חרדים

חברה החרדית עומדת כיום במרכזם של דיונים סוערים במדינת ישראל. ספר זה מציב מבט חדש, רדיקלי וביקורתי על החרדיות ועל אתגריה.

הספר מציע אלטרנטיבה לרדוקציה לסוציולוגיה של החברה החרדית, וטוען כי כדי להבין את החברה החרדית יש לחשוב אותה לפני הכל באמצעות התאולוגיה, כמו גם להתייחס ברצינות לדיווח שלה על מרכזיות התורה והמצוות בעיצוב זהותה. הספר קורא תיגר על כיוונים במחקרי החרדיות והאורתודוקסיה הרואים בהן ריאקציה למודרניות בלבד, והוא מציב את החרדיות תחת הגג של המסורת והמסורתיות.

לאורך הספר עולה ההבחנה בין החרדיות כמגזר ולחרדיות כתנועה. עולה הטענה כי ההתכנסות של החרדיות אל הסקטוריאליות כורכת אותה עם פוליטיקה מקומית ומתחזקת את הדיכוטומיות הקיימות. מוצגת הקריאה להתייחס מחדש אל החרדיות כתנועה דתית ותורנית כדי להבין טוב יותר את ליבת זהותה של החברה החרדית ולהוביל לפריצת דרך בהתמודדות עם האתגרים השונים הניצבים לפתחה.

ספר זה נכתב מפרספקטיבה ביקורתית על תזת החילון שהציבה את החרדיות סביב הדיכוטומיות של דת וחילון ושל מודרניות ומסורת, בכך הוא מייצר אלטרנטיבה לשיח ההשתלבות הרווח בישראל, ומציע במקומה שותפות ישראלית רבת פנים.

מרכז חכמה הוא מרכז מחקר וחשיבה המקדם מתווה מחודש, מעבר לקוטביות בין מודרניות למסורת, במטרה להשפיע ולחולל שינוי חברתי ותרבותימנחם נאבת הוא רב, הוגה דעות וראש מרכז חכמה.

בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט  פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.

איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה"  מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים?

סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך.

הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015  ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.

ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א.  מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם". 

המאבק בין החילונים לחרדים הוא מאבק אומלל המזכיר לנו את המראה הידוע מתחום ספורט האִגרוף – לאחר המאבק בין שני המתאגרפים הם נשארים חבולים, אפם מעוך, פיהם שותת דת, עיניהם המוכות נפוחות, ורק אחד מהם יזכה להרמת ידו של השופט שיכריז בקול חלוש על "ניצחונו" כביכול. אכן, החרדים "הצליחו" למנוע את גיוס בניהם לצה"ל ולהתמיד בחינוך "עצמאי" הדן אותם לעוני ולנחשלות כלכלית. שיעור העוני לנפש בקרב החרדים הגיע בשנת 2008 ל-60 אחוז לעומת 12 אחוז בקרב כלל האוכלוסייה, למעט חרדים וערבים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הכריזו על הגדלת שיעור התעסוקה בקרב החרדים כעל משימה לאומית. אך בינתיים הם מממנים את תכנית החינוך הרגרסיבית המונעת לימודי ליבה ממאות אלפי תלמידים ואת תלותם של הוריהם בתקציב הקיום שמעניקה להם המדינה. האוכלוסייה החרדית מונה כיום כ-600 אלף נפש וחלקה באוכלוסייה הולך ועולה בגלל שיעור הילודה שהוא יותר מכפליים על שיעור הילודה של האוכלוסייה הישראלית, כולל המגזר הערבי.

יובל אליצור, עיתונאי ותיק שהתמקד עד כה בנושאי כלכלה וחברה, מעלה בספר זה רעיונות לתכנית שכלכלנים וסוציולוגים בכירים סמכו עליה את ידם. כן הוא מעלה פתרונות אפשריים לנושאים אחרים המזעזעים את החברה הישראלית: הפליית נשים, נישואים וגירושים, סכנת הפוליטיזציה בצה"ל, ושבת למנוחה ולא למאבקים.

מהפכת ההארה התחוללה ברוחו הסוערת של הראי"ה קוק אך נגנזה בכתביו. בהשפעת רעיונות הזמן החדש ולנוכח המפעל הציוני והמפגש הדרמטי עם אנשי העלייה השנייה, השתחררה בהדרגה תודעתו של הרב קוק מצמצומה החרדי־הלכתי וראתה בציונות את "ראשית צמיחת גאולתנו". על כן העז הרב להתוות דרך רוחנית חדשה על ידי מיזוג המיטב שבמסורת היהודית ובתרבות המודרנית הכללית לכלל השקפה אחדותית.

הרב קוק חָפַץ לפיכך, להנהיג את ציבורו החרדי, אשר התנגד בחריפות לציונות, דווקא להשתלבות בה. בכאב אהבתו הטיח כנגדם כי הם "קבורים בקברי החלחלה של האלוהות הדמיונית והחולנית שלהם". בתגובה הוקיעו מתנגדיו את גדולת חדשנותו הרעיונית: "עלול הוא להיות מחולל שיטה חדשה ובדויה באומה הישראלית,... סוף דבר - מלחמת ה' לנו ברב א"י קוק". 

כדי להכשיר את הלבבות לבשורתו הקים את ישיבת 'מרכז הרב'. אך לאחר מותו, בנו, הרב צבי יהודה קוק, יצר את תורת ארץ ישראל השלמה, ותלה אותה בזקנו של אביו. תורת ההארה שבכתביו הבשלים, נגנזה משום הרדיקליות שבה. מקץ שבעים שנה לפטירתו, נמצא "שמו" חקוק על דגלה של תנועה פסבדו־משיחית־פוליטית אלימה אשר התנתקה מעיקר בשורתו – "הישן יתחדש והחדש יתקדש".  

בלב מלא אהבה, בחפצו להיטיב עם הכל, קרא הראי"ה קוק לדיאלוג ערכי כולל - בין השכלה ודת, קודש וחול, אמונה ומדע, הומניזם והלכה, ובין נגלה ונסתר. רעיונותיו, תובנותיו והארותיו מהווים הזמנה לדתיים, מסורתיים וחילוניים כאחד, להמשיך במדינת ישראל את המהפכה הרוחנית הפלורליסטית שהוא ביקש לחולל. 

