נהנתי מאוד מהספר הרבה זמן לא קראתי סיפור שמשך אותי לתוכו, לא רציתי שיגמר. איך הכל מתחבר לאט לאט בשונה מסיפורי מתח שקראתי בעבר - לא ציפיתי להבנות שקורות במהלך הספר. והסוף מהמם ופשוט ביופיו
מומלץ מאד התקשיתי בהתחלה לא הצלחתי להבין את הרעיון, אבל התמדתי למרות ההסתייגות והספר הפך מותח ומאתגר.
ספר מדהים רעיון נהדר והתסבוכת לא מאפשרת להניח את הספר מהיד, סוף מגיע מאד ומקורי
וואו, וואו, איזה ספר, גם כשהייתה לי הרגשה על אחד הטוויסטים שיש בסוף,היה עוד אחד שנפתיע אפילו יותר. ספר גאוני עם רעיון ממש מעניין. לוקח טיפה זמן להיכנס לזה, אבל אתם לגמרי לא תתחרטו על זה!! בא לי לחזור ליום בו התחלתי לקרוא את הספר,ו לקרוא אותו שוב.
מעולה. אחד הספרים היותר מעניינים, זורמים ומהנים שיצא לי לקרוא לאחרונה.
לקח זמן להכנס לספר והבין מה קורה, אבך ספר נהדר. שווה קריאה.
ואו!!!! אחד הספרים היפים והטובים ביותר שקראתי, בעיקר בזכות הכתיבה והתובנות על החיים. ספר מעולה!
ספר מרתק מאוד. הולך ונעשה מותח ככל שממשיכים לקרוא עם רצף של הפתעות. אהבתי מאוד
ספר מרתק, רעיון יצירתי ומיוחד. לא ניתן להניח מהיד. מעורר מחשבה, ובוחן כל המובן מאחיו
טוב, קריא, אנושי מאוד וחכם. שווה קריאה (למרות שאפשר היה לקצר אותו ב 20%)....
מעולה!!! שונה ומעורר מחשבה. ומותח בטירוף. מומלץ ... והקראה של דורון זילברבוך מוסיפה להנאה
נהניתי מאוד מהעלילה והדמות הראשית, אשה שנקלעת לתוך לולאת זמן וכל יום חוזרת אחורה בימים/שנים מנסה להבין ולמנוע ארוע שקרה בהווה. האזנתי לקריינות של דורון זילברבוך המעולה שבזכותו נשאבתי מהר לסיפור. לא הייתי אומרת שהמתח פה הוא משהו עוצר נשימה אבל בכל זאת מעניין ומעביר את הזמן יופי.
לא חשבתי שאתחבר לסיפור, מראש לא אוהבת ספרים עם לולאות זמן. ספר מעולה מומלץ ומותח מאוד.
ספר כתוב היטב, מותח, מסקרן. לא עוד ספר נסיעה בזמן, אלא משהו אחר, חד יותר
ספר מרתק …. אחד מספרי המתח המשובחים שהקשבתי להם לאחרונה הקראה מהפנטת של דורון זילברברוך, לא יכולתי להפסיק …שווה ביותר להקשיב לו .
וואווו ווואווו ועוד פעם וואווווו. ספר מעולה, עלילה מרתקת! רוצו לקרוא!!!
וואו!! אהבתי מאד. המון טוויסטים. כתיבה קולחת ומעניינת וכל הנקודות מתחברות בסוף. מעולה
עלילה מקורית וסגנון יוצא דופן. הרעיון של לולאת זמן נמתח כאן למחוזות חדשים ומפתיעים והספר נקרא בנשימה עצורה בלי שום רמז לאיך הוא עומד להיגמר. חוץ ממתח יש כאן תובנות מעניינות על הורות, וגם ביסוס מדעי מעניין למה שקורה. מומלץ בחום והלוואי שיתרגמו עוד ספרים של הסופרת.
מצוין, מיוחד, מתעתע, נבון, מרגש. מדהים שמי שכתבה אותו לא הייתה אז אם.
ספר מעולה! הלוואי שאמצא עוד ספרים כאלו. ולקוראים/ת שחוששים מז'אנר הפנטזיה, אז זה ממש לא מוטיב העיקרי. מרתק!
אמנם פנטסטי, אך כתוב חכם לטעמי. העלילה נחשפת אט אט, והקוביות נופלות למקומן, בצורה מעניינת. ממליצה מאד.
