"הבית שאנו בונים ביחד עשיר בתובנות ובמחשבות שמרחיבות את ההבנה ופותחות את התודעה. ספר חשוב זה מתמודד בצורה ישירה עם האתגרים המרכזיים ביותר שמולם ניצבות כיום מדינות לאום ברחבי העולם, והרעיונות שבו רלוונטיים בראש ובראשונה למדינת הלאום - ישראל." - מיכה גודמן, מחבר הספר היום השמיני
מה קורה כאשר תחת מדינה אחת מסתופפות קבוצות תרבותיות שונות, בעלות ערכים, תפיסות ואינטרסים שונים ולעיתים אף מנוגדים? האם נידונה החברה האזרחית המגוונת לחיים של קרע חברתי ויריבות מתמדת, שבהם מתוגמלים רק החזקים והקולניים ביותר?
"הרב־תרבותיות הגיעה לסוף דרכה ויש להמשיך הלאה". כך מתחיל הרב זקס את ספרו הבית שאנו בונים ביחד. לטענתו, הגישה הרב־תרבותית נכשלה. במקום לצמצם חיכוכים חברתיים, היא מחזקת אותם. במקום לחבר יחד את הכוחות השונים לטובת הכלל, היא מייצרת חברה של גטאות, של חיים שאינם מצטלבים. במקום להשתמש בגופים הדתיים ככוחות בוני חברה, היא הופכת אותם לקבוצות לחץ.
במקום הגישה הרב־תרבותית מציע הרב זקס מודל חדש, המצריך בראש ובראשונה בניית נרטיב לאומי כבסיס של זהות, שיאפשר לקהילות השונות להתאחד סביב ערכים משותפים.
הופעת הספר בעברית אקטואלית היום יותר מתמיד. התובנות החשובות העולות מן הספר יכולות לעזור לנו ליצור בישראל חברה מכילה, מלוכדת וחומלת יותר, שבה השונות והאחדות יתקיימו זו לצד זו, וייצרו יחד את המסגרת האיתנה והחסונה שאנו זקוקים לה כל כך.
הרב לורד יונתן זקס זצ"ל (תש"ח–תשפ"א, 1948–2020), רבה הראשי לשעבר של בריטניה, הוכר ברחבי תבל בזכות עשרות ספריו ומאמריו, אשר הקנו לו מעמד של הוגה דעות ומנהיג רוחני המשמיע את קולה של היהדותבשיח העולמי.
"הבית שאנו בונים ביחד עשיר בתובנות ובמחשבות שמרחיבות את ההבנה ופותחות את התודעה. ספר חשוב זה מתמודד בצורה ישירה עם האתגרים המרכזיים ביותר שמולם ניצבות כיום מדינות לאום ברחבי העולם, והרעיונות שבו רלוונטיים בראש ובראשונה למדינת הלאום - ישראל." - מיכה גודמן, מחבר הספר היום השמיני
מה קורה כאשר תחת מדינה אחת מסתופפות קבוצות תרבותיות שונות, בעלות ערכים, תפיסות ואינטרסים שונים ולעיתים אף מנוגדים? האם נידונה החברה האזרחית המגוונת לחיים של קרע חברתי ויריבות מתמדת, שבהם מתוגמלים רק החזקים והקולניים ביותר?
"הרב־תרבותיות הגיעה לסוף דרכה ויש להמשיך הלאה". כך מתחיל הרב זקס את ספרו הבית שאנו בונים ביחד. לטענתו, הגישה הרב־תרבותית נכשלה. במקום לצמצם חיכוכים חברתיים, היא מחזקת אותם. במקום לחבר יחד את הכוחות השונים לטובת הכלל, היא מייצרת חברה של גטאות, של חיים שאינם מצטלבים. במקום להשתמש בגופים הדתיים ככוחות בוני חברה, היא הופכת אותם לקבוצות לחץ.
במקום הגישה הרב־תרבותית מציע הרב זקס מודל חדש, המצריך בראש ובראשונה בניית נרטיב לאומי כבסיס של זהות, שיאפשר לקהילות השונות להתאחד סביב ערכים משותפים.
הופעת הספר בעברית אקטואלית היום יותר מתמיד. התובנות החשובות העולות מן הספר יכולות לעזור לנו ליצור בישראל חברה מכילה, מלוכדת וחומלת יותר, שבה השונות והאחדות יתקיימו זו לצד זו, וייצרו יחד את המסגרת האיתנה והחסונה שאנו זקוקים לה כל כך.
הרב לורד יונתן זקס זצ"ל (תש"ח–תשפ"א, 1948–2020), רבה הראשי לשעבר של בריטניה, הוכר ברחבי תבל בזכות עשרות ספריו ומאמריו, אשר הקנו לו מעמד של הוגה דעות ומנהיג רוחני המשמיע את קולה של היהדותבשיח העולמי.
"הבית הוא הנחלה אותה נתן לנו. הלאום הוא העם, עמנו המופלא, ורוחו מחשבתו היא התורה – היהדות."
חיבור זה עיסוקו שלושה נושאים עיקריים – האמת כפי שהיא נלמדת מן הפילוסופיה וגם זו היהודית. נושא שני הוא הטוב כנגד הרע. במובנם הרוחני אקדמי. חלק שלישי ואחרון הוא תמצית קורות היישוב היהודי בארץ ישראל סביב ימי הביניים. מנפילת האימפריות הנוצריות, עליית האיסלאם, דרך ימי הממשל הערבי, הנוצרי הצלבני, ימי האימפריה הממלוכית ומעט לאחר קריסתה.
המחבר הוא אקדמאי, תואר שני בהיסטוריה. חוקר היהדות וקורות העם היהודי.
