״שנים רבות לאחר השואה הרגשתי דחף לתאר את הימים האפלים ההם. רציתי להעניק יד ושם להוריי ולהנציח אותם, רציתי להניח עוד אבן בפסיפס האיום של השואה, לספר סיפור מוכר פחות, על הבריחה ועל החיים ביער״.
זהו סיפור הישרדות מעורר השראה, סיפורו של אריה לוין, שהיה ילד בתקופת השואה, והתחבא ביערות עם משפחתו. חייו מאז השחרור מחולקים בין שני עולמות: העולם של הימים השחורים של השואה שאינו מרפה והעולם העכשווי. עולמו המוגן והחם בקרב משפחתו בעיירה שבה גרו, נופץ לרסיסים עם הכיבוש הגרמני. המשפחה נשלחה לגטו ומשם הצליחה לברוח ליער. המחבר מתאר את קורותיהם של חמישה מבוגרים ושני ילדים בבור במעמקי היער במשך שישה עשר חודשים, הפחד התמידי להתגלות והפוגות של תקווה, כמו כן את המגעים ההכרחיים והמסוכנים עם האיכרים בסביבה. כל יציאה לכפר להשיג אוכל הייתה התנסות ברולטה רוסית. השואה הכתה במשפחה.
לאחר שחרור האזור על ידי הצבא האדום, הספר מלווה את אריה ואת אחיו הצעיר נתן, לבית הילדים היהודי ובית הספר הצמוד לו בווילנה, שהחזירו אותם לחיים והיו להם לבית חם אחרי שנות התופת. בהמשך מתוארים תהליך ההתבגרות, שהייה של כשנה וחצי בפולין, העלייה לארץ, הקמת משפחות ובניית החיים, צעד אחר צעד.
אריה לוין לא הפסיק גם בעשורים המאוחרים לחייו, לנסות ולהבין את מה שנראה שהוא מעבר להבנה האנושית. מהם גבולות הרוע האנושי? מה מקורו? איך שכנים יכולים להפוך בין לילה לאויבים? מהם לקחי השואה, בעולם שבו האנטישמיות הולכת וגוברת?
אריה לוין הוא אב לארבעה, סב ל־13 נכדים וסבא רבא ל־7 נינים. הוא שימש כפרופסור אמריטוס בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. במהלך השנים היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל וברחבי העולם. אריה הרצה וסיפר את סיפור השואה שלו בפורומים רבים.
״שנים רבות לאחר השואה הרגשתי דחף לתאר את הימים האפלים ההם. רציתי להעניק יד ושם להוריי ולהנציח אותם, רציתי להניח עוד אבן בפסיפס האיום של השואה, לספר סיפור מוכר פחות, על הבריחה ועל החיים ביער״.
זהו סיפור הישרדות מעורר השראה, סיפורו של אריה לוין, שהיה ילד בתקופת השואה, והתחבא ביערות עם משפחתו. חייו מאז השחרור מחולקים בין שני עולמות: העולם של הימים השחורים של השואה שאינו מרפה והעולם העכשווי. עולמו המוגן והחם בקרב משפחתו בעיירה שבה גרו, נופץ לרסיסים עם הכיבוש הגרמני. המשפחה נשלחה לגטו ומשם הצליחה לברוח ליער. המחבר מתאר את קורותיהם של חמישה מבוגרים ושני ילדים בבור במעמקי היער במשך שישה עשר חודשים, הפחד התמידי להתגלות והפוגות של תקווה, כמו כן את המגעים ההכרחיים והמסוכנים עם האיכרים בסביבה. כל יציאה לכפר להשיג אוכל הייתה התנסות ברולטה רוסית. השואה הכתה במשפחה.
לאחר שחרור האזור על ידי הצבא האדום, הספר מלווה את אריה ואת אחיו הצעיר נתן, לבית הילדים היהודי ובית הספר הצמוד לו בווילנה, שהחזירו אותם לחיים והיו להם לבית חם אחרי שנות התופת. בהמשך מתוארים תהליך ההתבגרות, שהייה של כשנה וחצי בפולין, העלייה לארץ, הקמת משפחות ובניית החיים, צעד אחר צעד.
אריה לוין לא הפסיק גם בעשורים המאוחרים לחייו, לנסות ולהבין את מה שנראה שהוא מעבר להבנה האנושית. מהם גבולות הרוע האנושי? מה מקורו? איך שכנים יכולים להפוך בין לילה לאויבים? מהם לקחי השואה, בעולם שבו האנטישמיות הולכת וגוברת?
אריה לוין הוא אב לארבעה, סב ל־13 נכדים וסבא רבא ל־7 נינים. הוא שימש כפרופסור אמריטוס בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. במהלך השנים היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל וברחבי העולם. אריה הרצה וסיפר את סיפור השואה שלו בפורומים רבים.
מיץ' אלבום, הסופר האהוב שכבש את לבם של מיליוני קוראים ברחבי העולם, חוזר עם רומן עוצמתי ומרגש, המסופר מפיה של האמת עצמה. זהו סיפור נוגע ללב על תקווה, סליחה וכוחה של האהבה לגאול גם את מי שמרגיש שכלו כוחותיו.
ניקו קריספיס, בן 11, מעולם לא שיקר. כאשר הנאצים פולשים אל עירו סלוניקי שביוון, הילד האמין והישר מתגלה על ידי קצין גרמני, שמציע לו הזדמנות להציל את משפחתו. כל שעל ניקו לעשות הוא לשכנע את תושבי הקהילה היהודית לעלות על רכבות הנוסעות "צפונה", שם מחכים להם, כביכול, עבודה וביטחון. בלי לדעת שמדובר בתרמית אכזרית, ניקו התמים מרגיע מדי יום את הנוסעים הממתינים על רציף התחנה.
אך כשהרכבת האחרונה מתמלאת, ניקו רואה את משפחתו נדחפת לתוך קרון משא. רק אז הוא מגלה שעזר לשלוח אותם – ואת כל מי שהוא מכיר ואוהב – אל מותם באושוויץ.
ניקו מצליח להימלט – אבל לעולם לא אומר את האמת שוב.
ברומן מופלא זה, אלבום מתמודד עם השלכותיו ההרסניות של השקר – הן בממד האישי והן בממד ההיסטורי. בכתיבה שמבקעת את הלב וממלאת אותו מחדש, מציג לנו אלבום סיפור שמאיר באור אחר את האנושיות שלנו, את הטעויות שלנו ואת התקווה הכבירה לשיקום הנפש. השקרן הקטן הוא ספר שחודר עמוק ללב, וממלא אותו בעוצמתה של הרוח האנושית ובטוּב הטמון בכולנו.
"ספריו של מיץ' אלבום קולטים לא פעם את רוח הזמן, אבל הרומן החדש שלו על גורלם של יהודי יוון במלחמת העולם השנייה הוא מכת מחץ של ממש בעקבות מתקפת 7 באוקטובר על ישראל... קוראים רבים יבלעו את הספר בפעם או פעמיים. אבל בלי קשר לזמן שתשקיעו בקריאה, הספר יישאר איתכם". – רוב מריל, Associated Press
"כל אחד מדפיו של הרומן המלוטש הזה מעיד על חשיבותו הרגשית הרבה לאלבום כסופר. אלגוריה מרתקת על רוע, שקרים וסליחה". – Kirkus Reviews
מיץ' אלבום, הסופר האהוב שכבש את לבם של מיליוני קוראים ברחבי העולם, חוזר עם רומן עוצמתי ומרגש, המסופר מפיה של האמת עצמה. זהו סיפור נוגע ללב על תקווה, סליחה וכוחה של האהבה לגאול גם את מי שמרגיש שכלו כוחותיו.
ניקו קריספיס, בן 11, מעולם לא שיקר. כאשר הנאצים פולשים אל עירו סלוניקי שביוון, הילד האמין והישר מתגלה על ידי קצין גרמני, שמציע לו הזדמנות להציל את משפחתו. כל שעל ניקו לעשות הוא לשכנע את תושבי הקהילה היהודית לעלות על רכבות הנוסעות "צפונה", שם מחכים להם, כביכול, עבודה וביטחון. בלי לדעת שמדובר בתרמית אכזרית, ניקו התמים מרגיע מדי יום את הנוסעים הממתינים על רציף התחנה.
אך כשהרכבת האחרונה מתמלאת, ניקו רואה את משפחתו נדחפת לתוך קרון משא. רק אז הוא מגלה שעזר לשלוח אותם – ואת כל מי שהוא מכיר ואוהב – אל מותם באושוויץ.
ניקו מצליח להימלט – אבל לעולם לא אומר את האמת שוב.
ברומן מופלא זה, אלבום מתמודד עם השלכותיו ההרסניות של השקר – הן בממד האישי והן בממד ההיסטורי. בכתיבה שמבקעת את הלב וממלאת אותו מחדש, מציג לנו אלבום סיפור שמאיר באור אחר את האנושיות שלנו, את הטעויות שלנו ואת התקווה הכבירה לשיקום הנפש. השקרן הקטן הוא ספר שחודר עמוק ללב, וממלא אותו בעוצמתה של הרוח האנושית ובטוּב הטמון בכולנו.
