“היינו זקוקים לכמה אלפי שנים כדי לביית סוס ולרתום אותו לכרכרה, ובהשוואה, קצת פחות משבע שנים מאותו נאום של קנדי כדי לצעוד על כוכב לכת אחר. הקפיצה הזו אינה מתבטאת רק ביכולת שלנו להגיע לירח, היא מתבטאת בכמעט כל תחום אפשרי של חיינו – הכול קורה מהר יותר”.
אנחנו אולי חיים בתקופה המרהיבה ביותר שידעה האנושות, אך אנחנו גם מתמודדים עם אתגרים שמעולם לא התמודדנו איתם לפני כן. שינויים מהירים בהיקף חסר תקדים דורשים מאיתנו להסתגל למציאות החיים הדינמית והמאתגרת של העידן המודרני.
למה החזקים לא תמיד שורדים? איך יכול להיות שכסף לא בהכרח הופך אותנו מאושרים? למה הפרשנות המודרנית לדתות היא אחד מההישגים הטרגיים ביותר של האנושות מאז ומעולם? ולמה אנחנו חייבים להישאר נאמנים לעצמנו ולמהות שלנו אם אנחנו לא רוצים להפוך לקורבנות של הכאוס המודרני?
הספר מציע תשובות לשאלות הללו ולאחרות ומנתח את הקיום העכשווי מנקודת מבט רעננה, כנה ולא מתפשרת, אך אופטימית.
היי, אני עידן. אני כותב תובנות מעשיות, כנות ולא מתייפייפות על החיים בעידן המודרני. יש כאלה שקוראים לי משוגע וכאלה שאומרים ששיניתי להם את החיים. מוזמנים לקרוא ולשפוט בעצמכם.
“היינו זקוקים לכמה אלפי שנים כדי לביית סוס ולרתום אותו לכרכרה, ובהשוואה, קצת פחות משבע שנים מאותו נאום של קנדי כדי לצעוד על כוכב לכת אחר. הקפיצה הזו אינה מתבטאת רק ביכולת שלנו להגיע לירח, היא מתבטאת בכמעט כל תחום אפשרי של חיינו – הכול קורה מהר יותר”.
אנחנו אולי חיים בתקופה המרהיבה ביותר שידעה האנושות, אך אנחנו גם מתמודדים עם אתגרים שמעולם לא התמודדנו איתם לפני כן. שינויים מהירים בהיקף חסר תקדים דורשים מאיתנו להסתגל למציאות החיים הדינמית והמאתגרת של העידן המודרני.
למה החזקים לא תמיד שורדים? איך יכול להיות שכסף לא בהכרח הופך אותנו מאושרים? למה הפרשנות המודרנית לדתות היא אחד מההישגים הטרגיים ביותר של האנושות מאז ומעולם? ולמה אנחנו חייבים להישאר נאמנים לעצמנו ולמהות שלנו אם אנחנו לא רוצים להפוך לקורבנות של הכאוס המודרני?
הספר מציע תשובות לשאלות הללו ולאחרות ומנתח את הקיום העכשווי מנקודת מבט רעננה, כנה ולא מתפשרת, אך אופטימית.
היי, אני עידן. אני כותב תובנות מעשיות, כנות ולא מתייפייפות על החיים בעידן המודרני. יש כאלה שקוראים לי משוגע וכאלה שאומרים ששיניתי להם את החיים. מוזמנים לקרוא ולשפוט בעצמכם.
בכל פעם שמתפרסם מחקר שנוגע למוצא האדם הוא זוכה להד אדיר בתקשורת ולעניין בקרב מדענים. אך בספר זה יוחאי עתריה טוען שהעניין במוצאו של האדם נובע לא רק מהניסיון המדעי לאשש את תורת האבולוציה אלא דווקא מהניסיון להסביר את הזוועות שהתרחשו בעולם במאה ה־20. בעצם אנחנו משתוקקים למצוא את עצמות "האדם הראשון", ולידו עוד שלד, ובידי שניהם אלות וגולגולותיהם מנופצות משום שממצאים כאלה יאפשרו לטעון כי אנחנו רָעים מטבענו. אם נוכיח שהאדם רע מטבעו, נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות מסביבנו – "זה טבוּע בנו".
אולם מאחר שמדענים אינם מסוגלים לספק ממצא ארכאולוגי־היסטורי מפורש שיעיד כי אנחנו "רוצחים מלידה", אנחנו פועלים בעוד ערוץ – הטכנולוגיה אשמה בהרג, ולא האדם. כך למשל חתם אלברט שפאר, מבכירי המשטר הנאצי, את נאומו במשפטי נירנברג: "אין עוד דבר שיעצור בעד המדע והטכנולוגיה, אם אמנם יופעלו ללא ביקורת ורסן, מלהשלים את מלאכת השמדת האנושות שהם (המדע והטכנולוגיה) פתחו בה ביעילות כה מחרידה".
מנגד, גם אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר גרס כי פיתוח הפצצה נבע בסך הכול מהאפשרויות הטכניות שהתגלו למדענים. לפי גישה זו, אין האדם אחראי להטלת פצצת האטום, ובוודאי לא ליצירת אינטליגנצייה מלאכותית שהפוטנציאל לנזקים ממנה כבר ידוע.
באמצעות דיון חדשני בממצאים ארכאולוגיים, עמדות פילוסופיות, ספרי מדע פופולרי וסרטי מופת עתריה מבקש להוכיח כיצד החיפוש אחר עצמות האדם הראשון והדינמיקה הטכנולוגית פועלים מתוך תפיסה אפוקליפטית: החיפוש אחר עצמות האדם הראשון מוּנע מהתשוקה לחשוף את ראשית הזמן, ואילו הטכנולוגיה דוחפת אותנו לעבר סוף העולם וקץ הזמן. אך המטרה משותפת וסמויה: זיכוי האדם מאשמה והסרת אחריות למעשינו.
בכל פעם שמתפרסם מחקר שנוגע למוצא האדם הוא זוכה להד אדיר בתקשורת ולעניין בקרב מדענים. אך בספר זה יוחאי עתריה טוען שהעניין במוצאו של האדם נובע לא רק מהניסיון המדעי לאשש את תורת האבולוציה אלא דווקא מהניסיון להסביר את הזוועות שהתרחשו בעולם במאה ה־20. בעצם אנחנו משתוקקים למצוא את עצמות "האדם הראשון", ולידו עוד שלד, ובידי שניהם אלות וגולגולותיהם מנופצות משום שממצאים כאלה יאפשרו לטעון כי אנחנו רָעים מטבענו. אם נוכיח שהאדם רע מטבעו, נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות מסביבנו – "זה טבוּע בנו".
אולם מאחר שמדענים אינם מסוגלים לספק ממצא ארכאולוגי־היסטורי מפורש שיעיד כי אנחנו "רוצחים מלידה", אנחנו פועלים בעוד ערוץ – הטכנולוגיה אשמה בהרג, ולא האדם. כך למשל חתם אלברט שפאר, מבכירי המשטר הנאצי, את נאומו במשפטי נירנברג: "אין עוד דבר שיעצור בעד המדע והטכנולוגיה, אם אמנם יופעלו ללא ביקורת ורסן, מלהשלים את מלאכת השמדת האנושות שהם (המדע והטכנולוגיה) פתחו בה ביעילות כה מחרידה".
מנגד, גם אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר גרס כי פיתוח הפצצה נבע בסך הכול מהאפשרויות הטכניות שהתגלו למדענים. לפי גישה זו, אין האדם אחראי להטלת פצצת האטום, ובוודאי לא ליצירת אינטליגנצייה מלאכותית שהפוטנציאל לנזקים ממנה כבר ידוע.
באמצעות דיון חדשני בממצאים ארכאולוגיים, עמדות פילוסופיות, ספרי מדע פופולרי וסרטי מופת עתריה מבקש להוכיח כיצד החיפוש אחר עצמות האדם הראשון והדינמיקה הטכנולוגית פועלים מתוך תפיסה אפוקליפטית: החיפוש אחר עצמות האדם הראשון מוּנע מהתשוקה לחשוף את ראשית הזמן, ואילו הטכנולוגיה דוחפת אותנו לעבר סוף העולם וקץ הזמן. אך המטרה משותפת וסמויה: זיכוי האדם מאשמה והסרת אחריות למעשינו.
התודעה של האני נחשבת לאחת הסוגיות הבוערות והמעניינות במאה ה־21, ועם זאת מעט מאוד נכתב על החוויה המלווה אותה. פרופ' דוד פסיג מציג חיבור נוסף, כחלק מסדרת ספריו על חקר העתיד, שבו הוא מטפל ב"חוויית" התודעה האנושית, המכונה "קווליה", ומזהה את המשך התפתחותה.
כדי לזהות כיצד תשתנה בעתיד הוא בוחן את הידוע לנו עד כה על התודעה ועל הדרך שבה האני חווה אותה, מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו, כפי שהדבר משתקף בהגות הקדומה ובמדעים המודרניים. הוא מתאר את כלי המדידה החדשים שמזהים את קיומה ואת רמת עוררותה ומנתח את הדפוס של שלבי הפצעתה ואת חווייתה בקיום הפרטי והקולקטיבי של ההומו ספיינס.
בהמשך, כחוקר עתידים הוא מזהה את השלב הבא באבולוציה של חוויית התודעה של האני. נראה כי שלב זה יכלול חוויות חישה בשיתוף עם חומרים וחפצים בסביבת האדם. קווליה זאת תוביל את האנושות לעבר שלב מתקדם מאוד בציביליזציה האורבנית של המאה ה-21. היא תביא בכנפיה מדעים חדשים, תגליות פורצות דרך, הגות פילוסופית שונה, תורת הכרה רעננה, כלכלה אחרת וטכנולוגיות שהדעת מתקשה להאמין בהיתכנותן בתחילת המאה ה-21. זהו חיבור אופטימי הטוען כי האדם רק עשה את הצעדים הראשונים באבולוציה שלו וכי כל החששות מפני הטכנולוגיות התבוניות לוקים בקוצר רואי.
התודעה של האני נחשבת לאחת הסוגיות הבוערות והמעניינות במאה ה־21, ועם זאת מעט מאוד נכתב על החוויה המלווה אותה. פרופ' דוד פסיג מציג חיבור נוסף, כחלק מסדרת ספריו על חקר העתיד, שבו הוא מטפל ב"חוויית" התודעה האנושית, המכונה "קווליה", ומזהה את המשך התפתחותה.
כדי לזהות כיצד תשתנה בעתיד הוא בוחן את הידוע לנו עד כה על התודעה ועל הדרך שבה האני חווה אותה, מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו, כפי שהדבר משתקף בהגות הקדומה ובמדעים המודרניים. הוא מתאר את כלי המדידה החדשים שמזהים את קיומה ואת רמת עוררותה ומנתח את הדפוס של שלבי הפצעתה ואת חווייתה בקיום הפרטי והקולקטיבי של ההומו ספיינס.
בהמשך, כחוקר עתידים הוא מזהה את השלב הבא באבולוציה של חוויית התודעה של האני. נראה כי שלב זה יכלול חוויות חישה בשיתוף עם חומרים וחפצים בסביבת האדם. קווליה זאת תוביל את האנושות לעבר שלב מתקדם מאוד בציביליזציה האורבנית של המאה ה-21. היא תביא בכנפיה מדעים חדשים, תגליות פורצות דרך, הגות פילוסופית שונה, תורת הכרה רעננה, כלכלה אחרת וטכנולוגיות שהדעת מתקשה להאמין בהיתכנותן בתחילת המאה ה-21. זהו חיבור אופטימי הטוען כי האדם רק עשה את הצעדים הראשונים באבולוציה שלו וכי כל החששות מפני הטכנולוגיות התבוניות לוקים בקוצר רואי.
סיפורן של רשתות המידע, ואיך הן יצרו ופירקו את העולם — מאת יובל נח הררי, מחבר רבי־המכר הבינלאומיים קיצור תולדות האנושות וההיסטוריה של המחר.
