ואווו אחרי הרבה זמן שלא מצאתי ספר מעולה, כמעט התייאשתי ממש שמחה שיצא לי להגיע לספר הזה, נהנתי מאוד ממליצה!
ואווו אחרי הרבה זמן שלא מצאתי ספר מעולה, כמעט התייאשתי ממש שמחה שיצא לי להגיע לספר הזה, נהנתי מאוד ממליצה!
רכשתי את הספר לפני שלושה חודשים, בגלל שאני מאוד מתחבת לכתיבה של הסופרת ולא הצלחתי להמשיך לקרוא או להיכנס לספר (מצאתי את עצמי חוזרת שוב על הדפים הראשונים שקראתי בספר ולבסוף התייאשתי והמשכתי לספר אחר) אתמול נזכרתי שהבטחתי לעצמי שאני חייבת לתת צ'אנס לספר ואני כל כך שמחה שעשיתי את זה בדיוק בטיימינג הנכון, סיפור יפיפה, מאוד אהבתי את מערכת היחסים של האמא עם הבת גאיה והתלעות שגאיה עוברת בגלל החבר ה"טוב" שמתברר בסופו של דבר בעל הפרעה דלוזיונלית (בדיוק ששבוע שעבר ואתמול שידרו את שני החלקים בתוכנית עובדה עם אילנה דיין על נשים שעוברות התעללות ואף נרצחות ע"י הבעל/החבר שלהן) אמן והסוף היה בדיוק כמו הספר. ממליצה בחום
רכשתי את הספר לפני שלושה חודשים, בגלל שאני מאוד מתחבת לכתיבה של הסופרת ולא הצלחתי להמשיך לקרוא או להיכנס לספר (מצאתי את עצמי חוזרת שוב על הדפים הראשונים שקראתי בספר ולבסוף התייאשתי והמשכתי לספר אחר) אתמול נזכרתי שהבטחתי לעצמי שאני חייבת לתת צ'אנס לספר ואני כל כך שמחה שעשיתי את זה בדיוק בטיימינג הנכון, סיפור יפיפה, מאוד אהבתי את מערכת היחסים של האמא עם הבת גאיה והתלעות שגאיה עוברת בגלל החבר ה"טוב" שמתברר בסופו של דבר בעל הפרעה דלוזיונלית (בדיוק ששבוע שעבר ואתמול שידרו את שני החלקים בתוכנית עובדה עם אילנה דיין על נשים שעוברות התעללות ואף נרצחות ע"י הבעל/החבר שלהן) אמן והסוף היה בדיוק כמו הספר. ממליצה בחום
זה כבר כמה זמן שלא מצאתי ספר שיצליח לסחוף אותי, אפילו הגעתי למצב שמצאתי את עצמי קוראת שוב ספרים טובים שקראתי. אתמול בלילה קפץ לי הספר הזה, ואין שמחה ממני שנתקלתי בו, ספר סוחף, קליל ומרגש . מומלץ ואני כבר מחכה להמשך😍
זה כבר כמה זמן שלא מצאתי ספר שיצליח לסחוף אותי, אפילו הגעתי למצב שמצאתי את עצמי קוראת שוב ספרים טובים שקראתי. אתמול בלילה קפץ לי הספר הזה, ואין שמחה ממני שנתקלתי בו, ספר סוחף, קליל ומרגש . מומלץ ואני כבר מחכה להמשך😍
פשוט מעולה, לא ניתן להתנתק מהספר!אני ממש מתחברת לכתיבה של הסופרת, נהנת מכל ספר שלה.
ההתחלה הייתה לי הזויה שהפסקתי לקרוא בעמוד 150 וקראתי ספרים אחרים, אחרי שבועיים החלטתי להביא לספר צאנס ולא טעיתי, מרתק.
ההתחלה הייתה לי הזויה שהפסקתי לקרוא בעמוד 150 וקראתי ספרים אחרים, אחרי שבועיים החלטתי להביא לספר צאנס ולא טעיתי, מרתק.