"ספריו של מיץ' אלבום קולטים לא פעם את רוח הזמן, אבל הרומן החדש שלו על גורלם של יהודי יוון במלחמת העולם השנייה הוא מכת מחץ של ממש בעקבות מתקפת 7 באוקטובר על ישראל... קוראים רבים יבלעו את הספר בפעם או פעמיים. אבל בלי קשר לזמן שתשקיעו בקריאה, הספר יישאר איתכם". – רוב מריל, Associated Press
"כל אחד מדפיו של הרומן המלוטש הזה מעיד על חשיבותו הרגשית הרבה לאלבום כסופר. אלגוריה מרתקת על רוע, שקרים וסליחה". – Kirkus Reviews
סיפורה של לולו, ילדה קטנה בשואה, מתרחש בזמן מלחמת העולם השנייה. הסיפור מסופר דרך עיניה של לולו, גיבורת הסיפור, ממבט של ילדה קטנה. דרך הכתיבה הפשוטה ממחישה בצורה ברורה זווית מיוחדת של תקופת השואה.
לולו (עליזה טייטלבוים) נולדה בשנת 1935 בפריז, והיתה בת 6 בתקופת השואה. בתום המלחמה עלתה לולו עם גרעין של תנועת נוער לקיבוץ בר-עם שבגליל העליון. במשך השנים הקימה משפחה ומתגוררת כיום בתל-אביב. בשנת 1992 סיפרה את הסיפור לילדיה ולנכדיה, ובשנת 2010 יצא סיפורה לאור כספר עבור ילדי ישראל.
סיפורה של לולו, ילדה קטנה בשואה, מתרחש בזמן מלחמת העולם השנייה. הסיפור מסופר דרך עיניה של לולו, גיבורת הסיפור, ממבט של ילדה קטנה. דרך הכתיבה הפשוטה ממחישה בצורה ברורה זווית מיוחדת של תקופת השואה.
לולו (עליזה טייטלבוים) נולדה בשנת 1935 בפריז, והיתה בת 6 בתקופת השואה. בתום המלחמה עלתה לולו עם גרעין של תנועת נוער לקיבוץ בר-עם שבגליל העליון. במשך השנים הקימה משפחה ומתגוררת כיום בתל-אביב. בשנת 1992 סיפרה את הסיפור לילדיה ולנכדיה, ובשנת 2010 יצא סיפורה לאור כספר עבור ילדי ישראל.
מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים הוא סיפור מרתק ונוגע ללב על גבורתם של ילדים יהודים, שנותרו יתומים ללא קורת גג לראשם, ושרדו בלב ורשה הכבושה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מאבקם של בני החבורה, שנרדפו מכל עבר ברחובות המסוכנים, היה רצוף גילויי תושייה, אומץ לב, עזרה הדדית ומסירות מעוררת השראה.
לקוראים ולקוראות מוגשת עתה מהדורה מחודשת ומעודכנת של הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1962 וכאז כן היום, נקרא בנשימה עצורה.
יוסף ז'מיאן נולד בוורשה שבפולין. בזמן המלחמה היה חבר המחתרת היהודית בגטו ורשה. לאחר חיסול הגטו חי בצד הארי והיה חבר "הוועד היהודי הלאומי". ברחובות העיר פגש את "מוכרי הסיגריות" ותמך בהם עד סוף המלחמה. בתום המלחמה הנציח את סיפורם המיוחד.
מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים הוא סיפור מרתק ונוגע ללב על גבורתם של ילדים יהודים, שנותרו יתומים ללא קורת גג לראשם, ושרדו בלב ורשה הכבושה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מאבקם של בני החבורה, שנרדפו מכל עבר ברחובות המסוכנים, היה רצוף גילויי תושייה, אומץ לב, עזרה הדדית ומסירות מעוררת השראה.
לקוראים ולקוראות מוגשת עתה מהדורה מחודשת ומעודכנת של הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1962 וכאז כן היום, נקרא בנשימה עצורה.
יוסף ז'מיאן נולד בוורשה שבפולין. בזמן המלחמה היה חבר המחתרת היהודית בגטו ורשה. לאחר חיסול הגטו חי בצד הארי והיה חבר "הוועד היהודי הלאומי". ברחובות העיר פגש את "מוכרי הסיגריות" ותמך בהם עד סוף המלחמה. בתום המלחמה הנציח את סיפורם המיוחד.
ספרה של ציפורה ציטיאט (לוי) מגולל את חייה של ריטה, ילדה יהודייה, בזמן מלחמת העולם השנייה בגרמניה. ריטה עוברת בתקופת השואה חוויות קשות מנשוא, אך היא שורדת אותן וממשיכה הלאה בנחישות מופלאה של ילדה פיקחית ומלאת תושייה. הספר עוקב אחר חייה ואחר האתגרים שנקרו בדרכה החל מהיותה פליטה באירופה, דרך עלייתה לישראל, ועד להקמת משפחתה, לאחר מאבקים קשים. דמותה של ריטה הולכת ומעמיקה בשל הדילמות שהאנשים השונים בחייה מזמנים לה.
בספר מתוארת דרמה אנושית של מאבק על החיים, על משפחה ועל נורמליות בסיסית. סיפור חייה של ריטה כתוב בכנות בוטה ויוצאת דופן דרך האירועים הקשים, האנושיים והנוגעים ללב שבמסע הנפרס בספר זה.
ספרה של ציפורה ציטיאט (לוי) מגולל את חייה של ריטה, ילדה יהודייה, בזמן מלחמת העולם השנייה בגרמניה. ריטה עוברת בתקופת השואה חוויות קשות מנשוא, אך היא שורדת אותן וממשיכה הלאה בנחישות מופלאה של ילדה פיקחית ומלאת תושייה. הספר עוקב אחר חייה ואחר האתגרים שנקרו בדרכה החל מהיותה פליטה באירופה, דרך עלייתה לישראל, ועד להקמת משפחתה, לאחר מאבקים קשים. דמותה של ריטה הולכת ומעמיקה בשל הדילמות שהאנשים השונים בחייה מזמנים לה.
בספר מתוארת דרמה אנושית של מאבק על החיים, על משפחה ועל נורמליות בסיסית. סיפור חייה של ריטה כתוב בכנות בוטה ויוצאת דופן דרך האירועים הקשים, האנושיים והנוגעים ללב שבמסע הנפרס בספר זה.
"כעבור יומיים הגיע אלינו משולהב. בידו נשא את כובעו המרופט, כמו מנחת הכוהן במקדש: הכובע היה מלא דובדבנים. הר של דובדבנים אדומים. מהבוסתן, אמר, משלנו."
קובץ סיפורים, בהם ההווה נוגע בעבר וה"כאן" נפגש עם התרחשויות מ"שם". בלא רצף של זמן ומקום מועלים מהזיכרון דמויות, אירועים ורגשות, הקשורים במלחמת־העולם השנייה ובתקופה שאחריה. הם ניבטים מגובה עיניה של הילדה משם או מסופרים כחוויה מרוחקת, הנשכחת לכאורה, מופיעה פתאום בהזדמנויות לא צפויות והופכת מוחשית גם כשהיא נשקפת מנקודת מבט הנפרשת על פני חצי מאה.
אידה הוברמן כתבה ופרסמה עד כה בתחום עיסוקיה, כמרצה לתולדות האמנות וכאוצרת תערוכות. מחקריה בנושאי האמנות והסמלים ביהדות ראו אור בספרים, בכתבי־עת ובאנציקלופדיות.
"כעבור יומיים הגיע אלינו משולהב. בידו נשא את כובעו המרופט, כמו מנחת הכוהן במקדש: הכובע היה מלא דובדבנים. הר של דובדבנים אדומים. מהבוסתן, אמר, משלנו."
קובץ סיפורים, בהם ההווה נוגע בעבר וה"כאן" נפגש עם התרחשויות מ"שם". בלא רצף של זמן ומקום מועלים מהזיכרון דמויות, אירועים ורגשות, הקשורים במלחמת־העולם השנייה ובתקופה שאחריה. הם ניבטים מגובה עיניה של הילדה משם או מסופרים כחוויה מרוחקת, הנשכחת לכאורה, מופיעה פתאום בהזדמנויות לא צפויות והופכת מוחשית גם כשהיא נשקפת מנקודת מבט הנפרשת על פני חצי מאה.
אידה הוברמן כתבה ופרסמה עד כה בתחום עיסוקיה, כמרצה לתולדות האמנות וכאוצרת תערוכות. מחקריה בנושאי האמנות והסמלים ביהדות ראו אור בספרים, בכתבי־עת ובאנציקלופדיות.
אירית ר. קופר משחזרת בספרה לפני בוא המבול עולם שחרב ולא נותר ממנו דבר.
בספר תיאור נאמן לחיי ילדה יהודיה בעיירה קטנה בפולין, אשר מתלבטת בין שתי זהויות. בין זהות הבית המסורתי היהודי לבין בית הספר המעמיד אידיאלים פולניים לאומיים.
למרות אהבתה את בית הספר ואת ארץ פולין נוטה הילדה להאמין לדברי סבתא כי ארץ ישראל היא המולדת האמיתית של היהודים. הספר נקטע עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
אירית ר. קופר משחזרת בספרה לפני בוא המבול עולם שחרב ולא נותר ממנו דבר.
