חטא וגאולה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חטא וגאולה
מכר
אלפי
עותקים
חטא וגאולה
מכר
אלפי
עותקים

חטא וגאולה

4.3 כוכבים (183 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2636מקורי
ספר מודפס
59 מחיר על גב הספר 104
תאריך לסיום המבצע 15/10/2025

עוד על הספר

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

תקציר

תקרית מחרידה חיברה ביניהם לעד. 
כאוכף של הפמיליה, אין למקסימוס טרוויסאן שום בעיה לפגוע באחרים, אבל החיים שלו מתחילים להתפרק כשהוא נאלץ לפגוע במישהי שהוא אמור להגן עליה. 
התוכניות של שרה לעתיד היו פשוטות. להתחתן עם הגבר שהובטחה לו, ללדת ילדים ולהקים משפחה מאושרת. אבל כשהחיים שתכננה נגזלים ממנה, לא נותרת לה כל ברירה אלא להינשא למקסימוס. זה הדבר האחרון שהיא רוצה לעשות, אבל היא תיקח על עצמה את העול הכבד כדי להגן על כבוד משפחתה. 
העבר האפל של שרה ומקסימוס רודף אחריהם, והוא נושא איתו נקמה, טראומה וכאב. 
האם הם יצליחו להתגבר על השדים שלהם ולהפוך לחזקים יותר? או שמא יאפשרו להם להרוס אותם?

הגדולה מכולן, מלכת המאפיה הרומנטית קורה ריילי, חוזרת עם סיפורם הכובש של שרה ומקסימוס – שעל אף שלא היו מיועדים זה לזה, גורלם נקשר ונחתם בדם!

חטא וגאולה הוא ספר יחיד ובעל סוף סגור בעולם המאפיה של קורה ריילי. הוא עוסק בנושאים רגישים שעלולים לעורר אי־נוחות בקוראים מסוימים.

פרק ראשון

1

מקסימוס

שרה בכלל לא הייתה אמורה להיות אשתי.

ברור שהבחנתי בה לפני זה. קשה שלא להבחין. עם היופי הטבעי שלה, עיני האיילה החומות בהירות ושיער הקרמל היפהפה. היה בינינו הפרש של כמה שנים בלבד, אבל היא כבר הובטחה למישהו אחר, בזמן שאני אפילו לא שקלתי עדיין להתחתן. היא טיפלה באחיות שלה ולמדה בקולג', בזמן שאני הקדשתי את הימים שלי לעינוי אויבים כאוֹכף של המאפיה ואת הלילות לבילוי במועדונים וזיונים עם בחורות אקראיות. מסלולי החיים שלנו כמעט לא הצטלבו, עד שיום אחד העולמות שלנו התנגשו בדרך הכי קטלנית שיכולה להיות. יום שיוכל לחסל אותנו ואת העתיד שלנו אם נאפשר לו.

 

 

שרה

בדקתי את השעון שלי שוב. חיכיתי בכניסה הראשית של קולג' ברנרד כבר עשר דקות. פלביו אף פעם לא גרם לי לחכות. אחרי שסגרתי את הכפתורים העליונים של המעיל והידקתי את הצעיף, התקדמתי קצת לעבר שערי הברזל המחושל שסימנו את הגבול של הקמפוס והובילו ונפתחו אל שדרות ברודוויי.

לא הופתעתי כשלא ראיתי את המכונית שלו. הוא תמיד עצר ממש מול השערים כדי שיהיה לי קל לראות אותו מהכניסה. השערים המו מאנשים שנכנסו ויצאו, אבל לא היה שם מישהו שהכרתי. עכשיו, כשהסמסטר התחיל, הרבה פרצופים חדשים הצטרפו לשורות הפרצופים שרק התחלתי להכיר. חוץ מהנהון ידידותי פה ושם, אף אחד לא באמת התייחס אליי. היה לי קשה ליצור קשרי חברות עם אנשים מחוץ לעולם המאפיה. תמיד יש סודות להסתיר, דאגות של אבטחה והפחד שמא יתברר פתאום שהאנשים שניסית להתחבר איתם הם בעצם שוטרים סמויים. אז החברים שלי היו האחיות, בני הדודים ואימא שלי. מהם לא הייתי צריכה להסתתר אף פעם. הצצתי בשעון שוב.

פלביו, איפה אתה?

התחלתי לדאוג.

בדיוק כשהוצאתי את הטלפון מתיק הגב כדי להתקשר לפלביו, השם שלו הופיע על הצג. התזמון המושלם העלה חיוך על פניי. "אתה מאחר," אמרתי בלי שמץ של נזיפה. הרבה פעמים נסחפתי עם משימות ולא שמתי לב לשעה, ולא פעם פלביו נאלץ לחכות לי. אח שלי היה קדוש (לפחות מבחינתי), ולא התלונן אף פעם, אז בהחלט לא התכוונתי לכעוס בגלל התקרית החד־פעמית הזאת. "הבטחתי לאליאה ואינסה שאאפה איתן עוגיות."

"המכונית נתקעה לי באמצע שום מקום אחרי איזה ג'וב, שרה. אני עדיין מחכה שמישהו יבוא לאסוף אותי."

תמיד היה לי רגע של עצבות כששמעתי אותו מדבר באגביות כזאת על העובדה שהוא מאפיונר מהשורה, כאילו הוא לא בן שבע־עשרה ואמור להיות תלמיד תיכון במקום זה. אבל זה העולם שלתוכו נולדנו, ועד כה הוא היה יותר טוב אלינו מאשר אל רבים אחרים במשפחה שלנו.

"הכול בסדר. פשוט תשלח את אבא. או שאני אסע ברכבת."

"אין מצב שאת נוסעת בתחבורה ציבורית. ואבא בפגישה. הוא רחוק מדי מהקמפוס. הוא אמר לי להתקשר למקסימוס. היה לו ג'וב לא רחוק ממך והוא כבר בדרך אלייך. הוא ייקח אותך לאבא. אימא כבר בהמפטונס עם אליאה ואינסה."

