אגומניאק
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אגומניאק
מכר
אלפי
עותקים
אגומניאק
מכר
אלפי
עותקים

אגומניאק

4.6 כוכבים (310 דירוגים)
ספר דיגיטלי
37
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

  • תרגום: נעה שביט
  • הוצאה: בוקטיק
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2019
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 345 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 45 דק'

תקציר

במפגש הראשון שלי עם דרו ג'אגר הוא פרץ למשרד שלי בפארק אווניו.
חייגתי למשטרה ואז תקפתי אותו בכישורי קרב המגע המטורפים שרכשתי לא מזמן.
הוא ריתק אותי למקום תוך שנייה וצחק מניסיון התקיפה שלי.
מובן שהפולש שלי היה חייב להיות שחצן.
רק שהתברר שהוא בכלל לא פולש.
דרו היה הבעלים החוקיים של המשרד החדש שלי. הוא רק נסע לחופשה בזמן שמשרדו המפואר היה בשיפוצים.
ואני נפלתי קורבן לנוכל שהשכיר לי חלל משרדי שכלל לא עמד להשכרה והוציא ממני במרמה עשרת אלפים דולר.
למחרת, אחרי שעות בתחנת המשטרה, דרו ריחם עליי והציע לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה. אני אענה לטלפונים בזמן שהמזכירה שלו איננה, והוא ירשה לי להישאר עד שאמצא מקום חדש.
אולי הייתי צריכה להפגין הכרת תודה ולסתום את הפה כששמעתי מה הוא מייעץ ללקוחות שלו, אבל לא הצלחתי להתאפק ואמרתי לו מה דעתי.
לא תיארתי לעצמי שהגוף שלי יגיב ככה בכל פעם שנתווכח. ולא היה לי מושג שנתווכח בלי הפסקה.
היינו הפכים גמורים. דרו היה קוטל יחסים מריר, כועס וסקסי בטירוף ואני פסיכולוגית שמייעצת לזוגות שמנסים להציל את נישואיהם.
הדבר היחיד שהיה לנו במשותף הוא החלל שחלקנו.
והמשיכה שהיה קשה יותר ויותר להתכחש לה.

פרק ראשון

פרק 1
דרו
 
אני שונא את ערב השנה החדשה.
 
שעתיים בפקקים ועוד לא עברנו את ארבעה-עשר הקילומטרים הביתה מהשדה. כבר אחרי עשר בלילה. למה כל האנשים האלה לא במסיבה עכשיו? כל המתח ששבועיים בהוואי הצליחו לפוגג חזר שוב לכווץ לי את המעיים בלימוזינה שזחלה לאיטה לצפון העיר.
 
ניסיתי לא לחשוב על העבודה שאני חוזר אליה - שרשרת בלתי נגמרת של בעיות של אחרים נוסף על אלה שלי:
 
היא בגדה.
 
הוא בגד.
 
תשיג לי משמורת מלאה על הילדים.
 
היא בשום אופן לא תקבל את הבית בוויל.
 
היא רק רוצה את הכסף שלי.
 
היא לא מצצה לי כבר שלוש שנים. תקשיב, שמוק, אתה בן חמישים, קירח, נפוח ונראה כמו ביצה. היא בת עשרים ושלוש, שווה, עם ציצים צעירים כל-כך שהם כמעט מגיעים לה לסנטר. רוצה לתקן את הנישואים האלה? תחזור הביתה עם עשרת אלפים בשטרות טריים ומרשרשים ותגיד לה לרדת על הברכיים. אתה תקבל מציצה. היא תקבל כסף לבזבוזים. בוא לא נעמיד פנים שזה יותר ממה שזה באמת. לא מתאים לך? בניגוד לאשתך בקרוב-לשעבר, אני מקבל צ'קים. תרשום אותו לפקודת דרו מ' ג'אגר, עורך דין.
 
שפשפתי את העורף בתחושת קלסטרופוביה קלה במושב האחורי של האוּבֶּר והסתכלתי דרך החלון. זקנה עם הליכון עקפה אותנו.
 
"אני ארד פה," הודעתי לנהג.
 
"אבל מה עם המזוודה?"
 
כבר הייתי בדרך החוצה מהדלת האחורית. "תפתח את הבגאז'. ממילא אנחנו לא זזים."
 
התנועה לא זזה, והיינו רק שני רחובות מהבניין שלי. זרקתי לנהג טיפ של מאה דולר, הוצאתי את המזוודה מתא המטען ונשמתי עמוק את מנהטן.
 
אהבתי את העיר הזאת באותה מידה ששנאתי אותה.
 
פארק אווניו 575 היה בניין משופץ מתקופת טרום המלחמה בפינה הדרומית-מזרחית של רחוב 63 - כתובת שעושה רושם על אנשים עוד לפני שהם פוגשים אותך. מישהו שנושא את שם המשפחה שלי התגורר בבניין הזה עוד לפני שהפך לבניין דירות יוקרה במחיר מופקע. בגלל זה הותר למשרד שלי להישאר בקומת הקרקע גם כשכל העסקים האחרים סולקו משם לפני שנים. גם התגוררתי בקומה העליונה.
 
"ברוך שובך, מר ג'אגר." קידם את פניי השומר במדים ופתח לפניי את דלת הלובי.
 
"תודה, אד. פספסתי משהו כשלא הייתי?"
 
"לא. הכול כרגיל. אבל הצצתי על השיפוצים שלך לא מזמן. נראה טוב."
 
"הם משתמשים בכניסת השירות מרחוב 63 כמו שהם אמורים לעשות?"
 
אד הנהן. "בהחלט. בקושי שמענו אותם בימים האחרונים."
 
השארתי את המזוודה בדירה וירדתי במעלית בחזרה למטה לבדוק מה קורה. בשבועיים האחרונים, בזמן שאני התמזמזתי בהונולולו, חלל המשרד שלי עבר שיפוץ מלא. השיפוץ כלל איטום וצביעה של תקרות הגבס הגבוהות, והתקנת רצפות חדשות במקום רצפת הפרקט הישנה והשחוקה.
 
הפתח עדיין היה מכוסה מבפנים בניילון עבה כשנכנסתי. הרהיטים המעטים שלא העברתי לאחסון כוסו גם הם ביריעות. שיט. הם עוד לא סיימו. הקבלן הבטיח לי שעד שאשוב יישארו רק ליטושים אחרונים. פקפקתי בדבריו, ובצדק.
 
אבל כשהדלקתי אור שמחתי לראות שהלובי כבר מוכן. סוף-סוף, ערב שנה חדשה בלי הפתעות איומות לשם שינוי.
 
העפתי מבט זריז סביב ומה שראיתי מצא חן בעיניי. כשכבר עמדתי ללכת, שמתי לב לאור שהסתנן מתחת לדלת חדר תיוק קטן בקצה המסדרון.
 
בלי לייחס לזה חשיבות, הלכתי לכבות אותו.
 
עכשיו, אני מטר תשעים, תשעים ושלושה קילו, ואולי פשוט לא ציפיתי לזה, לא תיארתי לעצמי שאיתקל במישהו, אבל כשפתחתי את דלת חדר התיוק נבהלתי כמו אני לא יודע מה לראות אותה שם.
 
היא צרחה.
 
נסוגותי חזרה החוצה.
 
היא קמה, נעמדה על כיסא והתחילה לצעוק עליי כשהיא מנופפת באוויר בטלפון נייד.
 
