חוקרים רבים הספידו את התרבות הפוליטית הערבית כספוגה במגמות של אוטוריטריות, קנאות דתית ומאבקים אלימים בין עדות וקבוצות, ואגב כך הדירו לקרן זווית קולות של פתיחות, פלורליזם והומניות שתוארו כחסרי חשיבות היסטורית או משקל ציבורי.
הקול המושתק, ספרו החדש של מאיר חטינה, חושף תמונה פנורמית, תוססת ומרתקת של מחשבה ליברלית ערבית; הוא ממקם אותה בהקשרים היסטוריים והשוואתיים, ומציג דיון מעמיק בערכי היסוד שלה, כמו למשל חירויות הפרט והאזרח, חילוניות, חופש דת, פמיניזם, דמוקרטיה, זכויות אדם ודו-קיום עם המערב ועם ישראל. אמנם לרשותם של זרמים, גופים ופעילים ליברלים לא תמיד עמדו תשתיות אזרחיות ופוליטיות מבוססות (כגון מפלגות), אולם הם השכילו להפגין נוכחות של קבע במרחב הציבורי שהעידה על התמדה, יצירה ועשייה, לצד יכולת להתפלמס בחריפות עם יריביהם ולמשוך אליהם חסידים חדשים. גופים ופעילים אלה הקנו לרעיון הליברלי מוצקות, לכידות, ותכנים מוכוונים לתכלית ופעולה, שמטרתם המוצהרת היא כינונה של נאורות ערבית מקומית.
הספר מביא לקדמת הבמה תפיסות עולם מתריסות ושוברות מוסכמות – הן ביחס לאסלאם והן ביחס לפוליטיקה הערבית – אשר יש בהן כדי להאיר את המרקם הרב-קולי של הסביבה שבה אנו חיים. פרקי הספר מציעים מסע אינטלקטואלי מקורי אל מחוזות לא מוכרים לקורא הישראלי השבוי לרוב בידי הסכסוך הישראלי-ערבי כמציאות מעיקה ומדממת, שכן אינו חשוף לקולות אחרים – של ביקורת עצמית והתחדשות פנימית, של תרבות אזרחית והשתלבות בעולם הגדול – אשר עמם יש לו הרבה מן המשותף.
מאיר חטינה הוא פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים; מחקריו מתמקדים במחשבה ערבית מודרנית ובתנועות אסלאמיות. ספרו "מגע המוות: על הקרבה עצמית באסלאם המודרני" ראה אור ברסלינג (2016).
חוקרים רבים הספידו את התרבות הפוליטית הערבית כספוגה במגמות של אוטוריטריות, קנאות דתית ומאבקים אלימים בין עדות וקבוצות, ואגב כך הדירו לקרן זווית קולות של פתיחות, פלורליזם והומניות שתוארו כחסרי חשיבות היסטורית או משקל ציבורי.
הקול המושתק, ספרו החדש של מאיר חטינה, חושף תמונה פנורמית, תוססת ומרתקת של מחשבה ליברלית ערבית; הוא ממקם אותה בהקשרים היסטוריים והשוואתיים, ומציג דיון מעמיק בערכי היסוד שלה, כמו למשל חירויות הפרט והאזרח, חילוניות, חופש דת, פמיניזם, דמוקרטיה, זכויות אדם ודו-קיום עם המערב ועם ישראל. אמנם לרשותם של זרמים, גופים ופעילים ליברלים לא תמיד עמדו תשתיות אזרחיות ופוליטיות מבוססות (כגון מפלגות), אולם הם השכילו להפגין נוכחות של קבע במרחב הציבורי שהעידה על התמדה, יצירה ועשייה, לצד יכולת להתפלמס בחריפות עם יריביהם ולמשוך אליהם חסידים חדשים. גופים ופעילים אלה הקנו לרעיון הליברלי מוצקות, לכידות, ותכנים מוכוונים לתכלית ופעולה, שמטרתם המוצהרת היא כינונה של נאורות ערבית מקומית.
הספר מביא לקדמת הבמה תפיסות עולם מתריסות ושוברות מוסכמות – הן ביחס לאסלאם והן ביחס לפוליטיקה הערבית – אשר יש בהן כדי להאיר את המרקם הרב-קולי של הסביבה שבה אנו חיים. פרקי הספר מציעים מסע אינטלקטואלי מקורי אל מחוזות לא מוכרים לקורא הישראלי השבוי לרוב בידי הסכסוך הישראלי-ערבי כמציאות מעיקה ומדממת, שכן אינו חשוף לקולות אחרים – של ביקורת עצמית והתחדשות פנימית, של תרבות אזרחית והשתלבות בעולם הגדול – אשר עמם יש לו הרבה מן המשותף.
מאיר חטינה הוא פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים; מחקריו מתמקדים במחשבה ערבית מודרנית ובתנועות אסלאמיות. ספרו "מגע המוות: על הקרבה עצמית באסלאם המודרני" ראה אור ברסלינג (2016).
