"אנחנו באים לחיים האלה בלי הזמנה ואם יש לנו מזל אנחנו מוצאים מטרה מעבר לרעב, לאומללות ולמוות בגיל צעיר, שהם, בל נשכח, מנת חלקם של רבים. אני גדלתי ומצאתי את ייעודי והוא לעסוק ברפואה. יותר משהתכוונתי להציל את העולם התכוונתי לרפא את עצמי. רק רופאים מעטים יודו בכך, ודאי שלא הצעירים שבהם, אבל בתת־ההכרה אנחנו ודאי מאמינים שהטיפול באחרים ירפא את פְּציעוּתֵנוּ. והוא יכול. אבל הוא יכול גם להעמיק את הפצע." (מתוך הרומן "קִרבת דם" מאת אברהם ורגיז)
מזל טוב למרכז הרפואי תל אביב ע''ש סוראסקי שחוגג החודש 60 שנה לחניכת קמפוס איכילוב, ורפואה שלמה לכל הנרפאים משני צדדי חליפות המגן.
זהו סיפורו המדהים של ד"ר לאון זקס, רופא שהיה קצין רפואה בצבא אנדרס. כשהגיעו חיילי צבא זה לארץ, ערק לאון זקס מהצבא והפך לרופא של קבוצת גבע, בעמק יזרעאל. עם הזמן היה הרופא המיתולוגי של העמק.
זהו סיפורו המדהים של ד"ר לאון זקס, רופא שהיה קצין רפואה בצבא אנדרס. כשהגיעו חיילי צבא זה לארץ, ערק לאון זקס מהצבא והפך לרופא של קבוצת גבע, בעמק יזרעאל. עם הזמן היה הרופא המיתולוגי של העמק.
האם תהיתם פעם איך נראים החיים של רופא אסתטיקה מעבר למחטים ומזרקים?
בספר קליל, מרתק ומלא הומור זה, לוקח אתכם ד"ר גל גרוס, למסע בלתי שגרתי אל מאחורי הקלעים של עולם האסתטיקה.
דרך סיפורים אישיים מרתקים כמו עבודה עם קופים בג'ונגל, לינה לצד עקרבים באיטליה, ואפילו חטיפה דרמטית בבוליביה – חושף גרוס צדדים פחות מוכרים של עולמות האסתטיקה, לצד ידע שימושי, מפתיע ונגיש.
הספר יעניק לכם מידע רחב ועדכני על הטיפולים שמעצבים את עתיד עולם היופי, איך לבחור רופא ומרפאה, מהם הסיכונים ותופעות הלוואי שחשוב להכיר, ואפילו איך לעצור את השערות מלנשור על הרצפה.
הספר הזה הוא הרבה יותר ממדריך מעשי, אתם עומדים לצאת לחוויה מסעירה שתשאיר אתכם מחייכים, מסוקרנים, ובעלי ידע אמיתי שיסייע לכם לקבל החלטות בעולם האסתטיקה.
בואו לגלות את כל מה שתמיד רציתם לדעת, בספר שהוא חגיגה של יופי, תעוזה והומור וקבלו במתנה שובר הנחה לטיפול בקליניקה (ממתין לכם בתוך הספר).
האם תהיתם פעם איך נראים החיים של רופא אסתטיקה מעבר למחטים ומזרקים?
בספר קליל, מרתק ומלא הומור זה, לוקח אתכם ד"ר גל גרוס, למסע בלתי שגרתי אל מאחורי הקלעים של עולם האסתטיקה.
דרך סיפורים אישיים מרתקים כמו עבודה עם קופים בג'ונגל, לינה לצד עקרבים באיטליה, ואפילו חטיפה דרמטית בבוליביה – חושף גרוס צדדים פחות מוכרים של עולמות האסתטיקה, לצד ידע שימושי, מפתיע ונגיש.
הספר יעניק לכם מידע רחב ועדכני על הטיפולים שמעצבים את עתיד עולם היופי, איך לבחור רופא ומרפאה, מהם הסיכונים ותופעות הלוואי שחשוב להכיר, ואפילו איך לעצור את השערות מלנשור על הרצפה.
הספר הזה הוא הרבה יותר ממדריך מעשי, אתם עומדים לצאת לחוויה מסעירה שתשאיר אתכם מחייכים, מסוקרנים, ובעלי ידע אמיתי שיסייע לכם לקבל החלטות בעולם האסתטיקה.
בואו לגלות את כל מה שתמיד רציתם לדעת, בספר שהוא חגיגה של יופי, תעוזה והומור וקבלו במתנה שובר הנחה לטיפול בקליניקה (ממתין לכם בתוך הספר).
אלונקה על גב גמל מביא את סיפורו של השירות הרפואי במערכה לכיבושארץ-ישראל בידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, 1918-1916.
מערכה זו שמורה בזיכרון הקולקטיבי כמערכה מוצלחת ומעוטת נפגעים. בפועל, היא התאפיינה באבדות רבות הן בקרבות והן עקב תחלואה. אולם בניגוד למערכות אחרות, הצליח השרות הרפואי להתמודד היטב עם המשימות שהוטלו עליו.
הצלחה זו נבעה מיכולתה המקצועית של המערכת הרפואית וגמישותה להתאים עצמה לתנאים ולמטלות המשתנים. בבסיס כל אלו עמדה התמיכה הבלתי מסויגת של הדרג הפיקודי ובראשו המפקד העליון - גנרל אלנבי. מפקד זה היה אולי היחיד מבין המפקד ים הבכירים במלחמת העולם הראשונה אשר ראה בבריאות החיילים מרכיב בסיסי ביכולת הגייסות להילחם ולנצח בשדה הקרב.
התייחסות נאותה של מפקדים, כבר בשלב התכנון, אל היפגעות ותחלואה, הינו לקח חשוב המתאים לכל מערכה צבאית. רפואה צבאית מיטבית בשדה הקרב תתבצע ברוח הרפואה שלוותה את הגייסות במערכה בארץ ישראל, אשר התאפיינה במסירות, אומץ לב, הקרבה ומצוינות מקצועית.
תא"ל [מיל] פרופ' ערן דולב שירת כרופא בחטיבת הצנחנים, ובמלחמת ששת הימים שימש קצין הרפואה של חטיבת הצנחנים הסדירה. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד הרפואה של פיקוד הדרום. ב-1976 השתתף במבצע יונתן לשחרור בני הערובה באנטבה. במלחמת לבנון הראשונה, ב-1982, היה קצין הרפואה הראשי של צהל. לאחר שחרורו מצהל, ניהל במשך שנים רבות מחלקה פנימית בבית חולים והיה חבר סגל הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. פרופ דולב שימש בתפקיד יושב ראש הוועדה האתית של ההסתדרות הרפואית בישראל. מאז פרש לגמלאות מלמד פרופ דולב במכללה האקדמית תל-חי.
אלונקה על גב גמל מביא את סיפורו של השירות הרפואי במערכה לכיבושארץ-ישראל בידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, 1918-1916.
מערכה זו שמורה בזיכרון הקולקטיבי כמערכה מוצלחת ומעוטת נפגעים. בפועל, היא התאפיינה באבדות רבות הן בקרבות והן עקב תחלואה. אולם בניגוד למערכות אחרות, הצליח השרות הרפואי להתמודד היטב עם המשימות שהוטלו עליו.
הצלחה זו נבעה מיכולתה המקצועית של המערכת הרפואית וגמישותה להתאים עצמה לתנאים ולמטלות המשתנים. בבסיס כל אלו עמדה התמיכה הבלתי מסויגת של הדרג הפיקודי ובראשו המפקד העליון - גנרל אלנבי. מפקד זה היה אולי היחיד מבין המפקד ים הבכירים במלחמת העולם הראשונה אשר ראה בבריאות החיילים מרכיב בסיסי ביכולת הגייסות להילחם ולנצח בשדה הקרב.
התייחסות נאותה של מפקדים, כבר בשלב התכנון, אל היפגעות ותחלואה, הינו לקח חשוב המתאים לכל מערכה צבאית. רפואה צבאית מיטבית בשדה הקרב תתבצע ברוח הרפואה שלוותה את הגייסות במערכה בארץ ישראל, אשר התאפיינה במסירות, אומץ לב, הקרבה ומצוינות מקצועית.
תא"ל [מיל] פרופ' ערן דולב שירת כרופא בחטיבת הצנחנים, ובמלחמת ששת הימים שימש קצין הרפואה של חטיבת הצנחנים הסדירה. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד הרפואה של פיקוד הדרום. ב-1976 השתתף במבצע יונתן לשחרור בני הערובה באנטבה. במלחמת לבנון הראשונה, ב-1982, היה קצין הרפואה הראשי של צהל. לאחר שחרורו מצהל, ניהל במשך שנים רבות מחלקה פנימית בבית חולים והיה חבר סגל הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. פרופ דולב שימש בתפקיד יושב ראש הוועדה האתית של ההסתדרות הרפואית בישראל. מאז פרש לגמלאות מלמד פרופ דולב במכללה האקדמית תל-חי.
תורים ארוכים לניתוחים ולרופאים מומחים; תחושת חוסר הוגנות; ביורוקרטיה מסורבלת ומתסכלת ואי ודאות - אלו רק חלק מהגורמים שיצרו משבר אמון במערכת הבריאות הציבורית בישראל.
יחד עם זאת, סיפורה של מערכת הבריאות הציבורית אינו עלילה של "טובים" מול "רעים", אלא של מערכת מורכבת גדושה באינטרסים, בתמריצים, בפתרונות אינסטנט של "כיבוי שריפות" ובשפע של רפורמות וטלאים. נוסף על כך, השינויים שחווה החברה הישראלית, מגפת הקורונה והתעצמות השפעתן של הרשתות החברתיות יצרו גלים של דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה ופייק ניוז, אשר הולכים ומכרסמים ברמת האמון של הציבור במערכת הבריאות ובמקבלי ההחלטות.
מגפת האי-אמון הוא מורה נבוכים למטפלים ומטופלים במערכת הבריאות הציבורית בישראל. הספר חושף תהליכי קבלת החלטות ואינטרסים חבויים, משקף את האתגרים המגוונים ומציע צעדים מעשיים שבכוחם לחזק את אמון הציבור בה, במנגנוניה וביכולותיה.
תורים ארוכים לניתוחים ולרופאים מומחים; תחושת חוסר הוגנות; ביורוקרטיה מסורבלת ומתסכלת ואי ודאות - אלו רק חלק מהגורמים שיצרו משבר אמון במערכת הבריאות הציבורית בישראל.
יחד עם זאת, סיפורה של מערכת הבריאות הציבורית אינו עלילה של "טובים" מול "רעים", אלא של מערכת מורכבת גדושה באינטרסים, בתמריצים, בפתרונות אינסטנט של "כיבוי שריפות" ובשפע של רפורמות וטלאים. נוסף על כך, השינויים שחווה החברה הישראלית, מגפת הקורונה והתעצמות השפעתן של הרשתות החברתיות יצרו גלים של דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה ופייק ניוז, אשר הולכים ומכרסמים ברמת האמון של הציבור במערכת הבריאות ובמקבלי ההחלטות.
מגפת האי-אמון הוא מורה נבוכים למטפלים ומטופלים במערכת הבריאות הציבורית בישראל. הספר חושף תהליכי קבלת החלטות ואינטרסים חבויים, משקף את האתגרים המגוונים ומציע צעדים מעשיים שבכוחם לחזק את אמון הציבור בה, במנגנוניה וביכולותיה.
ספר הגות זה על שמונת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה וסופרת. הספר נכתב בעקבות קורס ספרות ורפואה, שאותו יזמה ותכננה בשנת 2010 ושאותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. (ניתן לצפות ביו-טיוב).
הספר מציג היבטים רפואיים- מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם, לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה תוך התייחסות לאתיקה רפואית. בהיבט הרפואי- מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספר כלולים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
הכרך השישי עוסק ברפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה תוך הדגשת חשיבותו של רופא בשר ודם לעומת הרובוט, דיון בדילמות אתיות חדשות ומתייחס לתגליותיהם של סופרי המדע הדמיוני לדורותיהם. הכרך השביעי מתמקד במגפות בספרות ובהקשרן הרפואי. חלק נכבד מוקדש לסקירה מדעית של פנדמיית הקורונה, לפיתוח חיסונים, להאצת השימוש בביוטכנולוגיה ולהשלכות האתיות-חברתיות.
הכרך הנוכחי, השמיני בסדרה, עוסק בשבע מיצירותיהם של סופרים נודעים במרחב דוברי הגרמנית בין שתי המלחמות: שטפן צווייג, ארתור שניצלר, תומאס מאן ופרנץ וורפל. מעבר לניתוח מעמיק של היצירות והתמקדות ברקע ההיסטורי, החברתי והאישי של המחברים, מכיל הכרך התייחסות לעולם הרפואה בתקופתם. גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה מתבטאת גם בהשוואה לנהוג בימינו.
