בשנת 2025, כשהתוצאות הצפויות של ההתחממות הגלובאלית היו לעובדה, וכמעט כל מיני היונקים, הציפורים, הדגים והצפרדעים נעלמו מן העולם, טירוואטר הוא שומר חיות המחמד של אליל פופ מזדקן -- צבועים, תנים, חזירי יבלות, שועלה פטאגונית, וגם שלושה אריות. ביום מבול אחד מגיעה אליו אנדריאה, נמרצת וסוחפת כמו פעם, לפני שלושים שנה, כשהיו נשואים ויחד ניסו להציל את כדור-הארץ. על סושי שפמנונים וסאקה קליפורני הם מחזירים את הקורא לימי הזוהר שלהם, הימים האחרונים של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, כשהם היו אדם וחווה בשמורת טבע, הוא חיבל בציוד כבד והיא כינסה המונים למחאה נגד הרס הסביבה, העיתונות כינתה אותו "הצבוע האנושי", וסיירה, בתו המנוחה של טירוואטר, קיננה בעץ סקוויה ענקי כדי למנוע את גדיעתו.
בשנת 2025, כשהתוצאות הצפויות של ההתחממות הגלובאלית היו לעובדה, וכמעט כל מיני היונקים, הציפורים, הדגים והצפרדעים נעלמו מן העולם, טירוואטר הוא שומר חיות המחמד של אליל פופ מזדקן -- צבועים, תנים, חזירי יבלות, שועלה פטאגונית, וגם שלושה אריות. ביום מבול אחד מגיעה אליו אנדריאה, נמרצת וסוחפת כמו פעם, לפני שלושים שנה, כשהיו נשואים ויחד ניסו להציל את כדור-הארץ. על סושי שפמנונים וסאקה קליפורני הם מחזירים את הקורא לימי הזוהר שלהם, הימים האחרונים של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, כשהם היו אדם וחווה בשמורת טבע, הוא חיבל בציוד כבד והיא כינסה המונים למחאה נגד הרס הסביבה, העיתונות כינתה אותו "הצבוע האנושי", וסיירה, בתו המנוחה של טירוואטר, קיננה בעץ סקוויה ענקי כדי למנוע את גדיעתו.
ב-1981 הציב הפסל ריצ׳רד סרה (2024-1938) את העבודה Tilted Arc (קשת מוטה), חומה בגובה 3.7 מטר ובאורך 37 מטר עשויה לוחות מתכת קורטן, בכיכר הפדרלית שבמנהטן, ובזאת שינה את המבט על אמנות רחוב ועל מרחב ציבורי. שמונה שנים אחרי הקמתו, הוסר הפסל. המשתמשים במרחב טענו שהאמנות מחבלת בשימוש בו, ובית המשפט ציווה לפנותו.
שאלת הבעלות על המרחב ועל הביטוי של הרעיון הדמוקרטי בו והשאלה כיצד מאפשר ואף מעודד השימוש במרחב את ביטויו של הרעיון הדמוקרטי המופשט הן שאלות מורכבות. המחאות הנרחבות שפרצו בעקבות ההפיכה המשפטית ומלחמת 7 באוקטובר מחייבות דיון מעמיק בשאלות אלה.
ספר זה מציג כמה מבטים על הקשר בין דמוקרטיה ומרחב כפי שהוא בא לידי ביטוי בהפגנות, בשיבושים מרחביים, בדמיונות מרחביים, במרחב הקהילתי, במרחב העירוני, במרחב הפרטי ובמרחב הווירטואלי. הכותבות והכותבים בוחנים מבחר מהלכים שמבטאים – ביחד ולחוד – כיצד נטועה הדמוקרטיה בלב האנשים ובמרחב ואיך מקיימים אותה ונאבקים עליה אל מול המחנק הגובר כאן ובמקומות אחרים.
ב-1981 הציב הפסל ריצ׳רד סרה (2024-1938) את העבודה Tilted Arc (קשת מוטה), חומה בגובה 3.7 מטר ובאורך 37 מטר עשויה לוחות מתכת קורטן, בכיכר הפדרלית שבמנהטן, ובזאת שינה את המבט על אמנות רחוב ועל מרחב ציבורי. שמונה שנים אחרי הקמתו, הוסר הפסל. המשתמשים במרחב טענו שהאמנות מחבלת בשימוש בו, ובית המשפט ציווה לפנותו.
שאלת הבעלות על המרחב ועל הביטוי של הרעיון הדמוקרטי בו והשאלה כיצד מאפשר ואף מעודד השימוש במרחב את ביטויו של הרעיון הדמוקרטי המופשט הן שאלות מורכבות. המחאות הנרחבות שפרצו בעקבות ההפיכה המשפטית ומלחמת 7 באוקטובר מחייבות דיון מעמיק בשאלות אלה.
ספר זה מציג כמה מבטים על הקשר בין דמוקרטיה ומרחב כפי שהוא בא לידי ביטוי בהפגנות, בשיבושים מרחביים, בדמיונות מרחביים, במרחב הקהילתי, במרחב העירוני, במרחב הפרטי ובמרחב הווירטואלי. הכותבות והכותבים בוחנים מבחר מהלכים שמבטאים – ביחד ולחוד – כיצד נטועה הדמוקרטיה בלב האנשים ובמרחב ואיך מקיימים אותה ונאבקים עליה אל מול המחנק הגובר כאן ובמקומות אחרים.
קאט, אישה צעירה בפלורידה, שארוסה מסרב לכלב חתול או תינוק, נופלת בקסמו של פיתון שעיניו זוהרות כמו יהלומים ומקווה שהוא המפתח שיאפשר לה להיות משפיענית ויפיג את השעמום בחייה רצופי הגשמים והשטפונות. אחיה, קופר, חוקר את ההיעלמות ההדרגתית של החרקים בקליפורניה הרותחת מחום ומשמיע נבואות שחורות על האסון הסביבתי הממשמש ובא, ואולי כבר הגיע. אימם, אוטילי, מפתחת מתכונים על בסיס חרקים, רודה את הדבש של דבוריה וממחזרת כל מה שאפשר.
הדרמה המשפחתית המטלטלת, המתחוללת על רקע סופות הוריקן ושריפות קטלניות, הופכת בכתיבתו המופלאה של ת.ק. בויל לדיוקן ביקורתי ושנון של החברה האמריקאית החומרנית ולאזהרה מפני הצפוי לנו על פני כדור הארץ. בין בצורת ומבול, בין דבורים ונחשים המשמשים כחיות מחמד, ובין אסונות אנושיים מזעזעים שמיים כחולים בוחן את היחסים המורכבים והשבירים בין בני האדם לסביבתם, שדומה שיכולים רק להחמיר.
ת.ק. בויל גדל בצפון מדינת ניו יורק ומתגורר בקליפורניה. הוא לימד באוניברסיטת דרום קליפורניה, ופרסם 18 רומנים ותריסר קבצי סיפורים, שתורגמו לשפות רבות. שמיים כחולים הוא ספרו החמישי הרואה אור בעברית, אחרי מסך הטורטייה (2001), ידיד האדמה (2004), המעגל הפנימי (2004), והנשים (2012).
"חץ שחור של אימה העולה על כל דמיון עומד במרכז הרומן... בויל גורם לנו לבחון את 'העצב הבל יתואר ששוכן בליבו של כל דבר' לצד יופיו המופלא של העולם" - אני פרו, חדשות הספנות
קאט, אישה צעירה בפלורידה, שארוסה מסרב לכלב חתול או תינוק, נופלת בקסמו של פיתון שעיניו זוהרות כמו יהלומים ומקווה שהוא המפתח שיאפשר לה להיות משפיענית ויפיג את השעמום בחייה רצופי הגשמים והשטפונות. אחיה, קופר, חוקר את ההיעלמות ההדרגתית של החרקים בקליפורניה הרותחת מחום ומשמיע נבואות שחורות על האסון הסביבתי הממשמש ובא, ואולי כבר הגיע. אימם, אוטילי, מפתחת מתכונים על בסיס חרקים, רודה את הדבש של דבוריה וממחזרת כל מה שאפשר.
הדרמה המשפחתית המטלטלת, המתחוללת על רקע סופות הוריקן ושריפות קטלניות, הופכת בכתיבתו המופלאה של ת.ק. בויל לדיוקן ביקורתי ושנון של החברה האמריקאית החומרנית ולאזהרה מפני הצפוי לנו על פני כדור הארץ. בין בצורת ומבול, בין דבורים ונחשים המשמשים כחיות מחמד, ובין אסונות אנושיים מזעזעים שמיים כחולים בוחן את היחסים המורכבים והשבירים בין בני האדם לסביבתם, שדומה שיכולים רק להחמיר.
ת.ק. בויל גדל בצפון מדינת ניו יורק ומתגורר בקליפורניה. הוא לימד באוניברסיטת דרום קליפורניה, ופרסם 18 רומנים ותריסר קבצי סיפורים, שתורגמו לשפות רבות. שמיים כחולים הוא ספרו החמישי הרואה אור בעברית, אחרי מסך הטורטייה (2001), ידיד האדמה (2004), המעגל הפנימי (2004), והנשים (2012).
"חץ שחור של אימה העולה על כל דמיון עומד במרכז הרומן... בויל גורם לנו לבחון את 'העצב הבל יתואר ששוכן בליבו של כל דבר' לצד יופיו המופלא של העולם" - אני פרו, חדשות הספנות
עליזה, מתרגמת מחוננת מעברית לאנגלית, נגררת לעסקת חליפין משונה עם סופר מתחיל. קרן ובועז, זוג ישראלים החיים בקליפורניה, מתקשים למצוא מקום לאורח לא קרוא. אביבה, ציירת חובבת, לוקחת את נכדתה לסיור אמנות בוונציה שהיא תולה בו תקוות גדולות גם לגבי עתידה שלה.
אלו שלושה סיפורי התבגרות מאוחרת. הדמויות עומדות בהתנסות שקיוו להימנע ממנה – ולומדות, מתוך רגעי ההתנסות, איזו אמת יסודית שחמקה מהם עד כה.