אסופת המאמרים אשר לפניכם בוחנת את הדיאלוג המתמיד בין העבר להווה, וביניהם לעתיד; היא בוחנת את היחסים בין זיכרון היסטורי לתהליכי כינונה של זהות מודרנית, אינדיבידואלית, אך בעיקר קיבוצית. מיתוסים וסמלים של העבר, המייצגים ניצחונות ותהילה או תבוסות ויגון, הם מפתח מרכזי בפענוח שאיפות ויעדים של תנועות ומדינות בהווה. באמצעות פרשנות מחודשת ופרקטיקות של הנצחה הם משמשים מכשיר לפעולה פוליטית ולגיוס שכבות רחבות בחברה על מנת לשנות את סביבתן בשם אידיאלים דתיים או לאומיים-חילוניים. מאמרי הספר, פרי עטם של חוקרות וחוקרים בולטים בלימודי האסלאם והמזרח התיכון, ובכלל זה איראן וישראל, מנתחים היבטים שונים של הנכחת העבר בהוויה המודרנית, הערבית-מוסלמית והיהודית-ישראלית. הדיון האינטגרטיבי בשתי התרבויות הללו חושף הרבה מהמשותף ביניהן, ובכך מאפשר לקורא הישראלי להכיר טוב יותר את מחוזות הזיכרון של עמיתו השכן, הערבי-מוסלמי, שנתפס לרוב כאחר, יריב ומאיים.
אסופת מאמרים זו היא בבחינת ביטוי מהימן למפעלו המחקרי רחב היריעה של פרופסור עמנואל סיון, איש האוניברסיטה העברית ומחשובי המלומדים בדורנו העוסקים בתרבות הערבית והמוסלמית. מחקריו פורצי הדרך ביחס לצלבנות ולקולוניאליזם מודרני, פונדמנטליזם אסלאמי בהקשר השוואתי, זיכרון והנצחה לאומיים, כל אלה הפכו לנכסי צאן ברזל בשיח המחקרי בעולם ובארץ. הם הציבו אמות מידה לכתיבה מקורית, מעמיקה ומלוטשת, אשר גם עושה שימוש מושכל ומפרה בכלים של מדעי החברה והתרבות. סיון, מעבר להיותו איש מחקר מעמיק, ידוע גם כמורה בעל שיעור קומה שהעמיד דורות רבים של תלמידים שפיתחו את מורשתו וסללו לה נתיבים חדשים. כמה מהם מיוצגים בספר זה. הישגיו המרשימים של סיון בתחומי מחקר מגוונים ראויים היו מזמן לציון של הוקרה ושל הכרת תודה; ספר זה הוא אות צנוע לפועלו העשיר מזה עשרות שנים.
העורכים: מאיר חטינה הוא פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים במחשבה ערבית מודרנית ובתנועות אסלאמיות.
ישראל גרשוני הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה אינטלקטואלית ובתנועות לאומיות במזרח התיכון.
אסופת המאמרים אשר לפניכם בוחנת את הדיאלוג המתמיד בין העבר להווה, וביניהם לעתיד; היא בוחנת את היחסים בין זיכרון היסטורי לתהליכי כינונה של זהות מודרנית, אינדיבידואלית, אך בעיקר קיבוצית. מיתוסים וסמלים של העבר, המייצגים ניצחונות ותהילה או תבוסות ויגון, הם מפתח מרכזי בפענוח שאיפות ויעדים של תנועות ומדינות בהווה. באמצעות פרשנות מחודשת ופרקטיקות של הנצחה הם משמשים מכשיר לפעולה פוליטית ולגיוס שכבות רחבות בחברה על מנת לשנות את סביבתן בשם אידיאלים דתיים או לאומיים-חילוניים. מאמרי הספר, פרי עטם של חוקרות וחוקרים בולטים בלימודי האסלאם והמזרח התיכון, ובכלל זה איראן וישראל, מנתחים היבטים שונים של הנכחת העבר בהוויה המודרנית, הערבית-מוסלמית והיהודית-ישראלית. הדיון האינטגרטיבי בשתי התרבויות הללו חושף הרבה מהמשותף ביניהן, ובכך מאפשר לקורא הישראלי להכיר טוב יותר את מחוזות הזיכרון של עמיתו השכן, הערבי-מוסלמי, שנתפס לרוב כאחר, יריב ומאיים.
אסופת מאמרים זו היא בבחינת ביטוי מהימן למפעלו המחקרי רחב היריעה של פרופסור עמנואל סיון, איש האוניברסיטה העברית ומחשובי המלומדים בדורנו העוסקים בתרבות הערבית והמוסלמית. מחקריו פורצי הדרך ביחס לצלבנות ולקולוניאליזם מודרני, פונדמנטליזם אסלאמי בהקשר השוואתי, זיכרון והנצחה לאומיים, כל אלה הפכו לנכסי צאן ברזל בשיח המחקרי בעולם ובארץ. הם הציבו אמות מידה לכתיבה מקורית, מעמיקה ומלוטשת, אשר גם עושה שימוש מושכל ומפרה בכלים של מדעי החברה והתרבות. סיון, מעבר להיותו איש מחקר מעמיק, ידוע גם כמורה בעל שיעור קומה שהעמיד דורות רבים של תלמידים שפיתחו את מורשתו וסללו לה נתיבים חדשים. כמה מהם מיוצגים בספר זה. הישגיו המרשימים של סיון בתחומי מחקר מגוונים ראויים היו מזמן לציון של הוקרה ושל הכרת תודה; ספר זה הוא אות צנוע לפועלו העשיר מזה עשרות שנים.
העורכים: מאיר חטינה הוא פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים במחשבה ערבית מודרנית ובתנועות אסלאמיות.
ישראל גרשוני הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה אינטלקטואלית ובתנועות לאומיות במזרח התיכון.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