סדרת הספרים זיכתה את המחברת בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.
"ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס עבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה מחד, באיור מספר רב של יצירות ספרותיות ודיונים היסטוריים ומאידך, בהתעמקות במחקרים מדעיים -חדשניים.מאין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, שכן בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה". - פרופ' שלמה שוהם
ספר הגות זה על שמונת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה וסופרת. הספר נכתב בעקבות קורס ספרות ורפואה, שאותו יזמה ותכננה בשנת 2010 ושאותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. (ניתן לצפות ביו-טיוב).
הספר מציג היבטים רפואיים- מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם, לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה תוך התייחסות לאתיקה רפואית. בהיבט הרפואי- מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספר כלולים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
הכרך השישי עוסק ברפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה תוך הדגשת חשיבותו של רופא בשר ודם לעומת הרובוט, דיון בדילמות אתיות חדשות ומתייחס לתגליותיהם של סופרי המדע הדמיוני לדורותיהם. הכרך השביעי מתמקד במגפות בספרות ובהקשרן הרפואי. חלק נכבד מוקדש לסקירה מדעית של פנדמיית הקורונה, לפיתוח חיסונים, להאצת השימוש בביוטכנולוגיה ולהשלכות האתיות-חברתיות.
הכרך הנוכחי, השמיני בסדרה, עוסק בשבע מיצירותיהם של סופרים נודעים במרחב דוברי הגרמנית בין שתי המלחמות: שטפן צווייג, ארתור שניצלר, תומאס מאן ופרנץ וורפל. מעבר לניתוח מעמיק של היצירות והתמקדות ברקע ההיסטורי, החברתי והאישי של המחברים, מכיל הכרך התייחסות לעולם הרפואה בתקופתם. גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה מתבטאת גם בהשוואה לנהוג בימינו.
סדרת הספרים זיכתה את המחברת בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.
"ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס עבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה מחד, באיור מספר רב של יצירות ספרותיות ודיונים היסטוריים ומאידך, בהתעמקות במחקרים מדעיים -חדשניים.מאין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, שכן בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה". - פרופ' שלמה שוהם
ספר הגות זה הוא מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר, המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת ספרי פרוזה והגות.
הספר דן בספרות ורפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים, ונכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
בהיבט הרפואי-מדעי כולל הספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות, עם ניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים, וסוקר השתקפויות של נושאים אלה בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה. מופיעים דיונים העוסקים במוות, בהמתות חסד, באתיקה רפואית ובההתייחסות המשפטית למוות.
עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
בנושא הפסיכיאטריה - לצד סקירה היסטורית והתייחסות מעמיקה בספר מצד בכירי התחום, מופיעה התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה, המציגה את הממד האחר בתחום מורכב זה. המחברת טוענת שלמרות ההתקדמות שחלה בתחום בהתבסס על המודל הביו-רפואי, תוך התמקדות בהיבטים הגנטיים והכימיים של הסיבות למחלות הנפש, הרי גם כיום נוהגת כל חברה על פי נורמות, השקפות עולם, אמונות וכללי התנהגות המתאימים לה, המסדירים את החיים בצוותא ומגדירים את שפיותה. סטייה ממערכת נורמטיבית זו מהווה איום על החברה, המגיבה בדחייתם ואכיפת הערכים הנראים בעיניה כהתנהגות נורמטיבית, לעתים אף בכוח.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא נבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות, כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדוּלה שבדמותו (הרמב"ם), נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס, (עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהינום" (תורה ותלמוד), על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו (בולגקוב), על מצב בריאותו (רבלה), על חמדנותו (מולייר), על נטייתו הפטרנליסטית (קרלוס ויליאמס), על אכזריותו (פוקו) ועוד.
הדילמות שביחסי רופא-חולה נידונות תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת.
ספר הגות זה הוא מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר, המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת ספרי פרוזה והגות.
הספר דן בספרות ורפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים, ונכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
בהיבט הרפואי-מדעי כולל הספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות, עם ניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים, וסוקר השתקפויות של נושאים אלה בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה. מופיעים דיונים העוסקים במוות, בהמתות חסד, באתיקה רפואית ובההתייחסות המשפטית למוות.
עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
בנושא הפסיכיאטריה - לצד סקירה היסטורית והתייחסות מעמיקה בספר מצד בכירי התחום, מופיעה התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה, המציגה את הממד האחר בתחום מורכב זה. המחברת טוענת שלמרות ההתקדמות שחלה בתחום בהתבסס על המודל הביו-רפואי, תוך התמקדות בהיבטים הגנטיים והכימיים של הסיבות למחלות הנפש, הרי גם כיום נוהגת כל חברה על פי נורמות, השקפות עולם, אמונות וכללי התנהגות המתאימים לה, המסדירים את החיים בצוותא ומגדירים את שפיותה. סטייה ממערכת נורמטיבית זו מהווה איום על החברה, המגיבה בדחייתם ואכיפת הערכים הנראים בעיניה כהתנהגות נורמטיבית, לעתים אף בכוח.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא נבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות, כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדוּלה שבדמותו (הרמב"ם), נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס, (עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהינום" (תורה ותלמוד), על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו (בולגקוב), על מצב בריאותו (רבלה), על חמדנותו (מולייר), על נטייתו הפטרנליסטית (קרלוס ויליאמס), על אכזריותו (פוקו) ועוד.
הדילמות שביחסי רופא-חולה נידונות תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת.
"ילדה בסדר גמור הוא סיפור חייה של פרופ' רבקה כרמי, רופאה, חוקרת בעלת שם בתחום הגנטיקה והחינוך הרפואי ומנהיגה אקדמית – האישה הראשונה בארץ שכיהנה כנשיאת מוסד אקדמי מחקרי: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בפשטות כובשת וביושרה נדירה כרמי מגוללת את קורותיה, השלובים בקורותיה של המדינה. היא מזמינה אותנו ללוות אותה, שלב אחר שלב, כבת לדור הישראלים הראשונים שעיצבו את דמותה של המדינה ברוח ערכי הציונות החלוצית, אך, ובה בעת, בלי לוותר על הגשמה אישית ושאיפה למצוינות.
כרמי חושפת לנגד עינינו את הבחירות המרכזיות שהיה עליה לעשות כדי לממש את האידאלים שלה ואת מאווייה האישיים והמקצועיים, מספרת על ההצלחות שקצרה, ולא פחות מזה, על המחירים ששילמה, מתוך מודעות מלאה.
זהו אחד מקומץ ספרים שנכתבו בעולם על ידי נשים ששירתו בהנהגה האקדמית הבכירה, שהיתה ועודנה סביבה גברית מובהקת, וכך אנו זוכים להצצה לתחום הניהול האקדמי מזווית ראייה ייחודית של אישה.
גם מבחינה זו ילדה בסדר גמור הוא ספר שיכול לשמש השראה לנשים החפצות לממש את עצמן, שכן הוא מדרבן נשים מוכשרות לצאת מאזור הנוחות שלהן, לשאוף, לכוון ולהגיע למקומות שבהם מתקבלות ההחלטות החשובות, ושם להשמיע את קולן ולהשפיע. זהו טקסט אישי, הפורש לפנינו חזון ודרך חיים בגובה העיניים, בגאווה ובלי התחסדות." - יגאל שוורץ
"ילדה בסדר גמור הוא סיפור חייה של פרופ' רבקה כרמי, רופאה, חוקרת בעלת שם בתחום הגנטיקה והחינוך הרפואי ומנהיגה אקדמית – האישה הראשונה בארץ שכיהנה כנשיאת מוסד אקדמי מחקרי: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בפשטות כובשת וביושרה נדירה כרמי מגוללת את קורותיה, השלובים בקורותיה של המדינה. היא מזמינה אותנו ללוות אותה, שלב אחר שלב, כבת לדור הישראלים הראשונים שעיצבו את דמותה של המדינה ברוח ערכי הציונות החלוצית, אך, ובה בעת, בלי לוותר על הגשמה אישית ושאיפה למצוינות.
כרמי חושפת לנגד עינינו את הבחירות המרכזיות שהיה עליה לעשות כדי לממש את האידאלים שלה ואת מאווייה האישיים והמקצועיים, מספרת על ההצלחות שקצרה, ולא פחות מזה, על המחירים ששילמה, מתוך מודעות מלאה.
זהו אחד מקומץ ספרים שנכתבו בעולם על ידי נשים ששירתו בהנהגה האקדמית הבכירה, שהיתה ועודנה סביבה גברית מובהקת, וכך אנו זוכים להצצה לתחום הניהול האקדמי מזווית ראייה ייחודית של אישה.
גם מבחינה זו ילדה בסדר גמור הוא ספר שיכול לשמש השראה לנשים החפצות לממש את עצמן, שכן הוא מדרבן נשים מוכשרות לצאת מאזור הנוחות שלהן, לשאוף, לכוון ולהגיע למקומות שבהם מתקבלות ההחלטות החשובות, ושם להשמיע את קולן ולהשפיע. זהו טקסט אישי, הפורש לפנינו חזון ודרך חיים בגובה העיניים, בגאווה ובלי התחסדות." - יגאל שוורץ
לחיות חיים ארוכים יותר וטובים יותר
באמצע שנות ה־30 לחייו, המומחה לאריכות ימים, ד"ר פיטר עטייה, היה שחיין למרחקים ארוכים החוצה אוקיינוסים. אולם אז הוא גילה שהוא כלל אינו בריא ולמעשה הוא בדרך למוות מוקדם בגלל מחלת לב. המידע הזה הזניק אותו למסע להבנת אריכות הימים: איך ולמה אנו מתים? ואיך אנו יכולים לעכב או אף למנוע מחלות כרוניות שהורגות את מרבית האנשים כמו מחלות לב, סרטן, אלצהיימר וסוכרת סוג 2.
לחיות יותר הוא מניפסט פורץ דרך על יכולתנו לחיות חיים טובים יותר וארוכים יותר המאתגר את צורת החשיבה הרפואית הקונוונציונלית על הזדקנות. במדריך הפעלה לאריכות ימים זה, ד"ר עטייה נסמך על המדע העדכני בעודו סוקר התערבויות תזונתיות, טכניקות מיטביות לשינה ולפעילות גופנית, וכלים להתמודדות עם הבריאות הנפשית והרגשית.
חרף כל הצלחותיה של הרפואה הקונוונציונלית, לא עלה בידה להשיג התקדמות רבה בטיפול במחלות ההזדקנות. ד"ר עטייה סבור שעלינו לעבור לאסטרטגיה פרואקטיבית ומותאמת אישית לאריכות ימים, שבמסגרתה מוכרחים לנקוט בפעולה עכשיו. מדובר בגישה אסטרטגית להארכת משך החיים תוך שיפור הבריאות הגופנית, הקוגניטיבית והרגשית שלנו. מטרתו של ד"ר עטייה אינה להגיד לכם מה לעשות אלא לעזור לכם ללמוד איך לחשוב על בריאות לטווח ארוך כדי לבנות את התוכנית הטובה ביותר עבורכם. בלחיות יותר, הקוראים יגלו בין השאר:
• מדוע פעילות גופנית היא ה"תרופה" החזקה ביותר לאריכות ימים – וכיצד להתחיל להתאמן לקראת "קרב העשר של בני ה־100".
• מדוע עליכם לשכוח מדיאטות ולהתמקד בביוכימיה תזונתית, ולהתאים לעצמכם דפוס אכילה אישי.
• מדוע השאיפה לאריכות ימים תוך התעלמות מן הבריאות הרגשית עלולה להיות הקללה הנוראה מכולן.
הזדקנות ואריכות ימים הן תחומים גמישים יותר מכפי שאנו נוטים לחשוב; גורלנו אינו נקבע מראש. באמצעות מפת הדרכים הנכונה ויישומה מוקדם ככל הניתן בחיינו, יש ביכולתכם להתוות נתיב שונה לחייכם, כזה שיאפשר לכם להאריך חיים מעבר לתכתיבי הגנים שלכם ולהבטיח שכל עשור בחייכם יהיה טוב מזה שקדם לו.
ספר השנה של האקונומיסט ובלומברג
לחיות חיים ארוכים יותר וטובים יותר
באמצע שנות ה־30 לחייו, המומחה לאריכות ימים, ד"ר פיטר עטייה, היה שחיין למרחקים ארוכים החוצה אוקיינוסים. אולם אז הוא גילה שהוא כלל אינו בריא ולמעשה הוא בדרך למוות מוקדם בגלל מחלת לב. המידע הזה הזניק אותו למסע להבנת אריכות הימים: איך ולמה אנו מתים? ואיך אנו יכולים לעכב או אף למנוע מחלות כרוניות שהורגות את מרבית האנשים כמו מחלות לב, סרטן, אלצהיימר וסוכרת סוג 2.
