פיתוי מתוק
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פיתוי מתוק
מכר
אלפי
עותקים
פיתוי מתוק
מכר
אלפי
עותקים

פיתוי מתוק

4.6 כוכבים (331 דירוגים)
ספר דיגיטלי
36
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

תקציר

 
בפעם הראשונה שקסיו פוגש את ארוסתו הצעירה, היא קוראת לו "אדוני".
 
קסיו מאבד את אשתו ונותר לטפל בשני ילדיו הקטנים, בזמן שהוא מנסה לבסס את שלטונו כאנדרבוס בפילדלפיה. במעמדו, נדרש ממנו להינשא בשנית והסובבים אותו מחפשים עבורו שידוך הולם – אישה שתהיה אימא לילדיו ותחמם את מיטתו בלילות.
קסיו נאלץ לפעול על פי הכללים ולציית למסורת רבת השנים.
 
כך נקלעת לחייו אישה – נערה – בקושי בגירה. ג'וליה אולי לא מה שהוא וילדיו צריכים, אבל היא יפהפייה, נועזת ומרדנית, והיא פיתוי מתוק שאינו יכול לעמוד בפניו.
 
קסיו מגלה שכלתו הטרייה אינה מה שציפה לקבל. במקום אומנת ורעיה, הוא מקבל כלה־ילדה חסרת ניסיון ותמימה. 
 
"פיתוי מתוק" הוא ספר יחיד ובעל סוף סגור שנכתב בין סדרות המאפיה של המחברת קורה ריילי: סדרת הבריתות ו־סדרת קאמורה קרטל.

פרק ראשון

פרולוג
קסיו
 
 
הבטתי בידיה המגואלות בדם של אשתי ולאחר מכן בגופה נטול החיים. אט־אט סגרתי את הדלת שמא דניאל יעבור. הוא לא צריך לראות מעבר למה שראה. הוורדים האדומים, שעוזרת הבית קנתה לגאיה בתור מתנה ליום הנישואים השמיני, מונחים מעוכים לצד הגופה הרפויה. ורדים אדומים בצבע הדם שהכתים את הסדינים ואת שמלתה הלבנה.
 
הרמתי את הטלפון שלי והתקשרתי לאבא. "קסיו, אין לך הזמנה למסעדה עם גאיה?"
 
"גאיה מתה."
 
דממה. "תחזור על מה שאמרת."
 
"גאיה מתה."
 
"קסיו..."
 
"מישהו צריך לנקות כאן לפני שדניאל יראה. שלח צוות ניקוי ותודיע ללוקה."
 
 
 
1
 
קסיו
 
 
כשאשתך מתה, העצבות והייאוש הם רגשות צפויים, אבל אני הרגשתי רק זעם ותרעומת בעודי צופה בארון מוּרד לקבר.
 
גאיה ואני היינו נשואים כבר שמונה שנים. ביום הנישואים שלנו, המוות חתם את הקשר בינינו. סוף הולם לזיווג שנועד לכישלון מהרגע הראשון. אולי יד הגורל היא שאותו היום היה היום הכי חם בקיץ. זיעה זלגה על מצחי ועל רקותיי, אבל הדמעות לא הצטרפו.
 
אבא הידק את אחיזתו בכתפי. האם כדי לייצב את עצמו או אותי? עורו היה חיוור מאז התקף הלב השלישי שלו ומותה של גאיה לא סייע. הוא פגש במבטי בדאגה. קטרקט כיסה את עיניו. כל יום שעבר גרם לו לדעוך יותר ויותר. ככל שנחלש, כך נאלצתי להתחזק. אם אתה מצטייר כחלש, המאפיה תטרוף אותך.
 
הנדתי קלות בראשי לעברו ואז הפניתי חזרה את מבטי לקבר בפנים נוקשות כפלדה.
 
כל אנדרבוס בפמיליה השתתף. אפילו לוקה ויטיאלו, הקאפו שלנו מניו יורק, שהגיע עם אשתו. כולם עטו פנים רציניות — מסכות מושלמות, בדיוק כמו שלי. הם עוד מעט יביעו תנחומים, ילחשו מילים כוזבות של הרגעה, בשעה שהשמועות על מותה של אשתי בטרם עת כבר נפוצות לכל עבר.
 
שמחתי שדניאל וסימונה אינם בוגרים מספיק כדי להבין מה נאמר. הם לא הבינו שאימם מתה. אפילו דניאל בן השנתיים לא הצליח להבין עד כמה סופית המילה "מתה". וסימונה... נשארה ללא אם בגיל ארבעה חודשים בלבד.
 
גל חדש של זעם הציף את גופי אבל הדחקתי אותו. כמה מהגברים סביבנו היו חברים. רובם חיפשו אות חולשה. הייתי אנדרבוס צעיר, צעיר מדי בעיני רבים, אבל לוקה סמך עליי שאמשול על פילדלפיה ביד רמה. לא אאכזב אותו או את אבא שלי.
 
לאחר הלוויה, התקבצנו באחוזה לארוחת צהריים. סיביל, עוזרת הבית שלי, מסרה לידיי את סימונה. התינוקת בכתה כל הלילה אבל עכשיו ישנה שנת ישרים בזרועותיי. דניאל נצמד לרגלי ונראה מבולבל. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ביקש את קרבתי מאז מותה של גאיה. הרגשתי את כל המבטים החומלים. לבד עם שני ילדים קטנים, אנדרבוס צעיר... הם חיפשו כל סדק קל בהופעתי.
 
אימא באה בחיוך עצוב ולקחה ממני את סימונה. היא הציעה לטפל בילדיי אבל היא הייתה בת שישים וארבע והייתה צריכה לטפל באבי. אחיותיי התאספו סביבנו וצייצו אל דניאל. מיה הרימה אותו והצמידה אותו לחזהּ. גם אחיותיי הציעו את עזרתן אבל לכל אחת מהן היו ילדים קטנים משלה והן לא גרו בקרבת מקום — למעט מיה.
 
"אתה נראה עייף, בן," אמר אבא בשקט.
 
"לא ישנתי הרבה בלילות האחרונים," מאז מותה של אימם, דניאל וסימונה לא ישנו יותר משעתיים ברצף. תמונת שמלתה המגואלת בדם של גאיה חלפה במוחי אבל הדחקתי אותה.
 
"אתה צריך לחפש אימא לילדים שלך," אמר אבא ונשען בכבדות על מקל ההליכה שלו.
 
"מנסואטו!" אימא קראה בשקט. "רק היום קברנו את גאיה."
 
אבא טפח על זרועה והביט בי. הוא ידע שאני לא צריך זמן כדי להתאבל על גאיה אבל היינו צריכים לשמור על הנימוס. על אחת כמה וכמה כשלא הייתי בטוח שאני רוצה אישה בחיי. אבל רצוני לא היה רלוונטי. כל היבט בחיי הוכתב על ידי כללי ברזל ומסורות מוצקות.
 
"הילדים צריכים אימא, ואתה צריך מישהי שתדאג לך," אמר אבא.
 
"גאיה אף פעם לא דאגה לו," מלמלה מיה. גם היא לא סלחה לאשתי המנוחה.
 
"לא כאן, לא היום," אמרתי בקוצר רוח. היא סגרה את פיה.
 
"אני מניחה שכבר חשבת על מישהי לקסיו," אמרה אחותי הבכורה אילריה לאבא בגלגול עיניים.
 
"כל קפטן וכל אנדרבוס שיש לו בת בגיל הנישואים כבר יצר קשר עם אבא," אמרה מיה בשקט.
 
אבא לא דיבר איתי על זה עדיין כי הוא ידע שלא אקשיב. אבל מיה כנראה צדקה. הייתי סחורה חמה — האנדרבוס הלא נשוי היחיד בפמיליה.
 
לוקה ואשתו אריה ניגשו אלינו. סימנתי למשפחתי להשתתק. לוקה לחץ שוב את ידי ואריה חייכה אל ילדיי. "אם אתה צריך הפוגה מהמחויבות שלך לזמן מה, תודיע לי," אמר לוקה.
 
 
 
"לא," אמרתי מייד. אם אוותר על המשרה שלי עכשיו, היא לא תחזור אליי. פילדלפיה הייתה העיר שלי ואני אשלוט בה.
 
לוקה הטה את ראשו. "אני יודע שזה לא יום מתאים לדון בו בדברים אבל דוד שלי פליקס פנה אליי."
 
אבא הנהן כאילו ידע מה לוקה עומד לומר. "זה רעיון הגיוני."
 
סימנתי להם לצאת אחריי אל הגינה. "מה יש?"
 
"אם לא הייתי יודע את הנסיבות למותה של אשתך, לא הייתי מעלה את הנושא היום. זה חוסר כבוד." לוקה כבר ידע מה אענה לו.
 
אבא נענע את ראשו. "אנחנו לא יכולים לחכות לשנה המצופה מאיתנו. הנכדים שלי צריכים אימא."
 
"על מה אתה רוצה לדבר?" שאלתי את לוקה, נמאס לי שאבא שלי יודע מה קורה ולא משתף אותי.
 
"לדוד שלי פליקס יש בת שלא יועדה לאף אחד. היא יכולה להיות אשתך. זיווג בין פילדלפיה ובולטימור יחזק את העוצמה שלך, קסיו," אמר לוקה.
 
פליקס ריצו שלט בתור אנדרבוס על בולטימור. הוא קיבל את התפקיד כשנישא לאחת מדודותיו של לוקה — לא כי הוא הצטיין בתפקידו — אלא כי הוא היה איש נסבל. לא זכרתי את הבת שלו.
 
"למה היא לא התחתנה עדיין?" בתור בתו של בכיר רם דרג, היא הייתה אמורה להיות מובטחת למישהו בפמיליה במשך שנים... אלא אם משהו לא בסדר איתה.
 
