אנדרה ז'יד, חתן פרס נובל לספרות, מגדולי סופרי המאה ה-20, נולד בשנת 1869 בפריז.
ב-1891 יצא לאור ספרו הראשון, יומניו של אנדרה וולטר. ספרו המפורסם ביותר הוא, חסר המוסר (1902), והוא תוצאה של מרדנותו של ז'יד כנגד המוסכמות החברתיות וערכי המוסר הפרוטסטנטיים שלאורם התחנך, והובילו אותו לגילוי זהותו המינית ההומוסקסואלית.
מיצירותיו המפורסמות: המזונות הארציים, ביצות (הוצאת כרמל, 2010), מרתפי הוותיקן (הוצאת עם עובד, 1984) ומזייפי המטבעות (הוצאת סימן קריאה, 1977).
למרות היותו סופר שנוי במחלוקת, הוא זכה להערכה גדולה והשפיע רבות על סופרים והוגים אחרים, ביניהם אלבר קאמי וז'אן פול סארטר. ב-1947 זכה בפרס נובל לספרות.

ז'יד הלך לעולמו בפריז בשנת 1951, בגיל 81. דמותו ויצירותיו ממשיכות לעורר הדים גם עשורים רבים לאחר שפורסמו לראשונה.