סוחף, חכם וכתוב בתנופה אדירה. סיימתי לקרוא את הסיפור ומיד חזרתי לקרוא אותו עוד פעם להבין איך המהלך היפה שלו קרה.
ליאת לב רן כבר בססה את שמה כסופרת עכשווית שכתיבתה רהוטה וקולחת ולכן כשראיתי שפרסמה סיפור קצר מיהרתי לקרוא. וטוב שכך! זה סיפור קצר ומרגש שמיטיב להעביר את רוח התקופה. הילדה, גיבורת הסיפור כובשת לב. יופי של סיפור!
כיף, זורם וממש ממש טוב. כתיבה מעולה שגורמת לי להרגשה כאילו לקחו סיפור מהחיים שלי ושמו אותו במילים יפות. ממש כיף להכיר מישהי שכותבת כל כך יפה
צחקתי בקול לפחות 4 פעמים שזה הרבה כי זה סיפור ממש קצר. נזכרתי בניינטיז ובעוד כל מיני דברים. סיפור מעולה!
ואו . אני לא מצליחה לתאר במילים את ההרגשה. פשוט סיפור אמיתי .
כתיבה מקצועית. רמה גבוהה ביותר. גם מתוחכם גם נגיש וגם כתוב מעולה
עדכון, לאחר השלמת הקריאה של המארז כולו: אם כבר מחלקים ציונים, כוכבים ומדליות, אין ספק שורד זינגר עונדת את הזהב. הרעיון שכוונות רעות מולידות מעשים טובים מקורי כשהוא לעצמו, והסיום, מהמפתיעים ביותר ומהגרנדיוזיים ביותר בתולדות הסיפור הקצר. המארז כמכלול קצת מאכזב, מפני שהתמה המוצלחת מעוררת ציפיות גבוהות במיוחד שקשה לעמוד בהן.
פשוט מעולה! עושה חשק לקרוא את שאר הספרים של הסופרת!
היה מעניין מאוד לקרוא סיפור או פרק מתודעה של דמות אחרת מצוות החקירה של ליאורה. בגלל שזה לא חלק מספר ארוך יותר היה לסופרת פנאי להתחבר לרגשות והמקום החברתי של ורד . אהבתי
קראתי בנשימה אחת, כתיבה קולחת, הסיפור לוקח כיוון מפתיע ומטורף. טירוף של מציאות . נראה לי שיש קצת מהטירוף הזה בכל אחד מאיתנו, מחזיקים בציפורניים כל פיסת שפיות.
וואו אני לא אכתוב שום דבר מעבר לוואו כדי להימנע מספוילר, רק אגיד שקראתי אותו ברגע אחד בלי להפסיק, ושהדמות תמימה ומקסימה ונכנסת ללב וזה כתוב היטב וממש מכניס אותנו לחדר הזה שלה ושל אחותה בשנות ה 80 על התחושה בסוף הקריאה לא אכתוב בשביל לא לעשות ספוילר, רק אכתוב שהקריאה מאד מאד מומלצת.
סיפור נהדר, נהנתי לקרוא. סיפורה של הילדה מצליח להביע הן תמימות ורוך נעימים, בהם חש הקורא רצון לשהות עוד ועוד, לבין הקושי והכאב שמשתקף בעולמה החיצוני. תודה לך ליאת!
קצר וקולע ישר לנפש. מעט מילים עם כל כך הרבה תוכן ונשמה. כל מה שליאת לב רן מוציאה, פנינה אמיתית. כישרון עולה.
היה מאוד מעניין לקרוא, הכתיבה קולחת, אהבתי את הפשטות של נקודת המבט של הילדה וזה החזיר אותי לגיל הזה ושבעצם כולם רוצים את אותם הדברים. הסוף היה נוגע ללב
מאוד אהבתי! הגעתי לספר בעקבות הספרים הקודמים של הסופרת שמאוד התחברתי לכתיבה שלה. הספר כתוב בצורה קולחת, הסופרת יודעת להכניס את הקורא לסיפור. ממליצה בחום
קראתי בנשימה אחת! קולח עם מתח טוב ואפלה.... תיאורים מעולים ומדוייקים, תמונה חדה ורבת רבדים של אשה צעירה בתל אביב של הניינטיז
ואו. בנית דמות מרתקת לרומן. בארי ראוי ליותר מסיפור קצר. הייתי רוצה לקרוא עוד עליו, להכיר אותו יותר ולהבין את המניעים שלו לעומק.