לוקה ואבא החליפו מבט שעורר את כוננותי. "היא הייתה מיועדת לבן של אחד הקפטנים, אבל הוא נהרג במהלך מתקפה של הברטווה בשנה שעברה."
 
אבא זיהה מייד את פניי המוטרדות והוסיף, "היא לא הכירה אותו. היא נפגשה איתו רק פעם אחת כשהייתה בת שתים־עשרה."
 
היה עוד לסיפור הזה.
 
"תוכל להתחתן איתה בתחילת נובמבר. ככה החתונה לא תהיה קרובה מדי ללוויה של גאיה."
 
"למה נובמבר?"
 
"עד אז היא תהיה בת שמונה־עשרה," אמר לוקה.
 
הבטתי בו ובאבי. הם יצאו מדעתם? "הבחורה צעירה ממני בכמעט ארבע־עשרה שנים!"
 
"בהתחשב בנסיבות שלך, היא האפשרות הטובה ביותר, קסיו," הפציר בי אבא. "כל שאר הבנות הזמינות של הבכירים בדרגות הגבוהות צעירות עוד יותר ואני בספק שתהיה מוכן להתחתן עם אלמנה, לאור ניסיון העבר שלך."
 
הבעת פניי התקשחה. "היום זה לא הזמן המתאים לדון בזה."
 
לוקה הטה את ראשו. "אל תחכה יותר מדי. פליקס רוצה למצוא שידוך לג'וליה מהר ככל האפשר."
 
הנדתי בראשי בקוצר רוח ואז חזרתי פנימה. אימא ניסתה להרגיע את סימונה שהחלה לבכות, ומיה יצאה מהסלון עם דניאל באמצע התקף עצבים. הייתי זקוק לאישה, אבל ברגע זה לא הייתה לי היכולת הנפשית לקבל החלטה כזאת.
 
 
 
פארו הושיט לי מרטיני לפני שהתיישב בכורסה מולי במשרד. "אתה נראה זוועה, קסיו."
 
חייכתי אליו חיוך מתוח. "עוד לילה ללא שינה."
 
 
הוא לגם מהמשקה שלו והביט בי באי שביעות רצון. "תסכים להצעה של ריצו. אתה צריך אישה. תוכל להתחתן תוך פחות מארבעה חודשים. הוא רוצה אותך נואשות במשפחה שלו, כדי להציל את התחת העלוב שלו, אחרת הוא היה מחכה שתחליט. אני בטוח שהוא היה יכול למצוא בעל אחר לבת שלו בשלב זה."
 
שתיתי חצי מהמרטיני שלי בלגימה אחת. "יש בינינו הפרש של כמעט ארבע־עשרה שנה. אתה מבין שאצטרך לחכות שימלאו לה שמונה־עשרה."
 
"אז תתחתן עם אלמנה. אחרי מה שקרה לך עם גאיה, אתה באמת רוצה אישה שכרוכה אחרי גבר אחר?" הוא שאל בשקט.
 
העוויתי את פניי. רוב הימים ניסיתי לשכוח את גאיה, ואפילו דניאל הפסיק לבקש את אימא שלו והבין שהיא לא תחזור. הוא נעשה שקט מאוד מאז ולא אמר אף מילה.
 
"לא," אמרתי בתוקף. "לא אלמנה." לא רק שלא רציתי להסתכן בסיבוב שני של מה שהיה לי, לכל האלמנות בשוק היו ילדים ולא רציתי שילדיי יצטרכו לחלוק איתם את תשומת ליבה של אימם החדשה. הם היו זקוקים לאהבה ולדאגה מרביות. הם סבלו ולא משנה כמה השתדלתי, לא יכולתי לתת להם את מה שהיו צריכים.
 
"למען השם, תתקשר לריצו. מה הבעיה? הבחורה עוד מעט תהיה בגירה."
 
הפניתי את מבטי אליו.
 
"גברים אחרים היו הורגים בשביל ההזדמנות לקבל שוב בחורה צעירה וסקסית במיטה, ואתה מתחסד כשמציעים לך דבר כזה על מגש של כסף."
 
"אם לא היינו חברי ילדות, הייתי כורת לך אצבע בגלל הטון הזה," אמרתי.
 
"אז טוב שאנחנו חברים," אמר פארו והרים את כוסו.
 
 
 
לאחר עוד לילה גדוש צרחות, התקשרתי לפליקס בבוקר.
 
"שלום, פליקס, זה קסיו."
 
"קסיו, טוב לשמוע ממך. אני מניח שהתקשרת לעדכן לגבי החלטתך בנושא הנישואים עם הבת שלי?"
 
"אשמח להתחתן איתה." זו לא הייתה האמת בדיוק. היא הייתה האפשרות היחידה כדי לשמור על שפיותי. "אני לא יכול לחכות עוד הרבה זמן. אתה יודע שיש לי שני ילדים קטנים שזקוקים לאימא."
 
"כמובן. ג'וליה טיפוס חם ואוהב מאוד. נוכל לקבוע את החתונה לתחילת נובמבר, יום לאחר יום הולדתה השמונה־עשר?"
 
חרקתי שיניים. "בסדר. נשמע סביר."
 
"הייתי רוצה שתפגוש אותה קודם כדי שנוכל לדון בפרטי המסיבה. זו תהיה עבודה רבה לארגן חתונה גדולה בהתראה קצרה כל כך."
 
"אתה מתעקש על חתונה גדולה?"
 
"כן. ג'וליה היא הבת היחידה שלנו ואשתי רוצה לארגן משהו מיוחד לכבודה. כשהבן שלנו התחתן, היא לא ממש הצליחה לתכנן את האירוע כמו שרצתה. מה גם שבהתחשב במעמד שלנו, זה יהיה אירוע חברתי משמעותי, קסיו."
 
"אני לא יכול להיות מעורב בתכנון. יש לי מספיק דברים על הראש, אז אשתך תצטרך לעשות הכול."
 
"זו לא תהיה בעיה. בוא נדבר על הפרטים כשתגיע, בסדר? מתי תוכל לבוא?"
 
סיביל תכננה לבלות את סוף השבוע אצלי בבית כדי להשגיח על הילדים. "בעוד יומיים, אבל לא אוכל להישאר לאורך זמן."
 
"מושלם. קיבלת את ההחלטה הנכונה, קסיו. ג'וליה נהדרת."
 
 
 
ג'וליה
 
 
אבא התנהג מוזר במהלך הארוחה. הוא כל הזמן נעץ בי מבטים כאילו הוא רוצה להגיד משהו אבל לא אמר. אימא נראתה כאילו קיבלה הזמנה למכירת קיץ מיוחדת של שאנל.
 
כשסיימתי את ארוחת הערב, חיכיתי שאבא יאשר לי לצאת. רציתי לסיים את הציור שהתחלתי לצייר הבוקר. עכשיו שסיימתי את התיכון, ניצלתי את זמני הפנוי לשיפור כישורי הציור שלי.
 
הוא כחכח בגרונו ואמר, "אנחנו צריכים לדבר איתך."
 
"אוקיי," אמרתי לאיטי. בפעם האחרונה שאבא יזם שיחה כזאת, הוא סיפר לי שהארוס שלי נהרג במתקפה של הברטווה. זה לא הכאיב לי כפי שהיה אמור לקרות, בהתחשב בעתידנו הצפוי, וזאת מאחר שפגשתי אותו רק פעם אחת לפני שנים רבות. אימא הייתה היחידה שבכתה, בעיקר כי מותו השאיר אותי בגיל שבע־עשרה בלי ארוס. זו הייתה שערורייה בהתהוות.
 
"מצאנו לך בעל חדש."
 
"אה," אמרתי. לא ציפיתי שיחתנו אותי בקרוב, אבל בהתחשב בגילי, קיוויתי שיערבו אותי בתהליך מציאת בעלי לעתיד.
 
"הוא אנדרבוס!" פלטה אימי בחיוך קורן.
 
גבותיי הזדקרו. לא פלא שהיא התלהבה כל כך. ארוסי המנוח היה רק בנו של קפטן, לא משהו מלהיב — לדעת אימי.
 
חיפשתי בראשי איזה אנדרבוס קרוב לגילי אבל לא מצאתי אף אחד. "מי הוא?"
 
אבא חמק ממבטי. "קסיו מורטי."
 
פי נשמט. אבא דיבר איתי לעיתים קרובות על ענייני עסקים כשהיה צריך להוציא קיטור, כי אימא לא התעניינה בפרטים. על השם מורטי שמעתי כבר כמה חודשים. האנדרבוס הכי אכזרי בפמיליה איבד את אשתו ונשאר לגדל שני ילדים קטנים לבד. השערות לגבי איך ולמה אשתו מתה היו נפוצות, אבל רק הקאפו ידע את הפרטים. היו שאמרו שמורטי הרג את אשתו בהתפרצות זעם, ואילו אחרים אמרו שנמאס לה לחיות תחת שלטונו הקפדני. היו אפילו אנשים ששערו שהיא התאבדה כדי לחמוק מאכזריותו. אף שמועה לא עוררה בי רצון לפגוש את האיש ובטח שלא להתחתן איתו.
 
"הוא הרבה יותר מבוגר ממני," אמרתי לבסוף.
 
"שלוש־עשרה שנה, ג'וליה. הוא גבר בשיא אונו," נזפה אימא.
 
"למה הוא רוצה אותי?" אפילו לא פגשתי אותו. הוא לא מכיר אותי. ומה שהיה גרוע יותר — לא היה לי מושג איך מגדלים ילדים.
 
"את בת למשפחת ריצו. שילוב של שתי משפחות חשובות תמיד מתקבל בברכה," אמרה אימא.
 
