בשער

הקַַטְְסָָרִִיטְְסָָגְְרָָה, "אוקיינוס הסיפורים", היא אחת מיצירות המופת של הספרות ההודית. זהו אוסף ובו מאות סיפורים, שנכתבו במקור בסנסקריט, בידי מחבר בשם סוֹֹמָָדֶֶוָָה הקשמירי, שטען כי תרגם את הספר משפת השדים.

גיבורי הסיפורים הכלולים באוסף זה הם אנשי העם – סוחרים, ברהמינים, נשים ממעמדות שונים ולא רק מלכים ובני האצולה. בסיפורים ניכרות השפעות בודהיסטיות, שכן דת זו צמחה בהודו וזכתה לפופולריות בקרב מעמד הסוחרים. עם התפשטות הבודהיזם בדרכי המסחר אל מחוץ לגבולות הודו, אל טיבט, מונגוליה, סין ואינדונזיה, נפוצו גם הסיפורים בכל המרחב האסייתי.

קובץ הסיפורים המוצג כאן הוא אחד החלקים הידועים יותר של "אוקיינוס הסיפורים". לפנינו סיפור מסגרת המאגד תחתיו עשרים וארבעה סיפורים נוספים. בסיפור המסגרת שד ערפדי השוכן בתוך גוויות, מספר סיפורים למלך. כל אחד מן הסיפורים מסתיים בחידה שעל המלך לפותרה.

הסיפורים, הכתובים בלשון פיוטית, הם סיפורי אהבה קסומים המשקפים במידה רבה את חייהם של תושבי צפון הודו במהלך המאה האחת עשרה. ניכרת בהם תפיסת העולם ההודית המתמצת במונח דָָהרְְמָָה, מילה בסנסקריט שפירושה 'הדרך הנצחית' – מערכת הכללים שעל פיה אמור אדם לנהל את חייו, בהתאם למעמד שאליו הוא משתייך.

על אודות המתרגם:
יואל שלום פרץ הוא פולקלוריסט, סופר ומתרגם, אך לפני כל דבר אחר הוא מספר סיפורים, הפועל, לצד עבודתו המדעית, לחידוש והחייאה של אומנות ההיגוד שבעל פה בישראל. הוא מופיע מעל במות שונות הן כמרצה, הן כמספר סיפורים. אתר האינטרנט שלו, אתר מס"ע (מרכז סיפורי עם), הוא האתר הגדול ביותר בעברית לסיפורי עם ופולקלור.

"בערב הראשון נרדמתי על החול במרחק רב מאוד מכל ישוב. הייתי מבודד יותר אפילו מניצול מספינה טרופה, על רפסודה באמצע האוקיינוס. אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה הופתעתי כאשר מוקדם בבוקר העיר אותי קול עדין ומוזר. 
הוא אמר: בבקשה... צייר לי כבשה!"

תרגום חדש וייחודי של ספר המופת הנסיך הקטן, אשר פונה באמת, בפעם הראשונה, לקהל צעיר. קורותיו של הנסיך מסופרים בשפה פשוטה, ברורה וקולחת, המיועדת לעיניהם ואוזניהם של נסיכות ונסיכים קטנים.

אנטואן דה סנט-אקזופרי נולד בעיר ליון שבצרפת בשנת 1900. לאחר שסיים את לימודי האדריכלות, התגייס לצבא הצרפתי, שם הוכשר כטייס. היה מחלוצי שירות הדואר האווירי ועסק בנסיונות לחצות מרחקים גדולים בטיסה.
את הספר "הנסיך הקטן" כתב תוך כדי מלחמת העולם השנייה, בעת ששירת כטייס בחיל האויר הצרפתי. לאחר נפילת מולדתו בידי הנאצים, גלה מארצו והמשיך לשרת כטייס בכוחות הברית. במהלך משימת טיסה בקיץ 1944, נעלם עם מטוסו ורק שישים שנה מאוחר נמצאו שרידיו בקרקעית הים, קרוב לחופי העיר מרסיי.

