שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק
מכר
אלפי
עותקים
שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק
מכר
אלפי
עותקים

שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק

3.9 כוכבים (58 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: שלי גרוס
  • הוצאה: תכלת
  • תאריך הוצאה: פברואר 2018
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 254 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 14 דק'

גייל פארנט

גייל פארנט (נולדה ב-12 באוגוסט 1940 בשם גייל קוסטנר) היא תסריטאית, מפיקה וסופרת אמריקאית. 

תקציר

בבית ההורים, בדירה קטנה ומעופשת במנהטן, בדירה מהודרת יותר בעיר, במשקל תקין, במשקל עודף קל, במשקל שכבר לא נעים לומר מהו – שילה לוין מנסה לחיות את חייה. וזה לא קל.
הכול לכאורה בסדר איתה, חוץ ממה שלא: האף שלה יהודי מדי, הלימודים שלה לא מובילים לשום מקום, החברות שלה נישאות בזו אחר זו, הגבר שהיא גואלת מבתוליו הנצחיים מתגלה כשמוק, והעתיד – ובכן, העתיד הוא חתיכת בדידות מייאשת.
אז שילה לוין כותבת מכתב התאבדות. ככל הנראה מכתב ההתאבדות המצחיק, המבריק וחסר העכבות שנכתב אי פעם. יש לה תוכנית שלמה: שמלה להיקבר בה, רב חתיך שיספיד אותה, צוואה יוצאת דופן וגם מספיק כדורים לביצוע המשימה.
אבל קודם, כאמור, היא תשאיר אחריה מכתב. כזה שיגרום לכל אוהביה להתחרט על מעשיהם לעולם.
 
שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק מאת גייל פארנט הוא ספר שנולד מתוך לב ונכנס אל הלב. הוא ראה אור לראשונה בתחילת שנות השבעים וזכה להצלחה מסחררת. מיליון עותיקים נמכרו ממנו בניו יורק לבדה, הוא תורגם לשפות רבות ונשאר עדכני ונשכני גם היום. התרגום החדש והרענן של שלי גרוס לספר, כמו גם אחרית הדבר הנפלאה שכתבה, הוא הזדמנות נהדרת להכיר מחדש גיבורה בלתי נשכחת.