לחיות יותר הוא מניפסט פורץ דרך על יכולתנו לחיות חיים טובים יותר וארוכים יותר המאתגר את צורת החשיבה הרפואית הקונוונציונלית על הזדקנות. במדריך הפעלה לאריכות ימים זה, ד"ר עטייה נסמך על המדע העדכני בעודו סוקר התערבויות תזונתיות, טכניקות מיטביות לשינה ולפעילות גופנית, וכלים להתמודדות עם הבריאות הנפשית והרגשית.
חרף כל הצלחותיה של הרפואה הקונוונציונלית, לא עלה בידה להשיג התקדמות רבה בטיפול במחלות ההזדקנות. ד"ר עטייה סבור שעלינו לעבור לאסטרטגיה פרואקטיבית ומותאמת אישית לאריכות ימים, שבמסגרתה מוכרחים לנקוט בפעולה עכשיו. מדובר בגישה אסטרטגית להארכת משך החיים תוך שיפור הבריאות הגופנית, הקוגניטיבית והרגשית שלנו. מטרתו של ד"ר עטייה אינה להגיד לכם מה לעשות אלא לעזור לכם ללמוד איך לחשוב על בריאות לטווח ארוך כדי לבנות את התוכנית הטובה ביותר עבורכם. בלחיות יותר, הקוראים יגלו בין השאר:
• מדוע פעילות גופנית היא ה"תרופה" החזקה ביותר לאריכות ימים – וכיצד להתחיל להתאמן לקראת "קרב העשר של בני ה־100".
• מדוע עליכם לשכוח מדיאטות ולהתמקד בביוכימיה תזונתית, ולהתאים לעצמכם דפוס אכילה אישי.
• מדוע השאיפה לאריכות ימים תוך התעלמות מן הבריאות הרגשית עלולה להיות הקללה הנוראה מכולן.
הזדקנות ואריכות ימים הן תחומים גמישים יותר מכפי שאנו נוטים לחשוב; גורלנו אינו נקבע מראש. באמצעות מפת הדרכים הנכונה ויישומה מוקדם ככל הניתן בחיינו, יש ביכולתכם להתוות נתיב שונה לחייכם, כזה שיאפשר לכם להאריך חיים מעבר לתכתיבי הגנים שלכם ולהבטיח שכל עשור בחייכם יהיה טוב מזה שקדם לו.
ספר השנה של האקונומיסט ובלומברג
יום שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, 06:29 בבוקר. ברגע שייזכר לדיראון עולם, כמו קו גבול הנמתח בין העולם שהיה לעולם עכשיו, מתחילות להישמע ברחבי הארץ אזעקות בלתי פוסקות, שהן רק הפתיח לאירוע רב־הנפגעים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
הספר שלפניכם מתאר ללא כפפות את היממה הדרמטית שעברה על הצוותים הרפואיים השונים, שהתמודדו ב-7 באוקטובר עם הרגעים הקשים ביותר בקריירה שלהם, כשרבים מהם גם אכולי דאגה לבני משפחה השוהים בבסיסים צבאיים או ביישובי עוטף עזה שנהפכו לחזית.
כבדו שערי עזה נוגע בלב העשייה הרוחשת בטיפול המוענק בשטח, בחדרי ההלם ובחדרי הניתוח, ובו מובאים עקרונות הטיפול בפצועי טראומה, עקרונות שנכתבו בדם. הוא מתאר את היממה הנוראה ביותר בתולדותינו מנקודת מבטם של אנשי רפואה מכל קשת הטיפול בגוף ובנפש: פרמדיקים, מנתחים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, אחים ועוד רבים. זהו הסיפור שלהם, אבל הוא חלק מסיפור גדול יותר: ממה שעבר על כולנו, אזרחי ישראל, ב-7 באוקטובר.
ד"ר יעל דרזניק היא מומחית בכירורגיית ילדים בבית החולים שניידר. היא מתנדבת בשירות המילואים כמדריכה בקורס טראומה ATLS. במהלך כתיבת ספר זה ערכה ראיונות עומק עם מגוון אנשי רפואה, סיעוד והצלה אשר עסקו בהצלת חיים ב-7 באוקטובר. ספרה הראשון, עשרים ושש, על תורנויות המתמחים, יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים במרס 2022.
יום שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, 06:29 בבוקר. ברגע שייזכר לדיראון עולם, כמו קו גבול הנמתח בין העולם שהיה לעולם עכשיו, מתחילות להישמע ברחבי הארץ אזעקות בלתי פוסקות, שהן רק הפתיח לאירוע רב־הנפגעים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
הספר שלפניכם מתאר ללא כפפות את היממה הדרמטית שעברה על הצוותים הרפואיים השונים, שהתמודדו ב-7 באוקטובר עם הרגעים הקשים ביותר בקריירה שלהם, כשרבים מהם גם אכולי דאגה לבני משפחה השוהים בבסיסים צבאיים או ביישובי עוטף עזה שנהפכו לחזית.
כבדו שערי עזה נוגע בלב העשייה הרוחשת בטיפול המוענק בשטח, בחדרי ההלם ובחדרי הניתוח, ובו מובאים עקרונות הטיפול בפצועי טראומה, עקרונות שנכתבו בדם. הוא מתאר את היממה הנוראה ביותר בתולדותינו מנקודת מבטם של אנשי רפואה מכל קשת הטיפול בגוף ובנפש: פרמדיקים, מנתחים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, אחים ועוד רבים. זהו הסיפור שלהם, אבל הוא חלק מסיפור גדול יותר: ממה שעבר על כולנו, אזרחי ישראל, ב-7 באוקטובר.
ד"ר יעל דרזניק היא מומחית בכירורגיית ילדים בבית החולים שניידר. היא מתנדבת בשירות המילואים כמדריכה בקורס טראומה ATLS. במהלך כתיבת ספר זה ערכה ראיונות עומק עם מגוון אנשי רפואה, סיעוד והצלה אשר עסקו בהצלת חיים ב-7 באוקטובר. ספרה הראשון, עשרים ושש, על תורנויות המתמחים, יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים במרס 2022.
הסיפור של הצעירים #2, מטרתו לשקף לרופאים, בראשם רופאי משפחה ורופאים מקצועיים נוספים הפוגשים את חולי הסרטן הצעירים טרם האבחון ובשלבי ההחלמה, את הסוגיות הרלוונטיות לסרטן בצעירים.
מרבית חולי הסרטן בישראל ובעולם הם מבוגרים מעל גיל 60. יחד עם זאת, בכל יום מאובחנים בישראל 10 צעירים, בגילאים 18-44 עם סרטן והמערכת לוקה בחסר במתן מענה מותאם לצרכים הייחודיים שלהם. מטרת הספר היא להעלות את המודעות של הצוותים הרפואיים לסוגי הסרטן הנפוצים בקרב צעירים – לתסמינים מוקדמים, תופעות לוואי ועוד ובכך לצמצם מקרים של אבחון מאוחר בקרב צעירים.
מחקר שפורסם ב The Oncologist מצא כי בארה"ב קיים עיכוב באבחנה בקרב חולות סרטן שד צעירות – עיכוב של מעל 60 יום ב 35% מהצעירות לעומת 25% מהמבוגרות בנוסף, במחקר משנת 2023 מצא עיכוב באבחנה של סרטן המעי הגס של בין 8 שבועות לשנתיים, בצעירים, ביחס למבוגרים עם תסמינים דומים.
בנוסף, מטרת הספר היא לפתח את הידע בנוגע לסרטן בצעירים בקרב רופאי משפחה ורופאים נוספים. כך, בכל פרק יוצג הסרטן ומופעו הייחודי בקרב צעירים כמו גם השלכותיו על הצרכים הייחודיים של צעירים (כמו מיניות ודימוי גוף, פוריות והורות וכו').
סוגי הסרטן המופיעים בספר נבחרו על פי שבעת סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב צעירים, כפי שפורסם על ידי רשם הסרטן בשנת 2020 . כל פרק נכתב על ידי אונקולוג.ית מומחה בסוג הסרטן ובשילוב העמותה הרלוונטית.
הסיפור של הצעירים #2, מטרתו לשקף לרופאים, בראשם רופאי משפחה ורופאים מקצועיים נוספים הפוגשים את חולי הסרטן הצעירים טרם האבחון ובשלבי ההחלמה, את הסוגיות הרלוונטיות לסרטן בצעירים.
מרבית חולי הסרטן בישראל ובעולם הם מבוגרים מעל גיל 60. יחד עם זאת, בכל יום מאובחנים בישראל 10 צעירים, בגילאים 18-44 עם סרטן והמערכת לוקה בחסר במתן מענה מותאם לצרכים הייחודיים שלהם. מטרת הספר היא להעלות את המודעות של הצוותים הרפואיים לסוגי הסרטן הנפוצים בקרב צעירים – לתסמינים מוקדמים, תופעות לוואי ועוד ובכך לצמצם מקרים של אבחון מאוחר בקרב צעירים.
מחקר שפורסם ב The Oncologist מצא כי בארה"ב קיים עיכוב באבחנה בקרב חולות סרטן שד צעירות – עיכוב של מעל 60 יום ב 35% מהצעירות לעומת 25% מהמבוגרות בנוסף, במחקר משנת 2023 מצא עיכוב באבחנה של סרטן המעי הגס של בין 8 שבועות לשנתיים, בצעירים, ביחס למבוגרים עם תסמינים דומים.
בנוסף, מטרת הספר היא לפתח את הידע בנוגע לסרטן בצעירים בקרב רופאי משפחה ורופאים נוספים. כך, בכל פרק יוצג הסרטן ומופעו הייחודי בקרב צעירים כמו גם השלכותיו על הצרכים הייחודיים של צעירים (כמו מיניות ודימוי גוף, פוריות והורות וכו').
סוגי הסרטן המופיעים בספר נבחרו על פי שבעת סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב צעירים, כפי שפורסם על ידי רשם הסרטן בשנת 2020 . כל פרק נכתב על ידי אונקולוג.ית מומחה בסוג הסרטן ובשילוב העמותה הרלוונטית.
מבט אינטימי, קשה, פוקח עיניים ומעורר השראה על ההשלכות ההרסניות של אנורקסיה נרבוזה, הפוגעת ביותר מאחת מכל מאה נערות ונשים צעירות. שכיחות האנורקסיה עולה לאחרונה גם בקרב בנים וגיל התפרצותה הולך ויורד. הספר נכתב מזווית ראייתה של אם המספרת בגילוי לב אמיץ ונדיר על מסעה של בתה מהרעבה עצמית מסכנת חיים לבריאות מחודשת.
מעולם לא סבלתי מאנורקסיה, אבל אני מכירה אותה היטב. אני רואה אותה ברחוב, בפנים הכחושות והשקועות, בחזה הגרמי, בזרועות הדקיקות של אישה מצומקת. למדתי לזהות את המבט החלול המיואש, את חוסר האונים שמגיע באופן בלתי נמנע אחרי שנים של רעב. אני חושבת לעצמי: זו הייתה יכולה להיות הבת שלי. זו לא. ככל שזה תלוי בי, זו גם לא תהיה.
- הארייט בראון, מתוך ההקדמה
בסיפור אישי סוחף, הארייט בראון מכניסה את הקוראים אל נבכי החוויה המשפחתית המבעיתה של ההתמודדות מול האנורקסיה: רגע אחרי רגע, נגיסה אחרי נגיסה. הספר הינו מדריך וקרן אור לכל מי שבא במגע עם האנורקסיה, ולכל מי שזו פקדה את משפחתו. הספר משלב באופן בהיר וקריא מידע עדכני מהספרות על טיפול באנורקסיה. "כשהיא העזה לאכול" הוא קריאה חיונית למשפחות ולאנשי טיפול כאחד.
מבט אינטימי, קשה, פוקח עיניים ומעורר השראה על ההשלכות ההרסניות של אנורקסיה נרבוזה, הפוגעת ביותר מאחת מכל מאה נערות ונשים צעירות. שכיחות האנורקסיה עולה לאחרונה גם בקרב בנים וגיל התפרצותה הולך ויורד. הספר נכתב מזווית ראייתה של אם המספרת בגילוי לב אמיץ ונדיר על מסעה של בתה מהרעבה עצמית מסכנת חיים לבריאות מחודשת.
מעולם לא סבלתי מאנורקסיה, אבל אני מכירה אותה היטב. אני רואה אותה ברחוב, בפנים הכחושות והשקועות, בחזה הגרמי, בזרועות הדקיקות של אישה מצומקת. למדתי לזהות את המבט החלול המיואש, את חוסר האונים שמגיע באופן בלתי נמנע אחרי שנים של רעב. אני חושבת לעצמי: זו הייתה יכולה להיות הבת שלי. זו לא. ככל שזה תלוי בי, זו גם לא תהיה.
