הביקורות של יפ

ספר מתח נפלא, שנון וחכם, מתורגם במיומנות רבה שמעלה את הנימה האירונית של המקור ברבע טון של עברית מצוינת ומהורהרת. מפקח ואן וטרן וחבורתו הם בלשים ותיקים ציניים ויגעים, שלא אבדו את ההומור והחמלה באפלת החורף הנורדי. ספר שמתחיל בסוגת Whodunit ומסתיים בניהיליזם מאופק מסוגת ׳מה זה משנה׳. נהדר.

ספר מתח אינטליגנטי, מתוחכם ומרגש. עיצוב דמויות עמוק ומשכנע ונקודות המפנה לוגיות ומורטות עצבים. רפרנסים אמינים לתקופה, לשוודיה ולמוזיקה. התרגום משוודית של יעל צובארי הוא כרגיל אצלה רהוט טבעי וקולח. ספר מצוין.

ספר קולח, מותח ומשעשע, קצב אירועים מהיר ודיאלוגים מצוינים. התרגום טוב מאד.

עברית מושלמת של מספר גאון. נוגע ללב בלי לעורר רחמים, מעורר געגועים בלי להיות סנטימנטלי. הסטורי בלי להיות טרחני, משפט הסיום הוא בעיני אחד הנפלאים בספרות המקור בעשר השנים האחרונות.

מרגש, קןורע לב, משעשע, מרתק ואמין באופן בלתי רגיל כולל מאות מראי מקום וציטוטים. התיאור המבריק ביותר של יום הפלישה הנורא של בנות הברית לאירופה

מטופש ומקושקש במסורת הגבריות האמריקאית הרעילה הרגילה אבל סוחף מרתק ומשעשע ומעניק סיפוק עם כל קליע שננעץ בראשם של הרעים

מותח ומפתיע, עמוס בטריויה מעולה על המלחמה הקרה, איפיון מעמיק ומרגש של הדמויות המרכזיות, לא 5 כי הטוויסט לקראת הסוף שרירותי ונימוקי הפעולות של הדמויות חלשים יחסית לרמה הפסיכולוגית הגבוהה של הספר

מופרך לגמרי אבל כתוב מצוין, מתורגם באופן הוגן, מרתק ומותח מתחילתו ועד סופו.

מועקה מלווה את הקריאה מתחילת הספר המצוין ועד סופו. שילוב של פדופילים מושחתים עם חוקרים מלנכוליים רדופי רגשות אשם ומסורסים רגשית, תיאורים מפורטים של התעללות בילדים וסבל של הורים וכל זה - בכתיבה אפלה חסכנית ומסוגפת, מסע קשה וחכם לתוך האפלה הנורדית. הקריינות המאופקת בקולו החרוך, המתלעלע לעיתים של יקיר אביב תורמת לתחושת המועקה. עם זאת, כמות בלתי נסבלת של שגיאות קריינות (אופייניות לקריין) פוגעת מאד בהקשבה (במיוחד לרגישים לענין זה) החל משיבוש שמות של גיבורים ומקומות (אי אפשר להציץ בגוגל-מפס?), ועד פיסוק מבולבל שמשבש את התחביר ומתוקן באורח מגושם תוך כדי קריאה.

אדוה בולה מצטיינת בכתיבה מינורית המבליעה רגשות סוערים ובתיאורים מאופקים המאפשרים לדרמה אינטימית להציף את הקורא.ת כמעט בהפתעה. ספר נהדר.

בקריאה שניה והפעם בשמע - ספר מתוחכם שמפחיתים בערכו. קריינות מצויינת - ההתחלה קצת נוקשה אך בהמשך הקריין משתחרר ומגיע לשיאו בסצנת חקירה בה הוא מצליח לייצג דמות נשית בלי מנייריזם אופייני לגברים המקריינים נשים. הצטערתי שהסתיים.

ניתוח מיקרוסקופי ומבריק של הביוטופ המרכז תל אביבי, שנון וסרקסטי כדרכה של קסטל-בלום אך חומל (כדרכה)דמות גיבור אמינה ונוגעת ללב. תיאור דיירי הרחוב מדוייק וביוגרפי לגמרי (מהיכרות אישית). קריינות לא רעה למי שאוהב קול גברי חרוך וחוסר דיוק בשמות ומבטאים.

מותח, שנון, אינטילגנטי, קריינות טובה מאד בספר הקולי

מענין לקורא ישראלי בגלל הקשר היהןדי ישראלי. כתוב במיומנות ודי מותח למרות כמה הקשרים מופרכים ותחבולות מיושנות של ׳החוקר חושב אבל לא אומר לך מה הוא חושב׳. התרגום מסורבל וכולל שגיאות בלתי נסבלות בעברית (״להלוות כסף מהחברה״...). מספיק קריא בכדי להעביר את הזמן בטיסה או בתור

תיאור בניית רשת הריגול הבריטית ושיטת ההפעלה של הסוכנים אמין עד מועקה. הדמויות פלקטיות והמניעים שלהן סכמטיים. זה יכול היה להיות ספר קריאה מצוין לצד לימוד ההסטוריה של מלחמת העולם השניה בתיכון. דורון זילברבוך הוא קריין טכני ומונוטוני, זה לא רע בהכרח אבל כמות השגיאות העצומה בהגיית מושגים, מקומות ושמות פשוט הורסת את ההנאה מהספר. זה מזעזע.

העלילה מעניינת ומפתיעה אבל מבולבלת במקצת עם תחבולות די מיושנות של בניית מתח. מה שהופך את הספר ל ׳אחלה׳ (באמת, עברית?! זה הקופי?) הוא הקריינות המצויינת של יורם יוספסברג, כולל הצרידות המעושנת והברקסים שלו לפני מילים קשות להגייה המקנים לקריאה אמינות חביבה

אינטיליגנטי, מבריק, מאוהב בעצמו ומפוטפט להתיש. התקשיתי לצלוח למרות שאי אפשר לקחת מתמר מרין את חדות האבחנה והסגנון הנוקב.

עונה על חוקי הז׳אנר. מלנכולי, אפל ולא בינארי. עם זאת, הגיבורה המיוסרת מתישה, הדמות שטוחה והיינו הך אם תפרוש, תירצח או תפענח. אה... הספר לא מותח. למי שצפה ב-׳עמק האושר׳ - אז הפוך.

מותח ורהוט כרגיל, אבל טרחני ופטפטני בצורה אופיינית לספרים האחרונים של גרישם. כמו-כן אין עלילה משפטית.

לא נעים לי, ישי שריד והכל, ניסיתי להיאבק בתיאורים הטרחניים ובתחביר המפותל כי היה ברור לי שמאחורי כל זה מסתתר עושר גדול של חשיבה מקורית ורעיונות מעוררי מחשבה, אך מאבקי לא צלח.

ספר עם פוטנציאל לא רע, מותח, לא אפל ודמות חוקרת אמינה ומעוררת הזדהות, אבל! הקריינות החורקת, הקול החרוך, כמות הטעויות הבלתי אפשרית בעבירת, בשמות המקומות והדמויות וההגייה, אילצה אותי לזנוח את הספר הקולי בעודי באיבי. ׳עברית׳ חייבת לעשות משהו עם מיון הקריינים שונאי העברית והספרות. ביחד ולחוד.

מתחיל מותח וטורד מנוחה עם איפיון מענין של הדמויות אך הופך למופרך וטרחני עם סיום שרירותי ותלוש. הקריינות מכנית מלאת טעויות תחביר והגייה ובאופן כללי בלתי נסבלת כרגיל אצל קריין זה.

פשטני שטחי דידקטי ולא מוסרי