מהדורה מחודשת הכוללת פרק מבוא מאת ד"ר חגית גור-זיו ובעריכת רמי לבני

בימים של משבר קשה במערכת החינוך ושאלות נוקבות על תפקידו של בית הספר במאה ה-21 - קריאה מחדש בספרו המכונן של פאולו פריירה, פדגוגיה של מדוכאים, המוגש כעת בתרגום חדש ובהיר, היא לא פחות ממעשה מסעיר. 
איך יכול להפוך החינוך לתהליך משחרר? כיצד הוא משמש גם פעולה פוליטית המשנה את המציאות? למי יש אינטרס להקפיא את המצב כפי שהוא? האם שיטות הסמכות והשינון, המשמרות את התלמיד כפסיבי, עודן רלבנטיות, או שזה הזמן למהפכה דיאלוגית ביחסי מורה–תלמיד? 
תשובותיו של פריירה, המשמשות השראה לתפיסות חינוך מתקדמות עד ימינו, מוצגות בדיון שיטתי ומרתק, המשלב מושגים מההגות המרקסיסטית, הפוסט–קולוניאלית והאקזיסטנציאליסטית, אך לפני הכול ניחן בהומניזם בלתי מתפשר.

פאולו פריירה (1921-1997) נחשב לאחד מגדולי ההוגים בתחום החינוך במאה ה– 20, שמיזג תיאוריה, פוליטיקה ופרקטיקה. נולד בברזיל, גדל בעוני ובמחסור ועבד בבגרותו כמחנך בקרב חקלאים שאינם יודעים קרוא וכתוב, ופיתח שיטת לימוד חדשנית ומהירה לרכישת מיומנות הקריאה, שהייתה אז תנאי לזכות הצבעה בבחירות.
לאחר ההפיכה הצבאית בארצו גלה ממנה למשך 15 שנים. עם נפילת הדיקטטורה הצבאית שב לארצו ומונה לשר החינוך בסאו–פאולו.

פדגוגיה של מדוכאים הוא ספרו החשוב והידוע ביותר, בו הוא מציג את תפיסתו וניסיונו החינוכיים.

באולם המרכזי של מוזיאון בלמור מוצג פריט ארכיאולוגי בעל חשיבות יוצאת דופן: חושן המשפט, הבגד עם שתים עשרה האבנים הטובות שנשא הכהן הגדול על חזהו. מכתב מסתורי נשלח אל וורד מורטימר, חוקר צעיר שאך זה מונה לתפקיד אוצר המוזיאון. הכותב האלמוני מפציר בו להדק את סידורי האבטחה ומזהיר אותו מפני אסון שעלול להתרחש. 
למחרת היום לפנות בוקר מתעורר מורטימר לשמע קריאותיו המבוהלות של שומר הלילה...
ארתור קונן דויל התפרסם בעולם בזכות גיבורו, הבלש שרלוק הולמס, אך לא רבים הם היודעים כי הוא פרסם גם סיפורים בלשיים נוספים. הסיפור המובא כאן בפני הקוראים הוא אחד מאותם סיפורים בלשיים הזוכה בפעם הראשונה לתרגום עברי.