"יש טועים כשחושבים, שהשלום העולמי לא יבנה כי-אם על -ידי צביון אחד בדעות ובתכונות... ובאמת אינו כן, כי השלום האמיתי אי־אפשר שיבוא לעולם כי־אם דווקא על־ידי הערך של ריבוי השלום, כי הבניין יבנה מחלקים שונים,... שכל־אחד תופס מקומו וערכו..."

רומן על ספסל הישיבה מגולל את סיפורם של שני בחורי ישיבה, המכונים "הגבוה" ו"הנמוך", ואת הקשר הרומנטי העדין והמורכב המתרקם ביניהם בין כותלי הישיבה הליטאית. הסיפור מתאר בפרטי פרטים את חיי היומיום בישיבה, חושף את המתחים, השאיפות והקונפליקטים המאפיינים את עולמם של בחורי הישיבה.

במהלך העלילה מתגלה קשר נוסף, מפתיע ומטריד, בין ראש הישיבה לאחד מגיבורי הסיפור. גילוי זה משליך על מערכת היחסים בין שני הגיבורים הראשיים ומעמיק את הדרמה. כאשר ראש הישיבה מגלה את הקשר בין הבחורים, תגובתו מחוללת משבר עמוק בישיבה, המאיים לא רק על הזוג הצעיר אלא גם על מעמדו שלו כמנהיג רוחני.

הנרטיב נע בין ההווה לעבר, וחושף פרקים מעברו של ראש הישיבה כתלמיד צעיר. אירועים אלה שופכים אור על התנהגותו בהווה ועל יחסיו המורכבים עם תלמידיו. במקביל, שני גיבורי הסיפור עוברים תהליכי שינוי והתבגרות משמעותיים. "הנמוך" מושפע במיוחד מדמותו של הספרן, אדם שיצא בשאלה, אשר מעורר בו ספקות ומחשבות חדשות. השפעה זו מובילה בסופו של דבר את "הנמוך" להחלטה הדרמטית לעזוב את החברה החרדית.

הרומן מציג תמונה עשירה ומורכבת של הישיבה הליטאית ושל החברה החרדית בכללותה. הוא חושף את הקשרים הרגשיים העמוקים הנרקמים בין בחורי הישיבה, קשרים שהם עזים ומשמעותיים למרות היעדרו של ביטוי מיני. הספר בוחן בעין ביקורתית את יחסי הכוח והמרות בין ראשי הישיבה לתלמידיהם, ומאיר את האופן שבו האליטות בחברה החרדית משמרות את כוחן ומסתירות כשלים ומעשים שליליים.

דרך סיפור אהבה אינטימי זה, הרומן מספק הצצה נדירה ומרתקת אל לב ליבה של החברה החרדית, על מורכבויותיה, אתגריה והקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים המעצבים אותה. הוא מעלה שאלות נוקבות על אמונה, זהות, מסורת ושינוי, ומציג תמונה אנושית ורגישה של חיים בצל דרישות הקהילה והאמונה.

שני עולמות שונים, נפרדים, מרוחקים, נפגשים…

רחל, בת סמינר חרדית, ביתו של דיין חשוב בבית הדין, צנועה וסגורה. וכפיר מושבניק חילוני לפני גיוס המחפש את הקצוות של עצמו והעולם.

כשכפיר, נער חילוני ופרוע, רואה לראשונה את רחל, נערה חרדית ועדינה שעוברת לגור בבית ממולו, היא ההפך מכל מה שהוא מכיר והיא מחוץ להישג יד.

כשרחל פוגשת את כפיר לראשונה, משהו בו מסקרן אותה, היא לא יודעת בדיוק למה. אבל שום קשר ביניהם לא יעלה על הדעת, היא הרי חרדית, והוא חילוני.

האם כפיר ורחל יצליחו להתגבר על המכשולים שמציבים בפניהם החיים והמשפחה?

בת הדיין הוא רומן סוחף ומהפנט, שני עולמות נפגשים ובסקרנות ועדינות מחפשים את השביל המאחד. זהו ספר שיגרום לכם לחשוב עד כמה באמת אנו מסוגלים להשתנות כדי לגלות את מי שנועד לנו. 

גליה הנוקד היא חוזרת בתשובה מזה כעשרים שנה, חסידת ברסלב, מורה לאומנות בתיכון, נשואה ואמא לחמישה.
זהו ספרה השני.

עד ימי הקמת המדינה היו החרדים בתהליך של אובדן דמוגרפי. הם נראו כחברה שעומדת להיעלם, חברה שימיה הגדולים מאחוריה. אלא שדווקא אז הם החלו בבנייה מחדש של הקהילות, הישיבות והחסידויות ועברו מקמילה לפריחה. איך זה קרה? כיצד התעורר עוף החול לתחייה והחזיק מעמד מול מכבש המודרנה ומול החילון המואץ?

החרדים: דע את האוהב – מסע להכרת העולם החרדי ניגש אל הסיפור החרדי באופן שונה מן המקובל ונע בין הספרות המחקרית העשירה לבין השטח ואורח החיים החרדי. הוא מספק סקירה מאלפת על ההיסטוריה של הזרמים החרדיים ועל האידיאולוגיות שלהם ומספר את "מורשת הקרב" החרדית, ובה בעת מוליך אותנו בנבכי הסלנג וההומור החרדיים, חושף את בלוף הגיוס, פורש בפנינו את העולם המופלא של תרבות החסד האופיינית לחברה הזו ומשתף אותנו בנבכי ההווי הישיבתי.

החרדים: דע את האוהב מציע מסע-מסה להכרת העולם החרדי ומספק חוויה תרבותית ולימודית מן המעלה הראשונה ותורם תרומה של ממש להבנת זרם תוסס בתוכנו שימשיך וישפיע על כולנו גם בעשורים הבאים.