בספר תיאור נאמן לחיי ילדה יהודיה בעיירה קטנה בפולין, אשר מתלבטת בין שתי זהויות. בין זהות הבית המסורתי היהודי לבין בית הספר המעמיד אידיאלים פולניים לאומיים.
למרות אהבתה את בית הספר ואת ארץ פולין נוטה הילדה להאמין לדברי סבתא כי ארץ ישראל היא המולדת האמיתית של היהודים. הספר נקטע עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הספר אין פרפרים פה הוא אוסף שירים וציורים של ילדי גטו טרזינשטט מן השנים 1942–1944.
רוב רובם של הילדים שיצירותיהם מופיעות בספר לא זכו לראות את סוף המלחמה, לא זכו להתבגר ונותרו לעד ילדים.
הספר משמר את קולם של הילדים, מעין חלון הצצה, מרגש וייחודי, לחייהם בתוך חומות הגטו.
לאחר סיום המלחמה, השירים והציורים נמסרו למשמרת בארכיון היהודי בפראג.
הספר בעברית ראה אור לראשונה בשנת 1963 בעריכת חנה וולקוב (פראג) ואבא קובנר (ישראל), תרגמה לעברית לאה גולדברג. (הוצאת ספרית פועלים ומורשת.)
מהדורה חגיגית זו משמרת את הצבעוניות המרהיבה של היצירות ומביאה את קולם ואת סיפורם של הילדים, שהותירו אחריהם עדות בשיר ובציור.
הספר אין פרפרים פה הוא אוסף שירים וציורים של ילדי גטו טרזינשטט מן השנים 1942–1944.
רוב רובם של הילדים שיצירותיהם מופיעות בספר לא זכו לראות את סוף המלחמה, לא זכו להתבגר ונותרו לעד ילדים.
הספר משמר את קולם של הילדים, מעין חלון הצצה, מרגש וייחודי, לחייהם בתוך חומות הגטו.
לאחר סיום המלחמה, השירים והציורים נמסרו למשמרת בארכיון היהודי בפראג.
הספר בעברית ראה אור לראשונה בשנת 1963 בעריכת חנה וולקוב (פראג) ואבא קובנר (ישראל), תרגמה לעברית לאה גולדברג. (הוצאת ספרית פועלים ומורשת.)
מהדורה חגיגית זו משמרת את הצבעוניות המרהיבה של היצירות ומביאה את קולם ואת סיפורם של הילדים, שהותירו אחריהם עדות בשיר ובציור.
בריח האקליפטוס וטעם התפוז אנו מאזינים לקול נדיר בספרותנו – טענה נוקבת וזעקה על הדרך שבה נתקבלו ילדים ונערים שעברו את השואה על ידי “היישוב” ועל ידי מוסדות עליית הנוער. האפליה, אטימות־הלב, היעדר האמפתיה, תנאי המגורים הקשים והגישה הביורוקרטית הקרה ונטולת הרגשות אפיינו את קבלת נערי ונערות שארית הפליטה. לא נעשה מאמץ כלשהו להפוך את מקום מגוריהם לתחליף לביתם ולמשפחותיהם, שאבדו במהלך השואה. על הכול שלט ניכור של ווּה בכינויים קשים, אשר ביטאו חוסר הבנה והתנשאות המצמררים כל קורא ולא מאפשרים לו להשאר אדיש.
זהו ספרה השלישי של הסופרת, אשר עלתה ארצה , מיד אחרי השואה, ושהתה כילדה בשנת 1946 בכפר של עליית הנוער עד 1952. בספרה הראשון כנגד כל הסיכויים, אשר יצא בשמה השאול ברברה גורסקה, מתואר מסע ההישרדות שלה ושל אחותה הבוגרת ממנה אסתר רוסמן, אשר ניתבה את המלטותן ממוות באומץ, בתבונה ובתושיה אין קץ, בעוד היא רק ילדה. ספרה השני שוקו אחרון של ילדות הוא המשך לספרה הראשון, המהווה מעבר רצוף לספרה השלישי ריח האקליפטוס וטעם התפוז.
בריח האקליפטוס וטעם התפוז אנו מאזינים לקול נדיר בספרותנו – טענה נוקבת וזעקה על הדרך שבה נתקבלו ילדים ונערים שעברו את השואה על ידי “היישוב” ועל ידי מוסדות עליית הנוער. האפליה, אטימות־הלב, היעדר האמפתיה, תנאי המגורים הקשים והגישה הביורוקרטית הקרה ונטולת הרגשות אפיינו את קבלת נערי ונערות שארית הפליטה. לא נעשה מאמץ כלשהו להפוך את מקום מגוריהם לתחליף לביתם ולמשפחותיהם, שאבדו במהלך השואה. על הכול שלט ניכור של ווּה בכינויים קשים, אשר ביטאו חוסר הבנה והתנשאות המצמררים כל קורא ולא מאפשרים לו להשאר אדיש.
זהו ספרה השלישי של הסופרת, אשר עלתה ארצה , מיד אחרי השואה, ושהתה כילדה בשנת 1946 בכפר של עליית הנוער עד 1952. בספרה הראשון כנגד כל הסיכויים, אשר יצא בשמה השאול ברברה גורסקה, מתואר מסע ההישרדות שלה ושל אחותה הבוגרת ממנה אסתר רוסמן, אשר ניתבה את המלטותן ממוות באומץ, בתבונה ובתושיה אין קץ, בעוד היא רק ילדה. ספרה השני שוקו אחרון של ילדות הוא המשך לספרה הראשון, המהווה מעבר רצוף לספרה השלישי ריח האקליפטוס וטעם התפוז.
הַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה מֵאִתָּנוּ לִכְתּוֹב מִכְתָּב לְאָנָה פְרַנְק. אֲבָל אֵיךְ נוּכַל לְעוֹדֵד אוֹתָהּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָה יִהְיֶה גּוֹרָלָהּ? וְאֵיךְ נַעֲבִיר לָהּ אֶת הַמִּכְתָּבִים?
הַפַּעַם הַסִּפּוּר מַתְחִיל בְּסֵרָחוֹן נוֹרָאִי בְּשֵׁרוּתֵי הַבָּנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, וּמַמְשִׁיךְ בְּ... סֵרָחוֹן נוֹרָאִי בְּבוֹר בִּיּוּב בָּעִיר אַמְסְטֶרְדַם שֶׁבְּהוֹלַנְד. אֶת שָׁרוֹן שָׁמַעְתִּי כָּל הַזְּמַן בַּטֶּלֶפוֹן – אֲבָל אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַטֶּלֶפוֹן עָבַד בֶּעָבָר? מָה קוֹרֶה פֹּה? רוֹצִים לִשְׁמוֹעַ אֵיךְ בָּרַחְתִּי מֵהַחַיָּל הַנָּאצִי? רוֹצִים לָדַעַת לָמָּה אֲנִי לָבוּשׁ כָּךְ?
גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר־עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַסּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים ('מְשִׂימָה עוֹלָמִית', 'אֶל עַצְמִי', 'גִ'ינְגִ'י' וְעוֹד) הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי.
הַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה מֵאִתָּנוּ לִכְתּוֹב מִכְתָּב לְאָנָה פְרַנְק. אֲבָל אֵיךְ נוּכַל לְעוֹדֵד אוֹתָהּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָה יִהְיֶה גּוֹרָלָהּ? וְאֵיךְ נַעֲבִיר לָהּ אֶת הַמִּכְתָּבִים?
הַפַּעַם הַסִּפּוּר מַתְחִיל בְּסֵרָחוֹן נוֹרָאִי בְּשֵׁרוּתֵי הַבָּנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, וּמַמְשִׁיךְ בְּ... סֵרָחוֹן נוֹרָאִי בְּבוֹר בִּיּוּב בָּעִיר אַמְסְטֶרְדַם שֶׁבְּהוֹלַנְד. אֶת שָׁרוֹן שָׁמַעְתִּי כָּל הַזְּמַן בַּטֶּלֶפוֹן – אֲבָל אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַטֶּלֶפוֹן עָבַד בֶּעָבָר? מָה קוֹרֶה פֹּה? רוֹצִים לִשְׁמוֹעַ אֵיךְ בָּרַחְתִּי מֵהַחַיָּל הַנָּאצִי? רוֹצִים לָדַעַת לָמָּה אֲנִי לָבוּשׁ כָּךְ?
גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר־עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַסּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים ('מְשִׂימָה עוֹלָמִית', 'אֶל עַצְמִי', 'גִ'ינְגִ'י' וְעוֹד) הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי.
מַרְיָאן, נער פולני בוורשה של מלחמת העולם השנייה, יודע שמעֵבר לחומת הגטו כלואים יהודים. הוא אפילו עוזר לאביו החורג להתפרנס מהברחת מצרכים אל תוך הגטו. יום אחד, יחד עם שניים מחבריו, הוא שודד יהודי שמנסה לברוח. כשאימו הזועמת תופסת אותו, היא מגלה לו סוד שמטלטל את עולמו.
