כל אחד יכול להיות במעלת הובלת אלוקות.

בספר אני מציג שיטת נפש דו־שלבית לבניית אמון בה׳, כפי שמובא בספר התמונה, תמונה ראשונה: ״זֶהוּ סוֹד עָמֹק וְנוֹרָא מְאוֹד״, ואלה שלביה:

א. עבודת חלקים

דיאלוג פנימי בהובלת עצמי של אדם פרטי למען תואם מוחלט בנפשו.

ב. למידה

יציקה של ידע אלוקי למוח אדם פרטי על ידי חיבור לה׳ למען בהירות מוחלטת במוחו.

בספר אני מציג את ד׳ קליפות הנפש, מסכם את התורה לטענה אחת ומבאר את מהות הגאולה, למען מחקר מעמיק בעמקי נפש האדם הפרטי והבריאה היקומית, כך שלכל קורא יהיה ברור איך לבנות אמון בה׳ מעשית.

"איך נכנסים לעולם הנסתר?"
"אתה צריך מישהו שיכניס אותך."
"חבר מביא חבר?"
"רב מביא תלמיד."
"אז כל שצריך הוא למצוא רב?"
"אם תזכה לרב אמיתי, אני מאחל לך שהוא לעולם לא ילמד אותך את מה שאתה כל כך משתוקק ללמוד."

בעידן של מלכים, לוחמים, קסם ועבודה זרה, ממלכת ישראל על סף תהום: השבטים הצפוניים מתכוננים למרד שיקרע את הממלכה. רחבעם - יורש העצר, והממלכה כולה ניצבים בנקודת הכרעה שתקבע את עתיד עם ישראל כולו.

מפתח גורל ממלכת ישראל - ושל ההיסטוריה כולה - מונח על כתפיו של צח בן אביחיל, נער צעיר משבט בנימין. מכפר קטן ושליו בין בית אל לירושלים. הוא ייאלץ לצמוח מילד העסוק בעצמו לגבר הנושא על כתפיו את גורל עמו. 

שברי מלכות הוא מסע אל תוך ליבה האפל והקסום של תקופת פילוג הממלכה. בעוד הפוליטיקה המלכותית מסעירה את פני השטח, כוחות עתיקים של טהרה וטומאה, כישוף ונבואה נאבקים בממד הנסתר, מניעים את גלגלי המציאות ואורגים את סיפורה של הממלכה. 

הספר תורת אחווה נולד בין כותלי בית הכנסת של קהילת "משכן אחווה" בקריית מוצקין, עת שימש המחבר בעל קריאה בקהילה וגבאי בית הכנסת. בין ההודעות שהעביר כגבאי על מועדי תפילות ושיעורים, שמחות ואירועים, נשזרו דברי תורה קצרים וממוקדים על פרשות השבוע "ווארטים" מעוררי מחשבה, שהפכו בהדרגה לחלק בלתי נפרד מהשיח הקהילתי.
בהמשך הורחבו ה"ווארטים" והועמקו בהוספת רעיונות שמקורם בדברי פרשנים, הן מסורתיים הן בני זמננו. הרעיונות, שהועלו על הכתב וקובצו בספר זה, ממוקדים בעיקר בערכים של שוויון, אחווה, אהבת האחר ותקינות היחסים החברתיים, במסר מאחד השזור לאורך הספר.

מחבר הספר, רופא וחוקר במקצועו, מביא את גישתו המדעית לכתיבה התורנית, תוך שילוב מקורות מגוונים ובניית טיעון מובנה לכל פרשה. התוצאה היא מסע מרתק בעולמות פרשנות התורה, המחבר את הקורא לשורשי המסורת היהודית ולערכים אוניברסליים של אחווה וקירוב לבבות.
תורת אחווה אינו רק ספר פרשנות על התורה, אלא גם שיר הלל לערכים שמחברים אותנו זה לזה בקהילה, במשפחה ובחברה.

פרופ' שמעון פולק הוא מומחה ברפואה פנימית, אלרגיה ואימונולוגיה ורפואה דחופה, מוסמך (MHA) במִנהל מערכות בריאות. היה במשך שנים רבות ממובילי תחום רפואת האלרגיה ורפואת ההפרעות במערכת החיסונית בישראל, בעל קריירה עשירה ומגוונת בתפקידי אקדמיה, רפואה קלינית וניהול רפואי.
כיום משמש פרופ' פולק יו"ר ועדת הלסינקי בקריה הרפואית רמב"ם ויו"ר הפורום הארצי של ועדות הלסינקי בארץ, ופועל למיסוד סטנדרטים מקצועיים ואתיים אחידים בין ועדות הלסינקי המקומיות, להגברת שיתוף הפעולה בין הוועדות ולייצוג העמדה המקצועית מול משרד הבריאות.

רזי התנך הוא ספר מחקר והגות, המציג פרשנויות חדשות ומעוררות מחשבה לגבי שלוש סוגיות מרכזיות בתנך:
מדוע משה לא נכנס לארץ – אלוהים ציווה על משה לדבר אל הסלע כדי שייצאו ממנו מים. במקום זאת משה הכה בסלע ובשל כך נענש ולא נכנס לארץ. לכאורה חוסר פרופורציה משווע בין החטא לעונש. הספר מבהיר היטב את משמעות המעשה וההיגיון שבעונש.

היה שאול? – כתובת שנתגלתה בתל דן חתמה ויכוח רב שנים בין ארכיאולוגים ואיששה באופן חד משמעי שדוד המלך היה קיים בפועל ולא היה רק דמות בדיונית. ושאול? על סמך ניתוח הכתוב בתנך הספר מוכיח כי אכן היה קיים, וכמו כן מאיר צדדים שונים בדמותו של דוד.

קהלת – "רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ?" מגילת קהלת האניגמטית זרועה אמירות הגובלות בכפירה. כיצד ייתכן שמגילה פרובלמטית זו שובצה בתנך? הניתוח בספר מסביר זאת ומראה את נחיצותה דווקא לצורך בניין האמונה השלם.

"וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה" (יחזקאל ח', ב').