ב-25 בינואר 1999, לאחר מאמצים ממושכים, נפל דבר בישראל: כשלושים נערים חרדים גויסו לצה"ל, במסגרת המאפשרת להם לשרת במסלול קרבי תוך הקפדה על אורח חייהם כחרדים. חרדים לגורלם הוא סיפורה המרתק של הפלוגה הראשונה בגדוד הנח"ל החרדי. החיילים החרדים, שלא כחבריהם לשירות, נאלצו לשלם מחיר אישי עוד בטרם גיוסם: גורמים רבים בהנהגה החרדית התנגדו נמרצות לרעיון מחשש פן גיוסם של חרדים, לאחר עשרות שנים של פטור מוחלט מן השירות הצבאי, יביא למהפכה שתבקיע את החומה שהקימה החברה החרדית סביב עצמה. על בחורים ששקלו להתגייס הופעלו לחצים מצד הורים, מחנכים ורבנים, ורבים לא עמדו בלחץ ונסוגו מהחלטתם.

דוד זולדן חושף באומץ פרטים שלא נודעו עד כה על התהליך הארוך והמורכב שבו התגבש רעיון היחידה החרדית בצה"ל; על הפוליטיקאים שתמכו ועל אלה שהתחמקו; על הרבנים שהתלבטו, ועל ההורים שחששו כי על הבן המתגייס יוטל "אות קין" שיפריע לו בשידוך בבוא העת. הוא מספר על ההתמודדות הראשונה של הנערים החרדים עם החברה החילונית, על הפיתויים – ועל העמידה בהם.

דוד זולדן, 28, הוא בוגר המחזור הראשון של הנח"ל החרדי. כבן למשפחה חרדית מזכרון יעקב, התחנך במוסדות חרדיים ולמד בישיבה במרכז הארץ. בתום שירות החובה התגייס לצבא הקבע ושירת כרס"ר יחידה. כיום הוא משמש עיתונאי ועורך. זולדן הוא חבר תנועת "הפורום לשוויון בנטל", שחרתה על דגלה את המלחמה בהשתמטות מצה"ל.

היהדות החרדית הולכת וכובשת לעצמה מקום ונוכחות בחברה הישראלית. מקהילה קטנה שנתפסה ככת ורק מעטים התעניינו בה היא נהייתה אחת הקהילות המסוקרות והמסקרנות ביותר בארץ. ההצדקות לכך ברורות: קצב הגידול של הקבוצה מדהים; השונות שבין אורחות חייה ובין המקובל על הרוב הישראלי גדולה ביותר; ההשפעה שלה על המרחב הציבורי ועל הפוליטיקה הישראלית בולטת מאוד; ומערכת היחסים שבינה ובין הרוב הישראלי הלא חרדי מתאפיינת אפוא בקשיים ניכרים. ואולם בתוך מבול החומרים האקטואליים מחבר ספר זה מבקש להציג את העולם החרדי בחתכי רוחב ועומק. הוא מציג את ״מפת״ היהדות החרדית לסיעותיה השונות – חסידים, ליטאים וספרדים – ועוסק ביחסה של החברה החרדית לסוגיות רעיוניות מרכזיות הנוגעות לחיי כולנו: למדינה, לדמוקרטיה הישראלית ולגיוס לצבא. בכל אחד מן הפרקים הוא סוקר בקצרה את שורשיה ההיסטוריים של הקהילה הנדונה ומגיע עד ימינו, תוך כדי הבחנה בין הגוונים השונים שיש בתוך היהדות החרדית עצמה בעניינים שונים.
 
הספר כתוב מתוך גישה ביקורתית – אך מכבדת. המחבר מבקש לשלול את דימוי החרדים כגוש אחיד וסגור ולהראות שיש בו גוונים ואף מצביע על הגורמים השונים שמתוכם נוצרו גוונים אלה, בין הרוחניים ובין הארציים. המחבר מבסס את טענותיו על נתונים ועל מחקרים מעמיקים, ועם זאת ספרו מנוסח בשפה קולחת ושווה לכל נפש, שאינה מחייבת את קוראיו בידע מחקרי קודם. הוא מבקש לתת תמונה מקיפה, יסודית ומועילה.
 
פרופסור בנימין בראון הוא מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. עוסק ביהדות החרדית לגווניה, ובעיקר ביצירתה התורנית: הלכה, הגות, מוסר, חסידות והשקפה. מספריו: החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית (2011) תנועת המוסר הליטאית: אישים ורעיונות (2014).

• בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם? 

המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח.

באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי. 

החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה?

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל מכנס לראשונה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.

שנתון החברה החרדית בישראל הוא פרי עבודה משותפת של צוות חוקרים ממכון ירושלים לחקר ישראל ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, והוא הראשון בסדרה בנושא זה.

רגשות כנים על ימים עלומים היא טרילוגיה ייחודית מסוגה שאי אפשר להגדיר במילים. היא כוללת מקבץ טקסטים אישיים מאוד ומלאי כנות המגוללים את רגשות החיים עצמם, ע"פ פרשנות אישית מזן נדיר הנשאבת מעולמות אחרים.

'מיומנו של חרדי בעל כורחו' (החלק הראשון) - הוא מסמך רגשי בגוף ראשון בו נער מתבגר ורגיש, נקלע למוסדות חרדיים בעל כורחו ומתאר כיצד ניסה לבנות את ביטחונו העצמי כאאוט-סיידר, מול הוריו ומול העולם, בעזרת חיים כפולים כאיש תקשורת ויוצר.

'סחרחורות של חכמים' - הוא החלק השני בטרילוגיה בו מגולל בן דמותו של המחבר בהומור, כנות ודוק עצב ייחודי מסוגו את הקונפליקט הגדול בין היותו יוצר חופשי שהשתחרר מחייו הכפולים - לבין חיי נישואין מחייבים המשנים את עולמו.

'כנען - התימני האחרון' - החלק השלישי הנועל את הטרילוגיה הוא טקסט עיוני יותר, אופטימי וכואב גם יחד. ב'כנען' נשפכות על המחבר תובנות אישיות מפתיעות ונחרצות לגבי המבוי הסתום אליו נקלעו חייו. מתברר לו שהאושר שחיפש כל חייו בשלל אמצעים, מתגלה אט אט מתחת לאפו.

'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'.