"מקסימוס?" שאלתי בהפתעה. דיברתי עם מקסימוס טרוויסאן כמה פעמים באירועים חברתיים. בקושי הכרתי אותו. אבל אם אבא ופלביו בטחו בו, לא הייתה לי שום סיבה לא לסמוך עליו בעצמי.

"אפשר לסמוך עליו. את תהיי בסדר."

"אני יודעת. הכול טוב. אני לא דואגת. תשמור על עצמך ותגיע להמפטונס בשלום. אני בסדר."

"אוקיי. נתראה אחר כך."

כשניתקתי את השיחה ראיתי טנדר שחור נעצר מולי, מתעלם מהצפירות של נהג מונית שנאלץ להסיט את הרכב הצידה בגללו ומנפנופי היד המאוד לא ידידותיים שלו. החלונות של הטנדר היו מושחרים ככה שלא יכולתי לראות מי יושב מאחורי ההגה. חישוקי הכרום היו כל כך מבריקים שהשמש השתקפה בהם. סוככתי על העיניים בכף יד ומצמצתי לעבר הטנדר. החלון בצד של הנוסע נפתח וזיהיתי את הפרצוף של מקסימוס בפנים. השיער הכהה שלו היה קצר, קצת יותר ארוך מלמעלה ומזדקר בקוצים, אבל בלי עזרה של תכשירי שיער. נראה שהוא פרע אותו במו ידיו. "זה אני, מקסימוס טרוויסאן. אבא שלך שלח אותי," הוא אמר בקול בריטון עמוק שעורר צמרמורת קלה בעמוד השדרה שלי. כחכחתי בגרון, מבולבלת מהתגובה של הגוף שלי. אצבעותיי התהדקו מסביב לתיק העור כשהתקרבתי לרכב, אבל לפני שהספקתי להגיע לידית, מקסימוס קפץ החוצה, הלך מסביב למכונית ופתח בשבילי את הדלת. "בבקשה."

עוד מונית נעצרה מאחורינו והנהג סימן למקסימוס בתנועות פרועות להזיז את הטנדר שלו. מבט אחד מאיים של מקסימוס גרם לנהג לוותר ולהמשיך לנסוע.

הרמתי אליו מבט והרגשתי חום מתפשט לי בלחיים. הוא היה גבוה ממני ביותר מראש, והטי־שירט הלבנה הצמודה שלבש לא ממש הסתירה את השרירים והקעקועים. תהיתי כמה שעות הוא צריך לבלות בחדר הכושר כדי להיראות ככה, ואז החלטתי שאני בכלל לא אמורה לחשוב על זה. הסטתי את המבט הצידה וטיפסתי לכיסא הנוסע, מבולבלת מהחום שעוד נשאר לי בגוף.

מקסימוס סגר את הדלת וחזר במהירות למושב הנהג.

"חגרת?" הוא שאל בלי למצמץ.

הנהנתי, ועדיין ניסיתי להבין למה אני מרגישה קצת מסוחררת בקרבתו. מקסימוס היה גבר מושך, עם תווי פנים חזקים, עצמות לחיים חדות, סנטר מרובע וגוף חטוב ושרירי. אבל הדבר הכי מרהיב בו היו העיניים שלו. צבע הענבר הייחודי בלט על רקע הגבות הכמעט שחורות והריסים השחורים הסמיכים. אבל לא אהבתי קעקועים — לא רק את שלו, באופן כללי — ובכל מקרה, הסיפורים ששמעתי על הבילויים של אָמוֹ ושלו לא ממש הפכו אותו למושך מבחינתי.

"אבא שלך שלח אותי. הוא ידע שנהיה לבד במכונית," הסביר מקסימוס והתניע את הרכב. הבנתי שהוא חושב שהשתיקה שלי נובעת מאי־נוחות, מה שבהחלט לא היה נכון, לפחות לא במובן שהוא חשב עליו.

חייכתי אליו חיוך קלוש ואז כרכתי זרועות ברפיון מסביב לתיק העור שלי. התחושה של העור הרך מתחת לאצבעות הרגיעה אותי. אינסה, אחותי הקטנה והחברותית, האשימה אותי לא פעם שאני לא מתאמצת מספיק לצאת מאזור הנוחות שלי, כי אף פעם לא חיפשתי קשרים עם אנשים מחוץ למשפחה המורחבת, אפילו לא באירועים חברתיים. ופתאום, כשמצאתי את עצמי לבד עם מישהו שלא הכרתי טוב, הבנתי כמה אני מגושמת חברתית בגלל ה"עצלנות" הזאת. "אני יודעת. אני ממש מודה לך שהסכמת לעזור."

הוא יצא ממגרש החניה, נוהג ביד אחת כשהיד השנייה מונחת בנינוחות על הקונסולה שבין המושבים.

"בכיף. את צריכה להגיע לאבא שלך בשלום."

שתיקה השתררה במכונית כשפילסנו דרך לצאת מהאזור הצפוף של מנהטן. רחוב ברודוויי תמיד היה גיהינום של פקקים בשעה הזאת.

לא היה לי מושג על מה אני יכולה לדבר עם מקסימוס. אחרי יום מלא בהרצאות, המוח שלי היה מותש מכדי לחשוב על נושאים שאולי יש לנו עניין משותף בהם. הוא בטח לא ירצה לשמוע על מגפות ואסכטולוגיה באומנות של ימי הביניים. אז במקום זה נשענתי אחורה ובהיתי בנוף שחלף על פנינו בחלון. קיוויתי שהוא לא ייעלב מזה, אבל אפילו מהמעט שידעתי עליו, הוא נראה כמו הטיפוס שיעדיף שתיקה על פני שיחת חולין סתמית.

"נצטרך לעשות עיקוף כי הייתה תאונה רצינית והפגישה של אבא שלך הייתה מחוץ למנהטן," אמר מקסימוס, ואני רק הנהנתי ועצמתי עיניים.

"פאק!"