דֶדֵה קוֹרְקוּט הוא האפוס החשוב ביותר של התרבות האוֹאזִית (הטורקמנית). מקורם של השבטים האוֹאזִים, הוא רכס ההרים טְיֵן שָׁאן במרכז אסיה. במאה התשיעית הם נעים מערבה ומתיישבים לאורך גדותיו של הנהר סִיר-דָרְיָה והאפוס משקף את אורחות חייהם באותה תקופה, בטרם פלשו אותם שבטים לטורקיה והשתלטו עליה. סיפורי האפוס שנוצרו במאה האחת עשרה, עברו מדור לדור במסורת שבעל פה והועלו לראשונה על הכתב במאה השלוש עשרה.
דֶדֵה קוֹרְקוּט (סבא קוֹרְקוּט), שעל שמו קרוי האפוס, הוא מגיד העתידות, המשורר ומנהיג הדת של האוֹאזִים. אליו פנו אנשי השבט כשהיו זקוקים לעצה והדרכה. הרבה מהמאפיינים שלו רומזים על כך שמדובר בדמות שמאנית בעלת יכולת נבואית וקשר ל'עולם שמעבר'. 
האפוס כולל שתים עשרה אגדות שמשובצים בהן קטעי שירה. אחד הסיפורים המרגשים ביותר באפוס הוא סיפור אהבתם של בָּמְסִי בֶּיְרֵק ובַּנוּ צִ'יצֵ'ק. סיפורם מזכיר במידה רבה את סיפורו של אודיסאוס השב לאהובתו פּנלופּה לאחר עשרים שנות גלות. סיפור נוסף הוא סיפורו של דֶלוּ דוּמְרוּל שרעייתו מצילה אותו מידי מלאך המוות כשם שאַלְקֵסְטִיס מצילה את בעלה אַדְמֶטוּס במיתולוגיה היוונית וסָוִיטְרִי עושה זאת במיתולוגיה ההודית. סיפורים דומים מופיעים גם בסיפורי עם יהודיים.
יואל שלום פרץ הוא פולקלוריסט, סופר ומתרגם, אך לפני כל דבר אחר הוא מספר סיפורים, הפועל, לצד עבודתו המדעית, לחידוש והחייאה של אומנות ההיגוד שבעל פה בישראל.
הוא מופיע מעל במות שונות הן כמרצה, הן כמספר סיפורים. אתר האינטרנט שלו, אתר מס"ע (מרכז סיפורי עם), הוא האתר הגדול ביותר בעברית לסיפורי עם ופולקלור.

הרפתקה בחלל הוא סיפור מדע בדיוני המתאר את מסעם של שני נערים, גדי וגיורא, בספינת חלל בחיפוש אחרי ריקי, בת כתתם ומשפחתה שיצאו למסע מחקר בחלל ונעלמו. הסיפור מתרחש אי שם בעוד אלפיים שנה כאשר טיסות לחלל הן כבר חלק משגרת החיים של אנשים עלי אדמות.
על סמך פענוח רמזים מועטים שהותירה אחריה המשלחת שאבדה ובסיועו של רובוט בשם טוני, עולה בידי שני הנערים המצטרפים למשלחת ההצלה, לאתר את החללית האבודה ולהשיב את נוסעיה בשלום לכדור הארץ.
זהו סיפור משעשע ומשופע בהומור על חייהם של תלמידים ישראלים בעתיד הרחוק, אך בה בעת הוא גם מביא בפני הקורא ידע מדעי נרחב ונוגע בשאלת מקומו ותפקידו של האדם ביקום..

האפוסים המערב אפריקאים הם אפוסים חיים העוברים עד היום בצורה אורלית מפה לאוזן. מסרני האפוס האפריקאים נקראים גְרִיוֹטִים. מעבר לביצוע פומבי של אפוסים, עיקר פועלם של הגריוטים הוא שימור הזיכרון והמסורת בקרב הקהילה שהם חיים בתוכה. גריוטים היו בעבר בגדר ארכיונים חיים. הם נהגו לזמר ולשיר שירים מאולתרים לבני הקהילה ולמנהיגיה על אירועים היסטוריים מכוננים. הם שימשו כיועצים לשליטים, כמורים לנסיכים, כדיפלומטים שעסקו במשא ומתן בנושאים רגישים, כמחנכים וכמנהיגים רוחניים. תפקיד הגריוט עבר מדור לדור, בשושלת משפחתית. 
סוּנְדְיַטָה הוא אפוס של בני מָלִינְקֵה המספר את סיפורו של הגיבור סוּנְדְיַטָה קֶאִיטָה, מייסד האימפריה של מאלי במאה השלוש עשרה, והוא הועבר מפה לאוזן על ידי דורות של גְרִיוֹטִים. 
הסָאִיגָלַרֵה של הַמְבּוֹדֵדְיו הוא אפוס קצר מאזור מָקִינָה, ברפובליקה המודרנית של מאלי. הוא מספר בשפת פֿוּלְבֵּה, על הגיבור האגדי הָמַדִי פַּטֶה יֶלָה, הידוע גם כהַמְבּוֹדֵדְיו או הַמָה האדום ועוסק בחיפושיו של הַמְבּוֹדֵדְיו אחר התהילה בסיועה של מנגינה מיוחדת שהביא לו הגְרִיוֹט שלו, קוֹ בִּירָאִימָה קוֹ, ובהשראתה של רעייתו, פַֿדְיָה. ישנם סיפורים רבים על הַמְבּוֹדֵדְיו. הסיפור המובא כאן הוא רק אחד מהם ואופיו פחות היסטורי מאפוסים אחרים על אותו גיבור.