- הארייט בראון, מתוך ההקדמה
בסיפור אישי סוחף, הארייט בראון מכניסה את הקוראים אל נבכי החוויה המשפחתית המבעיתה של ההתמודדות מול האנורקסיה: רגע אחרי רגע, נגיסה אחרי נגיסה. הספר הינו מדריך וקרן אור לכל מי שבא במגע עם האנורקסיה, ולכל מי שזו פקדה את משפחתו. הספר משלב באופן בהיר וקריא מידע עדכני מהספרות על טיפול באנורקסיה. "כשהיא העזה לאכול" הוא קריאה חיונית למשפחות ולאנשי טיפול כאחד.
ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים.
המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז.
אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים.
על כל אלה מסופר בדפים אלה.
*
ד"ר אברהם שטרנברג נולד בפשמישל שבגליציה למשפחה מסורתית וציונית. מצעירותו היה חניך תנועת "גורדוניה", סיים את חוק לימודיו ברפואה באוניברסיטה הצ'כית של פראג. אחרי כן עבר לעבודה בתנועה בהנהגה הראשית ועבר לאורכה ולרוחבה של פולין, בסניפים, במחנות ובהכשרות של התנועה.
עם עלייתו ב־1938 הצטרף לקבוצת "מעלה החמישה", יישוב "חומה ומגדל" יחידי בהרי ירושלים. עבד בהכשרת קרקע ובשמירה. התגייס לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה ושירת בחיל הרפואה. עזר בעלייה ב' של ילדים מסוריה ומעיראק. לאחר השחרור מן הצבא הבריטי עסק בענייני אשפוז מטעם קופת חולים. שירת במלחמת השחרור בסביבות ירושלים ובמטה חיל הרפואה של צה"ל. מ־1949 עד 1953 ניהל את השירות הרפואי לעולה בימי העלייה הגדולה. עם סיום עבודתו זו החל בהשתלמות ברנטגנולוגיה בתל־השומר. מתחילת שנות השישים מנהל מחלקת רנטגן באחד מבתי החולים הממשלתיים.
הספר ראה אור לראשונה בשנת 1973.
ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים.
המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז.
אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים.
על כל אלה מסופר בדפים אלה.
*
ד"ר אברהם שטרנברג נולד בפשמישל שבגליציה למשפחה מסורתית וציונית. מצעירותו היה חניך תנועת "גורדוניה", סיים את חוק לימודיו ברפואה באוניברסיטה הצ'כית של פראג. אחרי כן עבר לעבודה בתנועה בהנהגה הראשית ועבר לאורכה ולרוחבה של פולין, בסניפים, במחנות ובהכשרות של התנועה.
עם עלייתו ב־1938 הצטרף לקבוצת "מעלה החמישה", יישוב "חומה ומגדל" יחידי בהרי ירושלים. עבד בהכשרת קרקע ובשמירה. התגייס לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה ושירת בחיל הרפואה. עזר בעלייה ב' של ילדים מסוריה ומעיראק. לאחר השחרור מן הצבא הבריטי עסק בענייני אשפוז מטעם קופת חולים. שירת במלחמת השחרור בסביבות ירושלים ובמטה חיל הרפואה של צה"ל. מ־1949 עד 1953 ניהל את השירות הרפואי לעולה בימי העלייה הגדולה. עם סיום עבודתו זו החל בהשתלמות ברנטגנולוגיה בתל־השומר. מתחילת שנות השישים מנהל מחלקת רנטגן באחד מבתי החולים הממשלתיים.
הספר ראה אור לראשונה בשנת 1973.
"מישהו, הצילו, מישהו..." בעודה קבורה בין הריסות ביתה וחייה, הוזה אדית את קולו של בנה ז'אן, היחיד מבין ילדיה שאולי שרד בחיים. "מישהו, הצילו, מישהו..." צועק-לוחש הבן, אבל היא לא יכולה להצילו. הכרתה הולכת ומתערפלת. "מזל, יש לי מזל," אומר לעצמו פרנסואה לאחר שניצל ללא שריטה מרעידת האדמה. כשהוא חוזר הביתה בתחושת הקלה, הוא מגלה לזוועתו שביתו קרס וקבר תחתיו את כל בני משפחתו. בתחנונים, בכסף ובאיומים הוא רותם את העוברים והשבים למלאכת חילוץ הגופות. ולפתע, קרן של אור באפלה: בתו דומיניק נמצאת בין ההריסות, פצועה קשה, אך עודה חיה. בדרך-לא-דרך לוקח אותה אביה אל התקווה הראשונה והאחרונה של אנשי האיטי בימים שאחרי האסון - בית החולים הישראלי. לתדהמתו, מטפלים שם באנשים חינם אין כסף. אדית, שזעקות התחנונים של בנה ממשיכות להדהד בתוך ראשה, ופרנסואה, שנלחם על חיי בתו, הם שניים מתוך אלף איש שזכו לקבל טיפול בבית החולים הישראלי בהאיטי.
בבית החולים הזה, שהוקם ביוזמת צה"ל בעקבות אחת מרעידות האדמה הקשות שידעה האנושות, תצטלב דרכם עם דרכו של האורתופד ד"ר פטריק, עולה חדש מצרפת, שהצלת חיים באזורי אסון היא עבורו סגירת מעגל אישית. אל"מ ד"ר אריאל בר, מפקד הרפואה של פיקוד העורף, הגיע לבירת האיטי, פורט-או-פרינס, מיד אחרי רעידת האדמה, ומצא ארץ חרבה ואנשים שנלחמים על צלם האנוש שלהם.
בספר זה הוא שוזר את סיפורם של בית החולים ושל משלחת צה"ל למדינה המוכה, עם סיפורם של אנשי האיטי שאותם פגש ובהם טיפל. באמפתיה ובדאגה של רופא מסור הוא מנסה להיות גם להם לפה.
"מישהו, הצילו, מישהו..." בעודה קבורה בין הריסות ביתה וחייה, הוזה אדית את קולו של בנה ז'אן, היחיד מבין ילדיה שאולי שרד בחיים. "מישהו, הצילו, מישהו..." צועק-לוחש הבן, אבל היא לא יכולה להצילו. הכרתה הולכת ומתערפלת. "מזל, יש לי מזל," אומר לעצמו פרנסואה לאחר שניצל ללא שריטה מרעידת האדמה. כשהוא חוזר הביתה בתחושת הקלה, הוא מגלה לזוועתו שביתו קרס וקבר תחתיו את כל בני משפחתו. בתחנונים, בכסף ובאיומים הוא רותם את העוברים והשבים למלאכת חילוץ הגופות. ולפתע, קרן של אור באפלה: בתו דומיניק נמצאת בין ההריסות, פצועה קשה, אך עודה חיה. בדרך-לא-דרך לוקח אותה אביה אל התקווה הראשונה והאחרונה של אנשי האיטי בימים שאחרי האסון - בית החולים הישראלי. לתדהמתו, מטפלים שם באנשים חינם אין כסף. אדית, שזעקות התחנונים של בנה ממשיכות להדהד בתוך ראשה, ופרנסואה, שנלחם על חיי בתו, הם שניים מתוך אלף איש שזכו לקבל טיפול בבית החולים הישראלי בהאיטי.
בבית החולים הזה, שהוקם ביוזמת צה"ל בעקבות אחת מרעידות האדמה הקשות שידעה האנושות, תצטלב דרכם עם דרכו של האורתופד ד"ר פטריק, עולה חדש מצרפת, שהצלת חיים באזורי אסון היא עבורו סגירת מעגל אישית. אל"מ ד"ר אריאל בר, מפקד הרפואה של פיקוד העורף, הגיע לבירת האיטי, פורט-או-פרינס, מיד אחרי רעידת האדמה, ומצא ארץ חרבה ואנשים שנלחמים על צלם האנוש שלהם.
בספר זה הוא שוזר את סיפורם של בית החולים ושל משלחת צה"ל למדינה המוכה, עם סיפורם של אנשי האיטי שאותם פגש ובהם טיפל. באמפתיה ובדאגה של רופא מסור הוא מנסה להיות גם להם לפה.
עוזי בלר, מהגינקולוגים-אונקולוגים הבכירים בארץ, גדל בימי ראשית המדינה בירושלים והבין מהר מאוד כי עתידו נמצא ברפואה. אחרי לימודים בארץ ותקופת התמחות בניו יורק, הוא חזר לישראל ומאז עומד בחזית התחום בשלל תפקידי ניהול, הוראה ומחקר.
אבל חייו של בלר אינם רק סיפור על נפלאות הרפואה או על גבולותיה, אלא הם שזורים באופן רב-ממדי בסיפורה של מדינה צעירה, בועטת ונלחמת.
כשמתוודעים לסיפוריו הקצרים, הצלולים, המפלחים את הלב ומעוררים את המחשבה, חשים שהוא היה שם כמעט בכל צומת, בעורף ובחזית, במדים או בחלוק לבן, נכון תמיד לפעולה בנפש ציונית נחושה.
בלר הוא אדם עם הלב הכי רחב שיכול להיות לרופא. לב שאינו שוכח, שאינו מפסיק להרגיש ושרק הולך ומתרחב עם השנים.
"פרופ' עוזי בלר, מאושיות הרפואה בישראל. רופא וחוקר, מחנך, מנהל רב-פעלים ומוערך בינלאומית, מתגלה לעינינו כמספר מרתק ומרגש. סיפורים פרטיים מחיים מלאי עשייה והישגים שזורים שתי וערב בקורות חיי המדינה. סיפורי הצלחה וסיפורי כישלון, סיפורים מלמדים, מפתיעים וגם מכמירי לב. תיאורים מרתקים ותובנות עמוקות ומאתגרות, והכול בגובה העיניים, ברגישות ובפתיחות. המבט לאחור המפוקח, הסלחני, אבל גם הביקורתי של רופא, העוסק באחד מענפי הרפואה המורכבים ביותר מקצועית ורגשית, מפעים במיוחד. ההכרה ביכולות האדירות לתקן ולרפא, לצד ההכרה במגבלות המקצוע, ההודאה הכנה ב"פספוסים", מנת חלקו של כל רופא, ומעל הכול, ההבנה העמוקה של מקומה המרכזי של החמלה במקצוע הרפואה.
בעידן הרפואה הדיגיטלית והאינטליגנציה המלאכותית מחויבת התובנה שבמקצוע הקדוש הזה, לצד הידע והמיומנות, אין תחליף למנהיגות, לדוגמה אישית וליחסי אנוש. אין פלא אפוא שהובלה, מצוינות, כנות ואופטימיות הן גם חלק מ"עשרת הדיברות לחיים" שייחסו לו תלמידיו". – פרופ' רבקה כרמי
עוזי בלר, מהגינקולוגים-אונקולוגים הבכירים בארץ, גדל בימי ראשית המדינה בירושלים והבין מהר מאוד כי עתידו נמצא ברפואה. אחרי לימודים בארץ ותקופת התמחות בניו יורק, הוא חזר לישראל ומאז עומד בחזית התחום בשלל תפקידי ניהול, הוראה ומחקר.
אבל חייו של בלר אינם רק סיפור על נפלאות הרפואה או על גבולותיה, אלא הם שזורים באופן רב-ממדי בסיפורה של מדינה צעירה, בועטת ונלחמת.
כשמתוודעים לסיפוריו הקצרים, הצלולים, המפלחים את הלב ומעוררים את המחשבה, חשים שהוא היה שם כמעט בכל צומת, בעורף ובחזית, במדים או בחלוק לבן, נכון תמיד לפעולה בנפש ציונית נחושה.
בלר הוא אדם עם הלב הכי רחב שיכול להיות לרופא. לב שאינו שוכח, שאינו מפסיק להרגיש ושרק הולך ומתרחב עם השנים.
"פרופ' עוזי בלר, מאושיות הרפואה בישראל. רופא וחוקר, מחנך, מנהל רב-פעלים ומוערך בינלאומית, מתגלה לעינינו כמספר מרתק ומרגש. סיפורים פרטיים מחיים מלאי עשייה והישגים שזורים שתי וערב בקורות חיי המדינה. סיפורי הצלחה וסיפורי כישלון, סיפורים מלמדים, מפתיעים וגם מכמירי לב. תיאורים מרתקים ותובנות עמוקות ומאתגרות, והכול בגובה העיניים, ברגישות ובפתיחות. המבט לאחור המפוקח, הסלחני, אבל גם הביקורתי של רופא, העוסק באחד מענפי הרפואה המורכבים ביותר מקצועית ורגשית, מפעים במיוחד. ההכרה ביכולות האדירות לתקן ולרפא, לצד ההכרה במגבלות המקצוע, ההודאה הכנה ב"פספוסים", מנת חלקו של כל רופא, ומעל הכול, ההבנה העמוקה של מקומה המרכזי של החמלה במקצוע הרפואה.