ספר טוב מאוד, קולח, כתיבה טובה. הסיפור שמתגלה מהסוף להתחלה, מסקרן ולאט לאט מבינים יחד עם הגיבורה את האירועים הכרונולוגים.
בחרתי את הספר כי חיפשתי בפר מתח עם מעברי זמן. הספר, ללא ספק, מבפק את הסחורה. עלילה מופרכת בצורה מענגת, והכתיבה גם היא קולחת וזורמת. בנוסף, הספר דן ביחסים, בהורות ובזוגיות בצורה מעניינת. בקיצור, נחמד ומומלץ לאוהבי מסע בזמן.
דרל מקורית מאוד לסיפור מתח קלולאת זמן הפוכה במסגרתה צריך לפענח פשע שיתרחש בעתיד. אבל זה לא רק סיפור מתח ודרך לולאת הזמן הסופרת חוקרת גם את מערכות היחסים של הגיבורה ואת האמהות שלה. היה בזה משהו שונה, מותח, מרענן. פתרון התעלומה לא לחלוטין בלתי צפוי - איפשהו באמצע כבר הבנתי הכל,אבל התהליך, הגילוי ותחושת חוסר האונים שחווים יחד עם הדמות הראשית הופכות את הקריאה למרתקת וכיפית.
ספר נחמד, לעיתים קצת ״לועס״ כלומר חוזר על עצמו. משהו בכתיבה לא תמיד אחיד, אולי בגלל התרגום. הדמויות לא מאוד עמוקות. אבל מתח נחמד.
היו רגעים שלא הצלחתי להפסיק לקרוא , היו רגעים שהסופרת קצת איבדה אותי . אהבתי את הפשטות במילים בתיאורים של אנשים אמיתיים וחיי בורגנות מקסימים עם הטוב והרע שהם מביאים
כתוב מעולה, מותח מאוד אבל לא בקטע מטריד. אידאלי לימי מלחמה אלו כי מנותק מכל הקשר היסטורי. קצת קיטשי.
ספר מעניין עד הסוף. הולכים בזמן לאחור וזה נראה אחרת מהחווה בזמן אמת. שיודעים מה התוצאה הכל נארה שונה. לא 5 כוכבים כי לפעמים קצת תרחני. מומלץ לקרא
ספר נהדר! חוץ מזה שהספר מותח ומצליח להפתיע עם טוויסטים לא צפויים הוא גם מציג מערכת יחסים מורכבת ומעוררת מחשבה של ג'ן עם בנה ובעלה ושואל שאלות מעניינות על הורות וזוגיות. הסוף היה שמאלצי ומאוד סדרה אמריקאית, נסיון לסחוט את בולטת הדמעות לצד כל מני "סופים פתוחים" כדי להיות מיוחד - זה ממש לא מיוחד... סך הכל חווית קריאה מהנה ביותר!
היה לי קשה לקרוא את הספר. העלילה נמרחה והתנהלה באיטיות. הרעיון מעניין אבל התוצאה פחות.
הספר מתחיל לאט ולקח לי קצת זמן להיכנס אליו אבל ככל שממשיכים הוא תופס קצב והתעלומה העשויה שכבות שכבות הולכת ונגלית. זה לא מתח גבוה ממש, אך עם זאת כן היו כמה וכמה טוויסטים מפתיעים ממש עד העמוד האחרון. אחד מהם חשבתי שפענחתי בשלב די מוקדם ולשמחתי התבדיתי. גם הפרקים המובאים מנקודת מבטו של ראיין הוסיפו טוויסט משלהם. אהבתי גם את הנסיעה אחורה בזמן שמתרגלים אליה די מהר והיא לא טרחנית מדי. ולקינוח היו גם כמה תובנות מעניינות על יחסי משפחה, זוגיות והורות. לסיכום, ספר חביב ומומלץ וגם הבא בתור שלה שיצא לאחרונה כבר ממתין לי על המדף
קשה להגיד. יש שייהנו ויש יחשבו זה יותר מידי מופרך. אני לא התחברתי, בכל מקרה - ארוך מידי.