"הבית הוא הנחלה אותה נתן לנו. הלאום הוא העם, עמנו המופלא, ורוחו מחשבתו היא התורה – היהדות."
חיבור זה עיסוקו שלושה נושאים עיקריים – האמת כפי שהיא נלמדת מן הפילוסופיה וגם זו היהודית. נושא שני הוא הטוב כנגד הרע. במובנם הרוחני אקדמי. חלק שלישי ואחרון הוא תמצית קורות היישוב היהודי בארץ ישראל סביב ימי הביניים. מנפילת האימפריות הנוצריות, עליית האיסלאם, דרך ימי הממשל הערבי, הנוצרי הצלבני, ימי האימפריה הממלוכית ומעט לאחר קריסתה.
המחבר הוא אקדמאי, תואר שני בהיסטוריה. חוקר היהדות וקורות העם היהודי.
על פי התפישה המקובלת, המטרה הסופית של הציונות כתנועה לאומית פוליטית הייתה הקמתה של מדינת לאום. בספרו החדש על תולדות הדמיון המדיני הציוני מראשית רעיון הציונות המודרנית ועד להקמתה של מדינת ישראל, דימיטרי שומסקי קורא תיגר על תפיסה דטרמיניסטית באמצעות עיון בכתבים לא מוכרים מאת אבות הציונות ובבחינה מחדש של המקורות הידועים, שפורשו באורח מגמתי וא־היסטורי בספרות הקלאסית על הציונות. המחבר מגלה שמנהיגי הציונות שיוו לנגד עיניהם את מימוש ההגדרה העצמית היהודית בארץ ישראל דווקא במסגרת רב־לאומית. תחילה הם דמיינו מחוז אוטונומי באימפריה הרב־לאומית העות'מאנית, ולאחר מכן – בתקופת המנדט הבריטי – דמוקרטיה רב־לאומית.
הספר מראה שהמודלים של מדינה יהודית, שאותם ביססו ופיתחו האבות המייסדים של מדינת ישראל, כללו בתוכם הכרה בקיום לאומי קולקטיבי של ערביי ארץ ישראל. דפוסים מדיניים כאלה לא היו נחלתן של דמויות שוליות בקרב הציונות (כגון אנשי "ברית שלום"), אלא אדרבה, הוצגו על ידי הציונים המרכזיים ביותר: יהודה לייב פינסקר, בנימין זאב הרצל, אחד העם, זאב ז'בוטינסקי ודוד בן־גוריון. הספר מתמקד בחמש הדמויות הללו ומציג אותן ואת השקפותיהן באופן חדשני, שנודעת לו השפעה על השיח הישראלי העכשווי.
על פי התפישה המקובלת, המטרה הסופית של הציונות כתנועה לאומית פוליטית הייתה הקמתה של מדינת לאום. בספרו החדש על תולדות הדמיון המדיני הציוני מראשית רעיון הציונות המודרנית ועד להקמתה של מדינת ישראל, דימיטרי שומסקי קורא תיגר על תפיסה דטרמיניסטית באמצעות עיון בכתבים לא מוכרים מאת אבות הציונות ובבחינה מחדש של המקורות הידועים, שפורשו באורח מגמתי וא־היסטורי בספרות הקלאסית על הציונות. המחבר מגלה שמנהיגי הציונות שיוו לנגד עיניהם את מימוש ההגדרה העצמית היהודית בארץ ישראל דווקא במסגרת רב־לאומית. תחילה הם דמיינו מחוז אוטונומי באימפריה הרב־לאומית העות'מאנית, ולאחר מכן – בתקופת המנדט הבריטי – דמוקרטיה רב־לאומית.
הספר מראה שהמודלים של מדינה יהודית, שאותם ביססו ופיתחו האבות המייסדים של מדינת ישראל, כללו בתוכם הכרה בקיום לאומי קולקטיבי של ערביי ארץ ישראל. דפוסים מדיניים כאלה לא היו נחלתן של דמויות שוליות בקרב הציונות (כגון אנשי "ברית שלום"), אלא אדרבה, הוצגו על ידי הציונים המרכזיים ביותר: יהודה לייב פינסקר, בנימין זאב הרצל, אחד העם, זאב ז'בוטינסקי ודוד בן־גוריון. הספר מתמקד בחמש הדמויות הללו ומציג אותן ואת השקפותיהן באופן חדשני, שנודעת לו השפעה על השיח הישראלי העכשווי.
לא בהר סיני ולא מידי שמים ניתנה למדינת ישראל הכרזת העצמאות שלה, אף שבתודעה הציבורית הישראלית היא מצטיירת ככזו – טקסט שנולד ברגע הסכמי מכונן, שהוקרא ונחתם באירוע פולחני. לאמ̣תו של דבר על ניסוחה של הכרזת העצמאות עמלו עשרים אנשים במשך חודשים רבים; הם כתבו ומחקו, התפלמסו והוסיפו עוד מילה, משפט או פסקה עד שהוסכם נוסחהּ הסופי, המוכר לנו כיום.
בספר כבוד, חירות ועמל-ישרים יורם שחר מתחקה אחר נוסחיה השונים של הכרזת העצמאות ומברר סוגיות רבות-חשיבות, ובהן: מדוע הוכרז על הקמת 'מדינה יהודית' ולא 'מדינה יהודית דמוקרטית ועצמאית'? כיצד גובשה הקביעה שלפיה תבטיח מדינת ישראל לאזרחיה (היהודים) 'חיי כבוד, חירות ועמל-ישרים'? מדוע הוחלף בהכרזה אפיונו של היישוב מ'יהודי' ל'עברי'? באילו נסיבות הובטחה חירות השפה אך נדחה שוויון השפות? מה משמעותה של מחיקת ההבטחה לשוויון מגדרי ('בלא הבדל... מין') מנוסחים אחרים של ההכרזה? אילו מרכיבים הושמטו ממנה ומדוע? המחבר מציג את המחלוקות העקרוניות, הפוליטיות והמילוליות שהתגלעו בתהליך ניסוח הכרזת העצמאות, ממחיש ומדגיש את היבטיה ההיסטוריים.