פרק ראשון

העוּבְדוֹת
 
 
לפני כמה שנים, בצד המזרחי של מנהטן, ממש לא רחוק מבלומינגדייל'ס, הקים איש אחד דוכן למכירת מילקשייק דיאטטי. מילקשייק שוקולד טעים במיוחד שהכיל שבעים ושבע קלוריות בלבד. ובכן, מה אני אגיד לכם, נשים שמנות הגיעו לשם מקרוב ומרחוק ובשעת הצהריים השתרך לו מדי יום תור ארוך מסביב לבלוק. רק שבעים ושבע קלוריות וטעם גן עדן! אני הייתי מאלה ששתו שני מילקשייקים כל יום.
רבות מהנשים שאלו את בעל הדוכן מה היה במשקה. הוא רק חייך ואמר, "מרכיב סודי". הנשים התחילו לפקפק בעובדה שבמילקשייק יש באמת רק שבעים ושבע קלוריות. הן אירגנו משלחת והלכו לעירייה (או לאן שלא הולכים כדי להתלונן). האיש נחקר על ידי משרד הבריאות (או על ידי כל גוף אחר שחוקר דברים מהסוג הזה). בכל אחד מהשייקים האלה היו יותר ממאתיים ושמונים קלוריות! איך הוא היה מסוגל? "איך הוא היה מסוגל לשקר ככה?" קמה זעקה.
אני מתאבדת. מי רוצה לחיות בעולם שבו גברים משקרים בקלוריות? 
כן, אני עומדת להרוג את עצמי. כשתימצא גופתי בדירת החדר הקטנה מדי והיקרה מדי שלי, היא תהיה שרועה על מכתב ההתאבדות הזה. אבא שלי יקרא ויהנהן. אמא שלי תיקח אותו למיטה ותקרא קצת בכל לילה עם כוס חלב חם, בעודה מעסה באיטיות קרם נגד קמטים על כפות הידיים והפנים. אחותי תרפרף, והחברים שלי... החברים שלי? לא, אין לי חברים אמיתיים. מצטערת.
שמי הוא (היה?) שילה לוין. שילה לוין? אנשים ששמם שילה לוין לא קמים והורגים את עצמם . זה מעשה כל כך לא-יהודי.
חייתי, כשעוד חייתי, ברחוב 24 מזרח מספר 211, לפני כן גרתי ברחוב 65 מזרח, לפני כן ברחוב 13 מערב, לפני כן בפרנקלין סקוור ולפני כן בוושינגטון הייטס. מה שאומר שיש בסביבה רק עוד מאה אלף בחורות יהודיות בדיוק כמוני. בדיוק כמוני, כולן בורכו בשיער שזקוק להחלקה, אפים שזקוקים ליישור וכולן מחפשות בעלים. כולן מחפשות בעלים. ובכן, בנות, כל היהודיות החמודות שם בחוץ, יש לי חדשות טובות! התחרות זה עתה פחתה. שילה לוין נכנעה. היא עומדת למות.
למה שבחורה יהודייה טובה תעשה משהו טפשי כמו להרוג את עצמה? למה? כי אני עייפה. ביזבזתי עשר שנים מחיי בניסיונות להתחתן, ואני עייפה. אני יודעת עכשיו שזה בחיים לא יקרה לי. מעולם לא היה לי סיכוי.
עובדה: על כל מאה בנים נולדות מאה ושלוש בנות. אני כנראה אחת משלוש הבנות המיותרות.
עובדה: הרבה בחורים יהודים, כמו פורטנוי למשל, גדלו כשהם אוהבים-שונאים את האימהות היהודיות שלהם, ונשבעו להתחתן עם בחורה לא-יהודייה . כך שאני לא רצויה מבחינה אתנית. בלונדיניות שטוחות חזה – אִין. בחורות יהודיות, פולניות ואיטלקיות – אאוט.
עובדה: הרבה בחורות לא יהודיות רוצות להתחתן עם בחור יהודי. האימהות שלהן מעודדות אותן לזה כי בחורים יהודים לא שותים ולא מסתובבים מחוץ לבית והם בעלים טובים. נשים יהודיות רוצות להתחתן עם גברים יהודים מאותן סיבות ממש, וגם בגלל שבעלים יהודיים מרשים לנשים שלהם להחזיק עוזרת.