ואז הוא פוגש איש. את האיש מן הצד אחר. האיש שהמפגש עימו יוביל את מריאן אל מרד גטו ורשה, ויגרום לו להקשיב לליבו ולהבין מה חשוב באמת.
אורי אורלב, מבכירי סופרי הילדים והנוער, הוא מחברם של האי ברחוב הציפורים, רוץ ילד, רוץ ועוד ספרים רבים. בספריו מתאר אורלב את ילדותו בפולין תחת המשטר הנאצי ומנגיש את הנושא לצעירים כמו שאיש לא הצליח לפניו. אורלב זכה בפרסים רבים, ובראשם פרס אנדרסן הבינלאומי. ספריו תורגמו לשפות רבות ויצאו לאור ברחבי העולם.
הוצאת כתר גאה להוציא לאור מחדש את האיש מן הצד האחר במסגרת הסדרה "נעורים - קלאסיקה ישראלית", שמבקשת להחזיר אל קדמת הבמה ספרי נוער ישראליים ששמרו על נעורי נצח.
מַרְיָאן, נער פולני בוורשה של מלחמת העולם השנייה, יודע שמעֵבר לחומת הגטו כלואים יהודים. הוא אפילו עוזר לאביו החורג להתפרנס מהברחת מצרכים אל תוך הגטו. יום אחד, יחד עם שניים מחבריו, הוא שודד יהודי שמנסה לברוח. כשאימו הזועמת תופסת אותו, היא מגלה לו סוד שמטלטל את עולמו.
ואז הוא פוגש איש. את האיש מן הצד אחר. האיש שהמפגש עימו יוביל את מריאן אל מרד גטו ורשה, ויגרום לו להקשיב לליבו ולהבין מה חשוב באמת.
אורי אורלב, מבכירי סופרי הילדים והנוער, הוא מחברם של האי ברחוב הציפורים, רוץ ילד, רוץ ועוד ספרים רבים. בספריו מתאר אורלב את ילדותו בפולין תחת המשטר הנאצי ומנגיש את הנושא לצעירים כמו שאיש לא הצליח לפניו. אורלב זכה בפרסים רבים, ובראשם פרס אנדרסן הבינלאומי. ספריו תורגמו לשפות רבות ויצאו לאור ברחבי העולם.
הוצאת כתר גאה להוציא לאור מחדש את האיש מן הצד האחר במסגרת הסדרה "נעורים - קלאסיקה ישראלית", שמבקשת להחזיר אל קדמת הבמה ספרי נוער ישראליים ששמרו על נעורי נצח.
לובלין, 1941.
יוס'לה קרלינסקי, ילד מחונן עם כישרון נדיר לשחמט, שנולד למשפחה יהודית מכובדת בלובלין, חווה את המציאות החדשה והקשה של יהודי לובלין כשהגרמנים כובשים את פולין ומאלצים את היהודים לגור בגטו הצפוף.
יוס'לה שורד בעזרת חברת ילדותו כריסטינה שמבקרת אותו בגטו, ובעזרת חיבתו של מפקד הגטו לשחמט, שמגלה את כישרונו של הילד והופך אותו, כפי שיוס'לה מכנה זאת, ל"עבד השחמט" שלו.
יוס'לה יודע שכל "מהלך" שיעשה עלול להיות האחרון בחייו..
ישראל, 1967.
טליה קרלינסקי, צברית בת למשפחת ניצולי שואה ששמעה מאביה סיפורים על בן דודה המוכשר, יוס'לה מלובלין, שהיה אלוף בשחמט.
אדוארד פרקינס, יליד אוסטרליה שמגיע לקיבוץ עין־ים כמתנדב לאחר מלחמת ששת הימים, מתאהב בטליה ומוכן לעבור לחיות לצידה בארץ.
סופי שמידט, שהגיעה לקיבוץ מגרמניה ומסתירה סוד אפל.
ארבעה סיפורים הקשורים בחוטים נסתרים שמתגלים במהלך המסע ההיסטורי של טובה אבירם־זילברג. כשהאמת יוצאת לאור וסיפוריהם נחשפים, האם תוכל האהבה לנצח את הסודות האפלים והשנאה של דורות קודמים?
לובלין, 1941.
יוס'לה קרלינסקי, ילד מחונן עם כישרון נדיר לשחמט, שנולד למשפחה יהודית מכובדת בלובלין, חווה את המציאות החדשה והקשה של יהודי לובלין כשהגרמנים כובשים את פולין ומאלצים את היהודים לגור בגטו הצפוף.
יוס'לה שורד בעזרת חברת ילדותו כריסטינה שמבקרת אותו בגטו, ובעזרת חיבתו של מפקד הגטו לשחמט, שמגלה את כישרונו של הילד והופך אותו, כפי שיוס'לה מכנה זאת, ל"עבד השחמט" שלו.
יוס'לה יודע שכל "מהלך" שיעשה עלול להיות האחרון בחייו..
ישראל, 1967.
טליה קרלינסקי, צברית בת למשפחת ניצולי שואה ששמעה מאביה סיפורים על בן דודה המוכשר, יוס'לה מלובלין, שהיה אלוף בשחמט.
אדוארד פרקינס, יליד אוסטרליה שמגיע לקיבוץ עין־ים כמתנדב לאחר מלחמת ששת הימים, מתאהב בטליה ומוכן לעבור לחיות לצידה בארץ.
סופי שמידט, שהגיעה לקיבוץ מגרמניה ומסתירה סוד אפל.
ארבעה סיפורים הקשורים בחוטים נסתרים שמתגלים במהלך המסע ההיסטורי של טובה אבירם־זילברג. כשהאמת יוצאת לאור וסיפוריהם נחשפים, האם תוכל האהבה לנצח את הסודות האפלים והשנאה של דורות קודמים?
בעיניים דומעות הסבירה לי דודתי פּוֹלֶט כי באה לבקרני כדי להביא לי את האופניים שאבי נתן לי במתנה לפני שנשלח לדרנסי. היא ניסתה להסביר לי שאמי מסתתרת עם אחותי בצריף בלב יער, שהיא לא נטשה אותי, שאין לה אפשרות לעמוד איתי קשר אבל שהיא אוהבת אותי בכל מאודה, כמו תמיד. היא הוסיפה שעלי להמשיך להישמע לבני משפחת רישאר, וברגע שתיגמר המלחמה תבוא אמי לקחת אותי. בעוד דודתי ממשיכה לדבר, הרגשתי שפניהם של אבי, אמי, אחותי התעמעמו כבתוך ענן שהקשה עלי להבחין בקווים ובתווים שאפיינו כל אחד ואחת מהם. אישיותם היא שנחרטה עמוק בזיכרוני.
ביולי 1942 הצליחו שארל זיידה בן השמונה, אחותו אנט בת החודשיים ואמם להימלט ברגע האחרון ממצוד אצטדיון החורף בפריז. באמצעות רשת אנשי מחתרת נשלח שארל לפּאסֶה לָה קוֹנסֶפּסיוֹן, כפר קטן בנורמנדי. שם הוא נאסף לבית משפחת רישאר, איכרים מלאי שמחת חיים שהסתירו עוד ילדים יהודים. בני משפחת רישאר, זוג הורים ובתם מדלן, גידלו את הילדים בחיק המשפחה במשך כשנתיים, והם אף למדו בבית הספר המקומי בזכות שיתוף הפעולה הראוי לציון של כלל תושבי הכפר. שארל חי באווירה פסטורלית, גילה את הנאות הטבע ושכח את החרדה הקשורה להיעדר חדשות מבני משפחתו. רק עם שובו לפריז בספטמבר 1944 נודע לשארל על השואה דרך קורותיהם של שני דודיו: האחד היה שבוי בגרמניה והאחר ניצל ממחנות ההשמדה. כעבור זמן גילה שאביו נספה באושוויץ.
שארל משתף את הקוראים בחוויותיו המטלטלות בתור קורבן למלחמה שאת מהותה לא הבין, ונגד כל הסיכויים, הילד הקטן והשברירי היה למדען וליזם מצליח. מציליו, בני משפחת רישאר, הוכרו כחסידי אומות העולם ביד ושם, וב-2007 קיבלו אות הוקרה רשמי מהאומה הצרפתית בפנתיאון של פריז. דרך סיפורה של משפחת רישאר המופתית משתקפת גבורתם של חסידי אומות העולם בשעתה האפלה של האנושות.
בעיניים דומעות הסבירה לי דודתי פּוֹלֶט כי באה לבקרני כדי להביא לי את האופניים שאבי נתן לי במתנה לפני שנשלח לדרנסי. היא ניסתה להסביר לי שאמי מסתתרת עם אחותי בצריף בלב יער, שהיא לא נטשה אותי, שאין לה אפשרות לעמוד איתי קשר אבל שהיא אוהבת אותי בכל מאודה, כמו תמיד. היא הוסיפה שעלי להמשיך להישמע לבני משפחת רישאר, וברגע שתיגמר המלחמה תבוא אמי לקחת אותי. בעוד דודתי ממשיכה לדבר, הרגשתי שפניהם של אבי, אמי, אחותי התעמעמו כבתוך ענן שהקשה עלי להבחין בקווים ובתווים שאפיינו כל אחד ואחת מהם. אישיותם היא שנחרטה עמוק בזיכרוני.