לא יכולתי להוריד את העיניים מהספר, כל כך זורם וכיפי
ואוו, תודה על כתיבה מרגשת וסוחפת
ספר מרתק!! את הספר הראשון הרבה יותר אהבתי, אבל אני חושבת שאם הספר השני הוא הספר האחרון, אז התאכזבתי מסוף, מרגיש שכל הספר אני קוראת בשביל לדעת יותר על היחסים של דורון ושירה וזה נגמר בלי לדעת אם הם מומשו. מקווה שהיה ספר 3 :)
כתיבה מעולה!!!!
ספר מרתק!! את הספר הראשון הרבה יותר אהבתי, אבל אני חושבת שאם הספר השני הוא הספר האחרון, אז התאכזבתי מסוף, מרגיש שכל הספר אני קוראת בשביל לדעת יותר על היחסים של דורון ושירה וזה נגמר בלי לדעת אם הם מומשו. מקווה שהיה ספר 3 :)
כתיבה מעולה!!!!
מהמם , סוחף, משאיר טעם של עוד...
התעצבנתי מאוד שהאצבע המאשימה היא עליה, כאילו מה איתו, למה היא צריכה לדאוג לו שעכשיו החיים שלו חשופים בבלוג שלה, הוא מספיק גדול והוא זה שהתחיל עם המשחק, מי שמשחק באש בסוף נכווה, כל כך הייתי גאה בה שהיא חשפה אותו בארוחה (החצוף שלך לה הודעה לפני כדי לוודא שהיא לא תהיה נוכחת בבית של אח שלה, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה) וזה שהיא הורידה את המסכות וחשפה את עצמה בבלוג, ראוי להערצה! בספר הזה אני יכולה להגיד שהתרגשתי והתאהבתי בטליה בלום.. נראה מה ההמשך יביא
מהמם , סוחף, משאיר טעם של עוד...
התעצבנתי מאוד שהאצבע המאשימה היא עליה, כאילו מה איתו, למה היא צריכה לדאוג לו שעכשיו החיים שלו חשופים בבלוג שלה, הוא מספיק גדול והוא זה שהתחיל עם המשחק, מי שמשחק באש בסוף נכווה, כל כך הייתי גאה בה שהיא חשפה אותו בארוחה (החצוף שלך לה הודעה לפני כדי לוודא שהיא לא תהיה נוכחת בבית של אח שלה, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה) וזה שהיא הורידה את המסכות וחשפה את עצמה בבלוג, ראוי להערצה! בספר הזה אני יכולה להגיד שהתרגשתי והתאהבתי בטליה בלום.. נראה מה ההמשך יביא
ואוו, היתה לי הרגשה שזה יהיה הסוף בספר הזה, אבל עדיין לא האמנתי....
התחלה ממש מצחיקה, מאוד נהנתי אפילו בכיתי מרוב צחוק, רק הסוף קצת איכזב, היה טוב יותר אם הסוף היה מסתיים אחרת ולא הסוף הטוב והרגיל
התחלה ממש מצחיקה, מאוד נהנתי אפילו בכיתי מרוב צחוק, רק הסוף קצת איכזב, היה טוב יותר אם הסוף היה מסתיים אחרת ולא הסוף הטוב והרגיל
ספר טוב, קצת ארוך…
חמוד לא כמו הראשון…
היו רגעים בספר שהרגשתי שהספר סחף אותי אבל רובו היה ארוך ומעיק שכבר איבדתי את העניין
לא התחברתי לספר, הכל קורה במהירות להגיונית אבל הכי קשה היה לי ששוב מראים את הגיבורה שהיא לא בסדר (מה שקרה בספר תחרה וצבע, טליה המעוררת שהגיעה לאח שלה אחרי פרידה והיא פוגשת את החבר/בוס של אח שלה שמתחיל איתה מערכת יחסים סודית וכשהכל מתגלה כועסים עליה כאילו היא האשמה היחידה- אם מחפשים אשמים, כאילו הבוס הוא הבסדר, דבר שמאוד הכעיס אותו למרות שהספר עצמו היה מעולה וקיבל ממני חמישה כוכבים) כאן בסיפור של אלונה וינאי, הסופרת מתארת שאלונה בורחת שוב לבית הוריה בחיפה לאחר שראתה את ינאי פותח את דלת חדרו שבו נמצאת האקסית (מישהו יכול להאשים אותה?, גם