במשך מאה אלף השנים האחרונות צברו בני האדם כוח עצום. אך למרות כל התגליות, ההמצאות והכיבושים שלנו, אנחנו נמצאים כעת במשבר קיומי. כדור הארץ על סף קריסה אקולוגית. המתחים הפוליטיים מתעצמים. אנחנו מוצפים במידע כוזב, ובקושי מסוגלים לנהל שיחה רציונלית. ואנחנו מפתחים בכל הכוח את הבינה המלאכותית — טכנולוגיית מידע רבת־עוצמה שעלולה לצאת משליטתנו ולהשמיד אותנו. אם בני האדם כל כך חכמים, למה אנחנו עושים כאלה דברים טיפשיים?
נקסוּס הוא ספר שבוחן את זרם המידע שסחף אותנו לכאן. החוקר והסופר יובל נח הררי מוביל אותנו מעידן האבן ליצירת התנ"ך, המצאת הדפוס, הופעתה של תקשורת ההמונים ועליית הפופוליזם של העידן הנוכחי — ומזמין את הקוראים לחקור את הקשר המורכב שבין מידע ואמת, בירוקרטיה ומיתולוגיה, תבונה וכוח. הררי בוחן כיצד רשתות מידע שונות — כגון האימפריה הרומית, הכנסייה הקתולית, ברית המועצות ופייסבוק – השתמשו במידע אמיתי ובדיוני כדי להשיג את מטרותיהן, לטוב ולרע. תוך סקירת אירועי השנים האחרונות ומתוך מבט לעתיד, הוא מציג את הדילמות שניצבות לפנינו בשעה זו, כשבינה לא־אנושית מאיימת על הישרדותנו.
רגע לפני שהאנושות מאבדת את עצמה לדעת – כדאי לעצור, לנשום עמוק, ולגלות מחדש את האנושיות המשותפת לכולנו.
סיפורן של רשתות המידע, ואיך הן יצרו ופירקו את העולם — מאת יובל נח הררי, מחבר רבי־המכר הבינלאומיים קיצור תולדות האנושות וההיסטוריה של המחר.
במשך מאה אלף השנים האחרונות צברו בני האדם כוח עצום. אך למרות כל התגליות, ההמצאות והכיבושים שלנו, אנחנו נמצאים כעת במשבר קיומי. כדור הארץ על סף קריסה אקולוגית. המתחים הפוליטיים מתעצמים. אנחנו מוצפים במידע כוזב, ובקושי מסוגלים לנהל שיחה רציונלית. ואנחנו מפתחים בכל הכוח את הבינה המלאכותית — טכנולוגיית מידע רבת־עוצמה שעלולה לצאת משליטתנו ולהשמיד אותנו. אם בני האדם כל כך חכמים, למה אנחנו עושים כאלה דברים טיפשיים?
נקסוּס הוא ספר שבוחן את זרם המידע שסחף אותנו לכאן. החוקר והסופר יובל נח הררי מוביל אותנו מעידן האבן ליצירת התנ"ך, המצאת הדפוס, הופעתה של תקשורת ההמונים ועליית הפופוליזם של העידן הנוכחי — ומזמין את הקוראים לחקור את הקשר המורכב שבין מידע ואמת, בירוקרטיה ומיתולוגיה, תבונה וכוח. הררי בוחן כיצד רשתות מידע שונות — כגון האימפריה הרומית, הכנסייה הקתולית, ברית המועצות ופייסבוק – השתמשו במידע אמיתי ובדיוני כדי להשיג את מטרותיהן, לטוב ולרע. תוך סקירת אירועי השנים האחרונות ומתוך מבט לעתיד, הוא מציג את הדילמות שניצבות לפנינו בשעה זו, כשבינה לא־אנושית מאיימת על הישרדותנו.
רגע לפני שהאנושות מאבדת את עצמה לדעת – כדאי לעצור, לנשום עמוק, ולגלות מחדש את האנושיות המשותפת לכולנו.
על העולם בעידן בני האדם
האנתרופוקן היא התקופה הגיאולוגית הנוכחית, שבה בני האדם שינו עמוקות את כדור הארץ. בספרו יוצא הדופן, הסופר המצליח ג'ון גרין מדבר על העולם שלנו: ממדבקות גירוד ריחניות ובובות דובי ועד "הפינגווינים ממדגסקר", ומדרג אותם בסולם של חמישה כוכבים.
כישרונו הסיפורי של גרין ניכר היטב לאורך הספר, והמאמרים שבו מצחיקים, מורכבים, עתירי פרטים ומדגישים את הסתירות של האנושות בימינו. האנתרופוקן שלי הוא חקירה מופתית וכנה של בחירותינו בחיים, וגם מפגן לא אירוני של התאהבות בעולם.
"האנתרופוקן שלי הוא ספר מושלם לשים על השידה ליד המיטה, כדי שתוכלו להרים אותו כשתצטרכו משהו שיזכיר לכם איך זה להרגיש קטנים ואנושיים באופן הטוב ביותר האפשרי." – סן פרנסיסקו כרוניקל
"ג'ון גרין מערבב סקרנות ולמדנות עם וידויים, חמלה ושנינות ומוציא תחת ידיו לקחים לחיים בתוהו ובוהו הקודר של ימינו. בזכות תמהיל האירוניה והכנות הייחודי שלו, הוא מצליח לגעת גם בנשגב וגם במגוחך." – בוקליסט
"ספר נוקב ומרגיע. תזכורת לכך שלמרות כל מה שמתרחש בעולם, אנחנו עדיין יכולים למצוא אושר בדברים קטנים. לבני אדם יש יכולת מדהימה לאהוב, והספר הזה מוכיח שיש בעולם כל כך הרבה דברים לאהוב, גדולים כקטנים." – ביזנס אינסיידר
על העולם בעידן בני האדם
האנתרופוקן היא התקופה הגיאולוגית הנוכחית, שבה בני האדם שינו עמוקות את כדור הארץ. בספרו יוצא הדופן, הסופר המצליח ג'ון גרין מדבר על העולם שלנו: ממדבקות גירוד ריחניות ובובות דובי ועד "הפינגווינים ממדגסקר", ומדרג אותם בסולם של חמישה כוכבים.
כישרונו הסיפורי של גרין ניכר היטב לאורך הספר, והמאמרים שבו מצחיקים, מורכבים, עתירי פרטים ומדגישים את הסתירות של האנושות בימינו. האנתרופוקן שלי הוא חקירה מופתית וכנה של בחירותינו בחיים, וגם מפגן לא אירוני של התאהבות בעולם.
"האנתרופוקן שלי הוא ספר מושלם לשים על השידה ליד המיטה, כדי שתוכלו להרים אותו כשתצטרכו משהו שיזכיר לכם איך זה להרגיש קטנים ואנושיים באופן הטוב ביותר האפשרי." – סן פרנסיסקו כרוניקל
"ג'ון גרין מערבב סקרנות ולמדנות עם וידויים, חמלה ושנינות ומוציא תחת ידיו לקחים לחיים בתוהו ובוהו הקודר של ימינו. בזכות תמהיל האירוניה והכנות הייחודי שלו, הוא מצליח לגעת גם בנשגב וגם במגוחך." – בוקליסט
"ספר נוקב ומרגיע. תזכורת לכך שלמרות כל מה שמתרחש בעולם, אנחנו עדיין יכולים למצוא אושר בדברים קטנים. לבני אדם יש יכולת מדהימה לאהוב, והספר הזה מוכיח שיש בעולם כל כך הרבה דברים לאהוב, גדולים כקטנים." – ביזנס אינסיידר
בזמנים שבהם העולם תר אחר מענה לקיצוניות ולקיטוב, המרכז מציע עוגן של שפיות, המאוגד באוסף מאמרים מאת ההוגים בעלי התרומה המשמעותית ביותר בקביעת קווי הפעולה ואופני החשיבה של המרכז הגלובלי, בהם ראשי מדינות לשעבר וקובעי מדיניות, שרים ועיתונאים מובילים מכל העולם.
בעידן של אתגרים גלובליים מורכבים, כשקיצוניים מימין ומשמאל מייצרים פתרונות מיידיים, אך גם פשטניים ופגומים מן היסוד, האזרח הפשוט משלם את המחיר.
אולם יש דרך אחרת.
תורת המרכז הוכיחה את עצמה לא רק כאופן הפעולה היעיל ביותר נגד נרטיבים של קיצוניות והסתה, אלא גם כדרך האופטימלית לניהול מדיניות. מהות המרכז אינה קיומו כנקודת אמצע שרירותית בין שמאל לימין; המרכז הוא השקפת עולם שלמה המציעה מערכת עקבית של רעיונות פוליטיים, עקרונות וגישות, שעם החשובים שבהם אפשר למנות את חשיבות המתינות והפרגמטיזם; אימוץ המורכבות; המחויבות העמוקה לדמוקרטיה הליברלית; דבקות בשוויון הזדמנויות; והאמונה כי באמצעות איזון בין המתחים הקיימים בחייה של כל אומה ניתן לפעול לשיפור חיי היומיום.
בקובץ מאמרים זה משרטטים יחדיו פוליטיקאים, אנשי הגות ופרשנים חברתיים את המתווה שישיב אותנו אל חיק המתינות והפרגמטיזם.
יאיר זיוון, שנולד במעלות והתחנך בבריטניה, הוא איש מרכז מסור. לאחר חזרתו לארץ ב-2009 ושירותו הצבאי בדובר צה"ל, הוא שימש כיועץ התקשורת הבינלאומית של הנשיא שמעון פרס, ובעשור האחרון משמש כיועץ מדיני ליאיר לפיד.
בזמנים שבהם העולם תר אחר מענה לקיצוניות ולקיטוב, המרכז מציע עוגן של שפיות, המאוגד באוסף מאמרים מאת ההוגים בעלי התרומה המשמעותית ביותר בקביעת קווי הפעולה ואופני החשיבה של המרכז הגלובלי, בהם ראשי מדינות לשעבר וקובעי מדיניות, שרים ועיתונאים מובילים מכל העולם.
בעידן של אתגרים גלובליים מורכבים, כשקיצוניים מימין ומשמאל מייצרים פתרונות מיידיים, אך גם פשטניים ופגומים מן היסוד, האזרח הפשוט משלם את המחיר.
אולם יש דרך אחרת.
תורת המרכז הוכיחה את עצמה לא רק כאופן הפעולה היעיל ביותר נגד נרטיבים של קיצוניות והסתה, אלא גם כדרך האופטימלית לניהול מדיניות. מהות המרכז אינה קיומו כנקודת אמצע שרירותית בין שמאל לימין; המרכז הוא השקפת עולם שלמה המציעה מערכת עקבית של רעיונות פוליטיים, עקרונות וגישות, שעם החשובים שבהם אפשר למנות את חשיבות המתינות והפרגמטיזם; אימוץ המורכבות; המחויבות העמוקה לדמוקרטיה הליברלית; דבקות בשוויון הזדמנויות; והאמונה כי באמצעות איזון בין המתחים הקיימים בחייה של כל אומה ניתן לפעול לשיפור חיי היומיום.
בקובץ מאמרים זה משרטטים יחדיו פוליטיקאים, אנשי הגות ופרשנים חברתיים את המתווה שישיב אותנו אל חיק המתינות והפרגמטיזם.
יאיר זיוון, שנולד במעלות והתחנך בבריטניה, הוא איש מרכז מסור. לאחר חזרתו לארץ ב-2009 ושירותו הצבאי בדובר צה"ל, הוא שימש כיועץ התקשורת הבינלאומית של הנשיא שמעון פרס, ובעשור האחרון משמש כיועץ מדיני ליאיר לפיד.
מה מניע את גלגל ההיסטוריה?
אולי אלה הכוחות הפוליטיים. אולי זו הפסיכולוגיה של בני אדם. אולי הכול תגובה לסביבה ואקלים. אולי להתפתחות הטכנולוגיה.