משה פראגר היה דמות מרתקת ושונה בנוף הארץ-ישראלי לפני הקמת המדינה ואחריה. הוא פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית, והטביע את חותמו על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי.
פראגר, יליד ורשה ובשר מבשרה של יהדות פולין התוססת, סייע במבצע מורכב ומסוכן להברחתו ארצה של האדמו"ר מגור -  הרב אברהם מרדכי אלתר, ובמסגרתו יצא אף הוא מופלין והגיע לארץ ישראל בשנת 1940. תקוותו של פראגר למלט את משפחתו שנותרה בוורשה נכזבה, ולאחר שנספו כל קרוביו, ובראשם אשתו ובתו, הוא נשא את אשמת עזיבתם כל ימיו. 

מיד עם הגיעוֹ לארץ תיאר פארגר את אֵימי שלטון הנאצים מעל כל במה ובמאמרים רבים בעיתונים, ולאחר מלחמת העולם השנייה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ. עד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה במרחב הכללי, ובזה החרדי בפרט, וראה בפעילותו זו שליחות עליונה. 

בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. פועלו של פראגר וכתביו הרבים הנדונים בספר זה חושפים צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל ובין החברה החרדית.

*זכה בפרס לסופרים בראשית דרכם של משרד התרבות (והספורט).*

*נבחר לרשימה הקצרה של פרס ספיר ביכורים*

"מה צריך הורה לעשות כדי שילדיו ילכו בתלם שהוא חרש עבורם?"

יענקי וייסברג נועד ללמוד תורה. חייו נעים על הציר שבין הבית לישיבה, עד שבצוהרי יום, בדיוק בזמן שהוא עומד להחזיר את ילדיו מהגן, מגיעה שיחת טלפון המטלטלת את עולמו; אחיו ארי, שיצא בשאלה ונודה מבית ההורים עשור לפני כן, תובע זכות אחים. 
סיפורם הסוחף של יענקי וארי מעביר את הקוראים מסע המעורר שאלות, לבטים וגילויים, דרך אירועי חיים המשנים את זהות הגיבורים ומעצבים אותה מחדש. 
בעלילה רוויית השכבות, הרלוונטית כל כך לישראל של ימינו, ובשפה עשירה השואבת משפת הישיבות ומהעברית החיה של זמננו אנו, מספק הספר נקודת מבט ייחודית על אבהות, על גבריות ועל החברה החרדית בישראל.
מנימוקי ועדת השיפוט לפרס ספיר בראשות השופטת אסתר חיות:
"הדמויות, על כאביהן וחולשותיהן, משכנעות במורכבותן, והולכות ומתפתחות לאורך הספר. כל אלה עטופים בחמלה, באהבה ובעומק מחשבה."

מנימוקי ועדת השיפוט לפרס משרד התרבות ל"סופרים בראשית דרכם":
"מדובר במסמך ייחודי החשוב בפרט בימים אלה של פילוג וקיטוב, המעניק לקורא החילוני הצצה יוצאת דופן לעולם האברכים."

ד"ר דבורה ווגנר, (1969), מוסמכת בייעוץ והנחיית הורים, בעלת עסק לייעוץ ועריכה אקדמית, ועורכת ספרות. עבודת הדוקטורט שלה בנושא אבהות של אברכים חרדים היא ההשראה לספר הזה. דבורה נשואה למתי, אמא לשמונה, וסבתא לנכדים. גרה במעלה אדומים.

בצוהרי יום, באחד מרחובות השכונה החרדית בירושלים נפגשות שתי נערות – האחת חרדית והשנייה חילונית. בפגישה מקרית זו, המשנה את מסלול חייהן, מתחילה שיינה קאופמן ממאה שערים לספר את סיפור מסע חייה המרתק. מסעה ארוג בחברות נפש לרונה מהמושבה הגרמנית. 

שֶׁיְינֶה הינו סיפור על חברות בין שתי נערות הבאות מעולמות מנוגדים, המלווה אותן גם במהלך חייהן הבוגרים, שם מחכות להן עליות ומורדות עם תפניות בלתי צפויות. 
סיפור שמתפתל בין סמטאותיה הצפופות של מאה שערים, למושבה הגרמנית השקטה ומרחיק עד השכונות החרדיות בברוקלין.

מן הספר : 

הרגשתי שקיבלתי מתנה מהקדוש-ברוך-הוא. קיבלתי את רונה. וכיוון שחונכתי שלכל דבר יש סיבה, גם אם אינה גלויה לנו, ניסיתי להבין לשם מה קיבלתי מתנה כזאת. האם השם מעמיד אותי במבחן? 
"האמיני בכוחה של אמונתך, החילוניות זאת דתך, האמיני בה, הישארי רונה, אל תישברי כשמגיעים ימים קשים, הילחמי בהם."
"כי כל העולמות דומים רק התפאורה שונה," אמרה אמא וחייכה, "רק התפאורה שונה."

זהו ספרו החמישי של יהונתן ולד, מחבר "לרוץ עם אווה", "21 סיפורים קצרים", "משני עברי החלון", "אל תאיץ בגשם".   

דלילה לוי, צעירה נאה וחומרנית, מחליטה ברגע של פאניקה להינשא לרב שמחפש את דרכו ולהיות עזר כנגדו. אבל ההכרח להפוך לדמות מופת בעלת מידות טובות בקרב הקהילה מוביל אותה למערבולת של בחירות בלתי צפויות, היוצאות מכלל שליטה. בשפה רגישה להפליא, בהומור שנון ואגב תובנות מאירות עיניים פורשת בפנינו נעמי רגן את סיפורה של אשת הרב ושל הקהילה, הנאבקת להיצמד לאמונה ולערכים בתוך עולם גדוש סתירות ופיתויים מסחררים.

נעמי רגן חיה וכותבת בירושלים יותר משלושים שנה. ספריה רבי-המכר על נשים תאבות חיים בסביבה דתית זכו להצלחה בינלאומית ונמכרו בלמעלה מחצי מיליון עותקים.

