התנערי

מאורעות שמחת תורה תשפ"ד היכו כברק כל איש ישראל. הפורענות, היגון, החרדה, העלבון והמראות הנוראיים צרבו כל נפש. האומץ, הגבורה, האחדות, מסירות הנפש והתפילה מילאו כל לב.

עצמת הרגשות העלתה בלב כל מתבונן זיכרונות אישיים וזיכרונות היסטוריים של אומה הנלחמת על חייה וחווה חליפות הסתר פנים והארת פנים של מעלה.

בפרץ רגשות זה התפרצו אצלי פרקי מסירות נפש וקידוש השם בתולדות ישראל – עקידת יצחק, חורבן הבית, גירוש ספרד והשואה – כשבכולם גווילין נשרפים ואותיות פורחות באוויר. דורנו חווה הסתר פנים, אבל זכה לחוות גם פרק הוד של הקמת מדינת ישראל מתוך הארת פנים של מעלה, ודור מלקטי אותיות פורחות כותב מהם מגילת עם חי.