בקובץ הנובלות החדש מאיה ערד ממשיכה ומשכללת את יצירתה. אלו נובלות מרוכזות, מבריקות, מערערות. מעבר לתחכום ולהומור שלהם מצפים כבר קוראיה ניכר כאן דגש חדש. הסיפורים מעמידים במרכזם שאלות בסיסיות של טוב ורע, חוסר שוויון, העדר צדק. לכל אלה, מאיה ערד מסרבת להמציא פתרונות קלים וחד-משמעיים. אלו סיפורים שאי אפשר להניח הצידה – סיפורים, שימשיכו וילוו את קוראיהם ימים ארוכים.
תמורה נאותה הוא ספרה האחד עשר של מאיה ערד, כלת פרס ניומן לספרות עברית לשנת 2024, בהוצאת חרגול. קדמו לו רבי מכר כמו מקום אחר ועיר זרה, שבע מידות רעות, העלמה מקזאן ושנים טובות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית כאחת היוצרות האהובות והבולטות כיום.
עליזה, מתרגמת מחוננת מעברית לאנגלית, נגררת לעסקת חליפין משונה עם סופר מתחיל. קרן ובועז, זוג ישראלים החיים בקליפורניה, מתקשים למצוא מקום לאורח לא קרוא. אביבה, ציירת חובבת, לוקחת את נכדתה לסיור אמנות בוונציה שהיא תולה בו תקוות גדולות גם לגבי עתידה שלה.
אלו שלושה סיפורי התבגרות מאוחרת. הדמויות עומדות בהתנסות שקיוו להימנע ממנה – ולומדות, מתוך רגעי ההתנסות, איזו אמת יסודית שחמקה מהם עד כה.
בקובץ הנובלות החדש מאיה ערד ממשיכה ומשכללת את יצירתה. אלו נובלות מרוכזות, מבריקות, מערערות. מעבר לתחכום ולהומור שלהם מצפים כבר קוראיה ניכר כאן דגש חדש. הסיפורים מעמידים במרכזם שאלות בסיסיות של טוב ורע, חוסר שוויון, העדר צדק. לכל אלה, מאיה ערד מסרבת להמציא פתרונות קלים וחד-משמעיים. אלו סיפורים שאי אפשר להניח הצידה – סיפורים, שימשיכו וילוו את קוראיהם ימים ארוכים.
תמורה נאותה הוא ספרה האחד עשר של מאיה ערד, כלת פרס ניומן לספרות עברית לשנת 2024, בהוצאת חרגול. קדמו לו רבי מכר כמו מקום אחר ועיר זרה, שבע מידות רעות, העלמה מקזאן ושנים טובות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית כאחת היוצרות האהובות והבולטות כיום.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְלִים מִפְלֶשְׁבֶּקִים לִזְמַנִּים שֶׁבָּהֶם הֵם לָקְחוּ אָסִיד, לִי יֵשׁ פְלֶשְׁבֶּקִים לַפַּעַם הַהִיא שֶׁבָּהּ לָקַחְתִּי סְטֶרוֹאִידִים וְיָשַׁנְתִּי שְׁעָתַיִם בְּלַיְלָה בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ וָחֵצִי. הָיִיתִי אָז כָּלְ כָּךְ מַאנִית שֶׁהָיָה לִי חָתוּם וּמָנוּי וּבָרוּר שֶׁאֲנִי צִפּוֹר שִׁיר נְסִיכִית שֶׁחַיָּה בְּאַרְמוֹן יָרֹק־עַד. עַכְשָׁו כָּל שִׂמְחָה מַגְבִּיהָה מִדַּי מַבְהִילָה אוֹתִי וּמַרְגִּישָׁה כּוֹזֶבֶת, וְכָל דָּאוּן מַזְכִּיר לִי אֶת הַנְּפִילָה רֶגַע לִפְנֵי אַבְחָנַת הַשִּׁתּוּק בֶּעָקֵב וּבַקַּרְסֹל, וְאֵיךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר לֹא אָקוּם בְּכוֹחוֹת עַצְמִי יוֹתֵר לְעוֹלָם. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא נַחוּם־תָּקוּם. לַטּוֹב וְלָרַע. לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁזֶּה הַמְּחִיר עַל לֵב מְשׁוֹרְרִי פָּתוּחַ שֶׁמְּלוֹא רוּחוֹת תֵּבֵל עוֹבְרוֹת דַּרְכּוֹ וְכָל אַחַת מַשְׁאִירָה עִקְבָה: עֲנַף עֵץ אֹרֶן, כְּנַף נַחְלִיאֵלִי, תַּחֲרוּת, תְּשׁוּאוֹת, הִתְחַשְׁבְּנוּת, כּוֹכָבִים נוֹפְלִים בְּנִצְנוּצָם, שׁוֹט הַלְקָאָה. הַכֹּל נִרְשָׁם בִּי וּמִפַּעַם לְפַעַם הַנֶּפֶשׁ מַדְהִירָה אוֹתִי מַהֵר וְחָזָק בֵּין הַיי לְדָאוּן. מִפַּעַם לְפַעַם. וּמָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה זֶה פָּשׁוּט לִשְׁמֹר עַל פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת בֶּנְאָדָמִיּוֹת בְּסִיסִיּוֹת, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת בָּאִמּוּן הַשְּׁבוּעִי שֶׁל הַפִיזְיוֹתֶרַפְּיָה עַל שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי – לְהַצְלִיחַ לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַט לְאַט לְאַט בְּתוֹךְ הַבָּלַנְס הֶעָדִין שֶׁל הַחַיִּים, רַק עִם הַרְבֵּה פָּחוֹת שִׂנְאָה עַצְמִית בַּדֶּרֶךְ.
בספרה השלישי, לצאת מהגוף, מספרת נעם פרתום על השנים הקשות והיפות בחייה: הגילוי שהיא חולה בטרשת נפוצה, ההתמודדות עם המחלה, ותהומות האימה שהיא צללה לתוכם אך גם נחלצה מהם לטובת החלמה והגשמת מאוויי הלב, ממש כמו עוף החול שקם לתחייה מתוך הכאוס.
נעם פרתום היא משוררת, פרפורמרית, עורכת ספרותית, מוזיקאית, יוצרת רדיו ופודקאסטים ומנחת סדנאות כתיבה בארץ ובעולם. זוכת פרס רמת גן לספרות, פרס שרת התרבות, פרס ראש הממשלה, פרס אביב ועיטור אנדרסן הבינלאומי לתרגום.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְלִים מִפְלֶשְׁבֶּקִים לִזְמַנִּים שֶׁבָּהֶם הֵם לָקְחוּ אָסִיד, לִי יֵשׁ פְלֶשְׁבֶּקִים לַפַּעַם הַהִיא שֶׁבָּהּ לָקַחְתִּי סְטֶרוֹאִידִים וְיָשַׁנְתִּי שְׁעָתַיִם בְּלַיְלָה בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ וָחֵצִי. הָיִיתִי אָז כָּלְ כָּךְ מַאנִית שֶׁהָיָה לִי חָתוּם וּמָנוּי וּבָרוּר שֶׁאֲנִי צִפּוֹר שִׁיר נְסִיכִית שֶׁחַיָּה בְּאַרְמוֹן יָרֹק־עַד. עַכְשָׁו כָּל שִׂמְחָה מַגְבִּיהָה מִדַּי מַבְהִילָה אוֹתִי וּמַרְגִּישָׁה כּוֹזֶבֶת, וְכָל דָּאוּן מַזְכִּיר לִי אֶת הַנְּפִילָה רֶגַע לִפְנֵי אַבְחָנַת הַשִּׁתּוּק בֶּעָקֵב וּבַקַּרְסֹל, וְאֵיךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר לֹא אָקוּם בְּכוֹחוֹת עַצְמִי יוֹתֵר לְעוֹלָם. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא נַחוּם־תָּקוּם. לַטּוֹב וְלָרַע. לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁזֶּה הַמְּחִיר עַל לֵב מְשׁוֹרְרִי פָּתוּחַ שֶׁמְּלוֹא רוּחוֹת תֵּבֵל עוֹבְרוֹת דַּרְכּוֹ וְכָל אַחַת מַשְׁאִירָה עִקְבָה: עֲנַף עֵץ אֹרֶן, כְּנַף נַחְלִיאֵלִי, תַּחֲרוּת, תְּשׁוּאוֹת, הִתְחַשְׁבְּנוּת, כּוֹכָבִים נוֹפְלִים בְּנִצְנוּצָם, שׁוֹט הַלְקָאָה. הַכֹּל נִרְשָׁם בִּי וּמִפַּעַם לְפַעַם הַנֶּפֶשׁ מַדְהִירָה אוֹתִי מַהֵר וְחָזָק בֵּין הַיי לְדָאוּן. מִפַּעַם לְפַעַם. וּמָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה זֶה פָּשׁוּט לִשְׁמֹר עַל פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת בֶּנְאָדָמִיּוֹת בְּסִיסִיּוֹת, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת בָּאִמּוּן הַשְּׁבוּעִי שֶׁל הַפִיזְיוֹתֶרַפְּיָה עַל שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי – לְהַצְלִיחַ לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַט לְאַט לְאַט בְּתוֹךְ הַבָּלַנְס הֶעָדִין שֶׁל הַחַיִּים, רַק עִם הַרְבֵּה פָּחוֹת שִׂנְאָה עַצְמִית בַּדֶּרֶךְ.
בספרה השלישי, לצאת מהגוף, מספרת נעם פרתום על השנים הקשות והיפות בחייה: הגילוי שהיא חולה בטרשת נפוצה, ההתמודדות עם המחלה, ותהומות האימה שהיא צללה לתוכם אך גם נחלצה מהם לטובת החלמה והגשמת מאוויי הלב, ממש כמו עוף החול שקם לתחייה מתוך הכאוס.
נעם פרתום היא משוררת, פרפורמרית, עורכת ספרותית, מוזיקאית, יוצרת רדיו ופודקאסטים ומנחת סדנאות כתיבה בארץ ובעולם. זוכת פרס רמת גן לספרות, פרס שרת התרבות, פרס ראש הממשלה, פרס אביב ועיטור אנדרסן הבינלאומי לתרגום.
