הביקורות של רותמית

אהבתי בו הכל וקראתי תוך 24 שעות

הטוב ביותר בסדרה בפער. סיימתי תוך 48 שעות

דואט מטריף, גם עלילה וגם סמאט משובח (יותר בספר הראשון).

הו!! סוף סוף ספר שעושה כבוד לז׳אנר!

הספר הטוב ביותר בסדרה עד כה. 2 דמויות חזקות וכתובות היטב. חילופי הדברים בניהם זה אש.

הטוב ביותר בסדרה עד כה 😄

משונאים לאוהבים קלאסי בשילוב עולם הקעקועים שזה תמיד טוב :)

נהניתי מהספר וגם מהאיזכורים של הזוגות המקוריים.

סיפור טוב, מלא סמאט למי שאוהבת. הייתי רוצה להכיר את הדמויות יותר לעומק…הדמות הנשית קצת שיטחית לי, אבל זה עדיין לא גרם לי לעזוב את הספר.

הרבה תהפוכות בספר האחרון של הסדרה. הסוף ממש לוהט. חייבים ספר המשך על רונאן, מבחינתי הוא דמות הרבה יותר מעניינת מהנרי…

יותר טוב מהראשון

אהבתי את הקודמים, אבל בעיני זה הספר הכי טוב בינתיים בסדרה.

זורם, סמאטי, דמויות כיפיות. אהבתי

שיפור רציני מהספר הקודם, מחכה לבאים בסדרה

הזוג הכי אהוב עלי בסדרה עד כה. הספר ממש זורם, סיימתי אותו תוך יומיים ונהניתי מכל רגע :)

ספר משגע, אהבתי אפילו יותר מהראשון בסדרה

מתחיל לאט ומתחמם

למרות שזה ספר רביעי בסדרה, הוא מביא משהו רענן עם הדמויות והעלילה שמתפתחת מהר מאוד. ספר שעושה טוב על הלב.

נחמד שלכל זוג יש את המקום שלו ושהדמויות מהספרים האחרים נשזרות בעלילה, בסוף זה סיפור על משפחה. קצת חופר מדי לטעמי, הרבה דיבורי רגשות ופחות מדי התקדמות בעלילה.

השתפר מאוד לעומת הראשון

חביב, את הראשון אהבתי יותר. מחכה לשלישי

חמוד מאוד בתחום הרומנטזי . אין סמאט

ספר במשקל נוצה. מצד אחד אהבתי שמערכת היחסים נמצאת רוב הזמן בשוליי העלילה, מצד שני, יכלו להשקיע בה יותר. זה יכל להיות ספר עם הרבה יותר עומק והוא לגמרי נשאר ברדודים, אבל לפעמים זה בדיוק מה שצריך.

הרבה יותר טוב מהראשון ועדיין הדמות הנשית מעט שבלונית. קריאה טובה לסופ״ש.

גרמפי סנשיין במלוא הדרו. אני טיפה מאוכזבת מהדמות הראשית הנשית, כי חוץ מזה שהיא ״סנשיין״ אין בה עומק. הדמות הגברית יותר משכנעת, אבל קראתי כבר ספרים טובים יותר בטרופ הזה.

חביב וקליל, הסיפור מאוד צפוי בלי הרבה עלילת רקע וזה היה בדיוק מה שהייתי צריכה לקרוא כרגע. דמויות המשנה חמודות ומוסיפות מימד נוסף. יש פה שפה קלילה ושנונה, היו כמה הערות הומוריסטיות שגרמו לי לצחוק :)

חמוד מאוד. אהבתי את השילוב של הדמויות מהספר הקוד, נותן עומק לסיפור שקצת נוטה לכיוון החוסר עלילה. המשבר הצפוי לקראת הסוף הרגיש ממש מאולץ. הדמות של ג׳יי פי חריגה בנוף גברי האלפא ההחלטיים, יש לו מנעד רגשי יותר רחב, מעט נוירוטי וזה הפך אותו להרבה יותר אנושי ומושך.

קו העלילה כל כך מופרך שבאמת קשה לי להתייחס ברצינות לדואט הזה.

זה הספר הראשון שבזמן הקריאה הרגשתי שהוא כוון להיות סרט, ממש מורגש בכתיבה. הספר חמוד מאוד, לוסי היא דמות יוצאת דופן בז׳אנר וטוב שכך! הלוואי שגם הדמות של ג׳וש היתה יותר מהר של שרירים.

סיפור חמוד, אבל ההתעסקות הבלתי פוסקת בדימוי גוף חיובי גרמה לי לחשוב לעיתים שזה ספר עזרה עצמית במסווה של רומן.