הביקורות של סיון

הרגע שבו אתם מבינים שהאדם שאתם שואפים להיות לא יופיע כל עוד תמשיכו להיות מי שאתם היום – הוא רגע של התעוררות אמיתית. זה לא אומר למחוק את עצמכם. זה אומר, אולי לראשונה, להסתכל לעצמכם בעיניים בלי מסכות.

זה לא ספר של סיסמאות, ולא של תאוריות תלושות. זהו ספר של תובנות שנולדו מתוך שוחות החיים ולא מתוך קירות האקדמיה. בין הפרקים תמצאו שאלות שאף אחד לא שואל אותנו, ודוגמאות שכולנו מכירים – רק מזווית אחרת לגמרי. זהו ספר שנכתב בגובה העיניים, אבל יש בו עומק שמושך את הקוראים פנימה. 

רון רפאלי, יזם, בוגר שירות צבאי משמעותי, מלווה בעלי עסקים ומנהלים בתהליכי קצה – חי על קו התפר שבין עשייה חכמה לעומק רגשי חד. הספר הזה הוא תמצית הדרך שהוא עצמו עבר, וזו שהוא מוביל בה אחרים.

זהו ספרו הראשון.

7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי תשפ"ד, שבת, שמחת תורה

הבטתי בעיניהם של הנוכחים. הנמכתי מעט את קולי ואמרתי, "אני מבקש להיערך למאה, מאה, מאה, מאה."
"לְמה אתה מתכוון?" שאל אחד המפקדים. "מאה חיילים הרוגים, מאה אזרחים, מאה שוטרים, ולהבדיל - מאה מחבלים," השבתי. קולות גיחוך קל החלו לעלות מקצוות החמ"ל. "אבנר, אתה חולם?" קרא מישהו בחוסר אמון.

"ותהיו מוכנים לזוועות כמו במאורעות תרפ"ט - אונס, רצח, התעללויות, שרפה וכריתת איברים," הוספתי בקול כבד.
"השתגעת?" הצטרף אחר. נשמתי עמוקות, שומר על השקט שבתוכי. בבוקר ההוא נשמעו תחזיותיי דמיוניות, מנותקות מהמציאות. איש לא האמין שהמספרים האלו אפשריים. איש לא רצה להאמין.

הספר משורה לתקומה חושף לראשונה את הסיפור האנושי שמאחורי זיהוי חללי טבח 7 באוקטובר, ואת מעט מן האור שזרח מתוך האפלה בבסיס שורה. הספר פותח צוהר נדיר לאחד המבצעים הרגישים בתולדות המדינה: חיילים, שוטרים ואזרחים התאחדו כדי להעניק לחללים זיהוי ודאי, למשפחותיהם כבוד אחרון, ולעם ישראל תקומה. זהו מסמך לאומי, ערכי וניהולי, ובעיקר - עדות לרוח שניצחה את האימה.

אל"ם (מיל') אבנר כהן, נשוי ואב לשבעה, מתגורר בקיבוץ שומריה שבצפון הנגב. שירת בצה"ל מעל עשרים וחמש שנה בתפקידים מגוונים, והיום הוא מנהל, יועץ ויזם.

בשמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מתקפת הטרור הקשה בתולדות המדינה, הקים והוביל, מתוקף תפקידו הצבאי, את מערך זיהוי חללי הטבח והמלחמה בבסיס שורה.

בספר הוא מגולל בגוף ראשון, בכנות ובגילוי לב, את התהליך הרגיש של זיהוי החללים, את שיתוף הפעולה בין הארגונים השונים ואת הניהול המורכב של המשימה הלאומית הזו, בתנאים חסרי תקדים. כל אלה שזורים בסיפור חייו ובעקרונות המנהיגות והניהול שהנחו אותו לאורך השנים.

משורה לתקומה הוא ספרו הראשון.

גבריאל זה לא מלאך הוא סיפור על הולדת חזון ועל הגשמתו. על פיתוח וייצור טיל ים-ים מבצעי ראשון במערב "מאפס", שנלחם וגם ניצח במלחמת יוה"כ, ועל האנשים שמאחוריו.

סיפורים שלא סופרו, רוויי מתח ואפופי סוד. של מציאות העולה על כל דמיון.

• סירה מלאת חומר נפץ ממשיכה להפליג במהירות לעבר משחתת. האם יש סיכוי לאדם שעליה לקפוץ ולהינצל?

• כדור אש בגודל מטוס נראה טס במהירות וננעל על הספינה. האם פיסות מתכת זעירות יסיטו טיל אימתני במשקל          שנים-וחצי טון?

• מה עושים כשהשולט בתקציב רוצה לשבת על המטרה בזמן הירי?

הסיפור נכתב על פי מידע שנאסף מתוך תחקיר וראיונות עם עשרות אנשים, על פיתוח מערכת טיל ים-ים 'גבריאל' והספינות הנושאות אותו. על האנשים שהגו, יזמו, פיתחו, יצרו, לחמו, ללא תשתית טכנולוגית, עם נייר ועיפרון, לפני עידן המחשבים. אנשים שעל כתפיהם מונח הבסיס שעליו צמחה אומת 'הייטק'. אומה קטנה, צעירה, אך מובילה בנחישותה ובעוצמתה בעולם בתחום העשייה הביטחונית. חלקם נחשפים כאן לראשונה לאחר שנים.

מאירה גונט היא עיתונאית, בוגרת אוניברסיטת בר-אילן (ספרות ובלשנות), מוסמכת במתורגמנות. כתבת, עורכת ומתרגמת ב'מבת', ממונה על הפרסום בתע"א/חטיבת בדק מטוסים. ספרה לחשוב בשש רגליים - על הקמת יחידת הכלבנים 'עוקץ' בצה"ל, זכה ב'פרס מולדובן' לספרות צבאית.

“הספר מעניין, מרגש, כתוב בגובה העיניים, ומקרין על ההתרחשויות בהווה. חשוב שנזכור את הערכים שהנחילו לנו אלה שעשו במלאכה. ראוי שהספר ימצא בכול בית של משפחת חיל הים והתעשיות הביטחוניות, ואצל כול מי שהמדינה יקרה לו.”

אלוף במיל' דוד בן-בעש"ט, מפקד חיל הים לשעבר

עבורי החיים הם משחק והמשחק הוא דרך חיים.

מילדות המילה משחק הציתה בי ניצוץ.

ניצוץ של הנאה, השראה, ניצחונות והפסדים. בעזרת משחק למדתי בעיקר כיצד לפתור בעיות. יצרתי והמצאתי במוחי אלפי משחקים, בזכותם הצלחתי להתמודד עם דיסלקציה, עודף משקל, הפרעות קשב, נטייה חד מינית, חרם חברתי ואף עם ניסיון כושל של מערכת החינוך להעביר אותי ל'בית ספר לילדים מפגרים', כפי שכונו מסגרות החינוך המיוחד באותם ימים.

כבר באמצע שנות העשרים לחיי, הפכתי את העיסוק המתמיד במשחקים למקצוע של ממש והקמתי את החברה הראשונה בבעלותי: 'משחק החיים'. בעזרת משחקים התוצאות העסקיות שלי היו טובות יותר והלקוחות שלי נהנו מערכים רבים, הטמונים בשילוב משחקיוּת בתהליכים ארגוניים. גיליתי עד כמה משחקים עושים את העבודה.

כעת, אני מרגיש שבשלה העת להפיץ את המשחקולוגיה ולהנגיש אותה לכל מי שחפצים ליהנות כל הדרך אל התוצאות. למעשה, זו השיטה היחידה בעולם שעיקרה מודל יישומי לפיתוח משחקים תוצאתיים בארבעה שלבים בלבד. השיטה משלבת תוצאות של מחקרים ומרכיבים ממודלים מוכרים בתחום, כמו גם מודלים ושיטות עבודה שפיתחתי לאורך השנים, תוך כדי ניסוי וטעייה.

במשך למעלה משני עשורים, 'שיחקתי' במאות ארגונים שונים. מאות אלפי אנשים 'שיחקו' במשחקים שפיתחתי והפכו את ימי העבודה שלהם למהנים, לשמחים ולאפקטיביים יותר. במהלך השנים, הכשרתי מאות משחקולוגים וחלקם הפכו את המשחקולוגיה לקריירה של ממש. לימים, גם הגשמתי את חלומי: ללמד ולהרצות באקדמיות שלא קיבלו אותי בעבר כסטודנט, משום שאין בידי תעודת בגרות. זכיתי לעמוד על במות גדולות בכנסים ובוועידות, ולהפעיל את בכירי המשק והכלכלה בישראל במשחקים משני עולם ומצילי חיים.