הבטתי באבא אבל הוא הביט בכוס היין שלו. הדבר האחרון שאמר לי לגבי קסיו היה שלוקה הפך אותו לאנדרבוס כי שניהם דומים — אכזריים ללא רחם, חסרי לב ובנויים כמו שוורים.
 
ועכשיו הוא מוסר אותי לגבר כזה.
 
 
"מתי?" שאלתי. בהתחשב בהתלהבות של אימא, כל הפרטים כנראה כבר נקבעו.
 
"יום לאחר יום ההולדת שלך," אמרה אימא.
 
"אני מופתעת שחיכית שאתבגר, הרי אנחנו לא חברה שומרת חוק באופן כללי."
 
אימא הידקה את שפתיה. "אני מקווה שתיפטרי מהחוצפה הזאת לפני שתפגשי את קסיו. גבר כמוהו לא יסבול את החוצפה שלך."
 
ידיי נקפצו לאגרופים תחת השולחן. סביר להניח שאימא הייתה הכוח המניע מאחורי הנישואים. היא תמיד ניסתה לשפר את מצבנו בפמיליה.
 
היא חייכה ואז קמה על רגליה. "כדאי שאתחיל לחפש מקום. זה יהיה אירוע השנה."
 
היא טפחה על לחיי כאילו אני פודל קטן וחמוד שזכה בגביע בתחרות כלבים. היא שמה לב להבעת פניי החמוצה וקימטה את מצחה. "אני לא בטוחה שקסיו יאהב את הפרצוף החמוץ שלך... או את הפוני."
 
"היא נראית בסדר, אגידיה," אבא אמר בנחישות.
 
"היא נראית יפה וצעירה, לא מתוחכמת וכמו ליידי."
 
"אם קסיו רוצה ליידי, הוא צריך להפסיק לשדוד עריסות," מלמלתי.
 
אימא השתנקה וטפחה בידה על ליבה כאילו הכנסתי אותה במו ידיי לקבר בשלב מוקדם. אבא ניסה להסוות חיוך על ידי שיעול.
 
לא ניתן היה לעבוד על אימא. היא הפנתה אליו אצבע מזהירה. "תכניס קצת שכל לראש של הבת שלך. אתה מכיר את קסיו. תמיד אמרתי לך להיות קשוח יותר איתה." היא הסתובבה ויצאה כשהחצאית הארוכה שלה מתנופפת אחריה.
 
אבא נאנח וחייך אליי חיוך עייף. "אימא שלך תמיד רוצה בשבילך את הטוב ביותר."
 
"היא רוצה את הטוב ביותר למעמד שלנו. איך חתונה עם איש אכזר תועיל לי, אבא?"
 
"בואי," אמר אבא וקם על רגליו, "בואי נטייל בגינה."
 
הלכתי אחריו. הוא הושיט את זרועו ואחזתי בה. האוויר היה חמים ולח והכה בי כמו כדור ברזל. "קסיו לא כזה מבוגר, ג'וליה. הוא רק בן שלושים ואחת."
 
ניסיתי לחשוב על גברים בגילו אבל מעולם לא הקדשתי תשומת לב לגברים. האם לוקה לא בן גילו בערך? המחשבה על בן דודי לא הייתה נחמה; היא הפחידה אותי בטירוף. אם קסיו היה כזה...
 
מה אם הוא בריון שמן ומגעיל? הבטתי באבא. עיניו החומות התרככו. "אל תסתכלי עליי כאילו בגדתי בך. להיות אשתו של קסיו זה לא נורא כל כך."
 
"אכזרי להחריד. ככה קראת לו. זוכר?"
 
אבא הנהן באשמה. "כלפי אנשיו וכלפי האויב, לא כלפייך."
 
"איך אתה יכול להיות בטוח? למה אשתו מתה? איך? מה אם הוא הרג אותה? הוא התעלל בה בצורה איומה שגרמה לה להתאבד?" נשמתי עמוק וניסיתי להירגע.
 
אבא הסיט את הפוני שלי מעל פניי. "מעולם לא ראיתי אותך מפוחדת כל כך," הוא נאנח. "לוקה הבטיח לי שקסיו לא אחראי למותה של אשתו."
 
"אתה סומך על לוקה? לא אמרת לי שהוא מנסה לבסס את הכוח שלו?"
 
"לא הייתי צריך להגיד לך כל כך הרבה."
 
"ואיך לוקה יכול להיות בטוח לגבי מה שקרה לגברת מורטי? אתה יודע איך זה, גם קאפו לא מתערב בעניינים משפחתיים."
 
אבא תפס בכתפיי. "קסיו לא יניח עלייך יד אם יש לו שכל בראש."
 
שנינו ידענו שאבא לא יוכל לעשות דבר ברגע שאהיה נשואה לקסיו. ואם מדברים בכנות, הוא לא היה הטיפוס שיסתכן בסכסוך שבו הוא יפסיד. לוקה העדיף את קסיו על פני אבי. אם יהיה עליו לבחור בין השניים, אבא ימצא את מותו במהירות.
 
"הוא יבוא לפגוש אותך מחר."
 
פסעתי לאחור בהלם. "מחר?"
 
 

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
331 דירוגים
244 דירוגים
51 דירוגים
23 דירוגים
7 דירוגים
6 דירוגים
20/9/2024

5 שעות של הנאה צרופה קורה ריילי יודעת מה היא עושה עדיין לא קראתי את הסידרה נולדו לדם וקאמורה קרטל אם הפסדתי שלא קראתי וחייבת לקנות אותם עשו לייק👍

11
28/7/2024

אחרי רצף של ספרים די סבירים של קורה, סוף סוף הגעתי לספר הזה ואני שמחה ברמות שאהבתי אותו ג׳וליה נכנסת בגיל די צעיר לנישואי שידוך עם קסיו, גבר שסוחב מטענים מהעבר שלו וחי בתוך כאוס עם שני הילדים שלו כחלק מהנישואים היא צריכה לגדל את הילדים של קסיו, להיות להם כאמא. היא מגיעה די חסרת ניסיון ולומדת תוך כדי הפעולות היא מעוררת השראה בטירוף והיה לי כיף לקרוא מהנקודת מבט שלה איך היא מתמודדת עם הכל החיבור שלה עם הילדים מתוק מאוד, הם לאט לאט מתקרבים ובעיקר עם דניאל שהוא מסוגר בתוך עצמו, לא מתקשר ומדבר בכלל וג׳וליה לאט לאט גורמת לו להיפתח אליה זה באמת שבה לי את הלב, כל הניסיונות שלה ושל קסיו לגרום לדניאל ללמוד לתקשר מחדש לאחר הטראומה שלו כילד וזה ריגש אותי בטירוף שזה סוף סוף קרה החיבור של ג׳וליה וקסיו יפה ברמות, למרות היותו גבר מאפיה הוא גבר כזה שמתחשב בג׳וליה ואהבתי שבסופו של דבר הוא קיבל אותה כמו שהיא ולא ניסה לשנות אותה כמו בתחילת הקשר שלהם ג׳וליה הזכירה לי קצת את ולנטינה ואת הסיפור שלה עם דנטה שתיהן נשים שהצליחו בנישואים שלהן למרות שנכנסו מלכתחילה למקום מסובך, הן שתיהן נחושות ומעניינות וכאלו שרוצות רק בטובת אחרים בקיצור אהבתי בספר הכל, סוף סוף עוד ספר של קורה שבנוי טוב וכזה שאני רק רוצה לקרוא בלי לעצור

3
18/12/2024

לשמחתי המאפיה היא החלק השולי בספר, הסיפור מרגש וסוחף

1
7/12/2024

אחרי יום קריאה מהנה. ככול שקראתי יותר כך נשאבתי אחרי הגיבורה של הסיפור, כעסתי, בכיתי, ונדהמתי מעומק הכתיבה והתוכן מסופר בצורה מדויקת להפליא.

1
28/5/2024

ספר מקסים, ממכר ופשוט מעולה. קורה ריילי לא קולעת אצלי בכל ספר, אבל הספר הזה הוא אחד האהובים עליי. דמויות מצויינות, עלילה סוחפת , סקסי ורומנטי. נהנתי מכל רגע ורגע.

1
11/6/2025

ספר יפה כמו כל הספרים של קורה

9/6/2025

נמנעתי מהספר הרבה זמן בגלל שהוא לא חלק ישיר מהסדרה, אבל טעיתי בגדול! אחד מהספרים היותר טובים של קורה, מרגש, סוחף, נהנתי מכל רגע.

2/5/2025

מושלם.

2/5/2025

וואו, ספר יפה ומרגש מאוד, עוד הוכחה שגיל זה רק מספר לפעמים ואין לשפוט לפי מראה.

18/4/2025

קראתי את סדרת ״ נולדו לדם״ ואת קאמורה קרטל ואת הסיפור של דנילו וסופיה ועד כה, ג׳וליה היא הדמות הנשית הכי אהובה עלי. צעירה נאיבית, יפה עם בגדים מוזרים, והכי חשוב: טובה וחזקה. גם קסיו שווה.

5/2/2025

ואו הספר מעולה, אי אפשר להתאכזב מקורה ריילי

12/1/2025

זה היה אחד הספרים האחרונים בסדרה שקראתי. משום מה, זה נראה לי פחות סקסי משאר הסיפורים. כמה טעיתי, שינוי מרענן היה לקרוא על דמות נשית שלא רק שהיא בטוחה בעצמה וביכולות שלה, אלא שגם הצליחה לרכך לב קשה מאבן. קורה ריילי כותבת היטב את הסדרה הזו(וגם את סדרות המשנה) וספר זה לא נופל באיכותו משאר הסדרה המוצלחת

10/1/2025

ספר מקסים - על לקיחת אחריות לבניית זוגיות טובה למרות הקשיים. ״אושר זה בחירה״ אחד היפים, אם לא היפה ביותר, של קורה.