“היי, אני חיים וזה יעקב אחי", אמר הפחות דוס. “מה, את עורכת הדין? את ממש צעירה", הוא אמר.
יעקב ישב בשקט ליד חיים. הוא היה נראה עצוב. העיניים שלו היו בצבע טורקיז והיה לו שיער שחור כהה ושפתיים, השם ישמור, כמה יפות.
“גם אתה נראה צעיר", החזרתי לו, “אבל אל תדאג, יש לי ניסיון של כמה שנים".
“שבו בבקשה", אמרתי והצבעתי על הכיסאות. “רוצים קפה או מים?” שאלתי.
“אני רואה שאת קונה את הקפה שלך, אז אני מבין שהקפה שלכם לא משהו", אמר חיים והצביע על קפה הטייק אווי שלי.
התחלתי לצחוק.
“צודק", עניתי, “ביקשנו מהבוסים שיקנו מכונת קפה חדשה. מקווה שהיא תגיע מהר. אז מים?” פניתי כעת אל יעקב.
“לא", הוא ענה, ונשביתי בחיוכו ובעיני הטורקיז שלו.

***
הספר מגולל את עלילותיה של אביגיל, עורכת דין חכמה וחרוצה, רווקה שמחפשת שידוך. 
היא מצליחה מאוד בעבודה שלה ויש לה משפחה חמה ואוהבת וחברות טובות, אבל כל זה לא מספיק לה – היא מרגישה שהיא חייבת, פשוט חייבת, להתחתן. היא חדורת מטרה להגשים את חלומה להינשא ולהקים בית בישראל.
אביגיל לא מתביישת בנואשות שלה לחתן, ולא מתייאשת גם כאשר היא מגלה שיעקב, הבחור עם עיני הטורקיז שעליו חלמה כל חייה, הוא למעשה גרוש ועדיין מחפש את דרכו בעולם. 
זה סיפור על אהבה טהורה ועל בחורה אמיצה, והוא מהווה הצצה לתרבות החרדית היפה והמיוחדת.

זהו ספרה הראשון של מרים בקר.

כיצד תראה מדינת ישראל כשהחרדים יהיו רוב?
שאלה זו היא נורת אזהרה בוהקת על עצם קיומנו כעם וכמדינה. אולם, בקריאה מעמיקה בספר, נצא לסיור מרתק, מחכים ומאיר עיניים בנבכי החברה החרדית. נלמד על האתגרים אך גם על הפתרונות - אלו שכבר קיימים ואלו שהמחבר מציע ואף שותף בהקמתם.

ננסה להבין: איך זה שהרמב"ם היה רופא והחרדים מתנגדים לאקדמיה? מה חשב לעצמו דוד בן גוריון כאשר פטר את החרדים משירות צבאי? האם לנשים החרדיות יש מה ללמד אותנו על פמיניזם? וכשיום אחד החרדים יציפו את שוק העבודה, האם נידרש לייצר הפרדה מגדרית?

זהו מבט מבפנים, מבט מלא כנות. המחבר לא מוותר לחרדים אך גם לא לציבור הכללי, למסורתיים ולדתיים לאומיים. הוא מעמיד את כולנו מול מראה צלולה ומאתגרת. הספר פורס תמונה רחבה הכוללת היבטים אידיאולוגיים תוך העמקה במגוון מקורות יהודיים, היבטים מחקריים ותיאור תמונת המציאות. כל אלה מתובלים בהומור ובסיפורים מעוררי מחשבה.

כשהחרדים יהיו רוב הוא ספר חובה למעצבי מדיניות, למנהלים בכירים, לחוקרים ולמי שחוששים או מתעניינים כיצד תראה מדינת ישראל כשהחרדים יהיו רוב.

איציק קרומבי הוא יזם ואיש הייטק חרדי העוסק בחקר החברה החרדית. פעיל מרכזי לשילוב חרדים בתעסוקה באמצעות תוכניות הכשרה, קידום עסקים ומיזמי חדשנות לאוכלוסייה החרדית בישראל.

הנה יומנו של ציון טהרני, בחור ספרדי בן שבע-עשרה תם וירא שמים, המתקבל במסגרת מכסת הספרדים ללימודים בישיבת אישרביץ בירושלים, ישיבה ליטאית מהוללת שבה לומדים גדולי עולם זה שנים רבות, עוד משנת התקע"ב, אז נוסדה במחוז פינסק שברוסיה הלבנה.

למרות מראהו הבהיר שעשוי לסייע לו להיטמע בין בחורי הישיבה האחרים, מתקשה ציון למצוא לו חברותא ללימוד. הוא מתוודע למשטר הקפדני ומטיל האימה של חיי הישיבה ולמאבק מר על ראשות הישיבה, גדוש תככים, עלילות והשמצות, הקורע רבים מתלמידי הישיבה לשני מחנות יריבים.

לבטיו של ציון טהרני גוברים כשיום אחד מופיע בבית המדרש בחור ספרדי חדש, עמרם ביטון, ומבקש להתקבל לישיבה.

ידיד נפש, ספרו הראשון של ארי איתן, מבוסס על סיפור שהיה וכתוב בסגנון אופייני ואותנטי. הרומן חושף את עולם הישיבות כפי שלא נחשף מעולם ומתאר בעושר, בהומור ובעברית נדירה בעוצמתה את חייהם של תלמידי הישיבות, את החולשות והיצרים, האדיקות והדבקות, הלבטים וחיבוטי הנפש.

האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? וכיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל?
"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת. 
בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.

ברומן זה, בו רב הנסתר על הגלוי, פונה הקורא אל חוויה יחודית של הכרת עולם הנפש והחיים כפי שהם מצטיירים בסיפורה של הגיבורה הראשית.
במבט מפוכח, צורב לעיתים ומרפא חולי, מקדמת איטה, גיבורת הרומאן, את התפתחותה שלה תוך שחייה העכשוויים הולכים ונישזרים בעברה ההיסטורי־יהודי.
איטה בת למשפחה חרדית ותיקה חיה בירושלים, שעה שנפשה יוצאת אל מחוזות החיים של משפחתה באירופה של טרום מלחמת־העולם השניה. ככל שתנועתה אל עבר ההשלמה עם כל שנפשה מבקשת עבורה הולכת וגוברת, כך הופך הסיפור שלפנינו לבעל עומקים ונסתרות. הקורא, המשייט עם איטה במחוזות רחוקים זוכה לחוויה שלמה וייחודית, מסע רב תהפוכות ומעשים. על גבי ציר קוטבי בו מצויים בכפיפה אחת: המוכר, המצוי, השגרתי, בעולמה הירושלמי־חרדי של  איטה —  תלמידת חכם, ישרת דרך ובעלת יכולות אנליטיות מובהקות שאינן זוכות למימושן המלא, לבין עולמה הפנימי העשיר ומעשיה המרתקים, המחברים אליה דמויות משנה ואירועים שאיש לא שיער, הקורא זוכה להכיר תהליכי צמיחה תודעתית רבים ומעשירים. הרומאן, פרי עטו של משה מאיר — פילוסוף ומשורר, משלח את הקוראים בו אל עולם גדוש צבעוניות וקסם, ראליה ומטא־ראליה הדרים בו בכפיפה אחת.

