיבה, ביטויים חוזרים משאירים רושם שטקסט לא בשל.
במילה אחת.. אכזבה, זה לא היה ספר מתח וגם לא ממש דרמה. המון פוטנציאל לא ממומש.. דמויות קלות דעת.. המון עיסוק בסקס , שקרים ובגידות במקום לתת חשיבות לנושא הספר - משפחה מול קרירה.
ספר קולח אך רדוד להחריד. מתאים לגיל ההתבגרות המאוחר. אני מצאתי אותו מיותר, בנאלי, וצפוי. כמו מתוך נוסחה של קצת בילוש, הרבה הורמונים, ויחסים רדודים בין המינים. גרם לי להרגיש שהוא מבזבז לי את הזמן.
קניתי כי התגובות היו מעולות אבל מה בעצם קרה? שום דבר מלהיב כמו הבטחה שלא קוימה. בחו״ל לא קרה שום דבר מעניין ובחיים שלה גם לא על מה ההתלהבות?
1
"פישמן, כמה זמן את שם? יש לנו דיון, מה, את מחרבנת?" וייס הולם באגרוף על דלת השירותים. הוו החלוד הנועל את התא מזדעזע מכל מכה שמוטחת בדלת.
זה תא השירותים היחיד בקומה. הקרמיקות שבורות, הניאגרה דולפת, וכשמורידים את המים, הזרם החלש לא תמיד מצליח להתמודד עם התוצרים שהשארת שם. טוב שאני לא מחרבנת.
"לא!" אני קוראת אל מעבר לדלת, "קיבלתי מחזור! אתה רוצה עדכונים על חוזק הדימום, או שאתה מוכן להשאיר אותי לבד לדקה?"
"אויש, יא דוחה! למה את חייבת להיות כזאת וולגרית?" הוא זועק, ואז מכחכח בגרונו ואומר, "אהלן, פינטו."
"מה הצעקות פה?" אני שומעת את קולו הרגוע, הצרוד מעט של פינטו.
"אה, זה, אני רוצה להתלונן על סביבת עבודה עוינת," אומר וייס.
"מה קרה עכשיו?"
"פישמן התחילה לדבר איתי פתאום על המחזור שלה, כמעט צמחו לי שדיים רק מלשמוע את זה."
החזה של וייס יותר גדול משלי, וגם יותר מוצק. בכל רגע פנוי הוא נעלם אל חדר הכושר כדי "לדחוק קצת", כהגדרתו. האימונים שלו לוקחים שעתיים בממוצע ומחולקים לשלושים דקות של אירובי, שלושים דקות הרמת משקולות, חמש־עשרה דקות תרגילי בטן וארבעים וחמש דקות של מבטים מצועפים במראה. יש לו בת זוג כבר שלוש שנים, אבל היא כנראה ליברלית ומאפשרת את הזוגיות האינטנסיבית שהוא מטפח עם עצמו. אחרי כל אימון הוא אוכל שתי קופסאות טונה ישר מקופסת השימורים וגומע בלגימות קולניות משקה חלבון שמבשם כל חדר שאליו הוא נכנס בריח בננה.
"אם אתה מרגיש מוטרד, אז אל תעמוד מחוץ לשירותים כשהיא שם. בוא, גם ככה רציתי לדבר איתך על משהו לפני הדיון." פינטו מציל אותי כמו שהוא תמיד עושה, ומרחיק את וייס מהדלת.
הד קולם מתרחק במסדרון, ואני נושמת נשימה עמוקה ומנגבת את האיפור שנמרח לי מתחת לעיניים עם הנייר המחוספס לייבוש ידיים. הדבר האחרון שחסר לי הוא שווייס יתפוס אותי בוכה. גם ככה בכל פעם שאני מתעצבנת עליו, וזה קורה פעם בחצי שעה בערך, הוא קורא לי הורמונלית. אני לא הורמונלית, הוא פשוט בלתי נסבל. טוב, אולי אני גם קצת הורמונלית.
כשאני מגיעה לחדר הישיבות, כולם כבר ישובים סביב מגשי הבורקס, ופינטו עומד בדגמ"ח ובטישרט קצרה, למרות שירד הבוקר גשם של אחרי החגים, ומדבר בלהט. זה לא משנה על מה הוא מדבר, פינטו תמיד מדבר בלהט. הוא היה יכול להיות מטיף דת ממש טוב. בשטף דיבורו הקולח הוא יורה באוויר נתונים, שמות ותאריכים, בטון של מ"פ המתדרך את הצוות שלו לפני יציאה למארב. הוא עומד בגבו אל הקיר הלבן, והמקרן מקרין על פניו מצגת עמוסת טבלאות, נתונים ודיאגרמות פאי, וכשהוא זז, מתחלפים מספרים ושמות על מצחו. כמות הנתונים בטבלאות עשויה לעורר רתיעה, אבל פינטו לא מתייחס אליהם ולא טורח להעביר שקפים במצגת.
