את במיטבך

דבר המחברת

חשבתי שלא אכתוב עוד ספרים. אבל כשנכנסתי למחצית השנייה של חיי והתחלתי להרגיש בלתי נראית, מצב ייחודי השמור לנשים בגיל מסוים, משהו בי התמרד. הרגשתי שעוצמה חדשה, צלילות חדשה, תחושת מטרה חדה כתער, מגיחות בשלב הזה, וידעתי שהגיע הזמן לחקור את המדע החדש שתמך בהרגשתי. זאת לא היתה הידרדרות אטית לעבר הסוף: הבטתי נכוחה בשלב החיוני, הבטוח והנבון ביותר בחיי. למחצית השנייה של חיי היה שם, ועוד לא השתמשנו בו. אני קוראת לו "השדרוג". השדרוג, שנודע בעבר בשם מנופאוזה, הוא השלב בחיים שאנחנו מגיעות אליו כשאנחנו יוצאות מאזור המלחמה ההורמונלי וסוף־סוף יכולות לראות ולהיווכח מי אנחנו, מה אנחנו רוצות, ואיך אנחנו רוצות לחיות. זאת תקופה נהדרת, מלאה בחופש ובתגליות.

בזמן שליטשתי את כתב היד, הושבעה לתפקידה סגנית הנשיא הראשונה בארצות הברית. בקבינט של הנשיא ה־46 של ארצות הברית נשים רבות, ורובן נמצאות גם הן במחצית השנייה של חייהן. הרגשתי שוב את התקווה, שחשבתי שקברתי עם תבוסת התיקון לשוויון זכויות בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים. הרגשתי שדלת האפשרויות נפתחת אישית וקולקטיבית לחבק מחצית שנייה פרודוקטיבית.

אני נוירופסיכיאטרית המתמחה בהשפעת ההורמונים הנשיים על המוח, כלומר רגשות, מחשבות, ערכים, עדיפויות, אפילו תפיסה, ולכן אני רואה בעצמי סיירת רפואית ופסיכולוגית של שבט הנשים. אני אוהבת לצאת לסיור היכרות, לאסוף מידע מועיל ממחקרים בתחום מדעי המוח והרפואה ולהביא אותו איתי כדי לעזור לאחרות לגלות איך להתקדם, להבין מה קורה להן מבחינה גופנית ואיך זה משנה הכול, ממצבי רוח ועד לתחושת הזהות. טיפשי ככל שהדבר אולי נשמע, הוא מתמצת את המוטיבציה שלי למסור לכן בספר הזה את המידע על הדרך שעוד לפניכן.

הספר "את, במיטבך!" מספר על הדרך ל"אני" העמוק הטוב ביותר שלכן - טוב, אולי זה קצת שאפתני, אבל אם לא עכשיו, אימתי? במחצית השנייה של חיי אני רוצה לשדרג את הכישורים שלי ולשפר את הנכונות שלי להיות אחראית לכך. אני רוצה לפתח את ההתלהבות שלי, את הסבלנות, את הענווה, את המחויבות ואת הנחישות שלי כדי להפיק את המרב מהשינוי הזה בחיי; להטעין מחדש את המוח ואת החמלה העצמית שלי בעודי מחפשת מציאות חדשה, קשרים חדשים, תחושת עצמיות חדשה. אני רוצה יחסים חדשים עם עצמי ועם אחרים ומבקשת לחזור למטרה גדולה יותר עם מיקוד מחודש. מתוך כבוד לתוחלת הבריאות שלי, אני רוצה לטפל בגופי ובנפשי כדי לאפשר את השדרוג.

הספר צולל לספקות ולמידע המוטעה כדי לעזור לכן למצוא תשובות משלכן. הוא נועד לפתור את הקונפליקטים שלכן על הדרך שבה הרגשות, ההורמונים, הביולוגיה והמוח עובדים יחד. הוא מדבר על הצורך באומץ לב כדי לבחון את כל התכונות שלנו, לשמוח על חלקן ולשפר אחרות. הוא מדבר על ההבנה שיש לכן אפשרות לבחור את דרככן במחצית השנייה של חייכן.