גדי היימן לוקח את קוראיו למסע מסחרר שמתנהל בשני צירים:
הציר האחד הוא ציר הוויכוח של מי שעוסקים בדיוק בשאלה הזאת: מהו הגורם המכריע שמעלה ומוריד ציוויליזציות, שמוציא אומות למלחמה, שמנפץ חלומות קהילתיים לרסיסים, ששולח בני אדם למסעות הגירה. גיבון ופוקוימה, קיגן ודיימונד, טוינבי והגל. כל אחד והמבט המיוחד שלו על תולדות האנושות.
הציר השני הוא ציר עלילת ההיסטוריה: תעלומת הקריסה של האימפריה הרומית, חידת עליית הנצרות, ניצחון המערב על המזרח, חשיבותה של השליטה בשוק דגי ההרינג, התפשטות המגפות והשפעתן. הימן מדלג במיומנות מהאשורים, לסינים, ליוונים, ליהודים, למונגולים. ממלחמות של האימפריה הפרסית, למלחמות של האימפריה האצטקית. הממלוכים הובסו בקרב מרג' דאבק, חניבעל בקרב זאמה, האינקה בקרב מול חייליו של פיסרו הספרדי. היימן מספר על כל אלה, כדי ללמוד מכל אלה.
התוצאה היא ההיסטוריה, רשומון. חגיגה ססגונית של אירועי עבר באולם של מראות, שבכל אחת מהן משתקפת תמונה קצת אחרת. וגם חגיגה של תובנות חשובות. אחת מהן פשוטה: השינויים הגדולים ביותר בהיסטוריה אינם תמיד תוצאה מיידית של אירועים דרמטיים כמו מלחמות, מהפכות או המצאות סנסציוניות, אלא תוצר של תהליכים איטיים שתוצאותיהם מתבררות רק לאחר זמן.
הנה, עברנו מהיסטוריה למשהו שנשמע כמעט כמו אקטואליה. משהו שכדאי לזכור כל יום: השינויים הגדולים אינם תמיד תוצאה של אירועים דרמטיים. לפעמים הם תוצר של תהליכים שתוצאותיהם מתבררות רק לאחר זמן.
שמואל רוזנר
מה מניע את גלגל ההיסטוריה?
אולי אלה הכוחות הפוליטיים. אולי זו הפסיכולוגיה של בני אדם. אולי הכול תגובה לסביבה ואקלים. אולי להתפתחות הטכנולוגיה.
גדי היימן לוקח את קוראיו למסע מסחרר שמתנהל בשני צירים:
הציר האחד הוא ציר הוויכוח של מי שעוסקים בדיוק בשאלה הזאת: מהו הגורם המכריע שמעלה ומוריד ציוויליזציות, שמוציא אומות למלחמה, שמנפץ חלומות קהילתיים לרסיסים, ששולח בני אדם למסעות הגירה. גיבון ופוקוימה, קיגן ודיימונד, טוינבי והגל. כל אחד והמבט המיוחד שלו על תולדות האנושות.
הציר השני הוא ציר עלילת ההיסטוריה: תעלומת הקריסה של האימפריה הרומית, חידת עליית הנצרות, ניצחון המערב על המזרח, חשיבותה של השליטה בשוק דגי ההרינג, התפשטות המגפות והשפעתן. הימן מדלג במיומנות מהאשורים, לסינים, ליוונים, ליהודים, למונגולים. ממלחמות של האימפריה הפרסית, למלחמות של האימפריה האצטקית. הממלוכים הובסו בקרב מרג' דאבק, חניבעל בקרב זאמה, האינקה בקרב מול חייליו של פיסרו הספרדי. היימן מספר על כל אלה, כדי ללמוד מכל אלה.
התוצאה היא ההיסטוריה, רשומון. חגיגה ססגונית של אירועי עבר באולם של מראות, שבכל אחת מהן משתקפת תמונה קצת אחרת. וגם חגיגה של תובנות חשובות. אחת מהן פשוטה: השינויים הגדולים ביותר בהיסטוריה אינם תמיד תוצאה מיידית של אירועים דרמטיים כמו מלחמות, מהפכות או המצאות סנסציוניות, אלא תוצר של תהליכים איטיים שתוצאותיהם מתבררות רק לאחר זמן.
הנה, עברנו מהיסטוריה למשהו שנשמע כמעט כמו אקטואליה. משהו שכדאי לזכור כל יום: השינויים הגדולים אינם תמיד תוצאה של אירועים דרמטיים. לפעמים הם תוצר של תהליכים שתוצאותיהם מתבררות רק לאחר זמן.
שמואל רוזנר
״השעה 4:03 לפנות בוקר בקוריאה הצפונית. בשדה צחיח, מרחק 32 קילומטרים מהבירה פיונגיאנג, פורץ ענן כבד של אש היישר מעל הקרקע. אדים לוהטים נפלטים מזנב הטיל הבליסטי הבין־יבשתי. הוואסונג-17, המכונה "המפלצת", מתחיל בהמראה.
3 דקות ו־15 שניות אחר כך, נשיא ארה"ב יקבל תדרוך על המצב.
יש לו שש דקות בלבד לחשוב ולהחליט איזה נשק גרעיני לשגר בתגובה.
שש דקות.״
הספר מלחמה גרעינית – תרחיש אפשרי הוא מסמך עיתונאי מרשים מאין כמותו – וגם סיפור מתח מסחרר. על בסיס ראיונות עם ראשי מערכת הביטחון האמריקנית, טווה העיתונאית החוקרת אנני ג'ייקובסן תרחיש ריאלי לחלוטין, מעורר פלצות, של מלחמה גרעינית עולמית. המלחמה הזאת תפרוץ בעקבות שיגור ראש קרב גרעיני מצפון קוריאה לארצות הברית, ולאחריו תתרחש שרשרת טעויות הרות־גורל, שינבעו מהלחץ לקבל החלטות תוך דקות.
כוחו של הספר מלחמה גרעינית בפרטיו: תיעוד מהימן ומפוכח של הכלים העומדים לרשות מעצמות גרעיניות, ממערכות לווייני התרעה, דרך טילים בליסטיים בין־יבשתיים ועד צוללות שמכונות "שפחות האפוקליפסה" בגלל כוח ההרס שלהן.
הדרך לסוף העולם מהירה מאוד, ופשוטה להחריד, בין השאר בגלל פרוטוקולים מיושנים מתקופת המלחמה הקרה לגבי השמדה הדדית, שהאמריקנים יודעים שהם חייבים לשנות בהקדם – אך מעולם עשו זאת. וכך, השימוש ב"פוטבול" האמריקני או ה"צ'גט" הרוסי – תמיד נמצא במרחק טעות אחת קטנה.
אנני ג'ייקובסן היא עיתונאית חוקרת, מועמדת לפרס פוליצר (2016), ומחברת של ספרים בנושאי ביטחון, לוחמה, כלי נשק ופרשיות עלומות. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.
״השעה 4:03 לפנות בוקר בקוריאה הצפונית. בשדה צחיח, מרחק 32 קילומטרים מהבירה פיונגיאנג, פורץ ענן כבד של אש היישר מעל הקרקע. אדים לוהטים נפלטים מזנב הטיל הבליסטי הבין־יבשתי. הוואסונג-17, המכונה "המפלצת", מתחיל בהמראה.
3 דקות ו־15 שניות אחר כך, נשיא ארה"ב יקבל תדרוך על המצב.
יש לו שש דקות בלבד לחשוב ולהחליט איזה נשק גרעיני לשגר בתגובה.
שש דקות.״
הספר מלחמה גרעינית – תרחיש אפשרי הוא מסמך עיתונאי מרשים מאין כמותו – וגם סיפור מתח מסחרר. על בסיס ראיונות עם ראשי מערכת הביטחון האמריקנית, טווה העיתונאית החוקרת אנני ג'ייקובסן תרחיש ריאלי לחלוטין, מעורר פלצות, של מלחמה גרעינית עולמית. המלחמה הזאת תפרוץ בעקבות שיגור ראש קרב גרעיני מצפון קוריאה לארצות הברית, ולאחריו תתרחש שרשרת טעויות הרות־גורל, שינבעו מהלחץ לקבל החלטות תוך דקות.
כוחו של הספר מלחמה גרעינית בפרטיו: תיעוד מהימן ומפוכח של הכלים העומדים לרשות מעצמות גרעיניות, ממערכות לווייני התרעה, דרך טילים בליסטיים בין־יבשתיים ועד צוללות שמכונות "שפחות האפוקליפסה" בגלל כוח ההרס שלהן.
הדרך לסוף העולם מהירה מאוד, ופשוטה להחריד, בין השאר בגלל פרוטוקולים מיושנים מתקופת המלחמה הקרה לגבי השמדה הדדית, שהאמריקנים יודעים שהם חייבים לשנות בהקדם – אך מעולם עשו זאת. וכך, השימוש ב"פוטבול" האמריקני או ה"צ'גט" הרוסי – תמיד נמצא במרחק טעות אחת קטנה.
אנני ג'ייקובסן היא עיתונאית חוקרת, מועמדת לפרס פוליצר (2016), ומחברת של ספרים בנושאי ביטחון, לוחמה, כלי נשק ופרשיות עלומות. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.
העובדה שבני אדם פועלים במקרים רבים בצורה חסרת היגיון ידועה לכול, ופסיכולוגים ערכו עליה מחקרים. אך מדוע הם עושים זאת? מדוע אנשים מתעקשים לבצע דברים שסיכויי הצלחתם אפסיים? מדוע הם מביטים בשוויון נפש לנוכח סכנות שעלולות להשמידם? מדוע אנשים מאמינים בעובדות מפוברקות שאין כל קושי להפריכן?
בספר ההיגיון שבחוסר ההיגיון מראה המחבר כי מאחורי מה שנראה כחוסר היגיון מסתתר למעשה היגיון עמוק, שבלעדיו לא יוכלו בני האדם להתקיים. ללא חוסר ההיגיון לא הייתה יכולה להתקיים חברה, לא היו מתקיימים מדע וטכנולוגיה ולא היינו יכולים ליהנות מהישגי הרפואה. למעשה, חוסר ההיגיון כביכול הוא הכרח קיומי.
נקודת המוצא היא מקורם של החיים בעולם, והאדם בפרט: האבולוציה. משם דן המחבר בגורמים המנוגדים שמשפיעים על חיינו: קדמה ושמרנות, מקומה של האמת, שימוש בנתונים, אמונה ואידיאולוגיה, וגורמים נוספים הנובעים מהם. ביחד הם יוצרים את המבנה המסובך שהוא החברה האנושית.
גיל כוכב, מחבר ההיגיון שבחוסר ההיגיון, עוסק בפיתוח תוכנה בחברת היי־טק.
העובדה שבני אדם פועלים במקרים רבים בצורה חסרת היגיון ידועה לכול, ופסיכולוגים ערכו עליה מחקרים. אך מדוע הם עושים זאת? מדוע אנשים מתעקשים לבצע דברים שסיכויי הצלחתם אפסיים? מדוע הם מביטים בשוויון נפש לנוכח סכנות שעלולות להשמידם? מדוע אנשים מאמינים בעובדות מפוברקות שאין כל קושי להפריכן?
בספר ההיגיון שבחוסר ההיגיון מראה המחבר כי מאחורי מה שנראה כחוסר היגיון מסתתר למעשה היגיון עמוק, שבלעדיו לא יוכלו בני האדם להתקיים. ללא חוסר ההיגיון לא הייתה יכולה להתקיים חברה, לא היו מתקיימים מדע וטכנולוגיה ולא היינו יכולים ליהנות מהישגי הרפואה. למעשה, חוסר ההיגיון כביכול הוא הכרח קיומי.
נקודת המוצא היא מקורם של החיים בעולם, והאדם בפרט: האבולוציה. משם דן המחבר בגורמים המנוגדים שמשפיעים על חיינו: קדמה ושמרנות, מקומה של האמת, שימוש בנתונים, אמונה ואידיאולוגיה, וגורמים נוספים הנובעים מהם. ביחד הם יוצרים את המבנה המסובך שהוא החברה האנושית.