"אני אתקשר למשטרה!" באצבעות רועדות היא חייגה אחת, ואז תשע, ונעצרה לפני הספרה האחרונה. "צא מפה מייד, אחרת אני מתקשרת!"
 
יכולתי להתנפל עליה, להעיף לה את הטלפון מהיד לפני שתקלוט שלא חייגה את הספרה האחרונה. אבל היא נראתה מבועתת, אז לקחתי עוד צעד אחורה והרמתי ידיים כאילו אני נכנע.
 
"אני לא הולך לפגוע בך." דיברתי בקול הכי מרגיע ושלֵו שיכולתי. "את לא צריכה להתקשר למשטרה. זה המשרד שלי."
 
"אני נראית לך מטומטמת? פרצת כרגע למשרד שלי."
 
"המשרד שלך? נראה לי שלקחת פנייה לא נכונה בפינת פסיכית ומשוגעת."
 
היא התנודדה על הכיסא, הרימה ידיים כדי לא לאבד שיווי משקל, ואז... החצאית שלה נפלה למטה.
 
"צא מפה!" היא התכופפה לתפוס את החצאית והרימה אותה חזרה למותניים כשהיא מפנה אליי את הגב.
 
"את לוקחת תרופות, גברתי?"
 
"תרופות? גברתי? אתה צוחק עליי?"
 
"יודעת מה?" הצבעתי על הטלפון שעדיין החזיקה. "אולי כדאי שתלחצי על האחד האחרון ותקראי למשטרה לפה. הם יוכלו להסיע אותך לבית המשוגעים שברחת ממנו."
 
היא פערה עיניים.
 
יחסית למשוגעת - עכשיו שיצא לי להסתכל כמו שצריך - היא דווקא הייתה ממש חמודה. שיער אדום-אש אסוף שנראה מתאים לאישיות הלוהטת שלה. אפילו שאם לשפוט מהמבט הרושף בעיניה הכחולות, טוב שהתאפקתי ולא אמרתי לה את זה.
 
היא לחצה על אחת והתחילה לדווח על הפשע של אדם שנכנס למשרדו שלו. "אני רוצה לדווח על שוד."
 
"שוד?" זקפתי גבה והסתכלתי סביב. הרהיטים היחידים בכל החדר היו כיסא מתקפל יחיד ושולחן מתכת מתקפל עלוב. "מה בדיוק אני גונב? את האישיות המקסימה שלך?"
 
היא תיקנה את התלונה למשטרה. "הסגת גבול. אני רוצה לדווח על הסגת גבול בפארק אווניו 575." היא השתתקה והקשיבה. "לא, לא נראה לי שהוא חמוש. אבל הוא גדול. ממש גדול. לפחות מטר שמונים. אולי יותר."
 
גיחכתי. "וחזק. אל תשכחי להגיד להם שאני גם חזק. רוצה שאעשה לך שריר? וכדאי שתגידי להם גם שיש לי עיניים ירוקות. לא כדאי שהמשטרה תבלבל ביני לבין שאר הגנבים הממש גדולים שמסתובבים במשרד שלי."
 
אחרי שניתקה היא המשיכה לעמוד על הכיסא ולנעוץ בי מבט.
 
"היה פה עכבר?" שאלתי.
 
"עכבר?"
 
"כי קפצת על הכיסא." צחקתי.
 
"זה מצחיק אותך?"
 
"האמת שכן. ואין לי שמץ של מושג למה. היה צריך לעצבן אותי מאוד לחזור הביתה מחופשה של שבועיים ולמצוא פולשת במשרד שלי."
 
"פולשת? אני לא פולשת. זה המשרד שלי. נכנסתי לפה לפני שבוע."
 
היא שוב התנדנדה קצת על הכיסא.
 
"אולי תרדי? עוד תפלי משם ותיפגעי."
 
"מאיפה לי לדעת שלא תעשה לי משהו ברגע שארד?"
 
נענעתי ראש והתאפקתי לא לצחוק. "מתוקה, תראי איזה גודל אני ואיזה גודל את. זה לא שאם תעמדי על הכיסא תהיי בטוחה יותר. אם הייתי רוצה לעשות לך משהו, כבר היית מעולפת פה על הרצפה."
 
"אני לומדת קרב מגע פעמיים בשבוע."
 
"פעמיים בשבוע? באמת? תודה על האזהרה."
 
"אתה לא צריך ללעוג לי. אולי אני דווקא יכולה לעשות לך משהו. יחסית לפולש אתה ממש לא מנומס, שתדע."
 
"רדי."
 
אחרי קרב מבטים של דקה שלמה היא ירדה מהכיסא.
 
"רואה? את בטוחה על הרצפה בדיוק כמו שהיית למעלה."
 
"מה אתה עושה פה?"
 
"לא התקשרת למשטרה, נכון? לרגע כמעט האמנתי לך."
 
"נכון. אבל אני יכולה."
 
"למה שתעשי את זה? בשביל שיעצרו אותך על פריצה והסגת גבול?"
 
היא הצביעה מטה על שולחן העבודה המאולתר שלה. רק עכשיו שמתי לב לניירות המפוזרים בכל מקום. "אמרתי לך. זה המשרד שלי. אני עובדת היום עד מאוחר כי השיפוצניקים כל-כך הרעישו שלא הצלחתי לגמור כל מה שהייתי צריכה. למה שמישהו יפרוץ פנימה כדי לעבוד בעשר וחצי בלילה בערב השנה החדשה?"
 
שיפוצניקים? השיפוצניקים שלי? משהו פה מוזר. "היית פה היום עם השיפוצניקים?"
 
"כן."
 
גירדתי את הסנטר והתלבטתי אם להאמין. "איך קוראים למנהל העבודה?"
 
"טומי."
 
שיט. היא דיברה אמת. טוב, לפחות חלק מזה חייב להיות אמיתי. "אמרת שנכנסת לפה לפני שבוע?"
 
"נכון."
 
"וממי בדיוק שכרת את המשרד?"
 
"ג'ון קוגר."
 
הגבות שלי התרוממו שתיהן בבת אחת. "ג'ון קוגר? הוא הוריד את המֶלֶנקָמפ, במקרה?"
 
"מאיפה לי לדעת?"
 
זה לא נשמע טוב. "ושילמת לג'ון קוגר הזה?"
 
"ברור. ככה זה עובד כששוכרים משרד. חודשיים פיקדון ושכירות חודש ראשון ואחרון."
 
עצמתי עיניים ונענעתי ראש. "שיט."
 
"מה?"
 
"עבדו עלייך. כמה כל זה עלה לך? חודשיים פיקדון וחודשיים שכירות? סך הכול ארבעה חודשים."
 
"עשרת אלפים דולר."
 
"בבקשה תגידי לי שלא שילמת במזומן."
 
משהו סוף-סוף נקלט אצלה, והצבע אזל מפניה היפות. "הוא אמר שהבנק שלו סגור כי מאוחר בערב והוא לא יכול לתת לי את המפתח עד שהצ'קים שלי יופקדו. אם אתן לו מזומן אוכל להיכנס ישר."
 
"שילמת לג'ון קוגר ארבעים אלף דולר במזומן?"
 
"לא!"
 
"תודה לאל."
 
"שילמתי לו עשרת אלפים במזומן."
 
"חשבתי שאמרת ששילמת לארבעה חודשים."
 