מיהם המלאכים שנוצרו על ידי אלוהים ומשמשים כשליחים ומתווכים בין עולם עליון לעולם תחתון? האם ידעתם שלכול מלאך, שהוא יצור רוחני עליון, יש תפקיד או משימה לפי צו אלוהי - מבלי אפשרות בחירה או שינוי במשימה? 
מאז ומתמיד הייתה לי משיכה אדירה לחקור ולאסוף את כל פעילות המלאכים שבכל ספרי התנ"ך.

במהלך הכנת המחקר המעמיק וספר זה שנכתב בעקבותיו התגלו לי דברים חדשים על המלאכים, שאותם אני חולק איתכם ואיתכן, קוראים וקוראות.

בטקסטים שלפניכם אני מתאר בפירוט את עולמם הסודי והמופלא של המלאכים בתנ"ך, את מעשי הפלא והכוח שלהם, את הקשר הקרוב שהיה להם עם בני האדם, את ציר הזמן בפמליה של מעלה שאינו חופף את הזמן שעל פני האדמה ואת הנבואות המראות את העתיד להיות – אך ורק כאפשרות למעשינו.

ספר מקיף זה מרכז את כל פעילויות המלאכים לאורך כל תקופת התנ"ך, מחזק את המאמינים והפחות מאמינים לשורשינו מתקופת התנ"ך ומראה שיש נבואות שיתגשמו לפי מעשינו, שיש השגחה עליונה בעזרת שליחי האלוהים שהם המלאכים ושכל המחפש ישויות חוץ ארציות ימצא אותן בתנ"ך, כי הן היו בינינו כבר לפני אלפי שנים.

האם ידעתם כי עקרונות המנהיגות, החינוך, הסוציאליזם, השוויון והאחריות המוכרים לנו היום נבטו כבר לפני אלפי שנים בתורה?

הספר תורה, חינוך ואקטואליה הוא מסע מרתק בין דפי התנ"ך, החושף את החיבור המפתיע בין פרשות השבוע לבין עקרונות חינוכיים ואקטואליים שנוגעים לכל אחד מאיתנו. כל פרשה חושפת שכבה נוספת של חוכמה עתיקה ואתיקה מוסרית שמלוות את האתגרים של החברה המודרנית, ויש בה מסרים של שינוי מתבקש וחזון לאומי חברתי שכולו חמלה, סובלנות, צדק חברתי ותקווה.

אייל חסאן, מרצה לתנ"ך, מחנך מנוסה ומנהל בית ספר זה יותר מחצי יובל שנים, וחבר הנהלת הסתדרות המורים שפועל כל העת לשמירת זכויות עובדי ההוראה, מזמין את הקוראים להרהר בחייהם, במערכת היחסים שלהם עם הזולת, באתגרים המשפחתיים והקהילתיים ובתפקידם בחברה מתוקנת ובריאה. זהו ספר מעורר השראה עבור מחנכים ומנהלים, אנשי ציבור וכל מי שמתעניין במסרים של גישה אימונית, תיקון וריפוי הטמונים במקורות היהדות. 

תורתינו הקדושה בנוייה רבדים רבדים. פשט רמז דרש וסוד.

בדורנו דור דעה אנו זוכים ורואים כי אט אט הולכים ומתאחדים הרבדים. עין בעין רואים כי פשט התורה ופנימיותה חד הוא. והאחד משלים את רעהו.

כחלק ממהלך זה יוצא לאור ספר זה שעניינו הוא לקדם את הלומד "לקראת שבת" כלומר להתבונן בנושאים מוכרים וידועים ולחשוף בהם מעבר לרובד הפשט רובד נוסף פנימי יותר.

בחיבור זה עובר הלומד חוויה פנימית בה דרך התבוננות בשאלות ותשובות בפשט התורה הוא לומד את עמו ואת ארצו. תוך הקפדה שהדברים יהיו ערוכים "בשפה ברורה ובנעימה" השווה לכל נפש.

מה היה תפקידה העיקרי של הנבואה, ומהם עקרונותיה? חלק הארי של התנ"ך הוא ספרי נבואה. בתפישה העממית היה תפקידו של הנביא לספק את סקרנותם של בני האדם, ולתאר להם את העתיד הצפוי להם. ואולם תשובה זו אינה עומדת במבחן הביקורת, שכן רוב נבואות הנביאים אינו עוסק כלל בעתיד, ותפקידה של הנבואה לא היה לספק סקרנות.

בספר זה מציע הרב יובל שרלו מענה אחר לשאלה זו: תפקידה של הנבואה להציע לקהל שומעיה את ה"פרשנות הפנימית של המציאות". תשומת ליבו של הנביא נתונה להווה , ובנבואתו הוא בוחן ומנתח את המציאות בימיו. הנביא משלים את מה שעיני בני האדם אינן מסוגלות לעשות – לקרוא את מה שמעבר למציאות הממשית. בשל כך נתקל הנביא בחוסר אמון מתמיד, שכן דבריו מנוגדים לכל מה שמקובל כפרשנות הריאלית של המציאות. מבחינה תוכנית, פרשנות נבואית מתייחדת בקביעה כי עיקר העיקרים הוא המוסר, הצדק והמשפט , וחברה מושתתת על עקרונות אלה. בספר נבחנות סוגיות רבות העוסקות בדברי הנבואה.

שמו של הספר – יראה כלבב – לקוח מספר שמואל, ובא לבטא כי עיקר תפקידו של הנביא להתבונן אל מה שמכונה ה"לב" – בין כמטפורה למידות הטובות, ובין כביטוי המציין שהנביא מחדש את מה שנסתר מעיני בני אדם. הספר מיועד לחובבי התנ"ך, אשר ייחשפו בו לפרשנות מהותית של דברי הנבואה, ולמי שחוסנה המוסרי של החברה עומד בראש מעייניו.

מאורעות שמחת תורה תשפ"ד היכו כברק כל איש ישראל. הפורענות, היגון, החרדה, העלבון והמראות הנוראיים צרבו כל נפש. האומץ, הגבורה, האחדות, מסירות הנפש והתפילה מילאו כל לב.