כבר התחלתי להתנמנם, והשאגה שלו גרמה לי לקפוץ בהפתעה. לפני שהספקתי לשאול למה הוא קילל ככה, הטנדר סטה שמאלה. פלטתי צווחה מבוהלת ואחזתי את התיק שלי בכוח. הפניתי מבט אל מקסימוס בתקווה לקבל הסבר, אבל העיניים שלו התרוצצו בין המראה הפנימית של הרכב והכביש שלפנינו.

הסתובבתי במושב שלי כדי להבין מה קורה. שלוש מכוניות נצמדו אלינו מאחורה והנסיעה שלהן רמזה שמדובר בנהגים שמצפצפים על חוקי התנועה. מקסימוס הסתובב מעבר לפינה והרים את הטלפון שלו. "עוקבים אחרינו —"

העיניים שלי נפערו כשאחת מהמכוניות האיצה אפילו יותר.

היא התנגשה בנו מאחורה והראש שלי פגע בחלון הצדדי.

הכול נהיה שחור.

 

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
183 דירוגים
120 דירוגים
28 דירוגים
21 דירוגים
7 דירוגים
7 דירוגים
16/2/2025

אני תמיד אוהבת ונהנית מהספרים של קורה ריילי. יש בהם תמיד משהו שניתן ללמוד ממנו , מעבר לרומן קלסי סתמי. יש איזשהו מסר חבוי. האמת, הייתה לי הפסקה ארוכה שבה לא הצלחתי לקרוא את סדרת הבנים של... ( של קורה) .. סתם כי קצת עייפתי מהסגנון, התחבולות והרשע של סיפורי המאפיה. הספר הזה מקסים, מלמד על יחסים, אהבה, רגשות והתגברות על התחלה קשה ומאתגרת מאוד. ממליצה בחום. ובנימה נוספת- שלא לגמרי קשורה- ממש מרגש שיש כאן בתחילת הספר, פנייה אישית של קורה לקוראיה הישראלים!! ( וזה ב שנה הנוכחית עם כל מה שעברנו בארץ, והיחס העולמי לישראל לאחר התגובה שלנו בעזה ל 7.10 ( בעיניים הישראליות אנחנו כמובן צודקים, למרות זאת ברוב מדינות העולם - מגנים אותנו בתוקף על רצח עם .. ומרבית האנשים בעולם כלל לא מבינים מה קורה כאן במזרח התיכון, ויחסי הארצות המוסלמיות כלפי ישראל. אז גם מהבחינה הזאת קורה ריילי מרגשת אותי. וצריך למחוא לה כפיים 👏👏👏 על האומץ.. לסיכום : אהבתי! ❤️❤️🌹🌹❤️❤️🌺🌺❤️❤️

7
7/2/2025

וואו קורה ריילי לגמרי הפתעת!! איזה ספר מדהים ועם מסר לא פחות חשוב.

5
7/2/2025

מושלם!!!

3
6/2/2025

וואו, פשוט מושלם! כמו כל ספריה. סוחף ומומלץ מאוד.

2
6/2/2025

קורההה ריילי חזרה לעצמה מושלם

2
26/2/2025

וואווו, אין פשוט אין כמו קורה!! (שבכלל הפציצה עם ההקדשה בתחילת הספר👑) התחברתי מאוד לדמויות ולנושא הכואב, עברתי בספר הזה רכבת הרים של רגשות ונהניתי מכל רגע אם עדיין לא קראתם אז לרוץ ברגע זה!

1
24/2/2025

קורה מתחילה להתעייף לקוראות הגרופיות של קורה כמוני, ידעתי שבכל מקרה אקנה את הספר גם אם הוא מהפחות חזקים שלה כמו שאכן התברר. אני ממליצה כי בכל זאת נשארתי וקראתי עד הסוף די בשקיקה, אבל יש תחושה לעוסה כבר, כאילו היא הכניסה לchat gpt שייתן לה נקודות לעלילה והכניסה את כולן לספר בלי לפתח את הדמויות והעלילה. דירגתי גבוה כדי שתראו

1
12/2/2025

קורה ריילי חזרה ובענק! ספר של קורה במלוא מובן המילה! כמה פעם. קיצור מושלם!!

1
11/2/2025

הציפיות מקורה ריילי גבוהות מאוד כי היא סופרת מוכשרת ברמות עם ספרים מטורפים לכן הספר הזה בהשוואה לשאר הסדרת מאפייה המעולה מאוד! שלה זה ספר קצת יותר חלש. הרגיש לי שהספר רץ- עם העלילה של הספר אפשר היה להאריך אותו ולפוך אותו לדואט אפילו. המעבר בין זרים עם טראומה קיצונית למיודדים היה מהיר לי מדי. אבל הרעיון טוב, הכתיבה מעולה, הסצנות האינטימיות מדויקות וכתובות היטב. סה״כ נהנתי לקרוא.

1
7/2/2025

אמאלההה איזה ספר מושלם קורה ריילי מלכת המאפיה הנצחית

1
7/2/2025

ספר מהמם כתיבה טובה כמו שהסופרת קורה ריילי יודעת לתת לנו יש בו הכל ומכל מומלץ

1
1/10/2025

ספר מדהים לא יכולתי להפסיק לקרוא מקסימוס מאוד סקרן אותי בספרים האחרים ואני שמחה על הסיפור הזה

24/9/2025

אני מאוד נהנת מהכתיבה ומהסיפורים של קורה, מהשנייה הראשונה הספר היה מעניין וסחף אותי לתוכו. הקשר בין הדמויות היה אחר ושונה מהסיפורים הרגילים, והמסר בסיפור היה כל כך יפה.