אחד הקריטריונים שבהם נמדדים רע"נים במשרד הוא אורך המצגות שלהם. מובן שלא רק אורכן נמדד. גם לשאלה אם שולבו במצגת סרטונים הומוריסטיים בעלי קשר רופף לנושא הדיון יש משקל לא מבוטל. גרוס, רע"ן הלוגיסטיקה, קיבל פעם הערה מהרמ"ח שלו בגלל סוג הפונט שבו הוא השתמש. אבל פינטו הוא לא רע"ן רגיל. לא הביאו אותו מהשייטת כדי למלא טפסים ולכתוב זכ"דים, וזה מזל, כי הוא דיסלקט. את המצגת המקורית, שמהווה בסיס לכל המצגות של פינטו, הוא קיבל לפני שלוש שנים מקודמו בתפקיד. הוא לא שינה בה דבר מלבד הרקע הפרחוני, שאותו הוא החליף לאפור, ולפני כל דיון הוא מבקש מגידי, הרל"ש שלו, לשנות את התאריך, את נושא הדיון ולהוסיף שקף אשר מתמצת את עיקרי הדברים שיציג בדיון הקרוב.
"טוב שהצטרפת אלינו," הוא מחייך אליי בחום ומסב את תשומת לב כל הנוכחים לאיחור שלי וליחס הסלחני שלו כלפיי. אנשים לא נוטים לאחר לפינטו, אבל כשהם כבר מעיזים, הוא נוזף בהם בטון מאופק וקר שמעורר בהם חשש שההערכה שלו כלפיהם ירדה. אף אחד לא רוצה שההערכה של פינטו אליו תרד, אבל אני הייתי מעדיפה לספוג נזיפות ולחשוש מפגיעה במעמדי, ולא להיענש בחשד תמידי לנפוטיזם.
פינטו ואחי היו החברים הכי טובים בשייטת. כששחר נהרג הייתי בת שלוש־עשרה ופינטו היה בן עשרים. הוא ישב אצלנו כל השבעה, מבוקר עד ערב, כמו שאר חברי הצוות של שחר, והמשיך לבוא אלינו גם אחרי השבעה ותמיד היה נחמד אליי, גם כשלא אמר כמעט דבר. בסופ"שים שבהם היה יוצא מהבסיס, היה עולה על רכבת מעתלית לתל אביב, משם היה תופס אוטובוס לגבעתיים ודופק בדלת עם פרחים ובייגלה עם שומשום שקנה בתחנה המרכזית החדשה כי ידע שאני אוהבת. רק בסיום הביקור אצלנו היה נוסע להורים שלו ביבנה. הוא שיחק איתי ספיד ודמקה וניסה ללמד אותי גם שחמט, אבל אף פעם לא קלטתי את החוקים. הוא הכיר לי את ״הנסיכה הקסומה״ והיינו ממלמלים ביחד, "as you wish" לפני שווסלי היה מתגלגל במורד ההר, ואני הייתי מתחבאת מתחת לזרועו כשהמכרסמים הענקיים תקפו את באטרקאפ, והוא היה לוקח אותי בערב החוצה בחושך ומצביע לי על הדובה הגדולה ועל כוכב הצפון. הוא היה מתקשר בימי ההולדת של הוריי גם שנים אחרי ששחר נהרג, ובימי ההולדת שלי היה מגיע במיוחד ומביא לי מתנות ענקיות. כשכל החברות שלי היו מאוהבות בג'סטין טימברלייק, אני הייתי מאוהבת בפינטו. פינטו, לעומת ג'סטין טימברלייק, היה אמיתי וידעתי שאפשר לסמוך עליו שלא ייעלם. הוא היה פיסה קטנה של יבשה בתקופה שבה כל האוניות שלי טבעו. כשהיה בא לבקר אותנו, הבית היה נמלא חיים והייתי מרגישה שהאוויר, שהיה סמיך מעצב ומעשן הסיגריות של אמא שלי, היה מזדכך קצת, ולרגע אפשר היה לנשום לרווחה. אחרי שהגעתי לעבוד כאן, פינטו אירגן את הדברים כך שאעבוד איתו ולקח אותי תחת חסותו, כך שבמקום לחיות רק בצלו של שחר, עכשיו אני חוסה גם בצלו של פינטו.