עצמת הרגשות העלתה בלב כל מתבונן זיכרונות אישיים וזיכרונות היסטוריים של אומה הנלחמת על חייה וחווה חליפות הסתר פנים והארת פנים של מעלה.

בפרץ רגשות זה התפרצו אצלי פרקי מסירות נפש וקידוש השם בתולדות ישראל – עקידת יצחק, חורבן הבית, גירוש ספרד והשואה – כשבכולם גווילין נשרפים ואותיות פורחות באוויר. דורנו חווה הסתר פנים, אבל זכה לחוות גם פרק הוד של הקמת מדינת ישראל מתוך הארת פנים של מעלה, ודור מלקטי אותיות פורחות כותב מהם מגילת עם חי.

מבראשית עדי עד מציע קריאה דרשנית בסיפורי בראשית המקראיים ובטקסי החיים היהודיים. ספר זה מציע קשר עמוק בין טקסי החיים שעוצבו החל מתקופת התנאים לסיפורי בראשית שקדמו להם. הכותבים טוענים שהקשרים ביניהם נובעים מאתיקה דומה המניעה אותם, אתיקה הרואה באדם סובייקט הלוקח אחריות על מעשיו, להבדיל מהאדם שהולך בעקבות ציווי הורי או אפילו אלוהי. כך למשל, סיפורי אברהם ועקדת יצחק מוטענים בפרשנות חדשה בהקשר של טקס בר המצווה, כביטוי למרד של הסובייקט בציווי האלוהי. אתיקה זו, אשר בדרך כלל נותרת סמויה מן העין, מניעה את היצירה והחיים היהודיים, ואף מבדילה אותם מתרבויות אחרות. טקסי החיים (ברית מילה, בר/ת מצווה, חתונה ולוויה) כפי שהם מופיעים במסורת היהודית מקבלים פרשנות חדשה המעמידה במרכז את תהליך הנפרדות בין הורים לילדיהם לאורך החיים, כל זאת על מנת לעודד יצירה חדשה ופריון.

את ההשראה לקריאה הדרשנית המוצגת בספר מצאו הכותבים הן בכתבים פילוסופיים ופסיכואנליטיים (בעיקר אלו של פרויד ולאקאן), והן במקורות יהודיים מתקופות שונות – סיפורי המקרא, המשנה והתלמוד, לצד מקורות מאוחרים כמו ביאליק ומשוררים בני-זמננו השומרים על אתיקה ייחודית זו.

ספר התנ"ך משמש כמקור של השראה אינסופית. הוא מזמין את הלומד לעצב השקפת עולם המיוסדת על אהבת האל ועל נאמנות למצוותיו, על מוסר, אהבת האדם ואהבת הארץ. הלומד בפרקי התורה ובדברי הנביאים חווה טלטלה עמוקה מפני שהוא נדרש להתמודד עם שאלות קיומיות, מוסריות ורוחניות. התנ"ך הוא ספר שחותמו אמת: הוא מציג את החיים כפי שהם מבלי לוותר על חתירה תמידית לשלמות אישית ולאומית. 

הלימוד וההעמקה בתנ"ך מעניקים כלים להתמודדות עם הפער שבין צורכי הפרט וכלל, מחזקים את הקשר שבין האדם לאדמה, מדגישים את חשיבותה של מערכת המשפט ואת הצורך בגיבוש כללים בהירים המקדמים אורח חיים שיש בו אחווה, צדק ושוויון. פרקי התנ"ך מעצימים את האזהרה מפניהם של מנהיגים יהירים שאינם ראויים, אך גם מספקים מפגש מרגש עם דמותם הייחודית של מנהיגים מעוררי השראה. 

חומש אופקים הוא פירוש חדש ומקיף המאפשר לכל אחד ואחת ללמוד את הפרק כיחידה אחת מבלי להתעכב על פירוש מילים או על קשיים בביאור הפסוקים, תוך גיבוש תמונה כוללת של הפרק ושל ערכיו. הפירוש מבוסס על שילוב בין ישן וחדש. הוא מתבסס על פרשנותם של חז"ל, על ביאורי הפסוקים בספרות התלמודית והמדרשית, על מפרשי התורה הקלאסיים, על אדמו"רי החסידות ודרשנים מכל הדורות ועל אנשי מחקר. זהו צעד ראשון לקראת פירוש חדש ומקיף לכל ספרי התנ"ך.

הבל נרצח. רחל נפטרה בדמי ימיה. יוסף עלה לגדולה ונשכח. משה נעצר על גבול הארץ האהובה...
האומנם ניתן לדבר על טרגיות תנ"כית? על דמויות נמחקות, דמויות של שבר, של שאיפות אשר לא מומשו? 
או שמא גורלם הכאוב של גיבורים אלה אינו אלא פניו האפלות של עצם הארתם (זוהרם, אצילותם), מחיר שייכותם לעולמות נשגבים יותר? בדומה ללבנה, אשר הלכה ומיעטה את עצמה, ומאז משוטטת היא בשמים ללא נחמה?

בטי רויטמן ילידת פריס. פרופ' לספרות צרפתית והשוואתית באוניברסיטה העברית. פרסמה מספר ספרי מחקר והגות, על קו התפר בין מסורת יהודית ומחשבה מערבית מודרנית (עכשווית). זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית. 

איזו תכונה הפכה את דוד מרועה צאן צנוע למנהיג אדיר, אך הביאה בסופו של דבר לנפילתו?
באילו דרכים בחר בר כוכבא להגשמת חזונו לעצמאות יהודית, והאם הן משפיעות עלינו גם היום?
אילו ניתנה לה הבחירה, האם אסתר הייתה מוצאת עצמה בתפקיד שהכתיבה לה ההיסטוריה?  