ביולי 1942 הצליחו שארל זיידה בן השמונה, אחותו אנט בת החודשיים ואמם להימלט ברגע האחרון ממצוד אצטדיון החורף בפריז. באמצעות רשת אנשי מחתרת נשלח שארל לפּאסֶה לָה קוֹנסֶפּסיוֹן, כפר קטן בנורמנדי. שם הוא נאסף לבית משפחת רישאר, איכרים מלאי שמחת חיים שהסתירו עוד ילדים יהודים. בני משפחת רישאר, זוג הורים ובתם מדלן, גידלו את הילדים בחיק המשפחה במשך כשנתיים, והם אף למדו בבית הספר המקומי בזכות שיתוף הפעולה הראוי לציון של כלל תושבי הכפר. שארל חי באווירה פסטורלית, גילה את הנאות הטבע ושכח את החרדה הקשורה להיעדר חדשות מבני משפחתו. רק עם שובו לפריז בספטמבר 1944 נודע לשארל על השואה דרך קורותיהם של שני דודיו: האחד היה שבוי בגרמניה והאחר ניצל ממחנות ההשמדה. כעבור זמן גילה שאביו נספה באושוויץ.
שארל משתף את הקוראים בחוויותיו המטלטלות בתור קורבן למלחמה שאת מהותה לא הבין, ונגד כל הסיכויים, הילד הקטן והשברירי היה למדען וליזם מצליח. מציליו, בני משפחת רישאר, הוכרו כחסידי אומות העולם ביד ושם, וב-2007 קיבלו אות הוקרה רשמי מהאומה הצרפתית בפנתיאון של פריז. דרך סיפורה של משפחת רישאר המופתית משתקפת גבורתם של חסידי אומות העולם בשעתה האפלה של האנושות.
דולה אור מאפר הנו רומן המתאר סיפור הישרדות אמיתי של ילדה יהודייה בסופת מלחמת העולם השנייה. זהו מאבקה של ילדה להבין עולם שיצא מדעתו, להתבגר ולשמור על אופטימיות. הפרק הראשון "ללה", שם המחברת בזהות שאולה, הוא סיפור הצלתה מגטו ורשה, מות הוריה וגילויה המקרי והמופלא בתום המלחמה. בהמשך, יומן המתעד את פדותה ושיבתה ליהדות. בפרק "רלי", תחנות מחייה במדינת ישראל. הסיפורים האחרונים הם גלעד זיכרון להוריה, למציליה ולבני משפחתה.
"בספר היפה והמיוחד הזה מצאה רלי רובינזון דרך ספרותית מקורית להבין טוב יותר את הדרך שבה היא נחלצה מהזהות שנכפתה עליה לשם הצלת חייה והגיעה אל הזהות הישראלית שכה יקרה לה"
אברהם ב. יהושוע
רלי רובינזון לבית גלובינסקי, ילידת ורשה, פולין, היא ניצולת גטו ורשה, יחידה ממשפחתה. רלי שרדה בזהות שאולה. עלתה לישראל ב- 1950 וגדלה בפרדס חנה אצל משפחת אביה. בוגרת תיכון חקלאי הכפר הירוק. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). עבדה באוניברסיטת חיפה למעלה משלושים שנה בתפקידי מינהל אקדמי בכיר. בתפקידה האחרון הייתה ראש מינהל הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות. רלי תושבת חיפה, אמא לשניים וסבתא לשישה.
דולה אור מאפר הנו רומן המתאר סיפור הישרדות אמיתי של ילדה יהודייה בסופת מלחמת העולם השנייה. זהו מאבקה של ילדה להבין עולם שיצא מדעתו, להתבגר ולשמור על אופטימיות. הפרק הראשון "ללה", שם המחברת בזהות שאולה, הוא סיפור הצלתה מגטו ורשה, מות הוריה וגילויה המקרי והמופלא בתום המלחמה. בהמשך, יומן המתעד את פדותה ושיבתה ליהדות. בפרק "רלי", תחנות מחייה במדינת ישראל. הסיפורים האחרונים הם גלעד זיכרון להוריה, למציליה ולבני משפחתה.
"בספר היפה והמיוחד הזה מצאה רלי רובינזון דרך ספרותית מקורית להבין טוב יותר את הדרך שבה היא נחלצה מהזהות שנכפתה עליה לשם הצלת חייה והגיעה אל הזהות הישראלית שכה יקרה לה"
אברהם ב. יהושוע
רלי רובינזון לבית גלובינסקי, ילידת ורשה, פולין, היא ניצולת גטו ורשה, יחידה ממשפחתה. רלי שרדה בזהות שאולה. עלתה לישראל ב- 1950 וגדלה בפרדס חנה אצל משפחת אביה. בוגרת תיכון חקלאי הכפר הירוק. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). עבדה באוניברסיטת חיפה למעלה משלושים שנה בתפקידי מינהל אקדמי בכיר. בתפקידה האחרון הייתה ראש מינהל הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות. רלי תושבת חיפה, אמא לשניים וסבתא לשישה.
1945, המלחמה הסתיימה. אחרי ימים ארוכים שבהם הוסתרתי אצל משפחות בכפר, אני שבה סוף סוף להתגורר עם משפחתי שלי. אני בת ארבע. אמי איבדה את היכולת לאהוב אותי ואבי "נעלם". את מקומו תפס איש אחד שאני צריכה לקרוא לו "אבא". משפחתי רדופה על ידי רוחות רפאים של המתים, מיוסרת מהשתיקות ומהטראומות של הניצולים. ואילו אני, אני זו אותה ילדה עיקשת העומדת על שלה, אותה ילדה שרוח המרדנות שבתוכה הצילה את חייה.
"כמו אוד מוצל מאש" מספר על "אחרי" הילדות, על המאבק לחיים, תוך סירוב להיות קורבן. דרך מסע חיי, הסיפור שלי מלמד על האסטרטגיות שאימצתי כדי לחיות חיים מלאים וממצים ולא להסתפק בלהישאר בחיים.
רק בירושלים, בירתה הנצחית של ארץ אבותינו ישראל, בתוך עמי, העם היהודי, יכולתי לספר את הסיפור הזה של מאבקיי, על הפסדיהם וניצחונותיהם.
"כמו אוד מוצל מאש" הוא שיר הלל לחיים.
"התמונה שעל כריכת הספר מייצגת מעין חזרה לחיים. כמו אלומת אור של אופטימיות בעולם משובש, עץ החיים מאחד בתוכו את כל ההיבטים: האנשים ששרדו ושבו לחיים, פירות המביאים אושר, יונים המייצגות שפע, עוצמה ורגישות. חלון שנפתח לעתיד הטומן בחובו שמחה וגיל". יואל בן־הרוש - צייר
1945, המלחמה הסתיימה. אחרי ימים ארוכים שבהם הוסתרתי אצל משפחות בכפר, אני שבה סוף סוף להתגורר עם משפחתי שלי. אני בת ארבע. אמי איבדה את היכולת לאהוב אותי ואבי "נעלם". את מקומו תפס איש אחד שאני צריכה לקרוא לו "אבא". משפחתי רדופה על ידי רוחות רפאים של המתים, מיוסרת מהשתיקות ומהטראומות של הניצולים. ואילו אני, אני זו אותה ילדה עיקשת העומדת על שלה, אותה ילדה שרוח המרדנות שבתוכה הצילה את חייה.
"כמו אוד מוצל מאש" מספר על "אחרי" הילדות, על המאבק לחיים, תוך סירוב להיות קורבן. דרך מסע חיי, הסיפור שלי מלמד על האסטרטגיות שאימצתי כדי לחיות חיים מלאים וממצים ולא להסתפק בלהישאר בחיים.
רק בירושלים, בירתה הנצחית של ארץ אבותינו ישראל, בתוך עמי, העם היהודי, יכולתי לספר את הסיפור הזה של מאבקיי, על הפסדיהם וניצחונותיהם.
"כמו אוד מוצל מאש" הוא שיר הלל לחיים.
"התמונה שעל כריכת הספר מייצגת מעין חזרה לחיים. כמו אלומת אור של אופטימיות בעולם משובש, עץ החיים מאחד בתוכו את כל ההיבטים: האנשים ששרדו ושבו לחיים, פירות המביאים אושר, יונים המייצגות שפע, עוצמה ורגישות. חלון שנפתח לעתיד הטומן בחובו שמחה וגיל". יואל בן־הרוש - צייר
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִּים אֶת הָאָדָם בְצַלְמוֹ בְצֶלֶם אֱלֹהִּים בָרָא אֹתוֹ" [בראשית א. כז]. בפירושו לתורה, מסביר רבה של דווינסק (הרב מאיר שמחה הכהן) שנפטר בשנת 1926, כי צלם האלוהים של כל אדם ואדם הינה זכות הבחירה שניתנה לו.
סיפור חייו של הילד יאנק, בתקופת השואה הוא בראש ובראשונה, סיפורם של אנשים, סיפור של אנשים שבבחירות שעשו היו בבחינת אדם, זהו סיפור על סבו של יאנק שבחכמתו ובחוש האחריות שלו, התווה את התכנית להצלת בני משפחתו, סיפור על אביו שבחכמתו ובתושייתו, ידע להוציא לפועל את התכנית להצלת בני המשפחה, סיפור על בני משפחת פאייק שסיכנו עצמם להצלת שכניהם היהודים, אך מעל הכול סיפור על קשר מופלא ובלתי צפוי שנרקם בין – הנער היהודי יאנק, ולאופולד וון קראוס, גרמני תושב פולין.
