הביקורות של מיוחד

הטוב ביותר בסדרה עד כה. מי שצלח את הקודמים, שהיו לעיתים מעייפים, חייב להמשיך לספר הזה. ומי שלא נאלץ לקרוא את הקודמים, שיתחיל כאן. מזמן לא קראתי ספר שמטיב לתאר עד כדי כך קשרים אנושיים על גווניהם, מוזרויות אנושיות קטנות, ואירועי יום יום שכביכול לא נושאים משמעות גדולה אבל הם החיים עצמם. תיאור הקשרים של רובין עם הגברים בחייה ממשיך להיות יצירת אומנות העומדת בפני עצמה. כל אישה פגשה את הדמויות האלה מתישהו, או תפגוש בעתיד, ובעזרתה האדיבה של הסופרת יכולה כעת לתת מילים למה שלפעמים סמוי מן העיין.

קליל וחמוד. איזון טוב בין מתח לא מותח במיוחד, רומנטיקה מצחיקה וקצב אירועים מהיר.

הסדרה הולכת ומשתפרת. כמו קודמיו הספר ארוך מדי, מלא פרטים, אך נראה שהתעלומה אינה העיקר כאן. תיאור הקשרים בין הדמויות מרתק ומעמיק. הסופרת מטיבה לתאר קשרי נישואין מורכבים. מחוץ לספר קשרים כאלו היו מביאים להרמות גבה ושיפוטיות, לשאלות באשר לרציונליות של האדם והמוטיבציה להמשיך בקשר לא מטיב. רולינג מתעלה ביכולתה להסביר מורכבויות ולהביא לקורא חוזקות אנושיות, שעל פניהן נראות כחולשה.

ציני, מצחיק, מתוחכם ומעולה. חייבת לקנות גם עותק פיזי הביתה

רומנטי, מרגש. קראתי ברצף במהלך יום אחד.

ספר מעולה שבמעולים. עלילה זורמת ולא משעממת לרגע, רומנטי, מאד סקסי ופמיניסטי לגמרי.

ספר מעולה, כמו הראשון. דמויות מורכבות וגבר לוהט ורגיש שאי אפשר שלא להתאהב בו.

ספר מקסים. קליל, חמוד. אהבתי את הגיבורים, לשניהם יש עומק (לא להגזים, עומק שמתאים לקומדיה רומנטית;)). והבונוס- סוף סוף חתיך מתאהב בבחורה מלאה.

ספר חמוד, משעשע, סקסי. מה נסגר עם הכריכה? לא עושה איתו צדק. הגיבורה שנונה ועומדת על שלה, ממש לא בחורה סתומה. אולי גבר בחר את התמונה.

מקסים ומענג. מוסיף על הנרטיב המעט שחוק של מ"ידידים לאוהבים" תובנות על התבגרות. מצליח לתאר את חיפוש הזוגיות המתיש של שנות ה20 באופן אותנטי ושובה לב.

ספר נהדר. קצבי, מעניין. הדמויות משעשעות ועגולות, נדיר בספרים רומנטיים חמודים כאלו. פמיניסטי במידה.

הדס קפלן מצליחה לתאר מציאות מורכבת, מצד אחד נשית מאד ומצד אחר אנושית ואוניברסלית. אין הרבה ספרים שנכתבים עם כבוד כזה לחוויה פנימית נשית ייחודית. ספר נפלא

ספר חמוד, זורם. מישהי השוותה אותו לשיעורים בכימיה. הוא לא עד כדי כך טוב, אבל יש בו מהוויב התקופתי הפמיניסטי. הסוף מקסים. כדאי לקרוא

ספר ארוך מדי, מלא בפרטים קטנים על כל צעד של הגיבורים, ברמת הרמת הגבה והזזת היד, כמו כל הספרים של מריאנה זפאטה. הסיפור עצמו מקסים ורומנטי ומתאים למי שרוצה להתנתק מהמציאות ליום וחצי.

הטוב מבין השלושה בסדרה עד כה, אך עדיין לא מצדיק את האורך המוגזם. למי שאהב והסתקרן מהדמות של רבין, בספר הזה מקבלת יותר מקום, והופכת את הספר למעניין

ספר בלש נחמד, אך הסיפור הבלשי לא מתוחכם מספיק. הספר מאד ארוך, מתיש לעיתים עם פרטים רבים ולא חשובים. אפיון דמויות מורחב על סמך פרטים שוליים, בפועל לא מעמיק להבין את אופי הדמויות. אולי הסופרת מתמקדת בבניית הדמויות, כי יש הרגשה שהספר הזה הוא רק קדימון לדבר הבא.