לאור בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ראשיתו של העם הארמני נעוצה אי שם באלף השני לפני הספירה. על פי אגדות ארמניות, מזכירות במידת מה את האגדות על אברהם אבינו, סמוך לשנת 2000 לפני הספירה, יוצא מבבל הָיְיק נָהָפֵּט (Hayk Nahapet) אבי האומה הארמנית, עם שלוש מאות מאנשיו. הם מגיעים לאזורים שמסביב להר אררט ושם הם מקימים את הכפר הארמני הראשון. 

האפוס הארמני גיבורי קָשְׁט הוא אפוס חדש-ישן. חדש משום שהוא פרי רוחו של הסופר והמשורר הארמני קָרָפֵּט סִיטָל (Karapet Sital) שהעלה אותו על הכתב במהלך מלחמת העולם השנייה. ישן, משום שהוא מבוסס על חומרים פולקלוריים שעברו מדור לדור במשך מאות בשנים וסיטל ארג אותם לאפוס שלם המתרחש בתקופה היסטורית, סוף המאה הארבע-עשרה, תקופה שבה משתלט הכובש המונגולי-טורקי טִימוּר לָנְג (מופיע באפוס כטַמוּר חַאן) על גאורגיה, ארמניה וחלק מטורקיה.
 
ביד אמן ובלשון פיוטית מתאר המשורר את מאבקו של גיבור ארמני צעיר, המתגורר בכפר הררי, בכובש האכזר וזאת על רקע אהבתו לנערה ארמנית יפיפייה בשם סוֹנָה. הלוחמים הארמניים משתמשים בתחבולות רבות ובסופו של דבר עולה בידם להביס את הכובש ולהניסו מארצם. האפוס מצייר בנאמנות את חייהם, שמחותיהם, שירתם וריקודיהם של בני ארמניה על רקע מאבקם הבלתי נלאה לחופש.

מסורות שמאניות נפוצות בכל מרכז אסיה וצפונה כמו גם בחלקים נרחבים של צפון אמריקה. האפוס המנצ'ורי, השמאנית נִישָׁן, עוסק בדוֹלְבּוֹר, מסע אל העולם התחתון להצלת נשמה אבודה, שעורכת שמאנית מפורסמת בשם נִישָׁן והוא מאיר צדדים מרתקים בעולמם של השמאנים, כמו גם את דמותה יוצאת הדופן של השמאנית עצמה. סיפור שמאני נוסף, וֵונְדִיגוֹ שועל המרפא, המופיע בקובץ, נלקח מתוך המסורת השמאנית של השבטים הילידים בקנדה.

סיפורה של עוד גיבורת תרבות המובא כאן, הוא סיפורה של הלוחמת הסינית מוּלָאן, המוכרת לרבים מסרטו המצויר של וולט דיסני הנושא שם זה. 

כמו כן מובאים כאן סיפורי רוחות סיניים שתורגמו בזמנו לגרמנית על ידי מרטין בובר, ושרק מעטים מהם זכו ללבוש עברי.

סיפורים מרתקים אלה עוסקים במערכת היחסים המורכבת של בני אדם עם רוחות ועם עולם המתים ומדגימים היטב את התפיסה הסינית הרואה בעולם הרוחות חלק בלתי נפרד מעולמנו.

הסיפור החותם את הקובץ, ווּ סוֹנְג ומלחמתו בנמר, לקוח מן המסורת האורלית החיה, ארוכת השנים של מספרי הסיפורים הסיניים הנמשכת עד היום בעיר ינגז'ו שבמזרח סין. אפשר ללמוד ממנו רבות על אומנות הסיפור שבעל פה ששרדה את התמורות המרובות שעברו על סין מאז מלחמת העולם השנייה.