ההכרזה הייתה פריו של שיג ושיח מורכב על אודות יסודותיהן של הלאומיות היהודית ושל המדינה שהוקמה בשמה. לתשובות שניתנו לשאלות היסוד הללו בנוסחהּ של ההכרזה יש תוקף מדיני ומשפטי מובהק, והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו. קורות תהליך ניסוחה של הכרזת העצמאות – על כל חלקיו, הגנוזים והגלויים – מסופרים בספר זה לראשונה.
יורם שחר הוא פרופסור (אמריטוס) של המרכז הבינתחומי, הרצליה, ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חוקר ומלמד היסטוריה של המשפט.
לא בהר סיני ולא מידי שמים ניתנה למדינת ישראל הכרזת העצמאות שלה, אף שבתודעה הציבורית הישראלית היא מצטיירת ככזו – טקסט שנולד ברגע הסכמי מכונן, שהוקרא ונחתם באירוע פולחני. לאמ̣תו של דבר על ניסוחה של הכרזת העצמאות עמלו עשרים אנשים במשך חודשים רבים; הם כתבו ומחקו, התפלמסו והוסיפו עוד מילה, משפט או פסקה עד שהוסכם נוסחהּ הסופי, המוכר לנו כיום.
בספר כבוד, חירות ועמל-ישרים יורם שחר מתחקה אחר נוסחיה השונים של הכרזת העצמאות ומברר סוגיות רבות-חשיבות, ובהן: מדוע הוכרז על הקמת 'מדינה יהודית' ולא 'מדינה יהודית דמוקרטית ועצמאית'? כיצד גובשה הקביעה שלפיה תבטיח מדינת ישראל לאזרחיה (היהודים) 'חיי כבוד, חירות ועמל-ישרים'? מדוע הוחלף בהכרזה אפיונו של היישוב מ'יהודי' ל'עברי'? באילו נסיבות הובטחה חירות השפה אך נדחה שוויון השפות? מה משמעותה של מחיקת ההבטחה לשוויון מגדרי ('בלא הבדל... מין') מנוסחים אחרים של ההכרזה? אילו מרכיבים הושמטו ממנה ומדוע? המחבר מציג את המחלוקות העקרוניות, הפוליטיות והמילוליות שהתגלעו בתהליך ניסוח הכרזת העצמאות, ממחיש ומדגיש את היבטיה ההיסטוריים.
ההכרזה הייתה פריו של שיג ושיח מורכב על אודות יסודותיהן של הלאומיות היהודית ושל המדינה שהוקמה בשמה. לתשובות שניתנו לשאלות היסוד הללו בנוסחהּ של ההכרזה יש תוקף מדיני ומשפטי מובהק, והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו. קורות תהליך ניסוחה של הכרזת העצמאות – על כל חלקיו, הגנוזים והגלויים – מסופרים בספר זה לראשונה.
יורם שחר הוא פרופסור (אמריטוס) של המרכז הבינתחומי, הרצליה, ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חוקר ומלמד היסטוריה של המשפט.
הפסיכולוג ד"ר אלון גרטש מציג דיוקן מטלטל אך משכנע של האופי הלאומי הישראלי. הוא עושה זאת בקריאת רקע מעמיקה של ההיסטוריה, שלתוכה הוא אורג את חוויותיו האישיות שלו ואת ניסיונו בעבודה עם מטופלים ישראלים.
בשרטטו את המפה המטרידה של הראש הישראלי נוגע ד"ר גרטש בסיפורי החיים של ישראלים מן השורה וגם של מנהיגי המדינה. הנפש הישראלית, שהתפתחה מתוך ההיסטוריה היהודית אל המרד הדרמטי של הציונות, נעה בין קטבים חיוביים ושליליים של נרקיסיזם, פרנויה, תוקפנות והקרבה עצמית, ומנהלת מאבק הרואי, עקוב טראומות מלחמה, בקושי הגדול לעבד כראוי את זוועות השואה.
אלון גרטש מאבחן את "הראש הישראלי", וגם מציע מרשם להבראתו.
ד"ר אלון גרטש הוא פסיכולוג קליני וסופר המתגורר בניו יורק. קיבל תואר הדוקטור מאוניברסיטת קולומביה ושימש מרצה בפקולטה לפסיכולוגיה קלינית של בית הספר לרפואה באוניברסיטה זו. בעבודתו הוא מעניק לישראלים רבים טיפול אינדיבידואלי ומשפחתי וכן מספק יעוץ עסקי. פרסם מאמרים אקדמיים וגם פופולריים בנושאים: הפסיכודינמיקה של השלום, ענייני מגדר, יחסים בין-אישיים, פתרון סכסוכים, קבלת החלטות, ומנהיגות. רב-המכר שלו אילו יכלו גברים לדבר תורגם ליותר מעשרים וחמש לשונות וראה אור בהוצאה זו, וכמוהו ספרו אילו יכלה האהבה לחשוב.
הפסיכולוג ד"ר אלון גרטש מציג דיוקן מטלטל אך משכנע של האופי הלאומי הישראלי. הוא עושה זאת בקריאת רקע מעמיקה של ההיסטוריה, שלתוכה הוא אורג את חוויותיו האישיות שלו ואת ניסיונו בעבודה עם מטופלים ישראלים.