בחינה מקרוב מגלה שכל כך הרבה ממה שנראה לנו נורמלי וטבעי שזור לתוכנו באמצעות ההורמונים והסביבה. מקצת מזה נפלא ומועיל, אבל במחצית השנייה של החיים אנחנו מקבלות כל כך הרבה מסרים על "חוסר הרלוונטיות" שלנו, עד שהחלטתי שהגיע הזמן להדוף אותם. ככל שתדעו יותר על הנוירוכימיקלים, על מסלולי המוח ועל הנוירונים בגוף, כך יגדל הסיכוי לנתץ דפוסים ישנים וליצור חיים חדשים. וככל שהסיכוי הזה יגדל, כך נוכל להגיע לדור הנשים הבא ולעזור גם להן.

אני בוודאי יודעת שהחוויה שלי וחוויות הנשים שפגשתי בחיי לא מייצגות את מציאות חייהן של נשים רבות שנאבקות בתנאים קשוחים מכפי שאוכל להבין, וממשיכות לתפקד תחת העול של גזענות ממסדית. רבות מהנשים בספר זה מזדהות כ-BIPOC (ראשי תיבות של שחורות, ילידות וכהות עור [Black, Indigenous, People of Color]) וכולן סיסג'נדריות, כלומר זהותן הנשית תואמת את מינן הביולוגי המולד; סיפורי המעבר והשדרוג שלהן מציגים חוויות שחוצות את גבולות הגזע. מתוך כבוד לחוויה האינדיווידואלית בחרתי לכתוב רק על סמך הידע שלי וההבנה שזכיתי בה מהמטופלות שלי, ממשפחתי ומחברותי. משום כך, בשלב זה איני יכולה לדון בשדרוג של גברים טרנסים ונשים טרנסיות. דברים רבים עוד לא ידועים ועדיין לא נחקרו, ולכן אולי יהיה בכך יותר נזק מתועלת, אבל במקום שמשהו ידוע, הוא מוזכר. ובמקום שמשהו ידוע על הבדלים גזעיים ותרבותיים ועל השדרוג, גם הוא מוזכר. הגזענות המבנית טבועה במערכת הבריאות; זאת עובדה. אני מבטיחה לעשות ככל יכולתי לתמוך בתופעת השדרוג של כל הנשים.

אנחנו רוצות שיראו אותנו, יקשיבו לנו ויעריכו אותנו, ואת זה אנחנו צריכות להעניק זו לזו ולאנשים שאנחנו אוהבות. פרסתי בספר את כל הדברים שאני יודעת ושחוויתי, המכשולים והתהילות. ואולם עדיין אין שום אבני דרך התפתחותיות ממשיות לנשים במחצית השנייה של חייהן, והצורך ליצור אותן כדי שכולנו נצליח להתקדם הוא מאמץ קבוצתי. אני רוצה ללמוד גם על המאבקים והניצחונות שלכן. ויותר מכול אני רוצה שתדעו כמה אני מעריכה את החוויות שלכן ואת חוכמתכן.

אני מקווה שמשהו מכאן יעניק לכן תמיכה, ידע, הבנה ואומץ לב להתגבר על המכשולים הרבים במחצית השנייה של החיים. אנחנו יחד בעניין הזה. אז בואו נתחיל בשיחה שכנראה אף אחד לא רוצה שננהל על החיים אחרי שלב הפוריות.

שינוי השיח מתחיל בשימוש במילים הנכונות

אני מציעה אוצר מילים חדש למנופאוזה ופרֵה־מנופאוזה, כדי שלא נצטרך לסמוך על המילים האלה, שמתייחסות לסוף הפוריות שלנו.

המעבר: השלב ההתפתחותי בחיי האישה שבו המוח והגוף נכנסים לשטח לא מוכר כשהמסלולים של שלב הפריון מסיימים את תפקידם. השלב הזה נקרא בעבר טרום גיל המעבר או פרה־מנופאוזה.