חלוצה נלהבת המאוהבת עד כלות בברל כצנלסון ומצטיינת יותר בחדות המחשבה מאשר בעבודת כפיים; מייסדת כתב עת מהפכני לפועלות ומבקרת ספרות מלומדת ומושחזת; רעייתו של זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל, שפרנס רכילות על יחסיו הרומנטיים עם רחל המשוררת ועם גולדה מאיר; אמא אומללה לילדה לקויה מאוד, המתייסרת ואינה מוצאת מנוח. אישה רבת פעלים שרבות נושאות אליה עיניים אך מבטה תמיד מושפל.
הרומן ההיסטורי הפועלות מגולל את עלילת החיים האינטימיים של רחל כצנלסון-שזר, המאור הגדול של העלייה השניה, מזריחה ועד לדעיכה. סיפורה של הדמות הנערצת בחוגי הספרות העברית המתחדשת שזור בסיפוריהן של חברותיה לדרך החתחתים, שותפותיה למפעל ספרותי ועיתונאי חלוצי שביקש להעניק במה לקולותיהן של נשות העלייה השנייה והשלישית.
בין היוצרות שלוקחות חלק בעלילת הרומן אפשר למצוא כותבות כדבורה דיין, אווה טבנקין ובתיה ברנר, אשר למרות כשרונן הגדול נודעו – ממש כרחל עצמה – בעיקר בזכות הגברים בחייהן שהכזיבו ואיכזבו. בתפקיד אורחת הכבוד מפציעה גם רחל המשוררת, שאיתה יש לרחל כצנלסון חשבון נוקב.
הפועלות, ספרה השביעי של נילי לנדסמן (מחברת הרומנים "נערתו", "הרומן הרומנטי שלי", "בטוב וברע" ו"הבת האובדת"), מתבסס על תחקיר מעמיק אך מרשה לעצמו הפלגות דמיון שחותרות למעמקי הדמויות וגורלן.
חלוצה נלהבת המאוהבת עד כלות בברל כצנלסון ומצטיינת יותר בחדות המחשבה מאשר בעבודת כפיים; מייסדת כתב עת מהפכני לפועלות ומבקרת ספרות מלומדת ומושחזת; רעייתו של זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל, שפרנס רכילות על יחסיו הרומנטיים עם רחל המשוררת ועם גולדה מאיר; אמא אומללה לילדה לקויה מאוד, המתייסרת ואינה מוצאת מנוח. אישה רבת פעלים שרבות נושאות אליה עיניים אך מבטה תמיד מושפל.
הרומן ההיסטורי הפועלות מגולל את עלילת החיים האינטימיים של רחל כצנלסון-שזר, המאור הגדול של העלייה השניה, מזריחה ועד לדעיכה. סיפורה של הדמות הנערצת בחוגי הספרות העברית המתחדשת שזור בסיפוריהן של חברותיה לדרך החתחתים, שותפותיה למפעל ספרותי ועיתונאי חלוצי שביקש להעניק במה לקולותיהן של נשות העלייה השנייה והשלישית.
בין היוצרות שלוקחות חלק בעלילת הרומן אפשר למצוא כותבות כדבורה דיין, אווה טבנקין ובתיה ברנר, אשר למרות כשרונן הגדול נודעו – ממש כרחל עצמה – בעיקר בזכות הגברים בחייהן שהכזיבו ואיכזבו. בתפקיד אורחת הכבוד מפציעה גם רחל המשוררת, שאיתה יש לרחל כצנלסון חשבון נוקב.
הפועלות, ספרה השביעי של נילי לנדסמן (מחברת הרומנים "נערתו", "הרומן הרומנטי שלי", "בטוב וברע" ו"הבת האובדת"), מתבסס על תחקיר מעמיק אך מרשה לעצמו הפלגות דמיון שחותרות למעמקי הדמויות וגורלן.
אישה כבת ארבעים נוסעת עם זוג ידידים לסוף שבוע בבקתה באלפים האוסטרים. הידידים יורדים בערב לכפר הסמוך ולמחרת בבוקר היא מגלה באֵימה שקיר שקוף ובלתי חדיר התייצב בינה ובין שאר העולם. מצידו האחד של הקיר קפאו והתאבנו כל היצורים החיים, ומצידו האחר נותרה היא והכלב המסור של בעלי הבקתה. עם הזמן מסתבר שבהרים ובעמקים המוקפים בקיר השקוף נותרו בעלי חיים, אבל לא בני אדם, ושבעבודה קשה היא יכולה לשרוד – היא מגדלת תפוחי אדמה, צדה חיות בר, מאכילה וחולבת את הפרה שאימצה אותה ונקשרת לחתולה שפלשה לחייה.
אבל זה איננו סיפור הישרדות בטבע: זהו מסע של גילוי עצמי של אישה, שתוך כדי מאבק יומיומי ברעב, בקור ובבדידות, לומדת להכיר את יכולותיה ואת רגשותיה, בפעם הראשונה בחייה מבינה שהיא לבדה אחראית על מעשיה ושאפשר לראות אחרת את החיים וגם את המוות. החיבה העמוקה כלפי בעלי החיים, התלות ההדדית בינה לביניהם ויחסיה עם הטבע הסובב אותה מעלים שאלות נוקבות על מקומם ואחריותם בעולם של האדם בכלל, ושל האישה בפרט.
מרלן האוסהופר נולדה ב-1920 ונפטרה ב-1970 באוסטריה. ספרה הראשון ראה אור ב-1955, והיא זכתה במספר פרסים ספרותיים. הקיר, שנכתב ב-1963, הוא הרומן המפורסם ביותר שלה. זהו ספרה הראשון של האוסהופר הרואה אור בעברית.
"הקיר הוא רומן נפלא... לעתים רחוקות אפשר לומר שרק אישה הייתה יכולה לכתוב ספר מסויים, אבל נשים באופן מיוחד יבינו את התמסרותה האוהבת של הגיבורה לפרטים של ההתמודדות היומיומית, כאשר כל יום הוא ניצחון על מה שעלול להרוס הכל"
- דוריס לסינג
"ספרה של האוסהופר הוא אחת היצירות הפמיניסטיות המעמיקות של המאה העשרים"
- האטלנטיק
"כאילו נועד לגילוי על ידי כל דור מחדש"
- הניו יורקר
אישה כבת ארבעים נוסעת עם זוג ידידים לסוף שבוע בבקתה באלפים האוסטרים. הידידים יורדים בערב לכפר הסמוך ולמחרת בבוקר היא מגלה באֵימה שקיר שקוף ובלתי חדיר התייצב בינה ובין שאר העולם. מצידו האחד של הקיר קפאו והתאבנו כל היצורים החיים, ומצידו האחר נותרה היא והכלב המסור של בעלי הבקתה. עם הזמן מסתבר שבהרים ובעמקים המוקפים בקיר השקוף נותרו בעלי חיים, אבל לא בני אדם, ושבעבודה קשה היא יכולה לשרוד – היא מגדלת תפוחי אדמה, צדה חיות בר, מאכילה וחולבת את הפרה שאימצה אותה ונקשרת לחתולה שפלשה לחייה.
אבל זה איננו סיפור הישרדות בטבע: זהו מסע של גילוי עצמי של אישה, שתוך כדי מאבק יומיומי ברעב, בקור ובבדידות, לומדת להכיר את יכולותיה ואת רגשותיה, בפעם הראשונה בחייה מבינה שהיא לבדה אחראית על מעשיה ושאפשר לראות אחרת את החיים וגם את המוות. החיבה העמוקה כלפי בעלי החיים, התלות ההדדית בינה לביניהם ויחסיה עם הטבע הסובב אותה מעלים שאלות נוקבות על מקומם ואחריותם בעולם של האדם בכלל, ושל האישה בפרט.
מרלן האוסהופר נולדה ב-1920 ונפטרה ב-1970 באוסטריה. ספרה הראשון ראה אור ב-1955, והיא זכתה במספר פרסים ספרותיים. הקיר, שנכתב ב-1963, הוא הרומן המפורסם ביותר שלה. זהו ספרה הראשון של האוסהופר הרואה אור בעברית.
"הקיר הוא רומן נפלא... לעתים רחוקות אפשר לומר שרק אישה הייתה יכולה לכתוב ספר מסויים, אבל נשים באופן מיוחד יבינו את התמסרותה האוהבת של הגיבורה לפרטים של ההתמודדות היומיומית, כאשר כל יום הוא ניצחון על מה שעלול להרוס הכל"
- דוריס לסינג
"ספרה של האוסהופר הוא אחת היצירות הפמיניסטיות המעמיקות של המאה העשרים"
- האטלנטיק
"כאילו נועד לגילוי על ידי כל דור מחדש"
- הניו יורקר
*3 ספרים במארז*
הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח
שלומית ויונתן החליטו לעשות את זה ולשים את עצמם במקום הראשון. הם יסתדרו ויהיה בסדר. כל כך הרבה עוד מחכה להתגשם להם יחד: ארוחות ערב קטנות, נסיעות למשתלה בשבת, חופשות בסיני, פרקי אצבעות שילטפו גב חשוף מוקדם בבוקר במיטה. העתיד שלהם פתוח ויהיו להם חיים חדשים.
כששלומית הכירה את יונתן היא מכרה ספרים והוא כתב אותם. החיים הזוגיים שלה הלכו והתמעטו, אף על פי שעומר בעלה הוא בחור חמוד, טוב לכלבים ולחתולים, חבר טוב לחברים שלו, חרוץ ועובד קשה. החיים המשפחתיים של יונתן היו נינוחים, יציבים ומקסימים כמו אשתו אורנת.
אבל עכשיו הם טווים לעצמם סיפור חדש. משהו משלהם. שייקח אותם מהחיים הרגילים שלהם. עכשיו נדמה גם שהחרדות הכי איומות מסוגלות להתגשם, ושהכישלונות הכי גדולים נמצאים בהישג יד. המתנה המופלאה, החד-פעמית, שהיא החיים, ממתינה שהם יעשו איתה משהו, והם מנסים.
הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח הוא סיפור אהבה מתוק ומר, הכתוב במיומנות וברגישות, בחמלה ובהומור, על אהבה של אמצע החיים, אפשרית ובד בבד בלתי־מושגת. זהו סיפור על אנשים שעושים כמיטב יכולתם באומץ ובצעד כושל, בתשוקה ובטמטום, כדי לגעת או להיקשר.
זוהי יצירת הביכורים בפרוזה של לילך וולך, פובליציסטית ועיתונאית, ילידת 1977, המתגוררת בתל אביב.
רומן קיץ
גאס אוורט הוא סופר עטור שבחים שמתמחה בספרות יפה וקודרת. ג'נוארי אנדרוז כותבת רומנים רומנטיים רבי־מכר. המבקרים מהללים אותו בעוד הקוראות מעריצות אותה. הגיבורים שלה חיים באושר ועושר, ואילו הוא הורג את כל הדמויות שלו. בקיצור, הפכים מוחלטים.
למעשה, יש להם רק שני דברים במשותף: ראשית, שניהם סובלים ממחסום כתיבה, ושנית, הם עתידים לבלות את הקיץ הקרוב בשכנות. ערב אחד, אחרי ויכוח סוער, גאס וג'נוארי מחליטים לפצוח באתגר שמטרתו לחלץ את שניהם ממחסום הכתיבה שלהם: הם פשוט יחליפו מקומות. גאס יקדיש את הקיץ לכתיבת סיפור שמח עם סוף טוב, ואילו ג'נוארי תחבר רומן אפל ורציני. היא תיקח אותו לטיולים פסטורליים שימלאו אותו השראה חיובית, והוא ייקח אותה לראיין אנשים שניצלו מכת קטלנית. מצוין. כולם מרוויחים ואף אחד לא מתאהב. כן, בטח.
החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו
"שכן אאורידיסי, זאת יש לדעת, הייתה אישה מבריקה. אילו קיבלה את הנוסחאות המתאימות, הייתה מתכננת גשרים. אילו ניתנה לה מעבדה הייתה מפתחת חיסונים. אילו הונחו בידיה דפים ריקים הייתה ממלאת אותם ביצירות קלאסיות. אבל הדבר היחיד ששמו בידיה של אאורידיסי היו תחתונים מלוכלכים, שאותם כיבסה לא רק מהר מאוד כי אם גם טוב מאוד, ולאחר מכן הייתה מתיישבת על הספה, מתבוננת בציפורניה וחושבת על מה היא צריכה לחשוב."
אאורידיסי גוזמאו ואחותה גידה מתגוררות בריו דה ז'ניירו באמצע המאה ה-20. המשפחה, השכונה והחברה, שבועוני האופנה והתסכיתים הרומנטיים ברדיו, כולם מבהירים להן שעליהן להינשא ולהיות עקרות בית צייתניות, מטופחות וחייכניות. אאורידיסי לא מוצאת סיפוק בקיצוץ הבצל דק-דק כמו שבעלה אוהב, גידה נשבית בקסמיו של צעיר עשיר ומפונק, ושתיהן מתמרדות – מי בזהירות ומי בסערה - במוסכמות ובציפיות מהן, ומנשים בכלל.
החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא סאטירה חברתית שנונה, רוויה הומור ואירוניה דקה, הפורשת בפנינו גלריה רחבה של דמויות - נשים ששאיפותיהן וחלומותיהן סמויים מהעין הגברית, וגברים השבויים בציוויים חברתיים, אמיתיים ומדומיינים – ומבקשת להאיר את אותן פינות חבויות של צביעות ודיכוי.
מרתה בטאליה נולדה בשנת 1973 בברזיל. היא למדה עיתונות וספרות באוניברסיטה הקתולית של ריו, והקימה הוצאת ספרים. החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא ספרה הראשון. הוא תורגם לשפות רבות וב-2019 נעשה על פיו סרט באותו שם. מרתה בטאליה מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה בקליפוורניה.
"ספר יוצא מן הכלל. אי אפשר להניח אותו מהיד לרגע." ווג ברזיל
"ספר מקסים ומיוחד במינו." אל צרפת
*3 ספרים במארז*
הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח
שלומית ויונתן החליטו לעשות את זה ולשים את עצמם במקום הראשון. הם יסתדרו ויהיה בסדר. כל כך הרבה עוד מחכה להתגשם להם יחד: ארוחות ערב קטנות, נסיעות למשתלה בשבת, חופשות בסיני, פרקי אצבעות שילטפו גב חשוף מוקדם בבוקר במיטה. העתיד שלהם פתוח ויהיו להם חיים חדשים.
כששלומית הכירה את יונתן היא מכרה ספרים והוא כתב אותם. החיים הזוגיים שלה הלכו והתמעטו, אף על פי שעומר בעלה הוא בחור חמוד, טוב לכלבים ולחתולים, חבר טוב לחברים שלו, חרוץ ועובד קשה. החיים המשפחתיים של יונתן היו נינוחים, יציבים ומקסימים כמו אשתו אורנת.
אבל עכשיו הם טווים לעצמם סיפור חדש. משהו משלהם. שייקח אותם מהחיים הרגילים שלהם. עכשיו נדמה גם שהחרדות הכי איומות מסוגלות להתגשם, ושהכישלונות הכי גדולים נמצאים בהישג יד. המתנה המופלאה, החד-פעמית, שהיא החיים, ממתינה שהם יעשו איתה משהו, והם מנסים.
הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח הוא סיפור אהבה מתוק ומר, הכתוב במיומנות וברגישות, בחמלה ובהומור, על אהבה של אמצע החיים, אפשרית ובד בבד בלתי־מושגת. זהו סיפור על אנשים שעושים כמיטב יכולתם באומץ ובצעד כושל, בתשוקה ובטמטום, כדי לגעת או להיקשר.
זוהי יצירת הביכורים בפרוזה של לילך וולך, פובליציסטית ועיתונאית, ילידת 1977, המתגוררת בתל אביב.
רומן קיץ
גאס אוורט הוא סופר עטור שבחים שמתמחה בספרות יפה וקודרת. ג'נוארי אנדרוז כותבת רומנים רומנטיים רבי־מכר. המבקרים מהללים אותו בעוד הקוראות מעריצות אותה. הגיבורים שלה חיים באושר ועושר, ואילו הוא הורג את כל הדמויות שלו. בקיצור, הפכים מוחלטים.
למעשה, יש להם רק שני דברים במשותף: ראשית, שניהם סובלים ממחסום כתיבה, ושנית, הם עתידים לבלות את הקיץ הקרוב בשכנות. ערב אחד, אחרי ויכוח סוער, גאס וג'נוארי מחליטים לפצוח באתגר שמטרתו לחלץ את שניהם ממחסום הכתיבה שלהם: הם פשוט יחליפו מקומות. גאס יקדיש את הקיץ לכתיבת סיפור שמח עם סוף טוב, ואילו ג'נוארי תחבר רומן אפל ורציני. היא תיקח אותו לטיולים פסטורליים שימלאו אותו השראה חיובית, והוא ייקח אותה לראיין אנשים שניצלו מכת קטלנית. מצוין. כולם מרוויחים ואף אחד לא מתאהב. כן, בטח.
החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו
"שכן אאורידיסי, זאת יש לדעת, הייתה אישה מבריקה. אילו קיבלה את הנוסחאות המתאימות, הייתה מתכננת גשרים. אילו ניתנה לה מעבדה הייתה מפתחת חיסונים. אילו הונחו בידיה דפים ריקים הייתה ממלאת אותם ביצירות קלאסיות. אבל הדבר היחיד ששמו בידיה של אאורידיסי היו תחתונים מלוכלכים, שאותם כיבסה לא רק מהר מאוד כי אם גם טוב מאוד, ולאחר מכן הייתה מתיישבת על הספה, מתבוננת בציפורניה וחושבת על מה היא צריכה לחשוב."
אאורידיסי גוזמאו ואחותה גידה מתגוררות בריו דה ז'ניירו באמצע המאה ה-20. המשפחה, השכונה והחברה, שבועוני האופנה והתסכיתים הרומנטיים ברדיו, כולם מבהירים להן שעליהן להינשא ולהיות עקרות בית צייתניות, מטופחות וחייכניות. אאורידיסי לא מוצאת סיפוק בקיצוץ הבצל דק-דק כמו שבעלה אוהב, גידה נשבית בקסמיו של צעיר עשיר ומפונק, ושתיהן מתמרדות – מי בזהירות ומי בסערה - במוסכמות ובציפיות מהן, ומנשים בכלל.
החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא סאטירה חברתית שנונה, רוויה הומור ואירוניה דקה, הפורשת בפנינו גלריה רחבה של דמויות - נשים ששאיפותיהן וחלומותיהן סמויים מהעין הגברית, וגברים השבויים בציוויים חברתיים, אמיתיים ומדומיינים – ומבקשת להאיר את אותן פינות חבויות של צביעות ודיכוי.
מרתה בטאליה נולדה בשנת 1973 בברזיל. היא למדה עיתונות וספרות באוניברסיטה הקתולית של ריו, והקימה הוצאת ספרים. החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא ספרה הראשון. הוא תורגם לשפות רבות וב-2019 נעשה על פיו סרט באותו שם. מרתה בטאליה מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה בקליפוורניה.
"ספר יוצא מן הכלל. אי אפשר להניח אותו מהיד לרגע." ווג ברזיל
"ספר מקסים ומיוחד במינו." אל צרפת
בתל-אביב של ראשית שנות התשעים מקבלת אורית, חיילת בחיל חינוך, שתי משימות: האחת, לכתוב חוברת הדרכה צה"לית בנושא "זהות ישראלית"; האחרת, לעזור בקליטתו של ג'יי, חייל בודד, עולה מקנדה. מכאן מתחיל מסע בעקבות הישראליוּת, ועימו, אולי, סיפור אהבה. כל אלה – ברומן בחרוזים.
מקום אחר ועיר זרה הוא ניסיון מרתק לבחון את השאלה המטרידה רבים: האם הגירה היא מן האפשר, ואם כן – באיזה מחיר? שאלה שעולה לא רק מן הסיפור רב-ההמצאה, אלא מעצם מתכונתו של הרומן, מתכונת ש"היגרה" אלינו מיבגני אונייגין, יצירת המופת של פושקין, ועצרה בדרכה לרגע בשער הזהב של ויקראם סת.