הספר נולד מתוך העניין שיש לי במנהיגים, מנהיגות, באנשים שבוחרים ללכת אחר מנהיגים, וגם כאלה המתנגדים להם.
עם למעלה מ- 3,000 שנות היסטוריה יהודית, לא הופתעתי לגלות, שסגנונות של מנהיגות בימי קדם, מתגלים גם כיום. תכונות כמו כריזמה, תחבולות, חשיבה אסטרטגית וגם ניוון מוסרי, היו גם היו. תמיד.  

אז יצאתי למסע מרתק בין דוד לדבורה, בין מנהיגות החשמונאים לבר כוכבא. לאורך הדרך גיליתי תכונות מעוררות השראה, משמעויות נסתרות וצדדים אפלים. ואף שכל אחד מהמנהיגים שבחרתי ייחודי, הרי שלכולם בסיס משותף.
מהו? אני מזמין אתכם לקרוא את הספר ולקבל השראה ממנהיגים בולטים בעם היהודי.

מדריך ההישרדות של עם ישראל הוא ספר עיון בתחום חקר המקרא וראשית ישראל. במרכזו עומדת תיאוריה חדשה ומקורית שמספקת את הסיבה העיקרית שבגללה נכתבה התורה ואת זהותם ומטרתם של מי שכתבו חלקים שונים בתנ"ך.

הספר כולל שלושה חידושים מהותיים אשר כל אחד מהם נטען לראשונה: החידוש הראשון, אשר נמצא במוקד התיאוריה, הוא ההנחה כי קיימת סיבת־על אחת לשלבי הביוגרפיה של עם ישראל, כולל הולדת העם, גיבוש תורת ישראל והעלאתה על הכתב, וליצירת מוסדותיו ונכסיו הדתיים והתרבותיים, כגון השבת, המילה, התפילין, המנורה ועוד.

הסיבה שדחפה ליצירת כל אלה היא הישרדות העם. במלים אחרות, בני ישראל התגבשו והפכו לעם כתוצאה מלחצי הישרדות אמיתיים; תורת ישראל נכתבה לצורך הישרדותו של עם ישראל בתקופות שבהן ריחף מעליו איום קיומי מוחשי, וכך גם נוצרו שאר מוסדותיו ונכסיו הרוחניים והחומריים של העם אשר מפורטים בהרחבה בספר. החידוש השני מתבטא בהכללת שיקולים כלכליים ופרקטיים בביסוס התאוריה ובהוכחתה. שני גורמים אלה הם קריטיים בחיי כל עם או קבוצה, ובלעדיהם אין אפשרות להתקרב לאמת היסטורית כלשהי. מתוך שני החידושים הללו נובע החידוש השלישי: פרשנות חדשה ונועזת לסיפורי התורה המכוננים, למשמעותם ולסיבת כתיבתם.

בספר מפורטים שלבי הביוגרפיה החשובים של עם ישראל, החל מהתגבשותו, דרך תקופת ההתנחלות והמלוכה (תקופת בית ראשון), חורבן ממלכת ישראל הצפונית וגלות בבל ותקופת בית שני, ועד לתקופת המשנה והתלמוד. בספר משולבות תמונות ממחישות אשר רובן נלקחו מאוסף המוזיאון המקראי הנייד. 

יהודה הראל הוא חוקר מקרא עצמאי, מרצה, מורה דרך מוסמך בארץ ובחו"ל, מדריך במוזיאונים מקראיים בארץ ובעולם ומייסד המוזיאון המקראי הנייד.

בעשור האחרון, מדי שבת, אני מעביר למשפחה ולקהילה שלי מסר שקשור לפרשת השבוע ולחיים שלנו כאן בארץ ישראל.

ספר זה הוא סיכום של הכלים והמסרים החשובים והשימושיים ביותר, שכל אחת ואחד יכולים להיות חיוביים ואנשים טובים יותר בזכותם. לא צריך להיות דתיים כדי להתעניין במסורת המופלאה שלנו, ובעיקר כדי ללמוד ממנה ולהשתפר דרכה. פרשת השבוע שייכת לכולנו, ללא הבדלי עדה, מין או מגדר.

הספר - והתובנות החשובות שבו – מתאים לכולם – דתיים וחילוניים, ימין ושמאל, אשכנזים ומזרחים. לכולם – ובעיקר למי שרוצה להתפתח וללמוד כל הזמן ולהיות הגרסה – האישית, המקצועית, העסקית והכלכלית – הכי טובה של עצמו.
ספר חובה לכל מי שרוצים להתחבר יותר למשפחה, לבן / בת הזוג, לילדים, לסביבה, למדינה, ליהדות, לארץ המופלאה שלנו - ובעיקר לעצמם.

בני מבורך לוי, בכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי, הוא הבעלים של חברת “המסודרים”, חברה לאימון כלכלי למשפחות ולייעוץ משכנתאות – ומרצה מבוקש בתחום מיצוי פוטנציאל כלכלי ואישי. השפיע על אלפי משפחות ועשרות אלפי מבוגרים, ילדים ובני נוער לשנות את התנהלותם הכלכלית ואת תפיסת העושר שלהם. זהו ספרו החמישי.

מה אנו מבקשים להיות? להיות רגישים לעוולות מוסריות ולא להניח להן בשתיקה ובהתעלמות. לא להתיר לעצמנו להשקיט את ההמיה המוסרית העולה מתוכנו, כי אם להפך – לחפש את הדרך לממש אותה בהיבטים של צדק ובהיבטים של חמלה. הכמיהה הפנימית היא שהאתיקה תיהפך לחלק בלתי נפרד מחיי האמונה שלנו, בין בהתנהגות המוסרית המעשית ובין במישורי החוויה האמונית. שייהפכו השיקולים המוסריים לחלק בלתי נפרד מפסיקת ההלכה ומההדרכה המעשית. שכל אלה יכוונו לחיים עמוקים, הכמהים לעצב את העולם בעשיית ציווייו האתיים של הקב"ה, ולכינון מערכת שלמה של הדרכות כיצד לעשות את הטוב ואת הישר בעיני ה'. (מתוך הספר)

כמי שמאמין בקול המוסרי העולה מתוכנו וביכולת שלנו להבחין בין טוב לרע, בין הוגן לפוגעני ובין ישרות לעקמימות, יוצא הרב יובל שרלו למסע עיוני וקיומי במקורות היהודיים המדגישים את מקומו של המוסר בחיים.