ומאחר וכולנו בסוף (קצת...) ילדים, אני מאמין שלאחר שתיחשפו לעולם המשחקולוגיה, גם אתם לא תוכלו להפסיק לשחק... שנתחיל?
בואו נשחק.

שלכם, אור ברנט שלו

מה זה אומר לנהל מלחמה מוסרית?

זוהי השאלה הבוערת של תקופתנו — שאלה העומדת בלב המאבק של מדינת ישראל, הן בשדה הקרב הן בזירה הבין־לאומית.

לאחר מאות שנים של גלות מדינית וחולשה צבאית, נדרש העם היהודי החל מהמאה ה־ 20 להתמודד לראשונה עם שאלות יסוד: כיצד מגיבה אומה ששורשיה נטועים בערכי התורה, לאיומים קיומיים, לפיגועים ולמלחמות? מה יש ליהדות לומר על מרד גטו ורשה, ההתקוממות נגד המנדט הבריטי, או המצורים של צה"ל בביירות ובעזה? ומה לגבי התקיפות המקדימות לפני מלחמת ששת הימים או תקיפות על כורים גרעיניים? האם "שטחים תמורת שלום" היא אפשרות הלכתית או מוסרית? והאם ניתן להילחם בטרור בתוך אוכלוסייה אזרחית, תוך שמירה על חיי החיילים, מניעת פגיעה בבלתי מעורבים, ושמירה על תדמית מוסרית?

מלחמה ומוסר מגולל את סיפורה של האתיקה הצבאית היהודית — הסוגיות, המאבקים וההכרעות המוסריות שעיצבו מסורת ואומה. הספר פורש את הרגעים ההיסטוריים המכוננים של המאה האחרונה דרך עיניהם של רבנים, הוגים ואנשי צבא, כדי להציג לראשונה חזון יהודי מקיף על מוסר, על הגנה ועל צדק במציאות של לחימה.

מלחמה ומוסר מציע השקפת עולם יהודית עמוקה ורלוונטית מתמיד, הפונה לכל מי שמבקשים, דווקא בעידן של מורכבות מוסרית חסרת תקדים, לגבש תפיסת עולם בנוגע למלחמה הראויה על פי האתיקה היהודית.

הרב ד"ר שלמה ברודי הוא סופר ופובליציסט, העוסק בהנגשת טקסטים יהודיים לקהלים רחבים וביישומם על סוגיות מוסר ואתיקה בנות זמננו. הוא בוגר האוניברסיטה העברית, הרווארד ובר־אילן, והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל.
בעבר היה ר"מ בישיבת הכותל במשך כעשור, מנהל תוכניות בקרן תקווה, וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. כיום הוא מנכ"ל עמותת 'אימתי', ארגון בין־לאומי המסייע לאנשים בהתמודדות עם שאלות אתיות הנוגעות לטיפול רפואי בסוף החיים ולתרומת איברים.

האם ההבדלים בין גברים ונשים הם מהותיים? האם שוויון הוא ערך יהודי? האם המין שבו נולדתי אמור להגדיר את הייעוד

שלי ולהשפיע על אופן פעולתי בעולם? ומה המשמעות של להיות גבר או אישה בעידן שבו כבר לא מכתיבים לנו מי

המפרנס ומי המבשל, מי מחליף חיתולים ומי מחליף צמיגים?

נדמה שהעולם הדתי נחלק לשתי גישות: "שווים אך שונים" או "היהדות פטריארכלית וחייבת להשתנות". דרך הספירלה

מתעלה מעל שתי הגישות הללו. הוא מציע מבט חדש ונועז על הדינמיקה שבין הכוחות הגבריים והנשיים בעולם, והאופן

שבו הם משתקפים בכל רובדי החיים – מיחסים זוגיים ועד ליחסי אדם ואלוקיו.

בכתיבתה הקולחת, הסוחפת והכנה, מייצרת מרים קסמן שיטה פילוסופית־יהודית, המנסחת תובנות מרתקות על גברים ונשים, ומעניקה מענה עכשווי לשאלת המגדר והיהדות. מלבד העיסוק הפילוסופי בנשיות וגבריות, הספר מציג גם תובנות על־אנושיות, וכלים להבנת עצמנו ולשיפור היחסים עם הסובבים אותנו.

הגות יהודית, הלכה, קבלה, מחקרים וסיפורים אישיים שזורים יחד בספר פורץ דרך זה, המציב את מודל הספירלה כדרך חיים. בעידן שבו הקוטב המסורתי והקוטב המודרני לעיתים מתנגשים, דרך הספירלה מעניק לנו מפתח להבנה יהודית חדשה של נשיות וגבריות, שביכולתה לחולל שינוי של ממש בחיינו.

מרים קסמן היא מרצה לפילוסופיה יהודית בארגון נפש יהודי ומלמדת מאות סטודנטים באוניברסיטאות ברחבי הארץ מדי

שבוע. היא גם דוקטורנטית לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, נשואה ואם לאחד עשר ילדים, ומתגוררת עם משפחתה

בצפון הארץ.

מה אתה יודע על געגוע: נשות נופלים ממלחמות ישראל מספרות אהבה

מה זאת אהבה?

שניים יפים, נוצצים, מביטים זה בזו במבט רומנטי, כינורות ברקע והבטחה באוויר שהם יישארו יחד לנצח... האם זאת אהבה?

אבל אולי אהבה היא כשחיים מביא לרבקה קלמנטינות מהמכולת, כי הוא יודע עד כמה היא אוהבת. או כששמוליק אומר לאיריס "אני רוצה שפעם אחת תקבלי אותי כמו שאמא שלך מקבלת את אבא שלך". או כשיונתן ויערה מכינים כל ערב את הסלט הקבוע: חסה, מלפפון, עגבניות שרי, פטריות וקרוטונים. או כשאברהים ונדין רצים יחד, והוא מחזיק לה את היד. או כשנוגה יוצאת בלי כיסוי ראש וצועקת לנועם "ביי, אני יורדת לאילת". או כשהדר יושב בשטח כינוס לפני הכניסה לעזה, ומצייר לעדנה יונים ורימונים להזמנה לחתונה. או כשיעל יושבת על הנדנדה ופתאום כאב חד חוצה אותה – וברגע ההוא, בלי לדעת, היא מבינה שהוא נהרג. או כשזוהרה לובשת את הסווטשירט הקרוע שיניב לבש בדייט הראשון שלהם והולכת לזהות אותו במחנה שורה. או כשאיריס עומדת על קברו של אהוב נפשה ואומרת "שמוליק, מחילה. אני בוחרת בחיים".

מה אתה יודע על געגוע הוא אסופה של מונולוגים אישיים של נשות נופלים ממלחמות ישראל – נשים אמיצות שבחרו לספר לנו על אהבה. מאחורי גלימת הגבורה והיגון, מצטיירת אהבה ממשית: רגעים של קרבה, צחוק ותקווה – לצד עייפות, שבר וכאב.

יותר משהוא ספר על שכול, הוא ספר על חיים. הדסה בן ארי מביאה ח"י סיפורים אמיתיים, שנרקמו מתוך שיחות עמוקות עם נשים זקופות. היא לא שאלה אותן "מה זאת אהבה" – אבל התשובה עולה מאליה מכל דף, ומזמינה גם אותנו להאמין באהבה, ללמוד אותה ולחיות אותה.

הדסה בן ארי היא יוצרת, סופרת ועורכת, אמא לשבעה ילדים ומתגוררת בפרדס חנה. 'מה אתה יודע על געגוע' הוא ספרה השני. ספר הביכורים שלה, 'מלחמה של גיבורים', ראה אור בישראל בשנת 2024, היה לרב מכר ותורגם גם לאנגלית. 

מהן דרישותיה של ההלכה מעם ישראל כלפי המיעוטים? מהן הדרישות מיושבי הארץ שאינם יהודים? כיצד האופי של מדינת ישראל כדמוקרטיה פרלמנטרית משנה את הדיון התורני? האם נצליח, חרף כל האתגרים והמתחים, לכונן מציאות טובה יותר עבור כל אזרחי המדינה?

טיב היחסים בין הרוב היהודי לבין קבוצות המיעוט במדינת ישראל,  הנו גורם מהותי בעיצוב ההווה והעתיד של החברה הישראלית. אחריות, הוגנות ושותפות כלפי קבוצות מיעוט במדינת ישראל, אינן נגזרות רק מאופייה הדמוקרטי של המדינה, אלא בראש ובראשונה מאופייה היהודי.