בעידן הרפואה הדיגיטלית והאינטליגנציה המלאכותית מחויבת התובנה שבמקצוע הקדוש הזה, לצד הידע והמיומנות, אין תחליף למנהיגות, לדוגמה אישית וליחסי אנוש. אין פלא אפוא שהובלה, מצוינות, כנות ואופטימיות הן גם חלק מ"עשרת הדיברות לחיים" שייחסו לו תלמידיו". – פרופ' רבקה כרמי
ארגנתי את הספר כדי לדמות מקרים אמיתיים ולתרגל כתיבת דו"ח על חולה, כאשר מטרתו היא כפולה: לעבוד על העברית, ובו בזמן לתרגל כתיבת מקרים קליניים.
בפרקים העוקבים להקדמה זו, יופיעו דוגמאות של שאלות כלליות למטופל, ולאחר מכן יוצגו מקרים קליניים בצורה של דיאלוגים, אותם הקורא יצטרך לקרוא ולמלא גיליון מטופל בהתאם.
בפתרונות, יוצגו הערות על אבחנה מבדלת או מחלות נוספות, עם תרגום לשפה האנגלית.
ארגנתי את הספר כדי לדמות מקרים אמיתיים ולתרגל כתיבת דו"ח על חולה, כאשר מטרתו היא כפולה: לעבוד על העברית, ובו בזמן לתרגל כתיבת מקרים קליניים.
בפרקים העוקבים להקדמה זו, יופיעו דוגמאות של שאלות כלליות למטופל, ולאחר מכן יוצגו מקרים קליניים בצורה של דיאלוגים, אותם הקורא יצטרך לקרוא ולמלא גיליון מטופל בהתאם.
בפתרונות, יוצגו הערות על אבחנה מבדלת או מחלות נוספות, עם תרגום לשפה האנגלית.
הספר מתאר את המפגש המרגש בין רופאים ניצולי שואה ובין היישוב והחברה הישראלית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנותיה הראשונות של המדינה. בתחילת הדרך התקשה הממסד הרפואי בארץ לקלוט את הרופאים הניצולים. ואולם באמצעות המפגש בין הרופאים למטופליהם הפכו הרופאים מנקלטים לקולטים, סייעו למטופליהם העולים להחלים ולהשתקם, ובהליך זה הם שיקמו את עצמם. המחקר עוקב אחר היקלטותם של הרופאים במערכת הבריאות ובאמצעותה בחברה הישראלית, ומבחין בין מאפיינים שונים של קליטתם על־פי זמן עלייתם ואתגרי כל תקופה.
תוכן עניינים
שלמי תודה
מבוא
סקירת ספרות
התקופה שנחקרה
המקורות למחקר
חלק ראשון בשערי העלייה — רופאים ניצולי שואה בישראל, 1952-1945
פרק ראשון אפיונים קבוצתיים, רישוי ומומחיות ברפואה
מספר הרופאים היהודים באירופה ערב השואה ובתום המלחמה
גלי העלייה ואפיונים דמוגרפיים
רישוי ומומחיות ברפואה
פרק שני המפגש הראשון — היישוב בארץ־ישראל והרופאים משארית הפליטה
ההיערכות לעליית הרופאים
המפגש הראשון מנקודת המבט של הממסד הרפואי ביישוב: רופאים ניצולי שואה פרטיזנים, לוחמים ו"פליטים"
הוועדה הבין־מוסדית לקליטת רופאים ניצולים והתוכנית לקליטת מאה רופאים
הרופאים הניצולים וסוגיית הטיפול הרפואי בעולים
מערכת הבריאות בתקופת היישוב
העלייה והיישוב היהודי בארץ בעיני הרופאים הניצולים שעלו לפני קום המדינה
ערב קום המדינה: רופאים ניצולים ממתינים לעלייה במחנות העקורים ובקפריסין
חלק שני מערכת הבריאות במדינת ישראל קולטת עלייה, 1952-1948
פרק שלישי מערכת הבריאות בתקופת העלייה הגדולה — הממסד הרפואי, התחלואה הקשה וכוח האדם הרפואי
מערכת הבריאות עם קום המדינה
הממסד הרפואי — מסגרות של שירות רפואי
מערכת הבריאות: מוסדות ותיקים וחדשים קולטים רופאים עולים
חולי ונכות בתקופת העלייה הגדולה
רופאים ניצולים בשירות הרפואי והטיפול במחלות הקשות של העולים
פרק רביעי השירות הרפואי לעולה (השר"ל) במחנות העולים — רופאים ניצולים במסגרת תעסוקה ארעית
הקמת השר"ל
השר"ל מִקום המדינה ועד לתום פעילותו במחנות העולים בשנת 1952
השר"ל במבט לאחור
פרק חמישי רופאים ניצולים בשירותי הבריאות באזורי ההתיישבות החדשים, 1950-1948
רקע היסטורי: התיישבות העולים ביישובים הנטושים
פריסת שירותי הבריאות ביישובים הנטושים ובהתיישבות החדשה
"אבא — נוסע היה מיישוב־עולים ליישוב־עולים בתור רופא [...] מישרה קבועה לא ניתנה לו"698
המחסור ברופאים בנקודות יישוב מרוחקות
פרק שישי פתיחת בית הספר לרפואה בירושלים
רקע היסטורי
הסטודנטים הראשונים: "בבתי הספר לרפואה לומדים תורה בלי קמח"739
"הרופאים הצעירים"
חלק שלישי "מי יעשה עבודה רבה זו? מאין יבואו הרופאים?"774
פרק שביעי מעודף רופאים למחסור ברופאים
מִקום המדינה עד סוף 1949 — עודף או מחסור, הוויכוח על העובדות
קשיים בקליטת הרופאים הניצולים
מחסור חמור ברופאים שפקד את מערכת הבריאות בשנת 1950
קשיי הממסד הרפואי בקליטתם מנקודת מבטם של הרופאים העולים
פרק שמיני המחסור ברופאים והמאבק לגיוסם לשירות רפואי באזורי המצוקה
הוועדה לתכנון כוח אדם רפואי במינוי משרד הבריאות
פרופ' שיבא: המערכת זקוקה גם לרופאים שהם "לאו דווקא עולים חדשים"910
גיוס הרופאים העולים והרופאים הצעירים לצבא ולכפר, 1952-1953
התניית הקבלה להתמחות בשירות בכפר, 1956-1954
"גיוס חו"ל" של קופת חולים כללית
פרק תשיעי השירות הרפואי במעברות ובכפר
מערך המרפאות במעבר ממחנות העולים למעברות
רקע היסטורי: מעברות וכפרי עבודה
החולי במעברות
קורותיהם של שירותי הרפואה במעברות
חיל הרפואה במעברות — הושטת יד לאחים העולים
הטיפול הרפואי בילדי המעברות
המשתתפים ב"מלחמת הבריאות" מבקרים זה את זה
רופאים עולים בשירות הרפואי במעברות ובכפר מנקודת מבטה של החברה, 1952-1956
העבודה במעברה ובכפר מנקודת מבטם של הרופאים
חלק רביעי מעמדות פתיחה להשתלבות מקצועית, 1957-1945
פרק עשירי מניעי העלייה, מסגרות הקליטה, ההשתלבות והקידום
עמדות הפתיחה כלפי העלייה: המעמד בארץ המוצא והמניע לעלייה
מסגרות הקליטה
הסתגלות וקידום מקצועי
פרק אחד־עשר רופאים ניצולים בעלייה המחודשת ממזרח אירופה
רקע היסטורי
מערכת הבריאות ערב עליית 1957
הרופאים בעליית 1957 — הרקע לעלייתם ומאפיינים דמוגרפיים
המערכת הקולטת
הקליטה מנקודת מבטם של רופאי עליית 1957
רופאים עולים, רופאים ניצולי שואה
חלק חמישי רופאים ניצולי שואה ועיצוב זיכרון השואה
פרק שנים־עשר מארגוני רופאים עולים לאגודת הרופאים שרידי השואה
ארגון הרופאים במחנות העקורים
איגודי רופאים עולים, 1949-1946
מאיגודי רופאים לאגודת רופאים ניצולי השואה, 1963-1950
אגודת הרופאים שרידי השואה
פרק שלושה־עשר רופאים ניצולים בשיח רופאי ישראל
השואה ואתיקה רפואית בשיח הרופאים
שאלת היחסים עם גרמניה ועם הרופאים הגרמנים
רופאי ישראל וזיכרון הרפואה היהודית בשואה
סיכום
נספחים
רשימת מקורות
מפתח
הערות
הספר מתאר את המפגש המרגש בין רופאים ניצולי שואה ובין היישוב והחברה הישראלית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנותיה הראשונות של המדינה. בתחילת הדרך התקשה הממסד הרפואי בארץ לקלוט את הרופאים הניצולים. ואולם באמצעות המפגש בין הרופאים למטופליהם הפכו הרופאים מנקלטים לקולטים, סייעו למטופליהם העולים להחלים ולהשתקם, ובהליך זה הם שיקמו את עצמם. המחקר עוקב אחר היקלטותם של הרופאים במערכת הבריאות ובאמצעותה בחברה הישראלית, ומבחין בין מאפיינים שונים של קליטתם על־פי זמן עלייתם ואתגרי כל תקופה.
תוכן עניינים
שלמי תודה
מבוא
סקירת ספרות
התקופה שנחקרה
המקורות למחקר
חלק ראשון בשערי העלייה — רופאים ניצולי שואה בישראל, 1952-1945
פרק ראשון אפיונים קבוצתיים, רישוי ומומחיות ברפואה
מספר הרופאים היהודים באירופה ערב השואה ובתום המלחמה
גלי העלייה ואפיונים דמוגרפיים
רישוי ומומחיות ברפואה
פרק שני המפגש הראשון — היישוב בארץ־ישראל והרופאים משארית הפליטה
ההיערכות לעליית הרופאים
המפגש הראשון מנקודת המבט של הממסד הרפואי ביישוב: רופאים ניצולי שואה פרטיזנים, לוחמים ו"פליטים"
הוועדה הבין־מוסדית לקליטת רופאים ניצולים והתוכנית לקליטת מאה רופאים
הרופאים הניצולים וסוגיית הטיפול הרפואי בעולים
מערכת הבריאות בתקופת היישוב
העלייה והיישוב היהודי בארץ בעיני הרופאים הניצולים שעלו לפני קום המדינה
ערב קום המדינה: רופאים ניצולים ממתינים לעלייה במחנות העקורים ובקפריסין
חלק שני מערכת הבריאות במדינת ישראל קולטת עלייה, 1952-1948
פרק שלישי מערכת הבריאות בתקופת העלייה הגדולה — הממסד הרפואי, התחלואה הקשה וכוח האדם הרפואי
מערכת הבריאות עם קום המדינה
הממסד הרפואי — מסגרות של שירות רפואי
מערכת הבריאות: מוסדות ותיקים וחדשים קולטים רופאים עולים
חולי ונכות בתקופת העלייה הגדולה
רופאים ניצולים בשירות הרפואי והטיפול במחלות הקשות של העולים
פרק רביעי השירות הרפואי לעולה (השר"ל) במחנות העולים — רופאים ניצולים במסגרת תעסוקה ארעית
הקמת השר"ל
השר"ל מִקום המדינה ועד לתום פעילותו במחנות העולים בשנת 1952
השר"ל במבט לאחור
פרק חמישי רופאים ניצולים בשירותי הבריאות באזורי ההתיישבות החדשים, 1950-1948
רקע היסטורי: התיישבות העולים ביישובים הנטושים
פריסת שירותי הבריאות ביישובים הנטושים ובהתיישבות החדשה
"אבא — נוסע היה מיישוב־עולים ליישוב־עולים בתור רופא [...] מישרה קבועה לא ניתנה לו"698
המחסור ברופאים בנקודות יישוב מרוחקות
פרק שישי פתיחת בית הספר לרפואה בירושלים
רקע היסטורי
הסטודנטים הראשונים: "בבתי הספר לרפואה לומדים תורה בלי קמח"739
"הרופאים הצעירים"
חלק שלישי "מי יעשה עבודה רבה זו? מאין יבואו הרופאים?"774
פרק שביעי מעודף רופאים למחסור ברופאים
מִקום המדינה עד סוף 1949 — עודף או מחסור, הוויכוח על העובדות
קשיים בקליטת הרופאים הניצולים
מחסור חמור ברופאים שפקד את מערכת הבריאות בשנת 1950
קשיי הממסד הרפואי בקליטתם מנקודת מבטם של הרופאים העולים
פרק שמיני המחסור ברופאים והמאבק לגיוסם לשירות רפואי באזורי המצוקה
הוועדה לתכנון כוח אדם רפואי במינוי משרד הבריאות
פרופ' שיבא: המערכת זקוקה גם לרופאים שהם "לאו דווקא עולים חדשים"910
גיוס הרופאים העולים והרופאים הצעירים לצבא ולכפר, 1952-1953
התניית הקבלה להתמחות בשירות בכפר, 1956-1954
"גיוס חו"ל" של קופת חולים כללית
פרק תשיעי השירות הרפואי במעברות ובכפר
מערך המרפאות במעבר ממחנות העולים למעברות
רקע היסטורי: מעברות וכפרי עבודה
החולי במעברות
קורותיהם של שירותי הרפואה במעברות
חיל הרפואה במעברות — הושטת יד לאחים העולים
הטיפול הרפואי בילדי המעברות
המשתתפים ב"מלחמת הבריאות" מבקרים זה את זה
רופאים עולים בשירות הרפואי במעברות ובכפר מנקודת מבטה של החברה, 1952-1956
העבודה במעברה ובכפר מנקודת מבטם של הרופאים
חלק רביעי מעמדות פתיחה להשתלבות מקצועית, 1957-1945
פרק עשירי מניעי העלייה, מסגרות הקליטה, ההשתלבות והקידום
עמדות הפתיחה כלפי העלייה: המעמד בארץ המוצא והמניע לעלייה
מסגרות הקליטה
הסתגלות וקידום מקצועי
פרק אחד־עשר רופאים ניצולים בעלייה המחודשת ממזרח אירופה
רקע היסטורי
מערכת הבריאות ערב עליית 1957
הרופאים בעליית 1957 — הרקע לעלייתם ומאפיינים דמוגרפיים
המערכת הקולטת
הקליטה מנקודת מבטם של רופאי עליית 1957
רופאים עולים, רופאים ניצולי שואה
חלק חמישי רופאים ניצולי שואה ועיצוב זיכרון השואה
פרק שנים־עשר מארגוני רופאים עולים לאגודת הרופאים שרידי השואה
ארגון הרופאים במחנות העקורים
איגודי רופאים עולים, 1949-1946
מאיגודי רופאים לאגודת רופאים ניצולי השואה, 1963-1950
אגודת הרופאים שרידי השואה
פרק שלושה־עשר רופאים ניצולים בשיח רופאי ישראל
השואה ואתיקה רפואית בשיח הרופאים
שאלת היחסים עם גרמניה ועם הרופאים הגרמנים
רופאי ישראל וזיכרון הרפואה היהודית בשואה
סיכום
נספחים
רשימת מקורות
מפתח
הערות
ספר הגות זה נכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה, שיזמה ותכננה בשנת 2010 ואשר אותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. הספר דן בנושאים בספרות וברפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים.
