גיבורי קשט

גיבורי קָשְׁט
 

שָׁטָח, כֹּה רְחוֹקָה, זוֹהֶרֶת, לָךְ שׁוּב אֲזַמֵּר בְּעֹז,

הוֹ עֶרֶשׂ נְעוּרַי הָעֲשׁוּקִים. לָכֶם אָשִׁיר, כָּל בְּנֵי עַמִּי,

הָאַמִּיצִים, הַמְּעֻנִּים, עַל מִדְרוֹנוֹת הָרֵי הָאִזְמַרְגָּד,

בְּיָם מִישׁוֹרֵיכֶם הַפּוֹרִיִּים וְעִמְקֵיכֶם הַזְּהוּבִים.

חָיִית מוֹלַדְתִּי בִּכְאֵב, בְּשִׁיר וּבְרִקּוּדִים,

זָרַמְתְּ כְּמוֹ לַחַן מְכֻשָּׁף אוֹ כְּפִכְפּוּךְ נָהָר נוֹצֵץ.

עַתָּה, אַרְצִי זוֹ הַקְּדוּמָה, אֵינֵךְ אֶלָּא חֲלוֹם קוֹדֵר

קְבוּרָה בְּדֶמַע וּפְצָעִים, כֹּה רְחוֹקָה אַתְּ וְנִכְאֶבֶת.

שָׁר אֲנִי גַּם לָךְ, אֻמָּה כּוּרְדִּית נוֹעֶזֶת,

אֲשֶׁר לֻקְּחוּ בַּשְּׁבִי בָּנֶיהָ, עֲבָדִים לְעֶרֶב רַב שֶׁל אֲדוֹנִים

אֲשֶׁר עַל יְדֵיכֶם הַחֲזָקוֹת הָפַךְ דָּמָם לְחִינָה —

סֵבֶל רַב סְבַלְתֶּם לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת.

לִבִּי נוֹשְׂאֵנִי לֶהָרִים הַמַּשִּׁיקִים לְתַעֲלוּמוֹת שָׁמַיִם.

הוֹ הָרִים שֶׁבִּנְאוֹת־דֶּשֶׁא יְרַקְרַק מְכֻתָּרִים,

צוּקֵיכֶם הָאַדִּירִים, פַּלְגֵי מַיִם גּוֹעֲשִׁים הוֹמִים.

אֵיכָה אֲבַדְתֶּם לִי הָרַי, הַמְּתוּקִים, הָרְחוֹקִים וְהַכְּחֻלִּים.

הַמִּישׁוֹרִים, הַמַּעֲיָנוֹת אֲשֶׁר חָלָב וּדְבַשׁ יַגִּירוּ — מֵי זָהָב,

מָקוֹם בּוֹ נַעֲרָה וְנַעַר שִׁיר אַהֲבָה סוֹדִית זִמְּרוּ,

הַמִּישׁוֹרִים עַל עֶדְרֵיהֶם הַמַּקְסִימִים — מִישׁוֹרִים חוֹלְמָנִיִּים רֵיחָנִיִּים,

שֶׁצִּבְעוֹנִים בָּם הֶעֱלוּ אַדְווֹת כְּמוֹ יָם — עַתָּה הֵם רַק גּוּפָה נוֹטֶפֶת דָּם.

הוֹ חִדֶּקֶל הַמַּקְצִיף שֶׁלִּי, סוּס כָּחֹל אֲשֶׁר מִמּוֹסְרוֹתָיו נִתַּק,

פֶּרַח אֵשׁ בּוֹהֵק, שִׁיר מִלְחָמָה, אוֹצָר בִּמְעוֹפוֹ,

מְפַלֵּס אֶת דַּרְכְּךָ בֵּינוֹת לְגֵאָיוֹת שֶׁיְּרֻקִּים וַעֲמֻקִּים הֵם עַד אֵין חֵקֶר.

לִמְחוֹזוֹת אוֹר צוֹחֲקִים מוֹשֵׁךְ מֵימֶיךָ מִיְּמֵי קֶדֶם.

הוֹ חִדֶּקֶל, עוֹד זוֹכֵר אֲנִי הֵיטֵב אֶת שְׁאוֹן מֵימֶיךָ הַהוֹמִים,

מִתַּחַת לַיָּרֵחַ הַצּוֹחֵק שֶׁל נְעוּרַי אֲשֶׁר חָלְפוּ,

עֵת נִיחוֹחַ כֹּה מֻכָּר שֶׁאֵין מִלִּים לְהַבִּיעוֹ, הֱצִיפַנִי מֵעֵצִים שֶׁמֵּעָלַי

עֵת הֶמְיָתְךָ וְשַׁאֲגָתְךָ נָסְכוּ בִּי תַּרְדֵּמָה.

שָׁב אֲנִי וְחָשׁ בְּךָ וְאֶל קִרְבִּי נוֹשֵׁם אֶת יָפְיֶךָ,

פִּסְגוֹת הָרִים גְּבוֹהִים וּמַיִם בְּהִירִים, כְּסוּפִים וְנוֹצְצִים,

וְגַם אֶתְכֶם, כָּל בְּנֵי עַמִּי אֲשֶׁר כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בּוֹהֲקִים

בְּלֶהָבָה נִצְחִית, עַד מָה קָשֶׁה נְתִיב תְּהִלַּתְכֶם.

הָבָה וְאָשִׁיר בְּלַהַט עַל קְרָבוֹתֵיכֶם הַנּוֹעָזִים לָעַד,

עַל גִּבּוֹרִים מֵתִים אֲשֶׁר רַבּוּ מִסְּפֹר. עַל מַעֲשֵׂיכֶם הַנִּצְחִיִּים הַמְּפֹאָרִים.

וְגַם אוֹתְךָ אֶזְכּוֹר, שְׁכֵנִי הַכּוּרְדִּי הַיָּקָר, שֶׁעֹל כָּבֵד עַל צַוָּארְךָ הִכְבִּיד,

גַּם אִם בְּאוֹר חַמָּה פָּסַעְתָּ מִקֶּדֶם וּמֵאָז, סִבְלְךָ נִמְשָׁךְ כְּמוֹ לַיְלָה לְאֵין קֵץ.

הָבָה וְאָשִׁיר עַל בְּרִית נוֹעֶזֶת שֶׁל קְרָבוֹת וּמַעֲשֵׂי גְּבוּרָה,

עַל לוֹחֲמִים חַסְרֵי מוֹרָא אֲשֶׁר לְלֶחֶם וְכָבוֹד נָשְׂאוּ נַפְשָׁם,

אֲשֶׁר מִיָּם הַזְּמַן כְּמוֹ גַּל לוֹהֵט בּוֹעֵר בָּאֵשׁ

עַצְמָם הֵטִילוּ עַל חוֹפֵי עָתִיד אֲשֶׁר לָהֶם קָרָא.

*המשך הפרק בספר המלא*