"נכון. זה היה אלפיים חמש מאות לחודש."
 
זה כבר היה מוגזם. מכל השטויות המשוגעות ששמעתי עד עכשיו, לחשוב שהיא תוכל לשכור משהו בפארק אווניו תמורת אלפיים חמש מאות בחודש היה השיא. פרצתי בצחוק.
 
"מה כל-כך מצחיק?"
 
"את לא מניו-יורק, נכון?"
 
"לא. בדיוק עברתי מאוקלהומה. איך זה קשור?"
 
התקרבתי אליה. "לא נעים לי לבשר לך, אוקלהומה, אבל הונו אותך. זה המשרד שלי. אני כאן כבר שלוש שנים. ואבא שלי היה פה בשלושים השנים שלפני זה. הייתי בחופשה בשבועיים האחרונים ושיפצתי את המשרד בזמן היעדרי. מישהו שקורא לעצמו על שם זמר עבד עלייך ולקח ממך מזומן כדי לשכור משרד שאין לו שום זכות להשכיר. לשוער קוראים אד. לכי לכניסה הראשית והוא יאשר לך כל מה שאמרתי עכשיו."
 
"זה לא ייתכן."
 
"מה את עושה, שאת צריכה משרד?"
 
"אני פסיכולוגית."
 
הושטתי יד. "אני עורך דין. תראי לי את החוזה שלך."
 
פניה נפלו. "הוא עוד לא הביא אותו. אמר שבעל הבית בחופשה בברזיל ושאני יכולה להיכנס, והוא יחזור בראשון בחודש לגבות שכר דירה ויביא לי את החוזה לחתום."
 
"נפלת קורבן להונאה."
 
"אבל שילמתי לו עשרת אלפים דולר!"
 
"זה עוד משהו שהיה אמור לעורר את חשדך. באלפיים חמש מאות בחודש אי אפשר לשכור בפארק אווניו אפילו ארון. לא נראה לך מוזר שהשגת כזה מקום תמורת גרושים?"
 
"חשבתי שהסתדרתי טוב."
 
נענעתי בראש. "בהחלט הסתדרת. כי סידרו אותך."
 
היא כיסתה את פיה בידה. "נראה לי שאני הולכת להקיא."

עוד על הספר

  • תרגום: נעה שביט
  • הוצאה: בוקטיק
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2019
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 345 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 45 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
310 דירוגים
230 דירוגים
56 דירוגים
17 דירוגים
3 דירוגים
4 דירוגים
18/4/2025

וואו, ספר כל כך עמוק ומרגש. הכתיבה פשוט מהממת. כל הספר הזה פשוט מושלם, ממליצה בחום 🫶

1
27/5/2024

ספר מתוק, מקסים, כייפי, מחמם את הלב ונותן הזדמנות לבריחה מהמציאות לעולם שבו אפשר לשקוע בסיפור אהבה מתוק. אמרי ודרו מקסימים ופשוט אי אפשר שלא להתאהב בהם.

1
30/6/2025

ספר מתוק ממש. דמויות טובות, כתיבה קלילה וזורמת. קומדיה רומנטית במיטבה.

25/6/2025

ממש טוב! כתיבה טובה, סמאטטט לוהט! ועלילה יפה

7/5/2025

איזה ספר כיפי, עושה נעים בלב

17/2/2025

חמוד ומרגש

26/1/2025

מושלם! מומלץ!

14/12/2024

קראתי בלי לעצור. סיפור מתוק שאפשר גם לצחוק תוך כדי. כתוב נהדר

19/11/2024

מושלם!!! כייפי, רומנטי, ואירוטי, זורם, התנתקות מושלמת מהמציאות. פשוט נפלא!

22/10/2024

קליל זורם מצחיק . קריאה קלילה תוך כמה שעות סיימתי..

22/10/2024

ספר חמוד ממש

21/10/2024

ספר שנון, מתוק שסיימתי תוך כמה שעות ונהנתי מכל רגע

21/10/2024

חמוד רומנטי

16/10/2024

ספר מעולה. בלי חפירות מיותרות , סקסי, רומנטי. חמוד ממש

31/8/2024

וואוו איזה ספר מקסים!!! קליל, כייפי, סקסי, מרגש ומצחיק. יש בו הכלללל. לא יכולתי להפסיק לקרא.... בהחלט מומלץ💙💙💙

21/8/2024

ממתק מהנה וכייפי!

25/3/2024

קליל ומושלם

20/2/2024

ספר מקסים, קליל, כזה שכיף לקרוא ומעלה חיוך. למרות שהוא קליל וזורם כן יש בו גם קצת עומק שמוסיף ותורם להתפתחות של הדמויות.

7/2/2024

מושלם מעולה תכף קוראת שןב

3/2/2024

ספר קליל שגרם לי לצחוק כלכך

13/1/2024

ואווו ספר מדהייםםם ממליצה ברמות

6/1/2024

ספר נהדר. כתיבה קולחת, דמויות שאוהבים, כיף לקרוא .

24/12/2023

מושלם. ספר עם עלילה ודמויות עגולות, לא מאמינה שלקח לי כל כך הרבה זמן לקרוא אותו ושהוא ישב לי בעגלה עד עכשיו!! מומלץ מאוד!!

25/11/2023

ספר מקסים!!! עפתי על הדמויות. עלילה ממש חמודה. ספר קליל, כייפי ומצחיק. ממש ממליצה.

29/10/2023

אהבתי, נחמד, משעשע

23/9/2023

הסופרת הזו לא נורמלית, היא הרסה אותי!!!! מה זה??? סיימתי עם דמעות של אושר. ספר מושלם, מצחיק, מרגש, סוף ומדליק 🔥 ממליצה

6/9/2023

ספר כייפי ומקסים ממליצה בחום

25/8/2023

ספר קליל, זורם וכייפי כמו כל הספרים שלה

23/8/2023

יש לי אותו גם במודפס וגם את כל האחרים אין על הספרים של ויקילנד ספר קליל כייפי וזורם❤

18/8/2023

וואהו הייתי במחסום קריאה התחלתי אותו ועצרתי די בהתחלה אחרי חודשיים הכרחתי את עצמי לקרוא וואהו אחד גדול ספר מושלם מרגש - ממליצה בחום

5/8/2023

מרגש. מקסים!!! אהבתי ממש

25/7/2023

מקסים 🩷

21/7/2023

מקסים, רומנטי, עם סוף טוב

8/6/2023

זה הספר השני שאני קוראת של וי קילנד וממש אוהבת את הכתיבה..ספר קליל מצחיק ממש מומלץ לסופש כייפי!!

3/6/2023

אין על וי! ספר קליל וזורם.

1/6/2023

וואווווווווווווו חד משמעית נכנס לרשימת הספרים הכי טובים שקראתי. קליל קצר מצחיק אני פשוט מאוהבת בדמויות בעלילה בהכל פשוט שלמות ואין מילה אחרת לתאר את זה חוץ ממושלם!!!!!!!!!!😍😍😍😍😍😍😍

18/5/2023

ספר כיפי, משאיר חיוך על הפנים ואי אפשר להפסיק לקרוא. מומלץ

6/4/2023

ספר מאוד יפה אהבתי מאוד לקרוא אותו

3/4/2023

מהמם. כתוב ממש טוב, זורם עם עלילה טובה.