18/9/2025

ספר ממש טוב!!! ושווה לקנות בעיקר בגלל ההקדשה אבל כשמשווים לשאר הספרים שלה הוא ברמה פחות אבל עדיין ממש טוב

7/9/2025

וואוו איזה מדהים לא יכולתי להוריד את הספר לשניה❤️✨

3/9/2025

הספר מעניין ומרתק. אהבתי את העלילה והדמויות

28/8/2025

מושלםםםם ומרגש מאוד מאוד

19/8/2025

לדעתי זה בין הספרים הטובים של קורה ריילי, היא בהחלט הסופרת האהובה עליי והיא לגמרי התעלתה על עצמה במהלך כתיבת ספר זה. הוא עצוב, קורע לב אבל גם מושלם בדרכו שלו

4/7/2025

בתחילת הספר אחרי מה שקרה חשבתי שהוא ימשיך להיות עצוב וכבר רציתי לפרוש אבל לא עשיתי את זה. כי ידעתי שקורה ריילי אף פעם לא מאכזבת. וצדקתי. מי שיש לו לב חלש אני לא מציע לו לקרוא את הספר

16/6/2025

קורה פשוט יודעת את העבודה! רקמה כאן סיפור יפה שנבנה לאט לאט, השינוי בדמויות, ההכרה בכוח האישי שלהם והזוגי! פשוט מקסים, מרגש ויפה!!!

23/5/2025

צחקתי ובכיתי מהספר הזה וכל כך אהבתי אותו!! כשהתאהבתי בליליאנה ורומרו, ואז התאהבתי בקארה וריאן אבל הספר על הילדים שלהם מקסימוס ושרה הכי ריגש בעולם!!! ממליצה בחום על הספר אבל כדי להבין את העלילה צריך לקרוא את כל הספרים לפני וזה חתיכת פרוייקט קריאה מהנה, אין על עולם המאפיה של קורה ריילי!! ♥️

18/5/2025

אין על קורה ריילי❤️‍🔥

15/5/2025

הסיפור של מקסימוס ושרה היה מושלם. כל כך אהבתי את הדמויות שלהם,אהבתי את ליליאנה ורומרו גם בספר שלהם וגם פה. מחכה לספרים הבאים!

7/5/2025

לא יכולתי לעזוב את הספר,

2/5/2025

כרגיל אין עליה..כל ספר של 5 כוכבים

16/4/2025

סופרת שמצליחה לספר על מקרים קשים ולהביא לסוף טוב

12/4/2025

וואוו ממש נהנתי לקרוא

10/4/2025

וואו בין היפים של קורה. שלמות שווה קריאה !! יפה ברמת סדרת הקאמורה ממש מפתיע אחרי שהתאכזבתי קצת מחטאי אבות🤍

3/4/2025

לגמרי אחד הטובים שקראתי הסופרת הפתיעה עם הסיפור ציפיתי למשהו אחר לגמרי והעלילה פשוט משתפרת מרגע לרגע תקראו !

2/4/2025

ספר מושלם אני ממליצה ברמות הוא מעניין ממש הכותבת כותבת טוב כל הספרים שלה טו בים ממש

22/3/2025

כרגיל קורה ריילי אלופה כול ספר שלה פגז

16/3/2025

אין פה משהו חדש אבל זה המשך לסדרה וכיף לקרוא אותו

14/3/2025

אין ולא יהיה כמו הסופרת קורה ריילי אין עליה בעולם כל הספרים שלה כל כך טובים ואף פעם לא משעממים והסדרה הזאת -שממשיכה ואני מקווה שלעולם לא תסתיים- הכי מושלמת בעולםםםם אני פשוט מכורה אני ממש מרגישה בתוך הסיפור ורואה את כל הדמויות מטורף

3/3/2025

כמו כל הספרים של קורה מרתקים מרגשים ומעניינים

25/2/2025

קורה ריילי- זו קורה ריילי!

23/2/2025

ספר נפלא כתוב טוב כיף לקרוא ולהיסחף סיימתי בכמה ימים

17/2/2025

יפה. אהבתי. הקסם של הסופרת קיים כאן.

17/2/2025

מהמם!

17/2/2025

וואו איזה ספר ! קורה חזרה בענק עם הספר הזה. אני סיימתי אותו ביום אחד לא הצלחתי לזוז ממנו.

16/2/2025

כרגיל, הספרים של קורה נקראים בנשימה עצורה, מספקים עניין, דרמה, וסופים נפלאים, כמו שאני אוהבת♥️

15/2/2025

אחד הספרים הטובים שקורה כתבה. מותח, מרגש, כתיבה יפהפייה ודמויות להתאהב בהן. שרה ומקסימוס הם זוג מהחלומות והם מתגברים על הטראומה המשותפת באופן מרגש! ממליצה מכל הלב!!

13/2/2025

אחד הטובים של קורה מומלץ

13/2/2025

מעולה מעולה מעוללללללה

12/2/2025

קורה ריילי במיטבה !

12/2/2025

מעולה!! קראתי לפני כמה ביקורות לא טובות ואני שמחה שהתעלמתי מהן הכתיבה של קורה מעולה!! נכון שיש לפעמים מילים שלא הייתי חושבת שמאפיונר יגיד אבל רוב הסיכויים שזה התרגום ולא במקור באמת מרגישים את ההתפתחות של שניהם אהבתי מאוד! כמעט מתקרב לסיפור של אמו.. כמעט

12/2/2025

כמו תמיד סופרת אלופה מחכה לעוד ספרים ממנה

12/2/2025

לא מאכזבת!! מחכה לספרים נוספים תודה .

12/2/2025

כמו תמיד קורה ריילי ממש ממש לא מאכזבת ועושה את זה בענק. כמו כל הספרים שלך אי אפשר להפסיק לקרוא ושרה ומקס זוג מקסים עם עלילה מדהימה.

11/2/2025

מקסים

11/2/2025

כמו תמיד קורה ריילי פשוט עושה את זה שוב. זה כתיבה מעולה לא משעמם וגם לא חוזר על עצמו בכלל ספר מצוין

11/2/2025

ואו!! אחד הספרים הטובים ביותר שלהם. מנעד של רגשות לאורך כל הספר. הוא סוחף ומרגש, מומלץ!!

11/2/2025

מרגש. אהבתי את לקיחת האחריות של מקס ושרה לבנות קשר טוב ביניהם, את הענווה והמחויבות של מקס, ואת הדרך שהם עשו יחד.