בשלהי המאה ה-19, בניסיון נואש להציל את ארצו ואת העולם כולו, מוצא את עצמו הסוכן הצרפתי הסמוי סימון ארט במירוץ נגד הזמן במשימתו - למנוע מנשק יום-הדין ליפול לידיים הלא-נכונות. בזו אחר זו מסרבות ממשלותיהן של מעצמות העולם לרכוש מהמדען המבריק תומס רוש את המצאתו, אשר עוד טרם נוסתה במציאות, הפולגורטור: כלי נשק אימתני בעל כוח הרס עצום, אשר המחזיק בו יוכל להשיג שליטה עולמית מוחלטת. 
רוש המבריק, מאוכזב וממורמר משנמנעים ממנו הכרה בכישוריו ותגמול הולם על עבודתו, מפתח פרנויה ושגעון גדלות, דעתו נטרפת עליו והוא מאושפז במוסד סגור. 
יום אחד נעלמים באורח מסתורי רוש והסוכן שהופקד עליו... 

ז'וּל וֶרְן נולד בשנת 1828 בעיר הנמל נאנט שבצרפת. בגיל 20 החל ללמוד משפטים בפריז, אך גילה עניין רב יותר בכתיבה ובעבודות מזדמנות. באותה תקופה פגש ורן את הסופרים ויקטור הוגו ואלכסנדר דיומא ולמד מהם רבות. מוציאים לאור רבים דחו את ספריו, ורק כשהתחיל לפרסם את סיפוריו בהמשכים בעיתון זכה להכרה. הקדים את דורו וראה בעיני רוחו המצאות רבות שהתגשמו רק לאחר מותו כמו הצוללת, המסוק, הטלוויזיה ועוד. נפטר בשנת 1905 כשהוא סופר מוערך.

כנף בונה הוא סיפור על חייו והתבגרותו של נער אינדיאני שנפל בשבי שבט אינדיאני בשם הַאִידָה Haida)), שבט שבניו מתגוררים עד היום לחופי האוקיינוס השקט בקולומביה הבריטית (קנדה). הנער האינדיאני הצעיר שהתייתם מהוריו, מוצא את עצמו לכוד בידי אנשים שאינם דוברים את שפתו. הוא נאלץ להתמודד עם קשיים רבים עד אשר עולה בידו למצוא את מקומו בשבט שאימץ אותו ולזכות לכבוד ולהערכה. 
המחברת, רות אנדרהיל, אנתרופולוגית ידועת שם, מתארת ביד אמן את החיים בשבט אינדיאני ואת האמונות, המנהגים ואורחות החיים הרווחים בהם כפי שהכירה אותם ממחקריה המדעיים.

"אינך יכול לשהות תמיד על הפסגה. עליך לחזור ולרדת למטה... אם כך מה הטעם בטיפוס? רק זאת, שמי שנמצא למעלה יודע מה יש למטה, אך מי שנמצא למטה אינו יודע מה יש למעלה. בעת שאתה עולה ומעפיל בהר תן ליבך לכל הקשיים בדרכך. במהלך הירידה כבר לא תבחין בהם, אך אם התבוננת היטב תזכור שהם נמצאים שם.

בהעפילך מעלה, הותר אחריך עקבות ברורים שיסייעו לך לחזור ולרדת – סלע המונח על גבי סלע אחר, פיסת דשא מנוקבת על ידי מקל. אך אם הגעת למקום מסוכן שאין ביכולתך לחצותו, זכור כי העקבות שהשארת עלולות לקלוע לצרה את מי שיבוא בעקבותיך. חזור על כן בדרך שבה הגעת וסלק את כל הסימנים שהשארת. אמירה זו מכוונת גם לכל מי שרוצה להשאיר עקבות מעברו בעולם הזה. גם מבלי שנרצה, אנו תמיד משאירים אחרינו עקבות. חשוב על אחיך בני האדם בעת שאתה מותיר עקבות מאחור."

 אלו הן עצות שרשם רנה דומל במאמר קצר המכוון למי שחשקה נפשו לעסוק בטיפוס הרים. אך עצות אלה טומנות בחובן גם מסרים לכל מי שמחפש דרך רוחנית ללכת בה.