11/3/2023

מצחיק, מומלץ מאוד

27/2/2023

קליל מקסים, שווה כל שנייה

19/2/2023

ספר קליל, כיפי, מצחיק. משאיר חיוך על הפנים

25/1/2023

ספר יפה מאוד. בלי מריחות מיותרות זורם וקליל

19/1/2023

ספר מושלם יש בו הכול,זוהי לא קומדיה רומנטית רגילה יש בו גם דרמה. ספר מצחיק וסוחף מומלץ ביותר!!!

4/1/2023

וי לא מאכזבת אף פעם. ספר מושלם, עלילה מהממת, סקסי בטירוף... מרגש כמו שרק וי יודעת... מה עוד אפשר לבקש..? תהנו.

15/12/2022

מקסים, מרגש עם הרבה הומור

7/12/2022

ספר מקסים וסקסי. מלא בחן, כמו שאר הספרים של וי קילנד. גורמים לקוראת להתאהב באהבה.

9/11/2022

ספר קליל ומתוק. הדמויות מקסימות ויש דיאלוגים שנונים ומצחיקים. נהנתי מאד, בהחלט שווה קריאה.

17/10/2022

חמוד חמוד חמוד וסקסי

5/10/2022

ספר קליל ומהנה. קשה להפסיק לקרוא! ממליצה

29/9/2022

אל תתנו לשם הספר לבלבל אתכם, סיפור מקסים ונוגע ללב כתוב בצורה יפה ומרגשת, אי אפשר להפסיק לקרוא, מומלץ בחום

28/9/2022

מקסים, אוהבת את הסופרת הזאת

20/9/2022

מושלם לא הורדתי מהיד ממולץ מאוד!

5/9/2022

מומלץ ביותר

3/9/2022

ספר מושלם. בכלל לא קומדיה רומנטית קלילה, אלא דרמה שנוגעת בבעיות שיש בזוגיות ובמיוחד כשיש קשרים מהעבר שמפריעים להווה. יש הרבה אירוטיקה יפה, יש רגש, הסיפור מרגש ומעניין. מאוד אהבתי

1/9/2022

מהמם, מתוק, זורם, מצחיק, רומנטי ועוד מחמאות! ספר שכיף לקרוא! ממליצה בחום

20/8/2022

ספר מעולה, כתוב יפה, דמויות מעניינות.

14/8/2022

קליל וכיפי

8/8/2022

אחד הטובים!! סוחף ומצחיק כתוב מדהים !! אי אפשר להניח אותו !!

13/6/2022

מקסים

18/4/2022

ספר מקסים , קליל ,משעשע היה כייף להעביר איתו את הזמן

27/2/2022

ספר עם הומור אהבה ,נחמד מאוד,קליל ,עושה מצב רוח טוב. נהנתי.

18/2/2022

אךךך איזה ספר!!!! פשוט תענוג צרוף! צחקתי מלא (בקול! ) ובסוף אפילו דמעתי קצת 😅. הוא מצטייר כספר קליל ובהחלט זורם וסוחף בקריאה (לא הצלחתי לעזוב אותו עד לסיום!) אבל יש בו הרבה מעבר. דמויות מקסימות! סיפור קטן כאילו, אבל ממש יפה ומלא הומור ופשוט עושה טוב בלב! לא הפסקתי לחייך מהדף הראשון ועד לאחר שסיימתי! תנסו! לא תתחרטו! : )

29/12/2021

מקסים!! קליל!! אי אפשר להניח מהיד!!

10/12/2021

מושלם! קצבי, אי אפשר להניח מהידיים, מצחיק ועדיין מפתיע גם ברצינות שלו. שווה קריאה למי שמחפשת משהו קליל וכיפי.

2/12/2021

ווואי איזה ספר מהמממם איזה גבר גבר סיפור מקסים מומלץ

1/12/2021

נהנתי מהספר ברמות. אי אפשר לעצור!! דמויות כייפיות וסיפור נפלא

15/11/2021

אחלה ספר , קליל וכיפי שלא עוזבים מהיד

5/11/2021

ואוו ספר פשוט מעולה!! קליל ומצחיק

16/9/2021

סיפור קליל, זורם, מעלה לא פעם חיוך, פשוט כייף לקרוא

7/9/2021

סיימתי ביום אחד

30/8/2021

משעשע,קליל,מומלץ!

27/8/2021

ספר קליל ומקסים ❤. נהנתי מאוד.

4/8/2021

מעולה! כתיבה זורמת, מצחיקה ומהנה

2/8/2021

מושלם, מצחיק,סקסי בטירוף,חצוף ומצחיק.

29/7/2021

הספר הזה פשוט מתוק. מודה שהיו שבזמן הקריאה היו דברים שהרגישו לי כאילו חזרו על עצמם (לצורך העיניין הסצנות) אבל בין כה וכה, למרות שהרגעים הללו נהנתי מהספר מאוד - שווה קריאה, מעביר את הזמן ומעלה חיוך. מומלץ

3/7/2021

ספר מקסים. לא הנחתי אותו לשניה. ממש זורם מההתחלה ועד הסוף. לא סיפור יוצא דופן אבל מאוד רומנטי ,מצחיק עם רגש,וכימיה מטורפת שמורגשת בין קריאת השורות. כל הקיטש כמעט מהז׳אנר כתובים פה אבל הם מסופרים בצורה ממש כיפית וקלילה. מאוד אהבתי.

28/6/2021

נהדר! מצחיק, קריא, זורם. פשוט נהדר! מומלץ ביותר.

22/6/2021

מהטובים בז'אנר הזה

19/6/2021

קליל וכיפי לקריאה

26/5/2021

ספר מדהים ומרגש. התקציר משדר שטחיות לא נכונה על העלילה ועל הספר עצמו. תעשו לעצמכם טובה ותקנו אותו מדהים מדהים מדהים!

26/4/2021

מהמם, לא מרוח, מצחיק, עם הרבה טרגדיות שכולם יכולים להתחבר לפחות לאחת מהן. הנאה צרופה

25/4/2021

פאקינג מדהים. אין מה להתבלבל חובה לקרוא

21/4/2021

מושלם ברמות חובה קריאה

13/4/2021

מקסים, רומנטי, שנון

24/3/2021

ספר קלאסי רומנטי אירוטי להעביר את הזמן. ממש חמוד.

18/3/2021

ספר מקסים!!

14/3/2021

מקסים מקסים מקסים!! מצחיק חמוד נוגע וכייפיי!!

4/3/2021

וואו וואו וואווו סיפור מושלםםםם. שנון,סקסי,מרגש.. צחקתי,בכיתי.. בהחלט שווה לקרוא! אפשר עוד כאלו??

27/2/2021

מתוק, קליל, זורם. מומלץ בחום.

26/2/2021

ספק מקסים מקסים מקסים! יש פה ושם טעויות כתיב.. אבל אפילו הטעויות לא פגמו בהנאה מהספר המתוק הזה!

19/2/2021

כייף של ספר - קלאסי לז'אנר ועדיין עם מסרים יותר מרומן סקסי, בלי להיות כבד מדי.

3/2/2021

מהמממם ומיוחד❤וכל מילה נוספת מיותרת🔝

18/1/2021

מקסים

14/1/2021

מדהים!

2/1/2021

מקסים ממש!

28/12/2020

אהבתי מאוד, סיימתי את הספר תוך יומיים :)

25/12/2020

ספר מושלם זורם וכיפי ממליצה ממש !!