"טוב, אז אני מסכם," קולו של פינטו מחזיר אותי למציאות, "האובייקטים שלנו, עלי מנסור ומוסטפא עזיז, הם שני פעילי חיזבאללה בכוח שבע. יירטנו אימייל שהם שלחו לשני פעילים מוכרים ברומא, ונראה שהם בכיוון של פעולה בזמן הקרוב."
וייס קוטע אותו, "כמה קרוב?"
"הם כבר קנו כרטיסים לשבוע הבא."
"מי יחכה להם בשדה?" אני שואלת.
"אתם," פינטו מסתכל עליי בעיניים מחייכות.
"למה צריך לחכות בשדה?" וייס שואל.
"אני משערת שאין לנו פרטים לגבי המלון שהם הולכים לגור בו," אני אומרת, "נצטרך לדוג אותם כשהם ירדו מהטיסה."
"נכון מאוד," פינטו אומר, וחלק מהנוכחים מחייכים אליי, וייס לא. הוא מלכסן אליי מבט ונושך שפה עליונה. זה לא מחמיא לו, וכשווייס עושה פרצוף שלא מחמיא לו זה אומר שהוא ממש לא מרוצה. אני כבר לא יכולה להחניק את החיוך, אבל וייס לא מוותר בקלות ואומר, "זה מתקשר להערכות המודיעיניות מבריסל שחיזבאללה ינסה להוציא בחודשים הקרובים פיגוע באיטליה."
"בול," פינטו מרוצה ואני פחות. "בקיצור," הוא ממשיך, "וייס ופישמן יצאו בעוד שבוע פחות יום, בלילה שבין שבת לראשון, לרומא. אתם תצטרפו לחוליות שכבר נמצאות בשטח בעיקוב אחרי שני הפעילים המוכרים לנו — איברהים שקיר ורושדי אל־סעדי, שנמצאים שם כבר תקופה בכיסוי עמוק של סטודנטים ואוספים מל"מ. נוסף על המידע שכבר יש לכם, גידי יעביר לכם את החומר המרוכז בסוף הדיון." גידי מהנהן בלי להרים את ראשו מרישום זיכרון הדברים של הפגישה, ופינטו ממשיך לאמת נתונים עם הנוכחים בחדר ואז מסכם, "טוב, ילדים, סיימנו. וייס ופישמן, תישארו איתי לסגירת פינות, כל השאר משוחררים."
יש לי שתי דקות עד שהחדר מתרוקן כדי לעכל את הנאמר. מצד אחד, יש פה מבצע עם פוטנציאל גבוה להתבלט, וזו הזדמנות להראות מה אני שווה ולהשתיק קולות של ביקורת, ומצד שני, עם כל הלחץ והמתח שגם ככה ממלאים את חיי בתקופה הנוכחית, אני מרגישה שנסיעה עם וייס לא תיטיב איתי. אני מסוגלת לשדר עסקים כרגיל בעבודה ולתקתק כל מבצע כמו מקצוענית, אבל על שהות אינטנסיבית במחיצתו של וייס אני תמיד משלמת מחיר נפשי, ובמצבי הנוכחי המחירים הנפשיים גבוהים מהרגיל.
"אמממ, פינטו," אני אומרת, אחרי שאחרון המשתתפים בדיון מגניב אל פיו עוד בורקס וחוזר אל משרדו. פינטו מרים אליי עיניים כהות וריסים ארוכים ומחכה שאדבר. הוא עומד עכשיו קרוב אליי, ואני יכולה להריח את הקפה השחור ששתה, וכמו תמיד לידו אני הופכת מודעת מדי לעצמי. "תגיד," אני מתחילה, והוא גוחן לעברי. אני קצת מתבלבלת ומתמהמהת עם המשך המשפט. וייס מושך כיסא ומתיישב לצדנו.
"שתדעו לכם שזה מאוד מרגיע אותי שהאנשים הכי טובים שלי על המבצע הזה," אומר פינטו שהתרחק ממני בינתיים. "לא ככה, וייס?" הוא פונה אל וייס שמחטט בנחת עם קיסם בין שיניו.
"בטח ככה," וייס מחייך עם הקיסם בפה, "פישמן הכי כוסית פה, זה יכול להיות קריטי להצלחת המשימה." הוא עוצר כדי להוציא את שאריות הבורקס שנתקעו בין שיניו בקולות צקצוק, ואז מוסיף, "לא שהתחרות כזו גדולה."
"אתה מבין עם מה אני צריכה להתמודד כל יום?" אני אומרת לפינטו, "הדיבור הזה מטריף אותי."
"אוי, חמודה, אני יודע שאני מטריף אותך, אבל את חייבת להתחיל לשלוט בעצמך, את אישה נשואה," וייס מצמצם אליי עיניים.