עובדה: זהו עידן ההומו היהודי. יותר צעירים יהודים הפכו להומואים מאשר צעירות יהודיות הפכו ללסביות. המדינה הזאת איבדה יותר גברים יהודים להומוסקסואליות מאשר בשדה הקרב.
עובדה: יש יותר גברים שסבורים שמוסד הנישואים מיושן, מאשר נשים שמאמינות באותם רעיונות. חברותי בתנועה לשחרור האישה, צר לי לאכזב אתכן, אבל רק מעטות מאיתנו לא יבטלו פגישה איתכן תמורת ליל כלולות. 
עובדה: ניו יורק שורצת אלפי נשים שרק מחפשות בעלים והן ביתרון מספרי עצום על הגברים שמחפשים רעיות. 
עובדה: שילה לוין לא תתחתן אף פעם. מעולם לא היה לה סיכוי.
אז אבא, אתה בטח אומר לאמא, "נו, אז היא עוד לא התחתנה. מה היה כל כך נורא בלא להתחתן שהיא היתה חייבת לעשות לעצמה את הדבר הנורא הזה?" (היא הרגה את עצמה, אבא. זה הדבר הנורא שהיא עשתה. תגיד את זה, אתה תרגיש יותר טוב).
ועכשיו ברצינות, תהיו הוגנים. הרי אתה ואמא הייתם אלה שלימדו אותי כמה חשוב להיות נשואה.
תאריך הלידה: 12 באוגוסט , לפני שלושים שנה. "וואו, איזו תינוקת יפה". "אז זו בת? מאני? אתה יודע מה זה אומר, אתה צריך לשלם על החתונה." הייתי בת יום אחד! בת יום אחד, והם כבר מדברים על חתונות.
אמא, את היית מספרת את הסיפור הזה: "לקחתי את שילה לרופא כשהיא היתה בת חודש, והייתי מודאגת כי היתה לה שריטה קטנה על הפנים. אתם יודעים שאני תמיד מוטרדת בכל מה שקשור לפנים. מה הרופא אמר? הוא אמר, 'אל תדאגי. אל תדאיגי את עצמך, ברניס. עד החתונה זה יעבור". חתונה? הנה זה שוב, אבא, והייתי בקושי בת חודש!
חינכתם אותי כמו שצריך. קניתם לי בובות ותנורים קטנים וכלי מטבח זעירים לשחק בהם. אני הייתי האמא, לארי זינגר היה האבא. "תראו את שני אלה. תראו איזה יופי הם משחקים. זה לא יהיה נהדר אם הם יגדלו ויתחתנו?" אתם כבר יודעים מי הדוברת. אמא של הילדה. אם שמעתם את המילה "חתונה", זו האמא של הילדה.
זו לא רק אשמת ההורים. שמעתי את זה בכל מקום. קראתי את "דיק וג'יין"  והיו להם אמא ואבא שהיו נשואים. תיבת נח? הכניסה אליה היתה בזוגות בלבד. הכול מגיע בזוגות, חוץ משילה לוין. "מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה, שילה?", "אני רוצה להיות להתחתן ולהיות אמא." "ילדה טובה."
כן, כבר בגיל צעיר למדתי שמוטב שאתחתן. אמא יהודייה רוצה לראות את הבנים שלה מחוץ לצבא ואת הבנות שלה מתחת לחופה. מהעריסה אנחנו שומעות, "היום שבו ארקוד בחתונה שלך יהיה היום הטוב בחיי." "לו רק אזכה לראות את הילדים שלי מתחתנים, אמות אישה מאושרת."
ניסיתי, באמת שניסיתי להתחתן ושתהיה לי מיטת קינג סייז ומגבות בגימור מוזהב וכלי כסף לתריסר מוזמנים. ניסיתי במשך שנים, ועם מה נשארתי? עם המיטה הישנה שלקחתי איתי מבית הורי, מגבות עם חורים, כי בחורות רווקות קונות חולצות במקום מגבות, וארבעה מזלגות – שלושה שלקחתי מאמא שלי, אחד שגנבתי מסארדי'ס .  