10/2/2025

מעולה

9/2/2025

הספרים הכי טובים הם שלה ספר מטורף אהבתי ממש

9/2/2025

אין לי דרכים להסביר את מה שעברתי בספר הזה, בכיתי, צחקתי, חייכתי בקיצור הלכתי לעשות ריריד

9/2/2025

וואוו איזה ספר מהמם ויפה , אין על קורה ריילי כמה חיכיתי לספר נוסף שלה , ונהנתי לקרוא אותו מאוד. ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

9/2/2025

ספר ממש מעולה, נהנתי מכל רגע... יש בו הכל מהכל ובעיקר כתיבה מדהימה של סופרת סופר מוכשרת!! כמובן שמצפה ומחכה לספרים הבאים שלה

9/2/2025

קוראת בשקיקה כל ספר שקשור לשתי משפחות המאפיה הכי מטורפות שיש, ברוב הספרים אף סיפור אהבה לא התחיל בפוצי מוצי ובכל זאת, פה כאב הלב על שני בני הזוג וההתחלה הכה כואבת שלהם, כולל הדרך הארוכה להשלמה ואהבה. ללא ספק אחד הספרים שהכי כיף היה להגיע לאפילוג והסוף הטוב. מחכה לשאר חברי המשפחה והזוגות שיהיו, כי כל ספר הוא תענוג ונקרא בשקיקה!

9/2/2025

נהנתי מכל רגע 💙

9/2/2025

קורה עושה זאת שוב ובגדול!!! מושלם אין על הכתיבה שלה, אני גם אוהבת את האופן שבו היא שוזרת את הדמויות מהספרים הקודמים (לדעתי האישית היה חסר עוד קצת מלוקה)

9/2/2025

הספר מצחיק, מרגש מותח.

9/2/2025

ספר מרגש ויפה

9/2/2025

סיימתי אותו תוך פחות מיום... קורה בהחלט יודעת את העבודה;)

9/2/2025

פשוט וואווווו 10/10 פחדתי להתאכזב בגלל הספר של נביו אבל קורה התעלתה על עצמה ברמותת!!!!!!

9/2/2025

אהבתי מאוד 💞 היה כייף לקרוא שוב על הדמויות האהובות שוב

9/2/2025

מושלם כמו כל הספרים של קורה הסופרת מאפיה הכי טובה שיש מומלץ בחום

8/2/2025

סיימתי לקרוא את חטא וגאולה !!! 🔥❤️עכשיו איך ממשיכים מכאן … עוד שנה להמשך הסדרה 😫ואני חייבת להגיד שאני ממש טים של הקרמה אבל הסיפור של מקסימוס ושרה פשוט טוב והרגיש לי שקורה חזרה לכתיבה הטובה 🥰

8/2/2025

מדהים! אין על קורה. לדעתי הספר הכי טוב בסדרת חטאי האבות בנתיים! אהבתי את האהבה של שרה ומקסימוס מתפתחת מהטרגדיה סיימתי את הספר בשעתיים

8/2/2025

קורה עשתה את זה שוב 🫶🏼🫶🏼🫶🏼🙌🏼🙌🏼🙌🏼

8/2/2025

ספר טוב מאוד

8/2/2025

קורה ריילי במיטבה ! ספר מעולה. עצרתי רק לשינה קצרה כי העיניים כבר לא החזיקו.. מקסימוס גבר מדהים! ההתחלה קשה אבל ההמשך מרגש כל כך. מומלץ

8/2/2025

קורה ריילי, התעלית על עצמך, מלכה, מלכה

8/2/2025

ואו אין על קורה ריילי שחזרה בגדול

6/2/2025

כמה חיכיתי לקרוא את הסיפור שלהם, וכרגיל הספר מהמם כמו כל הספרים בסדרה של קורה. עלילה שבנויה טוב- מהרגע הכי שפל בזוגיות שלהם ועד לסוף הטוב.

7/2/2025

ואוו ואוו אחד גדול!! כל כך אהבתי את הכתיבה סחפה אותי מאוד לא הצלחתי להפסיק לקרוא רוצו לקנות את הספר.!

1
2/10/2025

סיפור מקסים עם סיפורי מאפיה נהניתי מאוד ועם זאת היו ספרי מאפיה טובים יותר.

3/5/2025

בסדר. נחמד.

2/4/2025

ספר מעניין, מרתק, קראתי תוך יום... קצת פחות אהבתי שחצי מהספר עוסק רק בבעיה ובהשלכותיה ורק אחרי הרבה זמן הגיבורים מתחילים לעשות משהו עם החיים שלהם... מה שכן אהבתי זה שהם באמת מבינים שאהבה אמיתית וכמה דורשת עבודה, והמון, והם מוכנים להתאמץ עליה. ההתקדמות שלהם מתוקה ומרגשת, אם כי לא לגמרי אמין בעיניי זה קורה כל כך מהר... הדמויות היו טובות, התחברתי אליהם והרגשתי אותם, אבל בהחלט היה מוסיף אם היה להם עוד קצת עומק ואופי. על התיאורים של ההתעללות והעינויים פשוט דילגתי, אבל הם לא היו רבים בכלל ככה שזה היה ממש בסדר. בקיצור, אחלה ספר, טיפה נמרח אבל ממש יפה ונוגע.

16/3/2025

קורה ריילי פשוט טובה.. גם הספרים הצולעים שלה יותר טובים משל אחרות. זה היה ספר טוב, קל לקריאה. הבאסה שלזוג לא הייתה התאהבות מוחצת, מאוד הדרגתי. הדמות של שרה לא כובשת כי היא די פרווה. אבל כן נהניתי מהספר

22/2/2025

מאוד אוהבת את הכתיבה של קורה הפעם היה קצת כבד ציפיתי ליותר בסיכנו נהניתי

20/2/2025

הסיפור בכללי יפה, אבל הוא נמרח יותר מידי. היה חסר יותר אקשן

15/2/2025

נחמד ממש, פחות התחברתי לדמות של שרה אבל מקסימוס לגמרי קנה אותי 😍

10/2/2025

אהבתי סיימתי לקרוא את הספר באותו יום אהבתי.