סיפור על ילדים לילדים שמבוגרים חייבים לקרוא ! אהבתי את הדיסוננס בין הסיפור לסופו הקצר והחונק
בכתיבה קולחת ותמימות של ילדה לוקחת אותנו הסופרת למסע התבגרות עצוב וכואב. איבוד התמימות. סיפור קצר כתוב נפלא,רהוט ומרתק. יכולת מופלאה לחדור לנפשה ומוחה שלמתבגרת.
סיפור נפלא ומכמיר לב שכתוב בצורה מופתית והחזיר לי ניחוחות ילדות אייטיז רחוקים
מעורר הרבה חוסר נוחות יחד עם הרגשה מוכרת, שהמציאות ההזויה הזו, שכולנו מתנהלים בה כאילו היא נורמלית, בעצם מטריפה את הדעת.
אהבתי מאד את המשלב השפתי וזרם התודעה של הילדה הקטנה. אהבתי כי תיאור עולמה של המספרת המתווך דרך המילה תפילה. התייחסות לבקשות מאלוהים כמשאב מוגבל היא פרשנות מאד מעניינת לבחירות שאנו עושים בחיים.
ורד- את הפתעה! דמות מרתקת בדיוק כמו הסיפור הנפלא הזה :)
אהבתי את הסיפור,זה מתחבר לליאת שיודעת להוציא אותנו מאיזור הנוחות
כל ספר של ליאת אני ישר רוכשת!!! מחכה לספרים הבאים ❤️❤️❤️ מספר אחת!
הכתיבה של ליאת כל כך זורמת וטבעית, שמיד הפכתי לילדה בשנות השמונים והייתי איתה שם. כל כך כיף לקרוא בתוך חוויה מוכרת. הסיפור נהדר ובזמן כה קצר מעביר אותנו טלטלה רגשית
סיפור מקסים ונוגע ללב שכתוב נהדר (טוב, זו ליאת לב רן). קול הנערה כל כך צלול ותמים, שופע "חוכמת רחוב" ילדותית. מכווצ'ץ' את הלב ומעורר מחשבה.
סיפור יפה ששופך קצת אור על אחת הדמויות בתיקי החקירה
לגאונות של ורד אין גבולות. היא בעצם גורמת לכולנו לחטוא כאן. מי שיש לו שבעה שקלים בשביל לחטוא – כדאי לקרוא.
איזה כיף של סיפור! שלי מרכוס נהדרת כתמיד. גיבורה שאפשר להזדהות איתה מול המצב הבלתי אפשרי של המציאות שלנו.
הנאה צרופה. אולי מהתום שהיה וקשה למצוא אותו כיום אולי מהיחסים המיוחדים בין הדמויות אולי כי גם אני ... כשאני הולכת לישון, אני מתפללת ומבקשת, מתפללת ומבקשת.
בתחילה חמוד. הסוף 😢 נכתב נהדר. הקריאה עצבה את הסיפור.
קפיצה לשנות ה 80....דוגמא טובה לחשיבה מאגית של ילדים. אחד מהעקרונות של טיפול באבל אצל ילדים צעירים. סיפור עצוב, מתוק ומעולה.
הסיפור, סיפור מתח, דן ברגשות מאד אינטימיות. של בן אנוש. מסופר ברגישות יוצאת דופן. המתח שמצליחה הסופרת אפרת נווה לשזור בסיפור קטן, היכולת שלה לבנות דמויות אוטנטיות, גורמות לכך שאינך יכול להפסיק לקרוא ולוא גם לרגע קט. מאד אהבתי
תאור נוגע ללב ומדויק של ניו יורק, בתקופה יחודית ומשונה. סיפור קטן ותמים
סיפור גאוני עם מסר חזק לפנים (אם נשארו).
אלגוריה מקסימה (וקשה) וחשובה. מרתק בעיני שבטקסט כל כך קצר אפשר לעבור מסע אנושי שלם שגם יוצר סיפור טוב - כמיהה (לאהבה), תקווה, הקרבה והתכחשות. כאב וייאוש עד כדי אובדן העצמי, משפט ציר שמהווה נקודת תפנית מעולה ("עדיין נשאר לך עמ** **רה"), תיקון מעמדת כח והשלמה. מומלץ
להכנס לסיפור טוב זה כמו להכנס לפרדס וגלית דהן קרליבך תמיד פורשת בפני הקורא שביל לעומקו, אפשר להנות מהריחות והפריחה והמצלול אך למי שרוצה להנות גם מהסוד, הצפינה בכתיבתה רמזים השמורים לנשמה.
מעולה! מרגש ומצמרר. נשאבתי לתוך העלילה, והדמויות עדיין מלוות אותי. מומלץ בחום.
אהבתי את החשיבה של הילדה ואת זה שיש מחיר לתפילה תמורת אחרת.