תורת ישראל דורשת שנזכור את חוויית העבדות במצרים בשעה שנהיה אנו בעלי הכוח. לאחר מאות שנים כמיעוט מפוזר ונרדף, דרישה זו חוזרת ביתר שאת עם הקמתה של מדינת ישראל.

הספר וחי עמך מבקש להתוות שפה הלכתית רחבה ומעמיקה ביחסה של המסורת למיעוטים מתוך מבט מאמין על מציאות חיינו. מבט זה איננו מתעלם ממלחמת הקיום הקשה שבה נתון עם ישראל בעת הזו, ומאמין כי גם כעת עלינו להעמיק ולשרטט את האופק שאליו אנו מבקשים לצעוד.

יעקב נגן שראל רוזנבלט מיכל טיקוצ'ינסקי אסף מלאך מיעוטים במדינה יהודית: תורה של אחריות ושותפות

בית המדרש לישראל והאנושות מבית רשת אור תורה סטון עוסק בעיון ויצירה – הגותיים והלכתיים – בנושא ישראל והעמים. בית המדרש משלב תחומי ידע שונים מתוך הדהוד מתמיד בין המקורות לבין המציאות, והוא מקדם תוכניות ופעילויות במרחבים מגוונים בקרב החברה הישראלית ובמישור הבין־לאומי והבין־דתי.

תוצר מובהק וחשוב מאין כמוהו... קול יהודי צלול וערכי... ראוי להיות ספר מפתח ומורה דרך חשוב בנושא זה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג

במציאות של מתח בין מגזרים שונים ובמצב של מלחמה, הספר ׳וחי עמך׳ מבקש מאיתנו להרים את המבט ולזכור את החזון של עם ישראל במדינת ישראל.

מייסד בית המדרש הרב ד“ר כתריאל ברנדר

הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי בישראל כבר אינה עניין פנים־דתי. היא חלחלה לעומק החברה הכללית. נשים נשלחות לאחור באוטובוס והצידה בטקסי לוויה, הן נדרשות להתכנס מאחורי מחיצה גם בתפילה בכיכר העיר ואינן מורשות ללמד בתוכניות אקדמיות לגברים חרדים.

לא רק גורמים שמרניים וקיצוניים מצדדים בהפרדה, גם רבים במחנה הליברלי סלחנים כלפיה. "הציבור ומעצבי המדיניות בישראל נתונים למניפולציה אפקטיבית במיוחד", מסבירה יופי תירוש. "רעיונות נשגבים של חופש דת, התאמה תרבותית והנגשה עוברים השטחה פופוליסטית שמתעתעת גם באלה שמחויבים, לפחות בפני עצמם, לשוויון, לחופש הביטוי ולכבוד האדם.

בהופרדנו כך מציגה תירוש את המנגנון שמניע את ההפרדה המגדרית. היא חושפת כיצד ההפרדה משמשת את אדריכלי ההפיכה המשטרית לריסוק הדמוקרטיה בישראל ומפריכה את הטיעונים שמבקשים להצדיק אותה.

יופי תירוש היא פרופסור חברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עמיתת מחקר בכירה במכון הרטמן בירושלים ופעילה ותיקה ומשפיעה במאבקים ציבוריים לקידום זכויות אדם ואזרח ונגד הפרדה מגדרית. מחקריה על משפט ותרבות ועל הזכות לשוויון פורסמו בבמות מובילות בישראל ובעולם. על פעילותה הענפה קיבלה פרסים רבים, ובהם פרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל.

אתם הופכים למאסטרים של עצמכם כאשר אתם יכולים להשתלב בחלום של העולם ושל כל יושביו, מבלי לאבד את הראייה הברורה של מי שאתם באמת. אתם מבינים שיש לכם כוח ליצור את החיים הטובים ביותר עבור עצמכם. 

כאשר אתם משתחררים מהאחיזה באמונות העבר, אתם מקבלים בהווה החלטות שמתואמות עם הרצונות האמיתיים שלכם. כך אתם יוצרים הרמוניה גם לעצמכם וגם למי שסביבכם. אתם האמנים של חייכם, הגיע הזמן שתציירו את יצירת המופת שלכם.

"ספר זה הוא שיעור מופת בשחרור רעיונות כוזבים על המציאות שלך, בפירוק הסכמים והסכמות ישנים שאינם משרתים את טבעך האמיתי, ובהתמסרות לתפקידך כאמן נלהב ויצירתי של חייך". - דון מיגל רואיס. 

לכל היצורים החיים יש מרכזי אנרגיה עוצמתיים הנקראים צ'אקרות. עם מדריך מעשי זה מאת מומחית הריפוי האנרגטי מרגריטה אלקנטרה, תוכלו לממש את מלוא הפוטנציאל של מערכת הצ'אקרות שלכם, ולהשיב בקלות וביעילות את האיזון והבריאות לגופכם.

שלושה צעדים לאיזון הצ'אקרות ולריפוי הנפש, הגוף והרוח.

שלב 1: אתרו את התסמין או את הבעיה המפריעה לכם.
שלב 2: הבינו אילו צ'אקרות חסומות בגופכם.
שלב 3: ישמו את הטכניקות השונות לריפוי הצ'אקרות.

היעזרו במדריך כדי ללמוד איך להקל על כאבי צוואר ועל התמכרויות, למשל, על ידי פתיחת צ'אקרת הגרון בעזרת קריסטלים או שמנים אתריים, הפחיתו התקפי חרדה ובעיות עיכול על ידי איזון צ'אקרת מקלעת השמש בעזרת תנוחות יוגה ושירת מנטרה, ולמדו דרכים רבות נוספות.

הספר דורג במקום הראשון בקטגוריית "ריפוי אנרגטי" באמזון ארה"ב.

״מדינת ישראל היא הכול עבורי. היא כאן כדי להישאר, היא תשרוד ותשגשג. ישראל היא יצירת מופת של תקווה ואמונה."

בספרו בתחבולות תעשה לך מלחמה, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן מסיר את הלוט מעל סודות הצלחתה של ישראל בעומדה בפני מלחמה שאינה נגמרת. כמי שמילא תפקידי מפתח רבים בעיצוב תפיסת הביטחון המודרנית של ישראל, כהן שוזר אנקדוטות וסיפורים אישיים בהיסטוריה של האומה ומספק הצצה נדירה אל האופן שבו ישראל התמודדה ומתמודדת עם איומים קיומיים, תוך שהיא בונה מערכות הגנה מהמתקדמות בעולם – מערכות שהכשירו את הקרקע למבצעים הנועזים ביותר שנערכו עמוק בעורף האויב במלחמה האחרונה עם חיזבאללה ואיראן.

•  מהו סוד הצלחתה של ישראל כמעצמה מודיעינית, צבאית ומדינית?
•  איך השתנתה אמנות הריגול בעידן הבינה המלאכותית?
•  מהי תרומתה של טכנולוגיית־העל הישראלית לעבודה החשאית?
•  מה משמעות נשיאותו השנייה של דונלד טראמפ מבחינת ישראל?
•  מה צופן העתיד לעזה ולחמאס?
•  מה הן הטעויות שהמערב עושה כשהוא מביט על המזרח התיכון?
•  כיצד המוסד מסייע במלחמה בטרור מסביב לעולם?
•  מה נדרש כדי להיות איש מוסד?

בעולם כאוטי, על ישראל להישאר נחושה ובעלת יכולת הסתגלות כדי לשרוד. כהן בוחן כיצד אנחנו עושים זאת: החל בבחינה המדוקדקת של כל ידיעת מודיעין, עבור בעדיפות הניתנת לתושייה האנושית וכלה בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות (גם כאלה שלא היינו מצפים), ומעל לכל — האופן שבו אנו מוודאים שהאויב יחשוש מהתבוסה הקרבה עוד לפני תחילת הקרבות.

יוסי כהן לא רק נח על זרי הדפנה של ניצחונות העבר של ישראל, אלא גם מתווה בין דפי הספר את הדרך לניצחון בעתיד. ממבצעים חשאיים מסמרי שיער ועד לאסטרטגיות החדשניות המגינות על גבולותיה, בתחבולות תעשה לך מלחמה מתאר כיצד המעבר של ישראל למעמד של מעצמה אזורית אינו מקרי כלל.