9/2/2025

קורה ריילי כמו תמיד מדהימה בכתיבה שלה! ספר מעולה שקראתי ביום אחד! לא הצלחתי להוריד מהיד. מומלץ מאוד

8/2/2025

ספר טוב התחיל כמו שקורה יודעת לכתוב בהמשך היה קצת בנאלי לקראת הסוף שוב עליה בסהכ אחד הטובים של ריילי

8/2/2025

התחיל מצוין. ההמשך היה טוב אבל משהו שם בדרך טיפה התעייף. אהבתי את הסיפור, איך הם התחילו וצלחו את הטראומה המשותפת שלהם ובנו משהו יפה ביחד. אמנם בתקציר כתוב שזה ספר שעומד בפני עצמו, אבל היו שם מלא אזכורים לסיפורים אחרים שאמנם נתנו מספיק מידע כדי להבין את מה שחשוב, אבל לעיתים הייתי צריכה פשוט להתעלם כי לנסות להבין מי מתחבר למי ומי עשה מה היה קצת מורכב מידי. ככה או ככה ממליצה.

8/2/2025

ספר יפה,שונה,מתעסק עם המציאות של חוויה קשה והתמודדות עימה,לא באינסטנט של ספר אלא במציאות הלא פשוטה ממליצה

7/2/2025

אהבתי ממש❣️

9/2/2025

נחמד. אהבה גדולה לא קיבלתי מהסיםור אלה יכולת הסתגלות למצב קיים

2
8/2/2025

נחמד ציפיתי ליותר

2
12/2/2025

פחות טוב, נמרח ומתיש, הספרים של קורה בדכ טובים מאוד.

1
9/9/2025

הספר היה לא כזה מוצלח ולא ממש הצלחתי להתחבר לשרה ומקסימוס כדמויות הסיפור כן חמוד סה״כ במיוחד שיש שם הריון אבל עדיין זה לא נעשה הכי משהו וההתחלה הייתה יותר מידי מהירה והרגיש שהכל קרה בשניות ולא היה תהליך נכון לכל מה שהם עברו לדעתי לא נראה שמקסימום עיכל את הטראומה שגם הוא עבר ולא נראה שהוא הבין שגם הוא נוצל הנושא הזה נעלם באמצע הדרך, הוא רק נקם ולא באמת דיבר על זה עם עצמו או עם אחרים ופחות אהבתי את זה כן אהבתי שההורים הופיעו פה ושם , יותר של מקסימוס האמת וזה סהכ היה ספר להעביר את הזמן ולשבור איתו את המחסום

20/8/2025

הכי פחות של קורה וקראתי את כל ספריה

7/5/2025

מפתיע, שספר של קורה ריילי מקבל ממני רק 3 כוכבים, אבל משהו לא עבד לי בסיפור של הדמויות.

29/4/2025

ספר נחמד סה״כ, פחות אהבתי שהסיפור אהבה של הדמויות רץ מהר מידי…

21/4/2025

ספר מתוק אם מישהי מחפשת גבר אלפא עם הרבה סצינות נהדרות של מאפיה זה לא הספר גיבור מושלם וגיבורה מהממת ספר סלואו ברן לגמרי אחלה כתיבה של קורה

26/2/2025

60% (ואפילו יותר מזה) מהספר הם כמעט ולא מתקשרים ואז פתאום הכל רץ והם מתאהבים בצורה לא כל כך מעניינת האמת… לא הייתה שם אהבה גדולה, הם פשוט התרגלו איל לשני, לא מרגש. חמוד, אבל פחות מוצלח לדעתי

23/2/2025

יחסית לקורה ריילי הספר די רדוד…..

17/2/2025

התחלה איטית ומשעממת לא דומה לספרי המאפיה המעולים של קורה ריילי

16/2/2025

חמוד ולא יותר.

13/2/2025

נחמד

13/2/2025

הקשר ביניהם מתפתח בצורה כל כך איטית שזה מתחיל לשעמם מתי שהוא. הם סוג של התרגלו אחד לשני. סיפור אהבה גדול זה לא. ככה. סביר. קורה מיצתה את אפקט ההפתעה

12/2/2025

קורה ריילי יודעת לכתוב מעניין ומרגש אבל ויש אבל גדול תוכן סיפור לא אמין, מקפצה מטראומה להתאהבות, אין מתח כמו בשאר הספרים והתחושה שהוציאה ספר כדי לסגור מעגל זוגי או לחץ הקוראים וזה מרגיז. ניתן לקרוא אך לא בכל מחיר יש טובים ממנו, ספר זורם אך לא השאיר בי טעם של עוד או הרגשה מרתקת.

10/2/2025

וואו אני בהלם זאת קורה ריילי כתבה את זה הסיבה שנתתי 3 כוכבים זה רק בגלל שזאת קורה ריילי ואני מתה עליה ועל כל ספר שלה אפילו על סדרת חטאי אבות שהיתה מוצלחת ביותר. אבל הספר הזה לגמרי שווה 2 כוכבים ולא יותר הוא פשוט משעמם ברמות שאני בהלם שזאת היא שכתבה את זה, כל כך לא מתאים לה, כמעט אין אקשן בכלל בספר, רוב הספר הם בכלל לא מתקשרים ומרוחקים . רק בגלל שזאת היא אני לא מסוגלת לתת 2 כוכבים או כוכב 1 בפועל אבל הספר הזה אכזבה עצומה! משעמם

8/2/2025

נחמד, עוסק בנושאים כבדים וחשובים אבל הסיפור איטי, כביכול עוסק במורכבות ריגשית אך בפועל שטוח, לא באמת סוחף או מעניין, סיפור האהבה לא משכנע. אפשר לוותר

8/2/2025

סיפור בין דמויות ילדותיות מאוד איטי על גבול הנמרח קורה מכניסה דמויות מספרים קודמים, אבל מודה שאני כבר לא זוכרת את אילן היוחסין של הדמויות... סיימתי ביום את הספר אבל עם דילוגים מעטים.

2
11/2/2025

אני חושבת שהלימון הזה כבר סחוט במקסימום...

