פסוקים לחיים

מבוא

נולדתי בירושלים בשנת 1964. גדלתי בירושלים ולמדתי בבית ספר ממלכתי דתי "מימון" ובתיכון "הימלפרב", שבהם הטמיעו בנו את הערכים של אהבת האדם ואהבת ארץ ישראל, לצד עבודה ונתינה. ערכים אלה הם נר לרגליי בכל אשר אלך. כך גם חינכתי את ילדיי, וכך אני מוביל את משפחתי אל העתיד. ערכים אלה ליוו ומלווים אותי, ומהווים גלגל מניע בחיי, גם כקצין ומפקד בצה"ל לשעבר, גם כבכיר שב"כ לשעבר, גם כמתנדב וגם כאיש עסקים וכמנכ"ל של חברת המסודרים לייעוץ כלכלי למשפחות ולייעוץ משכנתאות.

זה כמה שנים שמדי יום שישי, לכבוד שבת קודש, אני כותב בפיד שלי בפייסבוק לחבריי — מכל גוני הקשת החברתית — דתיים כחילונים — פוסט ובו הפרשנות האישית שלי על פרשת השבוע, כל פעם תוך התייחסות לאספקט בולט זה או אחר שיש לו נגיעה לימינו (שהרי כל פרשה נתונה לפרשנויות כים), לחיינו, ולאירועים אקטואליים המתרחשים סביבנו חדשות לבקרים. מאחר שהנושא הקרוב לליבי הוא הנושא הכלכלי — כאמור, אני יועץ כלכלי למשפחות ויועץ משכנתאות — לא פעם עסקו הפרשנויות בפן זה. התגובות לפוסטים הללו הן תמיד חיוביות, ויתר על כן, רבים מחבריי ברשת החברתית ומחוצה לה פנו אליי והציעו שאפרסם את דבריי בספר לקהל הרחב, והרי הוא לפניכם.

כל פרשה מחולקת לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא תקציר של הפרשה. החלק השני — רעיון ופרשנות על הפרשה ועל הזמן שבו היא נקראת. החלק השלישי הוא מעין צידה לדרך — טיפ שימושי לחיים.

חשוב לי לציין שאינני פרשן של התורה, קטונתי. את הרעיונות ליקטתי במשך שנים. חלק מהרעיונות עלו לי בהרצאותיי על נושאים שאינם קשורים לפרשה. מצאתי קשר ביניהם לבין הפרשה, ואני סבור שרעיונות אלה יוכלו להביא ערך ותועלת לכלל ישראל.

מקווה שספר זה יהווה לכם השראה בשולחן השבת כשתשוחחו על אודות פרשת השבוע, בצבא, בכיתה או בכל מקום אחר.

מטעמי נוחות הספר נכתב בדרך כלל בלשון זכר, וכמובן הוא מופנה לשני המינים.

ספר זה הוא ספרי החמישי במספר, ואף על פי שפֹּה ושם תהיינה בו נגיעות על חשיבה כלכלית, הוא איננו שייך לסדרת "משפחה צומחת" אליו שייכים ארבעת ספריי הקודמים, אך חשוב לי שתכירו אותם ואת הרעיון העומד מאחוריהם. חברת המסודרים, שאני ממייסדיה, היא חברה לאימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולייעוץ משכנתאות. החברה הוקמה בשנת 2015 מתוך כוונה לסייע, לאמן, לייעץ וללוות יחידים ומשפחות לצמיחה כלכלית. מניסיוני למדתי כי קיימת חשיבות רבה בהעברת מסר על חיסכון, על השקעות ועל חשיבותם כבר בגיל צעיר, "בגובה העיניים", בצורה ידידותית וציורית. על כן החלטתי לכתוב סדרה של ספרים שיסייעו לדור הצעיר — דור המסכים, האינטרנט והרשתות החברתיות — לספוג ערכים וכללים חשובים בחינוך כלכלי בסיסי כדי לשרוד בעולם המורכב של המאה ה־21.

עד עתה יצאו לאור ארבעה ספרים בסדרה "משפחה צומחת": שלושה ספרי ילדים לגילאי בית הספר היסודי: קופת החסכון הראשונה של סיון, הרפתקה בסוּפֶר, ילדים ממש אוצר! וכן אבא, אני עשירה! — רומן עלילתי לגילי חטיבה ותיכון.