הספר, על ששת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר ומציג את הזיקה שבין רפואה לספרות מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת פרוזה וספרי הגות.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר השתקפויות של נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה (שער האתיקה הרפואית). בהיבט הרפואי-מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים. עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת. הספר מתייחס גם להרצאות של אנשי הרוח והרופאים שנטלו חלק בקורס. צילומי ההרצאות מופיעים באינטרנט.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם:
"ד"ר לימור שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס בעבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה באיור מספר רב של יצירות ספרותיות הנותנות משמעות למקצוע הרפואה. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא, כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
ספר הגות זה נכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה, שיזמה ותכננה בשנת 2010 ואשר אותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. הספר דן בנושאים בספרות וברפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים.
הספר, על ששת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר ומציג את הזיקה שבין רפואה לספרות מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת פרוזה וספרי הגות.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר השתקפויות של נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה (שער האתיקה הרפואית). בהיבט הרפואי-מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים. עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת. הספר מתייחס גם להרצאות של אנשי הרוח והרופאים שנטלו חלק בקורס. צילומי ההרצאות מופיעים באינטרנט.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם:
"ד"ר לימור שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס בעבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה באיור מספר רב של יצירות ספרותיות הנותנות משמעות למקצוע הרפואה. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא, כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
שליחות בלבן מביא לראשונה את סיפור שליחותם של אחיות ורופאים במחנות עתלית, מאוריציוס, עָדֶן וקפריסין, אשר בהם נעצרו עולים ופליטים יהודים בדרכם לארץ ישראל בימים של טרום הקמת המדינה. היו אלה מחנות במושבות כתר בריטיות שהממשל הבריטי אמור היה לספק בהם מענה רפואי הולם. העובדה שבכל המחנות הללו ניתנו שירותי הרפואה והסיעוד בסיוע אנשים מהיישוב היהודי בארץ ישראל, כמו גם בכוחות עצמיים של הפליטים, הייתה גורם מסקרן ומדרבן למחקר שעליו מבוסס ספרה של דורית וייס.
שליחות בלבן הוא תולדה של מחקר רחב היקף המתבסס על יומנים, מכתבים ועדויות נדירות של מי שהיו פעילים בשירותי הבריאות במחנות הללו בין השנים 1948-1940. במחנות שררו מצוקה ותנאי מחיה קשים, תזונה לקויה ומחלות, מציאות שאנשי הבריאות התמודדו איתה תוך מחסור מתמיד בכוח אדם, בציוד רפואי ובמשאבים כספיים.
שמונה השנים שנבחרו למחקר מתחילות בראשית מלחמת העולם השנייה ומסתיימות עם קום המדינה. תקופה זו אופיינה באירועים היסטוריים משמעותיים בארץ ישראל ובעולם, אירועים שהשפיעו על המחנות, על הקמתם ועל סגירתם. סוף המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הם נקודת הסיום של המחקר. בפועל, עבור שירותי הבריאות והסיעוד במדינה שאך זה קמה לא היה זה סיום "השליחות בלבן", שכן במובן מסוים הייתה זו רק ההתחלה של עיצוב שירותי הבריאות בישראל כפי שאנו מכירים אותם היום.
שליחות בלבן מביא לראשונה את סיפור שליחותם של אחיות ורופאים במחנות עתלית, מאוריציוס, עָדֶן וקפריסין, אשר בהם נעצרו עולים ופליטים יהודים בדרכם לארץ ישראל בימים של טרום הקמת המדינה. היו אלה מחנות במושבות כתר בריטיות שהממשל הבריטי אמור היה לספק בהם מענה רפואי הולם. העובדה שבכל המחנות הללו ניתנו שירותי הרפואה והסיעוד בסיוע אנשים מהיישוב היהודי בארץ ישראל, כמו גם בכוחות עצמיים של הפליטים, הייתה גורם מסקרן ומדרבן למחקר שעליו מבוסס ספרה של דורית וייס.
שליחות בלבן הוא תולדה של מחקר רחב היקף המתבסס על יומנים, מכתבים ועדויות נדירות של מי שהיו פעילים בשירותי הבריאות במחנות הללו בין השנים 1948-1940. במחנות שררו מצוקה ותנאי מחיה קשים, תזונה לקויה ומחלות, מציאות שאנשי הבריאות התמודדו איתה תוך מחסור מתמיד בכוח אדם, בציוד רפואי ובמשאבים כספיים.
שמונה השנים שנבחרו למחקר מתחילות בראשית מלחמת העולם השנייה ומסתיימות עם קום המדינה. תקופה זו אופיינה באירועים היסטוריים משמעותיים בארץ ישראל ובעולם, אירועים שהשפיעו על המחנות, על הקמתם ועל סגירתם. סוף המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הם נקודת הסיום של המחקר. בפועל, עבור שירותי הבריאות והסיעוד במדינה שאך זה קמה לא היה זה סיום "השליחות בלבן", שכן במובן מסוים הייתה זו רק ההתחלה של עיצוב שירותי הבריאות בישראל כפי שאנו מכירים אותם היום.
מחדר הניתוח, שבו הוא מבצע כמה מהפרוצדורות המסוכנות ביותר שיש, ועד המעבדה, בה הוא עובד על ניסויים קליניים פורצי דרך, ד"ר רהול ג'נדיאל נמצא בחזית ההתפתחות של מדעי המוח.
הספר מוח בריא מתבסס על מומחיותו הנרחבת של ג'נדיאל במבנה המוח ובתפקודיו ומספק תמונה רחבה של תחום בריאות המוח וכושר ההתחדשות שלו. ג'נדיאל לוקח אותנו למסע שבו ניכנס אל חדר הניתוח שלו, ניסע איתו סביב העולם במשימותיו הכירורגיות, נשהה במעבדתו ונצעד איתו אל חזית תחום חקר המוח – ולכל אורך הדרך נגלה פריצות דרך עדכניות שהופכות מדע בדיוני למציאות ומשפיעות על חיי היומיום שלנו.
ג'נדיאל מנפץ מיתוסים ועוזר לקוראים לחווט את עצמם להצלחה בעבודה ובלימודים, לתפקד טוב יותר תחת לחץ, לשפר את הזיכרון, לשלוט בלחץ, למזער כאב, להתחבר ליצירתיות, לגדל ילדים חכמים ולהישאר חדים בכל גיל. בספרו הוא מתאר את ההנחיות שהוא נותן למטופליו, את המחקרים המבטיחים ביותר בתחום ואת הטריקים החכמים ביותר שאנשים מצליחים משתמשים בהם, וגוזר מכל אלה מסקנות מעשיות למקסום התפקוד של המוח ולניהול חיים בריאים, מאושרים ויצרניים.
ד"ר רהול ג'נדיאל הוא מנתח מוח וחוקר מוח. כשאינו מנתח, הוא מוביל צוות של חוקרים במחקרים פורצי דרך ומרצה על כירורגיית מוח. הוא נוסע באופן קבוע לבתי חולים לילדים במרכז אמריקה ובדרומה ובמזרח אירופה כדי לבצע משימות כירורגיות במסגרת האגודה הבינלאומית לכירורגיית מוח לילדים. הוא מתגורר בלוס אנג'לס.
"אתה מדהים, הייתי רוצה לדבר איתך (רהול) שעות." – כריס אוונס
"תשכחו מתוספי מזון ומשיקויים יקרים – וקבלו תרגילים וטיפים פשוטים לחיים, במרשם רופא, שיעזרו לכם לשכלל את המוח בכל גיל." – ניו יורק פוסט
"רוצים להיות מאושרים יותר, להרגיש צעירים יותר ואפילו למנוע דמנציה? נסו את 'מחנה האימונים המוחי' הגאוני הזה, בהנחיית חוקר מוח מבריק, הכולל תרגילים פשוטים להפליא לתאים האפורים שלכם." – דיילי מייל
"מי ידע שספר על מוח האדם יכול להיות מעשיר ומהנה באותה נשימה? ג'נדיאל מוצא איזון אלגנטי בין הצגת תגליות מדעיות, ניפוץ מיתוסים פופולריים והגשת עצות מעשיות לחיי היומיום. הסיפורים שהוא חולק על חוויותיו ועל כושר ההסתגלות וההחלמה של המוח הם מעוררי השראה." – סנדי נונייז, ESPN
מחדר הניתוח, שבו הוא מבצע כמה מהפרוצדורות המסוכנות ביותר שיש, ועד המעבדה, בה הוא עובד על ניסויים קליניים פורצי דרך, ד"ר רהול ג'נדיאל נמצא בחזית ההתפתחות של מדעי המוח.
הספר מוח בריא מתבסס על מומחיותו הנרחבת של ג'נדיאל במבנה המוח ובתפקודיו ומספק תמונה רחבה של תחום בריאות המוח וכושר ההתחדשות שלו. ג'נדיאל לוקח אותנו למסע שבו ניכנס אל חדר הניתוח שלו, ניסע איתו סביב העולם במשימותיו הכירורגיות, נשהה במעבדתו ונצעד איתו אל חזית תחום חקר המוח – ולכל אורך הדרך נגלה פריצות דרך עדכניות שהופכות מדע בדיוני למציאות ומשפיעות על חיי היומיום שלנו.
ג'נדיאל מנפץ מיתוסים ועוזר לקוראים לחווט את עצמם להצלחה בעבודה ובלימודים, לתפקד טוב יותר תחת לחץ, לשפר את הזיכרון, לשלוט בלחץ, למזער כאב, להתחבר ליצירתיות, לגדל ילדים חכמים ולהישאר חדים בכל גיל. בספרו הוא מתאר את ההנחיות שהוא נותן למטופליו, את המחקרים המבטיחים ביותר בתחום ואת הטריקים החכמים ביותר שאנשים מצליחים משתמשים בהם, וגוזר מכל אלה מסקנות מעשיות למקסום התפקוד של המוח ולניהול חיים בריאים, מאושרים ויצרניים.
ד"ר רהול ג'נדיאל הוא מנתח מוח וחוקר מוח. כשאינו מנתח, הוא מוביל צוות של חוקרים במחקרים פורצי דרך ומרצה על כירורגיית מוח. הוא נוסע באופן קבוע לבתי חולים לילדים במרכז אמריקה ובדרומה ובמזרח אירופה כדי לבצע משימות כירורגיות במסגרת האגודה הבינלאומית לכירורגיית מוח לילדים. הוא מתגורר בלוס אנג'לס.
