בין מושאי הערצתו הספרותיים של דֵז־אֵסֵנְט, גיבורו האקסצנטרי של קרל־ז'וריס הויסמנס ברומן 'להפך', נמצא וילייה דה ל'איל־אדם, סופר המכונה "מקולל", נחשב לאחד ממולידי הספרות החדשה בשלהי המאה התשע עשרה — לא הספרות הריאליסטית שדה ל'איל־אדם התייחס אליה באירוניה דוקרנית ובסרקזם חריף, אלא מה שאפשר להגדיר כספרות על־נטורליסטית. עבורו כל הדברים — בריות, מאורעות, מה שקיים לכאורה במציאות לא היה אלא "יער של סמלים". בסופרים הריאליסטים ראה "פרובינציאליים נצחיים של רוח האדם".

 

דה ל'איל־אדם היה נצר למשפחת אצולה ברטונית שירדה מנכסיה והתדרדרה לחרפת רעב. בהיותו כבן שבע עשרה התאהב באישה צעירה שמתה מוות פתאומי. במהלך חייו חווה עוני ואהבה נכזבת, ועד יומו האחרון נאבק נגד עולם מטומטם המתנהל על פי מוסכמות כובלות אדם.

 

וילייה דה ל'איל־אדם נולד בסן־בריאק, ברטנייה, ב־1838 ומת בפריז ב־1889.