אני הייתי עושה את אותו הדבר) ואז הקטע שהאמא מדברת איתה והיא אומרת לה את לא נותנת לו היזדמנות להסביר את עצמו ו"את פעם שנייה בורחת לו" , הלו מי לא הייתה בורחת אחרי שאת תופסת את בן זוגך יוצא כמו גנב מהחדר שבו נמצאת האקסית, וכל זה אחרי שקיימו יחסי מין ללא אמצעי הגנה (שזאת רמה יותר גבוהה מסקס מזדמן, כי את בוטחת בו) אפשר להבין את תחושת המושפלות שהיא הרגישה, שהמילים היפות שלו גרמו לה לעשות משהו שהוא רצה להשיג והוא בכלל לא היה רציני כלפיה. ושוב היא חוזרת אליו ומתקנת את המצב?! הלו אם המצב היה הפוך והיא הייתה יוצאת מהחדר שתומר נמצא? ... מרגישה שבדמות של ינאי לא הייתה שום רגישות בעניין, הוא דמות לא מתאמצת, אם אתה אוהב וגם אם אתה צודק שלא קרה כלום היית צריך להגיע עד להורים שלה בחיפה ולהסביר את עצמך, להראות לה שהיא חשובה לך ושאתה לא מתכוון לתת לה ללכת, אבל ינאי לא עשה כלום, ינאי רגיל שעושים בשבילו את העבודה וככה קרה, פעמיים אלונה לקחה רכב והגיע מחיפה לתל אביב (דיברו על מובן מאליו). כל פעם שהם רבים הוא מתקרבן, בחרת לעזוב ברגע שהבנת שאני עקר, לא היית בחדר אחרי שחזרתי מהמקלחת כי אני טעות.
לא התחברתי לספר, הכל קורה במהירות להגיונית אבל הכי קשה היה לי ששוב מראים את הגיבורה שהיא לא בסדר (מה שקרה בספר תחרה וצבע, טליה המעוררת שהגיעה לאח שלה אחרי פרידה והיא פוגשת את החבר/בוס של אח שלה שמתחיל איתה מערכת יחסים סודית וכשהכל מתגלה כועסים עליה כאילו היא האשמה היחידה- אם מחפשים אשמים, כאילו הבוס הוא הבסדר, דבר שמאוד הכעיס אותו למרות שהספר עצמו היה מעולה וקיבל ממני חמישה כוכבים) כאן בסיפור של אלונה וינאי, הסופרת מתארת שאלונה בורחת שוב לבית הוריה בחיפה לאחר שראתה את ינאי פותח את דלת חדרו שבו נמצאת האקסית (מישהו יכול להאשים אותה?, גם אני הייתי עושה את אותו הדבר) ואז הקטע שהאמא מדברת איתה והיא אומרת לה את לא נותנת לו היזדמנות להסביר את עצמו ו"את פעם שנייה בורחת לו" , הלו מי לא הייתה בורחת אחרי שאת תופסת את בן זוגך יוצא כמו גנב מהחדר שבו נמצאת האקסית, וכל זה אחרי שקיימו יחסי מין ללא אמצעי הגנה (שזאת רמה יותר גבוהה מסקס מזדמן, כי את בוטחת בו) אפשר להבין את תחושת המושפלות שהיא הרגישה, שהמילים היפות שלו גרמו לה לעשות משהו שהוא רצה להשיג והוא בכלל לא היה רציני כלפיה. ושוב היא חוזרת אליו ומתקנת את המצב?! הלו אם המצב היה הפוך והיא הייתה יוצאת מהחדר שתומר נמצא? ... מרגישה שבדמות של ינאי לא הייתה שום רגישות בעניין, הוא דמות לא מתאמצת, אם אתה אוהב וגם אם אתה צודק שלא קרה כלום היית צריך להגיע עד להורים שלה בחיפה ולהסביר את עצמך, להראות לה שהיא חשובה לך ושאתה לא מתכוון לתת לה ללכת, אבל ינאי לא עשה כלום, ינאי רגיל שעושים בשבילו את העבודה וככה קרה, פעמיים אלונה לקחה רכב והגיע מחיפה לתל אביב (דיברו על מובן מאליו). כל פעם שהם רבים הוא מתקרבן, בחרת לעזוב ברגע שהבנת שאני עקר, לא היית בחדר אחרי שחזרתי מהמקלחת כי אני טעות.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