"עמיתי יוסי כהן כתב מותחן סוחף ומלא תבונה, השוזר בתוכו סיפורי גבורה ותחבולה אמיתיים לגמרי. המחויבות העמוקה שלו למשימה ולכבוד האדם ניכרת בכל עמוד ועמוד — לצד דברים שמתפוצצים!" - מייק פומפאו, מזכיר המדינה של ארה"ב וראש הסי־איי־איי לשעבר

"ספרו של כהן הוא הצצה נדירה ומרתקת אל מאחורי הקלעים של עולם המודיעין הישראלי. זאת קריאת חובה לכל מי שישראל יקרה ללבו." - דן סינור, מחבר הספרים מדינת הסטארט־אפ והגניוס הישראלי.

יוסי כהן כיהן כראש המוסד בין 2016 ל־2021. במהלך כהונתו ניצח אישית על כמה מהמבצעים הנועזים ביותר של המוסד, ובהם מבצע הברחת ארכיון הגרעין האיראני — שחשיפתו היתה מהגורמים המרכזיים לפרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן — וכן על פעילות חשאית בכל רחבי העולם.

בשנת 2020 הוביל כהן את המשא ומתן בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין. פעילותו הייחודית מול מדינות אלה, והקשרים שיצר עם מנהיגיהן, שימשו נדבך מרכזי בחתימת "הסכמי אברהם" פורצי הדרך. כיום הוא עומד בראש קרן ההשקעות של "סופטבנק" (Softbank) בישראל.

כהן ורעייתו איה מתגוררים בישראל ; הם הורים לארבעה וסבים לשמונה נכדים.

من عمق الأزمة، وانسداد الأفق السياسي، من ظلمة اليأس والشيطنة والعنف الإجرامي، نطرح الأمل.
كل مصطلح في المعجم هو لبنة في بناء مجتمع مشترك، وهو مفهوم يُعبّر عن أمل سياسي. مع إرساء بُنية جديدة لهذه المفاهيم، سيصبح المجتمع المشترك مجتمعًا شاملًا، له لغة ومؤسسات وسردية.

استندت كتابة المعجم إلى تعاون مشترك بين فلسطينيين ويهود مواطني دولة إسرائيل، قادة منظمات الشراكة، وباحثات وباحثين، التئموا معًا للتعلّم والكتابة.

يقيم اليوم عشرات الآلاف من المواطنين بُنى للشراكة - في التعليم ثنائيّ اللغة، وفي أنشطة جيل الشباب، وفي مؤسسات البلديات، وفي الثقافة والفنون، وحتى في مجال الأعمال. يوفّر هذا المعجم ومصطلحاته أساسًا مفاهيميًا وفكريًا لفعل الشراكة، ويهدف إلى ترسيخ المصطلحات التي تُسهم في صياغته وبنائه. والآن بالذات، في زمن الدمار والعنف والانغلاق القومي، تبرز الحاجة إلى لغة بمستطاعها طرح مستقبلٍ مغاير. من قلب الكارثة، نصوغ مقترحًا. من بين الأنقاض، نؤشر على المستقبل المشترك في الوطن.

בזמנים של שבר עמוק ואופק מדיני חסום, בצל אפלת הייאוש, האלימות הפושעת והדה-הומניזציה, אנו מציעים תקווה. כל מונח בלקסיקון הוא אבן בניין לחברה משותפת, מושג מבואר לקראת תקווה פוליטית. כינון תחביר חדש למושגים אלה, יסייע לכינון משנה מקיפה לחברה משותפת, בעלת שפה, מוסדות, נראטיב. 

כתיבת הלקסיקון התבססה על שיתוף פעולה בין פלסטינים לבין יהודים אזרחי ישראל, מנהיגוֹת ומובילי ארגוני שותפוּת וחוקרים, שחברו בשביל ללמוד ולכתוב ביחד. עשרות אלפי אזרחים מקיימים כבר כיום מבנים של שותפות – בחינוך הדו-לשוני, בפעילות הדור הצעיר, במוסדות של רשויות מוניציפליות, בתרבות ובאמנות, ואף בעסקים. 

הלקסיקון מציע בסיס תפיסתי ורעיוני למעשה השותפות, ונועד לעגן את המונחים שיסייעו לנסח וליצור אותו. דווקא בזמנים של הרס, סגירות לאומית אלימה, נדרשת שפה שתוכל להציע עתיד אחר. מתוך האסון – אנו מנסחים הצעה. מתוך ההריסות – אנו מצביע אל העתיד המשותף במולדת.

שולי דיכטר (69) גדל בקיבוץ מענית וחבר בו עד עתה. אב לבן ולשתי בנות; סב ל־10 נכדות ונכדים; שולי מחנך במקצועו, מזה עשרות שנים עוסק בכינונה של חברה משותפת בין פלסטינים ויהודים בארץ. בשנות ה־90 ניהל במשותף את "ילדים־מלמדים־ילדים" בגבעת חביבה. לאחר מכן ניהל במשותף במשך עשור את עמותת "סיכוי־אופוק"; והיה מנכ"ל עמותת "יד־ביד" לחינוך דו־לשוני, בעשור השני של המאה ה־21. 

בשנת 2014 התפרסם ספרו מבעד לכוונות הטובות, הכולל 12 סיפורים מניסיונו האישי ו־6 רפלקציות על הסיפורים. הספר זכה להדפסה שנייה ומשמש כבסיס לדיונים בתחום זה. בינואר שנת 2023 פורסם התרגום לאנגלית לספר, תחת הכותרת SHARING THE PROMISED LAND.

ד"ר אמיר פאח׳ורי (40) הוא סוציולוג פוליטי ותרבותי, משפטן וחוקר במכון ון ליר בירושלים. 

מחקריו עוסקים בחוקות, סכסוכים אתניים ולאומיים, פוליטיקה פלסטינית בישראל, חברה משותפת, וסוציולוגיה של ערבים נוצרים בישראל ובמזרח התיכון, בהקשרים מקומיים והשוואתיים. 

ד"ר פאח׳ורי מרצה בחוג ללימודי שלום ויישוב סכסוכים ובחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, שם מלמד את הקורס החדשני "חברה משותפת – היבטים תיאורטיים ומעשיים". הוא  משמש גם כמנהל שותף בקבוצת החשיבה "שלום מבוסס שותפות" הפועלת במכון ון ליר, עורך ספרים בתחומים אלו וממובילי היוזמה הפוליטית החשובה "ארץ לכולם – שתי מדינות, מולדת אחת".  

אסופת מאמרים זו מציגה את החזון הפמיניסטי כמדריך לשינוי חברתי. בספר משתתפות אקטיביסטיות וחוקרות מדיסציפלינות וחברות שונות כדי לבחון תפיסות קיימות ולמפות אפשרויות לשינוי ובכללן: פרופסור היידה גוטנר-אבנדרות', מייסדת הדיסציפלינה לימודים מטריארכליים מודרניים, פרופסור ברברה אליס מאן, בת שבט האירוקוואה מצפון אמריקה, ד"ר חנה קהת המציעה ראיית עולם אלטרנטיבית על בסיס היהדות, בניית עולם על יסוד נתינה אימהית (ג'נביב ווהן), דרך למידה אלטרנטיבית שמקורה במורשת האתיופית (בת אל משאשה אשכנזי), פרופסור קום־קום בהבנאני וחברותיה מציעות תפיסה אחרת של פיתוח; פרופסור אורלי בנימין מציעה עבודה אחרת.

מאמרים אחרים מביאים מנסיונן של נשים ברחבי העולם (ראונה קוקאנן, גרשיה נרוואז ועוד) או חזון חדש (גלעד פדבה על הומוסקסואליות). כל אלו ואחרות שלא הזכרתי כאן, הן מקורות השראה לפעולה ולחשיבה חלופית.
אני מאמינה שהפמיניזם הישראלי והפעילים לשינוי חברתי בשלים לראות חזון רחב, וספר זה מציע חיים אחרים שמחכים מעבר לפינה, אם רק נבחר לראותם.

ד"ר אראלה שדמי הינה פעילת שלום פמיניסטית, חוקרת נשים ופמיניזם וקרימינולוגית המתמחה בלימודי משטרה. בעברה הייתה סגן ניצב במשטרה, שם מילאה תפקידי תכנון, דוברות וניהול משאבי אנוש. היא ממייסדות המחלקה ללימודי משטרה ועמדה בראש התוכנית ללימודי נשים במכללה האקדמית בית ברל. בין פרסומיה הרבים: תולדות משטרת ישראל, חלק א וחלק ב (1947-1958), דרך אם (2015), מורשת האימהות (2023),ארץ מאובטחת (2012), והספר הרואה אור בימים אלו ואולי המשטרה צועדת לסופה, עורכת שותפה של (2005) Sappho in the Holy Land ושל בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל (2013). ד"ר שדמי יזמה את הקמת המרכז הפמיניסטי בירושלים "קול האישה", את תנועת השלום "האם החמישית" ואת המוזיאון לתרבות ויצירה של נשים שהקמתו מתעכבת. היא האישה הראשונה שהשתתפה בקורס פו"מ במשטרה, המייסדת והעורכת הראשונה של כתבי העת "משטרה וחברה" ו"מראות המשטרה", וזכתה במלגת פולברייט. מחקריה מתמקדים בין היתר בזהות האשכנזית ובהתפתחות קהילות מקומיות כאקטיביזם טרנספורמטיבי.