הסדרה נועדה להכין את הילדים הצעירים ואת בני הנוער לקראת התמודדות כלכלית מורכבת, שאותה יפגשו כאנשים בוגרים ועצמאים בעוד כמה שנים.

בני מבורך לוי, תשרי תשפ"ד

בראשית

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.

(בראשית ב, א-ב)

פרשת בראשית

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

בראשית ב, ג

מה בפרשה?

פרשת בראשית מספרת על בריאת העולם, על יצירת האדם ויצירת האישה, על חטא עץ הדעת ועל אירועים מכוננים נוספים שקרו בתקופה הראשונה שלאחר בריאת העולם.

הפרשה כוללת את: בריאת העולם בשישה ימים; תיאור גן העדן; המפגש עם הנחש וחטא עץ הדעת; העונש; סיפור קין והבל; התפתחות העולם.

כל סוף הוא התחלה חדשה

שמחת תורה. סיימנו את קריאת חמשת חומשי התורה ומתחילים מחדש את ספר בראשית. לא עוצרים, אלא מתחילים מייד מבראשית. התחלת הקריאה מחדש מספר בראשית באה ללמדנו שכל סוף הוא התחלה חדשה, ועל כן מייד כשמסיימים לקרוא את חמשת חומשי התורה מתחילים מהתחלה. זהו לימוד לחיים, כל פעם שהשלמנו משימה או שהגענו ליעד, לא לנוח על זרי הדפנה, לא לעצור, אלא לחפש יעדים חדשים ולהתחיל מבראשית.

כמו כן, ההתחלה מלמדת אותנו על כוחה של ההתחדשות, להתחיל כל פעם מחדש בכוחות מחודשים, עם התרגשויות חדשות, עם תקוות חדשות ועם מוטיבציה חדשה.

מהותה של זוגיות

כתוב בפרשה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד".¹ הפירוש המשתמע הוא שהגבר עוזב את משפחתו (אביו ואימו), ודבק בגופה של אשתו, והחיבור ביניהם גורם להם להיות כגוף אחד, כמו לפני הפרידה (לפני שהאישה נוצרה מגופו של הגבר, כפי שמתואר קודם לכן). זוהי התוצאה קצרת הטווח.

פירוש אחר, שמתייחס לתוצאה ארוכת הטווח, הוא המהות של הזוגיות שלנו. בעקבות החיבור בין בני הזוג נוצר דבר מה חדש — הצאצאים שלנו, שהם התוצר האחד של שני בני הזוג.

ל"אחד" יש משמעות נוספת: "אחד" בגימטרייה שווה "אהבה", ואהבה משמעה נתינה. ככל שאנחנו נותנים יותר זה לזו וזו לזה, כך אנו אוהבים יותר ומתחברים יותר; ככל שאנחנו אוהבים יותר ופועלים כאחד, ולא כשני יחידים, כך אנחנו חזקים יותר, טובים יותר, משיגים יותר ומתקדמים יותר. לא סתם נאמר ש"השלם גדול מסך כל חלקיו".

עניין של תפיסת עולם

אלא שבפרשה שלפנינו רק התחלנו וכבר — רצח בתוך המשפחה. לא לחינם נאמר בפרקי אבות (ד, כא): "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם". פירוש: הקנאה מקורה בעין הרע, התאווה — ביצר הרע, ואילו הכבוד — משנאת הבריות, משום שאנשים הרודפים אחר הכבוד, מעוררים שנאה.