בשרטטו את המפה המטרידה של הראש הישראלי נוגע ד"ר גרטש בסיפורי החיים של ישראלים מן השורה וגם של מנהיגי המדינה. הנפש הישראלית, שהתפתחה מתוך ההיסטוריה היהודית אל המרד הדרמטי של הציונות, נעה בין קטבים חיוביים ושליליים של נרקיסיזם, פרנויה, תוקפנות והקרבה עצמית, ומנהלת מאבק הרואי, עקוב טראומות מלחמה, בקושי הגדול לעבד כראוי את זוועות השואה.
אלון גרטש מאבחן את "הראש הישראלי", וגם מציע מרשם להבראתו.
ד"ר אלון גרטש הוא פסיכולוג קליני וסופר המתגורר בניו יורק. קיבל תואר הדוקטור מאוניברסיטת קולומביה ושימש מרצה בפקולטה לפסיכולוגיה קלינית של בית הספר לרפואה באוניברסיטה זו. בעבודתו הוא מעניק לישראלים רבים טיפול אינדיבידואלי ומשפחתי וכן מספק יעוץ עסקי. פרסם מאמרים אקדמיים וגם פופולריים בנושאים: הפסיכודינמיקה של השלום, ענייני מגדר, יחסים בין-אישיים, פתרון סכסוכים, קבלת החלטות, ומנהיגות. רב-המכר שלו אילו יכלו גברים לדבר תורגם ליותר מעשרים וחמש לשונות וראה אור בהוצאה זו, וכמוהו ספרו אילו יכלה האהבה לחשוב.
הספר "מסע שורשים בתורה – עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל" מיועד לקהל הרחב חילונים, דתיים ושומרי מסורת. הוא מכיל את מרבית פסוקי התורה הרלוונטיים הדנים בעַם ישראל, זהותו הלאומית וייחודו ביחס לעמי הארצות, תורת ישראל מעלותיה וייחודה, וארץ ישראל מעלותיה וייחודה, היא הארץ שהובטחה לאבות האומה ולצאצאיהם, עם ישראל.
הספר בוחן את הקשר ואת יחסי הגומלין בין שלושת המרכיבים: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ומתאר את סיפור צמיחתו של עם ישראל ותהליך התהוותו מימי האבות ועד ימינו אנו. הספר נועד לחזק את האמונה והתודעה בשורשי העם היהודי; את הגאווה בזהות הלאומית היהודית; את אהבת הארץ; וחיזוק האחדות בעם במאבקו נגד כל מי שמפקפק בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כמולדת ומדינת הלאום של העם היהודי. עַם המודע לשורשיו ומנחילם לדורות הבאים, ישרוד לנצח ולבטח במולדתו ההיסטורית.
הספר מנגיש לקורא את פסוקי התורה הרלוונטיים שמכילים חכמה בינה ודעת, יופי וערכים של מוסר אלוהי כמו: אהבת האדם, קדושת החיים ושאיפה לשלום בין אומות העולם.
ניר צורף, בעל תואר שני בשפה הערבית מאוניברסיטת בר-אילן ותואר ראשון בערבית והיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה. סא"ל במיל', שירות ממושך ב-8200, בממשל הצבאי והמנהל האזרחי בשכם, בלשכת מתאם הפעולות ביהודה ושומרון ושירות ארוך ביחידה לתקשורת ערבית גלויה. כתב לענייני ערבים בעיתון מקור ראשון בשנותיו הראשונות. ניר צורף מחבר הספרים: "מוחמד הקוראן והיהודים – אשנב לאמת" (הוצאת צמרת); "חידושי מילים ולשון בעיתוני ארצות ערב – מגמות ומאפיינים" (הוצאת צבעונים).
הספר "מסע שורשים בתורה – עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל" מיועד לקהל הרחב חילונים, דתיים ושומרי מסורת. הוא מכיל את מרבית פסוקי התורה הרלוונטיים הדנים בעַם ישראל, זהותו הלאומית וייחודו ביחס לעמי הארצות, תורת ישראל מעלותיה וייחודה, וארץ ישראל מעלותיה וייחודה, היא הארץ שהובטחה לאבות האומה ולצאצאיהם, עם ישראל.
הספר בוחן את הקשר ואת יחסי הגומלין בין שלושת המרכיבים: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ומתאר את סיפור צמיחתו של עם ישראל ותהליך התהוותו מימי האבות ועד ימינו אנו. הספר נועד לחזק את האמונה והתודעה בשורשי העם היהודי; את הגאווה בזהות הלאומית היהודית; את אהבת הארץ; וחיזוק האחדות בעם במאבקו נגד כל מי שמפקפק בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כמולדת ומדינת הלאום של העם היהודי. עַם המודע לשורשיו ומנחילם לדורות הבאים, ישרוד לנצח ולבטח במולדתו ההיסטורית.
הספר מנגיש לקורא את פסוקי התורה הרלוונטיים שמכילים חכמה בינה ודעת, יופי וערכים של מוסר אלוהי כמו: אהבת האדם, קדושת החיים ושאיפה לשלום בין אומות העולם.
ניר צורף, בעל תואר שני בשפה הערבית מאוניברסיטת בר-אילן ותואר ראשון בערבית והיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה. סא"ל במיל', שירות ממושך ב-8200, בממשל הצבאי והמנהל האזרחי בשכם, בלשכת מתאם הפעולות ביהודה ושומרון ושירות ארוך ביחידה לתקשורת ערבית גלויה. כתב לענייני ערבים בעיתון מקור ראשון בשנותיו הראשונות. ניר צורף מחבר הספרים: "מוחמד הקוראן והיהודים – אשנב לאמת" (הוצאת צמרת); "חידושי מילים ולשון בעיתוני ארצות ערב – מגמות ומאפיינים" (הוצאת צבעונים).