קורות חייה של הסופרת נאוה סמל – בת זקונים לאֵם ששרדה את אושוויץ ולאב שהיה לוחם ציוני נועז – הם מלאכת חיים של יצירה ובנייה מחדש אל מול שתיקת הטראומה. נאוה, שנולדה לתקומתה של מדינה חדשה, פנתה כבר מילדותה אל המילים כדי להעניק פשר לזיכרונות שאִמה סירבה לדבר עליהם. באחת הפעמים, כילדה בת ארבע, כשנשאלה היכן נולדה אִמה, ענתה בתמימות: "בארץ אושוויץ".

לימים תכתוב: "אמא החזיקה עובר מת חודשיים בגופה, ולא סיפרה על כך מעולם – אני כתבתי את זה בסיפור הראשון שלי". ואכן, סיפור זה, שהיה מבוסס על שתיקת אִמה ועל אובדן ראשון, סימן את תחילתה של יצירה שנוברת בזיכרון ומעניקה לו קול. היא כתבה ואספה יומנים, פתקים ומכתבים, כאילו חשה שעליה להשאיר עדות מסודרת, למען מי שיבוא אחריה. פרסמה מעל 20 ספרים שרבים תורגמו לשפות זרות, כתבה ותרגמה מחזות, כתבה למסך הקטן והגדול.

במהלך ארבעה עשורים של חיים משותפים עם איש התרבות נעם סמל, היתה נאוה דוגמה חיה לנשיות חדשה: יוצרת ואֵם, רעיה וסופרת, ששילבה בין חיי משפחה תובעניים ליצירה אינטנסיבית.

אישה על הנייר מגולל את סיפור חייה יוצא הדופן: כילדה שגדלה בצִל השואה ומצאה כוח בסיפורים שנולדו מתוך השתיקה; כנערה צעירה שהגיעה לגלי צה"ל וניהלה שידורים כבר בגיל 18; כסופרת שידעה להפוך אובדן וזיכרון ליצירה, ועד הפרֵדה הכואבת ממשפחתה וחבריה, ביניהם כמה מהיוצרים הבולטים של התרבות העברית: משלמה ארצי, אחיה, דרך החבר ששון גבאי, עד יונה אליאן, החברה הקרובה.

ביוגרפיה זו נכתבה בידי ד"ר מוטי זעירא – חוקר תרבות ומחבר ביוגרפיות של נעמי שמר, תרצה אתר, חיים חפר ואחרים – לאחר שהוזמן לעיין בארכיונה העשיר של סמל בארכיון "גנזים". עשרות ראיונות, קלסרים, תכתובות וחומרים אישיים הפכו תחת ידו למסמך אנושי מרתק.

מצליחים סדרתיים, המבוסס על מחקר בן חמש שנים וסקירה של מאות ספרים וסיפורי הצלחה גדולים, מעניק לקוראים כלי חשיבה חדשני שהוא הסוד המשותף למצליחים הגדולים בהיסטוריה – מאיינשטיין וסטיב ג'ובס ועד וורן באפט ואילון מאסק: מטבעות זמן.

זהו מושג עוצמתי שמאפשר לנתח החלטות לפי רווח והפסד של זמן ואיכות חיים. הספר מלמד כיצד לשדרג את קבלת ההחלטות האישית והמקצועית, כך שכל בחירה – בקריירה, זוגיות, הורות, בריאות או השקעות – תוביל למקסימום ערך. בשפה נגישה ודוגמאות חכמות מהחיים, אמיר פלד מציע שיטה לזיהוי הזדמנויות שמעשירות את חיינו, תוך הימנעות מ"מלכודות זמן" שמבזבזות משאבים יקרים. זוהי פילוסופיה פרקטית להצלחה סדרתית שנשענת על ניתוח איכות חיינו ומניעה אותנו לבחירות מדויקות, משמעותיות ומשתלמות יותר. הספר מתאים לכל מי שרוצה לחשוב טוב יותר, להחליט חכם יותר, ולהצליח יותר.

קראו את מצליחים סדרתיים אם אתם רוצים להצליח בראיונות ולהשיג קידום בעבודה, להקים מיזמים משגשגים, למצוא זוגיות, להיות הורה טוב יותר, וליצור הרגלים לשיפור איכות ותוחלת החיים.

אם קראתם את: הרגלים אטומיים, לחשוב מהר, לחשוב לאט, באושר ובאושר, או עשירים, חכמים, מאושרים, מצליחים סדרתיים ייקח אתכם לשלב הבא.

"מדריך מעשי ליישום פסיכולוגיית ההצלחה במרדף היומיומי אחר אושר והגשמה". – טל בן שחר, מחבר רבי המכר באושר ובאושר, לבחור באושר (בהוצאת מטר).

"מצליחים סדרתיים מציע גישה חדשה לקבלת החלטות אישיות ומקצועיות משתלמות מאין כמוהן". – יוסי יסעור, מחבר גם לכם לא היו מים חמים (בהוצאת מטר).

"מדריך שימושי במיוחד להצלחה, לחדשנות ולדרך ליישמם בחיים של כולנו". – ספי בקל, מחבר רב המכר הבלחות (בהוצאת מטר).

רב המכר פורץ הדרך של The New York Times ו-Wall Street Journal שחינך דור שלם איך להרוויח יותר, לחסוך יותר ולחיות חיים עשירים.

שבו בבית קפה, תזמינו כמה כוסות קפה שבא לכם ותרגישו חופשיים ליהנות ממה שאתם אוהבים, בלי רגשות אשמה. העיקר שתדעו איך לנהל את החשבונות וההשקעות הנכונים לכם – כאלה שיגדילו עבורכם את הכסף באופן אוטומטי.

רמיט סייתי, מומחה לכלכלת הפרט שזכה לכינוי "קוסם העושר" ב־Forbes ו"הגורו החדש בשכונה" ב־Fortune מציג כאן תוכנית בת שישה שבועות, פשוטה, ממוקדת, בלי בולשיט, שפשוט עובדת.

בספר תגלו:
• איך להיפטר מהחובות הרבה יותר מהר ממה שחשבתם
• איך לחסוך מאות ואף אלפי שקלים בחודש – ולהמשיך לקנות את מה שאתם אוהבים
• שיטת השקעה "שגר ושכח" שמביסה את יועצי ההשקעות במשחק שלהם
• איך לפתוח חשבונות בנק משתלמים באמת – בלי עמלות ובלי כאב ראש
• איך רמיט מנהל את הכסף שלו באופן אוטומטי – ואיך גם אתם יכולים
• איך להתמודד עם רכישת רכב, קניית דירה, מימון חתונה, גידול ילדים ועוד – בלי לחץ
• ואפילו: מה בדיוק לומר כשמבקשים העלאה בשכר – מילה במילה

איך להתעשר הוא מדריך מעשי, ישיר, חכם וגם מצחיק שייתן לכם ביטחון, כלים, וחופש כלכלי – לתמיד.

איך המוח והגוף הנשי מתחזקים ומשתדרגים במחצית השנייה של החיים

ד"ר לואן בריזנדיין היתה בין הראשונים שהסבירו למה נשים חושבות, מתַקשרות ומרגישות בצורה שונה מגברים. כעת, בהשראת החוויות שלה ושל אלפי הנשים במרפאתה, יש לה מסר מהפכני: בתקופת החיים הידועה בדרך כלל כמנופאוזה, המוח הנשי מתעצב מחדש לטובה, באופן שיוצר עוצמה חדשה, צלילות ומשמעות – אם יודעים איך לנצל אותן.