24/10/2024

בין הספרים הטובים של קורה ריילי!! נהניתי מאוד לקרוא וסיימתי אותו תוך כמה ימים ממליצה לכולן

16/10/2024

הספר הכי טוב שלה במאה אחוזים!!!!!!

10/9/2024

לדעתי הספר הכי טוב של קורה

18/8/2024

קצת נמרח בסוף, אבל ספר מדהיםם

22/7/2024

אוהבת את קורה ונהנית מאוד מכל הספרים שלה , ספר חמוד ודיי לייט לעומת שאר הספרים שבסדרה אבל נהנתי מאוד

7/7/2024

שלמותתתת אין על קורהה

27/6/2024

בין הטובים של קורה!!!

18/5/2024

מושלם! תודה רבה

14/5/2024

וואו איזה ספר פשוט מרתק, לא יכולתי להוריד אותו מהיד

7/2/2024

אהבתי מאוד!

29/1/2024

מה אפשר לכתוב על קורה שלא כתבו היא פשוט גאונה ספר מהמם אחד הטובים שלה אהבתי מאד ספר מרגש מאד מאפיה כמו שרק היא יודעת לכתוב פשוט מושלם ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️

6/1/2024

מושלם!!! נהניתי מאוד לקרוא את הספר. המשך נפלא לסידרת הספרים המדהימה

5/1/2024

מהספרים היותר טובים שלה

31/12/2023

אחד הספרים היפים של המאפייה, קצת מתעלם מנושט המאפיה והרוע ויותר ביחסי בני זוג במערכת מורכבת דמויות אנושיות וסיפור שנרקם אט אט מאוד מהנה, ונקרא בנשימה אחת

11/12/2023

כיפי. קצר קליל וקסום

25/11/2023

בגלל שהספר עומד בפני עצמו ולא חלק ישיר מהסדרה חשבתי שהוא יהיה פחות מושך, אבל טעיתי ממש. הספר מצוין ואפילו מתעלה על כמה מהספרים הקודמים. אהבתי מאוד שיש מתח מסוים בספר ולוקח זמן לגלות את כל הפרטים, זה ממש הוסיף עניין. שמחתי גם שהספר התקדם הרבה שנים קדימה ונתן מבט על החיים שלהם. כיף לקרוא על אישה חזקה שעומדת על שלה ומצליחה לשנות את הגבר שלה בעזרת נחישות וטוב לב. בקיצור, ספר פשוט מעולה שנקרא ביומים.

11/11/2023

לא חשבתי שזה יעניין אותי כמו שאר הספרים, אבל טעיתי ובגדול, סיימתי ביום אחר הספר שאב אותי נכתב ברמה מעולה ממש מומלץ

14/10/2023

סיימתי ביום אחד

4/9/2023

פקפקתי בכמה שהספר עלול לעניין אותי, במיוחד אחרי שקראתי על נינו וקיארה והם היו הזוג הכי כובש בענייני בסדרה ולא ציפיתי שעוד זוג אנונימיים יעניין אותי, אבל הופתעתי לגלות שהעלילה הרכה והמתוקה פשוט כמו שמו של הספר - פיתוי מתוק. שוב ריילי הצליחה לסחוף אותי לעוד מישור בעולם המאפיה המקסים והמרתק שלה, הצלחתי להתעניין, לחבר בין דמויות וזצנים ונהנתי מכל רגע. הספר הזה הרבה פחות מטלטל משאר הספרים שקראתי בסדרות שלה - אבל ממש לא נופל מהם. יש עליות וירידות, ישנן טלטלות מסוימות וכמובן בחירות בלתי צפויות מצד הגברים המככבים באומן הזה. גם מבחינה אירוטיהיא מעט שדרגה את התוכן וזה בהחלט היה חידוש מרענן אם כי חבל לי שלא לקחה את זה קצת יותר קדימה. הספר טוב, היה ניתן להעמיק בו יותר ולפתח אותו יותר אבל איכשהו הפשטות שבמציאות אושר מתוך בחירה כבשה את העניין שלי בספר.

23/8/2023

מהמםםם. סיפור אהבה מקסים.

21/8/2023

האהוב עלי מכל הספרים עד עכשיו

30/7/2023

הספר האהוב עליי של קורה ריילי

22/7/2023

מהמם. מרגש. אין מילים

20/7/2023

וואו! מושלם! אוהבת את הכתיבה של קורה ריילי! מומלץ בחום!

20/6/2023

רומן כפייתי מיני ומחשמל , סיפור אהבה סקסי מרתק ומותח.

22/4/2023

מעולה ומומלץ

6/4/2023

אהבתי! מאוד! סוף סוף אישה שעומדת על שלה ולא כנועה, ועושה את זה בחן ולא בכעס. וכמובן שמצליחה לרכך את ליבו סיפור מקסים

10/3/2023

מהמם

2/10/2022

ספר מהמם

26/9/2022

מעולה!

19/9/2022

סיפור אהבה מתוק!!

10/9/2022

הספר מהמם וסוחף סיימתי אותו ביום אחד

2/9/2022

מושלם אין מה להגיד יותר תוך כמה שעות סיימתי אותו!!

29/8/2022

ספר חמוד אך לא פחות ממרתק כראוי לסדרת המאפיות של קורה ריילי

25/8/2022

ספר מעולה אהבתי

25/8/2022

ספר פשוט יפה וממיס את הלב קראתי ביום אחד שווה

24/8/2022

קסיו וגוליה זוג מקסים!!! סיימתי את הספר תוך כמה שעות מומלץ!! במיוחד למי שהיה לו קשה לסיים את נולדו לדם ו הקאמורה

24/8/2022

במילה אחת "וואו"

14/8/2022

טוב

5/8/2022

ספר חמוד מאד שפשוט כיף לקרא. ספר שהוא כמו ממתק, משהו שכיף לעשות כשלא רוצים לחשוב על כלום ורק לנקות קצת את הראש ולהנות. לא ספר מופת אבל ספר שבהחלט אפשר לבלות איתו כמה שעות ברוגע והנאה.

4/8/2022

אחד הספרים הכי יפים שיצא לי לקרוא לאחרונה

25/7/2022

וואהו איזה ספר מקסים . כתוב יפה כל כך מעניין מותח והרבה עיניין מההתחלה עד הסוף המקסים. נהנתי מאוד. בהחלט הכי שווה קריאה .

23/6/2022

ספר מקסים, רומנטי עם קצת מתח, סוף צפוי, אבל לא עזבתי לרגע אותו.

27/5/2022

מושלם❤❤❤❤❤

13/5/2022

ואוו... כמו כל הספרים של קורה גם הוא לא אכזב ללא ספר ספר מדהים ומיוחד לא יכולתי להפסיק לקרוא וסיימתי אותו תוך שעות ספורות

24/4/2022

נהנתי מאד

23/4/2022

ספר מתוק ושובה לב חלום

21/4/2022

Wow!! ספר מקסים!! נהנתי מכל רגע

11/4/2022

אחד הספרים היותר טובים של קורה ריילי. הספר שונה משאר הספרים בסדרה ופשוט אי אפשר להפסיק לקרוא אותו. בנות סמכו עליי אתן לא תתחרטו!

19/3/2022

ספר מושלם עלילה רומנטית ספר מאפיה מושלם

24/2/2022

תקשיבו לי בנות לכו על זהההה!!!!!

23/2/2022

וואו 🔥🔥הספר הכי טוב לדעתי ממש מרגש קראתי ביום אחד , חבל שנגמר כל כך מהר 🌻🌻

21/2/2022

מקסים ואופטימי וצפוי

14/2/2022

ספר מושלם!

22/1/2022

קורה הזאת! כל ספר פיצוץ!

14/1/2022

מומלץ מאוד

10/1/2022

ספר מדהים מרתק, נקרע בערב אחד

24/12/2021

הספר כתוב נהדר. אהבתי מאוד חבל שנגמר

20/12/2021

אויי מושלםם!!אי אפשר לעצור לרגע

10/12/2021

קורה פשוט מוכשרת בטירוף כל הספרים שלה וואוו ספר מהמם

9/11/2021

וואו!!! הוא פשוט מהמם וכל מילה מיותרת.

26/10/2021

וואו מומלץ בטירוף! קצת התבאסתי שלא ארוך יותר

27/9/2021

מושלם

4/9/2021

מושלם מכל כך הרבה בחינות

24/7/2021

וואו לאחרונה גיליתי את הכתיבה של קורה ריילי ואני מאוהבת!!! ממליצה לכולם בחום להתחיל לקרוא!!!

19/7/2021

זה הספר הראשון שרכשתי מהז'אנר שפתח לפני עולם שלם של סיפורי מאפיה חמישה כוכבים לא מספיקים. סופרת מדהימה !!!

24/6/2021

קורה ריילי גאונה!!! כובשת ממליצה בחום

24/6/2021

מדהים🧡🧡

7/6/2021

אהבתי מאוד

1/6/2021

מהמם. הספר כתוב ברהיטות, קשה לעזוב מהיד, אז פנו לכם כמה שעות טובות.

22/4/2021

מהמם

21/4/2021

ספר מושלם שאי אפשר להפסיק לקרוא!

4/4/2021

באמת סוכריה מתוקה וחביבה. ספר קליל מאד, וזה מה שנחמד בו.

20/2/2021

ממש כשמו כן הוא

19/2/2021

מיוחד מאוד וסוחף שווה ביותר❣

9/2/2021

ספר מקסים ומרגש , מלמד על החיים , הדמות של ג’וליה פשוט מהממת צעירה אבל יש בה המון חוכמת חיים כמה אהבה וקבלה יש בה . וקסיו הורס!! כמו כל הספרים הכתיבה של הסופרת שנונה ונוגעת מומלץ!!!