גיל כוכב, מחבר ההיגיון שבחוסר ההיגיון, עוסק בפיתוח תוכנה בחברת היי־טק.
הבינה המלאכותית מהווה פריצת דרך טכנולוגית דרמטית. יש לה השלכה על שיטות מחקר במדעי הטבע ומדעי החברה, על מושגים בפילוסופיה, על חקר השפה, חקר הנפש, האמנות ועוד. היא מעלה סוגיות פילוסופיות עמוקות בנוגע לשיטות החשיבה שלנו; העיסוק בה מחייב אותנו להתבונן פנימה אל הדרך שבה אנו פותרים בעיות, מסיקים מסקנות, מגיעים לתובנות, משתמשים בשפה ויוצרים יצירה. העיסוק בבינה המלאכותית מהווה גם לימוד פנימה, על עצמנו.
הבינה המלאכותית יונקת מתחומים רבים קרובים, ביניהם מדעי המוח, קוגניציה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה, תורת המשחקים, לוגיקה ומדעי המחשב. תובנות רבות מהתחומים האלו חלחלו במשך השנים אל תוך הבינה המלאכותית, והם ניתנים לזיהוי באלגוריתמים המרכיבים אותה. על רקע כל אלו עולות שאלות פילוסופיות הנוגעות גם לשאלת הגוף והנפש: מהי אינטליגנציה, מהם מאפייניה, האם קיימת אפשרות של מכניזציה של האינטליגנציה או של חלקים ממנה, האם יצירת בינה מלאכותית אמתית היא אפשרית, מהם אותן תכונות אנושיות הניתנות לחיקוי או מכניזציה אם כאלו קיימות?
בינה מלאכותית, ספרו החדש של בעז תמיר, מציג ארבעה עמודי תווך של הבינה המלאכותית: רשתות נוירונים, לימוד חיזוק, רשתות גראפיות ואלגוריתמים גנטיים. כל אחד מפרקי הספר מציג את כלי העבודה, את השפה שבה משתמשים החוקרים להגדרת הכלי, את שיטות החשיבה, את קשיי המחקר, את הפתרונות האפשריים וכן את מגבלותיו של אותו כלי. הבנת כלי העבודה של התחום היא תנאי הכרחי לקיום דיון פילוסופי משמעותי ביכולותיה של הבינה המלאכותית, בהשלכותיה, ביתרונות, לצד הסכנות העולות מהשימוש בה, ברגולציה אפשרית עתידית שלה וכן בכיווני מחקר עתידיים.
בעז תמיר מלמד בפקולטה ללימודים בין תחומיים באוניברסיטת בר אילן. ספרו הקודם, פיזיקה קוונטית, ראה אור ברסלינג (2019).
הבינה המלאכותית מהווה פריצת דרך טכנולוגית דרמטית. יש לה השלכה על שיטות מחקר במדעי הטבע ומדעי החברה, על מושגים בפילוסופיה, על חקר השפה, חקר הנפש, האמנות ועוד. היא מעלה סוגיות פילוסופיות עמוקות בנוגע לשיטות החשיבה שלנו; העיסוק בה מחייב אותנו להתבונן פנימה אל הדרך שבה אנו פותרים בעיות, מסיקים מסקנות, מגיעים לתובנות, משתמשים בשפה ויוצרים יצירה. העיסוק בבינה המלאכותית מהווה גם לימוד פנימה, על עצמנו.
הבינה המלאכותית יונקת מתחומים רבים קרובים, ביניהם מדעי המוח, קוגניציה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה, תורת המשחקים, לוגיקה ומדעי המחשב. תובנות רבות מהתחומים האלו חלחלו במשך השנים אל תוך הבינה המלאכותית, והם ניתנים לזיהוי באלגוריתמים המרכיבים אותה. על רקע כל אלו עולות שאלות פילוסופיות הנוגעות גם לשאלת הגוף והנפש: מהי אינטליגנציה, מהם מאפייניה, האם קיימת אפשרות של מכניזציה של האינטליגנציה או של חלקים ממנה, האם יצירת בינה מלאכותית אמתית היא אפשרית, מהם אותן תכונות אנושיות הניתנות לחיקוי או מכניזציה אם כאלו קיימות?
בינה מלאכותית, ספרו החדש של בעז תמיר, מציג ארבעה עמודי תווך של הבינה המלאכותית: רשתות נוירונים, לימוד חיזוק, רשתות גראפיות ואלגוריתמים גנטיים. כל אחד מפרקי הספר מציג את כלי העבודה, את השפה שבה משתמשים החוקרים להגדרת הכלי, את שיטות החשיבה, את קשיי המחקר, את הפתרונות האפשריים וכן את מגבלותיו של אותו כלי. הבנת כלי העבודה של התחום היא תנאי הכרחי לקיום דיון פילוסופי משמעותי ביכולותיה של הבינה המלאכותית, בהשלכותיה, ביתרונות, לצד הסכנות העולות מהשימוש בה, ברגולציה אפשרית עתידית שלה וכן בכיווני מחקר עתידיים.
בעז תמיר מלמד בפקולטה ללימודים בין תחומיים באוניברסיטת בר אילן. ספרו הקודם, פיזיקה קוונטית, ראה אור ברסלינג (2019).
מראשית דרכו יוחס המדע לתיאוריה ונתפס כרציונלי, ואילו הטכנולוגיה נתפסה כיישום מדעי. בתפיסת הידע הייתה היררכיה: הידע המדעי שויך לתיאוריה, ששויכה לפילוסופיה – ידע טהור ונשגב, לעומת הידע הטכנולוגי שזוהה עם העשייה. ואולם בעשורים האחרונים תמונת מצב זו משתנה בקצב מואץ: הטכנולוגיה מהווה מרכיב משמעותי גדל בכל אחד מתחומי חיינו; העיסוק בה מקיף את מרבית האנושות – כמפתחים וכמשתמשים – ויישומיה הולכים ומתרבים.
הפילוסופיה של הטכנולוגיה, המתארת ומבקרת את הטכנולוגיה, עודנה בראשית דרכה. מאמצע המאה ה־20 התחילו פילוסופים להתעניין בה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שנבעה בעיקר ממלחמות העולם והמלחמה הקרה. כיום, השפעתה של הטכנולוגיה ניכרת בכל המישורים ותקציביה גדולים לאין ערוך מתקציבי המדע. יתרה מזאת, כיום חלק גדול מהמדע הוא מדע יישומי שנגזר מהדרישות הטכנולוגיות והתקציבים הטכנולוגיים, כך שהסדר הישן שלפיו הטכנולוגיה נגזרת מהמדע הוחלף בסדר חדש שלפיו המדע נדחף על ידי הטכנולוגיה. עם תחילת התהוותה של הפילוסופיה של הטכנולוגיה כדיסציפלינה נפרדת היא התמקדה בהשפעותיה על האדם, החברה והתרבות, והשאלות האפיסטמולוגיות והמתודיות ביחס לטכנולוגיה נחקרו אך מעט. הפילוסופים התייחסו לטכנולוגיה כנתון מובן מאליו, כקופסה שחורה; הם לא ניתחו את תוכנה, מהותה ואופן התהוותה. אולם הטכנולוגיה היא דיסציפלינה אוטונומית, מרחב שונה ונפרד שכולל ידע עשיר ומעניין יותר מהיישום המדעי גרידא. העניין הגדל בטכנולוגיה כיום מוביל לניתוח פילוסופי של הבסיס האפיסטמולוגי של הידע ההנדסי ולמחקר של הפיתוח המעשי.
בהיבט החברתי, הדיון בתהליכי הבקרה והשליטה בטכנולוגיה נמצא עדיין בתחילת דרכו ואינו זוכה למלוא תשומת הלב הנדרשת. ראייה אינטר־דיסציפלינרית של הטכנולוגיה, שכוללת את ההיבטים הפיזיקליים, הניהוליים, הסוציולוגיים והפילוסופיים, תאפשר מתן מענה "נכון" יותר לבעיות ההנדסיות שעל הפרק; היא תאפשר תהליכים מבוקרים יותר של ההתפתחות הטכנולוגית לתועלת החברה וצמצום הפגיעה בה, ובעיקר קידום פתרונות לסכנות ההולכות וגדלות שמציבה הטכנולוגיה בפני המין האנושי.
יחיאל גלבוע, ד"ר לפילוסופיה של המדע, מתמקד בפילוסופיה של הטכנולוגיה. בעל רקע הנדסי וניהולי באקדמיה ובתעשייה – B.Sc בהנדסה, M.Sc משולב בהנדסה ומדעי המחשב, ו – MBA. היה מרצה מן החוץ בפילוסופיה של הטכנולוגיה במכללות ספיר וסמי שמעון. ספרו הקודם, קרל פופר והפילוסופיה של דרך האמצע, ראה אור ברסלינג (2022).
מראשית דרכו יוחס המדע לתיאוריה ונתפס כרציונלי, ואילו הטכנולוגיה נתפסה כיישום מדעי. בתפיסת הידע הייתה היררכיה: הידע המדעי שויך לתיאוריה, ששויכה לפילוסופיה – ידע טהור ונשגב, לעומת הידע הטכנולוגי שזוהה עם העשייה. ואולם בעשורים האחרונים תמונת מצב זו משתנה בקצב מואץ: הטכנולוגיה מהווה מרכיב משמעותי גדל בכל אחד מתחומי חיינו; העיסוק בה מקיף את מרבית האנושות – כמפתחים וכמשתמשים – ויישומיה הולכים ומתרבים.
הפילוסופיה של הטכנולוגיה, המתארת ומבקרת את הטכנולוגיה, עודנה בראשית דרכה. מאמצע המאה ה־20 התחילו פילוסופים להתעניין בה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שנבעה בעיקר ממלחמות העולם והמלחמה הקרה. כיום, השפעתה של הטכנולוגיה ניכרת בכל המישורים ותקציביה גדולים לאין ערוך מתקציבי המדע. יתרה מזאת, כיום חלק גדול מהמדע הוא מדע יישומי שנגזר מהדרישות הטכנולוגיות והתקציבים הטכנולוגיים, כך שהסדר הישן שלפיו הטכנולוגיה נגזרת מהמדע הוחלף בסדר חדש שלפיו המדע נדחף על ידי הטכנולוגיה. עם תחילת התהוותה של הפילוסופיה של הטכנולוגיה כדיסציפלינה נפרדת היא התמקדה בהשפעותיה על האדם, החברה והתרבות, והשאלות האפיסטמולוגיות והמתודיות ביחס לטכנולוגיה נחקרו אך מעט. הפילוסופים התייחסו לטכנולוגיה כנתון מובן מאליו, כקופסה שחורה; הם לא ניתחו את תוכנה, מהותה ואופן התהוותה. אולם הטכנולוגיה היא דיסציפלינה אוטונומית, מרחב שונה ונפרד שכולל ידע עשיר ומעניין יותר מהיישום המדעי גרידא. העניין הגדל בטכנולוגיה כיום מוביל לניתוח פילוסופי של הבסיס האפיסטמולוגי של הידע ההנדסי ולמחקר של הפיתוח המעשי.
בהיבט החברתי, הדיון בתהליכי הבקרה והשליטה בטכנולוגיה נמצא עדיין בתחילת דרכו ואינו זוכה למלוא תשומת הלב הנדרשת. ראייה אינטר־דיסציפלינרית של הטכנולוגיה, שכוללת את ההיבטים הפיזיקליים, הניהוליים, הסוציולוגיים והפילוסופיים, תאפשר מתן מענה "נכון" יותר לבעיות ההנדסיות שעל הפרק; היא תאפשר תהליכים מבוקרים יותר של ההתפתחות הטכנולוגית לתועלת החברה וצמצום הפגיעה בה, ובעיקר קידום פתרונות לסכנות ההולכות וגדלות שמציבה הטכנולוגיה בפני המין האנושי.