את, במיטבך מדריך איך לנווט בסערות שמתחוללות לפני גיל המעבר ובמהלכו, ומציע פעולות לשמירה על בריאות המוח לשארית חייכן. באמצעות סיפורים אינטימיים מציע הספר מפת דרכים נפלאה להיכרות עם מוחך החדש והאפשרויות המדהימות שלו. ד"ר בריזנדיין מסבירה את דרכי הפעולה המיטביים בנושאים:

• הורמונים: אם הטיפול בהורמונים נעשה בזמן ובאופן הנכונים, הוא יכול להציל את חייכן. בריזנדיין מסבירה את המחלוקות ומעניקה הדרכה עדכנית.
• פעילות גופנית: רגליים חזקות קשורות ישירות לתפקוד בריא של המוח בגיל 80. כיצד תשמרו על כוחכן.
• שינה: השינה חיונית למקסום השדרוג, ובריזנדיין מסבירה איך להשיג מנוחה בריאה בשלבים המאתגרים של גיל המעבר.
• מצב רוח: בריזנדיין מראה איך לנצל את הזדמנות השינויים במוח באמצע החיים, על ידי שינוי הלך הרוח והחזון שלכן.
• בריאות המוח: המוח המשודרג דורש טיפול מיוחד בכל הנוגע לסוכר, אלכוהול, מזונות דלקתיים והמיקרוביום (המיקרואורגניזמים שבגופך והחיוניים לחייך). ד"ר בריזנדיין מספקת מבחר עצות לחיזוק ושמירה על תפקוד קוגניטיבי במשך עשרות שנים.

את, במיטבך מעלה על נס את האופן שבו נשים מכירות בכוחן ובהבנה חדשה וחיובית של ההזדקנות.

ד"ר לואן בריזנדיין היא יושבת ראש הקתדרה לפסיכיאטריה קלינית ע"ש לין ומארק בניוף באוניברסיטת קליפורניה, שם ייסדה את המרפאה למצבי רוח והורמונים לנשים.

"זה ספר חשוב. אני רוצה שכל הנשים יקראו את זה. חבל שלא קראתי אותו לפני שנים!"
(ג'יין פונדה)

"גישה אופטימית, מדויקת ויישומית ליתרונות המחצית השנייה של החיים עבור נשים".
– Publishers Weekly

מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.

ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.

בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.

פרופ' חגית הלפרין ניהלה את ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב; לימדה במכללת סמינר הקיבוצים. מבין ספריה: צבע החיים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן (2007), המאסטרו: חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי (2011), והבריחה מן הארמון המכושף: שלונסקי וסופרי דור תש"ח (2021).

בהוצאת רסלינג ראה אור ספרה שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי (2023).

באני ואתה (י"ל ב־1923) הצביע מרדכי מרטין בובר (1965-1878) על תחושת הניכור האופיינית לחיים המודרניים כמקור לתחלואי היחיד והחברה עקב התגברותם של יחסי שימוש והחפצה בכל תחמי החיים. כתיקון למצב זה הציג בובר את יחס אני־אתה כיחס של זיקה, קשר ייחודי בלתי מנוכר המתחולל בין האדם לבין הניצב מולו, בין אם מדובר באדם אחר, בעל־חיים או יצירת אמנות. את הרגש הדתי השתית בובר על יחסי אני־אתה של האדם עם 'האתה הנצחי' המתגלה מבעד ליחסי אני־אתה.

שלושים הכותבים והכותבות בספר זה מציעים ניתוחים, פרשנויות, ביקורת ויישומים של החשיבה הבובריאנית בנושאי חברה ופילוסופיה, היסטוריה, דת וחילון, אמנות ופסיכולוגיה, פמיניזם וכלכלה, זיקה לטבע, סביבה, חינוך ועוד. זהו שיח עכשווי וער עם החשיבה הדיאלוגית של בובר.

הגותו הדיאולוגית של בובר ממשיכה להשפיע על מחשבתנו. הפסיפס שנוצר בספר הנוכחי מעיד על כוחה המפרה של הגות זו.

הוא היה הציר שסביבו סב ציר שלם – וכשהוא נפל, האדמה החלה לזוז.

חסן נצראללה לא היה רק מנהיגו רב־העוצמה של ארגון הטרור חזבאללה. הוא היה סמל כמעט מיתי של כוח, תעוזה, כריזמה, נחישות והקרבה. האדריכל והמנוע של ״ציר ההתנגדות״ – זה שחיבר בין בירות, דמשק, טהראן, עזה, בע׳דאד וצנעאא׳ – דמות שאי אפשר היה להתעלם מנוכחותה ומהשפעתה על המזרח התיכון של המאה ה־21.

זהו הספר הראשון בעברית על חסן נצראללה, פרי חקירה ממושכת על אחד מאויביה המתוחכמים, העיקשים והמרים של ישראל. באמצעות שילוב של מבט מודיעיני וניתוח אסטרטגי־אקדמי, הוא מגולל את סיפורו של האיש שנע בין אמונה יוקדת לכוח בלתי מרוסן; בין ביטחון עצמי מופרז לפרנויה קיומית; בין חזון מהפכני למציאות סדוקה ומאיימת. 

בין הדפים נפרש מסעו של נער שיעי אלמוני מפרברי בירות, שפילס את דרכו אל פסגות התהילה וליבת הסוד של הציר האיראני – עד שהפך למנהיג השיעי הבכיר והמשפיע ביותר בעולם הערבי. דרך העמקה בתחנות חייו המרכזיות נחשפת דמותו רבת הפנים והניגודים של נצראללה: שליח דתי ואידיאולוגי עבור מיליונים, ואויב חסר רחמים שהיה איום אסטרטגי מהמדרגה הראשונה, עבור רבים אחרים.

זוהי אינה עוד ביוגרפיה או דיוקן של אויב, כי אם הצצה לתוך תודעתו, אמונתו ומהלכיו של האיש שבמו ידיו הפך את חזבאללה מצבא צללים לאימפריה, ואת עצמו לדמות שנחשבה שנים ארוכות אנטי־שבירה. זהו סיפור על המפגש בין כוח ואמונה ועל ההתנגשות בין חזון משיחי והיבריס פוליטי, של מי שעיצב את הזירה בה פעל עשורים ארוכים – ושבמותו ערער את יסודותיה וחשף בה בקיעים עמוקים.

בלכתו, אולי נסגר חשבון העבר – אך סימני שאלה כבדי־משקל לגבי עתידו של חזבאללה, של ״ציר ההתנגדות״ ושל האזור כולו נפתחו. כי אחרי הכול, מותו לא היה רק נקודה בזמן – אלא רגע היסטורי שהזיז לוחות טקטוניים והוביל להתהוותה של מציאות חדשה. כדי להבין את אדוותיו האסטרטגיות על המזרח התיכון של אתמול, של היום ואולי של מחר – יש להבין את האיש שנקרא חסן נצראללה. 

***

תא״ל ש׳, בכיר במערכת הביטחון שעמד במשך שנים בלב ההערכות וקבלת ההחלטות בנוגע לזירה הצפונית.
ד״ר ק׳, יועצת וחוקרת בכירה באגף המודיעין של צה"ל בנושא חזבאללה, החברה השיעית והציר האיראני.

האם אפשר בכלל ללמוד כתיבה ספרותית או ש"הכול עניין של כישרון"?

האם ניתן לפצח את רזיה, לפענח את מנגנוניה, לפרק לגורמים את מה שנראה כמעשה כישוף – ולהנחיל את הממצאים כתורה סדורה לכל דבר ועניין? האם הספר הזה יכול לעזור גם לך לכתוב יצירה ספרותית שלמה, בנויה כהלכה, רהוטה וקולחת, מהדהדת ובעלת משמעות?

תשובתו של בונים סיפור – הארכיטקטורה של מלאכת הכתיבה היא "הן" נחרץ. השיטה שמוצעת בו תלווה אותך כבר משלב חיפוש ההשראה ועד שספרך יוצב על המדף. היא תלמד אותך להשליט סדר בבלגן ולמצוא את הרעיון הטוב, לעצב דמויות כריזמטיות ומסלול עלילתי מפתיע, לכתוב פסקאות מהודקות ודיאלוגים שנונים.

בונים סיפור הופיע לראשונה בשנת 2012 כחלוץ מדריכי הכתיבה בישראל וזכה להצלחה רבה. הוא קנה לו מקום בליבם של כותבים וכותבות אינספור וליווה רבים מהם בכתיבת ספרי ביכוריהם, אך סייע גם למנוסים שבהם בספריהם המאוחרים יותר. מהדורה מחודשת ומורחבת זו מציעה שפע עצות מעשיות וישימות, כללים פשוטים וכלים נוחים, בתוספת לקחי הזמן והניסיון שצבר המחבר. כתוספת מיוחדת, מופיע בו פרק חדש שמצייר דיוקן עדכני של שוק ההוצאה לאור בישראל.

יונתן יבין הוא מחברם של 18 ספרי ילדים, נוער ומבוגרים, אשר תורגמו לשפות רבות. בשנת תשע"ב זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים (פרס ראש הממשלה ע"ש אשכול). מדריך הכתיבה בונים סיפור מבוסס על שיטה ייחודית שפיתח באינספור סדנאות הכתיבה בהנחייתו.