6/2/2021

אהבתי מאוד

26/1/2021

ספר מהנה כתוב בצורה עניינית ומעניינת

15/1/2021

ספר מדהים, סוחף ומרגש!

12/1/2021

נהנתי מאד!

4/1/2021

ספר ממש כיפי ויפה. הגיבורה לשם שינוי חזקה באמת. ברומנים מהסוג הזה הגיבורה, כדי להדגיש את יכולתה לעמוד מול גבר האלפא האימתני, מעצבנת. כל הזמן. לשם העיצבון, כדי להדגיש שהיא לא עושה מה שאומרים לה. למרבה הצער, לקראת סוף הספר, כשהבינה שהגבר דווקא אחלה, היא מתרצה. מה שעושה אותה ממש חלשה, אהבלה וקפריזית. זה למרבה השמחה לא מה שמתרחש בספר הזה

2/1/2021

פשוט מעולההה. סיימתי מהר. כיף לקרוא, זורם. מומלץ לגמרי!!!

2/1/2021

מקסים!

20/12/2020

כיאה לקורה ריילי, כתוב בצורה זורמת, קלילה ומעניינת. ספר שכיף לקרוא . מהמם!

7/12/2020

אמלה ספר מושלם , מה זה הספר הזה??!! ממליצה לגמרי ולגמרי אין על הסופרת הזאת!.

3/12/2020

מושלם

30/11/2020

מושלם

29/11/2020

מהמם

28/11/2020

עוד ספר מקסים ומרגש של סופרת באמת מוכשרת :-)

23/11/2020

מושלם מושלם מושלם!!

20/11/2020

מושלם! מותח מההתחלה

13/11/2020

ממש נהנהתי לקרוא את הספר.בין 2 ספרים בסדרה הזאת,את הספר הזה אהבתי יותר

29/10/2020

נהניתי מאוד!

26/10/2020

וואווווווו!!! ווואוווו!!! כמו תמיד קיירה כותבת מדהים, סוחפת ומרגשת!! ממליצה בחום!

25/10/2020

מקסים, אהבה כיפית ומפתיעה

25/10/2020

פשוט ספר מעולה!!! הדמות הראשית סוחפת ומדהימה עוד ספר מעולה של קורה

19/10/2020

קורה ריילי במיטבה כמו תמיד! עוד ספר מושלם שלה!!

17/10/2020

כרגיל סדרה מצוינת ומפתיעה בכל ספר מחדש

9/10/2020

אני אוהבת את הספרים של קורה ריילי. יש בהם הכל - מתח, רומנטיקה, משפחה, מאפיה, אירוטי. פשוט כייף לשקוע בספר

30/9/2020

דמות נשית מיוחדת במינה, ספר זורם, כתוב יפה, מרגש ורומנטי

28/9/2020

ספר מרתק שכיף לקרוא. סיימתי ביום אחד ועם חיוך על הפנים

22/9/2020

מחמם את הלב , מרגש, מותח.. כל מי שקראה את שאר הספרים שלה יותר ממוזמנת לקרוא גם אותו. לדעתי לא תתאכזבו .

16/9/2020

אותי הספר ריתק כתוב יפה

15/9/2020

אהבתי! קראתי תוך יום (עבודה) אל תוך הלילה. תמיד נרתעתי מספרי מאפיה, כיון שיש לי התנגדות ליצור הילה לפושעים, אבל החלק המאפיונרי מוצנע בספר. העיקר כאן הוא תהליך בניית אמון.

14/9/2020

מקסים, נהניתי מכל רגע.

7/9/2020

וואו איזה ספר מרגש...מלמד המון על החיים לא לשפוט אחרים לא להסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו..מלמד על נפילות בחיים ועל ההתמודדויות בדרך חזרה למעלה...רומנטי שנון מרגש...מיוחד

31/8/2020

מתוק וקליל, ספר מושלם על רגשות ועל נאמנות..מומלץ😊

27/8/2020

כתוב היטב סוחף וסקסי

26/8/2020

מושלםם כמו כל הספרים של קורה, מתה על הכתיבה שלה 🔥

22/8/2020

סוחף

22/8/2020

וואוו אין לי מילים אחד הספרים הטובים שלה,לא יכולתי להניח את הספר לשניה , ועוד ביום שישי בין בישולים לניקיונות , ממליצה בחום ובאהבה .

20/8/2020

אהבתי. מעניין. מלמד. חיים שלמים עם הרבה תהפוכות שמביאים לסוף טוב , מספק ומאפשר לי כקוראת ללמוד הרבה על החיים, ואיך ומה אפשר להשיג בהם אם מאפשרים לעצמנו ללמוד ולקחת את הטוב. ממליצה בחום. קראתי ברצף לילה שלם .. כי לא יכולתי להניח מהיד.

6/8/2020

כל הספרים שלה מושלמים מחכה כבר לספר הבא

3/8/2020

מושלם

1/8/2020

ספר מקסים!!!

29/7/2020

מקסים

28/7/2020

יפהפה👌🏻🔥😊♥️

24/7/2020

מושלם. מושלם. מושלם.

22/7/2020

מהמם

22/7/2020

עלילה מאוד זורמת וסיפור שנבנה בצורה הדרגתית באופן שמושך את הקורא להמשיך ולקרוא. אהבתי ממש!

21/7/2020

ספר בודד שאינו חלק מסדרת המאפיה , הוא שונה מהסדרה אבל דומה יש קשר לחלק מהדמויות ספר מהמם, מיוחד, שונה. נהנתי מאוד!

21/7/2020

ספר מהמם ומרגש צריך לעשות עליו סרט. נהנתי מכל רגע

21/7/2020

במילה אחת: מוווווושלם !!! ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️

16/7/2020

מושלםםםםםםםםםםםםם קורה ריילי סופרת בחסד עליון!!!

13/7/2020

הכי טוב של קןרה ריילי בסדרת הקאמורה קרטל!!!

12/7/2020

אהבתי מאוד

12/7/2020

מקסים מקסים ממליצה בחום רוצו לקרוא. אין כמעט אלימות רק מסורת יפה.

12/7/2020

עוד ספר נפלא של קורה ריילי. תמיד נחמד לקרוא על הדמויות מסדרת המאפיה ולהכיר דמויות חדשות. מחכה בקוצר רוח לספרים נוספים של הסופרת הנפלאה הזאת.

11/7/2020

ספר מקסים נהנתי מאוד

11/7/2020

אהבתי,מצוין

11/7/2020

אין מיליםםםם קורה ריילי היא המלכה הבלתי מעורערת!!!!!!!

11/7/2020

עוד ספר מדהים מסופרת מדהימה

11/7/2020

ספר משובח, מרגש כמו שקורה ריילי יודעת לעשות

11/7/2020

ספר מושלם יש לה יותר טובים אבל ספר ממש מעניין

11/7/2020

ספר טוב מרגש ויפה נהנתי לקרוא

10/7/2020

אין על הספרים של קורה ❤️

10/7/2020

מהמם כרגיל! סופרת מעולה

10/7/2020

ספר מעולה קורה ריילי עשתה זאת שוב בגדול

10/7/2020

אויייי איזה זוג מהמםםם... קורה ריילי האשפית שוב כתבה ספר עם דמויות עמוקות ומרגשות. ספר סוחף קראתי אותו בכמה שעות בלי להוריד מהידיים

9/7/2020

מושלם כמו כל הספרים של קורה ריילי מצפה לספר הבא שלה 💝💋🥰

9/7/2020

ספר מושלם קורה ריילי מלכה בעיניי תודה לספרות שנוגעת על תרגום הספר והסדרה

8/7/2020

מקסים אולי הכי מקסים של ריילי

8/7/2020

ספר מעולה

7/7/2020

וואו. מדהים!

7/7/2020

כמו תמיד ספר מושלם!! הלוואי והיו יותר הופעות של דמויות מהספרים האחרים שלה אבל עדיין מושלם!

7/7/2020

פשוט מושלם

7/7/2020

ספר מקסים נהניתי מכל מילה קורה ריילי במיטבה

7/7/2020

קורה ריילי פשוט יודעת מה היא עושה! עוד ספר מהמם שלא ניתן להניח מהיד. מחכים כבר להמשכים על דור ההמשך

6/7/2020

עוד ספר מושלם של קורה המלכה

6/7/2020

ספר מקסים. מומלץ בחום.

6/7/2020

כמו כל ספריה של קורה ריילי מושלם!!!

8/2/2025

אהבתי את הספר אבל היה חבר קצת אקשן בספרים הקודמים בדרך כלל היה איזה אירוע של חטיפה/בית חולים וכאלו ופה לא היה יותר מידי

25/11/2024

ספר רומנטי, מתוק ‏וקליל. ג׳וליה מהממת! למרות שהתחתנה עם מישהו שמבוגר ממנה יחסית בהרבה, מסובך עם עצמו ועם העבר שלו, לא נחמד כלפיה במיוחד ועם שתי ילדים קטנים שאחד מהם חווה טראומה, היא צלחה את האתגר ולא ויתרה. אהבתי איך שהיא נלחמה על קסיו מול לוקה. קסיו התגלה במהלך הספר כגבר שאומנם היה נשוי כמעט עשור אך לא ידע סוגיות אמיתית מהי, ובנוסף לכל נבגד בצורה הכי קשה. הגיע לו אהבה אמיתית.