כשם שגיל ההתבגרות אינו עניין של הורמונים בלבד, כך גם המעבר. השינוי ההורמונלי שסותם את הגולל על הפוריות הוא הברור ביותר, אבל הוא אינו מספר את כל הסיפור, והוא אינו מייצג את מי שאנחנו. בתקופת המעבר יש שלבי צמיחה פסיכולוגיים רבים הכוללים זהות ונתיב לעבר אותנטיות. המעבר מציין שינוי ביחסים ובתפקידים החברתיים שלנו. אף לא אחד מהשינויים האלה מוזכר במחקרים על שלבי ההתפתחות.

השדרוג: שלב החוכמה שמגיח לאחר שהות של עשרות שנים באזור המלחמה ההורמונלי. זהו שלב הזהות החזק ביותר בחיי האישה, השלב שנודע בעבר כמנופאוזה או פוסט־מנופאוזה.

"פרה־מנופאוזה" ו"מנופאוזה" הן מילים מאובנות שנוצרו על ידי גברים בחברות תרופות. המילים האלה לא באו לעולם מתוך עניין לעזור לנשים להגיע לשדרוג, שהוא פריצה של צמיחה ומימוש פוטנציאל של אדם שלם. המילים האלה צצו כשגברים חקרו איך לשמור על גמישות ושלמוּת בחלקי גופנו שהם, הגברים הסיסג'נדרים, רוצים אינטראקציה איתם, כלומר שדיים ונרתיק. אני חושבת שהן אינן כוללות את מלוא היקף השדרוג, ולכן איני מוכנה להשתמש בהן, מלבד בהערה זו המסבירה את סיבותי. ואם תתפסו אותי משתמשת בהן במקום אחר בספר הזה, צלמו תמונה או תמונת מסך של הדף הזה, חפשו אותי בפייסבוק בשם Dr. Louann Brizendine, באינסטגרם בשם louannbrizendine@ ובטוויטר בשם DrLouann@, ונזפו בי! אני כבר קצרת רוח לשמוע מכולכן ישירות.

טיפול הורמונלי (HT): מחליף את המונח הקודם, "טיפול הורמונלי חליפי" (HRT), מונח פחות מדויק. כשאנחנו משתמשות בהורמונים, אנחנו לא מחליפות שום דבר, אנחנו מוסיפות.

ארבעת השלבים של המעבר

טרום המעבר: בשלב זה מספר הביציות התקינות יורד ונוצרים פחות זקיקים המשפיעים על כמות הורמוני המין שנוצרים מדי חודש. אולי תבחינו בקצת יותר מתח לפני מחזור הווסת, בקושי קצת יותר גדול להתקרר אחרי שיעור אירובי אינטנסיבי, בהתחממות או הזעה בלילה. ייתכן שלא תישנו טוב בזמן מחזור הווסת. טרום המעבר מתחיל בממוצע בשלהי שנות ה־30 שלכן.

מעבר מוקדם: תקופה זאת מאופיינת בהפרעות שינה לפחות פעם בשבוע - אתן עלולות להתעורר כשאתן ספוגות זיעה או לגלות שהשלכתן מעליכן את השמיכה. במעבר המוקדם אתן עשויות לחוות מדי פעם דימום לא סדיר - כמות פחותה ופחות ימים, או דימום קצת יותר חזק במשך יום-יומיים - וסת שלא מגיעה, דימום או כתמי דם בין מחזורים. זה קורה בגלל עלייה באירוע שכיח ונורמלי: היעדר ביוץ, או מחזור נטול ביציות.

אמצע המעבר: אתן מקבלות שניים-שלושה מחזורים קצרים יותר מ־28 יום בשנה: 27 או 26 או 25 ימים. שלב זה מתאפיין בהפרעות שינה תכופות יותר - כמה פעמים בשבוע - ובתחושה שחם לכן.

מעבר מאוחר: שלב זה מתאפיין בהפרעות שינה מדי לילה, גלי חום, ובין שלושה לעשרה מחזורים קצרים בשנה.