"הפתעה מרעננת ומשמחת ביותר נוף הספרות הישראלי. המחברת, בת דור שאפשר היה להאמין שלגבי דידו פושקין הוא בבחינת קלאסיקה קפואה, מצאה ביבגני אונייגין מקור השראה חי ביותר. לספר מופת כפול, הרוסי המקורי, והעברי בתרגומו הנודע של שלונסקי. בדומה לשניהם ניחן מקום אחר ועיר זרה בקלילות ושבשנינות, המבטיחות לקורא הנאות רבות".
עמינד דיקמן
מאיה ערד היא ילידת ישראל (1971). בלשנית, חיה בסטנפורד, קליפורניה.
בתל-אביב של ראשית שנות התשעים מקבלת אורית, חיילת בחיל חינוך, שתי משימות: האחת, לכתוב חוברת הדרכה צה"לית בנושא "זהות ישראלית"; האחרת, לעזור בקליטתו של ג'יי, חייל בודד, עולה מקנדה. מכאן מתחיל מסע בעקבות הישראליוּת, ועימו, אולי, סיפור אהבה. כל אלה – ברומן בחרוזים.
מקום אחר ועיר זרה הוא ניסיון מרתק לבחון את השאלה המטרידה רבים: האם הגירה היא מן האפשר, ואם כן – באיזה מחיר? שאלה שעולה לא רק מן הסיפור רב-ההמצאה, אלא מעצם מתכונתו של הרומן, מתכונת ש"היגרה" אלינו מיבגני אונייגין, יצירת המופת של פושקין, ועצרה בדרכה לרגע בשער הזהב של ויקראם סת.
"הפתעה מרעננת ומשמחת ביותר נוף הספרות הישראלי. המחברת, בת דור שאפשר היה להאמין שלגבי דידו פושקין הוא בבחינת קלאסיקה קפואה, מצאה ביבגני אונייגין מקור השראה חי ביותר. לספר מופת כפול, הרוסי המקורי, והעברי בתרגומו הנודע של שלונסקי. בדומה לשניהם ניחן מקום אחר ועיר זרה בקלילות ושבשנינות, המבטיחות לקורא הנאות רבות".
עמינד דיקמן
מאיה ערד היא ילידת ישראל (1971). בלשנית, חיה בסטנפורד, קליפורניה.
לילי, אישה צעירה שהיגרה בילדותה לאוסטרליה ממדינה לא ידועה באסיה, שוהה שנה בצרפת של העבר הקרוב ומלמדת אנגלית בתיכון. היא אמנם דוברת צרפתית, ידידיה החדשים מדברים על אמנות ופילוסופיה, אך תחושת הזרות שלה כפולה ומכופלת: היא אזרחית של מדינה מערבית שעורה שחום בדיוק כמו של האלג'יראים.
לייל, מהגר ממדינה לא ידועה באסיה, יושב בבית קפה במלבורן של העתיד הקרוב ועושה חשבון נפש. חייו מתנהלים בחרדה מתמדת: האם הוא נחשב אוסטרלי? האם טוב עשו הוא ואשתו שבאו לאוסטרליה והשתדלו לתת לילדיהם את החינוך הטוב ביותר? ומה הם הכתמים הלבנים האלה המתפשטים על עורו?
מפלצות מפחידות מתאר את חוויית ההגירה והמבנה המהופך שלו מדגיש את התלישות שנלווית אליה: "כשהמשפחה שלי היגרה, הרגשנו כאילו העמידו אותנו על הראש."
מישל דה קרֵֵצר נולדה בסרי לנקה ומתגוררת בסידני, אוסטרליה. היא מרצה אורחת בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת סידני ופרסמה מספר רומנים וספרי עיון. מפלצות מפחידות הוא הרומן השישי שלה, והראשון המתורגם לעברית.
"מבריק", אלי סמית
לילי, אישה צעירה שהיגרה בילדותה לאוסטרליה ממדינה לא ידועה באסיה, שוהה שנה בצרפת של העבר הקרוב ומלמדת אנגלית בתיכון. היא אמנם דוברת צרפתית, ידידיה החדשים מדברים על אמנות ופילוסופיה, אך תחושת הזרות שלה כפולה ומכופלת: היא אזרחית של מדינה מערבית שעורה שחום בדיוק כמו של האלג'יראים.
לייל, מהגר ממדינה לא ידועה באסיה, יושב בבית קפה במלבורן של העתיד הקרוב ועושה חשבון נפש. חייו מתנהלים בחרדה מתמדת: האם הוא נחשב אוסטרלי? האם טוב עשו הוא ואשתו שבאו לאוסטרליה והשתדלו לתת לילדיהם את החינוך הטוב ביותר? ומה הם הכתמים הלבנים האלה המתפשטים על עורו?
מפלצות מפחידות מתאר את חוויית ההגירה והמבנה המהופך שלו מדגיש את התלישות שנלווית אליה: "כשהמשפחה שלי היגרה, הרגשנו כאילו העמידו אותנו על הראש."
מישל דה קרֵֵצר נולדה בסרי לנקה ומתגוררת בסידני, אוסטרליה. היא מרצה אורחת בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת סידני ופרסמה מספר רומנים וספרי עיון. מפלצות מפחידות הוא הרומן השישי שלה, והראשון המתורגם לעברית.
"מבריק", אלי סמית
זה סיפור על אישה שאהבה יותר מדי, זה סיפור על אישה שחלתה יותר מדי... זה הסיפור:
אהבה גדולה ומוות או כמעט.
במילים אלה נפתח האחרון, הרומן שתמר גלבץ הספיקה להשלים ממש לפני מותה, מתוך ידיעה שזה הספר האחרון שתכתוב. מצד אחד אהבה גדולה, בלתי צפויה, מערבולת של רגשות סוערים, "רק אהבה, ענן של אהבה, שמיכת פוך של אהבה... אהבה בלי שום מסביב", ומצד שני מאבק בשובה של המחלה מתוך תשוקה אדירה לחיים, גם כאשר הם מציבים אתגרים קשים במיוחד, והתמודדות פקוחת עיניים עם מה שממתין מעבר להם.
זוהי יצירתה המפעימה והמרשימה ביותר של גלבץ – וירטואוזית, מסחררת, נטולת מעצורים.
האחרון הוא הרומן הרביעי של תמר גלבץ (2022-1957). קדמו לו את בתקופה טובה (2004), מקופלת (2006), שהיה לרב-מכר ומועמד לפרס ספיר 2008, והמתים והחיים מאוד (2012). ספריה זכו לביקורות מהללות ולאהבת הקוראים.
זה סיפור על אישה שאהבה יותר מדי, זה סיפור על אישה שחלתה יותר מדי... זה הסיפור:
אהבה גדולה ומוות או כמעט.
במילים אלה נפתח האחרון, הרומן שתמר גלבץ הספיקה להשלים ממש לפני מותה, מתוך ידיעה שזה הספר האחרון שתכתוב. מצד אחד אהבה גדולה, בלתי צפויה, מערבולת של רגשות סוערים, "רק אהבה, ענן של אהבה, שמיכת פוך של אהבה... אהבה בלי שום מסביב", ומצד שני מאבק בשובה של המחלה מתוך תשוקה אדירה לחיים, גם כאשר הם מציבים אתגרים קשים במיוחד, והתמודדות פקוחת עיניים עם מה שממתין מעבר להם.
זוהי יצירתה המפעימה והמרשימה ביותר של גלבץ – וירטואוזית, מסחררת, נטולת מעצורים.
האחרון הוא הרומן הרביעי של תמר גלבץ (2022-1957). קדמו לו את בתקופה טובה (2004), מקופלת (2006), שהיה לרב-מכר ומועמד לפרס ספיר 2008, והמתים והחיים מאוד (2012). ספריה זכו לביקורות מהללות ולאהבת הקוראים.
בקיץ 1967 נוסעת לאה, אישה צעירה בוגרת סמינר למורות, לנסות את מזלה באמריקה. עד מהרה מתמסד הנוהג: מדי שנה, לקראת ראש השנה, כותבת לאה לחברותיה מן הסמינר ומספרת להן על קורותיה בשנה שחלפה.
החיפוש אחר האושר והעושר מתגלה כמתעתע. לאה היא אישה יפה. יפה מאוד. גברים מחזרים אחריה - ושוברים את ליבה. גם החלומות על התבססות כלכלית נתקלים, שוב ושוב, באותה מציאות: רחובות אמריקה אינם מרוצפים זהב.
שנים טובות הוא רומן מכתבים ייחודי: לא חליפת מכתבים, כי אם רצף איגרות "שנה טובה" הנפרש על פני חיים שלמים, מנעורים עד זקנה, במרווחים קבועים של שנה אחת. זוהי יצירה מלאה שנינות ואירוניה, המזמינה את הקוראים למעין משחק בלשי ופסיכולוגי של קריאה בין השורות: לפענח את הנאמר, ולהסיק מתוך כך על מה שלא נאמר.
תוך כדי קריאה אנחנו מוצאים את עצמנו מרותקים לעלילת החיים הנפרשת בפנינו בהדרגה: שנה אחר שנה, מהמורה אחר מהמורה, לאה מתגלה לעינינו כאישה מלאה אופטימיות, תושייה ושמחת חיים.
זהו ספר על הגירה, על התבגרות, על תקוות גדולות ואכזבות גדולות לא פחות. אבל יותר מכל, זהו ספר על אהבת אדם, אהבת החיים ואהבת הכתיבה. בזכות כל אלה היו ללאה, למרות הכל, שנים טובות.
שנים טובות הוא ספרה העשירי של מאיה ערד בהוצאת חרגול. קדמו לו רבי מכר כמו מקום אחר ועיר זרה, שבע מידות רעות, העלמה מקזאן וקנאת סופרות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית.
בקיץ 1967 נוסעת לאה, אישה צעירה בוגרת סמינר למורות, לנסות את מזלה באמריקה. עד מהרה מתמסד הנוהג: מדי שנה, לקראת ראש השנה, כותבת לאה לחברותיה מן הסמינר ומספרת להן על קורותיה בשנה שחלפה.