יחיאל גלבוע, ד"ר לפילוסופיה של המדע, מתמקד בפילוסופיה של הטכנולוגיה. בעל רקע הנדסי וניהולי באקדמיה ובתעשייה – B.Sc בהנדסה, M.Sc משולב בהנדסה ומדעי המחשב, ו – MBA. היה מרצה מן החוץ בפילוסופיה של הטכנולוגיה במכללות ספיר וסמי שמעון. ספרו הקודם, קרל פופר והפילוסופיה של דרך האמצע, ראה אור ברסלינג (2022).
ספר זה מבקש לתאר את המאפיינים המרכזיים של החיים בעידן הטכנולוגי תוך התמקדות באנדרואיד – רובוט דמוי אדם. מתוך ניתוח של יצירות מרכזיות בתרבות המערב (איש החול, פרנקנשטיין, בלייד ראנר ועוד), התעמקות בכתביהם של הוגים מרכזיים (דקארט, פרויד, היידגר ועוד) ומחקרים שונים שעוסקים במפגש עם רובוטים דמויי אדם ("עמק המוזרות") אנו למדים שהמפגש עם אנדרואידים מעורר חרדה קיומית: בשלב הראשון אנו טועים לחשוב שהאנדרואיד הוא אדם בשר ודם, בשלב שני אנחנו חושבים בטעות שאדם בשר ודם הוא אנדרואיד, ובשלב האחרון הספק מופנה פנימה ואנו תוהים אם אנחנו בני אדם או אנדרואידים – אוטומטונים נטולי רצון חופשי. התוצאה קטלנית: מי שנתקע בשלב הראשון מאבד את שפיותו, מי שנתקע בשלב השני הורג את הקרובים לו ביותר, ומי שנתקע בשלב השלישי מתאבד.
האנדרואיד הוא הנורא והמופלא, המדהים והמחריד, הנשגב והמאיים – האנדרואיד הוא האלביתי. את אותו מתח אלביתי ניתן לאתר כבר בשורשי המחשבה היהודית – מ"ספר יצירה" ועד סיפור הגולם. אומנם האנדרואיד הוא אפשרות חדשה מבחינה הנדסית, אך אין בו דבר חדש מבחינה רעיונית: האנדרואיד מגלה שבלב המדע מפעמת אותה תשוקה שאפשר למצוא באלכימיה ובדת – ליצור רפליקה של האדם; שבלב הנאורות ישנה חרדה עמוקה שמא דווקא האדם המוּאר יהפוך לאוטמטון נטול כוח רצון – מי שהופך את הרע בנאלי; שההוויה הטכנולוגית אינה יכולה להשלים עם "האנושי מדי". האלביתי והטכנולוגיה מנסה אפוא להתחקות אחרי הפנטזיה, אחרי המופלא, אחרי האיום והנורא.
יוחאי עתריה הוא פרופ' חבר במכללה האקדמית תל-חי. את הפוסט-דוקטורט (2014-16) עשה במכון וייצמן במחלקה לנוירוביולוגיה ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בתוכנית לפילוסופיה של המדע (2011-14). פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת שיפוטיים וספרים שבהם: המתמטיקה של הטראומה (ספרא, 2014); לא על המוח לבדו (מאגנס, 2019); 2001: אודיסאה בחלל (פרדס, 2019); המפה והטריטוריה (פרדס, 2022).
ספר זה מבקש לתאר את המאפיינים המרכזיים של החיים בעידן הטכנולוגי תוך התמקדות באנדרואיד – רובוט דמוי אדם. מתוך ניתוח של יצירות מרכזיות בתרבות המערב (איש החול, פרנקנשטיין, בלייד ראנר ועוד), התעמקות בכתביהם של הוגים מרכזיים (דקארט, פרויד, היידגר ועוד) ומחקרים שונים שעוסקים במפגש עם רובוטים דמויי אדם ("עמק המוזרות") אנו למדים שהמפגש עם אנדרואידים מעורר חרדה קיומית: בשלב הראשון אנו טועים לחשוב שהאנדרואיד הוא אדם בשר ודם, בשלב שני אנחנו חושבים בטעות שאדם בשר ודם הוא אנדרואיד, ובשלב האחרון הספק מופנה פנימה ואנו תוהים אם אנחנו בני אדם או אנדרואידים – אוטומטונים נטולי רצון חופשי. התוצאה קטלנית: מי שנתקע בשלב הראשון מאבד את שפיותו, מי שנתקע בשלב השני הורג את הקרובים לו ביותר, ומי שנתקע בשלב השלישי מתאבד.
האנדרואיד הוא הנורא והמופלא, המדהים והמחריד, הנשגב והמאיים – האנדרואיד הוא האלביתי. את אותו מתח אלביתי ניתן לאתר כבר בשורשי המחשבה היהודית – מ"ספר יצירה" ועד סיפור הגולם. אומנם האנדרואיד הוא אפשרות חדשה מבחינה הנדסית, אך אין בו דבר חדש מבחינה רעיונית: האנדרואיד מגלה שבלב המדע מפעמת אותה תשוקה שאפשר למצוא באלכימיה ובדת – ליצור רפליקה של האדם; שבלב הנאורות ישנה חרדה עמוקה שמא דווקא האדם המוּאר יהפוך לאוטמטון נטול כוח רצון – מי שהופך את הרע בנאלי; שההוויה הטכנולוגית אינה יכולה להשלים עם "האנושי מדי". האלביתי והטכנולוגיה מנסה אפוא להתחקות אחרי הפנטזיה, אחרי המופלא, אחרי האיום והנורא.
יוחאי עתריה הוא פרופ' חבר במכללה האקדמית תל-חי. את הפוסט-דוקטורט (2014-16) עשה במכון וייצמן במחלקה לנוירוביולוגיה ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בתוכנית לפילוסופיה של המדע (2011-14). פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת שיפוטיים וספרים שבהם: המתמטיקה של הטראומה (ספרא, 2014); לא על המוח לבדו (מאגנס, 2019); 2001: אודיסאה בחלל (פרדס, 2019); המפה והטריטוריה (פרדס, 2022).
העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים, מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות. האבחנה שההיסטוריה מתקדמת אל עבר אופק מבטיח של צדק ושוויון אינה עומדת עוד במבחן הזמן. במקום לנוע בבטחה קדימה, החיים מקרטעים שוב ושוב סביב מציאות של משבר. בישראל ובמקומות אחרים, התקיעוּת והסחרור הם המקצב החדש של החיים הפוליטיים והרקע לצמיחת מחאות שמבקשות לחדש את התקווה שאבדה.
כיצד החיים בהווה מושפעים מנסיגת העתיד ומהתקיעות שתופסת את מקומו? מה קורה לחיים הפוליטיים כאשר התקווה מידלדלת, והאם אופטימיות נחושה היא הדרך לאשש אותם? אל מול הערך שמיוחס כיום לרגשות נמרצים ולתפקידם במצבי משבר, עתיד לשעבר מפנה את המבט להרגשות אהודות, אמביציוזיות ומבטיחות פחות. הספר בוחן מקרוב את תחושות הייאוש, אוזלת היד והדשדוש והאבדון שמתפתחות על רקע ההתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, המחאה נגד שלטון נתניהו והפעולות לבלימת משבר האקלים. הוא מראה כיצד הבחירה בין התקווה לייאוש מסתמנת בתקופה שלנו כהכרעה הפוליטית החשובה ביותר, וטוען שדווקא התחושות העמומות שבין התקווה לייאוש יכולות לתרום לפיתוח עמידות וחוסן. הספר מנתח יצירות קולנועיות, מוזיקליות ואמנותיות שחוקרות את התחושות הללו ומצביע על החלופה שהן מציבות לשיח הפוליטי ולהסדרה הרגשית הנחרצת שלו. התחושות הירודות שמשקפות את ניוון האופק הפוליטי נתפסות כשם נרדף לשיתוק ותבוסתנות, אולם הספר מבקש להראות שבמצב של מבוי סתום ראוי להקדיש להן מחשבה נוספת – ולו כדי להרחיב את מרווח התמרון ולהקל על תחושת המחנק.
מיכל גבעוני היא מרצה וחוקרת במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ספרה אתיקת העדות: היסטוריה של בעיה ראה אור בהוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים, מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות. האבחנה שההיסטוריה מתקדמת אל עבר אופק מבטיח של צדק ושוויון אינה עומדת עוד במבחן הזמן. במקום לנוע בבטחה קדימה, החיים מקרטעים שוב ושוב סביב מציאות של משבר. בישראל ובמקומות אחרים, התקיעוּת והסחרור הם המקצב החדש של החיים הפוליטיים והרקע לצמיחת מחאות שמבקשות לחדש את התקווה שאבדה.
כיצד החיים בהווה מושפעים מנסיגת העתיד ומהתקיעות שתופסת את מקומו? מה קורה לחיים הפוליטיים כאשר התקווה מידלדלת, והאם אופטימיות נחושה היא הדרך לאשש אותם? אל מול הערך שמיוחס כיום לרגשות נמרצים ולתפקידם במצבי משבר, עתיד לשעבר מפנה את המבט להרגשות אהודות, אמביציוזיות ומבטיחות פחות. הספר בוחן מקרוב את תחושות הייאוש, אוזלת היד והדשדוש והאבדון שמתפתחות על רקע ההתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, המחאה נגד שלטון נתניהו והפעולות לבלימת משבר האקלים. הוא מראה כיצד הבחירה בין התקווה לייאוש מסתמנת בתקופה שלנו כהכרעה הפוליטית החשובה ביותר, וטוען שדווקא התחושות העמומות שבין התקווה לייאוש יכולות לתרום לפיתוח עמידות וחוסן. הספר מנתח יצירות קולנועיות, מוזיקליות ואמנותיות שחוקרות את התחושות הללו ומצביע על החלופה שהן מציבות לשיח הפוליטי ולהסדרה הרגשית הנחרצת שלו. התחושות הירודות שמשקפות את ניוון האופק הפוליטי נתפסות כשם נרדף לשיתוק ותבוסתנות, אולם הספר מבקש להראות שבמצב של מבוי סתום ראוי להקדיש להן מחשבה נוספת – ולו כדי להרחיב את מרווח התמרון ולהקל על תחושת המחנק.
מיכל גבעוני היא מרצה וחוקרת במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ספרה אתיקת העדות: היסטוריה של בעיה ראה אור בהוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
התרגום העברי של משברי הרפובליקה מאת חנה ארנדט רואה אור בשלהי 2023, שנה שבה התחוור ביתר שאת עד כמה נחוץ לנו בירור יסודי ומעמיק של מושגי היסוד של הדמוקרטיה ושל היחסים בין אלימות לכוח. בעידן של טשטוש גבולות ממאיר בין עובדה למניפולציה ובין אמת לדעה, ימים שבהם שורר בלבול מושגי בין כוח לסמכות ובין כוח לאלימות, חיבוריה הנוקבים של ארנדט מחדדים ומבהירים מושגי מפתח המשמשים גם בדיונים פוליטיים עכשוויים.
תוך שהיא דנה בשורשי המשברים שעמם התמודדה הפוליטיקה האמריקאית בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, משברים שתוצאותיהם מהדהדות בפוליטיקה המקומית והעולמית עד ימינו, ארנדט מצביעה על האתגרים העומדים בפני דמוקרטיות ליברליות בנות זמננו ועל מה שמונח על הכף בבואנו לבחון את עתידן. משברי הרפובליקה הוא תרומה חשובה לארגז הכלים המושגי שאנו זקוקים לו עכשיו נואשות.
ספריה הקודמים של חנה ארנדט בהוצאת הקיבוץ המאוחד: יסודות הטוטליטריות (2009), כתבים יהודיים (2012) והמצב האנושי (2014).