25/11/2020

ספר מקסים. מומלץ בחום.

21/11/2020

מושלם! מרגש.. ספר מלמד פורץ דרך. התאהבתי בו מהרגע הראשון וסיימתי עם דמעות אושר. פשוט מושלם! מומלץ בחום💓

30/10/2020

בין הספרים הכי טובים שקראתי.

23/10/2020

מקסים. בין הטובים שקראתי לאחרונה. ממליצה

10/10/2020

מושלם

9/10/2020

קליל וחמוד

29/9/2020

מתוק ורומנטי

26/9/2020

ספר נעים קליל מרתק ומספק. ממליצה

15/9/2020

מושלם!!!!!!

6/9/2020

נהניתי מכל רגע. רומן מושלם. שנון, מצחיק ומרגש. רק חבל שלא ישנתי כמעט בלילה כדי לסיים אותו. אני אהיה עייפה כל היום😄

26/8/2020

כיפי, מצחיק, סקסי

18/8/2020

קליל וחמוד

14/8/2020

מדד הרומנטיות: 💜💜💜💜💜 למרות השם הדי מרתיע של הספר, זהו רומן מקסים, עם הרבה עליות וירידות,  דמויות מלאות וחזקות ודיאלוגים שנונים ומצחיקים. נהנתי מאוד מהספר. ממליצה בחום. LoveLee https://loveleebooks.blogspot.com/2020/08/blog-post_14.html

4/8/2020

לפעמים אני לא מבינה על מה כותבים פה ביקורת יש כאן בנות שנתנו כוכב אחד ושניים ולא ברור על מה. סיפור מהמם ספר נחמד מאוד כתוב בכיף. לדעתי ממש אחלה

3/8/2020

נחמד וחביב, כתוב טוב, לא כבד מדי, סקסי

22/7/2020

חמוד חמוד חמוד

20/7/2020

אחד הספרים היפים והמצחיקים שיש

20/7/2020

מקסים. גם שטותי וגם עם מסר יפה

19/7/2020

חמוד ממש. סיימתי תוך כמה שעות

18/7/2020

מעולה 🔥

27/6/2020

ממש עונג צרוף

22/6/2020

הספר הכי מושלם שיש

13/6/2020

ספר מתוק. גם מצחיק, גם רגיש וגם קליל.

6/6/2020

מקסים

24/5/2020

באמת שווה את הדירוג הגבוה. מקסים מקסים, מקסים ממש נהנתי לקרוא את הספר

7/5/2020

אהבתי! קריאה מהנה ושוטפת, סיפור מרתק עם דמויות חמודות שמעלות לך חיוך על הפנים.

7/5/2020

קליל, רומנטי, זורם

7/5/2020

ספר מקסים, סוחף ומצחיק.

6/5/2020

ספר קליל וזורם. לאוהבי הרומנטיקה שבינינו.. כתיבה קולחת ודמויות כובשות.. נהנתי מאוד ( ;

1/5/2020

ספר מצויין! רומן יפיפה עם ערכים וסיפור אהבה מיוחד, יש קשר מקסים של אב ובן ולגמרי נותנים עומק לסיפור. ממליצה!!

28/4/2020

וואו. וואו וואו וואו. ספר מדהים, מתוק ומחמם את הלב. אהבתי מאוד. ממליצה בחום.

24/4/2020

ספר מתווווק, מצחיק, מרגש, סקסי..מומלץ מאוד.

18/4/2020

נהדר!!! חמוד, שיוויוני, שנון, סקסי, ערכי.

10/4/2020

וואו נהניתי מכל רגע,קראתי אותו בנשימה אחת . סופרת מדהימה וספר מדהים עוד יותר מומלץ בטירוף!!

9/4/2020

אהבתי

31/3/2020

מתוק, מצחיק מומלץ בחום

26/3/2020

ממש חמוד

29/2/2020

אהבתי ספר מתוק יותר מוצלח מאחיו לז’אנר 😀

21/2/2020

ספר מהממם ולוהט בטירוף כל פסקה ועמוד מושלים יותר מהקודם אותו מרטיט מרגש ומסעיר ומראה לנו שאהבה אמיתי מנצחת כל פחד

14/2/2020

וואו קראתי תקציר אמרתי לעצמי אוקיי בא לי ספר צפוי ספר רומנטי ספר מצחיק יש בו הכל מהכל בעיקר מענה על השאלה הורות מהי? שווה קריאה

11/2/2020

תענוג.אי אפשר לעזוב.קולח רומנטי וסקסי.מעולה ביום חורפי מתחת לפוך.

25/1/2020

סיפור קליל וסוחף!! מומלץ!

20/1/2020

נהנתי מאוד! קליל, זורם ומצחיק

13/1/2020

וואוו וואוו ועוד פעם וואוו, כל הספר אני רק צוחקת ולא מצליחה להפסיק, בנוסף הכתיבה זורמת ואי אפשר להניח אותו מהידיים עד שמסיימים, פשוט ספר מהמם, אני ממליצה עליו בחום! הסופרת הזו נהדרת, זה הספר השני שלה שאני קוראת ואני לא יכולה לחכות לאחד הבא. פשוט מושלם!

13/1/2020

ספר ממש מצחיק ויחד עם זאת שובה

12/1/2020

מתוק, מקסים ולא סתם רומן- אלא יש גם אג׳נדה של אימוץ , של הורות ומה שמסתתר בה- וזוגיות שניה שמצליחה .... נהנתי. אהבתי. ממליצה בחום

7/1/2020

מושלם ממליצה עליו בחום רב.

5/1/2020

ספר קליל מצחיק ושנון, כזה שנשאבים אליו. ממליצה בחום.

5/1/2020

אני אוהבת מאוד את הסופרת ואת הכתיבה שלה , תמיד מושך אותי לקרוא עוד ולא להפסיק , תמיד מעניין ולא מרוח יודעת לכתוב ענייני ומרתק ! אוהבת את כל הספרים שלה

5/1/2020

נהניתי מכל רגע, ספר קליל עם עלילה והומור טוב. שווה גרם לי לחפש עוד ספרים של קילנד

4/1/2020

קליל ... חמוד...צפוי... אבל אהבתי.

19/12/2019

מעולההה!!!!

27/11/2019

ספר מצוין.

26/11/2019

חמוד, קליל ומצחיק. מומלץ!

26/11/2019

קליל ומשעשע, לגמרי אפשר להתאהב בדרו

19/11/2019

מדהים ממש כיף לקרוא !

16/11/2019

חמוווד לאללה, מצחיק, מרגש ומומלץ!

13/11/2019

ספר קליל מצחיק שכיף לקרא
מומלץ ביותר

13/11/2019

מתוק , כיפי, זורם,נהנתי!

10/11/2019

אחלה ספר יש בו קצת מכל דבר צחוק סקס והרבה אהבה

9/11/2019

נהנתי מכל רגע של קריאה. ספר קליל, זורם, מצחיק...ואפילו קצת רציני לקראת הסוף.
ממליצה בחום

8/11/2019

מומלץ מאוד

8/11/2019

ספר ממש מתוק! העטיפה והתקציר לא עושים חסד עם העלילה של הספר..