החיפוש אחר האושר והעושר מתגלה כמתעתע. לאה היא אישה יפה. יפה מאוד. גברים מחזרים אחריה - ושוברים את ליבה. גם החלומות על התבססות כלכלית נתקלים, שוב ושוב, באותה מציאות: רחובות אמריקה אינם מרוצפים זהב.
שנים טובות הוא רומן מכתבים ייחודי: לא חליפת מכתבים, כי אם רצף איגרות "שנה טובה" הנפרש על פני חיים שלמים, מנעורים עד זקנה, במרווחים קבועים של שנה אחת. זוהי יצירה מלאה שנינות ואירוניה, המזמינה את הקוראים למעין משחק בלשי ופסיכולוגי של קריאה בין השורות: לפענח את הנאמר, ולהסיק מתוך כך על מה שלא נאמר.
תוך כדי קריאה אנחנו מוצאים את עצמנו מרותקים לעלילת החיים הנפרשת בפנינו בהדרגה: שנה אחר שנה, מהמורה אחר מהמורה, לאה מתגלה לעינינו כאישה מלאה אופטימיות, תושייה ושמחת חיים.
זהו ספר על הגירה, על התבגרות, על תקוות גדולות ואכזבות גדולות לא פחות. אבל יותר מכל, זהו ספר על אהבת אדם, אהבת החיים ואהבת הכתיבה. בזכות כל אלה היו ללאה, למרות הכל, שנים טובות.
שנים טובות הוא ספרה העשירי של מאיה ערד בהוצאת חרגול. קדמו לו רבי מכר כמו מקום אחר ועיר זרה, שבע מידות רעות, העלמה מקזאן וקנאת סופרות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית.
סופרת ספרדייה השבויה בקסם של וירג'יניה וולף וחבורת הסופרים והאמנים שפעלה סביבה מחליטה לכתוב רומן על הטבחית שעבדה בבית משפחת וולף, נלי בוקסול. היא נוסעת לאנגליה, נוברת במסמכים וביומנים, שותה הרבה תה, מתלוננת על מזג האוויר, וכותבת רשימות וטיוטות המתגבשות לספר חדר לא שלך.
נלי בוקסול התחילה לעבוד בבית משפחת וולף בשנת 1916, כשהייתה בת 24. האישה הצעירה הוקסמה מאישיותה של הסופרת ומאורחיה המרובים, ועשתה כמיטב יכולתה להקל על גבירתה החולנית. עם השנים היא סופגת משהו מהרעיונות התרבותיים והאידיאלים החברתיים הנשמעים במפגשים המרתקים המתקיימים בבתים השונים של המשפחה ומתמודדת בקושי הולך וגובר עם הסתירה שבין הכורח להיות אישה כנועה וצייתנית לבין השאיפה לעצמאות ולחירות, או במילים אחרות – לחדר משלה.
חדר לא שלך מתאר בכמה קולות את מערכת היחסים - שנמשכה 18 שנה, ידעה עליות ומורדות, חיבה וכעס, מריבות והתפייסויות, והסתיימה בפיטורין - בין בעלת הבית והטבחית. לצד קטעים מיומנה המדומיין של נלי בוקסול משולבים קטעי סיפורת המתארים אירועים שונים בחייהם של בני הבית ואף התלבטויותיה של הסופרת והספקות שעולים בה באשר ליכולתה לשחזר את הקשרים המורכבים האלה, ולרדת לשורש המתח המעמדי והמגדרי בין משרתים ואדונים, ליברלים ככל שיהיו.
אליסיה חימנס ברטלט נולדה בספרד ב-1951. היא לימדה ספרות באוניברסיטת ברצלונה וכתבה רומנים, ספרי מתח וספרי מסות. הספר חדר לא שלך יצא לאור בשנת 1997 וזכה בפרס פמינינו לומן. זהו ספרה הראשון של חימנס ברטלט המתורגם לעברית.
"ספר חכם שמזמין אותנו להרהר בסתירות הפנימיות שלנו עצמנו." אל פריודיקו
סופרת ספרדייה השבויה בקסם של וירג'יניה וולף וחבורת הסופרים והאמנים שפעלה סביבה מחליטה לכתוב רומן על הטבחית שעבדה בבית משפחת וולף, נלי בוקסול. היא נוסעת לאנגליה, נוברת במסמכים וביומנים, שותה הרבה תה, מתלוננת על מזג האוויר, וכותבת רשימות וטיוטות המתגבשות לספר חדר לא שלך.
נלי בוקסול התחילה לעבוד בבית משפחת וולף בשנת 1916, כשהייתה בת 24. האישה הצעירה הוקסמה מאישיותה של הסופרת ומאורחיה המרובים, ועשתה כמיטב יכולתה להקל על גבירתה החולנית. עם השנים היא סופגת משהו מהרעיונות התרבותיים והאידיאלים החברתיים הנשמעים במפגשים המרתקים המתקיימים בבתים השונים של המשפחה ומתמודדת בקושי הולך וגובר עם הסתירה שבין הכורח להיות אישה כנועה וצייתנית לבין השאיפה לעצמאות ולחירות, או במילים אחרות – לחדר משלה.
חדר לא שלך מתאר בכמה קולות את מערכת היחסים - שנמשכה 18 שנה, ידעה עליות ומורדות, חיבה וכעס, מריבות והתפייסויות, והסתיימה בפיטורין - בין בעלת הבית והטבחית. לצד קטעים מיומנה המדומיין של נלי בוקסול משולבים קטעי סיפורת המתארים אירועים שונים בחייהם של בני הבית ואף התלבטויותיה של הסופרת והספקות שעולים בה באשר ליכולתה לשחזר את הקשרים המורכבים האלה, ולרדת לשורש המתח המעמדי והמגדרי בין משרתים ואדונים, ליברלים ככל שיהיו.
אליסיה חימנס ברטלט נולדה בספרד ב-1951. היא לימדה ספרות באוניברסיטת ברצלונה וכתבה רומנים, ספרי מתח וספרי מסות. הספר חדר לא שלך יצא לאור בשנת 1997 וזכה בפרס פמינינו לומן. זהו ספרה הראשון של חימנס ברטלט המתורגם לעברית.
"ספר חכם שמזמין אותנו להרהר בסתירות הפנימיות שלנו עצמנו." אל פריודיקו
1986, חווה ליד פרטוריה, דרום אפריקה. משפחת סווארט הלבנה נפרדת מהאם, רייצ'ל. לפני מותה רייצ'ל ביקשה מבעלה להבטיח שימסור לרשות המשרתת השחורה, סלומה, את הבית הקטן שבו היא מתגוררת. האב, הבן ושתי הבנות חלוקים ביניהם על החובה לקיים את ההבטחה.
במהלך שלושת העשורים הבאים, ועל רקע ארבע לוויות, ההבטחה הלא ממומשת מרחפת מעל ההתפוררות האיטית של המשפחה. במדינה כולה מתחוללות תמורות מפליגות – משטר האפרטהייד בא אל קיצו ותקוות גדולות נמהלות באכזבות מרות. האם גם ההבטחה לשינוי אמיתי לא מצליחה להתממש?
קולו של המספר חולף בין נקודות המבט של הדמויות, מדבר בקולן, פונה אליהן, חודר לתודעתן, בוחן אותן בעין חדה וברגישות, לא פעם בביקורתיות שנונה, ומשרטט תמונה רבת רבדים של משפחה הכורעת תחת נטל הגורל והאובדן. בכתיבתו רבת הדמיון דיימון גלגוט מגיש לנו יצירת מופת.
ההבטחה זכה בפרס הבּוּקר לשנת 2021, והשופטים אמרו עליו "שדרכו הסיפורית המיוחדת במינה היא עדות לפריחת הרומן במאה ה-21... זוהי הוכחה מזהירה ליכולתו של הרומן לגרום לנו לראות ולחשוב אחרת."
דיימון גלגוט נולד בדרום אפריקה ב-1963. הוא כתב רומנים ומחזות וזכה בפרסים ספרותיים. שניים מספריו ראו אור בעברית: הרופא הטוב (כתר 2006), ובחדר זר (אחוזת בית 2016). גלגוט מתגורר בקייפטאון.
"רומן מופתי, עוצר נשימה." טיימס ליטררי ספלמנט
"יצירה מורכבת, שאפתנית ומבריקה... רק לעיתים רחוקות קרה לי, תוך כדי קריאת ספר, שהרגשתי שאני עצמי נמצא שם, באותו חדר עם הדמויות." פייננשל טיימס
1986, חווה ליד פרטוריה, דרום אפריקה. משפחת סווארט הלבנה נפרדת מהאם, רייצ'ל. לפני מותה רייצ'ל ביקשה מבעלה להבטיח שימסור לרשות המשרתת השחורה, סלומה, את הבית הקטן שבו היא מתגוררת. האב, הבן ושתי הבנות חלוקים ביניהם על החובה לקיים את ההבטחה.
במהלך שלושת העשורים הבאים, ועל רקע ארבע לוויות, ההבטחה הלא ממומשת מרחפת מעל ההתפוררות האיטית של המשפחה. במדינה כולה מתחוללות תמורות מפליגות – משטר האפרטהייד בא אל קיצו ותקוות גדולות נמהלות באכזבות מרות. האם גם ההבטחה לשינוי אמיתי לא מצליחה להתממש?
קולו של המספר חולף בין נקודות המבט של הדמויות, מדבר בקולן, פונה אליהן, חודר לתודעתן, בוחן אותן בעין חדה וברגישות, לא פעם בביקורתיות שנונה, ומשרטט תמונה רבת רבדים של משפחה הכורעת תחת נטל הגורל והאובדן. בכתיבתו רבת הדמיון דיימון גלגוט מגיש לנו יצירת מופת.
ההבטחה זכה בפרס הבּוּקר לשנת 2021, והשופטים אמרו עליו "שדרכו הסיפורית המיוחדת במינה היא עדות לפריחת הרומן במאה ה-21... זוהי הוכחה מזהירה ליכולתו של הרומן לגרום לנו לראות ולחשוב אחרת."