שלושת השלבים של השדרוג

שדרוג מוקדם: השלב הזה מתחיל 12 חודשים אחרי מחזור הווסת האחרון שלכן. נשים אחדות שעדיין יש להן רחם בוחרות בטיפול הורמונלי שמחקה את המחזורים הטבעיים שלהן; הן ימשיכו לדמם מדי חודש. נשים אחרות חוות שילוב של שמחה שכבר אין להן וסת והלם לנוכח הגוף המשתנה.

אמצע השדרוג: שלב זה כרוך בניסיון להתיידד עם המציאות החדשה, לגלות דרכי חיים חדשות, להרגיש את השפעת הצורך בהפסקה, ורצון נואש לשמוע בקולה של קריאת הסירנה להתנתק.

שדרוג מלא: בשלב זה יש רצון לבטא את מלוא החיים, לאמץ את העליות והמורדות, למצוא שוב משמעות, לומר אמת במיומנות וביעילות, להדריך ולתמוך, להרגיש את הרצון להשאיר את האנושות במצב טוב יותר מכפי שמצאתן אותה.

לא כללתי פה טווח גילים, מפני ששלבי המעבר יכולים להתחיל ולהסתיים בזמנים שונים. כל כך הרבה תלוי באישה המסוימת. ראיתי נשים אחדות שמגיעות מיד לשדרוג מלא, ואחרות שנותרו בשדרוג המוקדם לכל החיים. השלב שבו אתן נמצאות תלוי בגישה שלכן ובמעשיכן.

נוירוכימיקלים (כלומר, הורמונים והורמונים עצביים) שתצטרכו לדעת עליהם

הורמונים של השחלות

• אסטרוגן: אסטרוגן מופרש מהשחלה על ידי הזקיק שגדל ופולט ביצית. הוא מניע את הצמיחה ברירית הרחם וברקמות אחרות ובכללן בסינפסות המוח. הוא שולט באנרגיה ובדלקות של המוח. הוא משפר את מצב הרוח ומחזק את חדות המחשבה, שליפת מילים והתנהגות חברותית, פלרטטנית ומלאת חיבה.

• פרוגסטרון: זהו הורמון הייצוב - הוא שומר על רירית הרחם במקומה, כדי שתקלוט ביצית מופרית, ובולם צמיחת יתר של סינפסות במוח. הורמון זה גורם לתחושה נוחה ונעימה ומעורר בנו רצון להתכרבל ליד האח ולאכול עוגה. הוא גם אחראי על הערפול המוחי בהיריון. "פרוגסטינים" הוא שמם של כמה סוגי פרוגסטרון סינתטיים.

• טסטוסטרון: הטסטוסטרון מניע את החשק המיני, את גירוי השרירים ואת שמחת החיים. לעתים קרובות אני חווה זאת כתחושת הֵיי אתה, עוף מפה, שתוקפת אותי כשבעלי מנסה לפטפט איתי בזמן שאני עוברת במטבח בשעה שאני ממהרת למשרד. 90 אחוז מהטסטוסטרון מגיעים מהשחלות לפני תקופת המעבר. אחרי השדרוג, 90 אחוז ממנו מגיעים מבלוטות יותרת הכליה ומרקמות שומן.

הורמונים של בלוטות יותרת הכליה

• אדרנלין (נקרא גם אפינפרין): מספק את פרצי האנרגיה ההכרחיים לתגובה פיזית ומנטלית ברגעי סכנה. הוא גורם לתחושת עצבנות.

• נוראדרנלין (נקרא גם נוראפינפרין): המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטר) העיקרי שמגיע מבלוטות יותרת הכליה עבור העצבים הסימפתטיים ומערכת הלב וכלי הדם. הוא מעלה דופק כדי שתוכלו לברוח מסכנות.

• קורטיזול: הורמון העקה (stress, לחץ). השפעתו על המוח הלימבי, או הרגשי, גבוהה פי עשרה מהשפעתו על אזורי המוח האחרים. הוא מדכא את המערכת החיסונית, ובכמויות עודפות הוא עלול לגרום לדיכאון, לרגזנות, ולירידה קוגניטיבית.