31/3/2024

ספר ממש מקסים, הדמויות כתובות ממש טוב. אפילו שקראתי חלק מהסדרה אפשר בהחלט לקרוא אותו לבד. מסופר טוב מומלץ בחום

12/10/2023

הספר הוא די טוב- ספר מאפיה טיפוסי. הכתיבה נהדרת, אופיינית לז'אנר כמו גם העלילה. סצנות הסמאט כתובות היטב ודמות ראשית נסבלת לחלוטין, אפשר אפילו לחבב אותה. לעומת זאת, אני מרגישה שהכל היה מושלם מידי, לא מספיק קונפליקטים, וכשהם כן התקיימו, הם נפתרו במהרה. כמעט כל תפנית הייתה צפוייה. לדעתי זה ספר שטוב כדי לשקוע במשהו ולנקות את הראש, ואפילו שמעורבת מאפיה, הרגשתי שהוא יחסית קליל. ממליצה למי שאוהב.ת את הסגנון.

1/9/2022

מעניין. קצת קיטשי. אבל זה מה שיפה

18/6/2022

חמוד, קליל ופחות דרמטי משאר ספרי המאפיה

3/6/2022

אחלה ספר . חסר מעט ״דרמה״ אבל הוא טוב גם ככה

28/4/2022

נדירררררר

14/4/2022

סוחף. קליל. יחד עם זאת קצר.

12/3/2022

ספר נחמד, לעיתים צפוי לעיתים פחות. מאוד אופטימי... שזה תמיד נחמד. מבחינת הכתיבה לדעתי ניתן היה לעשות עבודה טובה יותר

22/1/2022

הספר יפה מאוד, קליל וזורם. אין המון מתח אבל הוא רומנטי ויפה.

12/12/2021

חביב ביותר לסופ"ש

28/9/2021

ספר נחמד לפעמים קצת מעצבן. כנראה הבעיה שלי

3/7/2021

חמוד.

9/11/2020

נחמד מאוד🧡💛

11/10/2020

נחמד, כיף לקרוא. לא מלהיב

10/10/2020

ספר קסום, מומלץ בחום.

17/9/2020

בדיוק כמו השם של הספר, הוא מתוק. כל ספריה של קורה ריילי סוחפים ומלאים בתשוקה וברגש, אבל מבאס שזה היה קצת קצר מידי אני חושבת שאפשר היה להוסיף עוד קצת עלילה, אבל זה ספר מתוק כל כך ומהמם.

16/9/2020

מהמם כמו כל הספרים של קורה ריילי ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

18/8/2020

כתיבה יפה, הספר נחמד אבל לא קורה שום דבר... חיכיתי למשהו שיקרה ואז הספר פשוט נגמר.

23/7/2020

ספר נחמד מאוד.

13/7/2020

מאוד נהנתי

8/7/2020

קליל מאוד מומלץ לשבירת מחסום קריאה

7/7/2020

כייפי לקריאה, קליל

22/11/2020

נחמד ולא מעבר

1
21/9/2024

סיפור אהבתם של קסיו וגוליה בהחלט חביב וקולח. פחות אהבתי שזה סיפור על מאפיה רצחנית ושקסיו הוא גם אכזר ורוצח בעת הצורך. אומנם ספויילר , אבל נראה לי נחוץ בהתייחסותי לספר זה.

10/5/2024

חביב. לא כמו שאר הספרים שלה שיש יותר עניין. סתם להעביר את הזמן. לא יותר

1/7/2023

חמוד ולא מעבר. בטח לא אחרי כל הספרים הקודמים.

29/7/2022

האמת? מקורה ריילי ציפיתי להרבה יותר. חלש, סתמי, מאכזב... שום רגעי שיא, שום מתח, ממש השתעממתי ברמה שציפיתי שכבר יגמר.. לא ספר רע, אבל גם לא ספר טוב. למי שמחפש ספר טוב ומרתק, זה ממש לא זה.

6/7/2021

סתמי למדי. כתוב נחמד וזורם אבל מעבר לזה לא מצאתי בו יותר מדי.

23/6/2021

נחמד. די חוזר על עצמו קו הסיפורים שלה,

31/3/2021

נחמד להעביר את חול המועד

6/2/2021

לא ספר מאפיה קלאסי...יותר בכיוון של צלילי המוזיקה פלוס סקס...נחמד

6/10/2020

חביב

3/10/2020

סך הכל נחמד, לא ממש יש עלילה, ספרים קודמים שלה אהבתי יותר.

21/9/2020

נראה שקורה ריילי עדיין לא מצתה עד הסוף את הסיפור שלה וכל פעם היא מוצאת בן דוד אחר של לורנזו מהמאפיה בניו יורק לספר את סיפורו ואף משאילה פרטים ידועים מסיפורים קודמים. הספר לא שונה מייתר ספריה .. סיפור נחמד לא מעבר לזה. ציפתי להתחדש עם משהוא חדשני והתבדיתי

13/8/2020

נחמד, לא רומן והיחסים ביני לבינה אלא עוסק יותר בגידול משפחה לא שלך וכל הרגשות המתלווים לכך.

14/7/2020

נחמד לא הכי מוצלח

14/7/2020

חמוד

9/7/2020

נחמד מאוד. עלילה מעניינת למרות שצפויה. נהניתי לקרוא.

8/7/2020

חמוד, לא יותר מזה

13/7/2020

קורה יודעת לכתוב יפה אבל באמצע הסיפור מאבד גובה ומתח והספר נהיה לעוס צפוי ומשעמם... קראתי עד הסוף אבל בקושי... ספר חלש יחסית...

1
18/12/2023

פרס הטמטום מגיע לסופרת הזאת

23/11/2023

כמה אהבתי את הספרים הראשונים, אבל נראה שהיא סחטה את כל המיץ מהלימון הזה ואין לה יותר כוח להשקיע. התיאורים דלים, הדמויות שטוחות. אפילו הסקס כתוב אותו הדבר

25/11/2020

לא מצאתי בספר משהו טוב למרות שקראתי את כולו

13/7/2020

נחמד רחוק מאוד מהספרים הקודמים

8/7/2020

הכי גרוע שלה... משעמם ברמות וכל סדרת הפשע כבר מאוסה...

14/12/2024

לא שרדתי עד הסוף.

9/4/2021

ספר מאפיה ראשון שאני קוראת - לא אהבתי. יותר מדי תיאורי סקס לטעמי. אפשר לוותר .

28/12/2020

לא לגעת!

16/7/2020

נדוש וקצת משעמם

13/7/2020

נחמד..מאוס כל סיפורי המאפייה

פיתוי מתוק קורה ריילי
פרולוג
קסיו
 
 
הבטתי בידיה המגואלות בדם של אשתי ולאחר מכן בגופה נטול החיים. אט־אט סגרתי את הדלת שמא דניאל יעבור. הוא לא צריך לראות מעבר למה שראה. הוורדים האדומים, שעוזרת הבית קנתה לגאיה בתור מתנה ליום הנישואים השמיני, מונחים מעוכים לצד הגופה הרפויה. ורדים אדומים בצבע הדם שהכתים את הסדינים ואת שמלתה הלבנה.
 
הרמתי את הטלפון שלי והתקשרתי לאבא. "קסיו, אין לך הזמנה למסעדה עם גאיה?"
 
"גאיה מתה."
 
דממה. "תחזור על מה שאמרת."
 
"גאיה מתה."
 
"קסיו..."
 
"מישהו צריך לנקות כאן לפני שדניאל יראה. שלח צוות ניקוי ותודיע ללוקה."
 
 
 
1
 
קסיו
 
 
כשאשתך מתה, העצבות והייאוש הם רגשות צפויים, אבל אני הרגשתי רק זעם ותרעומת בעודי צופה בארון מוּרד לקבר.
 
גאיה ואני היינו נשואים כבר שמונה שנים. ביום הנישואים שלנו, המוות חתם את הקשר בינינו. סוף הולם לזיווג שנועד לכישלון מהרגע הראשון. אולי יד הגורל היא שאותו היום היה היום הכי חם בקיץ. זיעה זלגה על מצחי ועל רקותיי, אבל הדמעות לא הצטרפו.
 
אבא הידק את אחיזתו בכתפי. האם כדי לייצב את עצמו או אותי? עורו היה חיוור מאז התקף הלב השלישי שלו ומותה של גאיה לא סייע. הוא פגש במבטי בדאגה. קטרקט כיסה את עיניו. כל יום שעבר גרם לו לדעוך יותר ויותר. ככל שנחלש, כך נאלצתי להתחזק. אם אתה מצטייר כחלש, המאפיה תטרוף אותך.
 
הנדתי קלות בראשי לעברו ואז הפניתי חזרה את מבטי לקבר בפנים נוקשות כפלדה.
 
כל אנדרבוס בפמיליה השתתף. אפילו לוקה ויטיאלו, הקאפו שלנו מניו יורק, שהגיע עם אשתו. כולם עטו פנים רציניות — מסכות מושלמות, בדיוק כמו שלי. הם עוד מעט יביעו תנחומים, ילחשו מילים כוזבות של הרגעה, בשעה שהשמועות על מותה של אשתי בטרם עת כבר נפוצות לכל עבר.
 
שמחתי שדניאל וסימונה אינם בוגרים מספיק כדי להבין מה נאמר. הם לא הבינו שאימם מתה. אפילו דניאל בן השנתיים לא הצליח להבין עד כמה סופית המילה "מתה". וסימונה... נשארה ללא אם בגיל ארבעה חודשים בלבד.
 
גל חדש של זעם הציף את גופי אבל הדחקתי אותו. כמה מהגברים סביבנו היו חברים. רובם חיפשו אות חולשה. הייתי אנדרבוס צעיר, צעיר מדי בעיני רבים, אבל לוקה סמך עליי שאמשול על פילדלפיה ביד רמה. לא אאכזב אותו או את אבא שלי.
 