הרומן האלגורי הקצר "הר אנלוג" עוסק, כפי שמעידים עליו שמו וכותרת המשנה שלו, בהעפלה לפסגות רוחניות. ביצירה זו מהדהדים הניסיונות שהתנסו בהם רנה דומל ורעייתו, ורה, בעבודתם הפנימית במסגרת "המכון להתפתחותו ההרמונית של האדם של האדם" שיסד א. ג. גורדייף בפריז.

רנה דומל (1944-1908) הוא סופר, משורר ופילוסוף צרפתי שנפטר בדמי ימיו. הוא הרבה לעסוק במחשבת הזן, בפילוסופיה ההודית ובתרגומי יצירות שנכתבו בסנסקריט.

מָבִּינוֹגִי הוא האפוס הוולשי הלאומי. הוא מבטא יותר מכל את הרוח הקלטית במיטבה. הוא הועלה על הכתב בשפה הוולשית באמצע המאה הארבע עשרה אך המקורות הכתובים שעמדו לפני עורכי האפוס היו קדומים עוד יותר, קרוב לוודאי מן המאה העשירית, והמאורעות המתוארים בו נושאים אותנו רחוק עוד יותר אל שקיעת העולם הקלטי בסוף המאה השלישית לספירה.
מרטין בובר שעמד על חשיבותו של האפוס תרגם אותו לגרמנית והוציא אותו לאור בשנת 1914 בליווי הקדמה. בין היתר הוא אומר בהקדמתו: "יוצרי הַמָּבִּינוֹגִי היו כבר מנותקים מעוצמתו הקדושה של המיתוס אולם הם פעלו בשירותה של עוצמה אחרת עוצמה בעלת חיות טהורה ואדירה אשר מתגלה כשוות ערך לעוצמת המיתוס – עוצמת הפואטיקה".
  האפוס כולל ארבעה "ענפים" או פרקים, המצטרפים יחדיו לתולדות חייו של גיבור אחד –  פְרִידֵרִי – מלידתו ועד מותו, אף על פי שאין מדובר ברצף כרונולוגי אלא בסיפורים נפרדים, ופרידרי הוא דמות שולית למדי בתוכם. האפוס משלב יסודות מיתולוגיים מן הדת הקלטית הקדומה, תיאורים היסטוריים בעלי אופי מציאותי ורבדים דמיוניים ועל אנושיים. משערים שהסיפורים סופרו על-פה במשך מאות בשנים לפני שהועלו על הכתב. זהו אפוס עוצמתי קסום המתורגם כאן לראשונה בעברית בלשון פיוטית.

אודות המתרגם:

יואל שלום פרץ הוא פולקלוריסט, סופר ומתרגם, אך לפני כל דבר אחר הוא מספר סיפורים. הוא מופיע מעל במות שונות הן כמרצה, הן כמספר סיפורים. אתר האינטרנט שלו, אתר מס"ע (מרכז סיפורי עם), הוא האתר הגדול ביותר בעברית לסיפורי עם ופולקלור.

המלך ארתור היה כנראה שר צבא קלטי ששלט בחלקים מבריטניה במאה החמישית לספירה. הוא איחד כמה שבטים קלטיים במטרה למנוע את פלישתם של שבטים גרמאניים לאיים. בימי הביניים הפכו המלך ארתור ואביריו לגיבוריהם של רומנסות, אגדות ואפוסים רבים.
במהלך המאה החמש עשרה קיבץ סר תומאס מלורי את החומר המגוון שהיה קיים בתקופתו ויצר אפוס רחב יריעה המתאר את חייו של המלך ארתור מהולדתו ועד מותו.
בספר שלפניכם, איש-הזאב ואבירי השולחן העגול, מובאים לפני הקורא העברי ששה אפוסים קצרים ממקורות שונים, שהועלו על הכתב בתקופות שונות. שלושה מהם עוסקים בעלילותיהם של המלך ארתור עצמו ושל אחד האבירים בחצרו – סֶר גֵּוִוין. במרכזו של הסיפור השלישי עומד המפגש של המלך ארתור עם איש-זאב – אדם שהפך בעקבות כישוף לזאב.
שלושת הסיפורים הנותרים עוסקים אף הם באנשי-זאב, אך כל אחד מהם מציג את הנושא בצורה שונה. אחד מהם הוא פרי עטה של מרי דה פרנס, המשוררת הברטונית בת המאה השתים עשר, השני הוא גרסה מודרנית שעברה במסורת שבעל פה והועלתה על הכתב בסוף המאה התשע עשרה. הסיפור האחרון החותם את הספר נלקח ממקור יהודי, 'מעשה בוך', קובץ אגדות ומעשיות שנכתב ביידיש וראה אור בבאזל בתחילת המאה השבע עשרה.

