הביקורות של אלי

ספר טוב, כתוב קריא, עם הסברים מועילים ודוגמאות נפלאות.

טוב מאוד. הקטעים על קפקא ומאריה קאלאס ספרותיים ממש. אם המחברת תחליט לכתוב ספר עלילה, אני בטוח אקרא אותו. דווקא החלקים המקצועיים לוקים בחוסר ארגון קצת והניסוח הקטוע הקשה על ההבנה. אבל למען הסר ספק, כל מילה בספר שווה את המאמץ.

מושלם.

חלומי. כתוב יפה, הדמויות עמוקות, תיאורי טבע מוחשיים. אחד הספרים הטובים שקראתי. גם התרגום נפלא.

מבריק כולל התרגום המעולה. גאוני מכל הבחינות. אחד הטובים שקראתי. לא לגמרי סיפור בלשי, אם כבר אז בלש שחוקר את מסתורי הנפש.

צחקתי במשך כל הקריאה. נדמה לי שכל אחד יכול למצוא את הדמויות המתוארת בספר בחיו ואף לשייך את עצמו לאחת מן הדמויות. גוגול, כתמיד, הצליח לצייר במדויק את התכונות האנושיות כולן דרך דמויותיו. בהקצנה אמנם (האמנם?) ובצבעים עזים, אבל באופן נאמן לאמת עד כאב. קלאסיקה במלוא מובן ההגדרה.

ציני, מבריק, קריא, מרתק. מעולה גם הספר וגם התרגום. מאוד יהודי מזרח אירופאי גלותי בניחוח בשביס זינגר מודרני. מומלץ.

גאוני. לא פלא, אחרי הכל מדובר בפלובר.

פשוט, קריא, ולמרות סגנון הקליל והלא מחייב, הן בכתיבה והם בתוכן, ממלא ושווה קריאה. לפחות פעם אחת.

ללמוד בעל-פה את הספר. ככה הוא טוב. כל יצירה בו שווה זהב אינטלקטואלי.

מעולה. מומלץ. הרעיון מבריק, הכתיבה, כמו תמיד, מושלמת.

מעולה! כתוב טוב, מצחיק, חכם ומרתק. נכון גם לגבי הספר השני.

ממכר

האגדה הכי אגדתית בעולם. כתוב ממכר והסיפור ממכר לא פחות. מומלץ לכל גיל ובכל מצב רוח. פשוט מטמון.

מופלא כמו שרק אוסטר יודע. כל קטע פנינה. שווה לקרוא יותר מפעם אחת בחיים.

גאוני

מדהים מכל הבחינות.

מרתק. קשה להפסיק לקרוא. כתוב זורם ועשיר בהתרחשויות מפתיעות אך מציאותיות. עורך הכרות הכרחית עם עולם לא מוכר לחלק גדול מהציבור הישראלי. מומלץ בחום.

מבריק!

גאוני יהיה אנדרסטייטמנט כשמדובר בספר הזה בפרט ובאלבר קאמי בכלל. מומלץ ללמוד אותו בעל פה. :)

עוד לא קראתי משהו של מופאסאן שלא אהבתי, כך שגם אוסף הסיפורים הזה, שאת חלקם קראתי בהזדמנויות אחרות ואף בתרגומים לשפות אחרות (אנגלית ורוסית) לא אכזב. התרגום מדהים ביופיו, הסיפורים כולם טומנים בחובם פנינת מוסר השכל מרגשת שמשאירה את הקורא בפה פעור, וכמובן הכתיבה עצמה, הזורמת, הרגישה והתיאורית בדיוק במידה שלא מאפשרת להפסיק לקרוא. לקרוא את מופאסאן משמעו לשקוע בעולם אחר ואף ליטול פיסה ממנו כקמע שיתלווה אלינו עד סוף הימים.
יש רק משהו אחד בעולם שטוב יותר ממופאסאן וזה אתר ה״עברית״ שמנגיש יצירות מופת כאלה לקורא, גם בגרסא האלקטרונית הנגישה וגם במחירים נוחים. 🌷

היצירות כולן מופלאות. כולן כתובות בלעג חמל שמאפיין את גוגול ומתארות את האנושי מראות עיניו של ״אח לנשק״. כלומר של אדם שאף הוא אינו חסר כל אותן תכונות מעוררות הלעג. לצערי התרגום המיושן והיבשושי של נילי מירסקי, ז״ל, פוגם בהן. גם במקור היצירות של גוגול אינן כתובות בשפה מסורבלת וטרחנית שכמו מתעקשת להקשות על הקורא. במהלך הקריאה, אחרי פיענוח של ״למה התכוון המתרגם״, לא נותרה בי האנרגיה עבור ״למה התכוון המשורר״.

חמוד. לא יותר.

התרגום קצת צולע. הסיפור נהדר.

רצוף פנינים. אבל בתמונה השלמה - מייגע, כי אינו רציף, קשה לעקוב אחרי ההתרחשויות ולהבין אותן. התעללות בקורא.

הנושא מעולה, רעיון מבריק ממש, אבל הכתיבה מאוד רדודה, לכאורה נוגעת בלבטים הקשים, אבל רק מבחוץ. לא מספיק ספר. יותר מדי תסריט.

מרוח ובוסרי. ניסיון מלאכותי להיות פואטי. יותר מדי פואטי. מרוב פואטיקה מאולצת, לא רואים את הסיפור ובטח ובטח שלא קולטים את המסר. אבל בגדול, קריא, ודי מהנה. לא מעבר.

סתם.

בינוני. כמו הסרט. אולי הסרט אפילו יותר טוב.

סיפור מאפיין רבי מכר. כתוב סתם, תרגום מזעזע, המון טעויות הקלדה וניסוח. ספר בו האנשים מסתכלים עשרות פעמים בכל עמוד אחד אל השני ולעולם לא אחד על השני. בקיצור, אני לא אספר לאף אחד שקראתי אותו, כדי לא לפגוע בשמי הטוב.