דיימון גלגוט נולד בדרום אפריקה ב-1963. הוא כתב רומנים ומחזות וזכה בפרסים ספרותיים. שניים מספריו ראו אור בעברית: הרופא הטוב (כתר 2006), ובחדר זר (אחוזת בית 2016). גלגוט מתגורר בקייפטאון.
"רומן מופתי, עוצר נשימה." טיימס ליטררי ספלמנט
"יצירה מורכבת, שאפתנית ומבריקה... רק לעיתים רחוקות קרה לי, תוך כדי קריאת ספר, שהרגשתי שאני עצמי נמצא שם, באותו חדר עם הדמויות." פייננשל טיימס
דמריס, אישה שחורה וענייה בשנות הארבעים לחייה, מתגוררת עם בעלה רוחליו על צוק שלשפת האוקיינוס השקט, שאיננו שקט כלל – גלי גאות סוחפים אנשים אל מותם, סערות נוראות, ג'ונגל פראי שורץ חיות טרף וחרקים מסוכנים, וחיי יומיום שהם מאבק בלתי פוסק בטבע. דמריס כמהה ללדת, אבל אחרי שנים של כשלונות להרות היא מאמצת גורת כלבים, בניגוד לדעת הסובבים אותה. היחסים החדשים והמטלטלים האלה מביאים את דמריס, ואת הקוראים, לבחון את מהותו של האינסטינקט האימהי.
"הקסם של הרומן הקצר הזה הוא יכולתו לדבר על דברים רבים, כולם חשובים, בשעה שנדמה שהוא עוסק במשהו אחר לגמרי. מהם הדברים האלה? אלימות, בדידות, שרידות, אכזריות. קינטנה מדהימה בפרוזה המפוכחת, העניינית והחזקה שלה."
- חואן גבריאל ואסקס
דמריס, אישה שחורה וענייה בשנות הארבעים לחייה, מתגוררת עם בעלה רוחליו על צוק שלשפת האוקיינוס השקט, שאיננו שקט כלל – גלי גאות סוחפים אנשים אל מותם, סערות נוראות, ג'ונגל פראי שורץ חיות טרף וחרקים מסוכנים, וחיי יומיום שהם מאבק בלתי פוסק בטבע. דמריס כמהה ללדת, אבל אחרי שנים של כשלונות להרות היא מאמצת גורת כלבים, בניגוד לדעת הסובבים אותה. היחסים החדשים והמטלטלים האלה מביאים את דמריס, ואת הקוראים, לבחון את מהותו של האינסטינקט האימהי.
"הקסם של הרומן הקצר הזה הוא יכולתו לדבר על דברים רבים, כולם חשובים, בשעה שנדמה שהוא עוסק במשהו אחר לגמרי. מהם הדברים האלה? אלימות, בדידות, שרידות, אכזריות. קינטנה מדהימה בפרוזה המפוכחת, העניינית והחזקה שלה."
- חואן גבריאל ואסקס
"שכן אאורידיסי, זאת יש לדעת, הייתה אישה מבריקה. אילו קיבלה את הנוסחאות המתאימות, הייתה מתכננת גשרים. אילו ניתנה לה מעבדה הייתה מפתחת חיסונים. אילו הונחו בידיה דפים ריקים הייתה ממלאת אותם ביצירות קלאסיות. אבל הדבר היחיד ששמו בידיה של אאורידיסי היו תחתונים מלוכלכים, שאותם כיבסה לא רק מהר מאוד כי אם גם טוב מאוד, ולאחר מכן הייתה מתיישבת על הספה, מתבוננת בציפורניה וחושבת על מה היא צריכה לחשוב."
אאורידיסי גוזמאו ואחותה גידה מתגוררות בריו דה ז'ניירו באמצע המאה ה-20. המשפחה, השכונה והחברה, שבועוני האופנה והתסכיתים הרומנטיים ברדיו, כולם מבהירים להן שעליהן להינשא ולהיות עקרות בית צייתניות, מטופחות וחייכניות. אאורידיסי לא מוצאת סיפוק בקיצוץ הבצל דק-דק כמו שבעלה אוהב, גידה נשבית בקסמיו של צעיר עשיר ומפונק, ושתיהן מתמרדות – מי בזהירות ומי בסערה - במוסכמות ובציפיות מהן, ומנשים בכלל.
החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא סאטירה חברתית שנונה, רוויה הומור ואירוניה דקה, הפורשת בפנינו גלריה רחבה של דמויות - נשים ששאיפותיהן וחלומותיהן סמויים מהעין הגברית, וגברים השבויים בציוויים חברתיים, אמיתיים ומדומיינים – ומבקשת להאיר את אותן פינות חבויות של צביעות ודיכוי.
מרתה בטאליה נולדה בשנת 1973 בברזיל. היא למדה עיתונות וספרות באוניברסיטה הקתולית של ריו, והקימה הוצאת ספרים. החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא ספרה הראשון. הוא תורגם לשפות רבות וב-2019 נעשה על פיו סרט באותו שם. מרתה בטאליה מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה בקליפוורניה.
"ספר יוצא מן הכלל. אי אפשר להניח אותו מהיד לרגע." ווג ברזיל
"ספר מקסים ומיוחד במינו." אל צרפת
"שכן אאורידיסי, זאת יש לדעת, הייתה אישה מבריקה. אילו קיבלה את הנוסחאות המתאימות, הייתה מתכננת גשרים. אילו ניתנה לה מעבדה הייתה מפתחת חיסונים. אילו הונחו בידיה דפים ריקים הייתה ממלאת אותם ביצירות קלאסיות. אבל הדבר היחיד ששמו בידיה של אאורידיסי היו תחתונים מלוכלכים, שאותם כיבסה לא רק מהר מאוד כי אם גם טוב מאוד, ולאחר מכן הייתה מתיישבת על הספה, מתבוננת בציפורניה וחושבת על מה היא צריכה לחשוב."
אאורידיסי גוזמאו ואחותה גידה מתגוררות בריו דה ז'ניירו באמצע המאה ה-20. המשפחה, השכונה והחברה, שבועוני האופנה והתסכיתים הרומנטיים ברדיו, כולם מבהירים להן שעליהן להינשא ולהיות עקרות בית צייתניות, מטופחות וחייכניות. אאורידיסי לא מוצאת סיפוק בקיצוץ הבצל דק-דק כמו שבעלה אוהב, גידה נשבית בקסמיו של צעיר עשיר ומפונק, ושתיהן מתמרדות – מי בזהירות ומי בסערה - במוסכמות ובציפיות מהן, ומנשים בכלל.
החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא סאטירה חברתית שנונה, רוויה הומור ואירוניה דקה, הפורשת בפנינו גלריה רחבה של דמויות - נשים ששאיפותיהן וחלומותיהן סמויים מהעין הגברית, וגברים השבויים בציוויים חברתיים, אמיתיים ומדומיינים – ומבקשת להאיר את אותן פינות חבויות של צביעות ודיכוי.
מרתה בטאליה נולדה בשנת 1973 בברזיל. היא למדה עיתונות וספרות באוניברסיטה הקתולית של ריו, והקימה הוצאת ספרים. החיים הסמויים מהעין של אאורידיסי גוזמאו הוא ספרה הראשון. הוא תורגם לשפות רבות וב-2019 נעשה על פיו סרט באותו שם. מרתה בטאליה מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה בקליפוורניה.
"ספר יוצא מן הכלל. אי אפשר להניח אותו מהיד לרגע." ווג ברזיל
"ספר מקסים ומיוחד במינו." אל צרפת
הלילה יורד על וינה אך שנתו של פרנץ ריטר, מוזיקולוג המוקסם מתרבות המזרח, נודדת. בין חלומות, זכרונות וגילויי חרדה לבריאותו, הוא חושב על המסעות והמפגשים המפעימים שחווה הרחק מביתו האירופי כל-כך – באיסטנבול, בחאלב, בדמשק, בתדמור, בטהראן – אך בעיקר על אהבתו הנכזבת לשרה הבלתי מושגת, חוקרת התרבות הצרפתייה והנמרצת, המתחקה בלהט אחר המשיכה הגורלית של הרפתקנים, לנגד עינינו נפרש עולמם של אותם חוקרים בלתי נלאים, מן העבר ומן ההווה, על תשוקותיהם הגלויות והנסתרות, וגם על אכזבותיהם לנוכח האלימות והסבל השוטפים את המזרח בימינו ומשפיעים גם על חייהם.
מצפן הוא רומן עשיר ומוזיקלי, שופע ידע היסטורי והומור מריר-מתוק, מסע ארוך שהוא גם קריאת התפעלות נלהבת מן המזרח, ויד מושטת – גשר שנמתח בין מערב למזרח, בין אתמול למחר.
מתיאס אנאר נולד בצרפת ב-1972. הוא מחשובי הסופרים בצרפת היום ומזרחן בהשכלתו. הוא נסע והתגורר במדינות שונות בעולם הערבי-המוסלמי ובשנת 2003 התיישב בברצלונה, שם הוא משמש כמרצה לערבית באוניברסיטה. מצפן הוא ספרו התשיעי, וזכה בפרס גונקור ובפרסים נוספים ותורגם לשפות רבות. בעברית ראו אור ספריו האזור (חרגול/מודן 2013) ורחוב הגנבים (עם עובד 2019).
״רומן מפואר... כביר!״ ל׳אקספרס
״סיפור בסגנון אלף לילה ולילה על אלף ואחת הדרכים שבהן המזרח השפיע על האמנות, הספרות והמוזיקה. סופר אדיר.״ נובל אובזרבטר
״הספר הנועז והטוב ביותר של אנאר... אחד הרומנים האירופיים הטובים ביותר שנכתבו לאחרונה.״ ליטררי רוויו
הלילה יורד על וינה אך שנתו של פרנץ ריטר, מוזיקולוג המוקסם מתרבות המזרח, נודדת. בין חלומות, זכרונות וגילויי חרדה לבריאותו, הוא חושב על המסעות והמפגשים המפעימים שחווה הרחק מביתו האירופי כל-כך – באיסטנבול, בחאלב, בדמשק, בתדמור, בטהראן – אך בעיקר על אהבתו הנכזבת לשרה הבלתי מושגת, חוקרת התרבות הצרפתייה והנמרצת, המתחקה בלהט אחר המשיכה הגורלית של הרפתקנים, לנגד עינינו נפרש עולמם של אותם חוקרים בלתי נלאים, מן העבר ומן ההווה, על תשוקותיהם הגלויות והנסתרות, וגם על אכזבותיהם לנוכח האלימות והסבל השוטפים את המזרח בימינו ומשפיעים גם על חייהם.