האם ייתכן בגרמניה של היום – שמונה עשורים לאחר עליית היטלר לשלטון – ימין לאומני־פופוליסטי שאינו בעל זיקה רעיונית לנאציונל־סוציאליזם? תופעת הימין החדש, שהתחזקה בשנים האחרונות ברחבי המערב, לא פסחה על גרמניה החווה מאז איחודה מחדש ב-1990 תהליך של חידוש הפטריוטיות והרגשות הלאומיים המקביל להתגברות מעורבותה המדינית והצבאית של גרמניה מחוץ לגבולותיה. התמרכזותה של מפלגת ״איחוד השמרנים״ תחת הנהגתה של אנגלה מרקל ב-16 שנות כהונתה כקנצלרית גרמה להופעתה של מפלגה ימנית חדשה, ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אשר במהלך העשור החולף טרפה את הקלפים בזירה הפוליטית הגרמנית, בעיקר בשטחי גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר. בשל שיוכה על ידי יריביה לימין הקיצוני הוחרמה המפלגה גם על ידי ישראל הרשמית ומוסדות הקהילה היהודית בגרמניה. אבל האלימות האנטישמית מצדן של קהילות מוסלמיות וערביות בגרמניה גרמה ליהודים ולישראלים כאחד לערער על גישת החרם כלפי מפלגה זו שתרמה בעמדותיה הפרו-ישראליות לחשיפת צביעות עמדתו של הממסד הגרמני ביחס לישראל ולמאבק באנטישמיות.
ספרו החדש של אלדד בק, אלטרנטיבה – ימין חדש לגרמניה?, משרטט את פניה של התופעה המרתקת ביותר בפוליטיקה הגרמנית מאז האיחוד מחדש, בשעה שמאבקים פנימיים בין גישות רעיוניות שונות מציבים את הימין החדש בגרמניה בפני מבחן קיומי. גם אם החייאת השמרנות בגרמניה עם תום עידן מרקל תביא לצמצום השפעתה של מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אזי השפעת הרעיונות שהביאו ללידתה עשויים להיות ארוכי טווח.
האם ייתכן בגרמניה של היום – שמונה עשורים לאחר עליית היטלר לשלטון – ימין לאומני־פופוליסטי שאינו בעל זיקה רעיונית לנאציונל־סוציאליזם? תופעת הימין החדש, שהתחזקה בשנים האחרונות ברחבי המערב, לא פסחה על גרמניה החווה מאז איחודה מחדש ב-1990 תהליך של חידוש הפטריוטיות והרגשות הלאומיים המקביל להתגברות מעורבותה המדינית והצבאית של גרמניה מחוץ לגבולותיה. התמרכזותה של מפלגת ״איחוד השמרנים״ תחת הנהגתה של אנגלה מרקל ב-16 שנות כהונתה כקנצלרית גרמה להופעתה של מפלגה ימנית חדשה, ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אשר במהלך העשור החולף טרפה את הקלפים בזירה הפוליטית הגרמנית, בעיקר בשטחי גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר. בשל שיוכה על ידי יריביה לימין הקיצוני הוחרמה המפלגה גם על ידי ישראל הרשמית ומוסדות הקהילה היהודית בגרמניה. אבל האלימות האנטישמית מצדן של קהילות מוסלמיות וערביות בגרמניה גרמה ליהודים ולישראלים כאחד לערער על גישת החרם כלפי מפלגה זו שתרמה בעמדותיה הפרו-ישראליות לחשיפת צביעות עמדתו של הממסד הגרמני ביחס לישראל ולמאבק באנטישמיות.
ספרו החדש של אלדד בק, אלטרנטיבה – ימין חדש לגרמניה?, משרטט את פניה של התופעה המרתקת ביותר בפוליטיקה הגרמנית מאז האיחוד מחדש, בשעה שמאבקים פנימיים בין גישות רעיוניות שונות מציבים את הימין החדש בגרמניה בפני מבחן קיומי. גם אם החייאת השמרנות בגרמניה עם תום עידן מרקל תביא לצמצום השפעתה של מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אזי השפעת הרעיונות שהביאו ללידתה עשויים להיות ארוכי טווח.
במאה השש־עשרה, בעיקר לאחר השתלטות העות'מאנים על הארץ, התכנסה בצפת קבוצה של אישים יהודים בעלי שיעור קומה, בהם ר' יוסף קארו בעל שולחן ערוך, האר"י הקדוש ותלמידו ר' חיים ויטאל, ר' משה קורדובירו, ר' שלמה אלקבץ, וראש המשוררים ר' ישראל נג'ארה. אישים אלו עיצבו מחדש, איש איש בדרכו, את התרבות והמסורת היהודית לדורות הבאים. זה היה רגע היסטורי מכונן, פריחה יוצאת דופן גם אם קצרת ימים. למרות זאת, התודעה ההיסטורית היהודית המודרנית, ובמיוחד הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, מאופיינים ביחס מסויג ואמביוולנטי כלפי צפת, ואף בהתעלמות ממנה. דחייתה של צפת ההיסטורית נכרכה בדחיית מורשתה, אף על פי שמורשת זו הוסיפה להתקיים בעולמם של יהודים רבים.
הספר 'תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית' בוחן את תודעתם של מתיישבי צפת במאה השש־עשרה למול התודעה הציונית המודרנית, ומציג אותן כשני מודלים תיאולוגיים־פוליטיים של התיישבות בארץ ישראל: האחד מושתת על המשנה והאחר על המקרא. אישי צפת פנו אל הארץ בתקופה שלאחר חורבן המקדש וביקשו להתחבר אל התנאים – בראש ובראשונה אל ר' שמעון בר יוחאי, שלו יוחס גם ספר הזוהר. הציונות, לעומת זאת, נשאה את עיניה אל תקופת הכיבוש וההתנחלות, במיוחד אל יהושע והשופטים, באופן שעולה בקנה אחד עם התפיסה המערבית הנוצרית המודרנית. צפת אינה מוצגת בספר כחלופה לציונות, אלא משמשת בו מראה לבירור מושגים כמו לאומיות, חילון ומסורת. ההתמקדות בצפת וביחס כלפיה, נטען, פותחת פתח לניסוח מחודש של התרבות המודרנית בכלל, והתרבות הישראלית היהודית בפרט.