כי ישרים דרכי ה' הוא ספר מקיף ויסודי המיישב בין מוסר ויושר לבין צו התורה. הוא מבקש לכונן בקרב הקוראים רגישות לעוולות מוסריות ולהפוך את האתיקה לחלק בלתי נפרד מחיי האמונה, מההתנהגות היומיומית ומפסיקת ההלכה. הספר דן במגוון רחב של סוגיות, דילמות ובעיות בוערות המצויות בקו התפר שבין חיי תורה וחיי מוסר, ומדגים שוב ושוב כיצד חיים דתיים שלמים נועדו בעצם לתקן עולם.

הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת אורות שאול, ממייסדי ארגון רבני צהר וממייסדי פורום תקנה. מכהן בוועדות שונות של משרד הבריאות, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר ועמד בראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים. מחברם של ספרים רבים בנושאי יהדות, אתיקה וענייני השעה.

את התנ"ך כבר קראו כתורת אמת, כסודות אלוהיים גנוזים, כטאבו וקושאן, כאידאולוגיה, כמיתוס עתיק יומין וכספרות. כאן, לראשונה בעברית, מוצג התנ"ך כספר פנטזיה.

חגי דגן, מחבר המיתולוגיה היהודית ושדים יהודים, מציע לקרוא חלקים נרחבים מן המקרא לאור מחקרים בתחום התיאוריה של הפנטזיה. ברוח זו לא נבחנים כאן רק סיפורים ידועים כמו עלילות שמשון או קריעת ים סוף, אלא גם מעשים הנוגעים לעצם קיום האל והבחירה בעם, כמו מתן תורה. דיון נרחב מוקדש גם להתגלויות לנביאים. ישעיהו ויחזקאל, משה ויהושע, אבל בראש ובראשונה אלוהים עצמו, מתגלים כאן כגיבורי פנטזיה קדומים.

הספר מצביע על קשר הדוק בין פנטזיה לבין תמונות יסוד הנוגעות לתפיסת הזהות הקולקטיבית שלנו. הזהות שלנו היא בראש ובראשונה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, ובסיפור הזה יש לא מעט פנטזיה. פנטזיה היא, אם כן, עסק רציני ביותר.

הספר כתוב בשפה קולחת ועשירה והוא משיב לסיפורי התנ"ך את התנופה והססגוניות שנגזלו מהם במהלך אלפי שנים של פלפול רבני ושל נוקדנות אקדמית מודרנית. דווקא קריאת הסיפורים כפנטזיה מחזירה להם את קסמם האבוד, את העוצמה והיופי שכמעט הצלחנו להשכיח ולשכוח.

*

חגי דגן הוא סופר ומרצה. הוא פרסם עד היום ארבעה ספרי עיון, שישה רומנים למבוגרים, רומן נוער אחד וספר שירה אחד. גם כתיבתו העיונית וגם הפרוזה שלו סובבות סביב מיתולוגיה, פנטזיה, דמונולוגיה ואפוקליפסה, וסביב סוגיות של זהות ותרבות. בין ספרי העיון הקודמים שלו: המיתולוגיה היהודית (מפה 2003), האל האחר (עם עובד 2016), שדים יהודים (אוניברסיטת תל אביב 2019). דגן מכהן כיום כראש החטיבה לספרות ולתרבות ישראלית במכללת ספיר.

"הספר מכיל את התשובות לשאלות שנשאלתי במהלך השנים על ידי ילדים צעירים, נערים בגיל העשרה ובוגרים צעירים.

לאחר הקדמה קצרה, נצלול פנימה אל שלושה חלקים של שאלות ותשובות: 1) היקום, 2) החיים, 3) אדם.

העיקרון הבסיסי של הספר שבידכם הוא ההבנה שהתנ"ך והמדע הם שני מבטים על הבריאה. המדע חוקר את היקום על ידי התבוננות בניסיון להבין ממה הוא עשוי, ואילו התנ"ך הוא תכנית המתאר של העולם. הוא היה קיים עוד לפני הבריאה. אלוקים התבונן בו כאשר ברא את העולם, כמו אדריכל שמעיין בתכנית אדריכלית והופך אותה לבית.

באמצעות השוואת הגישות הללו נוכל להבין טוב יותר את יצירתו של אלוקים, את התנ"ך ואת המדע. אני אסיר תודה לקוראיי ולמשתתפים בהרצאותיי ששאלו את השאלות שמרכיבות את הספר הזה. תודה מיוחדת לילדי משפחת נמירוב, שהציעו את רעיון כתיבת הספר, וזרעו זרעים לשאלות רבות."

דניאל פרידמן

בעיונים בפרשות השבוע – הסדרה השלישית, מציג הרב אלחנן סמט עיון רחב בכל פרשה ופרשה. לרוב, עיוניו מתרכזים ביחידה ספרותית מוגדרת מן הפרשה, וזו מתבארת מתוך גישה ספרותית ובסיוע משאבי דעת רבים ומגוונים.
עיקר המשא ומתן הפרשני בעיונים אלו מתנהל סביב פירושיהם של רבותינו מפרשי הפשט הראשונים, אולם גם חידושי הפרשנות החדשה, ככל שיש בהם להאיר את פשט המקרא, הובאו בעיונים אלו.
העיונים מגוונים מבחינת נושאיהם ומבחינת אופי הפרשנות הננקטת בכל עיון, ואף על פי כן ניכרת בכולם שיטה אחידה ומקורית, שאפשר ליישמה גם בלימוד נושאים שלא נידונו בספרי העיונים.
אלחנן סמט שימש ר"מ בישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים, ומכהן כיום כמרצה בכיר במכללת הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון. לצד עיסוקו בהוראה הוא עוסק גם בכתיבה.
ספריו הקודמים הם: עיונים בפרשות השבוע – סדרה ראשונה וסדרה שנייה, פרקי אליהו, פרקי אלישע, עיונים במזמורי תהילים, ויד לרמב"ם – עיונים בפסקי הרמב"ם ביד החזקה.