זוכה פרס הספר המצטיין מטעם האגודה הישראלית לתקשורת לשנת 2022

בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. 
ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי.
הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל. 
ד"ר מתן אהרוני הוא חבר סגל בכיר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ומרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן. אהרוני הוא אנתרופולוג של התקשורת המתמחה בתקשורת אלטרנטיבית וקהילתית ובקשר שלה לתקשורת של הזרם המרכזי. מחקריו עוסקים בדרכי הפקה, הפצה וייצוג של מיעוטים באמצעי התקשורת המסורתיים והחדשים. 

הצעה לסדר היא דרמת מתח קלילה ובלתי שגרתית, המגישה תהליכים עמוקים ועלילה מסקרנת.
לפניכם מספר ציטוטים מתוך "הצעה לסדר" (מכיל ספוילר)

החוקר שתק לרגע ארוך המום. "אתה רוצה לשנות את הממסד?"
שאל לבסוף.
שוקי עצם את עיניו, הוא התנשם עמוקות. "אני מתמודד רגע רגע עם רגשי אשמה כבדים מנשוא", אמר, "ולא רק אני צריך להרגיש שצריך שינוי! כל מי שמוכן להביט באומץ אל עצמו ואל הסביבה צריך לדעת זאת. המצב של העולם מקולקל ובלתי בריא. מידות רעות ומושחתות מניעות אותנו, ואם יש אדם צדיק מיד מחפשים אותו ומוכיחים עד כמה הוא בעצם מושחת מיסודו. אין אמון בין בני אדם, אין אמונה בעצמנו. אנחנו צריכים שינוי בעולם, כבוד החוקר, ורק מלך ישראל יוכל לתת שינוי הוגן לעם שלנו".
"מי יהיה המלך?"
*
"אני שומע אותך מסטר בלאץ הצעיר, פתח את פיך והסבר לי איך אפשר להחיל שלום בישראל", אמר רינגו סמית' בקול חביב, "רק ברשותך ינכח אתנו משתתף וירטואלי, מסטר שוקי מלכה, מישראל. המתן רגע". הוא צלצל למזכירתו, "הלנה? תתקשרי למסטר מלכה ותגידי לו להפעיל שיחת וידאו, עכשיו".
*
"הם בנו לו תיק פסיכולוגי, הם יעשו הכל כדי להפליל אותו, הם רוצים לערב אותו בעסקה לא חוקית של מכירת כלי נשק לאויבים מתוך נקודת הנחה שנתנאל הלל לא מבין בעסקאות כאלה". אמר שוקי, "האם אתה לא יכול להתקדם במדינת ישראל? מסתבר שיש להם אובססיה נגד כל אדם שמתחיל לצבור כח כלשהו". "בצדק", אמר עוזיהו, "אנשים שצוברים כח זה מתכון שעלול להוביל לאלילות". האם עוזיהו מדבר בצחוק? שוקי בוחן אותו קלות, מנסה להבין למה הוא מתכוון.
*
"שלום לך חבר כנסת יקר. שמי נתנאל הלל גרץ, ואני הפנים החדשות של המגזר החרדי", נכתב שם למול עיניו המשתאות של נתנאל הלל, "אני עובד במשכן הכנסת, ומעריך מאוד את העבודה הפרלמנטרית המאומצת של כל אחד מכם. אתם אנשים גדולים מהחיים, ואשמח לסייע לכם בכל תחום שרק תרצו. תזכרו תמיד, אני תמיד לצדכם. בשמי ובשם המגזר שלי אני רוצה לומר לכם תודה. בהערכה, נתנאל הלל". מספר הטלפון של שוקי נכתב שם. נתנאל הלל עצם לרגע את עיניו, פקח אותן וסקר את שני הצעירים שמולו, ואז הביט שוב אל הדף שבידו. לראשונה נוכח לראות עד כמה הוא בחור נאה, התמונה מחמיאה לו מאוד. או שמא מדובר בעיבוד קל של פוטושופ? הוא מנסה להתעמק קצת יותר. מי צילם אותו? ומתי? משהו נראה לו מוזר. הבחור הזה דומה לו, רק שזה לא הוא. הוא סקר בחשד את הנוכחים בחדר.
*
"נתנאל הלל, וארי, אנא הכירו זה את זה", אמר שוקי בקול חביב, לא חש בסערת המחשבות העוברת על נתנאל הלל, "נתנאל הלל, אני מקווה שהתרשמת לטובה מארי שילון, כן? ארי יקירי אתה מוזמן להכיר את נתנאל הלל היקר. אני צריך ללכת לסידורים באזור, אתם מוזמנים להכיר זה את זה, עוד נכונו לכם ימים גדולים של עשייה אדירה למען העם שלנו והארץ שלנו. אתם התקווה, הנזר והעטרה. אני סומך עליכם, בהצלחה", שוקי הלך לדרכו והשאיר את נתנאל הלל לצד הבחור המיוחד ביותר שיכול היה נתנאל הלל לשער שקיים עלי אדמות. והצעיר הזה אמור להיות הסגן שלו. איזו בדיחה לא מוצלחת.
*
"בהחלט. הרי נאמר שישראל אף-על-פי-שחטא ישראל הוא. אני חושב שעם הזמן מתברר לכולם שהעונש על החטא נמצא גם בחטא עצמו. אם אדם לדוגמה מדבר לשון הרע הוא קונה לעצמו שונאים", אמר הרב יוסף דב, "ובאמת בסך הכל כולנו יהודים ומחויבים לקל אחד. ההגדרות המגזריות 'חילונים' ו'חרדים' כל כך מצומצמות וסטראוטיפיות שזה נורא".
*
הצעקות מעירות אותו מהרהוריו. חברי הכנסת שולחים זה לכיוון זה הערות אישיות, עקיצות, מפריעים אחד לרעהו לדבר. מביך שאלו נבחרי הציבור. מצד שני, אולי עדיף להתבטא ולומר את כל מה שיש לך בלב בצורה ישירה ולא לחייך סתם חיוכים נימוסיים צבועים. דותן אמר שמדובר בהצגה הכי טובה בעיר, בעיניו בהצגות שכאלה טוב היה לו השחקנים היו מקבלים תסריט אחר. הוא עושה דרכו ליציאה מיציע הציבור, שואל את עצמו שוב מה הוא עושה באמת בבניין הכנסת. בלי יכולת להשפיע, מה יש לו לעשות כאן. "התייאשת מהר? הדיון משעמם אותך?" שאל דותן בחיוך, בעת שחלף על פניו. "משהו כזה". "אני מציע לך לבוא לראות אותם בהפסקות. היריבים הכי גדולים שאתה רואה כאן, צוחקים ביחד ומדברים כמו החברים הכי טובים".
*
על מה הספר?

