הביקורות של אחיחי

ספר נהדר. מהספרים האלה שפשוט עושים תחושה נעימה בלב ובגוף. מומלץ, והקריינית גם הייתה נעימה מאוד.

קצר ומתוק. מוזר לקרוא ב2023 ולהיזכר בצורה כל כך ברורה איך העולם עצר מלכת, ואיך גם במרה שחורה אפשר לעשות טוב.

בתחילת הספר הרגשתי קצת תחושת מיצוי מהסדרה. לא כל כך הבנתי איפה ההגשמה העצמית בלהיות העוזרת האישית של אגנס. ככל שהספר המשיך והתפתח הכל כבר היה ברור יותר, וגם הקריאה הפכה לנעימה יותר. סה"כ ספר טוב שנותן סגירת מעגל יפה ללואיזה קלארק.

מקסים ומהנה

מצויין. חודר, מעורר מחשבה, קשה. האם באמת לפעמים אנשים טובים עושים מעשים רעים? קריאה מומלצת.

מומלץ מאוד. בהתחלה קצת מאכזב. העלילה מרגישה קצת איטית, אבל בהמשך הספר והסיפור מתחיל לסחוף אותך, וכך גם התקווה שאולי בכל זאת שניהם דווקא חיים בסוף. הסיפור יפה ומרגש.

ספר נעים וזורם שכיף לקרוא. לוקח את כל מערבולת הרגשות ועוטף במילים נכונות את מה שכל כך קשה לתאר במילים לאחרים. לא בחרנו, גילינו. מומלץ למי שעובר את התהליך בחוסר ביטחון, ולמי שרוצה להבין קצת את הבלבול של אדם קרוב אחר.

וואו איזו שפה. כמה זמן לא קראתי ספר עם עברית כזו ופתגמים כאלה. תענוג. גם בשפה הגבוהה והשנונה, הסיפור קולח וקליל. אסקפיזם מושלם. תקראו ותהנו.

מתחיל קצת לאט, החישובים והתיאורים הפיזיקליים לפעמים קצת יותר מידי, אבל אח תיתנו לזה לבלבל אתכם. ספר מעולה, מותח ומלא בהומור נהדר שסוחף במהירות סול אחר סול. מומלץ מאוד.

ספר מדהים. לכל מי שמתחבר לעולם הפסיכולוגיה והנפש, אתם תשמרו הרבה ציטוטים מהספר הזה. ספר שפשוט צריך לנשום עמוק, להירגע ולהנות ממנו. ברגעים מסויימים מרגיש טיפה ארוך, אבל בהחלט מומלץ.

ספר מצויין. כתיבה נעימה וקולחת. מתמודד עם מערכות יחסים מורכבות, החלטות חשובות וההשלכות של כל אלו ביחד.
מומלץ מאוד. קריאה נעימה מובטחת.

ספר נעים כמו ספריה האחרים של ג'וג'ו מוייס. אין פה משהו מיוחד של וואו, אבל הוא יושב בדיוק בנישה של ספר נעים שכיף לקרוא, במיוחד כאסקפיזם לתקופת המלחמה שקשה לקרוא בה דברים כבדים. קליל, נעים ומומלץ.

הביקורות המהללות קצת מוגזמות בעיניי. ועדיין, הספר הזה זורם מאוד, מרגש ומאוד מזמין להמשיך לקרוא בו עוד ועוד. מומלץ.

לעיתים דרמה קווין מוגזם, אבל קליל, זורם וכיפי לכל הדרך. מומלץ.

ספר על נושא חשוב ושנוי במחלוקת בכל העולם (ובארה"ב בפרט).
הכתיבה יפה וזורמת, ויחד עם זאת היה לי קצת קשה להתרגל לזה שהספר כתוב הפוך ובעצם חוזר אחורה בזמן (כל פרר בספר הוא שעה אחת אחורה). לפעמים מרגיז קצת שאין התקדמות.
סה"כ ספר די מעניין על נושא מעניין.

מצחיק ועצוב ומייאש... מי שעובד באיזשהו תפקיד ברפואה יבין בהחלט ויזדהה, ומי שלא כדאי שיקרא כדי להכיר גם את הצד השני

זהו ספרה הראשון של הילה ארוון שאני קוראת. ראיתי המון המלצות על כל ספריה, אך לצערי מהספר הזה קצת התאכזבתי. אמנם הספר כתוב בשפה נעימה והוא קולח וזורם, אבל יש עלילה אחת שידוע מראש איך היא בדיוק תיגמר, עם דמות ראשית שעסוקה בעיקר בעצמה. ספר נעים להעביראת הזמן, אך פחות טוב מהציפיות שפיתחתי. מקווה להנות יותר בשאר ספריה של הילה.

הספר קליל וזורם. בשלבים מסויימים יש יותר מידי תיאורים מיותרים לטעמי. לגבי הדמות הראשית, אם כולם אומרים שאת אובססיבית, אולי שווה לבדוק את זה.

אז אחרי שראיתי הרבה המלצות על הספר שאי אפשר להניח אותו מהיד, לצערי במהלך הספר עצמו הורדתי אותו מהיד, ולא מעט פעמים.
הספר עצמו עם פרקים קצרים מאוד ובהחלט זורם, אבל במהלך הספר ממש לא הרגשתי את המתח המדובר להמשיך לקרוא בלי הפסקה.
הסוף, לעומת זאת, בהחלט מפתיע ומעניין, בעיניי מאוד לא צפוי, ולא סוף כזה שקורה בכל ספר מתח בנאלי. אם הספר הזה גורם להפתעה, זה הסוף שלו.

בסדר. אין למה לצפות. כל הספר מסופר בגוף ראשון ורק על הדמות הראשית שחווה משבר בחייה. הרבה אני ואני ואני. לקראת הסוף מתחילות התובנות שבשבילן אולי שווה לקרוא את הספר. בקיצור, סה"כ נחמד, אבל גם בשביל ספרי טיסה וספרים להעביר את הזמן, יש טובים יותר.

הספר עצמו נעים ונחמד להעביר איתו את הזמן, אבל בדיעבד לקראת סוף הספר פתאום מבינים שלא ממש קרה בו משהו. נחמד, אבל לדעתי אפשר גם לוותר.