השירה היא הרובד העמוק ביותר של אישיותנו, ואילו היינו יודעים לשיר את שירת הכלל היינו במדרגה המסוגלת להכיל את כל המציאות. יכולת ההכלה הרגשית היא רק מתוך אהבת ישראל. הגילוי העמוק ביותר של השכינה הוא בנפש המחוברת לכלל דווקא, וזה על ידי הכרת גודלו של הפרט, כלומר חיבור עמוק לכל אחד ואחד מישראל, דבקות אל הנקודה השורשית שבו. זוהי תפיסת הכללות של השלֵמות, "שיר השירים אשר לשלמה", מתוך הראייה הכוללת והשלֵמה. כנסת ישראל שרה, כלומר ה"יחידה" שבנפש, כנסת ישראל שאצל כל אחד. הנשמה אינה אלא "חלק אלוק ממעל". וכמו שיש קודש שהוא העלאת החול למקום פנימי, ויש קודש קודשים המסוגל לחזור אל החול ולהרימו, כך יש שיר שהוא מפגש עם חיי הנשמה, ויש שיר השירים, שיר המסוגל לחבר אותנו בחזרה אל מציאותנו הלאומית באהבה.

(מתוך הספר)

בפירוש מקורי זה, הפותח סדרת פירושים לספרי התנ"ך, מוליך אותנו ד"ר מיכאל אבולעפיה בשבילי שיר השירים ובשבילי הנפש. הפירוש מבוסס על מרחבי הספרות היהודית, תורת הנגלה ותורת הנסתר, תורת הרב קוק ועולם המדרשים, ומציע לקרוא מגילה נפלאה זו כמסע אמוני, לאומי ונפשי. הרקע המקצועי־טיפולי של המחבר מוסיף לספר זה צד מעשי המרפא ומרומם את נפשם של הקוראים והקוראות בו.

ד"ר מיכאל אבולעפיה הוא פסיכיאטר ילדים ונוער ומייסד מכון אבולעפיה לפסיכותרפיה יהודית. מחברם של ספרים רבים בתורת הנפש היהודית, מלחין ומרצה מבוקש. ספרו אמנות ההכלה יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים והיה לרב־מכר.

מתנה טובה שבת המלכה. ערכה, צביונה וחשיבותה, מעלותיה וסגולותיה, זוכים ועולים בקונטרס זה בהטעמה ובלשון קלה וברורה, עדי ישיג כל קורא את הזכות בזכירתה ושמירתה. 

ולצידי האגדה השכיל המחבר להעלות ראשי פרקים וכללים נכבדים בדבר הלכה שהם אב ותולדה. 

גם נמצא בחתימה כיצד תיכון דרך התשובה, שעל ידה נזכה בקרוב לגאולה בזכות שבת המלכה. 

הספר הוא תמלול שיעור תורה בנושא "שבת המלכה" מאת הרב הגאון יצחק כהן שליט״א, עורך ומגיה ומגיד שיעור ותיק במערכת ״מתוק מדבש״. רשת שיעורי תורה ללימוד הזוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש.

ספר נועם אלימלך הינו סולם עלייה לכל מבקש קרבת השם. המחבר שהיה צדיק יסוד עולם פתח שערי שמיים ללמד דעת כיצד תכון הדרך לעבודת השם. אכן ראו זה חדש, בקונטרס שלפנינו שולבו מאמרי הזוהר לצד מאמרי הספר, כפתור ופרח מעשה אומן השווים לכל נפש. בקונטרס שלפנינו הונגש עבודת הצדיקים שבמקור הספר לנחלת הכלל בבהירות ובפשטות. אמונה, בטחון, פרנסה טובה ועוד ועוד מצויים בקונטרס שלפנינו. תעמוד זכות הצדיק בעל נועם אלימלך לכל ההוגים בספרו, לזכות וישע כלל ישראל בכל מקום שהם אמן. 

הספר הוא תמלול שיעור תורה בנושא תורת נועם אלימלך מאת הרב הגאון יצחק כהן שליט״א, עורך ומגיה ומגיד שיעור ותיק במערכת ״מתוק מדבש״. רשת שיעורי תורה ללימוד הזוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש.

בספר שלפנינו המחבר קורא תיגר על התפיסה הרווחת ולפיה רק גברים כתבו את התורה. 
על סמך דיון מעמיק במקורות הוא משאיר אותנו בספק לגבי קביעה זאת. הדיון בנושא זה מעתה ואילך יחייב את כל מי שעוסק בנושא להביא בחשבון את האפשרות שגם נשים כתבו חלקים בתורה. ההנחה שרק גברים כתבו את התורה לא זכתה לביקורת ראויה, כנראה משום שהפרשנות המסורתית הקשתה לחרוג מקו המחשבה המקובל.

המחבר בוחן באומץ רב וביסודיות את הסוגיה תוך כדי דיון בתשעה סיפורים – מקרי בוחן – שאותם הוא מגדיר "נשיים".
ואולם מעבר לשאלה מי כתב מציע המחבר פרשנות חלופית אמונית ומושכלת, השוללת את תפיסת הפרשנות המסורתית הפוגענית כלפי נשים, וחושפת את הבשורות "משנות המשחק" בזכות השוויון המגדרי והייעוד המשותף שהן "המפץ החברתי הגדול" של האנושות והמַסָּד ל"חוק כבוד האדם וחירותו". אבני הראשה של ה"מפץ" הזה הן: חירות, שוויון מגדרי, ייעוד משותף וחופש הבחירה המושכלת, ועמודי התמך המרכזיים הם – חופש המצפון ועליונות המוסר על אלוהים. 

המחבר מעלה למרכז הבמה בעוצמה רבה את נוכחותן של הנשים בהבעת הרעיונות האוניברסליים שבתורה, ובכך תורם ספר מרתק זה תרומה חשובה, עיונית ומעשית, למאבק על מעמד האישה, בייחוד בימים אלו.