התרגום העברי של משברי הרפובליקה מאת חנה ארנדט רואה אור בשלהי 2023, שנה שבה התחוור ביתר שאת עד כמה נחוץ לנו בירור יסודי ומעמיק של מושגי היסוד של הדמוקרטיה ושל היחסים בין אלימות לכוח. בעידן של טשטוש גבולות ממאיר בין עובדה למניפולציה ובין אמת לדעה, ימים שבהם שורר בלבול מושגי בין כוח לסמכות ובין כוח לאלימות, חיבוריה הנוקבים של ארנדט מחדדים ומבהירים מושגי מפתח המשמשים גם בדיונים פוליטיים עכשוויים.
תוך שהיא דנה בשורשי המשברים שעמם התמודדה הפוליטיקה האמריקאית בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, משברים שתוצאותיהם מהדהדות בפוליטיקה המקומית והעולמית עד ימינו, ארנדט מצביעה על האתגרים העומדים בפני דמוקרטיות ליברליות בנות זמננו ועל מה שמונח על הכף בבואנו לבחון את עתידן. משברי הרפובליקה הוא תרומה חשובה לארגז הכלים המושגי שאנו זקוקים לו עכשיו נואשות.
ספריה הקודמים של חנה ארנדט בהוצאת הקיבוץ המאוחד: יסודות הטוטליטריות (2009), כתבים יהודיים (2012) והמצב האנושי (2014).
"אין דבר שממלא אותי בציפייה יותר מספר חדש של וצלב סמיל" (ביל גייטס)
"סמיל הוא מגדולי ההוגים בתחומו... אין חוקר שיודע לצייר טוב יותר תמונות בעזרת מספרים" (גרדיאן)
- מה הופך בני אדם למאושרים?
- מה מזיק יותר לסביבה – הטלפון שלנו או המכונית שלנו?
- האם סין והודו אכן עומדות להשתלט על העולם?
- כמה שוקלות כל הפרות בעולם ביחד – ולמה זה חשוב?
התשובות לשאלות אלה מלאות במספרים ובנתונים, אבל כשמציגים את הנתונים הללו באופן מובנה, ובתוך הקשר היסטורי ברור, מתגלה דרך נפלאה לספר את סיפורה של האנושות כולה – ושל כדור הארץ – במאה העשרים ואחת.
ד"ר וצלב סמיל, חוקר לענייני אנרגיה ומדיניות סביבתית, מביט על העולם ורואה מספרים – אבל יותר מכך: הוא רואה גם סיפור. ב-71 פרקים קצרצרים ומהנים לקריאה, הוא מספק תשובות ברורות, מבוססות, ולא פעם גם מפתיעות – לשאלות שמטרידות את כולנו.
סמיל הוא יועץ מבוקש לממשלות ולארגונים בינלאומיים. הוא כתב עשרות ספרים, שזכו להערכה רבה בכתבי העת הנחשבים ביותר. מספרים לא משקרים הוא ספרו הראשון המיועד לקהל הרחב. הספר זכה להצלחה רבה בעולם ולשבחי המבקרים.
"אין דבר שממלא אותי בציפייה יותר מספר חדש של וצלב סמיל" (ביל גייטס)
"סמיל הוא מגדולי ההוגים בתחומו... אין חוקר שיודע לצייר טוב יותר תמונות בעזרת מספרים" (גרדיאן)
- מה הופך בני אדם למאושרים?
- מה מזיק יותר לסביבה – הטלפון שלנו או המכונית שלנו?
- האם סין והודו אכן עומדות להשתלט על העולם?
- כמה שוקלות כל הפרות בעולם ביחד – ולמה זה חשוב?
התשובות לשאלות אלה מלאות במספרים ובנתונים, אבל כשמציגים את הנתונים הללו באופן מובנה, ובתוך הקשר היסטורי ברור, מתגלה דרך נפלאה לספר את סיפורה של האנושות כולה – ושל כדור הארץ – במאה העשרים ואחת.
ד"ר וצלב סמיל, חוקר לענייני אנרגיה ומדיניות סביבתית, מביט על העולם ורואה מספרים – אבל יותר מכך: הוא רואה גם סיפור. ב-71 פרקים קצרצרים ומהנים לקריאה, הוא מספק תשובות ברורות, מבוססות, ולא פעם גם מפתיעות – לשאלות שמטרידות את כולנו.
סמיל הוא יועץ מבוקש לממשלות ולארגונים בינלאומיים. הוא כתב עשרות ספרים, שזכו להערכה רבה בכתבי העת הנחשבים ביותר. מספרים לא משקרים הוא ספרו הראשון המיועד לקהל הרחב. הספר זכה להצלחה רבה בעולם ולשבחי המבקרים.
מלחמות מלוות אותנו משחר ההיסטוריה, עד שנדמה כאילו הן חלק בלתי נפרד מן האופי האנושי. האם זה באמת
כך? האם יצר הלחימה וההרג אכן טבוע בנו, או שאולי אפשר לדמיין עתיד ללא מלחמות כלל?
ההיסטוריון הצבאי גווין דאייר בוחן את הסוגיה תוך שהוא סוקר את ההיסטוריה של המלחמה האנושית מהציידים־לקטים ועד האיום הגרעיני — ומגבש מסקנות בלתי נמנעות על טבע האדם.
דאייר מעלה שאלות מעניינות נוספות, בהן:
• מה הופך מלחמה למלחמת עולם?
• האם המלחמה הקרה באמת מאחורינו?
• מדוע המזרח התיכון הוא אחד המקומות היחידים בעולם שעדיין מתנהלים בהם סכסוכים צבאיים?
• כיצד ייראו המלחמות של המאה ה־ 21 , בצל ההתפתחות הטכנולוגית וההתחממות הגלובלית?
ההיסטוריה הקצרה של המלחמה הוא ספר קולח, תמציתי ומאיר עיניים, המציג תובנות חדשות על אירועים היסטוריים
מסעירים, מסביר מונחים מורכבים בשפה בהירה, ובעיקר מספר את סיפורו של המין האנושי מנקודת מבט מרתקת.
מלחמות מלוות אותנו משחר ההיסטוריה, עד שנדמה כאילו הן חלק בלתי נפרד מן האופי האנושי. האם זה באמת
כך? האם יצר הלחימה וההרג אכן טבוע בנו, או שאולי אפשר לדמיין עתיד ללא מלחמות כלל?
ההיסטוריון הצבאי גווין דאייר בוחן את הסוגיה תוך שהוא סוקר את ההיסטוריה של המלחמה האנושית מהציידים־לקטים ועד האיום הגרעיני — ומגבש מסקנות בלתי נמנעות על טבע האדם.
דאייר מעלה שאלות מעניינות נוספות, בהן:
• מה הופך מלחמה למלחמת עולם?
• האם המלחמה הקרה באמת מאחורינו?
• מדוע המזרח התיכון הוא אחד המקומות היחידים בעולם שעדיין מתנהלים בהם סכסוכים צבאיים?
• כיצד ייראו המלחמות של המאה ה־ 21 , בצל ההתפתחות הטכנולוגית וההתחממות הגלובלית?
ההיסטוריה הקצרה של המלחמה הוא ספר קולח, תמציתי ומאיר עיניים, המציג תובנות חדשות על אירועים היסטוריים
מסעירים, מסביר מונחים מורכבים בשפה בהירה, ובעיקר מספר את סיפורו של המין האנושי מנקודת מבט מרתקת.
השנה היא 2037, ואותות מסתוריים מכוכב־לכת מרוחק נקלטים בכדור הארץ. האם הם נשלחו אלינו על־ידי חוצנים? והאם פניהם למלחמה או לשלום?
על משימת פענוח האותות מופקד פרופסור וגמן, חוקר מבריק ופזור־דעת, העומד בראש מאיץ החלקיקים הענק בסרן, שווייץ. ווגמן מפנטז שהמשימה החדשה שהוטלה עליו תעניק לו, סוף סוף, את פרס הנובל המיוחל. הוא מרכיב צוות של מדען גרמני פדנט, מתמטיקאי ישראלי ארך רגליים, פיזיקאית צרפתייה מבריקה ויפהפייה וביולוג הודי בעל נטייה פילוסופית, ויחד הם יוצאים למסע דרמטי בחלל בניסיון להציל את כדור הארץ.
האם תצליח החבורה להבין את המסרים מכוכב הלכת המסתורי ולשוב בזמן כדי להזהיר את תושבי כדור הארץ? והאם האנושות תבין סוף סוף את הפוטנציאל הנפיץ — של המאיץ? ומי מהחבורה, אם בכלל, יזכה לבסוף בפרס הנובל?
יובל שטייניץ הוא ד״ר לפילוסופיה, כיהן בעבר כשר האוצר וכשר האנרגיה. ספרו לא יהיה לנו לאן לחזור עוסק בנושאים מרתקים מעולמות הפיזיקה, האסטרונומיה והפילוסופיה, והוא נועד להזהיר את האנושות מפני סכנת ההכחדה העצמית. הספר כתוב כמותחן מדעי־בדיוני, מצחיק־מטריד, ומעורר למחשבה עמוקה. ספרו הראשון, הזמנה לפילוסופיה, יצא לא מכבר במהדורת 70 חגיגית בהוצאת כנרת־זמורה־דביר.
"מבריק, מפתיע ומלא תהפוכות. לכאורה על מדע בדיוני, ולמעשה גם על הטלת הספק. מסאז' מעולה למוח."
-עמית סגל
"מותחן מתוחכם ומעורר מחשבה – לעידן שבו המין האנושי נדרש להציל את עצמו מהסכנות שיצר בעצמו."
ד"ר דב חנין
השנה היא 2037, ואותות מסתוריים מכוכב־לכת מרוחק נקלטים בכדור הארץ. האם הם נשלחו אלינו על־ידי חוצנים? והאם פניהם למלחמה או לשלום?
על משימת פענוח האותות מופקד פרופסור וגמן, חוקר מבריק ופזור־דעת, העומד בראש מאיץ החלקיקים הענק בסרן, שווייץ. ווגמן מפנטז שהמשימה החדשה שהוטלה עליו תעניק לו, סוף סוף, את פרס הנובל המיוחל. הוא מרכיב צוות של מדען גרמני פדנט, מתמטיקאי ישראלי ארך רגליים, פיזיקאית צרפתייה מבריקה ויפהפייה וביולוג הודי בעל נטייה פילוסופית, ויחד הם יוצאים למסע דרמטי בחלל בניסיון להציל את כדור הארץ.
האם תצליח החבורה להבין את המסרים מכוכב הלכת המסתורי ולשוב בזמן כדי להזהיר את תושבי כדור הארץ? והאם האנושות תבין סוף סוף את הפוטנציאל הנפיץ — של המאיץ? ומי מהחבורה, אם בכלל, יזכה לבסוף בפרס הנובל?
יובל שטייניץ הוא ד״ר לפילוסופיה, כיהן בעבר כשר האוצר וכשר האנרגיה. ספרו לא יהיה לנו לאן לחזור עוסק בנושאים מרתקים מעולמות הפיזיקה, האסטרונומיה והפילוסופיה, והוא נועד להזהיר את האנושות מפני סכנת ההכחדה העצמית. הספר כתוב כמותחן מדעי־בדיוני, מצחיק־מטריד, ומעורר למחשבה עמוקה. ספרו הראשון, הזמנה לפילוסופיה, יצא לא מכבר במהדורת 70 חגיגית בהוצאת כנרת־זמורה־דביר.
"מבריק, מפתיע ומלא תהפוכות. לכאורה על מדע בדיוני, ולמעשה גם על הטלת הספק. מסאז' מעולה למוח."
-עמית סגל
"מותחן מתוחכם ומעורר מחשבה – לעידן שבו המין האנושי נדרש להציל את עצמו מהסכנות שיצר בעצמו."
ד"ר דב חנין
רב המכר של The Sunday Times ומספרי השנה של Forbes ו-Financial Times
"למי שמוכנים למרוד, להתבונן לצדדים, להעמיד בספק ולחשוב אחרת, אלה הם זמנים מסעירים."