1
10/2/2025

מיותר..משעמם..סתם

9/2/2025

מאכזב, לעומת שאר הספרים

9/2/2025

משעמם מאוד

21/3/2025

צפוי ולא מעניין

1
8/2/2025

אוסף ראנדומלי של פרקים. פשוט דיפדפתי את זה. בזבוז של הזמן והכסף שלי.

1
25/8/2025

פחות אהבתי. עצוב מידי.. שטחי. פחותמוצלח של קורה ריילי

27/3/2025

משעמם

9/2/2025

ספר נוסף שלה שמאכזב מאוד (אחרי תלתן מחומש). להגדיר את הספר כספר מאפיה זו הטעיה. אין בזה שום דבר שמאפיין ספרי מאפיה טובים (כמו שריילי עצמה כותבת). הספר משעמם, כתוב בצורה ילדותית, הקשר בין הגיבורים לא משכנע ולא מרגש בכלל. לא הרגיש שריילי כתבה אותו. דילגתי המון ובסוף ויתרתי.

חטא וגאולה קורה ריילי

1

מקסימוס

שרה בכלל לא הייתה אמורה להיות אשתי.

ברור שהבחנתי בה לפני זה. קשה שלא להבחין. עם היופי הטבעי שלה, עיני האיילה החומות בהירות ושיער הקרמל היפהפה. היה בינינו הפרש של כמה שנים בלבד, אבל היא כבר הובטחה למישהו אחר, בזמן שאני אפילו לא שקלתי עדיין להתחתן. היא טיפלה באחיות שלה ולמדה בקולג', בזמן שאני הקדשתי את הימים שלי לעינוי אויבים כאוֹכף של המאפיה ואת הלילות לבילוי במועדונים וזיונים עם בחורות אקראיות. מסלולי החיים שלנו כמעט לא הצטלבו, עד שיום אחד העולמות שלנו התנגשו בדרך הכי קטלנית שיכולה להיות. יום שיוכל לחסל אותנו ואת העתיד שלנו אם נאפשר לו.

 

 

שרה

בדקתי את השעון שלי שוב. חיכיתי בכניסה הראשית של קולג' ברנרד כבר עשר דקות. פלביו אף פעם לא גרם לי לחכות. אחרי שסגרתי את הכפתורים העליונים של המעיל והידקתי את הצעיף, התקדמתי קצת לעבר שערי הברזל המחושל שסימנו את הגבול של הקמפוס והובילו ונפתחו אל שדרות ברודוויי.

לא הופתעתי כשלא ראיתי את המכונית שלו. הוא תמיד עצר ממש מול השערים כדי שיהיה לי קל לראות אותו מהכניסה. השערים המו מאנשים שנכנסו ויצאו, אבל לא היה שם מישהו שהכרתי. עכשיו, כשהסמסטר התחיל, הרבה פרצופים חדשים הצטרפו לשורות הפרצופים שרק התחלתי להכיר. חוץ מהנהון ידידותי פה ושם, אף אחד לא באמת התייחס אליי. היה לי קשה ליצור קשרי חברות עם אנשים מחוץ לעולם המאפיה. תמיד יש סודות להסתיר, דאגות של אבטחה והפחד שמא יתברר פתאום שהאנשים שניסית להתחבר איתם הם בעצם שוטרים סמויים. אז החברים שלי היו האחיות, בני הדודים ואימא שלי. מהם לא הייתי צריכה להסתתר אף פעם. הצצתי בשעון שוב.

פלביו, איפה אתה?

התחלתי לדאוג.

בדיוק כשהוצאתי את הטלפון מתיק הגב כדי להתקשר לפלביו, השם שלו הופיע על הצג. התזמון המושלם העלה חיוך על פניי. "אתה מאחר," אמרתי בלי שמץ של נזיפה. הרבה פעמים נסחפתי עם משימות ולא שמתי לב לשעה, ולא פעם פלביו נאלץ לחכות לי. אח שלי היה קדוש (לפחות מבחינתי), ולא התלונן אף פעם, אז בהחלט לא התכוונתי לכעוס בגלל התקרית החד־פעמית הזאת. "הבטחתי לאליאה ואינסה שאאפה איתן עוגיות."

"המכונית נתקעה לי באמצע שום מקום אחרי איזה ג'וב, שרה. אני עדיין מחכה שמישהו יבוא לאסוף אותי."

תמיד היה לי רגע של עצבות כששמעתי אותו מדבר באגביות כזאת על העובדה שהוא מאפיונר מהשורה, כאילו הוא לא בן שבע־עשרה ואמור להיות תלמיד תיכון במקום זה. אבל זה העולם שלתוכו נולדנו, ועד כה הוא היה יותר טוב אלינו מאשר אל רבים אחרים במשפחה שלנו.

"הכול בסדר. פשוט תשלח את אבא. או שאני אסע ברכבת."

"אין מצב שאת נוסעת בתחבורה ציבורית. ואבא בפגישה. הוא רחוק מדי מהקמפוס. הוא אמר לי להתקשר למקסימוס. היה לו ג'וב לא רחוק ממך והוא כבר בדרך אלייך. הוא ייקח אותך לאבא. אימא כבר בהמפטונס עם אליאה ואינסה."

"מקסימוס?" שאלתי בהפתעה. דיברתי עם מקסימוס טרוויסאן כמה פעמים באירועים חברתיים. בקושי הכרתי אותו. אבל אם אבא ופלביו בטחו בו, לא הייתה לי שום סיבה לא לסמוך עליו בעצמי.

"אפשר לסמוך עליו. את תהיי בסדר."

"אני יודעת. הכול טוב. אני לא דואגת. תשמור על עצמך ותגיע להמפטונס בשלום. אני בסדר."

"אוקיי. נתראה אחר כך."