יוסי קסנר, בעל תואר שני בהיסטוריה ותואר ראשון בחשבונאות וכלכלה ובעל חברה עסקית פרטית.

משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.

בתמונת השער – ירמיהו מכתיב את נבואותיו לברוך בן נריה (ירמיה ל״ו 4) – מאת הצייר פול גוסטב דורה – התעודה היחידה במקרא ממנה ניתן להסיק בוודאות מה נכתב, ומי כתב.

מחבר הספר, ד״ר משה גרנות, הוא לוחם ותיק בהונאות הדת ובמעלליה. מבין ספרי העיון הקודמים שלו: התנ״ך – כף החובה (1986); אמונה משלו – היהודי החילוני ומשנתו של ישעיהו ליבוביץ׳ (1993); אדיפוס ואבשלום (1996); שיחות עם חוזר בתשובה (1999); שלושת ספרי האימה – התנ״ך, הברית החדשה, הקוראן (2018); אילו האמנתי שיש אלוהים – הבטחות הדת אל מול העובדות (2012).

"נבואתו של אחיה השילוני התקיימה במלואה. עשרה שבטים נתונים עתה למרותי, ועם זאת בית דוד לא נעלם והוא מוסיף להתקיים. מדיניותו החברתית־כלכלית של האב, בצירוף טיפשותו וגסות רוחו של הבן הביאו לכשלונו של רחבעם בן שלמה ולנצחוני שלי, אבל אני נותן דעתי גם על המציאות הדתית השוררת בארץ על יתרונותיה וסכנותיה. דבקותם המתמשכת של אזרחי המדינה החדשה שהקמתי במסורת הדתית העמוקה שלהם היא בעיה קשה. מסורת זו כרוכה במקדש ירושלים ובנאמנות לבית דוד ואם לא אנקוט צעדים משמעותיים תשוב הממלכה לבית דוד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַ͏יִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. אני כשלעצמי איבדתי מזמן את אמונתי ובעיניי עבודת האל הנסתר ועבודת עגלי הזהב אחת היא אבל המציאות הדתית החדשה תישען על המסורות הקיימות..."

דברי ימיהם א' מתיימר לתת פתחון פה לרבים ממלכי ישראל המושתקים ולבני תקופתם. המלכים ירבעם בן נבט, אחאב, יהורם, יהוא, ירבעם בן יואש ועוד, כמו גם הנביאים והדמויות השונות שחיו סביבם, זוכים למונולוגים בגוף ראשון החושפים את נבכי נפשם ואת כמיהותיהם, יצריהם וחלומותיהם. הספר הוא מעין קובץ זיכרונות שכתבו כביכול גיבורי העלילות שסביבן נעים הפרקים השונים. עיקרי ה"זיכרונות" מבוססים על הנאמר והמסופר במקורות, אבל יש בהם גם מידה של חופש, דמיון ויצירתיות.

דברי ימיהם א' מפגיש אותנו עם עולמם הלא ייאמן של מלכי ישראל הגדולים ועם סיפורי התנ"ך המוכרים מזווית מקורית ומאלפת.

״לפני כעשור התחלתי בכתיבה לכבוד שבת. רבים בגילאים שונים וממגזרים שונים קראו את כתבותיי, הגיבו להן וביקשו שאוציא ספר. ברוך ה' הגיעה העת שאוציא את ספרי לאור. בספר הרגשה בפרשה כתבה לכל פרשה מהתורה, ולאחריה שיר. לכל פרשה פירושים ומוּבאות מתקופות שונות, שאלה למחשבה והצעת תשובה.

התורה נצחית ורלוונטית לכל הדורות. עיון מעמיק בסיפור המקראי מעורר בנו מחשבות ורגשות ואפשר למצוא בו חיבור וקשר לימינו. ניתן ללמוד מהדמויות אודותיהן נכתב בתנ"ך, כיצד עלינו לנהוג וממה עלינו להתרחק ולהישמר״. 

עדנה ויג, רעיה, אימא וסבתא בעלת תואר שני בתנ"ך. שימשה מחנכת ומורה לתנ"ך במשך כשלושה עשורים, היה חשוב לה להנחיל לתלמידיה ולציבור הרחב את אהבת התנ"ך ותחושת הקשר אליו. כתבותיה פורסמו באתרים שונים: "כיפה", "חידוש", "המומלצים", אתר "מורשת" ועוד וכן בקבוצות רבות בפייסבוק.

עם עצמנו, עם חברים, בקרב המשפחה
כיצד נתחדש בלימוד של פרשת השבוע? 

חברותא פונה לכל מי שמעוניין לפגוש את פרשת השבוע בדרכים חדשות ומגוונות, ומתאים למשפחות וליחידים. הוא נכתב ונערך על פי שלושה עקרונות: רבגוניות, קיצור ונגישות. הרבגוניות באה לידי ביטוי בכך שבכל פרשה תמצאו מדורים קבועים העוסקים בהיבטים שונים של הפרשה: ישנם מדורים המיועדים ללומד המעמיק כמו גם מדורי חידות ושאלות חווייתיים. הקיצור מאפשר את התאמתו של הספר לשולחן השבת או לכל מסגרת קבוצתית אחרת. מחשבה רבה הושקעה בהנגשת הקטעים הנלמדים ולכן נעשה שימוש גם בגרפיקה כדי להקל על הלומד בטקסטים המורכבים יותר. 
בכל פרשה תשעה מדורים: עיון בפרשה – בעזרת פרשנים שונים | בעקבות רש"י – עיון מעמיק בדברי רש"י | דרשו רבותינו – זווית ההסתכלות הייחודית של מדרשי חז"ל | ממעיין החסידות – פרשנויות משל גדולי החסידות | גשר ההלכה – ההתבוננות בנושא הלכתי מתוך הפרשה | כתב חידה – על נושאים ודמויות בפרשה | אות פחות – חידות על הפרשה בסגנון "קפד ראשו" |  מי יודע – שאלות מידע אמריקאיות על הפרשה | שאלת חכם – שאלות מאתגרות על הפרשה (ותשובות לחידות). 