הרבה פעמים הגיבורה די עיצבנה אותי. הספר התחיל להיות מעניין אחרי בערך 60% קריאה. סך הכל חצי כח…
סך הכל ספר טוב ומקורי. הכתיבה קצת לוקה בחסר ומתעסקת בעיקר בדמות ובמחשבות שלה ובגדול ב״חפירות״ על אמהות באופן שלא מקדם הרבה את עלילת המתח. יש הפתעות לא צפויות אבל גם ולקראת הסוף יש הפתעות שכבר צפויות לחלוטין. הוא ספר טוב פשט פחות התחברתי לכתיבה
קונספט נחמד של סיפור לא לינארי ההולך לאחור. השאיר אותי מסוקרנת לאורך כל העלילה, אבל לא ממש הותיר חותם. לא ׳ספר חובה׳.
כתיבה טובה, יש טוויסטים. אבל לא אהבתי את הקטע של המד"ב... לחזור אחורה בזמן. וגם את זה לקחה רחוק. תרתי משמע רחוק, רחוק,רחוק גם אחורה בזמן... . לא ממש ממליץ
לא בטוחה מה יותר גרוע, הספר או התרגום. סיימתי את הספר הזה פחות או יותר מתוך חוסר אמונה שמשהו שקיבל כל כך הרבה תשומת לב יכול להיות כל כך גרוע. אין דבר בעלילה שלא ניחשתי מראש פשוט כי הסופרת לא משאירה לקורא ברירה אלא לנחש את כל העלילה. הכתיבה עצלנית וחוזרת על עצמה. התרגום מאוד גרוע ולא סגור על עצמו, נע בין שפה גבוהה לנמוכה, חלק המשפטים תורגמו ישירות מאנגלית לעברית פשוט לא נכונה. אפילו יש מילה אחת שהופיעה שוב ושוב בלי שום הגיון, עד שהבנתי שהמתרגם בילבל מילה דומה באנגלית למילה הזו. בקיצור - פשוט אל. תחכו לסרט. אני בטוחה שהוא יהיה יותר טוב.
יום 0, זמן קצר לאחר חצות
ג'ן שמחה שהשעון זז הלילה שעה אחורה. מרוויחים עוד שעה, עוד זמן שתוכל להקדיש להעמדת פנים שהיא לא מחכה לבן שלה.
עכשיו, כששעת חצות כבר עברה, הגיע שלושים באוקטובר באופן רשמי. כמעט ליל כל הקדושים. ג'ן אומרת לעצמה שטוד בן שמונה־עשרה, התינוק שנולד לה בספטמבר הוא עכשיו אדם בוגר. הוא יכול לעשות כל מה שמתחשק לו.
היא הקדישה חלק ניכר מהערב לגילוף גרוע של דלעת. היא מניחה אותה עכשיו על אדן החלון שמשקיף אל שביל הגישה שלהם ומדליקה את הנר שבתוכה. היא גילפה אותה רק מאותה סיבה שהיא עושה את רוב הדברים — כי הרגישה שהיא צריכה — אבל האמת שהיא יפה למדי, בדרכה המחורצת. היא שומעת את כפות רגליו של בעלה קלי במסדרון מעליה ומסתובבת להסתכל. לא אופייני לו להיות ער, הוא העפרוני והיא הזמיר. הוא מגיח מחדר השינה שלהם בקומה העליונה. שערו פרוע, שחור־כחול באפלולית. הוא לא לובש שום דבר, רק חיוך קטן ומשועשע שהוא מעקם בזווית פיו.
הוא יורד אליה במדרגות. האור משתקף בקעקוע שעל מפרק ידו שתאריך חקוק בו, היום שלדבריו ידע שהוא אוהב אותה: אביב 2003. ג'ן מביטה בגופו. רק כמה משערות החזה הכהות שלו הלבינו בשנה החולפת, הארבעים ושלוש לחייו. "היית עסוקה?" הוא מצביע על הדלעת.
"כולם הכינו דלעת," מסבירה ג'ן ברפיון. "כל השכנים."
"למי אכפת?" הוא אומר. כמה אופייני לקלי.
"טוד לא חזר."
"אצלו זו תחילת הערב," הוא אומר. מבטא וֶלשי רך בקושי ניתן לזיהוי במילה ה־ע־רב, כאילו הבל פיו מתגלגל על רכס הרים. "הוא לא אמור לחזור באחת?"
זה דו־שיח אופייני להם. ג'ן מגלה דאגה רבה וקלי — מועטה מדי. בדיוק כשהיא חושבת על כך, הוא מסתובב והנה הוא: התחת המושלם־מושלם שהיא אוהבת כבר כמעט עשרים שנה. היא שולחת את מבטה אל הרחוב, מחפשת את טוד, ואז חוזרת אל קלי.
