מסעדת האחיות

מלחמת האוכל חוזרת!
סדרת הריאליטי האהובה מזמינה שתי מסעדות נוספות שרוצות להתחרות במלוא המרץ,
אבל הפעם הכול על בסיס אישי!
דרושות שתי מסעדות יריבות שיש ביניהן קשר עמוק:
אם במסעדות שלכם יש קשר משפחתי או לפחות חברות אמיצה בין בעלי המסעדה,
בין השפים או בין העובדים -
פנו אלינו!

תקבלו הזדמנות נהדרת להציג את המנות שלכם בטלוויזיה, לחשוף את המותג שלכם לעיני עשרות אלפי צופים ולהכריע סוף־סוף, אחת ולתמיד, מי מכם מצטיין במנה המקומית שלכם. השופטים שלנו יצביעו ויחליטו מי מספק את חוויית האירוח המוצלחת ביותר, את התפריט המוצלח ביותר, וכמובן, את הגרסה הטעימה והמקורית ביותר של מנת הדגל שלכם.
כל זה יועבר בשידור חי ברשתות החברתיות, ולאחר מכן בפרקים ערוכים של התוכנית שלנו. המסעדה המנצחת תזכה ב-100,000 דולר, שיושקעו בשיפור העסק ופיתוחו, כפי שעשו המנצחים בעונות הקודמות שלנו, שאכן הצליחו להרחיב את העסקים שלהם ולמנף אותם.
כדי להתקבל לתוכנית, שתי המסעדות צריכות להביע נכונות ורצון עז להשתתף בתחרות, וכן להתחייב לחמישה ימי צילום לכל היותר, לא בהכרח רצופים.
על המעוניינים לתאר בקצרה (לא יותר מ-300 מילים) את מערכת היחסים בין המסעדות היריבות, לצרף כמה תצלומים מייצגים ולשלוח אותם לערוץ האוכל, וכל זאת בתוך שבועיים מיום פרסום המודעה הזאת!
כתובתנו היא Sabrinasky@thefoodchannel.com

[טיוטה]
אל: Sabrinasky@thefoodchannel.com
מאת: Amanda.Pogociello@gmail.com
נושא: הגשת מועמדות למלחמת האוכל
ב-1883 החליטו שתי אחיות, פרנסס ומרגרט, להגר למערב ארצות הברית בעקבות מודעה שהזמינה נשים צעירות לעבוד ברשת מסעדות קטנות של עוף מטוגן שהוקמו לאורך מסילת הרכבת. בעל הרשת סיפק להן מגורים וחילק להן מדים, אבל גם העביד אותן קשה.
מרגרט, שנקראה מימי, היתה אמא של סבתא של סבתא שלי.
יום אחד היא פגשה גבר שעבד במסילת הרכבת, ואחרי שנמאס לה לעבוד במסעדה של מישהו אחר, היא לקחה איתה את אחותה פרנסס, שנקראה פְרֵני, ועברה עם בעלה המיועד לעיירה מֵרינֶק שבקנזס. הן מצאו בית קטן ליד תחנת הרכבת, ומימי פתחה שם מסעדה משלה, שבה היא ופרני הגישו עוף מטוגן, צ'יפס ולחמניות טריות שהכינו בעצמן. אחרי פרק זמן מסוים פרצה מריבה גדולה בין האחיות, ופרני, שהתחתנה בינתיים, פתחה מסעדה משלה לא רחוק משם, ליד מכרות הפחם.
ככה נולדו המסעדות "העוף של מימי" ו"העוף של פרני", וככה נולדה היריבות ביניהן.
במשך עשרות השנים הבאות עברה המסעדה של מימי מאֵם לבת ומנכדה לנינה, ועכשיו אמא שלי מנהלת את המסעדה. ובמסעדה של פרני הניהול עבר לבן שלה פרנק, ואחר כך לנכד, ואז לנין, שגם הם נקראו פרנק.
ואני, הנכדה של הנינה של מימי, התחתנתי עם הנכד של הנין של פרני, שגם הוא נקרא פרנק. בטח אתם שואלים - איך זה שבני משפחה מתחתנים? אבל בקרבת משפחה כזאת אנחנו חולקים רק 0.0391 אחוזי DNA, ולכן אין פה שום בעיה. אז תרדו מזה.

[טיוטה]
אל: Sabrinasky@thefoodchannel.com
מאת: Amanda.Pogociello@gmail.com
נושא: הגשת מועמדות למלחמת האוכל
במסעדה של מימי מטגנים את העוף במחבת, ואנשים מתים עליו. במסעדה של פרני מטגנים אותו בשמן עמוק, ואנשים מתים גם עליו. לדעתי, אני היחידה בעולם שיודעת איך מכינים את שניהם, אבל בפועל אני לא מכינה אף אחד מהם, כי אני שונאת עוף. זאת אומרת, אני אוהבת תרנגולות רק כבעלי חיים. לא כמאכל. אני צמחונית מגיל שש.
לפני שהתחתנתי, עבדתי אצל אמא שלי, ברברה, במסעדה של מימי. אבל מיום שהתחתנתי עם פרנק עברתי לעבוד אצל חמותי ננסי, במסעדה של פרני. והמשכתי לעבוד שם גם אחרי שהילדים שלנו נולדו. וגם אחרי שבעלי מת. אבל זה סיפור אחר.