פואטיקה, יצירתו של הפילוסוף היווני אריסטו בן המאה הרביעית לפני הספירה, מנסחת את אחת התאוריות הספרותיות החשובות ביותר שהגיעו אלינו מהעת העתיקה. ביצירה זו אריסטו מגדיר את רכיביה העיקריים של הטרגדיה ומנתח את מאפייניהם. הוא בוחן את ארגון האירועים, את הדמויות, את הלשון ואת החיזיון ופורש בפני קוראיו את תפיסתו באשר למקומה של הטרגדיה בחיי נמעניה ולתרומתה הייחודית לאושרם.

פואטיקה, שנכתבה זמן לא רב לאחר תקופת השיא של הטרגדיה האתונאית, מסתמכת על יצירותיהם של הטרגיקונים הגדולים אייסכילוס, סופוקלס ואוריפידס ומציגה ניתוח מעמיק ומרתק של כמה מיצירותיהם המרכזיות. מושגי יסוד של התאוריה כדוגמת מימזיס, קתרזיס, כשל, מהפך והכרה הפכו לנכסי צאן ברזל של ביקורת הספרות במערב. ליצירה הייתה השפעה עצומה על אנשי הרנסנס והנאו-קלאסיקה, אשר תִרגמו ופירשו אותה, וניסחו בעזרתה את כללי הכתיבה של הטרגדיה הטובה, והיא משמשת עד היום מקור השראה לכותבי ספרות ולקוראיה.

הספר תורגם בידי פרופ' שרה הלפרין, אוניברסיטת בר אילן, כלת פרס קלויזנר ופרס לאה גולדברג על מחקריה.

“מבט מרתק, מרענן ועמוק על מדיטציה“ (פמה צ’ודרון, מחברת ״כשהדברים מתפרקים״)

כמה פעמים ניסיתם לעשות מדיטציה – רק כדי לגלות שאתם בכלל לא מצליחים “להירגע“ או “להשקיט את  מחשבות“?
המוח ממשיך לברבר, הגוף לא מצליח לשבת בשקט, ונדמה כאילו השלווה המובטחת תוכל להגיע רק על פסגת הר בהימלאיה – ולא במציאות המיוזעת של היום־יום, בין הילדים, העבודה, המשכנתה והחדשות בטלוויזיה.

ד”ר דניאל גולמן, החוקר הוותיק והנודע שהכיר לעולם את האינטליגנציה הרגשית, מבין היטב את הקושי הזה, ויודע
גם להסביר את הנסיבות הפסיכולוגיות שיוצרות אותו. בספר זה, הוא חובר לצוקני רינפוצ’ה, מורה בודהיסטי ותיק ורב־השפעה, וביחד הם פותחים שביל פשוט, נגיש ומלא חמלה אל תוך שקט אחר, כזה שמתאים גם לחיים עצמם.

גולמן ורינפוצ’ה סבורים שכדי לעשות מדיטציה, צריך להבין מדיטציה. בעזרת תרגולים פשוטים והסברים מדעיים, הם מבקשים להזכיר שאין דרך “נכונה“ לעשות מדיטציה - יש רק דרך שנכונה לכם.

כשהעיתונאי האיטלקי רוברטו סביאנו פרסם את ספרו הראשון קאמורה בגיל 26, הוא לא העלה על דעתו שהוא חותם את גזר דינו לעד. 

הספר, שמכר מאז עשרות מיליוני עותקים ב-40 מדינות ועובד לסדרת טלוויזיה מצליחה, תיאר בפירוט מדוקדק את פשעי הקאמורה – המאפיה הנפוליטנית הידועה לשמצה. סביאנו חשף את הראשים, השותפים, מנגנוני הפעולה, ומעשי הרצח והסחיטה של ארגון הפשע, שהשחית בשיטתיות את כל תחומי החיים בנאפולי והפך את חיי אזרחיה לגיהינום.

חודשיים אחרי שהספר ראה אור, הקאמורה הוציאה חוזה על ראשו. 

כמעט עשרים שנה חלפו מאז, וסביאנו חי תחת צל מתמיד של איומים על חייו. מתנקשים חסרי רחמים ועכבות אילצו אותו לנטוש את איטליה ולנדוד בעולם בין דירות מסתור, תחת הגנה משטרתית. כעת, אחרי שנים של בדידות ושתיקה, הוא חוזר אל האירועים המכוננים בילדותו ובנעוריו שהובילו אותו להיאבק בקאמורה, ולמחירים שנאלץ לשלם.

הרומן הגרפי אני עדיין חי הוא סיפורו של סביאנו, כפי שאויר על ידי הקומיקסאי עטור הפרסים אסף חנוכה. השניים מגוללים את סיפור חייו של לוחם חופש אמיתי: אדם שבחר להתייצב שוב ושוב מול רוע ואי-צדק גם במחיר של בדידות, ניכור, וויתור מוחלט על חירותו האישית. ביצירתם המשותפת, המשלבת עלילת מתח מצמררת עם סיפור אינטימי וחשוף, סביאנו וחנוכה בוחנים את הציוויים האישיים שמגדירים אותנו, ואת המאבקים – והניצחונות – שמעצבים את חיינו.  

יופי הוא מבחן. כיעור הוא מבחן.

מבחנים לאנושיות שלנו. מבחנים ליכולת שלנו לראות צורה, ולראות מעבר לצורה. מבחנים שלעיתים קרובות – קרובות מדי – כולנו נכשלים בהם.

חן מרקס חוקר את היופי ואת הכיעור. את השפעתם על העמדות, ההתנהגויות, הציפיות, היחסים שלנו. החקירה מתנהלת באמצעים לא שגרתיים. עין אחת צופה לסיפורים מהמיתולוגיה היהודית, עין שנייה צופה לתגליות המחקר המדעי העדכני. התוצאה היא מסע מסחרר שבו מרקס משוחח עם בת של קיסר, רוכב על חמור עם רבי אליעזר, מעופף בשמיים עם שמחזאי ועזאל, מפליג לכרכי הים לפגוש בזונה.

המפגשים של מרקס עם הטקסט היהודי הם מבחנים של כיעור ושל יופי. אפשר ללמוד מהם על מה שגם אנחנו עוברים בכל יום. גם לנו קשה לזהות מתי היפה הוא רע, לזהות מתי המכוער הוא הטוב, לראות מעבר למסכות, של בני אדם, של מלאכים, של השטן.

הספר הזה הוא למעשה משקפת, לצפייה מתוחכמת ונועזת במה שאנחנו רואים ולא רואים.

הרימו אותה לעיניים, ותגלו דבר… יפה.

בשבת הארורה ההיא, בקרבות הגבורה בעוטף, איבדה חטיבת גולני 73 חיילים ומפקדים: בנחל עוז, בכיסופים, במוצב פגה, במעבר ארז, ובכל מקום אחר שבו עצרו בגופם נחשולי נוח'בה. מאות נוספים נפצעו, ומאז הם מנהלים את המלחמה לשיקום – מלחמה שקטה, מתמשכת. רבים מהם שבו לשדה הקרב – אל חבריהם, אל פקודיהם, אל אחיהם. 

כמה שבועות לאחר מכן, חטיבת גולני נכנסה לעזה, לתמרון. לא היתה בכלל שאלה: מהמח"ט ועד אחרון הלוחמים, לכולם היה ברור שממשיכים קדימה – עד להשלמת המשימה. הם צעדו בנתיב שסימנו קודמיהם, ממלחמת ששת הימים ועד צוק איתן; מתל פאחר ועד שג'עייה, מפסגת החרמון ועד בינת ג'בייל, ממוצב הבופור ועד סמטאות ג'נין. במלחמות ובפעולות הביטחון השוטף – גולני תמיד שם, מקבלת את המשימות הקשות ביותר, משלמת את המחיר הכבד ביותר. 

העיתונאית חן קוטס מלווה את גולני כבר 35 שנה. בספרה גולני שלי היא מביאה את סיפורה של החטיבה דרך עיניהם של 18 מבין המח"טים שפיקדו עליה לאורך השנים, כולל עדות נדירה של מח"ט גולני ב-7 באוקטובר. כולם טיפסו בסולם הדרגות – חלקם היו לאלופים, לרמטכ"לים, ולשרים. אבל כל אחד מהם, כל אחד בדרכו, נשאר גולנצ'יק. לתמיד. 

איך אפשר לחקור לעומק את מחדל טבח 7 באוקטובר? מה ניתן ללמוד מחקירת מחדל יום הכיפורים? האם מה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו נידונים לעקומת למידה שלילית לנצח?