כנערה מתבגרת בשנות השמונים, קייט רייוורת' חלמה לשנות את העולם – לשים קץ לתופעות כמו עוני, אי־שוויון והרס סביבתי – אבל במשך עשרות שנות עבודה עם מוסדות אקדמיים, ארגונים חברתיים, ממשלות וגופים בינלאומיים, היא נתקלה שוב ושוב במכשול אחד עיקרי: מערכת כלכלית שנותרה במקומה, בזמן שהעולם סביבה הלך והשתנה.
למרות שאנחנו חיים בחברה שמכורה לחידושים – מכוניות, סמארטפונים וגאדג'טים חדשים – אחת המערכות החשובות בחיינו, המערכת הכלכלית שמעצבת את עולמנו, בנויה על הנחות ותיאוריות שלא עודכנו במשך עשרות – אם לא מאות – שנים.
ברב מכר מרתק ועטור פרסים, ובעזרת ציור פשוט של שני עיגולים, אחת הכלכלניות החשובות בימינו מציעה אלטרנטיבה מעשית לכלכלה הקפיטליסטית שעבר זמנה: כלכלת הדונאט – מצפן חדש עבור האנושות במאה העשרים ואחת.
"זהו הספר לו כולנו חיכינו. בהתחשב במצב הנוכחי של העולם, אנחנו זקוקים לכלכלת הדונאט יותר מאי-פעם."
(הנטר לובינס, סופרת וסביבתנית)
"מבריק, מסעיר ומהפכני… כלכלת הדונאט תשנה את העולם."
(ג'ורג' מונביו, עיתונאי, סופר ואקטיביסט)
"מה אם יכולנו לחיות היטב מבלי להרוס את כוכב הלכת שלנו? כלכלת הדונאט מציגה את האפשרות המפתה הזאת באופן תמציתי – ומראה שהיא אינה חלום."
(טים ג'קסון, מחבר הספר "לשגשג ללא צמיחה")
רב המכר של The Sunday Times ומספרי השנה של Forbes ו-Financial Times
"למי שמוכנים למרוד, להתבונן לצדדים, להעמיד בספק ולחשוב אחרת, אלה הם זמנים מסעירים."
כנערה מתבגרת בשנות השמונים, קייט רייוורת' חלמה לשנות את העולם – לשים קץ לתופעות כמו עוני, אי־שוויון והרס סביבתי – אבל במשך עשרות שנות עבודה עם מוסדות אקדמיים, ארגונים חברתיים, ממשלות וגופים בינלאומיים, היא נתקלה שוב ושוב במכשול אחד עיקרי: מערכת כלכלית שנותרה במקומה, בזמן שהעולם סביבה הלך והשתנה.
למרות שאנחנו חיים בחברה שמכורה לחידושים – מכוניות, סמארטפונים וגאדג'טים חדשים – אחת המערכות החשובות בחיינו, המערכת הכלכלית שמעצבת את עולמנו, בנויה על הנחות ותיאוריות שלא עודכנו במשך עשרות – אם לא מאות – שנים.
ברב מכר מרתק ועטור פרסים, ובעזרת ציור פשוט של שני עיגולים, אחת הכלכלניות החשובות בימינו מציעה אלטרנטיבה מעשית לכלכלה הקפיטליסטית שעבר זמנה: כלכלת הדונאט – מצפן חדש עבור האנושות במאה העשרים ואחת.
"זהו הספר לו כולנו חיכינו. בהתחשב במצב הנוכחי של העולם, אנחנו זקוקים לכלכלת הדונאט יותר מאי-פעם."
(הנטר לובינס, סופרת וסביבתנית)
"מבריק, מסעיר ומהפכני… כלכלת הדונאט תשנה את העולם."
(ג'ורג' מונביו, עיתונאי, סופר ואקטיביסט)
"מה אם יכולנו לחיות היטב מבלי להרוס את כוכב הלכת שלנו? כלכלת הדונאט מציגה את האפשרות המפתה הזאת באופן תמציתי – ומראה שהיא אינה חלום."
(טים ג'קסון, מחבר הספר "לשגשג ללא צמיחה")
משחר ההיסטוריה של האנושות ניצבו לפניה אתגרים רבים. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שנאלצת האנושות להתמודד איתו הוא אתגר העבודה. האִמרה "אדם לעמל יולד" נוכחת באופן משמעותי ביותר בחיי היום־יום של האדם. העולם המודרני פתח לאנושות אפשרויות בלתי מוגבלות למימוש עצמי ולהשגת תחושת סיפוק בעבודה. ככל שהשתכלל העולם, ואפשרויות התעסוקה שנפתחו הלכו והתרבו, גדל גם הצורך בהתאמת אופי העבודה לאדם, ובמימוש רצונו להגיע להגשמה עצמית במקום העבודה.
הספר מנסה לגעת בנושא חשוב זה. מטרתו היא לתת כלים מעשיים שמסוגלים לסייע לכל אדם ליצור סביבת עבודה שתביא אותו להרגיש הגשמה, חיוניות וסיפוק במקום עבודתו. לצד הכלים המעשיים, הספר מלווה בהסברים תאורטיים המאפשרים להבין את העקרונות הפסיכולוגיים של האדם העובד ואת התהליכים הפסיכו־חברתיים שהתרחשו בחברה המודרנית מראשית דרכה ועד היום. הוא משלב סיפורים משעשעים ומתובל בהומור ובדוגמאות מוחשיות, בעזרת מחקרים ומקרים שהצטברו לאורך השנים ומתוך ניסיונו רב השנים של המחבר. "פסיכולוגיה ומהפכת התעסוקתיות" הוא ספר חדש מבית מדרשו של החוקר דרור דרשן, מחבר הספרים "זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי" ו"עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים", שזכו להצלחה רבה באקדמיה ובכלל ציבור הקוראים. הם נרכשו על ידי למעלה מ־50 מכללות ואוניברסיטאות בארץ ובעולם, וביניהן האוניברסיטאות המובילות בעולם, כמו ברקלי, הרווארד וקיימברידג'.
מהביקורות: "כלי עזר מצטיין, הכתוב בהומור ובחן, המשלב הבנה מעמיקה באשר לצרכיו של העובד בעידן המודרני, ומציע כלים יישומיים שנחקרו והוכחה יעילותם...
ספר חובה לעובד ולמעסיק המבקשים להביא למיטוב הרגשתו וביצועיו של העובד במקום עבודתו..." (פרופ' הלל וייס, חוקר תרבויות, ספרות ופסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן).
משחר ההיסטוריה של האנושות ניצבו לפניה אתגרים רבים. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שנאלצת האנושות להתמודד איתו הוא אתגר העבודה. האִמרה "אדם לעמל יולד" נוכחת באופן משמעותי ביותר בחיי היום־יום של האדם. העולם המודרני פתח לאנושות אפשרויות בלתי מוגבלות למימוש עצמי ולהשגת תחושת סיפוק בעבודה. ככל שהשתכלל העולם, ואפשרויות התעסוקה שנפתחו הלכו והתרבו, גדל גם הצורך בהתאמת אופי העבודה לאדם, ובמימוש רצונו להגיע להגשמה עצמית במקום העבודה.
הספר מנסה לגעת בנושא חשוב זה. מטרתו היא לתת כלים מעשיים שמסוגלים לסייע לכל אדם ליצור סביבת עבודה שתביא אותו להרגיש הגשמה, חיוניות וסיפוק במקום עבודתו. לצד הכלים המעשיים, הספר מלווה בהסברים תאורטיים המאפשרים להבין את העקרונות הפסיכולוגיים של האדם העובד ואת התהליכים הפסיכו־חברתיים שהתרחשו בחברה המודרנית מראשית דרכה ועד היום. הוא משלב סיפורים משעשעים ומתובל בהומור ובדוגמאות מוחשיות, בעזרת מחקרים ומקרים שהצטברו לאורך השנים ומתוך ניסיונו רב השנים של המחבר. "פסיכולוגיה ומהפכת התעסוקתיות" הוא ספר חדש מבית מדרשו של החוקר דרור דרשן, מחבר הספרים "זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי" ו"עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים", שזכו להצלחה רבה באקדמיה ובכלל ציבור הקוראים. הם נרכשו על ידי למעלה מ־50 מכללות ואוניברסיטאות בארץ ובעולם, וביניהן האוניברסיטאות המובילות בעולם, כמו ברקלי, הרווארד וקיימברידג'.
מהביקורות: "כלי עזר מצטיין, הכתוב בהומור ובחן, המשלב הבנה מעמיקה באשר לצרכיו של העובד בעידן המודרני, ומציע כלים יישומיים שנחקרו והוכחה יעילותם...
ספר חובה לעובד ולמעסיק המבקשים להביא למיטוב הרגשתו וביצועיו של העובד במקום עבודתו..." (פרופ' הלל וייס, חוקר תרבויות, ספרות ופסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן).
עידן האדם הגלובלי – עידן חדש עומד בפתח. תוך פחות משני עשורים התחולל שינוי מהותי במציאות חיינו. האנושות אשר חיה עד עתה בעולם אחד מוגדר, מתקיימת היום בעולם ממשי ובעולם וירטואלי בו זמנית. האנושות פיתחה עולם מקביל. עולם 'קיים', 'משמעותי', 'עוצמתי' ואף 'מאיים'. לכולנו יש נוכחות בעולם הזה, ולו יש נוכחות מעשית בכל רבדי חיינו.
ספר זה עוסק בעידן 'האדם הגלובלי'. הוא מציג את תהליך היווצרותו, ומתייחס לאתגרים החדשים הנובעים ממציאות זו. הספר מציג את האתגרים הערכיים, החינוכיים והמנהיגותיים הנובעים מהמציאות החדשה, ומציע כלים מעשיים להתמודדות עמם, המבוססים על מחקרים חדשניים העוסקים בנקודת המפגש של 'חקר הרגשות', 'חקר הטכנולוגיה' והחכמה שצברנו במשך דורות רבים.
http://www.shlomoyishai.com
"ד"ר שלמה ישי, העוסק בחקר הרגשות, דן בספר זה בשינויים שעוברת האנושות בעידן האדם הגלובלי, ומציג כלי התמודדות מעשיים שכל אחד מאיתנו צריך בעידן זה. בספרו מדגיש ד"ר ישי את חשיבותם של הרגשות בהתמודדות מנהיגותית עם המציאות המשתנה. שאלת המנהיגות הראויה בתקופה זו היא מורכבת, וד"ר ישי מציג כלים חשובים לפיתוח מנהיגות שכזו. מומלץ ביותר."
- פרופ' אהרון בן זאב, אוניברסיטת חיפה, נשיא האוניברסיטה 2004-2012
"ד"ר שלמה ישי, איש חינוך מנוסה וחוקר מחשבת ישראל בימי הביניים ובעת החדשה, מתמודד בהצלחה רבה בספר מרתק זה עם האתגרים העומדים בפני אנשים הגדלים בעולם שהפך לגלובלי לנגד עיניהם. הספר מתייחס במיוחד לאתגר המנהיגות בעולם הגלובלי, ומציג מודלים להתמודדות מעשית שפותחו בהקשרים צבאיים ואזרחיים גם יחד."
- פרופ' מנחם קלנר, המרכז האקדמי שלם, ירושלים. אוניברסיטת חיפה (אמריטוס)
"ד"ר שלמה ישי עבד בהקמת בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל האוויר. העניין הרב, הלמידה וההתפתחות שחשנו בעקבות המפגש עמו, הביאו לאימוץ השיטה שפיתח כבסיס לרציונל החינוכי של בית הספר. אין ספק כי הצלחתו הרבה של בית הספר נובעת מאיכותה והתאמתה של שיטה זו להעצמת יכולות הפיקוד והמנהיגות של המפקדים בחיל.
המודלים בספר - ה'טריו האנושי' ו'מפתח המנהיגות' - הינם מודלים פרקטיים המעניקים לכל אדם הזדמנות להעצים את תוצאות עשייתו נוכח המאפיינים החדשים של התקופה בה אנו חיים, ובכך חשיבותם הגדולה."