גייל פארנט

גייל פארנט (נולדה ב-12 באוגוסט 1940 בשם גייל קוסטנר) היא תסריטאית, מפיקה וסופרת אמריקאית. 

סקירות וביקורות

נפש חולה בגוף בריא מיכל לסמן Mako 02/04/2018 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • תרגום: שלי גרוס
  • הוצאה: תכלת
  • תאריך הוצאה: פברואר 2018
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 254 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 14 דק'

סקירות וביקורות

נפש חולה בגוף בריא מיכל לסמן Mako 02/04/2018 לקריאת הכתבה >
שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק גייל פארנט
העוּבְדוֹת
 
 
לפני כמה שנים, בצד המזרחי של מנהטן, ממש לא רחוק מבלומינגדייל'ס, הקים איש אחד דוכן למכירת מילקשייק דיאטטי. מילקשייק שוקולד טעים במיוחד שהכיל שבעים ושבע קלוריות בלבד. ובכן, מה אני אגיד לכם, נשים שמנות הגיעו לשם מקרוב ומרחוק ובשעת הצהריים השתרך לו מדי יום תור ארוך מסביב לבלוק. רק שבעים ושבע קלוריות וטעם גן עדן! אני הייתי מאלה ששתו שני מילקשייקים כל יום.
רבות מהנשים שאלו את בעל הדוכן מה היה במשקה. הוא רק חייך ואמר, "מרכיב סודי". הנשים התחילו לפקפק בעובדה שבמילקשייק יש באמת רק שבעים ושבע קלוריות. הן אירגנו משלחת והלכו לעירייה (או לאן שלא הולכים כדי להתלונן). האיש נחקר על ידי משרד הבריאות (או על ידי כל גוף אחר שחוקר דברים מהסוג הזה). בכל אחד מהשייקים האלה היו יותר ממאתיים ושמונים קלוריות! איך הוא היה מסוגל? "איך הוא היה מסוגל לשקר ככה?" קמה זעקה.
אני מתאבדת. מי רוצה לחיות בעולם שבו גברים משקרים בקלוריות? 
כן, אני עומדת להרוג את עצמי. כשתימצא גופתי בדירת החדר הקטנה מדי והיקרה מדי שלי, היא תהיה שרועה על מכתב ההתאבדות הזה. אבא שלי יקרא ויהנהן. אמא שלי תיקח אותו למיטה ותקרא קצת בכל לילה עם כוס חלב חם, בעודה מעסה באיטיות קרם נגד קמטים על כפות הידיים והפנים. אחותי תרפרף, והחברים שלי... החברים שלי? לא, אין לי חברים אמיתיים. מצטערת.
שמי הוא (היה?) שילה לוין. שילה לוין? אנשים ששמם שילה לוין לא קמים והורגים את עצמם . זה מעשה כל כך לא-יהודי.
חייתי, כשעוד חייתי, ברחוב 24 מזרח מספר 211, לפני כן גרתי ברחוב 65 מזרח, לפני כן ברחוב 13 מערב, לפני כן בפרנקלין סקוור ולפני כן בוושינגטון הייטס. מה שאומר שיש בסביבה רק עוד מאה אלף בחורות יהודיות בדיוק כמוני. בדיוק כמוני, כולן בורכו בשיער שזקוק להחלקה, אפים שזקוקים ליישור וכולן מחפשות בעלים. כולן מחפשות בעלים. ובכן, בנות, כל היהודיות החמודות שם בחוץ, יש לי חדשות טובות! התחרות זה עתה פחתה. שילה לוין נכנעה. היא עומדת למות.
למה שבחורה יהודייה טובה תעשה משהו טפשי כמו להרוג את עצמה? למה? כי אני עייפה. ביזבזתי עשר שנים מחיי בניסיונות להתחתן, ואני עייפה. אני יודעת עכשיו שזה בחיים לא יקרה לי. מעולם לא היה לי סיכוי.
עובדה: על כל מאה בנים נולדות מאה ושלוש בנות. אני כנראה אחת משלוש הבנות המיותרות.
עובדה: הרבה בחורים יהודים, כמו פורטנוי למשל, גדלו כשהם אוהבים-שונאים את האימהות היהודיות שלהם, ונשבעו להתחתן עם בחורה לא-יהודייה . כך שאני לא רצויה מבחינה אתנית. בלונדיניות שטוחות חזה – אִין. בחורות יהודיות, פולניות ואיטלקיות – אאוט.