לא אמונתו, דתו או עמו הם אלו שמגדירים את האדם, אלא אך ורק הבחירות שעושה כל אחד ואחד בנסיבות חייו הם אלו שמגדירים אותו כאדם, ובחירות אלו של בני אדם הם הלקח המרכזי שיש ללמוד ממאורעות תקופה אפלה זו של מלחמת העולם השנייה.
נולד ברדום ב-13 לדצמבר 1930, יאנק ברקמן, עבר את מאורעות מלחמת העולם השנייה עם בני משפחתו בעיירה סוחדניוב במחוז קיילצה בפולין, בשנת 1946, לאחר הפוגרום בקיילצה המשפחה ברחה מפולין, יאנק עבר עם הוריו למחנה פליטים בגרמניה בחודש ספטמבר 1947, הם הגיעו לצרפת, בדצמבר 1972 יאנק אשתו אליס וילדיהם עלו לישראל בה השתקעו לצמיתות.
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִּים אֶת הָאָדָם בְצַלְמוֹ בְצֶלֶם אֱלֹהִּים בָרָא אֹתוֹ" [בראשית א. כז]. בפירושו לתורה, מסביר רבה של דווינסק (הרב מאיר שמחה הכהן) שנפטר בשנת 1926, כי צלם האלוהים של כל אדם ואדם הינה זכות הבחירה שניתנה לו.
סיפור חייו של הילד יאנק, בתקופת השואה הוא בראש ובראשונה, סיפורם של אנשים, סיפור של אנשים שבבחירות שעשו היו בבחינת אדם, זהו סיפור על סבו של יאנק שבחכמתו ובחוש האחריות שלו, התווה את התכנית להצלת בני משפחתו, סיפור על אביו שבחכמתו ובתושייתו, ידע להוציא לפועל את התכנית להצלת בני המשפחה, סיפור על בני משפחת פאייק שסיכנו עצמם להצלת שכניהם היהודים, אך מעל הכול סיפור על קשר מופלא ובלתי צפוי שנרקם בין – הנער היהודי יאנק, ולאופולד וון קראוס, גרמני תושב פולין.
לא אמונתו, דתו או עמו הם אלו שמגדירים את האדם, אלא אך ורק הבחירות שעושה כל אחד ואחד בנסיבות חייו הם אלו שמגדירים אותו כאדם, ובחירות אלו של בני אדם הם הלקח המרכזי שיש ללמוד ממאורעות תקופה אפלה זו של מלחמת העולם השנייה.
נולד ברדום ב-13 לדצמבר 1930, יאנק ברקמן, עבר את מאורעות מלחמת העולם השנייה עם בני משפחתו בעיירה סוחדניוב במחוז קיילצה בפולין, בשנת 1946, לאחר הפוגרום בקיילצה המשפחה ברחה מפולין, יאנק עבר עם הוריו למחנה פליטים בגרמניה בחודש ספטמבר 1947, הם הגיעו לצרפת, בדצמבר 1972 יאנק אשתו אליס וילדיהם עלו לישראל בה השתקעו לצמיתות.
בספר זה מתוארת דרמה אנושית של קבלת החלטות בתנאים אכזריים ובלתי אפשריים, של מאבק משפחה על חיים ומוות, על תושיה של ילד ועל רצונו לחיות.
דרמה זו מתרחשת על רקע השואה מנקודת ראות של ילד בן שש וחצי בשם לאיוש. בגיל זה לאיוש נגרר לתוך המלחמה והשואה. במשך שש שנים הוא עובר את כל מדורי הגיהינום שהמלחמה והשואה הביאו על העם היהודי. הודות להרבה מזל, תושיה וסיוע מאנשים טובים, לרבות גרמנים, לאיוש ניצל פעמים רבות ממוות בטוח ושורד את השואה.
בגטו קרקוב בפולין הוא ניצל שלוש פעמים מגרוש למחנות מוות, בורח מהגטו, מתחזה לילד רחוב נוצרי, נתפס וניצל בדרך נס מהוצאה להורג וחי שנה עם אביו במחנה פלשוב ליד קרקוב.
במחנה פלשוב לאיוש ניצל מספר פעמים ממוות בטוח. באוגוסט 1944 הוא מועבר עם אביו למחנה ריכוז גוזן 2 באוסטריה, אחד המחנות האכזריים ביותר, אביו נרצח מספר שבועות לפני גמר המלחמה. לאיוש ניצל ומשוחרר במאי 1945, חוזר לחיים ונהנה בכל חושיו מהחיים והחופש שהוחזרו לו.
בספר זה מתוארת דרמה אנושית של קבלת החלטות בתנאים אכזריים ובלתי אפשריים, של מאבק משפחה על חיים ומוות, על תושיה של ילד ועל רצונו לחיות.
דרמה זו מתרחשת על רקע השואה מנקודת ראות של ילד בן שש וחצי בשם לאיוש. בגיל זה לאיוש נגרר לתוך המלחמה והשואה. במשך שש שנים הוא עובר את כל מדורי הגיהינום שהמלחמה והשואה הביאו על העם היהודי. הודות להרבה מזל, תושיה וסיוע מאנשים טובים, לרבות גרמנים, לאיוש ניצל פעמים רבות ממוות בטוח ושורד את השואה.
בגטו קרקוב בפולין הוא ניצל שלוש פעמים מגרוש למחנות מוות, בורח מהגטו, מתחזה לילד רחוב נוצרי, נתפס וניצל בדרך נס מהוצאה להורג וחי שנה עם אביו במחנה פלשוב ליד קרקוב.
במחנה פלשוב לאיוש ניצל מספר פעמים ממוות בטוח. באוגוסט 1944 הוא מועבר עם אביו למחנה ריכוז גוזן 2 באוסטריה, אחד המחנות האכזריים ביותר, אביו נרצח מספר שבועות לפני גמר המלחמה. לאיוש ניצל ומשוחרר במאי 1945, חוזר לחיים ונהנה בכל חושיו מהחיים והחופש שהוחזרו לו.
הַשַּׁעַר שֶׁל סַבָּא שֶׁלִּי עֲדַיִן קַיָּם;
מְחַכָּה שָׁם לְבַד בְּפּוֹלִין, קוֹלוֹ נָדַם;
הַשַּׁעַר עֲדַיִן עוֹמֵד
וְסַבָּא לֹא שׁוֹתֵק.
בעת משחק הכדורגל, עולה שיחה בין הסבא לנכדו על מה שקרה בילדותו, ועל שער הכדורגל שבנה עם אביו.
הספר מציג חוויה שיש בה מימד לאומי, המחבר את הזהות של ה'כאן' ו'עכשיו' להיסטוריה שעיצבה את זהותנו.
הערכים שעולים מן הספר הינם ערכים אוניברסליים המבטאים את הצורך בקבלת כל אדם באשר הוא אדם.
הַשַּׁעַר שֶׁל סַבָּא שֶׁלִּי עֲדַיִן קַיָּם;
מְחַכָּה שָׁם לְבַד בְּפּוֹלִין, קוֹלוֹ נָדַם;
הַשַּׁעַר עֲדַיִן עוֹמֵד
וְסַבָּא לֹא שׁוֹתֵק.
בעת משחק הכדורגל, עולה שיחה בין הסבא לנכדו על מה שקרה בילדותו, ועל שער הכדורגל שבנה עם אביו.
הספר מציג חוויה שיש בה מימד לאומי, המחבר את הזהות של ה'כאן' ו'עכשיו' להיסטוריה שעיצבה את זהותנו.
הערכים שעולים מן הספר הינם ערכים אוניברסליים המבטאים את הצורך בקבלת כל אדם באשר הוא אדם.
ציפורים בשחור לבן אינו רק ספר נוסף על אלפי סיפורי האימה שהמלחמה ההיא הביאה לעולם. זהו גם סיפור אנושי, כואב מאוד, על הניצוץ הטוב הקיים גם במעמקי הרוע, המעודד אותנו להיות בני אדם. ציפורים בשחור לבן הוא ספרה הראשון של מרים, אך הרושם המתקבל מקריאתו הוא, שלפנינו סופרת מנוסה, בעלת כושר כתיבה מעולה. מרים רז - זונשיין - וינוגרד נולדה בשנת 1933 בכפר קטן, ורשצ'ין, שבמזרח פולין. את תקופת השואה עברה באזור בו נולדה, והיא שריד יחיד למשפחתה וליהודי ורשצ'ין. עם פרידתה מקוראיה, בתום מסעה - סיפורה המיוסר, מבקשת מרים לומר לנו דבר החשוב לה מאוד מאוד: "למדתי שבכל מקום, ויהיה זה המרושע ביותר, ישנו תמיד קומץ צדיקים המוכן לחרף את נפשו למען הזולת. איני שוכחת אף פעם צדיקים אלה שנקרו בדרכי לשרוד. הם היו לי התקווה והאור בחשכה". מאז עלייתה ארצה, בשנת 1946, חיה מרים רז בקיבוץ גן שמואל.