נתנאל הלל רוצה לשנות את העולם לאחר שהוא נתקל במקרה של חוסר צדק מצד אנשי החוק. שוקי מלכה מחפש מזה זמן רב דמות מתאימה למהפך ממסדי שהוא מתכנן.
דרכיהם נפגשות והם יוצאים למסע משותף לכיבוש מטרותיהם השונות-דומות.
הדרך ארוכה כשברקע מתנהל מעקב מצד שרות הביטחון הכללי.
עלילת מתח קלילה, משעשעת ואמיצה שמציעה פרשנויות מעניינות לדברים שקורים סביבנו.

מגורשת הוא סיפורה של אישה חילונית שבעלה חוזר בתשובה ונוקט מהלכים קיצוניים ובלתי מתפשרים. עולמה מתהפך עליה מן הקצה אל הקצה וכך גם חייהם של ילדיה. מבני זוג מאושרים בעלי קריירות משגשגות ועם שני ילדים מוצלחים, הם מידרדרים לתהליך גירושין ארוך ומכוער. המאבק ביניהם נפרש במלוא עוצמתו לצד מאבק איתנים נוסף – בין בתי הדין הרבניים ובין בתי המשפט האזרחיים. 
הסיפור מתאר במילים מדויקות ומבלי להסתיר דבר, כיצד חבל הכפייה הדתית  מתהדק אט-אט סביב צווארה של גיבורת הסיפור על פי תוכנית שנקבעה מראש. כשהשערים הולכים וסוגרים עליה, היא מבינה שעליה לקום ולחפש מוצא. באומץ ובתושייה היא מתמודדת עם קצב אירועים מסחרר הנע בין רגעים של אהבה, ויתור, תקווה, תסכול, אלימות, מערבולת של רגשות וחוזר חלילה. היא לא נכנעת גם לנוכח הפסיקות הדרקוניות של בתי הדין הרבניים נגדה, ואינה מאבדת –  אף לא לרגע – את  שמחת החיים שלה ואת הרצון להמשיך ולחיות כאישה חילונית וכאם לילדים שנולדו למשפחה חילונית.
הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים שחוותה גיבורת הסיפור. 
כל הפרטים המזהים עברו שינוי מוחלט, אך מהלך האירועים הוא  אמת לאמיתה. זהו עוד סיפור של "הכותבים" – קבוצת אנשים  בעלי מקצועות חופשיים המעלים על הכתב קטעי-חיים אמיתיים.  סיפורים אלה מובאים בגובה העיניים, כאשר "הכותבים" משתפים את הקורא במחשבותיהם ובמסקנותיהם, מאפשרים לו למצוא  את עצמו בין המילים ויוצרים אצלו הזדהות רבה עם הגיבורים.

היא התעוררה בפתאומיות. שוב אמצע הלילה ושוב עם דמעות בעיניים. מתי היא כבר תצליח לשכוח מזה? מתי היא תחזור לחיים הרגילים בלי פחדים, בלי חרדות. רק היא בשלמות אמיתית.
אך זה היה נראה רחוק ממנה. הרי אפילו הוריה מתכחשים להכול, ואולי היא בכלל צריכה לעזוב? להשאיר את העולם הזה מאחוריה, להתחיל דף חדש רחוק מהכול, רחוק מכל מה שהכירה. 
האם רבקי תצליח למצוא את עצמה בעולם שבו הכול נראה לה אבוד? האם היא תצא מהגבולות המוכרים לה כדי לחפש מקום טוב יותר בעבורה? 
"רבקי שתקה. הוא צדק. לא הכול שחור ולבן. בכל מקום יש רע וטוב. , וטוב שלָבוש ברע ורע שלבוש בטוב". 

הספר "חצויה בשלמות" מציג בשקיפות ובכנות את ההתמודדות הפנימית האמיצה של אלה המתחילים לשאול שאלות ולחפש תשובות לצד תגובות החברה.
"חצויה בשלמות", ספר הביכורים של פרלה בוקובזה, מבוסס על חייה האישיים ושופך אור על הדרכים שבהן בחרה להתמודד עם הקושי הגדול של חייה.

בשנה וחצי האחרונות נפער קו שבר בין החברה החרדית למדינת ישראל. הוא לא היה פתאומי ובלתי צפוי. קדמו לו תהליכים שונים ולעיתים מנוגדים זה לזה: מצד אחד, תהליכים פנימיים בתוך החברה החרדית, ובכללם היווצרותה של שכבת "החרדים החדשים" ומאבקים על השתתפות במסלולי החיים של החברה הכללית. מצד שני, פעולות מטעם הממשלה והחברה האזרחית לשילוב חרדים, ובהן הפרדת מסלולים אקדמיים והקמת תוכניות תעסוקה.
השבר הזה הבהיר עד כמה נדרשת חשיבה מחודשת על ההסדרים של המדינה עם אוכלוסיות המיעוט שלה בכלל ועם החברה החרדית בפרט; ועל גבולותיה הפנימיים, מבוססי הערכים, של מדינה יהודית ודמוקרטית והמשמעות המעשית שצריכה להיות לגבולות הללו ביחסים עם חלקים שהם בשר מבשרה של המדינה, גם אם הם מתנגדים לחלק מערכיה. 
הגיליון השישי של תלם יוצא לאור אחרי שינוי משמעותי במפה הפוליטית בישראל שבעקבותיו מפלגות שמאל ציוני יושבות בקואליציה, והליכוד והמפלגות החרדיות יושבות באופוזיציה. דווקא מתוך עמדת הכוח השלטונית הזו, חייב מחנה-המרכז שמאל לעסוק עכשיו גם בשאלות נרטיביות ופוליטיות מהותיות. בחינה מעמיקה של "השאלה החרדית" וגיבוש התשובות לשאלה מהוות חלק מהתוויית כיוונם של המחנה והמדינה. 