"השכנים רואים עכשיו את התחת שלך," היא אומרת.
"הם יחשבו שזו עוד דלעת," הוא אומר ושנינותו מהירה וחדה כמו חיתוך הסכין. עקיצות. המטבע העובר לסוחר שלהם מאז ומתמיד. "באה למיטה? אני לא מאמין שסיימתי עם מרילוֹקס," הוא מוסיף ומתמתח. הוא משפץ רצפת אריחים ויקטוריאנית במרילוקס רואד כל השבוע. קלי עובד שם לבדו, בדיוק כפי שהוא אוהב. הוא מאזין לפודקסטים ברצף, כמעט בלי לראות אף אחד. מסובך ומעט לא מסופק — זה קלי.
"בטח," היא אומרת. "עוד מעט. אני רק רוצה לדעת שהוא חוזר הביתה בשלום."
"הוא יגיע בכל רגע, עם קבב ביד." קלי מנופף בידו. "את מחכה לצ'יפס?"
"תפסיק," ג'ן אומרת בחיוך.
קלי קורץ ופורש למיטה.
ג'ן מסתובבת ללא מטרה בבית. היא חושבת על תיק שיש לה בעבודה, זוג מתגרש שמתווכח בעיקר על סט של צלחות חרסינה, אבל לאמיתו של דבר, על בגידה. היא לא הייתה צריכה לקבל אותו על עצמה, יש לה כבר למעלה משלוש מאות תיקים. אבל גברת וישאר הסתכלה על ג'ן באותה פגישה ראשונה ואמרה, "אם אצטרך לתת לו את הצלחות האלה, אאבד כל דבר שאני אוהבת," וג'ן לא הצליחה לומר לא. היא הצטערה שאכפת לה כל כך — מזרים שמתגרשים, משכנים, מדלעת מחורבנת — אבל זה המצב.
היא מכינה תה ולוקחת אותו בחזרה לחלון, ממשיכה את ליל השימורים שלה. היא תחכה כמה שיידרש. שני שלבי ההורות — שנות הינקות והשנים שבהן הם כמעט מבוגרים — תחומים על ידי היעדר שעות שינה, אם כי מסיבות שונות.
הם קנו את הבית הזה בגלל החלון שנמצא בדיוק במרכז ביתם בן שלוש הקומות. "נשקיף ממנו כמו מלכים," אמרה ג'ן וקלי צחק.
היא מביטה אל הערפל של אוקטובר, והנה טוד, ברחוב בחוץ, סוף־סוף. ג'ן רואה אותו בדיוק כאשר שעון החורף נכנס לפעולה והטלפון שלה עובר מ-01:59 ל-01:00. היא מסתירה חיוך: בזכות השעון שזז אחורנית, הוא לא מאחר. זה טוד — בעיניו הלהטוט הלשוני והסמנטי שיסייע לו להתווכח על שעת החזרה הביתה חשוב יותר מהסיבה להגבלה.
הוא רץ ברחוב. כולו עור ועצמות, נדמה שהוא אף פעם לא עולה במשקל. ברכיו בולטות בזוויות בג'ינס שלו תוך כדי הליכה. הערפל בחוץ חסר צבע, העצים והמדרכה שחורים, האוויר לבן ושקוף. עולם בגוני אפור.
הרחוב שלהם — פאתי קרוסבי, מרסיסייד — אינו מואר. קלי התקין מנורה בסגנון נרניה מחוץ לביתם. הוא הפתיע אותה איתה, ברזל מחושל, יקרה. אין לה מושג איך היה לו כסף לשלם עליה. היא נוקשת בכל פעם שיש בחוץ תנועה.
אבל — רגע. טוד ראה משהו. הוא עומד מלכת, מצמצם את עיניו. ג'ן עוקבת אחרי מבטו ואז גם היא רואה את זה: דמות ממהרת לאורך הרחוב מהצד השני. הוא מבוגר מטוד, מבוגר בהרבה. היא יודעת לפי הגוף, לפי התנועות. ג'ן שמה לב לדברים כאלה. מאז ומתמיד. זה מה שהופך אותה לעורכת דין מצוינת.
היא מניחה כף יד חמה על הזגוגית הקרה של החלון.