כשניתקתי את השיחה ראיתי טנדר שחור נעצר מולי, מתעלם מהצפירות של נהג מונית שנאלץ להסיט את הרכב הצידה בגללו ומנפנופי היד המאוד לא ידידותיים שלו. החלונות של הטנדר היו מושחרים ככה שלא יכולתי לראות מי יושב מאחורי ההגה. חישוקי הכרום היו כל כך מבריקים שהשמש השתקפה בהם. סוככתי על העיניים בכף יד ומצמצתי לעבר הטנדר. החלון בצד של הנוסע נפתח וזיהיתי את הפרצוף של מקסימוס בפנים. השיער הכהה שלו היה קצר, קצת יותר ארוך מלמעלה ומזדקר בקוצים, אבל בלי עזרה של תכשירי שיער. נראה שהוא פרע אותו במו ידיו. "זה אני, מקסימוס טרוויסאן. אבא שלך שלח אותי," הוא אמר בקול בריטון עמוק שעורר צמרמורת קלה בעמוד השדרה שלי. כחכחתי בגרון, מבולבלת מהתגובה של הגוף שלי. אצבעותיי התהדקו מסביב לתיק העור כשהתקרבתי לרכב, אבל לפני שהספקתי להגיע לידית, מקסימוס קפץ החוצה, הלך מסביב למכונית ופתח בשבילי את הדלת. "בבקשה."

עוד מונית נעצרה מאחורינו והנהג סימן למקסימוס בתנועות פרועות להזיז את הטנדר שלו. מבט אחד מאיים של מקסימוס גרם לנהג לוותר ולהמשיך לנסוע.

הרמתי אליו מבט והרגשתי חום מתפשט לי בלחיים. הוא היה גבוה ממני ביותר מראש, והטי־שירט הלבנה הצמודה שלבש לא ממש הסתירה את השרירים והקעקועים. תהיתי כמה שעות הוא צריך לבלות בחדר הכושר כדי להיראות ככה, ואז החלטתי שאני בכלל לא אמורה לחשוב על זה. הסטתי את המבט הצידה וטיפסתי לכיסא הנוסע, מבולבלת מהחום שעוד נשאר לי בגוף.

מקסימוס סגר את הדלת וחזר במהירות למושב הנהג.

"חגרת?" הוא שאל בלי למצמץ.

הנהנתי, ועדיין ניסיתי להבין למה אני מרגישה קצת מסוחררת בקרבתו. מקסימוס היה גבר מושך, עם תווי פנים חזקים, עצמות לחיים חדות, סנטר מרובע וגוף חטוב ושרירי. אבל הדבר הכי מרהיב בו היו העיניים שלו. צבע הענבר הייחודי בלט על רקע הגבות הכמעט שחורות והריסים השחורים הסמיכים. אבל לא אהבתי קעקועים — לא רק את שלו, באופן כללי — ובכל מקרה, הסיפורים ששמעתי על הבילויים של אָמוֹ ושלו לא ממש הפכו אותו למושך מבחינתי.

"אבא שלך שלח אותי. הוא ידע שנהיה לבד במכונית," הסביר מקסימוס והתניע את הרכב. הבנתי שהוא חושב שהשתיקה שלי נובעת מאי־נוחות, מה שבהחלט לא היה נכון, לפחות לא במובן שהוא חשב עליו.

חייכתי אליו חיוך קלוש ואז כרכתי זרועות ברפיון מסביב לתיק העור שלי. התחושה של העור הרך מתחת לאצבעות הרגיעה אותי. אינסה, אחותי הקטנה והחברותית, האשימה אותי לא פעם שאני לא מתאמצת מספיק לצאת מאזור הנוחות שלי, כי אף פעם לא חיפשתי קשרים עם אנשים מחוץ למשפחה המורחבת, אפילו לא באירועים חברתיים. ופתאום, כשמצאתי את עצמי לבד עם מישהו שלא הכרתי טוב, הבנתי כמה אני מגושמת חברתית בגלל ה"עצלנות" הזאת. "אני יודעת. אני ממש מודה לך שהסכמת לעזור."

הוא יצא ממגרש החניה, נוהג ביד אחת כשהיד השנייה מונחת בנינוחות על הקונסולה שבין המושבים.

"בכיף. את צריכה להגיע לאבא שלך בשלום."

שתיקה השתררה במכונית כשפילסנו דרך לצאת מהאזור הצפוף של מנהטן. רחוב ברודוויי תמיד היה גיהינום של פקקים בשעה הזאת.

לא היה לי מושג על מה אני יכולה לדבר עם מקסימוס. אחרי יום מלא בהרצאות, המוח שלי היה מותש מכדי לחשוב על נושאים שאולי יש לנו עניין משותף בהם. הוא בטח לא ירצה לשמוע על מגפות ואסכטולוגיה באומנות של ימי הביניים. אז במקום זה נשענתי אחורה ובהיתי בנוף שחלף על פנינו בחלון. קיוויתי שהוא לא ייעלב מזה, אבל אפילו מהמעט שידעתי עליו, הוא נראה כמו הטיפוס שיעדיף שתיקה על פני שיחת חולין סתמית.

"נצטרך לעשות עיקוף כי הייתה תאונה רצינית והפגישה של אבא שלך הייתה מחוץ למנהטן," אמר מקסימוס, ואני רק הנהנתי ועצמתי עיניים.

"פאק!"

כבר התחלתי להתנמנם, והשאגה שלו גרמה לי לקפוץ בהפתעה. לפני שהספקתי לשאול למה הוא קילל ככה, הטנדר סטה שמאלה. פלטתי צווחה מבוהלת ואחזתי את התיק שלי בכוח. הפניתי מבט אל מקסימוס בתקווה לקבל הסבר, אבל העיניים שלו התרוצצו בין המראה הפנימית של הרכב והכביש שלפנינו.

הסתובבתי במושב שלי כדי להבין מה קורה. שלוש מכוניות נצמדו אלינו מאחורה והנסיעה שלהן רמזה שמדובר בנהגים שמצפצפים על חוקי התנועה. מקסימוס הסתובב מעבר לפינה והרים את הטלפון שלו. "עוקבים אחרינו —"

העיניים שלי נפערו כשאחת מהמכוניות האיצה אפילו יותר.

היא התנגשה בנו מאחורה והראש שלי פגע בחלון הצדדי.

הכול נהיה שחור.

 

המלצות נוספות

עוד ספרים של קורה ריילי