פרופ’ אמנון רז־קרקוצקין מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בתולדות הדפוס בראשית העת החדשה ובתודעה ההיסטורית הציונית. ספרו 'הצנזור, העורך והטקסט' (מאגנס, 2006) זכה בפרס שזר לחקר תולדות ישראל.
במאה השש־עשרה, בעיקר לאחר השתלטות העות'מאנים על הארץ, התכנסה בצפת קבוצה של אישים יהודים בעלי שיעור קומה, בהם ר' יוסף קארו בעל שולחן ערוך, האר"י הקדוש ותלמידו ר' חיים ויטאל, ר' משה קורדובירו, ר' שלמה אלקבץ, וראש המשוררים ר' ישראל נג'ארה. אישים אלו עיצבו מחדש, איש איש בדרכו, את התרבות והמסורת היהודית לדורות הבאים. זה היה רגע היסטורי מכונן, פריחה יוצאת דופן גם אם קצרת ימים. למרות זאת, התודעה ההיסטורית היהודית המודרנית, ובמיוחד הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, מאופיינים ביחס מסויג ואמביוולנטי כלפי צפת, ואף בהתעלמות ממנה. דחייתה של צפת ההיסטורית נכרכה בדחיית מורשתה, אף על פי שמורשת זו הוסיפה להתקיים בעולמם של יהודים רבים.
הספר 'תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית' בוחן את תודעתם של מתיישבי צפת במאה השש־עשרה למול התודעה הציונית המודרנית, ומציג אותן כשני מודלים תיאולוגיים־פוליטיים של התיישבות בארץ ישראל: האחד מושתת על המשנה והאחר על המקרא. אישי צפת פנו אל הארץ בתקופה שלאחר חורבן המקדש וביקשו להתחבר אל התנאים – בראש ובראשונה אל ר' שמעון בר יוחאי, שלו יוחס גם ספר הזוהר. הציונות, לעומת זאת, נשאה את עיניה אל תקופת הכיבוש וההתנחלות, במיוחד אל יהושע והשופטים, באופן שעולה בקנה אחד עם התפיסה המערבית הנוצרית המודרנית. צפת אינה מוצגת בספר כחלופה לציונות, אלא משמשת בו מראה לבירור מושגים כמו לאומיות, חילון ומסורת. ההתמקדות בצפת וביחס כלפיה, נטען, פותחת פתח לניסוח מחודש של התרבות המודרנית בכלל, והתרבות הישראלית היהודית בפרט.
פרופ’ אמנון רז־קרקוצקין מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בתולדות הדפוס בראשית העת החדשה ובתודעה ההיסטורית הציונית. ספרו 'הצנזור, העורך והטקסט' (מאגנס, 2006) זכה בפרס שזר לחקר תולדות ישראל.
מה מביא אנשים לצאת לשדה הקרב, להילחם ואף למות למען המולדת, הלאום והמדינה? תשובה מרתקת לשאלה זו נמצאת בבסיס הספר קהיליות מדומיינות, מהחיבורים המכוננים בחקר הלאומיות, ששמו הפך זה כבר למושג ידוע. בנדיקט אנדרסון, מחשובי החוקרים בתחום, מציג תיאוריה מקורית בדבר שורשיה התרבותיים והחומריים של הלאומיות. הוא בוחן אירועים היסטוריים כמו מהפכת הדפוס, שקיעת הדת ושקיעת שלטון המלוכה, דן במושגים של זהות, פטריוטיות וזיכרון קולקטיבי ושואל מה הופך קבוצת אנשים – שרובם כלל אינם מכירים זה את זה ולכן היא מתקיימת בעיקר בדמיון – לעם ולאומה.
למהדורה מעודכנת זו נלווה פתח דבר מאלף מאת פרופ' אוריאל אבולוף, המבהיר מדוע הספר הצית את דמיונם של מיליוני קוראים וחוקרים ברחבי תבל ונמנה עם חמשת הספרים המצוטטים ביותר במדעי החברה מאז ומעולם.
"אומות ולאומיוּת אינן כוחות טבע, הן יצירות חברתיות; איננו מכירים את כל חברי האומה שלנו, ובכל זאת אנו מדמיינים שהם ואנו חולקים אותה קהילה".
מתוך פתח הדבר
מה מביא אנשים לצאת לשדה הקרב, להילחם ואף למות למען המולדת, הלאום והמדינה? תשובה מרתקת לשאלה זו נמצאת בבסיס הספר קהיליות מדומיינות, מהחיבורים המכוננים בחקר הלאומיות, ששמו הפך זה כבר למושג ידוע. בנדיקט אנדרסון, מחשובי החוקרים בתחום, מציג תיאוריה מקורית בדבר שורשיה התרבותיים והחומריים של הלאומיות. הוא בוחן אירועים היסטוריים כמו מהפכת הדפוס, שקיעת הדת ושקיעת שלטון המלוכה, דן במושגים של זהות, פטריוטיות וזיכרון קולקטיבי ושואל מה הופך קבוצת אנשים – שרובם כלל אינם מכירים זה את זה ולכן היא מתקיימת בעיקר בדמיון – לעם ולאומה.
למהדורה מעודכנת זו נלווה פתח דבר מאלף מאת פרופ' אוריאל אבולוף, המבהיר מדוע הספר הצית את דמיונם של מיליוני קוראים וחוקרים ברחבי תבל ונמנה עם חמשת הספרים המצוטטים ביותר במדעי החברה מאז ומעולם.