יואל שלום פרץ הוא פולקלוריסט, סופר ומתרגם, אך לפני כל דבר אחר הוא מספר סיפורים.
הוא מופיע מעל במות שונות הן כמרצה, הן כמספר סיפורים. אתר האינטרנט שלו, אתר מס"ע (מרכז סיפורי עם), הוא האתר הגדול ביותר בעברית לסיפורי עם ופולקלור.

"ללא מולדת, שהוא ספר עשיר בגילויים, אינו יכול להיות ספר אובייקטיבי. אך זהו מסמך יקר ומיוחד במינו, שיתרום בלי שום ספק להבנת הבעיה הפלסטינית." (אריק רולו, מתוך ההקדמה לספר).

המחבר, אבו איאד (סלאח חלף), 1930-1991, היה מראשי תנועת פת"ח וממקימי 'ספטמבר השחור', ממתכנני מתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן.

"עלילות גלגמש" הוא האפוס העתיק ביותר בתולדות הציוויליזציה המוכר לנו.

זהו אפוס פיוטי שהכיל במקורו כשלושת אלפים שורות שיר. הוא הגיע אלינו בכמה וכמה גרסאות חרותות על גבי לוחות חמש בכתב היתדות בשפה האכדית - שפה המשתייכת לקבוצת השפות בשמיות שעליה נמנית גם העברית. הגרסה השלמה ביותר התגלתה על ידי ארכיאולוגים בחורבות נינווה והיא נתחברה כנראה לפני למעלה משלושת אלפים שנה, בסוף האלף השני לפני הספירה. המשורר שחיבר אותה התבסס על שירים ואפוסים קצרים יותר שחוברו בלשון השומרית בסוף האלף השלישי לפני הספירה.

האפוס מתאר את מסעותיו והרפתקאותיו של המלך גלגמש, מלכה של העיר ארכ, בחיפושיו אחר חיי נצח ואת פגישתו עם אתנפשתים, בן דמותו הבבלי של נח המקראי. יש בו תיאור חי ומרתק של פרשת המבול המקביל לתיאור המבול המקראי. אף ששורשיה של היצירה הם בני למעלה מארבעת אלפים שנה, היא משקפת את התמודדותו של האדם באשר הוא עם בעיות קיומיות של חולי, אובדן ומוות, בעיות המעסיקות גם את בני דורנו, ומכאן גדולתו והאקטואליות שלו. 

היצירה מובאת כאן בתרגום פיוטי פרי עטו של יואל שלום פרץ. 

אדוארד ודיע סעיד (1935-2003) היה פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, יליד ירושלים, פלסטיני מפליטי 1948 וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית. מראשוני הכותבים הפלסטיניים על הלאומיות, חוקר תרבות וממציא המושג 'אוריינטליזם' לתיאור המזרח כפי שהוא משתקף בעיני בן המערב.

בספר 'שאלת פלסטין', שיצא לראשונה בעברית בשנת 1979, הוא נדרש להגדרת הלאומיות הפלסטינית תוך הכרה בזהות הישראלית והציונית, ומנסה לתת תוקף רעיוני ורגשי לשני הצדדים, שפעמים רבות מנהלות ביניהן קרב סכום אפס - רווח של האחד הוא הפסדו של האחר. 