ציפורים בשחור לבן אינו רק ספר נוסף על אלפי סיפורי האימה שהמלחמה ההיא הביאה לעולם. זהו גם סיפור אנושי, כואב מאוד, על הניצוץ הטוב הקיים גם במעמקי הרוע, המעודד אותנו להיות בני אדם. ציפורים בשחור לבן הוא ספרה הראשון של מרים, אך הרושם המתקבל מקריאתו הוא, שלפנינו סופרת מנוסה, בעלת כושר כתיבה מעולה. מרים רז - זונשיין - וינוגרד נולדה בשנת 1933 בכפר קטן, ורשצ'ין, שבמזרח פולין. את תקופת השואה עברה באזור בו נולדה, והיא שריד יחיד למשפחתה וליהודי ורשצ'ין. עם פרידתה מקוראיה, בתום מסעה - סיפורה המיוסר, מבקשת מרים לומר לנו דבר החשוב לה מאוד מאוד: "למדתי שבכל מקום, ויהיה זה המרושע ביותר, ישנו תמיד קומץ צדיקים המוכן לחרף את נפשו למען הזולת. איני שוכחת אף פעם צדיקים אלה שנקרו בדרכי לשרוד. הם היו לי התקווה והאור בחשכה". מאז עלייתה ארצה, בשנת 1946, חיה מרים רז בקיבוץ גן שמואל.
מאשה רולניקיטיא הייתה בת ארבע עשרה כשהנאצים כבשו את וילנה, עיר הולדתה, ביוני 1941. ביומן קטן תיעדה את חייה במהלך המלחמה בגטו בווילנה, שם הייתה לשליחתם להורג של אמה ואחיה, ובשני מחנות ריכוז אחרים אליהם נשלחה לפי התקדמות חזית הצבא האדום. במרץ 1945 שוחררה מאשה וחזרה לביתה שם מצאה והתאחדה עם אביה ועם אחותה הבכורה. לאחר שהשלימה את לימודי התיכון וסיימה אוניברסיטה לספרות, פרסמה מאשה את יומנה מתקופת המלחמה בצורת ספר לו קראה "חובה עלי לספר".
חשיבותו של הספר היא בתיאור חיי היום יום בגיטו וילנה אשר לרוב ידוע לציבור רק דרך סיפור מעלליהם של אבא קובנר וחבריו ובהצפת הזוועות מפי נערה שאפילו על ספו של מוות תיעדה אותן בכתב, וכאשר לא היה נייר, שיננה אותן בעל פה, וכל זאת אגב שמירה על חוש הומור עדין ורמת אינטיליגנציה גבוהה, שלא ספק עזרו רבות במאבק ההישרדות הפרטי שלה.
מרוסית: אידה איגנטוב.
מאשה רולניקיטיא הייתה בת ארבע עשרה כשהנאצים כבשו את וילנה, עיר הולדתה, ביוני 1941. ביומן קטן תיעדה את חייה במהלך המלחמה בגטו בווילנה, שם הייתה לשליחתם להורג של אמה ואחיה, ובשני מחנות ריכוז אחרים אליהם נשלחה לפי התקדמות חזית הצבא האדום. במרץ 1945 שוחררה מאשה וחזרה לביתה שם מצאה והתאחדה עם אביה ועם אחותה הבכורה. לאחר שהשלימה את לימודי התיכון וסיימה אוניברסיטה לספרות, פרסמה מאשה את יומנה מתקופת המלחמה בצורת ספר לו קראה "חובה עלי לספר".
חשיבותו של הספר היא בתיאור חיי היום יום בגיטו וילנה אשר לרוב ידוע לציבור רק דרך סיפור מעלליהם של אבא קובנר וחבריו ובהצפת הזוועות מפי נערה שאפילו על ספו של מוות תיעדה אותן בכתב, וכאשר לא היה נייר, שיננה אותן בעל פה, וכל זאת אגב שמירה על חוש הומור עדין ורמת אינטיליגנציה גבוהה, שלא ספק עזרו רבות במאבק ההישרדות הפרטי שלה.
מרוסית: אידה איגנטוב.
נער בן חמש עשרה נטל תחת חסותו ילדים ונוער ביערות פולין המזרחית, בזמן מלחמת העולם השנייה והנהיג אותם במשך שלוש שנים. במהלך מנוסתם ביערות הם חיו כארנבות רדופות, יחד יצאו למסעות צידִ כדי לשרוד. כשהוא ברח מגטו בראנסק, הבטיח לאימו שישרוד את המלחמה ויישאר בחיים. מאז גייס את כל כישוריו ואת תעצומות הנפש שדלה מתהום אנושיותו, כדי לקיים את הבטחתו לאימו. יצר החיים והרצון לחיות היו כה חזקים אצלו, שכל מכשול חישל אותו שבעתיים. ביודעו שאחרים סומכים עליו, התעלה על פחדיו, הקרין חוזק ועודד אחרים לבל תיפול רוחם.
הספר "נער היערות", מגוללַ סיפור על אומץ לב עד כדי סיכון החיים, על אהבה עזה לחיים ולאדם ועל הישרדות נואשת בתנאים בלתי אנושיים. נער היערות הוא גם סיפורה של תקופה, בה גיבוריה עוברים במקביל לתחנות חייהם, גם תחנות היסטוריות בתקופת מלחמת העולם השנייה. הסיפור נכתב בהשראת קורות חייו של אבי, יצחק גרודז'ינסקי, האדם שידע להיות איש במקום ובתקופה שלא היו אנשים.
"נער היערות" הוא רומן ביכורים של אילנה ברקוביץ. ספרה הראשון, 'לוקחים משחקים בחשבון', הוא ספר מקצועי שמיועד להורים ולאנשי חינוך. אילנה ברקוביץ היא מרצה בכירה ומדריכה לגיל הרך, מפתחת משחקים וערכות.
סיפור חיים מרתק מעורר השראה, הערצה וחשיבה על משמעות החיים שלנו ובכלל. כולי נרגשת ונפעמת מכתיבתך ומהאופן בו הצלחת לתאר את האווירה, הקשיים, התנאים הבלתי אנושיים, הסבל הנוראי והדילמות הקשות מול הנחישות, האומץ, האחריות, מסירות הנפש, הרצון לחיות, גילויי הגבורה וגדולתו של אביך ז"ל."
(יפה דהן)
"במשך השנים נחשפתי לעשרות סיפורי הישרדות קשים מתקופת השואה. סיפורים מדהימים, מרגשים, כשהמציאות עולה בהם על כל דמיון, אבל הסיפור של אביך מכמיר לב ומרגש אותי במיוחד, נוכח אישיותו האצילית והאמיצה. נגעה לליבי הדאגה של אביך לקטן ולחלש ממנו ועוד בתנאים בלתי אפשריים של הישרדות. לא אחת, כנגד כל הסיכויים, סיכן את נפשו, כדי ליטול חסות, להציל ולהגן על נערים ונערות שהסתופפו לידו בהערכה ובהערצה. זה ממש, אבל ממש לא מובן מאליו. מודל לחיקוי ומעורר השראה היה אביך. אשרייך שזכית להיות בת לאדם שכזה! ושאפו על מפעל ההנצחה שלקחת על עצמך."
(נורית הראל – עורכת לשון)
נער בן חמש עשרה נטל תחת חסותו ילדים ונוער ביערות פולין המזרחית, בזמן מלחמת העולם השנייה והנהיג אותם במשך שלוש שנים. במהלך מנוסתם ביערות הם חיו כארנבות רדופות, יחד יצאו למסעות צידִ כדי לשרוד. כשהוא ברח מגטו בראנסק, הבטיח לאימו שישרוד את המלחמה ויישאר בחיים. מאז גייס את כל כישוריו ואת תעצומות הנפש שדלה מתהום אנושיותו, כדי לקיים את הבטחתו לאימו. יצר החיים והרצון לחיות היו כה חזקים אצלו, שכל מכשול חישל אותו שבעתיים. ביודעו שאחרים סומכים עליו, התעלה על פחדיו, הקרין חוזק ועודד אחרים לבל תיפול רוחם.
הספר "נער היערות", מגוללַ סיפור על אומץ לב עד כדי סיכון החיים, על אהבה עזה לחיים ולאדם ועל הישרדות נואשת בתנאים בלתי אנושיים. נער היערות הוא גם סיפורה של תקופה, בה גיבוריה עוברים במקביל לתחנות חייהם, גם תחנות היסטוריות בתקופת מלחמת העולם השנייה. הסיפור נכתב בהשראת קורות חייו של אבי, יצחק גרודז'ינסקי, האדם שידע להיות איש במקום ובתקופה שלא היו אנשים.
"נער היערות" הוא רומן ביכורים של אילנה ברקוביץ. ספרה הראשון, 'לוקחים משחקים בחשבון', הוא ספר מקצועי שמיועד להורים ולאנשי חינוך. אילנה ברקוביץ היא מרצה בכירה ומדריכה לגיל הרך, מפתחת משחקים וערכות.
