מכירים את הספרים האלו, שהייתם רוצים למחוק מהראש והזכרון רק כדי שתוכלו לקרוא אותם שוב מהתחלה כמו בפעם הראשונה? חרדים הוא אחד מהספרים האלו. הכתיבה של בקמן כמו תמיד מושחזת, חכמה,רגישה, מצחיקה. הדרך שלו לנסח משפטים קטנים ולשזור אותם עד שהם הופכים לקסם צרוף לא מפסיקה להפתיע אותי. אבל אתם לא באתם לביקורת לשמוע אותי משתפכת על הסופר. הספר עצמו - אי אפשר לתאר בלי לספיילר. אבל נגיד שבסוף, ובהתחלה ובאמצע הוא על אנשים. העלילה מקסימה אבל היא כלי להניע קשרים ודמויות וזה נעשה בצורת אומן. הספר הוא על איך כולנו כואבים בדרכים שונות ואיך אנחנו ממשיכים לקום ולהלחם עוד יום. איך הקשרים בחיים שלנו - הישנים והחדשים - יכולים לעזור לנו יותר ממה שנדמה לנו. איך בתוך כאב אפשר למצוא גם נחמה ורוחב לב וחמלה ואהבה. אתם תתאהבו בדמויות. גם באלו שתשנאו בהתחלה. גם באלו שעדיין תשנאו בסוף. לא תוכלו שלא.