"אתה מדהים, הייתי רוצה לדבר איתך (רהול) שעות." – כריס אוונס
"תשכחו מתוספי מזון ומשיקויים יקרים – וקבלו תרגילים וטיפים פשוטים לחיים, במרשם רופא, שיעזרו לכם לשכלל את המוח בכל גיל." – ניו יורק פוסט
"רוצים להיות מאושרים יותר, להרגיש צעירים יותר ואפילו למנוע דמנציה? נסו את 'מחנה האימונים המוחי' הגאוני הזה, בהנחיית חוקר מוח מבריק, הכולל תרגילים פשוטים להפליא לתאים האפורים שלכם." – דיילי מייל
"מי ידע שספר על מוח האדם יכול להיות מעשיר ומהנה באותה נשימה? ג'נדיאל מוצא איזון אלגנטי בין הצגת תגליות מדעיות, ניפוץ מיתוסים פופולריים והגשת עצות מעשיות לחיי היומיום. הסיפורים שהוא חולק על חוויותיו ועל כושר ההסתגלות וההחלמה של המוח הם מעוררי השראה." – סנדי נונייז, ESPN
זהו סיפורו של ליפא וגשל (ד"ר אליעזר שקלאי), רופא משפחה מחדרה ושל בני משפחתו ששרדו את תופת השואה.
ד"ר וגשל נולד בשנת 1903 בבז'ז'ני, עיירה בגליציה המזרחית שהייתה באותה עת חלק מהקיסרות האוסטרו־הונגרית. אביו היה תלמיד חכם, אימו אישה פיקחית ומהירת מחשבה שפירנסה את המשפחה מניהול חנות תבלינים. ליפא התחיל לימודיו ב"חדר", ובעצת אימו סיים תיכון פולני. בנעוריו נתפס לרעיון הציוני והיה חניך בתנועת השומר הצעיר. הוא הצטרף להכשרה, אך עבודת האדמה לא קסמה לו ולכן פנה ללימודי רפואה. את השכלתו הרפואית רכש בפרג ‒ צ'כיה והשתלם באוניברסיטאות של וינה ושל ווַרשה. הוא חזר לעיר הולדתו, שם נשא לאישה את פפקה שאיתה למד בפראג ושם נולד בנם מתי. ד"ר וגשל עבד בבית החולים העירוני ששירת גם את הסביבה הכפרית החקלאית, ופיתח פרקטיקה פרטית משגשגת. הוא היה מעורה בחיי הקהילה היהודית וקשר קשרים הדוקים עם חבריו למקצוע ‒ יהודים, פולנים ואוקראינים. עולם שלֵיו לכאורה זה התהפך עליו פעמיים: עם פרוץ מלחמת העולם ב־1939, ימי שליטת הסובייטים על האזור וב־1941 עם תחילת הכיבוש הנאצי. זיכרונותיו מקיפים תקופה זו ועד עלייתו ארצה בשנת 1947.
ברגישות אנושית פורשׂ ד"ר וגשל לפני הקורא יריעה רחבה של ה"חומרים" שמרכיבים הישרדות בשואה: תושייה, אומץ, קשרים, נס גדול ונס קטן, עליית גג של רפת, בונקר מתחת לשלג בחצר כפרית, שדה שיבולים כמסתור, שותפים תומכים, וגם… כסף. זיכרונותיו נכתבו לאורך השנים, ועם צאתו לגימלאות הקדיש חלק ניכר מזמנו להשלמת משימה זו. לאחר שנים הביא לדפוס בנו מתי שקלאי את עדותו, שלא רק חושפת את קורות הקהילה בתקופת השלטון הנאצי ואת קורות המשפחה, אלא גם מציירת ביד אמן תמונות בלתי נשכחות של חיים בצל המוות.
זהו סיפורו של ליפא וגשל (ד"ר אליעזר שקלאי), רופא משפחה מחדרה ושל בני משפחתו ששרדו את תופת השואה.
ד"ר וגשל נולד בשנת 1903 בבז'ז'ני, עיירה בגליציה המזרחית שהייתה באותה עת חלק מהקיסרות האוסטרו־הונגרית. אביו היה תלמיד חכם, אימו אישה פיקחית ומהירת מחשבה שפירנסה את המשפחה מניהול חנות תבלינים. ליפא התחיל לימודיו ב"חדר", ובעצת אימו סיים תיכון פולני. בנעוריו נתפס לרעיון הציוני והיה חניך בתנועת השומר הצעיר. הוא הצטרף להכשרה, אך עבודת האדמה לא קסמה לו ולכן פנה ללימודי רפואה. את השכלתו הרפואית רכש בפרג ‒ צ'כיה והשתלם באוניברסיטאות של וינה ושל ווַרשה. הוא חזר לעיר הולדתו, שם נשא לאישה את פפקה שאיתה למד בפראג ושם נולד בנם מתי. ד"ר וגשל עבד בבית החולים העירוני ששירת גם את הסביבה הכפרית החקלאית, ופיתח פרקטיקה פרטית משגשגת. הוא היה מעורה בחיי הקהילה היהודית וקשר קשרים הדוקים עם חבריו למקצוע ‒ יהודים, פולנים ואוקראינים. עולם שלֵיו לכאורה זה התהפך עליו פעמיים: עם פרוץ מלחמת העולם ב־1939, ימי שליטת הסובייטים על האזור וב־1941 עם תחילת הכיבוש הנאצי. זיכרונותיו מקיפים תקופה זו ועד עלייתו ארצה בשנת 1947.
ברגישות אנושית פורשׂ ד"ר וגשל לפני הקורא יריעה רחבה של ה"חומרים" שמרכיבים הישרדות בשואה: תושייה, אומץ, קשרים, נס גדול ונס קטן, עליית גג של רפת, בונקר מתחת לשלג בחצר כפרית, שדה שיבולים כמסתור, שותפים תומכים, וגם… כסף. זיכרונותיו נכתבו לאורך השנים, ועם צאתו לגימלאות הקדיש חלק ניכר מזמנו להשלמת משימה זו. לאחר שנים הביא לדפוס בנו מתי שקלאי את עדותו, שלא רק חושפת את קורות הקהילה בתקופת השלטון הנאצי ואת קורות המשפחה, אלא גם מציירת ביד אמן תמונות בלתי נשכחות של חיים בצל המוות.
המחמאות הטובות ביותר שאי-פעם קיבל הן "שנוי במחלוקת", או "הילד הרע" של מערכת הבריאות. דבקה בו תדמית של אחד שנהנה להתקוטט עם כל העולם ושמצליח לאתגר את הממונים עליו באמירות מושחזות, ביוזמות מפתיעות ובעמדות עצמאיות.
הוא מהמנהלים הבולטים של מערכת הבריאות בישראל. רשימת ההישגים שלו כמנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר עשירה ומרשימה. הוא יצירתי, מקורי, בעל מעוף, דוגמה קלאסית לאדם שחושב כל העת מחוץ לקופסה, ניחן ביכולת לקרוא מהלכים עתידיים, וכפועל יוצא מכך להפתיע ביוזמות חדשניות ולא צפויות. לא בכדי הוא הפך את שיבא לבית החולים של המדינה, שלימים הוגדר על ידי השבועון האמריקאי "ניוזוויק" כאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם.
מיהו פרופ' זאב רוטשטיין? היכן צמח? מה הניע אותו להיות רופא? איזו דרך חתחתים הוא עבר וכמה כישלונות צבר בטרם הגשים את חלום חייו – ניהול בית החולים? מתי ובאילו נסיבות התגלה כושר המנהיגות שלו? מה מסתתר מאחורי החזות הנוקשה, הלעומתית והמורדת שלו? היש בו או אין בו רגישות ואנושיות פנימית, המתגלה מעת לעת?
באחת מאיגרותיו לעובדי שיבא כתב: "אינני אדם קל, אבל תמיד הייתי ממוקד מטרה, דוגל בעשייה, לא מרפה מן הדרך שאני מאמין בה ולא מתבטל מול פקידים, שכל מטרתם היא להגן על הסטגנציה. עם האטימות הזו וחוסר הצדק הזה מעולם לא יכולתי להשלים, ועל כך שילמתי ואני ממשיך לשלם מחיר אישי יקר. למדתי על בשרי שהמערכת אינה אוהבת אנשים עצמאים, חזקים, המחזיקים ברשותם קבלות של הישגים ושאינם יסמנים חנפנים".
זאב בחלוק לבן חושף את סיפורו האישי ויוצא הדופן של פרופ' זאב רוטשטיין – ואת מסע חייו הסוער, הייחודי והמרתק.
המחמאות הטובות ביותר שאי-פעם קיבל הן "שנוי במחלוקת", או "הילד הרע" של מערכת הבריאות. דבקה בו תדמית של אחד שנהנה להתקוטט עם כל העולם ושמצליח לאתגר את הממונים עליו באמירות מושחזות, ביוזמות מפתיעות ובעמדות עצמאיות.
הוא מהמנהלים הבולטים של מערכת הבריאות בישראל. רשימת ההישגים שלו כמנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר עשירה ומרשימה. הוא יצירתי, מקורי, בעל מעוף, דוגמה קלאסית לאדם שחושב כל העת מחוץ לקופסה, ניחן ביכולת לקרוא מהלכים עתידיים, וכפועל יוצא מכך להפתיע ביוזמות חדשניות ולא צפויות. לא בכדי הוא הפך את שיבא לבית החולים של המדינה, שלימים הוגדר על ידי השבועון האמריקאי "ניוזוויק" כאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם.
מיהו פרופ' זאב רוטשטיין? היכן צמח? מה הניע אותו להיות רופא? איזו דרך חתחתים הוא עבר וכמה כישלונות צבר בטרם הגשים את חלום חייו – ניהול בית החולים? מתי ובאילו נסיבות התגלה כושר המנהיגות שלו? מה מסתתר מאחורי החזות הנוקשה, הלעומתית והמורדת שלו? היש בו או אין בו רגישות ואנושיות פנימית, המתגלה מעת לעת?
באחת מאיגרותיו לעובדי שיבא כתב: "אינני אדם קל, אבל תמיד הייתי ממוקד מטרה, דוגל בעשייה, לא מרפה מן הדרך שאני מאמין בה ולא מתבטל מול פקידים, שכל מטרתם היא להגן על הסטגנציה. עם האטימות הזו וחוסר הצדק הזה מעולם לא יכולתי להשלים, ועל כך שילמתי ואני ממשיך לשלם מחיר אישי יקר. למדתי על בשרי שהמערכת אינה אוהבת אנשים עצמאים, חזקים, המחזיקים ברשותם קבלות של הישגים ושאינם יסמנים חנפנים".
זאב בחלוק לבן חושף את סיפורו האישי ויוצא הדופן של פרופ' זאב רוטשטיין – ואת מסע חייו הסוער, הייחודי והמרתק.
"למה מוות זה תמיד ביחיד אבל חיים ברבים?" תוהה ד"ר ורבין, "אולי כי כדי להיות מאושר צריך עוד מישהו, או מישהם, אבל למות כל אחד יכול לבד".
בלשון קולחת ובהומור הייחודי לו משתף ד"ר ורבין את הקוראים בזיכרונותיו ממפגשים עם מטופלים יוצאי דופן ומקרים שלא יאומנו אשר קרו באמת. סיפוריו וזיכרונותיו משולבים כאן במסות קצרות ומאמרים במגוון נושאים מעולם הרפואה.
ד"ר נחום ורבין, יליד תל אביב שנת 1944, התמחה בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב בתל אביב וקיבל תואר "מומחה בכירורגיה כללית" בשנת 1980. מונה לסגן מנהל המחלקה לכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב וקיבל תואר אקדמי של מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה משבעים פרסומים בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם ופרש לגמלאות מבית החולים איכילוב בשנת 2010. המשיך פעילות רפואית בקופת החולים "לאומית", ועסק במתן חוות דעת להתרשלות רפואית עבור המטופל, עד לפרישה. נשוי לבתיה ברק ואב לשלושה ילדים, סבא לשני נכדים. הבלוג שכתב על השתתפותו במלחמת יום כיפור והשבי במצריים, "האופציה של הדוקטור", עלה לרשת בשנת 2013 וזכה למעל מאה אלף קוראים בארץ וברחבי העולם.
"למה מוות זה תמיד ביחיד אבל חיים ברבים?" תוהה ד"ר ורבין, "אולי כי כדי להיות מאושר צריך עוד מישהו, או מישהם, אבל למות כל אחד יכול לבד".
בלשון קולחת ובהומור הייחודי לו משתף ד"ר ורבין את הקוראים בזיכרונותיו ממפגשים עם מטופלים יוצאי דופן ומקרים שלא יאומנו אשר קרו באמת. סיפוריו וזיכרונותיו משולבים כאן במסות קצרות ומאמרים במגוון נושאים מעולם הרפואה.
ד"ר נחום ורבין, יליד תל אביב שנת 1944, התמחה בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב בתל אביב וקיבל תואר "מומחה בכירורגיה כללית" בשנת 1980. מונה לסגן מנהל המחלקה לכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב וקיבל תואר אקדמי של מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה משבעים פרסומים בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם ופרש לגמלאות מבית החולים איכילוב בשנת 2010. המשיך פעילות רפואית בקופת החולים "לאומית", ועסק במתן חוות דעת להתרשלות רפואית עבור המטופל, עד לפרישה. נשוי לבתיה ברק ואב לשלושה ילדים, סבא לשני נכדים. הבלוג שכתב על השתתפותו במלחמת יום כיפור והשבי במצריים, "האופציה של הדוקטור", עלה לרשת בשנת 2013 וזכה למעל מאה אלף קוראים בארץ וברחבי העולם.