מצפן הוא רומן עשיר ומוזיקלי, שופע ידע היסטורי והומור מריר-מתוק, מסע ארוך שהוא גם קריאת התפעלות נלהבת מן המזרח, ויד מושטת – גשר שנמתח בין מערב למזרח, בין אתמול למחר.
מתיאס אנאר נולד בצרפת ב-1972. הוא מחשובי הסופרים בצרפת היום ומזרחן בהשכלתו. הוא נסע והתגורר במדינות שונות בעולם הערבי-המוסלמי ובשנת 2003 התיישב בברצלונה, שם הוא משמש כמרצה לערבית באוניברסיטה. מצפן הוא ספרו התשיעי, וזכה בפרס גונקור ובפרסים נוספים ותורגם לשפות רבות. בעברית ראו אור ספריו האזור (חרגול/מודן 2013) ורחוב הגנבים (עם עובד 2019).
״רומן מפואר... כביר!״ ל׳אקספרס
״סיפור בסגנון אלף לילה ולילה על אלף ואחת הדרכים שבהן המזרח השפיע על האמנות, הספרות והמוזיקה. סופר אדיר.״ נובל אובזרבטר
״הספר הנועז והטוב ביותר של אנאר... אחד הרומנים האירופיים הטובים ביותר שנכתבו לאחרונה.״ ליטררי רוויו
מהנדס תחמושת בריטי מהוגן משוכנע שהיריות שנורו לעברו בחדר המלון באיסטנבול היו סופו של שוד אקראי שכשל. הוא עוזב את טורקיה בספינה איטלקית שתחזיר אותו, כך הוא מאמין, לשגרת חייו הנוחה בכפר אנגלי שקט. אבל מלחמת העולם השנייה פרצה לא מזמן, וההפלגה בחברת קבוצה קוסמופוליטית של גברים ונשים – שלחלקם יש מה להסתיר – הופכת להרפתקה מסוכנת שמעורבים בה שיקולים אסטרטגיים, קרים ואכזריים.
ברומן ריגול זה, שנכתב ב-1940, בימיה הראשונים ממש של המלחמה, נקלע בעל כורחו האנטי-גיבור האפור והתמים למאבק בכוחות גדולים ממנו. הוא מתקשה להאמין שחייו בסכנה והפחד משתק ומבלבל אותו. הוא אינו יודע במי או במה הוא יכול לבטוח, נאלץ להתמודד עם סוגיות מוסריות, אישיות ולאומיות, והסדר הטוב וההיגיון שמשלו עד כה בחייו ובעולמו מתערערים אט-אט.
אריק אמבלר (1998-1909) חי רוב ימיו באנגליה, ונחשב לאבי ספרי הריגול המודרניים. הוא השפיע רבות על הכותבים החשובים ביותר, כמו ג'ון לה קארה וגרהם גרין. ספריו הראשונים ראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים, ומסע אל לב הפחד הפך לקלאסיקה של הז'אנר. כבר ב-1943 הפיק אורסון וולס סרט על פי רומן זה ואף שיחק בו, וספרים נוספים אף הם עובדו לקולנוע ולטלויזיה. אריק אמבלר כתב מעל עשרים רומנים, סיפורים קצרים, אוטוביוגרפיה ותסריטים רבים.
"ללא ספק, מחבר ספרי המתח הטוב ביותר" – גרהם גרין
"אמבלר הוא המקור ממנו כולנו שואבים" – ג'ון לה קארה
מהנדס תחמושת בריטי מהוגן משוכנע שהיריות שנורו לעברו בחדר המלון באיסטנבול היו סופו של שוד אקראי שכשל. הוא עוזב את טורקיה בספינה איטלקית שתחזיר אותו, כך הוא מאמין, לשגרת חייו הנוחה בכפר אנגלי שקט. אבל מלחמת העולם השנייה פרצה לא מזמן, וההפלגה בחברת קבוצה קוסמופוליטית של גברים ונשים – שלחלקם יש מה להסתיר – הופכת להרפתקה מסוכנת שמעורבים בה שיקולים אסטרטגיים, קרים ואכזריים.
ברומן ריגול זה, שנכתב ב-1940, בימיה הראשונים ממש של המלחמה, נקלע בעל כורחו האנטי-גיבור האפור והתמים למאבק בכוחות גדולים ממנו. הוא מתקשה להאמין שחייו בסכנה והפחד משתק ומבלבל אותו. הוא אינו יודע במי או במה הוא יכול לבטוח, נאלץ להתמודד עם סוגיות מוסריות, אישיות ולאומיות, והסדר הטוב וההיגיון שמשלו עד כה בחייו ובעולמו מתערערים אט-אט.
אריק אמבלר (1998-1909) חי רוב ימיו באנגליה, ונחשב לאבי ספרי הריגול המודרניים. הוא השפיע רבות על הכותבים החשובים ביותר, כמו ג'ון לה קארה וגרהם גרין. ספריו הראשונים ראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים, ומסע אל לב הפחד הפך לקלאסיקה של הז'אנר. כבר ב-1943 הפיק אורסון וולס סרט על פי רומן זה ואף שיחק בו, וספרים נוספים אף הם עובדו לקולנוע ולטלויזיה. אריק אמבלר כתב מעל עשרים רומנים, סיפורים קצרים, אוטוביוגרפיה ותסריטים רבים.
"ללא ספק, מחבר ספרי המתח הטוב ביותר" – גרהם גרין
"אמבלר הוא המקור ממנו כולנו שואבים" – ג'ון לה קארה
אביגיל שלו חלמה מילדות להיות סופרת נחשבת. עכשיו, בגיל ארבעים ושתיים, נראה שהגשימה סוף סוף את החלום. היא הוציאה לאור שלושה ספרים מצליחים, ספריות ומועדוני קריאה מזמינים אותה להרצות בפניהם, וזה עתה נודע לה שספרה השלישי זכה להיות מועמד לפרס ספיר. היא הייתה צריכה לחשוב על עצמה כעל מושא לקנאה. במקום זאת, עינה צרה בסובבות אותה: בסופרות ידועות ממנה, בסופרות אלמוניות, באביגיל נגבי, שנמאס לה שכולם מבלבלים ביניהן, אפילו בטל, תלמידתה בסדנת הכתיבה. מה אוכל אותך, אביגיל? הרי את חיה את החלום.
אלא שהסדקים הדקים הנבעים בחלום הופכים מבלי משים לבקיעים. בהדרגה הולכים חייה של אביגיל ומסתבכים במסלול פרוע, מפתיע ומשעשע, והיסודות היציבים שעליהם בנוי עולמה מתערערים בזה אחר זה. ובזמן שאביגיל מגלה באמצע החיים משהו חדש על עצמה, מגלים הקוראים כמה דברים על כוחה של הכתיבה, על קסמה של אחיזת עיניים ועל הגבול שבין מציאות ובידיון.
קנאת סופרות מצייר תמונה מוחשית, מצחיקה-עצובה, של משבר כתיבה, משבר אמצע חיים נשי, והמשבר של עולם הספרות העכשווי. בכתיבה מדויקת ורגישה מספרת מאיה ערד סיפור חי, אנושי ונוגע ללב. זהו ספר על תשוקה לכתיבה, על קנאה בין כותבים, על תסכול, צער, חמלה ומעל הכל - אהבה.
קנאת סופרות הוא ספרה התשיעי של מאיה ערד בהוצאת חרגול/מודן. ספריה הקודמים, ביניהם 'שבע מידות רעות', 'אמן הסיפור הקצר', 'העלמה מקזאן' ו'המורה לעברית', היו לרבי מכר וזכו לשבחי הביקורת.
אביגיל שלו חלמה מילדות להיות סופרת נחשבת. עכשיו, בגיל ארבעים ושתיים, נראה שהגשימה סוף סוף את החלום. היא הוציאה לאור שלושה ספרים מצליחים, ספריות ומועדוני קריאה מזמינים אותה להרצות בפניהם, וזה עתה נודע לה שספרה השלישי זכה להיות מועמד לפרס ספיר. היא הייתה צריכה לחשוב על עצמה כעל מושא לקנאה. במקום זאת, עינה צרה בסובבות אותה: בסופרות ידועות ממנה, בסופרות אלמוניות, באביגיל נגבי, שנמאס לה שכולם מבלבלים ביניהן, אפילו בטל, תלמידתה בסדנת הכתיבה. מה אוכל אותך, אביגיל? הרי את חיה את החלום.
אלא שהסדקים הדקים הנבעים בחלום הופכים מבלי משים לבקיעים. בהדרגה הולכים חייה של אביגיל ומסתבכים במסלול פרוע, מפתיע ומשעשע, והיסודות היציבים שעליהם בנוי עולמה מתערערים בזה אחר זה. ובזמן שאביגיל מגלה באמצע החיים משהו חדש על עצמה, מגלים הקוראים כמה דברים על כוחה של הכתיבה, על קסמה של אחיזת עיניים ועל הגבול שבין מציאות ובידיון.
קנאת סופרות מצייר תמונה מוחשית, מצחיקה-עצובה, של משבר כתיבה, משבר אמצע חיים נשי, והמשבר של עולם הספרות העכשווי. בכתיבה מדויקת ורגישה מספרת מאיה ערד סיפור חי, אנושי ונוגע ללב. זהו ספר על תשוקה לכתיבה, על קנאה בין כותבים, על תסכול, צער, חמלה ומעל הכל - אהבה.
קנאת סופרות הוא ספרה התשיעי של מאיה ערד בהוצאת חרגול/מודן. ספריה הקודמים, ביניהם 'שבע מידות רעות', 'אמן הסיפור הקצר', 'העלמה מקזאן' ו'המורה לעברית', היו לרבי מכר וזכו לשבחי הביקורת.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
