כ"כ הרבה פוטנציאל היה לסיפור הזה, ויש בו המון רגעים יפים. אבל חלק מהדמויות הראשיות כ"כ בלתי נסבל, שזה פוגע בחוויית הקריאה. הדמות העיקרית, שבאנגלית הספר למעשה קרוי על שמה (באנגלית הספר נקרא "אשתו של היינן"), כ"כ מרוכזת בעצמה, מתבכיינת וכ"כ מטומטמת, שזה לא רק מעצבן, אלא גובל בחוסר אמינות ומרגיש מאולץ למען הדרמה, שכן המעשים דלה מניעים חלר גדןל מהעלילה. גם הדרך שבה הדמות מתפתחת לא ממש הגיונית.
בנוסף, כרומן היסטורי- למדתי מעט דברים חדשים על ההיסטוריה, אבל בגדול יש כאן יותר רומנטיקה מאשר היסטוריה.
סיכום- אפשר לקרוא, אבל לא לצפות ליותר מדי. ובעיקר להתכונן לרצון עז לחנוק חלק ניכר מהדמויות.