"אומות ולאומיוּת אינן כוחות טבע, הן יצירות חברתיות; איננו מכירים את כל חברי האומה שלנו, ובכל זאת אנו מדמיינים שהם ואנו חולקים אותה קהילה".
מתוך פתח הדבר
ההיסטוריה של פולי ברונשטיין כוללת את ניהול קמפיין V15 להפלת בנימין נתניהו, קרבות משפטיים עם הליכוד וקטטות מתוקשרות עם שמאלנים בכירים. את המתינות היא גילתה כשנמאס לה שהשמאל מפסיד כל הזמן בבחירות, והיא סברה שזאת תהיה טקטיקה מצוינת לגייס תומכים מהימין. אלא שאז קרה לה דבר מפתיע: היא התחילה להתמתן, באמת ומבפנים. בספרה היא מתארת תהליך מורכב שבסופו אימצה את המתינות כדרך חיים ואת המרכז הפוליטי כרעיון-על מארגן, והיא מאמינה שזאת האפשרות היחידה לחלץ את ישראל מהסכסוך הפנימי וממלחמת הכול בכול שהיא נתונה בהם.
ההיסטוריה של פולי ברונשטיין כוללת את ניהול קמפיין V15 להפלת בנימין נתניהו, קרבות משפטיים עם הליכוד וקטטות מתוקשרות עם שמאלנים בכירים. את המתינות היא גילתה כשנמאס לה שהשמאל מפסיד כל הזמן בבחירות, והיא סברה שזאת תהיה טקטיקה מצוינת לגייס תומכים מהימין. אלא שאז קרה לה דבר מפתיע: היא התחילה להתמתן, באמת ומבפנים. בספרה היא מתארת תהליך מורכב שבסופו אימצה את המתינות כדרך חיים ואת המרכז הפוליטי כרעיון-על מארגן, והיא מאמינה שזאת האפשרות היחידה לחלץ את ישראל מהסכסוך הפנימי וממלחמת הכול בכול שהיא נתונה בהם.
חשיבה לאומית והעולם הקולוניאלי הוא חיבור מופת פורץ דרך. זהו ניסיון נועז ומקורי לחתור תחת התפיסה הדומיננטית של המערב בדבר השאלה שמעסיקה מאוד גם את הישראלים: מהי לאומיות? מקובל לראות במדינות הלאום המערביות מודל חיקוי לשאר העולם. ואולם, האם הוא נכון בכל המקרים? האם מדינת הלאום המערבית, המפותחת יותר מבחינה כלכלית וההומוגנית מבחינה אתנית, לשונית ולרוב גם דתית, אכן מתאימה לשמש דוגמה בעבור מדינות מתפתחות, בהן גם אלה שבמזרח התיכון?
פרתה צ'טרג'י בוחן את השאלה מהזווית המיוחדת של הודו, מדינת עולם שלישי שעברה תהליכי התפתחות שונים מאלה שהתרחשו באירופה. הספר רלוונטי בייחוד לישראל, בשל הדמיון בין התגבשותם המאוחרת יחסית של עממי הודו לכלל עם ובין חבירתן של תפוצות ישראל לפזורותיהן לכלל עם, בשל עיסוקן המתמיד של שתי המדינות בזהוּת ובחֵרות ובשל המתח הקבוע השורר בהן בין הדבקות במסורת הדתית ובין המודרנה והגלובליזציה.
למהדורה המחודשת של הספר נלווה פתח דבר מאיר עיניים מאת פרופ' אריה דובנוב, המבהיר את חשיבותו: "קריאה בו עשויה לסייע להבין את היחס המורכב שבין הגמוניה לדיכוי המתקיים גם לאחר 'רגע העצמאות'".
חשיבה לאומית והעולם הקולוניאלי הוא חיבור מופת פורץ דרך. זהו ניסיון נועז ומקורי לחתור תחת התפיסה הדומיננטית של המערב בדבר השאלה שמעסיקה מאוד גם את הישראלים: מהי לאומיות? מקובל לראות במדינות הלאום המערביות מודל חיקוי לשאר העולם. ואולם, האם הוא נכון בכל המקרים? האם מדינת הלאום המערבית, המפותחת יותר מבחינה כלכלית וההומוגנית מבחינה אתנית, לשונית ולרוב גם דתית, אכן מתאימה לשמש דוגמה בעבור מדינות מתפתחות, בהן גם אלה שבמזרח התיכון?
פרתה צ'טרג'י בוחן את השאלה מהזווית המיוחדת של הודו, מדינת עולם שלישי שעברה תהליכי התפתחות שונים מאלה שהתרחשו באירופה. הספר רלוונטי בייחוד לישראל, בשל הדמיון בין התגבשותם המאוחרת יחסית של עממי הודו לכלל עם ובין חבירתן של תפוצות ישראל לפזורותיהן לכלל עם, בשל עיסוקן המתמיד של שתי המדינות בזהוּת ובחֵרות ובשל המתח הקבוע השורר בהן בין הדבקות במסורת הדתית ובין המודרנה והגלובליזציה.
למהדורה המחודשת של הספר נלווה פתח דבר מאיר עיניים מאת פרופ' אריה דובנוב, המבהיר את חשיבותו: "קריאה בו עשויה לסייע להבין את היחס המורכב שבין הגמוניה לדיכוי המתקיים גם לאחר 'רגע העצמאות'".