בפרשה קין רוצח את הבל. זהו הרצח הראשון בעולם, והוא קורה מעט אחרי בריאת העולם. יתר על כן, הוא קורה בתוך המשפחה. הוא נובע בין השאר מקנאה. קנאה זו נובעת מכך שאלוקים מקבל את המנחה של הבל ולא את זו של קין. מדוע? בשל ההבדל בתפיסת העולם של השניים. בעוד קין — כשמו כן הוא — היה איש של קניין שעבד אדמה, וחשב שהכול שייך לו, הבל לעומתו — כשמו כן הוא — היה איש של רוח (כמו הבל פה שיוצא מהריאות ונעלם), שהבין כי ישנו דבר מה גדול ממנו, ומאומה לא שייך לו. שניהם מביאים מנחה לאלוקים, אלא שקין מביא מפרי האדמה, אך לא את המובחר, ואילו הבל מביא מבכורות צאנו, את הטוב והמובחר ביותר. כמובן אלוקים מעדיף את הגישה של הבל. בשל קנאה זו קין רוצח את הבל — זה בלתי נתפס!

רגש הקנאה קיים אצל כולנו. אנחנו מקנאים באחים, בשכנים, בחברים, בעמיתים לעבודה וכו'. הקנאה נובעת מתוך מחשבה "שמא אני פחות טוב", ומתוך יצר הישרדות.²

אגב, רבים תוהים:

• אם רגש הקנאה קיים אצל כולם, אולי הוא בכל זאת לא ממש שלילי? עובדה היא שכתוב: "קנאת סופרים תרבה חכמה".³
• ואם כן, מה ההבדל בין קנאה לבין צרות עין?

ובכן, קנאה אפשר לתעל לאפיקים חיוביים, למנף אותה לעשיית טוב: אחיך הישגי, נסה להיות הישגי כמוהו; חברך עושה מעשים טובים, נסה לעשות טוב ממנו, וכדומה.

לעומת זאת, צרות עין היא צרה צרורה, ואותה ואת הקנאה אפשר לתעל לאפיקים שליליים ביותר, אשר יכולים להסתיים — כמו בסיפור הקיצוני על קין והבל — אף ברצח, חלילה. פירושה: אם לי יש, גם לך יהיה, אם לי אין, גם לך לא יהיה!

לפי פרשת בראשית, זהו זמן טוב להתחיל התחלות חדשות, לפרגן זה לזה, לא לקנא בזולת, לשמוח ולהסתפק כל אחד בחלקו.

צידה לדרך מתוך הפרשה

השלם גדול מסך כל חלקיו — כשאנו פועלים כיחידה אחת ולא כבודדים, אנו הרבה יותר חזקים, מתקדמים יותר מהר ויותר רחוק ומשיגים יותר מטרות.

כלל זה נכון לבני זוג, למשפחה, לקבוצה, ליחידה צבאית, לצוותי עבודה, למדינה וכיוצא באלה.

פרשת נֹח

...כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.

בראשית ח, כא

מה בפרשה?

פרשת נח ממשיכה את מה שנאמר בסוף פרשת בראשית על כך שהעולם הפך להיות מושחת — למעט אדם אחד ששמו נח. בפרשה: בניית תיבת נח; סיפור המבול; שילוח העורב והיונה לבדוק הקלו המים; נח בונה מזבח לאלוקים; האל נשבע שלא ישמיד עוד את בני האדם, וכאות לכך קובע את הקשת בענן; אזכור חלק ממצוות בני נח (אֶבֵר מן החי ואיסור על רצח); נח משתכּר, סיפור מגדל בבל; פירוט צאצאי בני שם שמהם נולד אברהם.

תיבת נח כמשל בכל הרבדים

את, אתה ואני — כל אחד מאיתנו הוא נח. לכל אחד מאיתנו יש אחריות כמו זו של נח. בשבוע הקודם התחלנו מבראשית, מבריאת העולם, מבריאת האדם. התחלה חדשה, התרגשות ואופטימיות גדולה. אך כאמור, בפרשה מסופר על הרצח הראשון, על מחשבות רעות, על שחיתויות. בסוף פרשת בראשית כתוב: "כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם".⁴ האדם מקבל זכות בחירה והוא בוחר ברע במקום לבחור בטוב. דור שלם בוחר ברע, אבל "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'".⁵ הוא לא נסחף אחר ההתנהגות השלילית של אנשי דורו; לא נסחף אחר הרוע, אלא דבק בטוב. וכך גם עלינו לעשות.

