דן צלקה נולד בשנת 1936 בוורשה. במלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברית-המועצות, גורש איתה לסיביר ועבר אחר-כך לקזחסטאן. בגיל עשר חזר לפולין וגר בעיר ורוצלב. למד מדעי-הרוח באוניברסיטה של העיר, ובשנת 1957 עלה לארץ. אחרי שהות בקיבוץ ושירות צבאי המשיך את לימודי ההיסטוריה והפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב (1961-1960) ואת לימודי הספרות הצרפתית בגרנובל (1963-1962). חי בפריז ובאמסטרדם, ועם שובו לתל-אביב היה יועץ ספרותי ללהקת התיאטרון 'במת השחקנים' (1966) וערך את "משא", מוסף הספרות של 'למרחב' (1970-1969). אחרי שהות באנגליה ובאיטליה ערך את רבעון אגודת הציירים 'ציור ופיסול' (1982-1972). זכה בפרס ברנר (1976), בפרס היצירה (1972, 1991, 1997), בפרס אלתרמן עבור הרומן 'אלף לבבות' (1992), בפרס אקו"ם עבור 'עננים' ו'דפים מהודקים באטב' כספרי הפרוזה הטובים של שנת 1994, ובפרס אקו"ם על מפעל חיים (2000). ספריו הקודמים של דן צלקה, בסימן הלוטוס (2002) ומרוקו: יומן מסע (2001), ראו אור בהוצאת חרגול.

נפטר ב-15 ביוני 2005 בגיל 69 ממחלת הסרטן.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2ckv83py