הרב אביחי קצין עוסק שנים רבות בחינוך ומלמד תורה במסגרות שונות. משמש כראש בית המדרש הקהילתי "ראשית", רב קהילות "משכן מיכאל" ו"עלומים" ברעננה וחבר ארגון "קהלים". חתן פרס מפעל חיים מטעם רבני "ברקאי" וחתן הפרס ע"ש יעקב אגרסט ז"ל מטעם האגף לתרבות תורנית של משרד החינוך על פעילותו להפצת תורה. 

"זוכר היה זֶרח את פניו של זקנו עשָׂו. מצחו רחב היה וקמטיו כתלמֵי שׂדה מחורצים בו ועיניו החומות כּבויות משהו ובלָבן שבהן פשט האדום. ראשו מורכּן על חזהו דומה מעכּל אט אט את דבריו שלו וידיו נשענות ברווחה על מסעד הכיסא.
והנה, הרים ראשו הישיר מבטו אל עיני זֶרח ואמר: "ולא די היה לי בכך, שהנה הוסיף יוצר העולם לפגוע בי גם מצד דברי אבי שהנה קרא למחרת היום את יעקֹב אליו וברך אותו נוכח פני הנבוכות. בּרך וכֹה אמר לו: "לא תיקח אשה מבּנות כּנען". ואני עומד דום על מקומי דומה דוממים בני מעַי ולבּי הולך וננקב חורים חורים מכּל מלה נוספת של אבי, שהנה אומר הוא לאחי שיִפנה צפונה לפדן ארם אל בית בּתואל כדי לקחת לו משם אשה מבנות לָבן דודי. 
ולא עוד, אלא כמו לזְרות מלח על פצעי הוא מחדש ברכתו אליו מדגיש ואומר "ואל שָדי יברך אותך ויפרךָ וירבּךָ והייתָ לקְהל עמים, וייתן לך את ברכַּת אברהם". 

בתחילת הספר נפגש עשׂיו עם נכדו זרח ושופך בפניו את כאביו שלו, ומכאן ואילך נמשך הסיפור כשאירוע רודף אירוע. 
בסיפורי בראשית, יעקב הוא האב הנבחר, שזוכה לשם "ישׂראל" וכולנו בניו אנחנו, בני ישׂראל. ספר בראשית מבסס את ההגמוניה של יעקב בקרב על הבּכורה מבלי להשחיר את דמותו של עשיו, כך הדברים מנקודת הראות והפרשנות המוכחת של הסופר חגי קמרט. עשיו בעיניו היא הדמות המועדפת בעימות בין שני האחים. בכך מתייצב קמרט גם נגד הספרות הבְּתר מִקראית: המדרשים, במשך דורות ציירו את עשיו כּשופךְ דמים ואיש מרמה. קמרט טווה את הסיפור בפרשנותו שלו ומציג את עשיו מתוך אהבה ואמפתיה לדמותו האנושית. עלילותיו של עשיו בספר זה הן מרגשות, ואולי זה כְּתב הגנה מאוחר לדמותו של עשׂיו. והחזרתו למעמד הראוי לו. הספר מרתק.

בלפור חקק
בעבר יו"ר אגודת הסופרים העברים ( 2011-2005)

בפרקי שיר השירים ראינו באמת את תשוקתה העזה של האישה אל הגבר.
היא ממש "חולת אהבה".
אחרי תיאור נוסף של יופייה של האישה, מגיע הפסוק המהמם הבא:
יא אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתֽוֹ׃
אני עם דודי, אומרת האישה.
והוא – תשוקתו אליי.
היפוך מהגירוש מהגן בעדן, שם נענשה האישה בעונש התשוקה לגבר. 
העונש לאישה מהגן בעדן הופך כאן למצבו של הגבר. הוא שבוי בתשוקתו לאישה! ואת כל זה אנחנו קוראים בעידן שחוגגים בו את המהפך החברתי המדהים של 2017 - #MeToo.

מגילות מגלות הוא הספר השני במסע הפרטי שלי בתוך 929 פרקי התנ"ך הספר הראשון, "בין הפסוקים של בראשית", הוא קובץ הפרשנויות שלי לספר בראשית. מגילות מגלות מלווה את הקורא בין חמש המגילות שבתנ"ך (שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר), בתוספת ספר איוב, תוך כדי שאני מלווה אותו בפרשנויות אישיות שלי הקושרות את המגילות לחיי ולתפיסות עולמי כיהודי חילוני במדינת ישראל בעידן המודרני.

עופר בורין, אלוף משנה בדימוס, נשוי 3+, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמו כאדם חופשי (חילוני), והחל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

ספר שיר השירים מציב אתגר גדול בפני הלומדים אותו בדרכם של חכמי ישראל לדורותיהם. הכרעתם להכלילו בתנ"ך היוותה גם הכרעה בדבר מהותו של הספר - מדובר בספר אליגורי, אשר משתמש בסיפור אהבה שבין דוד לרעיה כדי לדמות קשר שבין אדם לאלוהיו. הכרעה זו הביאה את העוסקים בו להתעלם, בדרך כלל, מהסיפור עצמו, ולעסוק בנמשל בלבד. בשל כך, נוצר צורך של ממש בפרשנות פשט עקיבה וקוהרנטית, שמקורו בבית-המדרש שיושביו מאמינים בהיותו של ספר זה קודש-קודשים. בספר זה מוצע בפני הלומד פירוש שיטתי על דרך הפשט לספר שיר השירים. על בסיס פירוש הפשט, נעשה ארגון מחדש של דרכי המדרש של הספר, וביאורו כספר אליגורי בדרכם של חז"ל. אין הספר מסתפק בפירוש על דרך הפשט ועל דרך הדרש בלבד, כי אם עוסק גם בשאלת מקומו של ספר שיר השירים בחיי האמונה שבדורנו. קורא הספר ימצא בו אפוא שלושה רבדים: פירוש פשט שיטתי, הצעת דרכי המדרש של הספר ועיסוק ברלוונטיות של ספר זה בימינו.