הלאומיות המודרנית שאבה השראה ממגוון של מיתוסים, חיבורים ויצירות, אך אין טקסט שמהדהד במחשבה, בשיח ובפרקטיקה הלאומית כמו התנ"ך. גם בעידן המזוהה עם מהפכות ואידאולוגיות חילוניות, התנ"ך נוכח בהתמדה בשפה הפוליטית המודרנית – בפרט בכינונן של זהויות קולקטיביות ותודעה של "עם נבחר". קובץ המאמרים גוי קדוש: תנ"ך ולאומיות בעידן המודרני מוסיף נדבך מחקרי חשוב על אודות הקשר בין התנ"ך והלאומיות, זאת מתוך גישה ייחודית המבליטה את חיוניותו של התנ"ך גם בעת החדשה המאוחרת. הוא משלב בין הפרספקטיבה העולמית לבין המקרה הציוני וכך מאפשר להתבונן בזה האחרון כעל ניסיון נוסף, אחד מיני רבים, להציב את הלאום המודרני על אדני טקסט עתיק יומין, ולמצוא בו הצדקות לפעולה פוליטית עכשוית. המסקנה העולה מן המאמרים היא כי גם הזהות המודרנית ביותר אינה יכולה לכונן את עצמה כנטולת עבר.
העורכים:
ד"ר עפרי אילני הוא היסטוריון, עמית פולנסקי במכון ון-ליר בירושלים. תחומי המחקר שלו הם היסטוריה של הרעיונות, היסטוריה של המיניות ומחשבה סביבתית. כותב את הטור "תחת השמש" במוסף הארץ.
פרופ' (אמריטוס) אבנר בן-עמוס הוא היסטוריון של החינוך באוניברסיטת תל-אביב. תחומי המחקר שלו הם עיצוב הזיכרון הקולקטיבי וגיבוש תודעה לאומית בצרפת המודרנית וישראל.
הלאומיות המודרנית שאבה השראה ממגוון של מיתוסים, חיבורים ויצירות, אך אין טקסט שמהדהד במחשבה, בשיח ובפרקטיקה הלאומית כמו התנ"ך. גם בעידן המזוהה עם מהפכות ואידאולוגיות חילוניות, התנ"ך נוכח בהתמדה בשפה הפוליטית המודרנית – בפרט בכינונן של זהויות קולקטיביות ותודעה של "עם נבחר". קובץ המאמרים גוי קדוש: תנ"ך ולאומיות בעידן המודרני מוסיף נדבך מחקרי חשוב על אודות הקשר בין התנ"ך והלאומיות, זאת מתוך גישה ייחודית המבליטה את חיוניותו של התנ"ך גם בעת החדשה המאוחרת. הוא משלב בין הפרספקטיבה העולמית לבין המקרה הציוני וכך מאפשר להתבונן בזה האחרון כעל ניסיון נוסף, אחד מיני רבים, להציב את הלאום המודרני על אדני טקסט עתיק יומין, ולמצוא בו הצדקות לפעולה פוליטית עכשוית. המסקנה העולה מן המאמרים היא כי גם הזהות המודרנית ביותר אינה יכולה לכונן את עצמה כנטולת עבר.
העורכים:
ד"ר עפרי אילני הוא היסטוריון, עמית פולנסקי במכון ון-ליר בירושלים. תחומי המחקר שלו הם היסטוריה של הרעיונות, היסטוריה של המיניות ומחשבה סביבתית. כותב את הטור "תחת השמש" במוסף הארץ.
פרופ' (אמריטוס) אבנר בן-עמוס הוא היסטוריון של החינוך באוניברסיטת תל-אביב. תחומי המחקר שלו הם עיצוב הזיכרון הקולקטיבי וגיבוש תודעה לאומית בצרפת המודרנית וישראל.
"הציונות הדתית: דת, לאומיות ופוליטיקה", ספרו של ד”ר נעם חדד, מציע הבנה חדשה ופורצת דרך של המחשבה הפוליטית הציונית־דתית לגווניה. הספר מפקיע את הדיון במאפייניה וביסודותיה של האידאולוגיה הציונית־דתית מן ההשקפה הרווחת, הן בשדה המחקר והן בשיח הציבורי, ומציג לראשונה ניתוח המערער על הדיכוטומיה המקובלת שבין דת וחילון. הספר דן בהרחבה בזהותה של הציונות הדתית כפי שהתגבשה לאורך כמעט יובל שנים על בסיס הדיכוטומיה המודרנית הזו, וכן במקומם של ארץ ישראל ושל הצבאיות המודרנית והלכי הרוח המיליטריסטיים שהתפתחו עם השנים בפוליטיקה הציונית־דתית. הספר נשען על מחקר עומק ייחודי בהיקפו של השיח הציוני־דתי מאז מלחמת ששת הימים ועד מבצע צוק איתן, שמאיר את הציונות הדתית באור חדש.
"הציונות הדתית: דת, לאומיות ופוליטיקה", ספרו של ד”ר נעם חדד, מציע הבנה חדשה ופורצת דרך של המחשבה הפוליטית הציונית־דתית לגווניה. הספר מפקיע את הדיון במאפייניה וביסודותיה של האידאולוגיה הציונית־דתית מן ההשקפה הרווחת, הן בשדה המחקר והן בשיח הציבורי, ומציג לראשונה ניתוח המערער על הדיכוטומיה המקובלת שבין דת וחילון. הספר דן בהרחבה בזהותה של הציונות הדתית כפי שהתגבשה לאורך כמעט יובל שנים על בסיס הדיכוטומיה המודרנית הזו, וכן במקומם של ארץ ישראל ושל הצבאיות המודרנית והלכי הרוח המיליטריסטיים שהתפתחו עם השנים בפוליטיקה הציונית־דתית. הספר נשען על מחקר עומק ייחודי בהיקפו של השיח הציוני־דתי מאז מלחמת ששת הימים ועד מבצע צוק איתן, שמאיר את הציונות הדתית באור חדש.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