לאחר הלוויה, התקבצנו באחוזה לארוחת צהריים. סיביל, עוזרת הבית שלי, מסרה לידיי את סימונה. התינוקת בכתה כל הלילה אבל עכשיו ישנה שנת ישרים בזרועותיי. דניאל נצמד לרגלי ונראה מבולבל. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ביקש את קרבתי מאז מותה של גאיה. הרגשתי את כל המבטים החומלים. לבד עם שני ילדים קטנים, אנדרבוס צעיר... הם חיפשו כל סדק קל בהופעתי.
 
אימא באה בחיוך עצוב ולקחה ממני את סימונה. היא הציעה לטפל בילדיי אבל היא הייתה בת שישים וארבע והייתה צריכה לטפל באבי. אחיותיי התאספו סביבנו וצייצו אל דניאל. מיה הרימה אותו והצמידה אותו לחזהּ. גם אחיותיי הציעו את עזרתן אבל לכל אחת מהן היו ילדים קטנים משלה והן לא גרו בקרבת מקום — למעט מיה.
 
"אתה נראה עייף, בן," אמר אבא בשקט.
 
"לא ישנתי הרבה בלילות האחרונים," מאז מותה של אימם, דניאל וסימונה לא ישנו יותר משעתיים ברצף. תמונת שמלתה המגואלת בדם של גאיה חלפה במוחי אבל הדחקתי אותה.
 
"אתה צריך לחפש אימא לילדים שלך," אמר אבא ונשען בכבדות על מקל ההליכה שלו.
 
"מנסואטו!" אימא קראה בשקט. "רק היום קברנו את גאיה."
 
אבא טפח על זרועה והביט בי. הוא ידע שאני לא צריך זמן כדי להתאבל על גאיה אבל היינו צריכים לשמור על הנימוס. על אחת כמה וכמה כשלא הייתי בטוח שאני רוצה אישה בחיי. אבל רצוני לא היה רלוונטי. כל היבט בחיי הוכתב על ידי כללי ברזל ומסורות מוצקות.
 
"הילדים צריכים אימא, ואתה צריך מישהי שתדאג לך," אמר אבא.
 
"גאיה אף פעם לא דאגה לו," מלמלה מיה. גם היא לא סלחה לאשתי המנוחה.
 
"לא כאן, לא היום," אמרתי בקוצר רוח. היא סגרה את פיה.
 
"אני מניחה שכבר חשבת על מישהי לקסיו," אמרה אחותי הבכורה אילריה לאבא בגלגול עיניים.
 
"כל קפטן וכל אנדרבוס שיש לו בת בגיל הנישואים כבר יצר קשר עם אבא," אמרה מיה בשקט.
 
אבא לא דיבר איתי על זה עדיין כי הוא ידע שלא אקשיב. אבל מיה כנראה צדקה. הייתי סחורה חמה — האנדרבוס הלא נשוי היחיד בפמיליה.
 
לוקה ואשתו אריה ניגשו אלינו. סימנתי למשפחתי להשתתק. לוקה לחץ שוב את ידי ואריה חייכה אל ילדיי. "אם אתה צריך הפוגה מהמחויבות שלך לזמן מה, תודיע לי," אמר לוקה.
 
 
 
"לא," אמרתי מייד. אם אוותר על המשרה שלי עכשיו, היא לא תחזור אליי. פילדלפיה הייתה העיר שלי ואני אשלוט בה.
 
לוקה הטה את ראשו. "אני יודע שזה לא יום מתאים לדון בו בדברים אבל דוד שלי פליקס פנה אליי."
 
אבא הנהן כאילו ידע מה לוקה עומד לומר. "זה רעיון הגיוני."
 
סימנתי להם לצאת אחריי אל הגינה. "מה יש?"
 
"אם לא הייתי יודע את הנסיבות למותה של אשתך, לא הייתי מעלה את הנושא היום. זה חוסר כבוד." לוקה כבר ידע מה אענה לו.
 
אבא נענע את ראשו. "אנחנו לא יכולים לחכות לשנה המצופה מאיתנו. הנכדים שלי צריכים אימא."
 
"על מה אתה רוצה לדבר?" שאלתי את לוקה, נמאס לי שאבא שלי יודע מה קורה ולא משתף אותי.
 
"לדוד שלי פליקס יש בת שלא יועדה לאף אחד. היא יכולה להיות אשתך. זיווג בין פילדלפיה ובולטימור יחזק את העוצמה שלך, קסיו," אמר לוקה.
 
פליקס ריצו שלט בתור אנדרבוס על בולטימור. הוא קיבל את התפקיד כשנישא לאחת מדודותיו של לוקה — לא כי הוא הצטיין בתפקידו — אלא כי הוא היה איש נסבל. לא זכרתי את הבת שלו.
 
"למה היא לא התחתנה עדיין?" בתור בתו של בכיר רם דרג, היא הייתה אמורה להיות מובטחת למישהו בפמיליה במשך שנים... אלא אם משהו לא בסדר איתה.
 
לוקה ואבא החליפו מבט שעורר את כוננותי. "היא הייתה מיועדת לבן של אחד הקפטנים, אבל הוא נהרג במהלך מתקפה של הברטווה בשנה שעברה."
 
אבא זיהה מייד את פניי המוטרדות והוסיף, "היא לא הכירה אותו. היא נפגשה איתו רק פעם אחת כשהייתה בת שתים־עשרה."
 
היה עוד לסיפור הזה.
 
"תוכל להתחתן איתה בתחילת נובמבר. ככה החתונה לא תהיה קרובה מדי ללוויה של גאיה."
 
"למה נובמבר?"
 
"עד אז היא תהיה בת שמונה־עשרה," אמר לוקה.
 
הבטתי בו ובאבי. הם יצאו מדעתם? "הבחורה צעירה ממני בכמעט ארבע־עשרה שנים!"
 
"בהתחשב בנסיבות שלך, היא האפשרות הטובה ביותר, קסיו," הפציר בי אבא. "כל שאר הבנות הזמינות של הבכירים בדרגות הגבוהות צעירות עוד יותר ואני בספק שתהיה מוכן להתחתן עם אלמנה, לאור ניסיון העבר שלך."
 
הבעת פניי התקשחה. "היום זה לא הזמן המתאים לדון בזה."
 
לוקה הטה את ראשו. "אל תחכה יותר מדי. פליקס רוצה למצוא שידוך לג'וליה מהר ככל האפשר."
 
הנדתי בראשי בקוצר רוח ואז חזרתי פנימה. אימא ניסתה להרגיע את סימונה שהחלה לבכות, ומיה יצאה מהסלון עם דניאל באמצע התקף עצבים. הייתי זקוק לאישה, אבל ברגע זה לא הייתה לי היכולת הנפשית לקבל החלטה כזאת.
 
 
 
פארו הושיט לי מרטיני לפני שהתיישב בכורסה מולי במשרד. "אתה נראה זוועה, קסיו."
 
חייכתי אליו חיוך מתוח. "עוד לילה ללא שינה."
 
 
הוא לגם מהמשקה שלו והביט בי באי שביעות רצון. "תסכים להצעה של ריצו. אתה צריך אישה. תוכל להתחתן תוך פחות מארבעה חודשים. הוא רוצה אותך נואשות במשפחה שלו, כדי להציל את התחת העלוב שלו, אחרת הוא היה מחכה שתחליט. אני בטוח שהוא היה יכול למצוא בעל אחר לבת שלו בשלב זה."
 
שתיתי חצי מהמרטיני שלי בלגימה אחת. "יש בינינו הפרש של כמעט ארבע־עשרה שנה. אתה מבין שאצטרך לחכות שימלאו לה שמונה־עשרה."
 
"אז תתחתן עם אלמנה. אחרי מה שקרה לך עם גאיה, אתה באמת רוצה אישה שכרוכה אחרי גבר אחר?" הוא שאל בשקט.
 
העוויתי את פניי. רוב הימים ניסיתי לשכוח את גאיה, ואפילו דניאל הפסיק לבקש את אימא שלו והבין שהיא לא תחזור. הוא נעשה שקט מאוד מאז ולא אמר אף מילה.
 
"לא," אמרתי בתוקף. "לא אלמנה." לא רק שלא רציתי להסתכן בסיבוב שני של מה שהיה לי, לכל האלמנות בשוק היו ילדים ולא רציתי שילדיי יצטרכו לחלוק איתם את תשומת ליבה של אימם החדשה. הם היו זקוקים לאהבה ולדאגה מרביות. הם סבלו ולא משנה כמה השתדלתי, לא יכולתי לתת להם את מה שהיו צריכים.
 
"למען השם, תתקשר לריצו. מה הבעיה? הבחורה עוד מעט תהיה בגירה."
 
הפניתי את מבטי אליו.
 
"גברים אחרים היו הורגים בשביל ההזדמנות לקבל שוב בחורה צעירה וסקסית במיטה, ואתה מתחסד כשמציעים לך דבר כזה על מגש של כסף."
 
"אם לא היינו חברי ילדות, הייתי כורת לך אצבע בגלל הטון הזה," אמרתי.
 
"אז טוב שאנחנו חברים," אמר פארו והרים את כוסו.
 
 
 
לאחר עוד לילה גדוש צרחות, התקשרתי לפליקס בבוקר.
 
"שלום, פליקס, זה קסיו."
 
"קסיו, טוב לשמוע ממך. אני מניח שהתקשרת לעדכן לגבי החלטתך בנושא הנישואים עם הבת שלי?"
 
"אשמח להתחתן איתה." זו לא הייתה האמת בדיוק. היא הייתה האפשרות היחידה כדי לשמור על שפיותי. "אני לא יכול לחכות עוד הרבה זמן. אתה יודע שיש לי שני ילדים קטנים שזקוקים לאימא."
 
"כמובן. ג'וליה טיפוס חם ואוהב מאוד. נוכל לקבוע את החתונה לתחילת נובמבר, יום לאחר יום הולדתה השמונה־עשר?"
 