7/11/2019

מקסים ומושלם!!! נהניתי מכל רגע

12/7/2025

רומן רומנטי קליל ומתוק, עם גבר בחליפה שמוצג כקשוח אך מתגלה כנאמן ומתוק וגיבורה תמימה אך שקולה. הסיפור של דרו, עורך דין לענייני אישות שמתעסק בגירושין כל היום, ואמרי פסיכולוגית ומטפלת זוגית. המפגש של השניים הופך להיות היום הגרוע בחייה של אמרי, אבל דרו, שבכלל לא מכיר אותה נמצא שם להציל את המצב ומשם הסיפור מתפתח. גם ההיסטוריה של דרו תופסת מקום ביחסים בין השניים. לפי הכריכה, לפי הביקורות ולפי התקציר, הייתי מצפה לסיפור עם דיאלוגים שנונים ומצחיקים, גיבורה חזקה, גבר אלפא, סקס במקום העבודה.. בפועל משהו שם היה לי חסר. אין הרבה סמאט, בערך 2 סצנות קצרות וכל השאר אזכורים.

11/5/2025

קליל וכיפי.. תפרתי אותו בכמה שעות

28/2/2025

ספר חמוד, קליל, רומנטי. מומלץ לימים שרוצים להתנתק קצת :)

31/1/2025

חמוד.סוף קצת שמאלץ אפילו ביחס לז'אנר.

9/11/2024

מתוק מתוק דיאלוגים שנונים

6/11/2024

ספר מקסים !! ממש אהבתי

9/7/2024

חמוד, מעט נמרח כמו שאר הספרים של הסופרת. אבל הוא מתוק ונעים לקריאה.

22/6/2024

ספר חמוד וקליל להעביר איתו את הזמן. יש פה אהבה יפה שנבנית ומתפתחת, וגיבורה שכיף לקרוא אותה למרות שהיא קצת נאיבית, אבל לא נפלתי, לא היה פה את אפקט הוואו והפרפרים וגם פחות התלהבתי מהסמאט, די בוטה וגם קצת דוחה, פחות לטעמי.

17/3/2024

מתוק מתוק

9/3/2024

ספר נחמד, קליל וזורם

26/12/2023

כתוב טוב, קצת פחות מילים גסות אפשר היה להסתדר

27/10/2023

ספר חמוד, אהבתי את העלילה אבל הרגיש לי קצר מידי

2/5/2023

נחמד וסקסי אבל לא עמוק כמו שחשבתי כשקראתי את תגובות לפני..

9/4/2023

ספר מתוק מתוק

21/1/2023

ספר נחמד, העלילה מסקרנת אך לא באמת סוחפת. הכל די צפוי

9/10/2022

נחמד

16/9/2022

מתוק, קליל, משעשע, זורם. יכול להיות שלא אזכור הרבה ממנו כבר בקרוב, אבל הוא בהחלט מתוק. הוא לא וואו אבל הוא אחלה. קראתי ספר קודם של ווי קילנד ״לא הולם״ והוא תפס אותי הרבה יותר מזה. אבל הספר הזה בהחלט מהנה. לסיכום, שטוח אבל קליל ורומנטי.

21/9/2021

ארבע וחצי. ממתק מקסים, שנון, מצחיק, סקסי. השם הנוראי לא משקף כלל את הספר.

17/7/2021

ספר מאוד נחמד,קליל ונעים מאוד לקרוא אותו

13/7/2021

מעניין מרגש

7/4/2021

ספר מעולה, יש בו דרמה ועלילה מעניינת. נהניתי מאוד לקרוא אותו.

23/3/2021

ספר נחמד. לקח זמן להיכנס אליו... אבל הוא סוחף בסופו של דבר

18/3/2021

נחמד , וקצת צפוי ...

6/3/2021

קליל מהנה

19/2/2021

ספר יפהפה

15/2/2021

חמוד, מצחיק, קליל

12/10/2020

ספר שכיף לקרוא

25/8/2020

חמוד. צפוי. קליל. כשרוצים משהו לא מחייב הספר הזה סוגר פינה...

10/7/2020

התחיל טוב, יש בו כמה טוויסטים נחמדים אבל לקראת הסוף הוא נהיה צפוי וקצת מבאס

23/6/2020

ממש כיף לקרוא, כתיבה טובה ועלילה סוחפת

22/6/2020

חמוד

28/3/2020

חמוד, צפוי

19/12/2019

חביב ביותר

15/12/2019

אחלה ספר, קליל ונחמד

24/11/2019

ספר כל כך יפה עם קטעים מצחיקים ממליצה לקרוא בחום.כל הכבוד לסופרת פשוט מדהים ומרגש .

13/11/2019

איזה כיףף, קליל, רומנטי, סקסי😍

18/3/2025

דמויות לא משכנעות, די הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא.

30/10/2024

חמוד וחביב, אך לא יותר מזה.

26/10/2024

נחמד להעביר את הזמן משהו לא זרם בחלק מהפרקים, היה צפוי מידי

15/8/2024

לא יותר מחמוד

5/2/2024

הרעיון של הספר נחמד ודי מקורי, ההתחלה והסוף היו מעניינים ומצחיקים, כל האמצע הרבה פחות - יותר מדי מלל שנמרח ועוד ספר עם תיאורי סקס יותר מדי מוגזמים ולא הגיוניים בעליל שזה כבר מאוס לקרוא. קראתי הרבה מאוד ספרים ויש לי למה להשוות ולטעמי הציון הגבוה שיש כאן לספר הוא קצת מוגזם.

16/1/2023

הרבה מדיי תאורי סקס. סוף מהיר מדיי. גם כל נושא הגרושה שלו לא זרם לי.

22/4/2021

חמוד ומשעשע

18/4/2021

סביר, לא הבנתי על מה כל ההתלהבות

15/2/2021

חמוד, מתקתק שונה לגמרי ממה שחשבתי שיהיה מתקציר רעיון יפה אבל יכל להיות יותר כל החלק של ההתחלה מאכזב קצת האמת

16/11/2020

ספר קליל, היה נחמד לקרוא

7/2/2020

ספר נחמד, קליל,

15/1/2020

בנאלי ושטחי ומאוד מאוד דומה לספרים אחרים שלה. אבל חביב.

9/11/2019

חביב לא יותר מזה

4/4/2025

חמוד ומשעשע וקליל נהנתי בסך הכל

19/1/2024

אחרי שקראתי את התקציר והפרק הראשון הייתי בטוחה שזה ספר שלא אצליח להניח לרגע, אבל הוא היה אכזבה אחת גדולה, כתיבה שטחית , רמה נמוכה של טקסט, לא זרם לי בכלל , בשלב מסויים דילגתי כמה פרקים ועדיין לא הצלחתי להתחבר, פשוט למרוח כלום על 500 עמודים. בקיצור לא ממליצה

8/11/2019

סתם ספר

13/6/2023

מתיש. צפוי. בינוני. היא סופרת מעולה אבל הספרים שלה מתחילים להרגיש כמו פס יצור....

13/11/2022

גרוע ביותר,מלא תאורי סקס,אין בשר לסיפור ולדמויות ,תת רמה.

23/2/2022

בין הספרים שהייתי מוותרת בלי הרבה עלילה ,קטעים חוזרים על עצמם המשכתי כי אני לא אוהבת לנטוש ספר באמצע לסיכום לא מומלץ

9/2/2021

ספר מאוד משעמם לא הבנתי את כל ההתלהבות סביבו

אגומניאק וי קילנד
פרק 1
דרו
 
אני שונא את ערב השנה החדשה.
 