המשורר הפרסי נֵזַאמִי, שחי במאה השתים עשרה ונודע בכינוי 'הראי לבלתי נראה', הוא גדול משוררי האהבה של פרס. יצירתו 'שבע הנסיכות' מהווה ביוגרפיה רומנטית של השליט הססאני בהרם גור. שבעת הסיפורים שמספרות שבע הנסיכות למלך בָּהָרָם, פורשים לפנינו שבעה גילויים של הגורל וחיי אנוש. כל אחד מהם קשור לחלק מסוים של העולם, יום אחד מימי השבוע, כוכב אחד מבין שבעת כוכבי הלכת של העולם העתיק וצבע אחד, וכל נסיכה מספרת למלך סיפור התואם את מצב הרוח שמשרה אותו צבע. כך נוצר אפוס סימבולי חובק-כל של החיים והעולם. הצבע הפותח את היצירה הוא הצבע השחור והצבע הנועל אותה – לבן. בין שני ניגודים אלה נפרשת לעינינו קשת מגוונת של צבעים וטעמים וכל סיפור נקשר לקודמו ולזה שבא אחריו לרצף אחד של מסע.

היצירה כולה מושרשת היטב בחיי העולם הזה, ותכניה האתיים הם בעלי אופי כלל עולמי ולא בהכרח דתי. עם זאת, בדומה לשיר-השירים שלנו, ניתן לראות בה במידה רבה אלגוריה סוּפִית מיסטית לחיפושיו של האדם אחר ההתאחדות עם האל והקשיים שבהם הוא נתקל בדרכו הרוחנית. 

קובץ סיפורים ומעשיות מהמאה השבע-עשרה המבוססים על סיפורים מן המדרש, התלמוד והמסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. תרגום שלם לעברית לצד המקור היידי.

ד"ר אריאלה קרסני היא אשת ספרות העוסקת מזה שנים רבות במחקר ספרותי ובכתיבה יוצרת במגוון תחומים: ספרות עממית, ספרות יידיש, ספרות ילדים וספרות נשים.

זהו סיפורה של תמימה, שיעית מדרום לבנון שמגיעה לביירות. זהו גם סיפורה של לבנון השסועה בסוף שנות השישים, שהוא גם סיפורה של לבנון בשנת 1978 ובשנת 1983…

תופיק יוסף עואד נולד בשנת 1911. ילדותו עברה עליו על רקע הרעב הגדול בהר הלבנון בעת ההתנגדות לתורכים בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, למד משפטים ועסק בעריכת דין ובכתיבה עיתונאית. ייסד עיתון עצמאי שנקט קו לבנוני-פטריוטי, והיה פעיל בתנועה לשחרור לבנון. לאחר שלבנון קיבלה את עצמאותה, הצטרף לסגל הדיפלומטי במשרד החוץ הלבנוני ושרת במשך שנים רבות באסיה, דרום אמריקה ואירופה. בשנת 1989, במהלך מלחמת האזרחים, נפגע מפגזים בית השגריר הספרדי בלבנון, ועואד, יחד עם בתו הסופרת, שהיתה נשואה לשגריר, נהרגו. את טחנות ביירות, חיבר בשנת 1972, כשלוש שנים לפני פרוץ מלחמת האזרחים הקשה שטילטלה את המדינה. עואד משכיל לשרטט את המתחים העדתיים מתחת לפני השטח של חיי היום-יום ושל העימות עם ישראל.

ליל ירח עולה על לונדון הויקטוריאנית. ערפילים עוטפים את רוברט ל. סטיבנסון סמטאותיה האפלות של שכונת סוהו, כשמעבר לפינה מגיחה דמותו מעוררת החלחלה של מר הייד ומחפשת את קורבנה הבא. למחרת בבוקר, ממשיך דוקטור ג'קיל את מחקריו הרפואיים. סם מסתורי שרקח במסגרת ניסוייו, הסיט את מסלול חייו לנתיב בלתי צפוי. ידידיו ומכריו של דוקטור ג'קיל עוקבים בדאגה אחר התנהגותו המשונה, התבודדותו והעלמויותיו הפתאומיות. ככל שעובר הזמן, מתקשה ג'קיל יותר ויותר להתגבר על יצרו. פעם אחר פעם הוא נכנע לדחף ומערה אל קרבו את הנוזל הירוק והעכור, ובמקום בו עמדה דמותו התמירה והמכובדת של ג'נטלמן בריטי, נחשפת דמותו המעוותת והמרושעת של מר הייד. הטוב והרע בנפשו של דוקטור ג'קיל נאבקים זה בזה מאבק איתנים, עד לסוף הבלתי נמנע.