לכולנו יצא במהלך החיים להיתקל במנהיגות שלילית, רועשת, מנהיגות שסוחפת כלפי מטה. ראינו איך חבר'ה טובים בבית הספר, בצבא ובעבודה נסחפים אחר אותה מנהיגות שלילית ומפחדים לעמוד על שלהם. חשוב שלא להיסחף אחרי מנהיגות שלילית, לא להיכנע ללחץ חברתי שלילי, המכונה "אפקט העדר".

נח בונה תיבה במשך זמן ארוך מאוד, וזאת כדי לאפשר לסביבה לשאול, לחקור, ואולי אף לחזור לדרך הישר, אך זה לא קורה. הוא אוגר מזון ומכניס לתיבה את החיות על פי ההנחיות שקיבל, וכאן מתחיל הסיפור של נח, איש החסד ואיש הנתינה. נח עבד בתיבה במסירות רבה, עבודה סביב השעון, עבודה שלא נגמרת, הייתי אומר — עבודה כפוית טובה, שכן אף אחת מהחיות לא הכירה לו תודה.

ההלכה מחייבת אותנו להאכיל את בעלי החיים תחילה, לפני שאנחנו אוכלים, ככתוב: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ",⁶ וזה מה שנח הקפיד לעשות. כמו כן, נח חי עם באי התיבה באותם התנאים, בלי להתפנק: בלי מזגן, בלי ג'קוזי ובלי תנאי לוקסוס של ספינת תענוגות.

תיבת נח כמשל. כאמור, כל אחד מאיתנו הוא נח, ולכל אחד מאיתנו אחריות לשמור על התיבה האישית שלו. הבית שלנו הוא התיבה האישית שלנו, שעליה אנחנו צריכים לשמור; החיים האישיים שלנו והגוף שלנו הם התיבה האישית שלנו, שעליהם אנחנו צריכים לשמור. לתוך התיבה אנחנו צריכים להכניס תוכן: תוכן חיובי, תוכן מקדם, ולשמור עליו ולפתח אותו.

התיבה היא גם משל לארץ ישראל, שהיא התיבה של כולנו, לה אנו צריכים לדאוג, עליה אנחנו צריכים לשמור ואותה אנו צריכים לפַתֵח. ולוואי שנדע לדבוק בטוב, לשמור כל אחד על התיבה האישית שלו ועל "התיבה הציבורית" שלנו.

צידה לדרך מתוך הפרשה

נקיטת לשון חיובית: מה שנתמקד בו — יגדל. אם נתמקד בטוב, הטוב יגדל, ואם נתמקד ברע, הרע יגדל.

כתוב בפרשה: "מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה".⁷ התורה הייתה יכולה לכתוב "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה הטמאה", אך הכתוב האריך בלשונו, כדי ללמדנו את חומרת הדיבור שאינו ראוי.

עץ הזית: מופיע בפרשה כשנח שולח את היונה לבדוק הקלו המים, "וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ".⁸ עץ הזית מסמל את השורשיות ואת החיבור לארץ ישראל. הוא נמנה עם שבעת המינים, הוא בעל כושר הישרדות, מסמל את השלום, מופיע בסמל המדינה בצידי המנורה, ובסמל צה"ל.

הנס בתיבה: למרות גודלה — הצליחה להכיל נציגים מכל סוגי החיות שקיימות בעולם. עוד מסופר כי בתיבה שרר שלום בין כל החיות, בדומה למתואר בחזון אחרית הימים של ישעיהו: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ ... לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ".⁹ טבעם של בעלי חיים הטורפים השתנה (כמו שצפוי באחרית הימים), והם גרו זה לצד זה בשלום עם כל שאר החיות.

פרשת לךְ לךָ

הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי, אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.

בראשית יג, ט

מה בפרשה?

בסוף הפרשה הקודמת סופר על אודות משפחתו של אברהם אבינו, ואילו פרשת השבוע עוסקת כולה באברהם ובסיפור חייו. היא מספרת על עזיבתו של אברהם את חרן לעבר הלא נודע ועל הגעתו לארץ כנען, שם השם מברך את זרעו של אברם: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם".¹⁰ עניינים נוספים בפרשה: העזיבה לגרר והחזרה לארץ כנען בשל רעב וניסיון החטיפה של שרה; הריב בין רועי אברם לרועי לוט וההיפרדות בין אברם ללוט; מלחמת ארבעת המלכים בחמישה; לקיחת לוט בשבי והיחלצותו של אברם לעזרה; ובסיום ברית בין הבתרים.