שעתיים בפקקים ועוד לא עברנו את ארבעה-עשר הקילומטרים הביתה מהשדה. כבר אחרי עשר בלילה. למה כל האנשים האלה לא במסיבה עכשיו? כל המתח ששבועיים בהוואי הצליחו לפוגג חזר שוב לכווץ לי את המעיים בלימוזינה שזחלה לאיטה לצפון העיר.
 
ניסיתי לא לחשוב על העבודה שאני חוזר אליה - שרשרת בלתי נגמרת של בעיות של אחרים נוסף על אלה שלי:
 
היא בגדה.
 
הוא בגד.
 
תשיג לי משמורת מלאה על הילדים.
 
היא בשום אופן לא תקבל את הבית בוויל.
 
היא רק רוצה את הכסף שלי.
 
היא לא מצצה לי כבר שלוש שנים. תקשיב, שמוק, אתה בן חמישים, קירח, נפוח ונראה כמו ביצה. היא בת עשרים ושלוש, שווה, עם ציצים צעירים כל-כך שהם כמעט מגיעים לה לסנטר. רוצה לתקן את הנישואים האלה? תחזור הביתה עם עשרת אלפים בשטרות טריים ומרשרשים ותגיד לה לרדת על הברכיים. אתה תקבל מציצה. היא תקבל כסף לבזבוזים. בוא לא נעמיד פנים שזה יותר ממה שזה באמת. לא מתאים לך? בניגוד לאשתך בקרוב-לשעבר, אני מקבל צ'קים. תרשום אותו לפקודת דרו מ' ג'אגר, עורך דין.
 
שפשפתי את העורף בתחושת קלסטרופוביה קלה במושב האחורי של האוּבֶּר והסתכלתי דרך החלון. זקנה עם הליכון עקפה אותנו.
 
"אני ארד פה," הודעתי לנהג.
 
"אבל מה עם המזוודה?"
 
כבר הייתי בדרך החוצה מהדלת האחורית. "תפתח את הבגאז'. ממילא אנחנו לא זזים."
 
התנועה לא זזה, והיינו רק שני רחובות מהבניין שלי. זרקתי לנהג טיפ של מאה דולר, הוצאתי את המזוודה מתא המטען ונשמתי עמוק את מנהטן.
 
אהבתי את העיר הזאת באותה מידה ששנאתי אותה.
 
פארק אווניו 575 היה בניין משופץ מתקופת טרום המלחמה בפינה הדרומית-מזרחית של רחוב 63 - כתובת שעושה רושם על אנשים עוד לפני שהם פוגשים אותך. מישהו שנושא את שם המשפחה שלי התגורר בבניין הזה עוד לפני שהפך לבניין דירות יוקרה במחיר מופקע. בגלל זה הותר למשרד שלי להישאר בקומת הקרקע גם כשכל העסקים האחרים סולקו משם לפני שנים. גם התגוררתי בקומה העליונה.
 
"ברוך שובך, מר ג'אגר." קידם את פניי השומר במדים ופתח לפניי את דלת הלובי.
 
"תודה, אד. פספסתי משהו כשלא הייתי?"
 
"לא. הכול כרגיל. אבל הצצתי על השיפוצים שלך לא מזמן. נראה טוב."
 
"הם משתמשים בכניסת השירות מרחוב 63 כמו שהם אמורים לעשות?"
 
אד הנהן. "בהחלט. בקושי שמענו אותם בימים האחרונים."
 
השארתי את המזוודה בדירה וירדתי במעלית בחזרה למטה לבדוק מה קורה. בשבועיים האחרונים, בזמן שאני התמזמזתי בהונולולו, חלל המשרד שלי עבר שיפוץ מלא. השיפוץ כלל איטום וצביעה של תקרות הגבס הגבוהות, והתקנת רצפות חדשות במקום רצפת הפרקט הישנה והשחוקה.
 
הפתח עדיין היה מכוסה מבפנים בניילון עבה כשנכנסתי. הרהיטים המעטים שלא העברתי לאחסון כוסו גם הם ביריעות. שיט. הם עוד לא סיימו. הקבלן הבטיח לי שעד שאשוב יישארו רק ליטושים אחרונים. פקפקתי בדבריו, ובצדק.
 
אבל כשהדלקתי אור שמחתי לראות שהלובי כבר מוכן. סוף-סוף, ערב שנה חדשה בלי הפתעות איומות לשם שינוי.
 
העפתי מבט זריז סביב ומה שראיתי מצא חן בעיניי. כשכבר עמדתי ללכת, שמתי לב לאור שהסתנן מתחת לדלת חדר תיוק קטן בקצה המסדרון.
 
בלי לייחס לזה חשיבות, הלכתי לכבות אותו.
 
עכשיו, אני מטר תשעים, תשעים ושלושה קילו, ואולי פשוט לא ציפיתי לזה, לא תיארתי לעצמי שאיתקל במישהו, אבל כשפתחתי את דלת חדר התיוק נבהלתי כמו אני לא יודע מה לראות אותה שם.
 
היא צרחה.
 
נסוגותי חזרה החוצה.
 
היא קמה, נעמדה על כיסא והתחילה לצעוק עליי כשהיא מנופפת באוויר בטלפון נייד.
 
"אני אתקשר למשטרה!" באצבעות רועדות היא חייגה אחת, ואז תשע, ונעצרה לפני הספרה האחרונה. "צא מפה מייד, אחרת אני מתקשרת!"
 
יכולתי להתנפל עליה, להעיף לה את הטלפון מהיד לפני שתקלוט שלא חייגה את הספרה האחרונה. אבל היא נראתה מבועתת, אז לקחתי עוד צעד אחורה והרמתי ידיים כאילו אני נכנע.
 
"אני לא הולך לפגוע בך." דיברתי בקול הכי מרגיע ושלֵו שיכולתי. "את לא צריכה להתקשר למשטרה. זה המשרד שלי."
 
"אני נראית לך מטומטמת? פרצת כרגע למשרד שלי."
 
"המשרד שלך? נראה לי שלקחת פנייה לא נכונה בפינת פסיכית ומשוגעת."
 
היא התנודדה על הכיסא, הרימה ידיים כדי לא לאבד שיווי משקל, ואז... החצאית שלה נפלה למטה.
 
"צא מפה!" היא התכופפה לתפוס את החצאית והרימה אותה חזרה למותניים כשהיא מפנה אליי את הגב.
 
"את לוקחת תרופות, גברתי?"
 
"תרופות? גברתי? אתה צוחק עליי?"
 
"יודעת מה?" הצבעתי על הטלפון שעדיין החזיקה. "אולי כדאי שתלחצי על האחד האחרון ותקראי למשטרה לפה. הם יוכלו להסיע אותך לבית המשוגעים שברחת ממנו."
 
היא פערה עיניים.
 
יחסית למשוגעת - עכשיו שיצא לי להסתכל כמו שצריך - היא דווקא הייתה ממש חמודה. שיער אדום-אש אסוף שנראה מתאים לאישיות הלוהטת שלה. אפילו שאם לשפוט מהמבט הרושף בעיניה הכחולות, טוב שהתאפקתי ולא אמרתי לה את זה.
 
היא לחצה על אחת והתחילה לדווח על הפשע של אדם שנכנס למשרדו שלו. "אני רוצה לדווח על שוד."
 