"תגיד, אתה בטוח שווייס הכרחי למבצע הזה?" אני פונה לפינטו.
"את בטוחה שאת הכרחית בענף הזה?" וייס מיד יורה חזרה.
"טוב, די," פינטו מהסה את שנינו, "פישמן, אני בטוח שאת יכולה להתמודד עם כמה בדיחות לא מצחיקות."
"זה הרבה יותר מכמה בדיחות לא מצחיקות," אני אומרת בקול שמנסה להיות רגוע, "זה פוגע בסביבת העבודה שלי, וגם פוגע בי באופן אישי."
"טוב, זה בגלל המחזור, היא הורמונלית, הכול פוגע בה באופן אישי כרגע," וייס קורץ אל פינטו.
"אמרתי חלאס גנון, וייס," פינטו קם ממקומו, וגידי שנכנס לחדר מושיט לכל אחד מאיתנו חוברת כרוכה. "טוב, חברים," פינטו עובר לטון הענייני שלו. "תקראו את זה טוב־טוב," הוא מחווה על החוברות, "ואל תשכחו להחזיר לגידי את כל החומרים כשתסיימו." הוא טופח לי בעדינות על הכתף ומכה בחוזקה חברית על גבו הרחב של וייס. "בגדול סיימנו פה," פינטו מסכם. "אבל רציתי לספר לכם לפני שאתם הולכים," שנינו מרימים אליו עיניים כשהוא מאט לפתע את דיבורו, "שזאת המשימה האחרונה שלנו יחד."
"אז וייס הבין סוף־סוף שהוא לא מתאים לכאן?" אני מחייכת אל וייס במתיקות.
"היית מתה," הוא מחזיר לי חיוך.
"וייס נשאר. אני עוזב את התפקיד," פינטו אומר בנינוחות כאילו אמר שהוא יוצא לעשן נרגילה.
אני יודעת כבר תקופה שפינטו אמור לפנות את התפקיד בעתיד הנראה לעין, ואני אפילו רואה את עצמי כמועמדת מובילה להחליף אותו, דבר שמלבה עוד יותר את המתיחות ביני ובין וייס, שרואה את עצמו גם הוא כמחליף הטבעי של פינטו, ובכל זאת, ההודעה הנונשלנטית הזאת הופכת לי את הבטן. אני לא מכירה את המשרד בלי פינטו לידי. אמנם אני מאוד בטוחה במקצועיות שלי, זה אולי הגורם היחיד בחיי שאני מרגישה בטוחה בו, ולא מטרידה את עצמי בשאלות ובספקות, אבל דווקא בגלל זה לא בא לי לגלות שכל הביטחון שלי נבנה על רשת שפינטו פרש תחתיי מהיום הראשון שלי בעבודה, שווייס צודק ושבלי פינטו לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי.
"לאן?" אני שואלת ומשתדלת להסתיר את הרעד בקולי.
"למעלה," פינטו מחייך, "אני מתמודד במטריצת רמ"חים הקרובה על התפקיד של שבתאי. רציתי ששניכם תדעו ראשונים."
אני מסתכלת על וייס והוא מסתכל עליי במבט מרוצה. הוא בטח חושב שהתפקיד בכיס שלו. שיחשוב.
אנחנו אוספים את חפצינו, יוצאים מהחדר ומוציאים את הטלפונים הניידים מהתאים שבהם איפסנו אותם לפני הדיון. הטלפון של וייס מצלצל ועל הצג מופיעות המילים, "לא לענות". וייס מגלגל את עיניו, "יש אנשים שלא מבינים רמזים," הוא משתיק את הצלצול.
פינטו ואני מחליפים מבטים, וּוייס מתחיל לדבר על המשחק האחרון של ארסנל וברצלונה. אני מוצאת את עצמי הולכת קצת מאחור ומרגישה שהעיניים שלי שוב צורבות. אני עצובה שפינטו עוזב, ומתרגשת מאפשרות הקידום וגם מפחדת ממנה, ועצבנית על וייס ולחוצה וחוששת להגיע הביתה, וכל הרגשות האלה מתערבלים לי בבטן ומתגבשים לכדי גוש שעולה במעלה הגרון שלי ומאלץ אותי להודות שווייס צודק, אני באמת הורמונלית יותר מהרגיל. אבל לא בגלל המחזור, אלא בגלל ההורמונים שאני לוקחת. ואני באמת רגישה במיוחד, אבל לא בגלל פינטו, אלא כי המחזור שקיבלתי מבהיר לי שגם החודש לא נכנסתי להיריון.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