תלם – כתב עת לשמאל ישראלי, מיסודה של קרן ברל כצנלסון, מבקש לקיים דיון מעמיק אודות האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל ולהציע תפיסה רחבה של דמותה העתידית הראויה, דרך עיסוק בשאלות יסוד, במדיניות ובאסטרטגיות פעולה ותוך מתן ביטוי לקולות חדשים ועדכניים. 

ליאורה היתה חוזרת ואומרת לנו: 'בנות, אל תיתנו לעולם הזה לבלבל אתכן. כדי להתחתן לא צריך יותר מדי, מספיק לא להידחות מהבחור ואפשר לצעוד לחופה... החילונים רודפים אחרי האשליה שהם קוראים לה 'אהבה', אבל אנחנו יודעים שיש רק אהבה אחת אמיתית וחשובה - אהבת השם.'" 

כשאמרתי לליאורה שמבחינתי אפשר להתקדם, היא הסתכלה לי לתוך העיניים ושאלה אם אני בטוחה. 
 גייסתי את כל הביטחון שבי, הסתכלתי בהחלטיות עמוק אל תוך עיניה התכולות והנהנתי בחיוב.
מה כבר יכול לקרות, חשבתי. השם איתי.

יובל בת העשרים מתחתנת עם יואל, חוזר בתשובה כמוה. אמנם אין לה אמא  - אמה נפטרה כשהיתה נערה – אבל עכשיו סוף סוף יהיו לה בעל ובית. יואל  יהיה תלמיד חכם, היא תהיה אשת חיל, וביחד יקימו משפחה ויעשו את רצון השם. 
וככה זה באמת. בהתחלה. אלא שדי מהר מתברר שהמציאות רחוקה מזו שציירה בראשה, ובלבה של יובל מתחילים לכרסם ספקות. האם השם מעמיד אותה בניסיון? האם היא חוטאת בגאווה? האם ככה יהיה תמיד?   
מקום לקרוא לו בית הוא סיפור נוגע ללב על אישה צעירה בקהילה חרדית סגורה שנאבקת למצוא נתיב של אמת.

איריס שדמי, אמא לשתיים, מתגוררת בתל אביב, עוסקת בשיווק דיגיטלי . 
מקום לקרוא לו בית הוא ספרה הראשון.

בעשורים האחרונים החברה החרדית עוברת תמורות ניכרות בכמה היבטים מכריעים: גברים חרדים רבים יותר יוצאים לעבוד; החינוך החרדי הולך ומתגוון, ובשוליו מתרבים דגמים פתוחים יותר; התקשורת החרדית נעשית חופשית יותר, אם כי עדיין כפופה למנגנוני לחץ לא מעטים; האישה החרדית מודעת יותר למקומה בביסוס הסדר החברתי הקיים; האפליה העדתית צפה ביתר חריפות; החוזרים בתשובה תופסים בהדרגה את מקומם כמגזר עצמאי למחצה; היוצאים בשאלה מתרבים, וכך גם הנוער הנושר, המידרדר לא אחת למעגל העבריינות; וההתיישבות החרדית בפריפריה הופכת למנוף התפתחות באזורים החדשים, אך במקרים מסוימים גם למוקד של מתיחות. בד בבד מסתמנות תמורות ביצירה החרדית: גוונים חדשים בלמדנות ההלכתית, ובעיקר בפסיקה ההלכתית, ויריעה הולכת ומתרחבת של ספרי הגות ומחשבה מוסיפים תוצרים חדשים לארון הספרים היהודי התורני.

כדרכה של חברה שמרנית, שום תמורה מן התמורות הללו אינה מתרחשת במהירות, ובוודאי לא בתנופת התלהבות מהפכנית. החרדים משתנים רק "בדיעבד", כשאין ברירה, ומי ששואפים לשינויים "לכתחילה", מתוך עמדה אידיאולוגית, נפלטים בדרך כלל ממעגל הלגיטימיות, או לכל הפחות נעשים חשודים. ואולם גם הם משתנים, כי אחרת אי אפשר. השינויים האלה אינם נוגעים רק "להם". ככל שהיהדות החרדית מתחזקת מבחינה מספרית, חברתית ופוליטית, כך השינויים שקורים "אצלם" נוגעים לכולנו. בשינויים הללו יש להתבונן, מצד אחד, במבט מפרק, הבוחן כל חתך לעצמו, ובה בעת, מן הצד השני, גם במבט מרוכז, המלכד את כל החתכים לתמונה שלמה. את זאת מבקש הספר הנוכחי להשיג. לאחר שהספר מדריך לחברה החרדית הציג את הגוונים הקבוצתיים ואת ההשקפות השונות שביהדות החרדית, בניגוד לדימוי השחור אחיד שלה, הספר שלפנינו מציג את הדינמיות המאפיינת חברה זו, הפעם בניגוד לדימוי הקפוא והמאובן שלה. גם ספר זה, כקודמו, כתוב במתודה אקדמית, המבססת את הטענות על נתונים, ועם זה מנוסח בשפה קולחת ושווה לכל נפש, בלא צורך בידע מחקרי קודם.

פרופ' בנימין בראון הוא עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עוסק ביהדות החרדית לגווניה, ובעיקר ביצירתה התורנית: הלכה, הגות, מוסר, חסידות והשקפה. מספריו: "החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית" (2011); "תנועת המוסר הליטאית: אישים ורעיונות" (2014); "מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים" (2017); "כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות ומשברים" (2018).