• פרֶגנֶנולון: הורמון האם היוצר פרוגסטרון (DHEA), טסטוסטרון, אסטרוגנים, קורטיזול, והורמונים אחרים. הוא עוזר לנו לישון טוב; הוא מחזק את יצר המין, מצב הרוח, הזיכרון ותשומת הלב; והוא נפלא לעור, למפרקים ולשרירים.

• DHEA (דהידרו־אפיאנדרוסטרון): הורמון האֵם שממנו נובעים הטסטוסטרון והאסטרוגן. הוא נוגד קורטיזול, בעל השפעות נוגדות דיכאון, משפר את החשק המיני, גורם לאקנה ומגביר את ריח הגוף.

כימיקלים של המוח ומערכת העצבים שמשמשים בכל הגוף

• הורמון מגרה זקיקים (FSH): יותרת המוח מייצרת את הכימיקל הזה כדי לעודד את השחלה ליצור זקיקים ולהכין את הביציות הטובות ביותר לשיגור. הזקיקים מייצרים את רוב האסטרוגן, הפרוגסטרון והטסטוסטרון לפני השדרוג.

• הורמון מחלמן (LH): יותרת המוח מייצרת את הכימיקל הזה כדי לעודד את הזקיק הטוב ביותר לפלוט את הביצית שלו לחצוצרה בדרכה אל הרחם. הוא מעורר את שחרור הביצית.

• אוקסיטוצין: מיוצר בהיפותלמוס ומאוחסן ביותרת המוח. בכל פעם שהאסטרוגן נכנס לפעולה, ההיפותלמוס ישלח החוצה דלי קטן מלא בהורמון החיבה המקשר והמחבק הזה.

• GABA (חומצה גאמא־אמינובוטירית): ל־90 אחוז מכל תאי המוח יש קולטנים לכימיקל הזה, שהוא הוואליום הטבעי של הגוף. הוא פועל כמו אמבט קצף נעים וחמים בתוך הגוף.

• ALLO: אלופֶּרֶגנֶנולון הוא המולקולה שנוצרת מפרוגסטרון. הוא יוצר אינטראקציה עם מערכת ה-GABA המרגיעה שזורמת במוח ובכל מערכת העצבים.

• ACTH: הורמון אדרֶנוקורטיקוטרופי שמיוצר ומופרש מיותרת המוח כדי לעודד את בלוטות יותרת הכליה לייצר קורטיזול.

• CRH: הורמון משחרר קורטיקוטרופין המיוצר בהיפותלמוס. כשהוא נשלח ליותרת המוח, הוא מעודד עלייה ב-ACTH. זה קורה כשהאמיגדלה חשה סכנה או איום.

• אצטילכולין: הוא המוליך העצבי של מערכת העצבים הפאראסימפתטית, החלק המרגיע של מערכת העצבים, שמאט את קצב הלב. היפוכו הוא אפינפרין. אצטילכולין הוא המפתח לגיבוש זיכרון במהלך השינה. רמות נמוכות קשורות לליקויי למידה וליקויי זיכרון.

תאים שתרצו לדעת עליהם

• נוירונים: אלה תאי מוח ותאי עצב שכיחים ששמעתם עליהם בשיעורי הביולוגיה בתיכון. ההפתעה היא שהתאים האלה אינם הרבים ביותר במוח. יש להם מתחרה!

• אסטרוציטים: מספרם גדול כמספר הנוירונים, ותפקידם לספק חומרים מזינים לתאי המוח ולהרחיק חומרים מזיקים.

• מיקרוגלייה: אלה תאי בולען (מקרופאגים) שיכולים לשלוט בקשרים בין הנוירונים ולהגן על המוח מפני זיהום. במהלך היום המוח מצמיח כל מיני חיבורים וגם פולט אנרגיה ופסולת מהחיבורים החדשים האלה. במהלך השינה, כשהמוח מתכווץ, הערוצים סביב תאי העצב יכולים להירגע ולהיפתח, ותאי המיקרוגלייה נכנסים וגוזמים את כל הדברים המיותרים שצמחו.