בשנת 1992 אישרה כנסת ישראל את חוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק נועד להגן על זכויות האדם הבסיסיות במדינת ישראל מתוך הכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין. שנים אחדות אחר כך נחקק חוק זכויות החולה, שנועד לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. בחצי יובל עברנו כברת דרך מרשימה, ועם זאת עוד רבה הדרך ואתגרים רבים לפנינו.
בספר חוק זכויות החולה: המהפכה שטרם הושלמה 51 מאמרים פרי עטם של בכירי מערכת הבריאות, המשפט והאקדמיה בישראל. הספר סוקר את התמורות שחולל החוק ואת ההתפתחויות שחלו בו למן חקיקתו, מביא את קולו האותנטי של המטופל ודן במגוון היבטים הנוגעים לזכויותיו מנקודת המבט של מערכת הבריאות, מערכת המשפט, קופות החולים, בתי החולים וצוותי מערכת הבריאות.
הנושאים המגוונים הנדונים בספר מאפשרים לכל מי שהמטופל וזכויותיו יקרים לליבו לבחון לעומק את אופן מימוש החוק ולעמוד על השינויים הדרושים כדי להבטיח את התאמתו למציאות המשתנה.
הצלחה של טיפול רפואי תלויה בגורמים רבים, ואמון הוא ללא ספק אחד החשובים שבהם. על המטפלים לשאוף לביסוס יחסי אמון עם החולה–המטופל ולראות לנגד עיניהם את טובתו כל העת, מתוך חמלה ואמפתיה ושמירה על זכויותיו הבסיסיות ועל זכויות משפחתו.
במקום שיש בריאות יש תקווה, ובמקום שיש תקווה יש הכול (פתגם ערבי)
פרופ' יהושע (שוקי) שמר הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטת תל אביב, מומחה לרפואה פנימית ולמינהל רפואי ויו"ר אסותא מרכזים רפואיים. לשעבר קצין הרפואה הראשי, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות ויו"ר בית החולים הציבורי אסותא אשדוד.
שמוליק בן יעקב מכהן כיו"ר האגודה לזכויות החולה משנת 2013 (בהתנדבות). הוא חבר במועצת הבריאות ומייצג בה את ארגוני החולים, ומשמש יועץ ארגוני למכבי שירותי בריאות ולבית חולים אלי"ן בירושלים. עבד שנים רבות במערכת הבריאות כמנהל מחוז במכבי שירותי בריאות וכמנהל היחידה הרפואית בחברת הביטוח “אבנר".
פרופ' יוסי ווייס הוא אל"מ במיל', חבר הנהלה ברשת בתי החולים של אסותא ומזכיר הדירקטוריון של אסותא מרכזים רפואיים. בעבר פיקד על בית הספר לרפואה צבאית ועמד בראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל בשומרון וכיום מכהן בה כחבר סגל.
בשנת 1992 אישרה כנסת ישראל את חוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק נועד להגן על זכויות האדם הבסיסיות במדינת ישראל מתוך הכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין. שנים אחדות אחר כך נחקק חוק זכויות החולה, שנועד לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. בחצי יובל עברנו כברת דרך מרשימה, ועם זאת עוד רבה הדרך ואתגרים רבים לפנינו.
בספר חוק זכויות החולה: המהפכה שטרם הושלמה 51 מאמרים פרי עטם של בכירי מערכת הבריאות, המשפט והאקדמיה בישראל. הספר סוקר את התמורות שחולל החוק ואת ההתפתחויות שחלו בו למן חקיקתו, מביא את קולו האותנטי של המטופל ודן במגוון היבטים הנוגעים לזכויותיו מנקודת המבט של מערכת הבריאות, מערכת המשפט, קופות החולים, בתי החולים וצוותי מערכת הבריאות.
הנושאים המגוונים הנדונים בספר מאפשרים לכל מי שהמטופל וזכויותיו יקרים לליבו לבחון לעומק את אופן מימוש החוק ולעמוד על השינויים הדרושים כדי להבטיח את התאמתו למציאות המשתנה.
הצלחה של טיפול רפואי תלויה בגורמים רבים, ואמון הוא ללא ספק אחד החשובים שבהם. על המטפלים לשאוף לביסוס יחסי אמון עם החולה–המטופל ולראות לנגד עיניהם את טובתו כל העת, מתוך חמלה ואמפתיה ושמירה על זכויותיו הבסיסיות ועל זכויות משפחתו.
במקום שיש בריאות יש תקווה, ובמקום שיש תקווה יש הכול (פתגם ערבי)
פרופ' יהושע (שוקי) שמר הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטת תל אביב, מומחה לרפואה פנימית ולמינהל רפואי ויו"ר אסותא מרכזים רפואיים. לשעבר קצין הרפואה הראשי, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות ויו"ר בית החולים הציבורי אסותא אשדוד.
שמוליק בן יעקב מכהן כיו"ר האגודה לזכויות החולה משנת 2013 (בהתנדבות). הוא חבר במועצת הבריאות ומייצג בה את ארגוני החולים, ומשמש יועץ ארגוני למכבי שירותי בריאות ולבית חולים אלי"ן בירושלים. עבד שנים רבות במערכת הבריאות כמנהל מחוז במכבי שירותי בריאות וכמנהל היחידה הרפואית בחברת הביטוח “אבנר".
פרופ' יוסי ווייס הוא אל"מ במיל', חבר הנהלה ברשת בתי החולים של אסותא ומזכיר הדירקטוריון של אסותא מרכזים רפואיים. בעבר פיקד על בית הספר לרפואה צבאית ועמד בראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל בשומרון וכיום מכהן בה כחבר סגל.
להתראות פליני אוצר בתוכו עולם שלם של דמויות ברומן הכתוב בגוף ראשון; מעין אוטוביוגרפיה מחוץ לקופסה, שנהפכת לספרות. זהו ספר הפרוזה הראשון של רירי סילביה מנור, אשר פורסם לראשונה ברומניה, ושם זכה בפרס הספר הטוב של השנה מטעם השבועון "אובסרבטור קולטורל" והפך לרב-מכר.
רירי סילביה מנור היא פרופסור לרפואה בעלת שם עולמי בנוירו-אופתלמולוגיה וכלת פרס מפעל חיים ברפואת עיניים (2015). כותבת ספרות יפה בשתי שפות: רומנית ועברית. פרסמה שני ספרי שירה: "נדנודי ערות" (ספריית הפועלים, 2000) ו"הגיל המדומה" (הקיבוץ המאוחד, 2014). על שיריה – שתורגמו לשפות רבות – כתב נתן זך: "מנור היא אחת המשוררות הטובות הכותבות היום שירה עברית".
"להתראות פליני הוא ספר מלא אהבה, מבריק, נפלא, באנושיותו, זורם כמו החיים עצמם. צ'כוב ופליני משוטטים בין דפיו כמו חברים קרובים, באים ולוחשים את הדברים הנכונים ברגע הנכון. ספר שהוא מתנה לכל מי שקורא אותו". – יהושוע סובול
"דמותה של האם מיוחדת במינה, והיחס בין שתי הגיבורות החזקות של הספר, האם ובתה, הוא כמעט פסיכואנליטי. רומן נדיר שיש בו חומר לסרט גדול." – סטפן בוליה
להתראות פליני אוצר בתוכו עולם שלם של דמויות ברומן הכתוב בגוף ראשון; מעין אוטוביוגרפיה מחוץ לקופסה, שנהפכת לספרות. זהו ספר הפרוזה הראשון של רירי סילביה מנור, אשר פורסם לראשונה ברומניה, ושם זכה בפרס הספר הטוב של השנה מטעם השבועון "אובסרבטור קולטורל" והפך לרב-מכר.
רירי סילביה מנור היא פרופסור לרפואה בעלת שם עולמי בנוירו-אופתלמולוגיה וכלת פרס מפעל חיים ברפואת עיניים (2015). כותבת ספרות יפה בשתי שפות: רומנית ועברית. פרסמה שני ספרי שירה: "נדנודי ערות" (ספריית הפועלים, 2000) ו"הגיל המדומה" (הקיבוץ המאוחד, 2014). על שיריה – שתורגמו לשפות רבות – כתב נתן זך: "מנור היא אחת המשוררות הטובות הכותבות היום שירה עברית".
"להתראות פליני הוא ספר מלא אהבה, מבריק, נפלא, באנושיותו, זורם כמו החיים עצמם. צ'כוב ופליני משוטטים בין דפיו כמו חברים קרובים, באים ולוחשים את הדברים הנכונים ברגע הנכון. ספר שהוא מתנה לכל מי שקורא אותו". – יהושוע סובול
"דמותה של האם מיוחדת במינה, והיחס בין שתי הגיבורות החזקות של הספר, האם ובתה, הוא כמעט פסיכואנליטי. רומן נדיר שיש בו חומר לסרט גדול." – סטפן בוליה
זהו סיפורו של איגנץ פיליפ זמלווייס (1865-1818), הרופא ההונגרי בעל המזג הסוער, שדמותו הייתה לסמל של אדם הזועק אמת מצילת חיים אך נבלם בחומת הקונפורמיזם של הקהילייה המדעית.
בעזרת שמירה על כללי היגיינה קפדניים, כך גילה, ניתן למגר את "קדחת הלידה" הקטלנית ששטפה אז את אירופה ושבבתי חולים מסוימים גבתה את חייהן של כשליש מן היולדות. חיטוי ידיים יציל חיים, כך טען בלהט שוב ושוב, אך על אף ההוכחות הברורות שהציג – ירידה דרסטית בשיעור תמותת הנשים – תגליתו המשונה התקבלה בזלזול ובלעג. הוא הוקע מהקהילייה הרפואית וצעד יחידי־כמעט בנתיב האמת עד לסופו הטרגי. ההכרה בתגליתו מצילת החיים הגיעה באיחור של 40 שנה, מאוחר מדי בשבילו ובשביל רבבות נשים שקיפחו את חייהן.
מי שמגולל את הדרמה האנושית הזאת הוא לא אחר מאשר אחד מגדולי הסופרים של המאה ה־20, לואי־פרדינן סלין (1961-1894) הצרפתי, שהגיש חיבור זה כעבודת דוקטורט בסיום לימודי הרפואה שלו בשנת 1924. אין זו תזה מדעית ואף לא ביוגרפיה במובנה השגור, אלא יצירת ביכורים בעלת תנופה ספרותית אדירה, המבשרת את הפואטיקה של יצירתו המונומנטלית מסע אל קצה הלילה. בסגנונו השוצף שמישיר מבט אל הסבל והכיעור שבקיום האנושי, מתחקה סלין אחר אחד הפרקים האפלים בתולדות הרפואה.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת רמה איילון, מתרגמת הספר.
זהו סיפורו של איגנץ פיליפ זמלווייס (1865-1818), הרופא ההונגרי בעל המזג הסוער, שדמותו הייתה לסמל של אדם הזועק אמת מצילת חיים אך נבלם בחומת הקונפורמיזם של הקהילייה המדעית.
בעזרת שמירה על כללי היגיינה קפדניים, כך גילה, ניתן למגר את "קדחת הלידה" הקטלנית ששטפה אז את אירופה ושבבתי חולים מסוימים גבתה את חייהן של כשליש מן היולדות. חיטוי ידיים יציל חיים, כך טען בלהט שוב ושוב, אך על אף ההוכחות הברורות שהציג – ירידה דרסטית בשיעור תמותת הנשים – תגליתו המשונה התקבלה בזלזול ובלעג. הוא הוקע מהקהילייה הרפואית וצעד יחידי־כמעט בנתיב האמת עד לסופו הטרגי. ההכרה בתגליתו מצילת החיים הגיעה באיחור של 40 שנה, מאוחר מדי בשבילו ובשביל רבבות נשים שקיפחו את חייהן.
מי שמגולל את הדרמה האנושית הזאת הוא לא אחר מאשר אחד מגדולי הסופרים של המאה ה־20, לואי־פרדינן סלין (1961-1894) הצרפתי, שהגיש חיבור זה כעבודת דוקטורט בסיום לימודי הרפואה שלו בשנת 1924. אין זו תזה מדעית ואף לא ביוגרפיה במובנה השגור, אלא יצירת ביכורים בעלת תנופה ספרותית אדירה, המבשרת את הפואטיקה של יצירתו המונומנטלית מסע אל קצה הלילה. בסגנונו השוצף שמישיר מבט אל הסבל והכיעור שבקיום האנושי, מתחקה סלין אחר אחד הפרקים האפלים בתולדות הרפואה.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת רמה איילון, מתרגמת הספר.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