משהו לא בסדר. משהו עומד לקרות. ג'ן בטוחה בכך, בלי שתוכל לנקוב במילה המדויקת. אינסטינקט שמוֹרה על סכנה, כמו שהיא מרגישה ליד זיקוקים ופסי רכבת ושולי צוקים. המחשבות מתרוצצות במוחה כמו נקישת מצלמה, זו אחר זו אחר זו.
היא מניחה את הספל על אדן החלון, קוראת לקלי ואז יורדת במהירות במדרגות שתיים־שתיים, שטיח הפסים מחוספס תחת רגליה היחפות. היא נועלת נעליים ואז עוצרת לרגע כשידה על ידית המתכת של דלת הכניסה.
מה — מה התחושה הזאת? היא לא מצליחה להסביר.
האם זה דז'ה וו? היא כמעט ולא מרגישה דברים כאלה. היא ממצמצת והתחושה איננה, זניחה כמו עשן. מה גרם לה? ידה על ידית הנחושת? המנורה הצהובה שדולקת בחוץ? לא, היא לא מצליחה להיזכר. התחושה נעלמה.
"מה?" שואל קלי ומופיע מאחוריה, קושר חלוק אפור סביב מותניו.
"טוד — הוא — הוא בחוץ שם עם... מישהו."
הם יוצאים במהירות. צינת הסתיו מקררת את עורה מייד. ג'ן רצה לעבר טוד והזר. אבל לפני שהיא מבינה בכלל מה קורה, קלי צועק: "עצור!"
טוד רץ, ותוך שניות חזית המעיל של הזר נמצאת באחיזתו. הוא מתקרב אליו, כתפיו משוכות קדימה, גוף צמוד לגוף. הזר מושיט יד לכיס.
קלי רץ אליהם ונראה מבוהל, עיניו נעות שמאלה וימינה, אנה ואנה לאורך הרחוב. "טוד, לא!" הוא קורא.
ואז ג'ן רואה את הסכין.
האדרנלין מחדד את ראייתה כשהיא רואה את זה קורה. דקירה מהירה וברורה. ואז הכול מאט מאוד: תנועת הזרוע שנמשכת אחורה, הבגדים שעומדים בפרץ ואז שחרור הסכין. שתי נוצות לבנות מגיחות עם הסכין, מרחפות ללא מטרה באוויר הקפוא כמו פתיתי שלג.
ג'ן מביטה כשהדם מתחיל להישפך, כמויות אדירות של דם. היא כנראה כורעת ברך עכשיו, כי היא נעשית מודעת לאבני השביל הקטנות שחוצבות חריצים בברכיה. היא מערסלת אותו, פותחת את המעיל, מרגישה את חום הדם שנשפך על ידיה, בין אצבעותיה, לאורך מפרקי ידיה.
היא פותחת את החולצה שלו. פלג גופו העליון מוצף. שלושת הפצעים בצורת חריצים קטנים מופיעים ונעלמים — היא מרגישה כאילו היא מנסה לראות את קרקעיתו של אגם אדום. היא קפאה לחלוטין.
"לא!" קולה צרוד ורטוב כשהיא צורחת.
"ג'ן," אומר קלי בצרידות.
יש המון דם. היא משכיבה אותו בשביל הגישה שלה ורוכנת, מסתכלת בזהירות. היא מקווה שהיא טועה, אבל היא בטוחה, לרגע בלבד, שהוא כבר לא כאן יותר. משהו בהיטל האור של המנורה הצהובה אינו כשורה.
הלילה אפוף שקט מוחלט, ואחרי פרק זמן שאורך ודאי כמה דקות היא ממצמצת בהלם ואז מרימה את עיניה אל בנה.
קלי הרחיק את טוד מהקורבן וזרועותיו כרוכות סביבו. גבו של קלי מופנה אליה, טוד עומד מולה, מביט אליה מלמעלה מעבר לכתפו של אביו בפנים חתומות. הוא שומט את הסכין. היא מצלצלת כמו פעמון כנסייה כשהמתכת הולמת במדרכה הקפואה. הוא מנגב את פניו בידו ומשאיר מריחה של דם.
ג'ן מביטה בפניו. אולי הוא מתחרט, אולי לא. קשה לה לקבוע. ג'ן מצליחה לפענח כמעט הכול, אבל אף פעם לא את טוד.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