מושגים שתרצו לדעת עליהם

• דלקת "סטרילית": דלקת חיסונית כרונית ברמה נמוכה שאינה קשורה לזיהומים הנגרמים ממצבי עקה כדוגמת תנאים סביבתיים, קרינת UV, טראומה מכנית, מוות של תאים, הורמונים ודליפות חלבונים, מחסור בשינה וירידה בזרימת הדם. ההבדלים במערכת החיסונית בין המינים מחמירים את התופעה בקרב גברים ככל שגילם עולה.

• איקס כפול: לנקבה הטיפוסית יש שני כרומוזומי איקס. האיקס השני מספק גנים רבים במוח וגנים חיסוניים שעשויים להגן מפני ירידה קוגניטיבית. אולי בכך טמון סוד אריכות הימים של נשים.

איורים

המוח הנשי

1. קליפת המוח הקדם־מצחית: המלכה ששולטת ברגשות ומונעת מהם להשתולל. היא מרסנת את האמיגדלה.

2. גרעין האקומבנס (NAc): הממשק העצבי בין רצון לפעולה, הגשר בין הדברים הטובים ובין הבנת הדרך איך משיגים אותם.

3. אינסולה: השופט, המושבעים והתליין, בייחוד כשמדובר בדימוי עצמי. "תחושות בטן" מתרחשות בה.

4. היפותלמוס: המנצח על הסימפוניה ההורמונלית; הוא מכניס את בלוטות המין להילוך ומתקשה לתפקד כשהן "מנותקות".

5. אמיגדלה: החלטות בזק על איומים של חיים ומוות. לפעמים היא רואה "חיים ומוות" כשבסך הכול צריך להחליט איפה לחנות לקניות.

6. יותרת המוח: מייצרת הורמוני פוריות וצורחת כמו נרקומנית בגמילה כשהם מפסיקים.

7. היפוקמפוס: הַפִּיל, גדול ויעיל יותר בקרב נשים. הוא אף פעם לא שוכח ריב, מפגש רומנטי או רגע עדין, ולא יאפשר גם לכן לשכוח אותו. אם כי הפרטים יתחילו לדעוך בשדרוג.

9-8. צומת הרקה והקודקוד (TPJ - Temporoparietal junction) והפרקונאוס (Precuneus): כששני האזורים האלה מתואמים, תהיו לכודות בסחרור של חרדה ותישאבו למערבולת של מחשבות שליליות. קשה להשיג מהירות בריחה כדי לצאת מזה, אבל בעזרת כמה טריקים וטיפים, זה יתאפשר!

10. המוח הקטן: זהו החלק במוח שמתאם תנועה ושיווי משקל בהליכה ובעמידה. הוא עוזר כמעט לכל חלק אחר במוח לתפקד טוב יותר. הוא מחליק את התנועות והחשיבה שלכן ומעכב קבלת החלטות אימפולסיבית. הוא עוזר לווסת רגשות.

רשת מצב ברירת המחדל של המוח (DMN - Default Mode Network): מחברת אזורים בחלק הקדמי, האמצעי והאחורי של המוח ונדלקת כשהמחשבות נודדות. היא מתגלגלת כמו כדור סקוץ' גדול ואוספת כל מיני מחשבות שליליות. מדיטציה וקטמין מכבים את הרשת הזאת!

תגובת איום/עקה: מערכת "הילחם או ברח", מפעילה התנהגות להתמודדות עם איומים; לאחר מכן, האיפוס המרגיע מגיע ממערכת העצב התועה.

ציר HPA (ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה) שנקרא גם "ציר העקה"

HPA שולט בשחרור הקורטיזול (הורמון הסטרס) ובאנדרוגן DHEA

ציר HPO (היפותלמוס-יותרת המוח-שחלות) ציר הפריון

HPO שולט בשחרור אסטרוגן, פרוגסטרון, וטסטוסטרון