משלושת הספרים בסדרה ספר זה הכי פחות טוב. לוקח הרבה זמן עד שמתחילות ההתרחשויות המענינות. החצי הראשון של הספר חוזר שוב ושוב על הדינמיקה בין הדמויות הראשיות שהוצגה בספרים הקודמים ולא מוסיף עליה עומק. יחד עם זאת, הרומנטיקה של החלק השני כובשת, ולוסי סקור כותבת מעולה סצינות אינטימיות. סהכ נחמד, אבל לא חובה. רק למי שחייבת להשלים את הסדרה משום מה.

ספר עצוב ומשמח, מרגש. קצת ארוך מדי, וחוזר על עצמו, אבל לא הייתי מוותרת.

יש סיכוי שאת הספר הזה כתב גבר? גיבורה "מכוערת" אבל חכמה שעוברת מייק אובר, אין לה חברות, כמעט כל הנשים סביבה ביצ'יות, חוץ מהאחות של הבחור הדוש כמובן. היא מצליחה להפוך את עורו המתפרפר בעזרת אהבתה למכוניות והבנתה במנועים וספורט בטלויזיה. אה נכון, והיא גם בתולה, מה שמדליק אותו מאד. מי שרוצה מכונת זמן שתחזיר אותה לשנות ה 90, זהו הספר המושלם בשבילה.

ספר ארוך, מתחיל להיות מעניין רק לקראת הסוף כשקצב מתגבר.

פחות טוב מספרים אחרים של הייזלווד. עושה רושם שנכתב לבני הנעורים. הגיבורה צעירה, וילדותית בהתאם, כך גם סיפור המסגרת. קריצות רבות מדי ל woke בלי חיבור לעלילה. סך הכל משעמם, חוזר על עצמו, אפשר לוותר.

הסיפור מקסים אבל הכתיבה נוראית. כל כך חבל. מי שמתקשה לצלוח ספרים שכתובים רע, עם שגיאות תחביר ושפה שטוחה, תתקשה לסיים את הספר הזה.

גיבורה מקסימה, סיפור רומנטי וסקסי, אבל אפשר לוותר. המון התיחסויות לספר קודם שכנראה לא הגיע לארץ, וההרגשה שיש פרטים רבים ומניעים של הדמויות שחסרים.

חוזר על עצמו ומתיש עד הרבע האחרון של הספר. דמויות שטוחות, מניעים ילדותיים שמתבררים מאוחר מדי בספר כטיפה יותר עמוקים ממה שתואר עד כה. מקבל שני כוכבים רק בגלל שברגע האחרון מתוארת באופן שובה לב פנטזית אהבה ללא תנאי, וזה חמוד. לא מפצה על הסבל שהקוראת עוברת כדי להגיע עד שם, שכולל דיאלוגים טיפשיים שמצריכים דילוג.

מחשבותיו המודעות לעצמן של המספר מתישות. כביכול מגניב ומצחיק אבל עייף אותי.

לא טוב כמו הספרים האחרים של הסופרת. מאריך יתר על המידה, מעט מדי קורה. מאכזב.

אכזבה. ספר מתיש לכל אורכו, עד הסוף הקצר (והחמוד, מציל את הספר מכישלון גמור). דמויות ללא עומק, שהמניעים הרגשיים שלהם לא ברורים. כביכול מערכות יחסית משמעותיות, אבל חסרות היתכנות- השאלות הכי בסיסיות לא נשאלות בקשר, מה שגורם לדברים להיות מאד מלאכותיים.

נמרח, ארוך מדי, שתיקות והסתרות שמונעות מהעלילה להתקדם. הפסקתי באמצע, קפצתי לסוף.

בדרך כלל אוהבת את הספרים של סופי קינסלה אבל הספר הזה בלתי נסבל. שיח פנימי נוירוטי אינסופי של הגיבורה, "אסונות קטנים" שאמורים להיות משעשעים אך בעצם מביכים, ואירועים שחוזרים על עצמם שוב ושוב עד קצת לפני סוף הספר. הטוויסט בעלילה מאוחר מדי ומעט מדי. די בהתחלה כבר דפדפתי במהירות וקראתי משפט בעמוד. אפשר לוותר