עדנה פואה (באנגלית: Edna B. Foa; נולדה ב-1937) היא פסיכולוגית וחוקרת ישראלית-אמריקאית, פרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת פנסילבניה. פיתחה את שיטת "חשיפה ממושכת" לטיפול בסובלים מפוסט טראומה וחרדה, המבוססת על טיפול התנהגותי וקוגניטיבי.
עדנה פואה נולדה בשנת 1937 בשכונת הדר הכרמל בחיפה, לאברהם בן-יעקב, שניהל את מחלקת הביטוח של חברת "סולל בונה", ולרבקה, עקרת בית. אחיה המבוגר ממנה ב-7 שנים, אורי, נהרג במלחמת העצמאות, במבצע מוות לפולש. עברה עם משפחתה לשכונת נווה שאנן. למדה בבית הספר הריאלי, ועם סיום הלימודים החלה ללמוד הוראה בסמינר אורנים. עם סיום לימודיה החלה לעבוד כמורה במוסד לעבריינים ברמת השרון.
בשנת 1962 קיבלה תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות מאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1970 קיבלה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת אילינוי, לשם עברה עם בעלה, שהיה מרצה אורח באוניברסיטה. באותה שנה קיבלה תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת מיזורי. לאחר לימודיה עברה לאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה.
שיטת הטיפול שלה זוכה להצלחה רבה בארצות הברית ובישראל, והיא מחלקת את זמנה בין שתי המדינות.
פואה זכתה באותות כבוד מדעיים אחדים, בין השאר: ד"ר לשם כבוד בפילוסופיה מאוניברסיטת בזל. חברות כבוד לחיים באגודה הבינלאומית לטיפולי לחץ טראומתיים, ועוד. והיא נכללת ברשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2010 של המגזין "טיים".