חרקתי שיניים. "בסדר. נשמע סביר."
 
"הייתי רוצה שתפגוש אותה קודם כדי שנוכל לדון בפרטי המסיבה. זו תהיה עבודה רבה לארגן חתונה גדולה בהתראה קצרה כל כך."
 
"אתה מתעקש על חתונה גדולה?"
 
"כן. ג'וליה היא הבת היחידה שלנו ואשתי רוצה לארגן משהו מיוחד לכבודה. כשהבן שלנו התחתן, היא לא ממש הצליחה לתכנן את האירוע כמו שרצתה. מה גם שבהתחשב במעמד שלנו, זה יהיה אירוע חברתי משמעותי, קסיו."
 
"אני לא יכול להיות מעורב בתכנון. יש לי מספיק דברים על הראש, אז אשתך תצטרך לעשות הכול."
 
"זו לא תהיה בעיה. בוא נדבר על הפרטים כשתגיע, בסדר? מתי תוכל לבוא?"
 
סיביל תכננה לבלות את סוף השבוע אצלי בבית כדי להשגיח על הילדים. "בעוד יומיים, אבל לא אוכל להישאר לאורך זמן."
 
"מושלם. קיבלת את ההחלטה הנכונה, קסיו. ג'וליה נהדרת."
 
 
 
ג'וליה
 
 
אבא התנהג מוזר במהלך הארוחה. הוא כל הזמן נעץ בי מבטים כאילו הוא רוצה להגיד משהו אבל לא אמר. אימא נראתה כאילו קיבלה הזמנה למכירת קיץ מיוחדת של שאנל.
 
כשסיימתי את ארוחת הערב, חיכיתי שאבא יאשר לי לצאת. רציתי לסיים את הציור שהתחלתי לצייר הבוקר. עכשיו שסיימתי את התיכון, ניצלתי את זמני הפנוי לשיפור כישורי הציור שלי.
 
הוא כחכח בגרונו ואמר, "אנחנו צריכים לדבר איתך."
 
"אוקיי," אמרתי לאיטי. בפעם האחרונה שאבא יזם שיחה כזאת, הוא סיפר לי שהארוס שלי נהרג במתקפה של הברטווה. זה לא הכאיב לי כפי שהיה אמור לקרות, בהתחשב בעתידנו הצפוי, וזאת מאחר שפגשתי אותו רק פעם אחת לפני שנים רבות. אימא הייתה היחידה שבכתה, בעיקר כי מותו השאיר אותי בגיל שבע־עשרה בלי ארוס. זו הייתה שערורייה בהתהוות.
 
"מצאנו לך בעל חדש."
 
"אה," אמרתי. לא ציפיתי שיחתנו אותי בקרוב, אבל בהתחשב בגילי, קיוויתי שיערבו אותי בתהליך מציאת בעלי לעתיד.
 
"הוא אנדרבוס!" פלטה אימי בחיוך קורן.
 
גבותיי הזדקרו. לא פלא שהיא התלהבה כל כך. ארוסי המנוח היה רק בנו של קפטן, לא משהו מלהיב — לדעת אימי.
 
חיפשתי בראשי איזה אנדרבוס קרוב לגילי אבל לא מצאתי אף אחד. "מי הוא?"
 
אבא חמק ממבטי. "קסיו מורטי."
 
פי נשמט. אבא דיבר איתי לעיתים קרובות על ענייני עסקים כשהיה צריך להוציא קיטור, כי אימא לא התעניינה בפרטים. על השם מורטי שמעתי כבר כמה חודשים. האנדרבוס הכי אכזרי בפמיליה איבד את אשתו ונשאר לגדל שני ילדים קטנים לבד. השערות לגבי איך ולמה אשתו מתה היו נפוצות, אבל רק הקאפו ידע את הפרטים. היו שאמרו שמורטי הרג את אשתו בהתפרצות זעם, ואילו אחרים אמרו שנמאס לה לחיות תחת שלטונו הקפדני. היו אפילו אנשים ששערו שהיא התאבדה כדי לחמוק מאכזריותו. אף שמועה לא עוררה בי רצון לפגוש את האיש ובטח שלא להתחתן איתו.
 
"הוא הרבה יותר מבוגר ממני," אמרתי לבסוף.
 
"שלוש־עשרה שנה, ג'וליה. הוא גבר בשיא אונו," נזפה אימא.
 
"למה הוא רוצה אותי?" אפילו לא פגשתי אותו. הוא לא מכיר אותי. ומה שהיה גרוע יותר — לא היה לי מושג איך מגדלים ילדים.
 
"את בת למשפחת ריצו. שילוב של שתי משפחות חשובות תמיד מתקבל בברכה," אמרה אימא.
 
הבטתי באבא אבל הוא הביט בכוס היין שלו. הדבר האחרון שאמר לי לגבי קסיו היה שלוקה הפך אותו לאנדרבוס כי שניהם דומים — אכזריים ללא רחם, חסרי לב ובנויים כמו שוורים.
 
ועכשיו הוא מוסר אותי לגבר כזה.
 
 
"מתי?" שאלתי. בהתחשב בהתלהבות של אימא, כל הפרטים כנראה כבר נקבעו.
 
"יום לאחר יום ההולדת שלך," אמרה אימא.
 
"אני מופתעת שחיכית שאתבגר, הרי אנחנו לא חברה שומרת חוק באופן כללי."
 
אימא הידקה את שפתיה. "אני מקווה שתיפטרי מהחוצפה הזאת לפני שתפגשי את קסיו. גבר כמוהו לא יסבול את החוצפה שלך."
 
ידיי נקפצו לאגרופים תחת השולחן. סביר להניח שאימא הייתה הכוח המניע מאחורי הנישואים. היא תמיד ניסתה לשפר את מצבנו בפמיליה.
 
היא חייכה ואז קמה על רגליה. "כדאי שאתחיל לחפש מקום. זה יהיה אירוע השנה."
 
היא טפחה על לחיי כאילו אני פודל קטן וחמוד שזכה בגביע בתחרות כלבים. היא שמה לב להבעת פניי החמוצה וקימטה את מצחה. "אני לא בטוחה שקסיו יאהב את הפרצוף החמוץ שלך... או את הפוני."
 
"היא נראית בסדר, אגידיה," אבא אמר בנחישות.
 
"היא נראית יפה וצעירה, לא מתוחכמת וכמו ליידי."
 
"אם קסיו רוצה ליידי, הוא צריך להפסיק לשדוד עריסות," מלמלתי.
 
אימא השתנקה וטפחה בידה על ליבה כאילו הכנסתי אותה במו ידיי לקבר בשלב מוקדם. אבא ניסה להסוות חיוך על ידי שיעול.
 
לא ניתן היה לעבוד על אימא. היא הפנתה אליו אצבע מזהירה. "תכניס קצת שכל לראש של הבת שלך. אתה מכיר את קסיו. תמיד אמרתי לך להיות קשוח יותר איתה." היא הסתובבה ויצאה כשהחצאית הארוכה שלה מתנופפת אחריה.
 
אבא נאנח וחייך אליי חיוך עייף. "אימא שלך תמיד רוצה בשבילך את הטוב ביותר."
 
"היא רוצה את הטוב ביותר למעמד שלנו. איך חתונה עם איש אכזר תועיל לי, אבא?"
 
"בואי," אמר אבא וקם על רגליו, "בואי נטייל בגינה."
 
הלכתי אחריו. הוא הושיט את זרועו ואחזתי בה. האוויר היה חמים ולח והכה בי כמו כדור ברזל. "קסיו לא כזה מבוגר, ג'וליה. הוא רק בן שלושים ואחת."
 
ניסיתי לחשוב על גברים בגילו אבל מעולם לא הקדשתי תשומת לב לגברים. האם לוקה לא בן גילו בערך? המחשבה על בן דודי לא הייתה נחמה; היא הפחידה אותי בטירוף. אם קסיו היה כזה...
 
מה אם הוא בריון שמן ומגעיל? הבטתי באבא. עיניו החומות התרככו. "אל תסתכלי עליי כאילו בגדתי בך. להיות אשתו של קסיו זה לא נורא כל כך."
 
"אכזרי להחריד. ככה קראת לו. זוכר?"
 
אבא הנהן באשמה. "כלפי אנשיו וכלפי האויב, לא כלפייך."
 
"איך אתה יכול להיות בטוח? למה אשתו מתה? איך? מה אם הוא הרג אותה? הוא התעלל בה בצורה איומה שגרמה לה להתאבד?" נשמתי עמוק וניסיתי להירגע.
 
אבא הסיט את הפוני שלי מעל פניי. "מעולם לא ראיתי אותך מפוחדת כל כך," הוא נאנח. "לוקה הבטיח לי שקסיו לא אחראי למותה של אשתו."
 
"אתה סומך על לוקה? לא אמרת לי שהוא מנסה לבסס את הכוח שלו?"
 
"לא הייתי צריך להגיד לך כל כך הרבה."
 
"ואיך לוקה יכול להיות בטוח לגבי מה שקרה לגברת מורטי? אתה יודע איך זה, גם קאפו לא מתערב בעניינים משפחתיים."
 
אבא תפס בכתפיי. "קסיו לא יניח עלייך יד אם יש לו שכל בראש."
 
שנינו ידענו שאבא לא יוכל לעשות דבר ברגע שאהיה נשואה לקסיו. ואם מדברים בכנות, הוא לא היה הטיפוס שיסתכן בסכסוך שבו הוא יפסיד. לוקה העדיף את קסיו על פני אבי. אם יהיה עליו לבחור בין השניים, אבא ימצא את מותו במהירות.
 
"הוא יבוא לפגוש אותך מחר."
 
פסעתי לאחור בהלם. "מחר?"
 
 

המלצות נוספות

עוד ספרים של קורה ריילי