[טיוטה]
אל: Sabrinasky@thefoodchannel.com
מאת: Amanda.Pogociello@gmail.com
נושא: הגשת מועמדות למלחמת האוכל
קוראים לי אמנדה פּוֹגוֹסְיֵילוֹ. אני המארחת במסעדת פרני, בעיירה מרינק שבקנזס. המסעדה שמתחרה בנו היא מסעדת מימי.
שתי המסעדות הוקמו על ידי שתי אחיות בסוף המאה התשע־עשרה. אחת המסעדות נועדה בעיקר לנוסעי הרכבת, והשנייה בעיקר לכורים במכרות הפחם. אחרי ששתי האחיות המייסדות רבו ונהפכו לאויבות, כל אחד מתושבי העיירה החליט למי הוא שומר אמונים, והנאמנות הזאת עברה מדור לדור. רק מי שמגיע מחוץ לעיר מעז לאכול בשתי המסעדות. במסעדת מימי כמעט לא יושבים לאכול, אלא פשוט קונים את המנה והולכים. המסעדה של פרני, לעומת זאת, גדלה במשך השנים ונהייתה מהודרת יותר.
היריבות בין המסעדות נמשכת עד היום. לעובדים בפרני אסור להיכנס למימי, ולהפך. במסעדה של מימי חושבים שהעוף של פרני יומרני וסנובי, כי יש לנו בר מגוון ותפריט עשיר, שכולל לא רק עוף מטוגן. כבר עשרים שנה אנחנו מגישים גם פשטידות וכל מיני דברים כאלה. ובמימי ממשיכים להגיש רק עוף, צ'יפס ולחמניות, וגם סלט חסה וכמה עוגות. וזה הכול. לא ממש מסעדה אמיתית. משהו כמו מזנון עם כמה שולחנות. אצלנו, בפרני, חושבים שזה מגוחך. לדעתנו, המסעדה של מימי צריכה לגדול וגם לעבוד בצורה רצינית יותר. וגם צריך לעשות שם ניקיון יסודי ומהר.

[טיוטה]
אל: Sabrinasky@thefoodchannel.com
מאת: Amanda.Pogociello@gmail.com
נושא: הגשת מועמדות למלחמת האוכל
בבקשה תבחרו בנו. אחרת עוד נתפגר פה.

[טיוטה]
אל: Sabrinasky@thefoodchannel.com
מאת: Amanda.Pogociello@gmail.com
נושא: הגשת מועמדות למלחמת האוכל
"העוף של מימי" נגד "העוף של פרני" - זאת תהיה מלחמת האוכל הכי טובה בתולדות הסדרה. שתי המסעדות נמצאות במרחק פחות מקילומטר אחת מהשנייה, שתיהן מתמחות בעוף מטוגן, והקימו אותן אחיות שרבו והיו ברוגז עד יום מותן, ועכשיו מנהלות אותן אמא שלי וחמותי, שגם הן לא מדברות אחת עם השנייה.

[נשלח]
אל: Sabrinasky@thefoodchannel.com
מאת: Amanda.Pogociello@gmail.com
נושא: הגשת מועמדות למלחמת האוכל
"העוף של מימי" נגד "העוף של פרני" - זאת תהיה מלחמת האוכל הכי טובה בתולדות הסדרה. שתי המסעדות נמצאות במרחק פחות מקילומטר אחת מהשנייה, ושתיהן מתמחות בעוף מטוגן.
הן הוקמו לפני יותר ממאה שנה על ידי שתי אחיות אוהבות (מימי, שהיתה אמא של סבתא של סבתא שלי, ופרני אחותה), שבסופו של דבר רבו ונשארו ברוגז עד יום מותן.
כיום מנהלות אותן אמא שלי וחמותי, שגם הן לא מדברות זו עם זו. אבל שתיהן רוצות מאוד להיות במלחמת האוכל.
כולנו אוהבים את התוכנית ולא החמצנו אף פרק.
אני עובדת בפרני, אבל אני גם מכירה את כל העובדים במימי.
אנשי העיר תמיד מתווכחים איזה עוף מטוגן הכי טוב, ואחת הדרכים המקובלות לפתוח בשיחה עם מישהו זר היא לשאול אותו איזו משתי המסעדות הוא מעדיף.
המסעדות שונות זו מזו: מימי די פשוטה ומציעה רק ארבעה מוצרים בסיסיים, ובפרני יש תפריט מגוון וגם בר משקאות. יש אנשים שהולכים למימי כי הם אוהבים מאוד את העוגות שאמא שלי מכינה, אבל מי שמחפש אוכל עשיר יותר, או צמחוני, ילך בדרך כלל לפרני.
אנחנו די קרובים לעיר הגדולה קנזס סיטי, כך שלא קשה להגיע לכאן. אומרים שפעם, כשהאזור היה משגשג יותר, אנשים נהגו לבוא ולאכול בשתי המסעדות כדי להשוות בין המנות של העוף המטוגן. אנחנו ממש מקווים שתבחרו בנו ותעזרו להכריע בשאלה.

[תשובה]
אל: Amanda.Pogociello@gmail.com
מאת: Sabrinasky@thefoodchannel.com
נושא: הגשת מועמדות למלחמת האוכל
אמנדה היקרה,
הצעתך נשמעת מסקרנת מאוד. אנחנו מסיימים עכשיו לצלם בקנזס סיטי, בשתי מסעדות שמגישות צלעות כבש, ונשמח לקפוץ אליכם ולהיפגש איתכם. אם יתברר שהתיאור שלך משקף את המציאות, נרצה להתחיל מיד בצילומים. מה דעתך שנגיע ביום רביעי ב-14:00?
סברינה סְקֵלי, מנחה ומפיקה
מלחמת האוכל
ערוץ האוכל