"שוד?" זקפתי גבה והסתכלתי סביב. הרהיטים היחידים בכל החדר היו כיסא מתקפל יחיד ושולחן מתכת מתקפל עלוב. "מה בדיוק אני גונב? את האישיות המקסימה שלך?"
 
היא תיקנה את התלונה למשטרה. "הסגת גבול. אני רוצה לדווח על הסגת גבול בפארק אווניו 575." היא השתתקה והקשיבה. "לא, לא נראה לי שהוא חמוש. אבל הוא גדול. ממש גדול. לפחות מטר שמונים. אולי יותר."
 
גיחכתי. "וחזק. אל תשכחי להגיד להם שאני גם חזק. רוצה שאעשה לך שריר? וכדאי שתגידי להם גם שיש לי עיניים ירוקות. לא כדאי שהמשטרה תבלבל ביני לבין שאר הגנבים הממש גדולים שמסתובבים במשרד שלי."
 
אחרי שניתקה היא המשיכה לעמוד על הכיסא ולנעוץ בי מבט.
 
"היה פה עכבר?" שאלתי.
 
"עכבר?"
 
"כי קפצת על הכיסא." צחקתי.
 
"זה מצחיק אותך?"
 
"האמת שכן. ואין לי שמץ של מושג למה. היה צריך לעצבן אותי מאוד לחזור הביתה מחופשה של שבועיים ולמצוא פולשת במשרד שלי."
 
"פולשת? אני לא פולשת. זה המשרד שלי. נכנסתי לפה לפני שבוע."
 
היא שוב התנדנדה קצת על הכיסא.
 
"אולי תרדי? עוד תפלי משם ותיפגעי."
 
"מאיפה לי לדעת שלא תעשה לי משהו ברגע שארד?"
 
נענעתי ראש והתאפקתי לא לצחוק. "מתוקה, תראי איזה גודל אני ואיזה גודל את. זה לא שאם תעמדי על הכיסא תהיי בטוחה יותר. אם הייתי רוצה לעשות לך משהו, כבר היית מעולפת פה על הרצפה."
 
"אני לומדת קרב מגע פעמיים בשבוע."
 
"פעמיים בשבוע? באמת? תודה על האזהרה."
 
"אתה לא צריך ללעוג לי. אולי אני דווקא יכולה לעשות לך משהו. יחסית לפולש אתה ממש לא מנומס, שתדע."
 
"רדי."
 
אחרי קרב מבטים של דקה שלמה היא ירדה מהכיסא.
 
"רואה? את בטוחה על הרצפה בדיוק כמו שהיית למעלה."
 
"מה אתה עושה פה?"
 
"לא התקשרת למשטרה, נכון? לרגע כמעט האמנתי לך."
 
"נכון. אבל אני יכולה."
 
"למה שתעשי את זה? בשביל שיעצרו אותך על פריצה והסגת גבול?"
 
היא הצביעה מטה על שולחן העבודה המאולתר שלה. רק עכשיו שמתי לב לניירות המפוזרים בכל מקום. "אמרתי לך. זה המשרד שלי. אני עובדת היום עד מאוחר כי השיפוצניקים כל-כך הרעישו שלא הצלחתי לגמור כל מה שהייתי צריכה. למה שמישהו יפרוץ פנימה כדי לעבוד בעשר וחצי בלילה בערב השנה החדשה?"
 
שיפוצניקים? השיפוצניקים שלי? משהו פה מוזר. "היית פה היום עם השיפוצניקים?"
 
"כן."
 
גירדתי את הסנטר והתלבטתי אם להאמין. "איך קוראים למנהל העבודה?"
 
"טומי."
 
שיט. היא דיברה אמת. טוב, לפחות חלק מזה חייב להיות אמיתי. "אמרת שנכנסת לפה לפני שבוע?"
 
"נכון."
 
"וממי בדיוק שכרת את המשרד?"
 
"ג'ון קוגר."
 
הגבות שלי התרוממו שתיהן בבת אחת. "ג'ון קוגר? הוא הוריד את המֶלֶנקָמפ, במקרה?"
 
"מאיפה לי לדעת?"
 
זה לא נשמע טוב. "ושילמת לג'ון קוגר הזה?"
 
"ברור. ככה זה עובד כששוכרים משרד. חודשיים פיקדון ושכירות חודש ראשון ואחרון."
 
עצמתי עיניים ונענעתי ראש. "שיט."
 
"מה?"
 
"עבדו עלייך. כמה כל זה עלה לך? חודשיים פיקדון וחודשיים שכירות? סך הכול ארבעה חודשים."
 
"עשרת אלפים דולר."
 
"בבקשה תגידי לי שלא שילמת במזומן."
 
משהו סוף-סוף נקלט אצלה, והצבע אזל מפניה היפות. "הוא אמר שהבנק שלו סגור כי מאוחר בערב והוא לא יכול לתת לי את המפתח עד שהצ'קים שלי יופקדו. אם אתן לו מזומן אוכל להיכנס ישר."
 
"שילמת לג'ון קוגר ארבעים אלף דולר במזומן?"
 
"לא!"
 
"תודה לאל."
 
"שילמתי לו עשרת אלפים במזומן."
 
"חשבתי שאמרת ששילמת לארבעה חודשים."
 
"נכון. זה היה אלפיים חמש מאות לחודש."
 
זה כבר היה מוגזם. מכל השטויות המשוגעות ששמעתי עד עכשיו, לחשוב שהיא תוכל לשכור משהו בפארק אווניו תמורת אלפיים חמש מאות בחודש היה השיא. פרצתי בצחוק.
 
"מה כל-כך מצחיק?"
 
"את לא מניו-יורק, נכון?"
 
"לא. בדיוק עברתי מאוקלהומה. איך זה קשור?"
 
התקרבתי אליה. "לא נעים לי לבשר לך, אוקלהומה, אבל הונו אותך. זה המשרד שלי. אני כאן כבר שלוש שנים. ואבא שלי היה פה בשלושים השנים שלפני זה. הייתי בחופשה בשבועיים האחרונים ושיפצתי את המשרד בזמן היעדרי. מישהו שקורא לעצמו על שם זמר עבד עלייך ולקח ממך מזומן כדי לשכור משרד שאין לו שום זכות להשכיר. לשוער קוראים אד. לכי לכניסה הראשית והוא יאשר לך כל מה שאמרתי עכשיו."
 
"זה לא ייתכן."
 
"מה את עושה, שאת צריכה משרד?"
 
"אני פסיכולוגית."
 
הושטתי יד. "אני עורך דין. תראי לי את החוזה שלך."
 
פניה נפלו. "הוא עוד לא הביא אותו. אמר שבעל הבית בחופשה בברזיל ושאני יכולה להיכנס, והוא יחזור בראשון בחודש לגבות שכר דירה ויביא לי את החוזה לחתום."
 
"נפלת קורבן להונאה."
 
"אבל שילמתי לו עשרת אלפים דולר!"
 
"זה עוד משהו שהיה אמור לעורר את חשדך. באלפיים חמש מאות בחודש אי אפשר לשכור בפארק אווניו אפילו ארון. לא נראה לך מוזר שהשגת כזה מקום תמורת גרושים?"
 
"חשבתי שהסתדרתי טוב."
 
נענעתי בראש. "בהחלט הסתדרת. כי סידרו אותך."
 
היא כיסתה את פיה בידה. "נראה לי שאני הולכת להקיא."

המלצות נוספות

עוד ספרים של וי קילנד