עובדה: הרבה בחורות לא יהודיות רוצות להתחתן עם בחור יהודי. האימהות שלהן מעודדות אותן לזה כי בחורים יהודים לא שותים ולא מסתובבים מחוץ לבית והם בעלים טובים. נשים יהודיות רוצות להתחתן עם גברים יהודים מאותן סיבות ממש, וגם בגלל שבעלים יהודיים מרשים לנשים שלהם להחזיק עוזרת.
עובדה: זהו עידן ההומו היהודי. יותר צעירים יהודים הפכו להומואים מאשר צעירות יהודיות הפכו ללסביות. המדינה הזאת איבדה יותר גברים יהודים להומוסקסואליות מאשר בשדה הקרב.
עובדה: יש יותר גברים שסבורים שמוסד הנישואים מיושן, מאשר נשים שמאמינות באותם רעיונות. חברותי בתנועה לשחרור האישה, צר לי לאכזב אתכן, אבל רק מעטות מאיתנו לא יבטלו פגישה איתכן תמורת ליל כלולות. 
עובדה: ניו יורק שורצת אלפי נשים שרק מחפשות בעלים והן ביתרון מספרי עצום על הגברים שמחפשים רעיות. 
עובדה: שילה לוין לא תתחתן אף פעם. מעולם לא היה לה סיכוי.
אז אבא, אתה בטח אומר לאמא, "נו, אז היא עוד לא התחתנה. מה היה כל כך נורא בלא להתחתן שהיא היתה חייבת לעשות לעצמה את הדבר הנורא הזה?" (היא הרגה את עצמה, אבא. זה הדבר הנורא שהיא עשתה. תגיד את זה, אתה תרגיש יותר טוב).
ועכשיו ברצינות, תהיו הוגנים. הרי אתה ואמא הייתם אלה שלימדו אותי כמה חשוב להיות נשואה.
תאריך הלידה: 12 באוגוסט , לפני שלושים שנה. "וואו, איזו תינוקת יפה". "אז זו בת? מאני? אתה יודע מה זה אומר, אתה צריך לשלם על החתונה." הייתי בת יום אחד! בת יום אחד, והם כבר מדברים על חתונות.
אמא, את היית מספרת את הסיפור הזה: "לקחתי את שילה לרופא כשהיא היתה בת חודש, והייתי מודאגת כי היתה לה שריטה קטנה על הפנים. אתם יודעים שאני תמיד מוטרדת בכל מה שקשור לפנים. מה הרופא אמר? הוא אמר, 'אל תדאגי. אל תדאיגי את עצמך, ברניס. עד החתונה זה יעבור". חתונה? הנה זה שוב, אבא, והייתי בקושי בת חודש!
חינכתם אותי כמו שצריך. קניתם לי בובות ותנורים קטנים וכלי מטבח זעירים לשחק בהם. אני הייתי האמא, לארי זינגר היה האבא. "תראו את שני אלה. תראו איזה יופי הם משחקים. זה לא יהיה נהדר אם הם יגדלו ויתחתנו?" אתם כבר יודעים מי הדוברת. אמא של הילדה. אם שמעתם את המילה "חתונה", זו האמא של הילדה.
זו לא רק אשמת ההורים. שמעתי את זה בכל מקום. קראתי את "דיק וג'יין"  והיו להם אמא ואבא שהיו נשואים. תיבת נח? הכניסה אליה היתה בזוגות בלבד. הכול מגיע בזוגות, חוץ משילה לוין. "מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה, שילה?", "אני רוצה להיות להתחתן ולהיות אמא." "ילדה טובה."
כן, כבר בגיל צעיר למדתי שמוטב שאתחתן. אמא יהודייה רוצה לראות את הבנים שלה מחוץ לצבא ואת הבנות שלה מתחת לחופה. מהעריסה אנחנו שומעות, "היום שבו ארקוד בחתונה שלך יהיה היום הטוב בחיי." "לו רק אזכה לראות את הילדים שלי מתחתנים, אמות אישה מאושרת."
ניסיתי, באמת שניסיתי להתחתן ושתהיה לי מיטת קינג סייז ומגבות בגימור מוזהב וכלי כסף לתריסר מוזמנים. ניסיתי במשך שנים, ועם מה נשארתי? עם המיטה הישנה שלקחתי איתי מבית הורי, מגבות עם חורים, כי בחורות רווקות קונות חולצות במקום מגבות, וארבעה מזלגות – שלושה שלקחתי מאמא שלי, אחד שגנבתי מסארדי'ס .