כתוב יפה מאד, מזכיר קצת את הסיפורים הקצרים של אתגר קרת
הזכיר לי נשכחות...היו ימים..אני כאחות קטנה ואחותי הגדולה שהציגה לי את העולם כראות עיניה.
כתוב טוב ומצחיק אבל קצת צפוי וטיפה קיטש. נחמד שמשהו כותב על משהו שמתרחש בזמן הסגרים של הקורונה, משומה התקופה הזאת נעלמה קצת מהספרות והטלוויזיה
טוב מאוד, הסוף הרס לדעתי. לא נכון להכניס דעות פוליטיות, ואקטואליה בכלל לסיפור כזה.
**הביקורת כוללת ספויילר** סיפור טוב. אני מעריכה מאוד את הסופר וקוראת לו רבות. אודה כי הרגשתי שהסופר החזיר אותנו, הקוראים, אחורה אל "עידן הקורונה" כמו נחסרו מהעולם העכשווי מלחמות. אני מבינה שהיה צורך ב "תפאורה" כדי "להצדיק" את הסיפור אבל החזרה הזאת לתקופה ההיא היה בה כדי להטריד מעט. ולגבי העלילה- 1. הסוף היה צפוי מהבחינה הזו שלנערה היה מה להסתיר גם, אולם לא ציפיתי שיהיה זה מום דומה במידה רבה לזה של "ביוטי". 2. הסופר מרבה "לעזור" לקורא שלא לצורך. לדוגמה: בעמ' 6 (בספירה לאחור, בצד השמאלי התחתון של המסך) "תראה את זאתי, תראה איזו חתיכה היא! הוא הראה לג'ואל את המסך". הרי הקורא יודע שאנחל מראה לג'ואל בנות באפליקציית היכרות. לשם מה המשפט השני? דוגמה נוספת: בעמ' 5 (בספירה לאחור, בצד השמאלי התחתון של המסך) "ושג'וסנטה -זה היה שמה של הנערה שאנחל בחר עבורו- נמצאת בדרכה אליו ברגעים אלה ממש". גם כאן ניתן להבין בנקל שהשם החדש שצץ הוא שמה של הנערה בלי "המשפט המסייע". עוד עניין ששמתי לב אליו הוא החזרה על שמות במשפטים עוקבים במקום להשתמש בכינויי גוף. לדוגמה: בעמ' 11 (בספירה לאחור, בצד השמאלי התחתון של המסך) "מי שהכיר את ג'ואל מגיל צעיר התרגל למום המחריד שהשחית את פניו היפים של ג'ואל והפסיק לראות אותו". האם הפעם השנייה בה נמסר השם באמת נחוצה? הסיפור טוב. אמשיך לקרוא את רובי נמדר. האמת, למענו רכשתי את הסדרה כולה כשאין בכוונתי לקרוא דבר מלבד הסיפור הזה. תודה.
רק גל קר-לי-בך (גנבתי כמה איברים מתוך שמה) מסוגלת לכתוב משהו כזה. גנבתי לה גם כוכב אחד כי הסיפור לא בדיוק תואם את הסדרה. האם חטאה הגיבורה במשהו?
עדכון: בפרספקטיבה של שאר מארז החטאים פרחים באפלה הוא כמעט בפסגה. גם עברה שולית הגובלת במעשה קונדס גרידא יכולה לגרום נזק גדול. יש כאן גם אמירה יפה על ערכן של ''עצות לחיים'', נוסח שמע בני מוסר אביך...
סיפור טוב רק חבל שאין עריכה מינימלית. זה ממש צורם שהכותבת לא מבדילה בין קו מפריד למקף, והיו עוד טעיות פיסוק. זה מקשה להתרכז בקנקן כי רצף הקריאה נקטע ע"י פיסוק מוזר
תרומה צנועה ל''ז'אנר'' של סיפורי משאלות-בומרנג שמתגשמות עקום.
אפשר לחטוא אם במעשה ואם במחדל. טוב שמישהו בחר למלא את המשבצת של המחדל.
לא הבנתי את הקונספט. לכאורה, נקודת מבט שונה, לספר קיים. אלא, שמדובר בהבלחה, ללא תוחלת. לא ברור
ככל שסיפור יותר חולני ויותר נקרופילי כך מחויב שתהיה לו איכות ספרותית גבוהה יותר שתצדיק את קיומו. בשביל ליצור ריחוק אסתטי מתיאור מבחיל צריך להיות רב-אמן. זה לא המקרה...
סוף פתוח כפואנטה בסיפורון קצרצר דל בתוכנו, זה פשוט לא עובד. וסליחה על העוקצנות הבלתי ורודה....
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