סיפור חיים מרתק מעורר השראה, הערצה וחשיבה על משמעות החיים שלנו ובכלל. כולי נרגשת ונפעמת מכתיבתך ומהאופן בו הצלחת לתאר את האווירה, הקשיים, התנאים הבלתי אנושיים, הסבל הנוראי והדילמות הקשות מול הנחישות, האומץ, האחריות, מסירות הנפש, הרצון לחיות, גילויי הגבורה וגדולתו של אביך ז"ל."
(יפה דהן)
"במשך השנים נחשפתי לעשרות סיפורי הישרדות קשים מתקופת השואה. סיפורים מדהימים, מרגשים, כשהמציאות עולה בהם על כל דמיון, אבל הסיפור של אביך מכמיר לב ומרגש אותי במיוחד, נוכח אישיותו האצילית והאמיצה. נגעה לליבי הדאגה של אביך לקטן ולחלש ממנו ועוד בתנאים בלתי אפשריים של הישרדות. לא אחת, כנגד כל הסיכויים, סיכן את נפשו, כדי ליטול חסות, להציל ולהגן על נערים ונערות שהסתופפו לידו בהערכה ובהערצה. זה ממש, אבל ממש לא מובן מאליו. מודל לחיקוי ומעורר השראה היה אביך. אשרייך שזכית להיות בת לאדם שכזה! ושאפו על מפעל ההנצחה שלקחת על עצמך."
(נורית הראל – עורכת לשון)
בספר זה מובא סיפורו האמיתי של יוסף וסרלאוף, שכונה בפי כל "הנער יוסל'ה".
בזמן שהגרמנים הנאצים המרצחים ולצדם עוזריהם הפולנים ימח שמם, עשו כל מאמץ לדכא ולהשמיד את העם היהודי, קיבל על עצמו יוסל'ה לחיות בכל מחיר. הנער יוסל'ה נדרש לאומץ רב. הוא נקרע מחיק משפחתו האוהבת ונאלץ לחמוק פעם אחר פעם מידם של מבקשי רעתו ולהסתדר בכוחות עצמו. הוא ברח מהגטאות, מהמחנות, מהרכבות ומהשומרים, והיטלטל ממקום למקום בדרך לא דרך תוך סכנה מתמדת. יוסל'ה דאג לא רק לעצמו אלא גם לאחיו היהודים. הוא סחר עם הגויים באוכל והציל יהודים רבים מחרפת רעב, כך עזר לרבים מהם לשרוד את המלחמה. במשך כל התקופה חיפש יוסל'ה את משפחתו ואת שכניו מהם הופרד כבר בתחילת המלחמה.
בספר זה מובא סיפורו האמיתי של יוסף וסרלאוף, שכונה בפי כל "הנער יוסל'ה".
בזמן שהגרמנים הנאצים המרצחים ולצדם עוזריהם הפולנים ימח שמם, עשו כל מאמץ לדכא ולהשמיד את העם היהודי, קיבל על עצמו יוסל'ה לחיות בכל מחיר. הנער יוסל'ה נדרש לאומץ רב. הוא נקרע מחיק משפחתו האוהבת ונאלץ לחמוק פעם אחר פעם מידם של מבקשי רעתו ולהסתדר בכוחות עצמו. הוא ברח מהגטאות, מהמחנות, מהרכבות ומהשומרים, והיטלטל ממקום למקום בדרך לא דרך תוך סכנה מתמדת. יוסל'ה דאג לא רק לעצמו אלא גם לאחיו היהודים. הוא סחר עם הגויים באוכל והציל יהודים רבים מחרפת רעב, כך עזר לרבים מהם לשרוד את המלחמה. במשך כל התקופה חיפש יוסל'ה את משפחתו ואת שכניו מהם הופרד כבר בתחילת המלחמה.
מלחמת העולם השנייה. פולין. צעירה יהודיה, נואשת, מקריבה את חייה על מנת להציל את שני התאומים הרכים שלה.
53 שנים לאחר מכן, ירמיהו נוימן, רב ניו - יורקי, מגלה את עובדת קיומו של אחיו התאום. הגילוי גורם לירמיהו לאובדן עשתונות - כשמסתבר לו שאחיו, דמו ובשרו, מכהן ככומר נוצרי. שני האחים, המומים מעוצמת הגילוי, יוצאים למסע שורשים בערבות פולין, וחושפים, עמוד אחר עמוד, את הסוד הנורא, מקפיא הדם של מורשתם.
אל מלא רחמים יטלטל אתכם טלטלה עזה אל הגבולות המטושטשים בין אנושיות למפלצתיות, בין אכזריות לחסד, בין יהדות לנצרות. נשמת האם המתה, המגוננת על בניה, מוצאת לה מקום בנפש בתו המורדת של ירמיהו. הבת המנודה, תוך גילוי תעצומות נפש ואומץ, חושפת את החוט המקשר בין זוועת השואה לאנטישמיות הקיימת זה אלפי שנים. סיפור העלילה המצמרר, בועט בלב הממסד הדתי, ומעלה על פני השטח שאלות קשות ונוקבות על טבע האדם, אופי אמונתו וקיומו.
מלחמת העולם השנייה. פולין. צעירה יהודיה, נואשת, מקריבה את חייה על מנת להציל את שני התאומים הרכים שלה.
53 שנים לאחר מכן, ירמיהו נוימן, רב ניו - יורקי, מגלה את עובדת קיומו של אחיו התאום. הגילוי גורם לירמיהו לאובדן עשתונות - כשמסתבר לו שאחיו, דמו ובשרו, מכהן ככומר נוצרי. שני האחים, המומים מעוצמת הגילוי, יוצאים למסע שורשים בערבות פולין, וחושפים, עמוד אחר עמוד, את הסוד הנורא, מקפיא הדם של מורשתם.
אל מלא רחמים יטלטל אתכם טלטלה עזה אל הגבולות המטושטשים בין אנושיות למפלצתיות, בין אכזריות לחסד, בין יהדות לנצרות. נשמת האם המתה, המגוננת על בניה, מוצאת לה מקום בנפש בתו המורדת של ירמיהו. הבת המנודה, תוך גילוי תעצומות נפש ואומץ, חושפת את החוט המקשר בין זוועת השואה לאנטישמיות הקיימת זה אלפי שנים. סיפור העלילה המצמרר, בועט בלב הממסד הדתי, ומעלה על פני השטח שאלות קשות ונוקבות על טבע האדם, אופי אמונתו וקיומו.
״רוצו למרתף!״ צעקה סבתא, משכה אותי בחוזקה והובילה אותי אל מחוץ לדירה. דודה גיזה רצה אחרינו ואבא הרים את בֶּבָּה בזרועותיו ורץ בעקבותינו. אימא עזבה אחרונה את הדירה, וסגרה אחריה את הדלת. ירדנו בבהלה במדרגות אל מרתף הבניין. בדרך למטה ראינו את כל השכנים יורדים גם הם. כשכולם נכנסו למרתף הצפוף, סגר אחד השכנים את הדלת הכבדה אחרינו.״
כך החלה המלחמה עבור גברא בן החמש, ילד במשפחה של צלמים, ושינתה את החיים שהכיר. יחד עם אביו, אימו ואחותו הקטנה, ברח גברא לאזורים נידחים, כדי להתרחק כמה שיותר מהגרמנים. במהלך התלאות שעברו עליהם בזמן מלחמת העולם השנייה – הם נאלצו להעמיד פני נוצרים ופני מוסלמים, שינו את שמותיהם, נכלאו בבית סוהר, ונדדו ממקום למקום. חוץ ממזל גדול, שני דברים עיקריים הצילו את בני המשפחה: המצלמה של אבא משה וחוק הבֶסָה – חוק כבוד אלבני שקובע שיש להגן ולשמור על כל אדם הזקוק לעזרה, אפילו במחיר חייך.
בעולם בו הרוע השתלט – טוב לב, אומץ וחברות היו אורות באפילה.
״רוצו למרתף!״ צעקה סבתא, משכה אותי בחוזקה והובילה אותי אל מחוץ לדירה. דודה גיזה רצה אחרינו ואבא הרים את בֶּבָּה בזרועותיו ורץ בעקבותינו. אימא עזבה אחרונה את הדירה, וסגרה אחריה את הדלת. ירדנו בבהלה במדרגות אל מרתף הבניין. בדרך למטה ראינו את כל השכנים יורדים גם הם. כשכולם נכנסו למרתף הצפוף, סגר אחד השכנים את הדלת הכבדה אחרינו.״
כך החלה המלחמה עבור גברא בן החמש, ילד במשפחה של צלמים, ושינתה את החיים שהכיר. יחד עם אביו, אימו ואחותו הקטנה, ברח גברא לאזורים נידחים, כדי להתרחק כמה שיותר מהגרמנים. במהלך התלאות שעברו עליהם בזמן מלחמת העולם השנייה – הם נאלצו להעמיד פני נוצרים ופני מוסלמים, שינו את שמותיהם, נכלאו בבית סוהר, ונדדו ממקום למקום. חוץ ממזל גדול, שני דברים עיקריים הצילו את בני המשפחה: המצלמה של אבא משה וחוק הבֶסָה – חוק כבוד אלבני שקובע שיש להגן ולשמור על כל אדם הזקוק לעזרה, אפילו במחיר חייך.
בעולם בו הרוע השתלט – טוב לב, אומץ וחברות היו אורות באפילה.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