בישראל – מדינה של מלחמות ומבצעים — רבים ההישגים הצבאיים, אבל רבים הם לדאבוננו גם המחדלים הבלתי־נתפסים. בחמישים שנה ויום עוקב ד"ר מוטי גלוסקה אחר ועדות החקירה והבדיקה של מחדלי המדינה, והתוצאה: דיוקן ישראלי מורכב, מרתק, מסקרן. 

שני קווי פרשת המים, שביקעו את הווייתנו בהפרש מדויק ומצמרר של חמישה עשורים ויום, מעלים שאלות רבות, שבחלקן עוסק ספר זה: האם אנו מסתפקים ב"עריפת ראשים" של האחראים הראשיים למחדלים? מהו הכשל המובנה בממשק המדיני־צבאי בישראל? האם ועדות חקירה מציגות רק חוכמה לאחר מעשה (חל"ם)?

מוסד ועדות החקירה אמנם זוכה לביקורת רבה, אבל הוא עדיין מהווה אמצעי ממלכתי ומקובל לבירור האמת. חמישים שנה ויום בוחן את הנושא בהקשרים חברתיים, תרבותיים, צבאיים ופסיכולוגיים. יש בו דיון בוועדות חקירה מהשנים האחרונות (אסון מירון, פרשת הצוללות), אך הוא עוסק בעיקר בחקירת מלחמות: ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים), ועדת כַּהַן (מלחמת לבנון הראשונה) וּועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה). 

בעקבות לקחי העבר מציע הספר מִתווה לוועדת חקירה משוכללת ויעילה מקודמותיה, שנועדה לסייע בתהליך הריפוי המקיף שהחברה הישראלית מוכרחה לעבור. 

ד"ר מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, משפטן בהכשרתו, ואל"ם (במיל.), שהשתתף ברוב מערכות ישראל. ספרו משקף כמיהה אישית לתיקון עמוק ומשמעותי בחברה הישראלית. 

"חמישים שנה ויום מציג את הלא ייאמן — רבות מההמלצות של ועדות החקירה אינן מיושמות ואין תהליך נכון של הפקת לקחים — קביעה בעלת משמעות קיומית של ממש". - פרופ' חנה יבלונקה

זֶה לֹא הָיָה גַּן עֵדֶן שֶׁל יַלְדוּת,
לֹא בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיְתָה זָרָה.
הִיא לֹא כִּנְּתָה בְּשֵׁם אֶת הַבְּדִידוּת, 

וְלֹא יָדְעָה שֶׁעוֹד תִּמְסֹר עֵדוּת
לֹא מֵרָצוֹן, אֵלָא בְּלֵית בְּרֵרָה.
זֶה לֹא הָיָה גַּן עֵדֶן שֶׁל יַלְדוּת,

וְנִדְרְשׁוּ כּוֹחוֹת לַהִפָּרְדוּת
מֵהֱיוֹתָהּ רַכָּה וּפְעוּרָה.
הִיא לֹא כִּנְּתָה בְּשֵׁם אֶת הַבְּדִידוּת,

הַהִתְחַזְּקוּת דָּמְתָה לְהִוָּלְדוּת:  
לָבוֹא שׁוּב לָעוֹלָם, בְּלִי שׁוּם עֶזְרָה.
זֶה לֹא הָיָה גַּן עֵדֶן שֶׁל יַלְדוּת,

וְהַמִּלִּים הִבִּיעוּ בְּחַדּוּת
מָה שֶׁלָּמְדָה לוֹמַר, מָה שֶׁאָמְרָה.
הִיא לֹא כִּנְּתָה בְּשֵׁם אֶת הַבְּדִידוּת, 

וּכְשֶׁהִבִּיטָה לְאָחוֹר יָדְעָה
שֶׁהֶעָבָר כֻּלּוֹ עָבַר – כִּמְעַט. 
זֶה לֹא הָיָה גַּן עֵדֶן שֶׁל יַלְדוּת
הִיא לֹא כִּנְּתָה בְּשֵׁם אֶת הַבְּדִידוּת.

עופרה עופר אורן

• 

הו! 29:
גיליון מיתולוגיה, עורך אורח: נדב ליניאל

מתוך דבר העורך:

המיתוס כסיפור מכונן, כהסבר לתופעות טבעיות ואנושיות (חילופי עונות השנה, בריאת העולם, קנאת אחים, סבך היחסים שבין האנושי והאלוהי, ריבוי השפות, הכוח המשכר, ההיפנוטי, של היפה) מתגלה שוב ושוב בשירים, בסיפורים, בתרגומים ובמסות שבגיליון, לא רק כמערך, תבנית או מקור שדרכו אפשר לספר מחדש את המיתוס – כלומר להאירו באור חדש, לחשוף פן סמוי, מפתיע, בתוכו – אלא גם כמסגרת מארגנת שמבעדה אפשר לחקור יחסי אהבה, יחסי שארות, רגשות כמו אשמה, ערגה, חרטה, קנאה, שאנחנו אולי נרתעים מלהתעמת איתם בחיי היומיום שלנו.

אבל יותר מכך, המיתוסים מאפשרים לנו לדבר על ההווה שלנו, ובמידה רבה, על הפוליטי, מבלי להיגרר אל הפלקטי או החד-ממדי. רבים מהשירים שבקובץ מכילים, במוצהר או באופן סמוי, ממד פוליטי ויכולים להיקרא כתגובה לאבל פרטי ולאומי, כביטוי להיבריס הלאומי שבשאיפה לניצחון המוחלט, כתגובה להרס, להרג ולממדים הבלתי ניתנים לכימות, לביטוי, של אלימות, חורבן וכאב משני צידי המתרס.

הספר מאת טוביה רז לקראת עידן הבהירות פונה לצעירים ולהוריהם, למורים ולמורות, למשרדי הממשלה ולכלל הציבור בקריאה לשיפור מערכת החינוך. אין לנו ילדים אחרים כדי לעצב את עתידה של החברה שבה אנו חיים, אבל כמעט לכל ההורים ביננו יש רצון שדוכא, רצון שנשחק, להעניק לילדים שלנו כלים יעילים וחכמים במסגרות החינוכיות שאליהן אנו שולחים אותם, כמעט כל אחד ואחת מביננו מייחלים שבמסגרת החינוכית יקבלו הילדים שלנו שיטות חשיבה מאוזנות ורציונליות, כדי שיצאו אל העולם כאנשים עצמאיים, יעילים ומאוזנים בנפשם.

הספר לקראת עידן הבהירות מצביע על תופעות שונות שמתרחשות בעולם ומציע נקודות מבט שונות להכיל אותן, לפרשן ולפתח תגובה רציונלית לתופעות הללו, לכן משופע הספר בנושאים רבים ומגוונים כגון: הרגלים, פחד, אמונה, מוסר וצדק, מודעות עצמית, אהבה, מיניות והצלחה ומנגד – עצלות, סמים, אלימות, התאבדות ועוד נושאים המוגשים לקורא באופן ענייני, ישיר ומתומצת, ללא פוזות, אלא בגישה שמשתדלת לגעת בשורשן של הסוגיות השונות במירב הבהירות האפשרית.

כותב הספר יוצא מנקודת הנחה שכל מה שקשור בהבנת החיים, הסקרנות היא לב העניין, לכן מבקש כותב הספר מבן ומבת האדם לשאול "מהם חיים ראויים?" לחפש את התשובות בעצמם ולקחת אחריות על חייהם, אם מצאתם תשובה קומו ועשו, זו לא פקודה אלא חשבון של רווח והפסד, לא לעשות דברים שאתם מבינים שחיוני לעשותם, יגרום לכם במוקדם או מאוחר תסכול, מפני שלאחר שטרחתם והבנתם דבר מה, לא תשכחו זאת לעולם, ומנגנוני הזיכרון במוח ימצאו בכל הזדמנות איזה גירוי קל, להזכיר לכם שדבר מה חשוב מאוד אתם שוכחים בדרך.

מעבר להיבט האישי, חינוך מיטבי מוביל לשגשוג כלכלי, שגשוג כלכלי מוביל לצבא משוכלל וחזק וצבא חזק מאפשר לנו כעם להרגיש בטוחים מבחינה קיומית. למרות שחוקרים רבים עמדו על הקשר שבין טיב החינוך ובין החוסן הביטחוני, אפשר לראות בעיניים את הבדלי החינוך וההבדלים בחופש המדעי, בין חברות נחשלות ובין חברות משגשגות וזה אומר את הכול.