ינינה אלטמן לבית השלס (באנגלית: Janina Altman (Hescheles);‏ 2 בינואר 1931 – 24 ביולי 2022) הייתה סופרת וכימאית ישראלית, ניצולת שואה. אלטמן נולדה בלבוב שבאוקראינה בשם ינינה השלס. אביה, הנריק השלס, היה עיתונאי בלבוב ומוציא לאור של כתב העת הציוני בשפה הפולנית חווילה. יום לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות ביוני 1941, נכבשה העיר, ואביה של השלס נרצח בפוגרום שביצעו התושבים האוקראינים. ינינה הוסתרה על ידי משפחות שונות בקרקוב ובבית יתומים בפורונין שבדרום פולין. שלושה שבועות לאחר בריחתה, החלה ינינה השלס לכתוב זיכרונות המתארים את רדיפת היהודים בלבוב. בשנת 1946, זמן קצר לאחר סיום המלחמה, הם פורסמו בפולנית בשם Oczyma dwunastoletniej dziewczyny ("דרך עיניה של ילדה בת 12") על ידי ארגון יהודי פולין בקרקוב. בשנת 1950 עלתה השלס לישראל, ובעלת תעודת דוקטורט בכימיה מהטכניון. תרגום  גרמנית של הספר שלה: t den Augen eines zwölfjährigen Mädchens", פורסם במזרח גרמניה ב- 1958, ובמערב גרמניה ב- 1963.

מחקריה פורסמו בכמה כתבי עת מדעיים באנגלית ובגרמניה.

תיאטרון והצגות על ינינה
המחזה "ינינה", בפולנית, כתוביות באנגלית. בביצוע קבוצת תיאטרון של לבוב.
ההצגה "ינינה": כתוביות בעברית, אנגלית. כתוב, ביימה וביצעה בלהה מאס אשרוב.

סרטים על ינינה
ינינה – סרט תיעודי קצר, 15 דקות, שהופק על ידי חן שלח לבית לוחמי הגטאות 2015. עברית עם כתוביות באנגלית.
«Les Carnets de Janina» (המחברות של ינינה), מאת איזבל וירון. צרפת, סרט דוקומנטרי, 52 דקות, טלווג וינסנט עזה-ווזנס, 2017. נתמך על ידי קרן זיכרון השואה.
חזרתה של ינינה ללבוב מאת ואדים טאדר, הנתמכת על ידי הסד אריה, לבוב.
חלק 1: 2014, סרט דוקומנטרי על ינינה ואחריו מופע התיאטרון "ינינה",
חלק 2: מתעד את הביקור של ינינה בלבוב ב-2018.

ספריה
הם עוד חיים – שם בדוי צביה איתן, תל אביב, אלף, 1969, זוכת פרס אקו"ם
מה יביא מחר? – שם בדוי צביה איתן, תל אביב, אלף, 1972
זהב ממעמקי האדמה אל החלל החיצון - רמת-גן: מסדה, 1977
זהבה חיפה: גדר, תשנ"א 1991, עורכת – י. בולסלבסקי
הוורד הלבן: סטודנטים ואנשי רוח בגרמניה לפני ואחרי עלייתו של היטלר לשלטון, הוצאת פרדס, 2007
בעיני ילדה בת שתים עשרה, הוצאת פרדס, 2015

נפטרה ב-24 ביולי 2022.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/bdf2hexv