לעזוב את אזור הנוחות

"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".¹¹ בתחילת הפרשה אברהם עוזב את ביתו ואת כור מחצבתו. הוא לוקח את אשתו, את לוט בן אחיו ואת רכושו, שהיה רב מאוד, והולך על פי הציווי האלוקי אל הלא נודע. זה צעד אמיץ מאוד לא להישאר במקום אלא לצאת ממקום מוכר וידוע אל אתגר בלתי ידוע.

כשהם מגיעים לארץ כנען בפעם השנייה לאחר שירדו למצרים בעקבות רעב, פורצת מריבה בין רועי אברם לרועי לוט, והם נפרדים. אברם אבינו מוותר, הוא לא רוצה מריבה, ומאפשר ללוט לבחור. לוט הולך לכיוון סדום, ואילו אברם יושב בארץ כנען ומקבל הבטחה מאלוקים: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם".¹²

אברם, שאלוקים שינה אחר כך את שמו לאברהם, ממשיך את מסעו בארץ ישראל ומתיישב באלוני ממרא שבחברון. בדמיון אנחנו מציירים את אברהם אבינו כאדם מבוגר עם זקן, אולי אפילו קצת כפוף, אולי עם מקל, קשה לנו לדמיין אותו כדמות של לוחם ואסטרטג. אברהם אבינו איש האמונה, הוא לא פראייר, הוא לא מחפש מלחמות, הוא רוצה שלום, ומנגד הוא לוחם אמיץ, דבק במטרה, לא מפחד מאתגרים, וגם בלתי משוחד.

הבלתי משׁוחד

בהמשך הפרשה מתוארת מלחמה בין שתי קבוצות מלכים: בין קבוצה אחת של ארבעה מלכים לבין חמישה מלכים ששלטו באזור סדום — מקום מגוריו של לוט. ארבעת המלכים מנצחים את חמשת המלכים וסדום נופלת. הם לוקחים את כל רכוש סדום ולוקחים בשבי את אנשי סדום ואת לוט ורכושו. כאן אברהם נכנס לתמונה. הוא לוקח את חניכיו, ילידי ביתו, ויוצא להילחם בארבעת המלכים כדי לשחרר את לוט. אברהם פושט עליהם בלילה ומפתיע אותם, מעטים מול רבים, כנגד כל הסיכויים, מביס אותם, רודף אחריהם בנחישות עד דמשק, משיב את הרכוש, את הנשים ואת העם, והחשוב ביותר — משחרר את לוט שבשבילו יצא למלחמה. אחרי הניצחון מלך סדום רוצה לתת לאברהם "מתנה" בתמורה לשחרור בני הערובה. לכאורה זה מגיע לאברהם. הוא התאמץ, סיכן את עצמו והביא תוצאות. אך אברהם מסרב ואומר: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם".¹³ אברהם לא מוכן לקחת מאומה כדי שלא יאמרו, חלילה, שלקח שוחד שלא כדין, ועושרו התקבל מגורמים שליליים כמו מלך סדום.

"מעשה אבות סימן לבנים"¹⁴

אברהם הוא סמל שמלווה את עם ישראל מאז ועד היום, סמל של התקדמות, תעוזה, דבקות במטרה, דאגה לנופלים בשבי ועוד ועוד. היום, כמו אז, אפשר לראות את יופיו של עם ישראל, את עוזם של החיילים ושל כוחות הביטחון שעומדים איתן מול ניסיונות בלתי פוסקים של אויבינו לפגוע ולחבל בנו, ועושים את המאמצים כדי להשיב כל חייל או אזרח — חי או מת — הביתה.

צידה לדרך מתוך הפרשה

אמונה בצדקת הדרך חשובה לעיתים יותר מכל הממון שבעולם.

מאחל לכולנו אחדות. שנדע לוותר; שנדע להתחשב בזולת, ועם זאת, שנדע מה חשוב באמת, ובמטרה זו נדבוק, נהיה נחושים וננצח.