- סא"ל גולן יאירי (מיל'), מפקד יחידה 669, מייסד בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חייל האוויר ומפקדו הראשון.
עידן האדם הגלובלי – עידן חדש עומד בפתח. תוך פחות משני עשורים התחולל שינוי מהותי במציאות חיינו. האנושות אשר חיה עד עתה בעולם אחד מוגדר, מתקיימת היום בעולם ממשי ובעולם וירטואלי בו זמנית. האנושות פיתחה עולם מקביל. עולם 'קיים', 'משמעותי', 'עוצמתי' ואף 'מאיים'. לכולנו יש נוכחות בעולם הזה, ולו יש נוכחות מעשית בכל רבדי חיינו.
ספר זה עוסק בעידן 'האדם הגלובלי'. הוא מציג את תהליך היווצרותו, ומתייחס לאתגרים החדשים הנובעים ממציאות זו. הספר מציג את האתגרים הערכיים, החינוכיים והמנהיגותיים הנובעים מהמציאות החדשה, ומציע כלים מעשיים להתמודדות עמם, המבוססים על מחקרים חדשניים העוסקים בנקודת המפגש של 'חקר הרגשות', 'חקר הטכנולוגיה' והחכמה שצברנו במשך דורות רבים.
http://www.shlomoyishai.com
"ד"ר שלמה ישי, העוסק בחקר הרגשות, דן בספר זה בשינויים שעוברת האנושות בעידן האדם הגלובלי, ומציג כלי התמודדות מעשיים שכל אחד מאיתנו צריך בעידן זה. בספרו מדגיש ד"ר ישי את חשיבותם של הרגשות בהתמודדות מנהיגותית עם המציאות המשתנה. שאלת המנהיגות הראויה בתקופה זו היא מורכבת, וד"ר ישי מציג כלים חשובים לפיתוח מנהיגות שכזו. מומלץ ביותר."
- פרופ' אהרון בן זאב, אוניברסיטת חיפה, נשיא האוניברסיטה 2004-2012
"ד"ר שלמה ישי, איש חינוך מנוסה וחוקר מחשבת ישראל בימי הביניים ובעת החדשה, מתמודד בהצלחה רבה בספר מרתק זה עם האתגרים העומדים בפני אנשים הגדלים בעולם שהפך לגלובלי לנגד עיניהם. הספר מתייחס במיוחד לאתגר המנהיגות בעולם הגלובלי, ומציג מודלים להתמודדות מעשית שפותחו בהקשרים צבאיים ואזרחיים גם יחד."
- פרופ' מנחם קלנר, המרכז האקדמי שלם, ירושלים. אוניברסיטת חיפה (אמריטוס)
"ד"ר שלמה ישי עבד בהקמת בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל האוויר. העניין הרב, הלמידה וההתפתחות שחשנו בעקבות המפגש עמו, הביאו לאימוץ השיטה שפיתח כבסיס לרציונל החינוכי של בית הספר. אין ספק כי הצלחתו הרבה של בית הספר נובעת מאיכותה והתאמתה של שיטה זו להעצמת יכולות הפיקוד והמנהיגות של המפקדים בחיל.
המודלים בספר - ה'טריו האנושי' ו'מפתח המנהיגות' - הינם מודלים פרקטיים המעניקים לכל אדם הזדמנות להעצים את תוצאות עשייתו נוכח המאפיינים החדשים של התקופה בה אנו חיים, ובכך חשיבותם הגדולה."
- סא"ל גולן יאירי (מיל'), מפקד יחידה 669, מייסד בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חייל האוויר ומפקדו הראשון.
"עשרות משכימי קום – אלה שבשעה חמש לפנות בבוקר מתעוררים ללא כל קושי ומייד רצים את ריצת הבוקר שלהם במלוא חושיהם, אלה עם הכלבים מלאי המרץ כמוהם, אלה עם הכלבים שהדבר האחרון שהם רוצים הוא לרוץ בבוקר ואלה שרצים לבד, תוך כדי שהם מקרינים לסביבתם 'תנו לרוץ בשקט' – כולם־כולם נתקלו בקופסאות האפורות.
הקופסאות האפורות היו פזורות במרחקים של כחצי מייל זו מזו – אלפים, מאות אלפים ואולי אף מיליונים. הרצים לא יכלו להעריך מהי כמות הקופסאות, משום שהם ראו אותן רק עד האופק או עד הגבעה הקרובה או עד החצר הסמוכה. ברור היה שהקופסאות האפורות היו מונחות שם בכמויות עצומות".
הספר "מאה שנים של ישות" עוסק מצד אחד באופי האדם, ביצר ההרס, ברצון לכפות על אחרים דעות, אמונות, רצונות ושליטה, ומצד אחר ביצירתיות הבונה והמדהימה שהביאה את האדם, חרף ההיסטוריה ספוגת הדם, להישגים אדירים.
לאשר ורדי, שזה ספרו הראשון שמפורסם, יש בת ושני בנים, ארבע נכדות ובת זוג מדהימה. הוא נולד בשנת 1948 וכתב את הספר ממרום גילו, תוך ליווי האירועים שקרו בארץ ובעולם מאז שנולד. גם אם הספר יסווג כמדע בדיוני, כמעט כל האירועים המתוארים בו – אמיתיים.
"עשרות משכימי קום – אלה שבשעה חמש לפנות בבוקר מתעוררים ללא כל קושי ומייד רצים את ריצת הבוקר שלהם במלוא חושיהם, אלה עם הכלבים מלאי המרץ כמוהם, אלה עם הכלבים שהדבר האחרון שהם רוצים הוא לרוץ בבוקר ואלה שרצים לבד, תוך כדי שהם מקרינים לסביבתם 'תנו לרוץ בשקט' – כולם־כולם נתקלו בקופסאות האפורות.
הקופסאות האפורות היו פזורות במרחקים של כחצי מייל זו מזו – אלפים, מאות אלפים ואולי אף מיליונים. הרצים לא יכלו להעריך מהי כמות הקופסאות, משום שהם ראו אותן רק עד האופק או עד הגבעה הקרובה או עד החצר הסמוכה. ברור היה שהקופסאות האפורות היו מונחות שם בכמויות עצומות".
הספר "מאה שנים של ישות" עוסק מצד אחד באופי האדם, ביצר ההרס, ברצון לכפות על אחרים דעות, אמונות, רצונות ושליטה, ומצד אחר ביצירתיות הבונה והמדהימה שהביאה את האדם, חרף ההיסטוריה ספוגת הדם, להישגים אדירים.
לאשר ורדי, שזה ספרו הראשון שמפורסם, יש בת ושני בנים, ארבע נכדות ובת זוג מדהימה. הוא נולד בשנת 1948 וכתב את הספר ממרום גילו, תוך ליווי האירועים שקרו בארץ ובעולם מאז שנולד. גם אם הספר יסווג כמדע בדיוני, כמעט כל האירועים המתוארים בו – אמיתיים.
מובנו המילולי של המונח "אנתרופוקן" הוא עידן האדם. המושג מתייחס לטביעת החותם של המין האנושי בטבע, שיוצרת הבחנה בין עידן האדם לעידנים גיאולוגיים קודמים. האנתרופוקן מייצג משבר עמוק. עד כה, האנושות מעולם לא התנסתה בשינוי נרחב ועמוק כל כך של סביבת החיים. במובן זה, החיים בעולם כיום הם בגדר ניסוי שמבוצע על הפלנטה ועל כלל יושביה. האם שוכני הפלנטה, ובהם האדם, יצליחו לשרוד בסביבת החיים העוינת של האנתרופוקן?
מול תחושת ההלם לנוכח הרס כדור הארץ, ההגות האנתרופוקנית במדעי החברה והרוח מבקשת להצביע על שינוי יסודי של רבות מההנחות המוכרות בדבר היחסים בין האנושי לטבעי. מקורן של הנחות אלו בעידן הגיאולוגי הקודם, ההולוקן, שבו התרחשה כל ההיסטוריה האנושית המוכרת. בניגוד לחשיבה ההולוקנית, שבה האוויר, הקרקע והמים הם גורמים נתונים שנמצאים ברקע הפעילות האנושית, החשיבה האנתרופוקנית מתפתחת מתוך פריצתם של גורמים אלו אל לב ההיסטוריה. אי-אפשר עוד לתאר את ההיסטוריה רק כמאבק בין אידיאולוגיות או צורות חברתיות; כדור הארץ הופך לגורם בעל תפקיד היסטורי מרכזי ואף גורלי, והאדם עצמו הופך לכוח טבע.
המקראה אנתרופוקן: עידן האדם מציגה טקסטים יסודיים פרי עטם של הוגות והוגים, חוקרות וחוקרים מובילים בחקר האנתרופוקן בעולם, בהם ברונו לאטור, אליזבת קולברט, טימותי מורטון ואליזבת פובינלי. המאמרים עוסקים בתמות מרכזיות במחשבת האנתרופוקן, בכללן "ההכחדה השישית", "ההאצה הגדולה", תפיסות זמן וטבע, היפר-אובייקטים ותפיסות אפוקליפטיות של משבר האקלים.
מובנו המילולי של המונח "אנתרופוקן" הוא עידן האדם. המושג מתייחס לטביעת החותם של המין האנושי בטבע, שיוצרת הבחנה בין עידן האדם לעידנים גיאולוגיים קודמים. האנתרופוקן מייצג משבר עמוק. עד כה, האנושות מעולם לא התנסתה בשינוי נרחב ועמוק כל כך של סביבת החיים. במובן זה, החיים בעולם כיום הם בגדר ניסוי שמבוצע על הפלנטה ועל כלל יושביה. האם שוכני הפלנטה, ובהם האדם, יצליחו לשרוד בסביבת החיים העוינת של האנתרופוקן?
מול תחושת ההלם לנוכח הרס כדור הארץ, ההגות האנתרופוקנית במדעי החברה והרוח מבקשת להצביע על שינוי יסודי של רבות מההנחות המוכרות בדבר היחסים בין האנושי לטבעי. מקורן של הנחות אלו בעידן הגיאולוגי הקודם, ההולוקן, שבו התרחשה כל ההיסטוריה האנושית המוכרת. בניגוד לחשיבה ההולוקנית, שבה האוויר, הקרקע והמים הם גורמים נתונים שנמצאים ברקע הפעילות האנושית, החשיבה האנתרופוקנית מתפתחת מתוך פריצתם של גורמים אלו אל לב ההיסטוריה. אי-אפשר עוד לתאר את ההיסטוריה רק כמאבק בין אידיאולוגיות או צורות חברתיות; כדור הארץ הופך לגורם בעל תפקיד היסטורי מרכזי ואף גורלי, והאדם עצמו הופך לכוח טבע.
המקראה אנתרופוקן: עידן האדם מציגה טקסטים יסודיים פרי עטם של הוגות והוגים, חוקרות וחוקרים מובילים בחקר האנתרופוקן בעולם, בהם ברונו לאטור, אליזבת קולברט, טימותי מורטון ואליזבת פובינלי. המאמרים עוסקים בתמות מרכזיות במחשבת האנתרופוקן, בכללן "ההכחדה השישית", "ההאצה הגדולה", תפיסות זמן וטבע, היפר-אובייקטים ותפיסות אפוקליפטיות של משבר האקלים.
בשביל רבים מאיתנו, העולם שבו אנו חיים הוא ארץ זרה. ילידי המאה ה-20 חשים כמו במציאות שכלליה השתנו, ורקמת החיים בה נפרמה בחלקה הגדול. ההוויה שבתוכה גדלנו התנדפה. אנו חיים תחת שמים חדשים, בארץ חדשה. הקרקע שאנחנו עומדים עליה כבר אינה אותה קרקע שעליה צמחה המחשבה של שנות השבעים, או אפילו שנות התשעים. העולם משתנה כל הזמן, ונדרשת הבנה של העכשווי המזהה את הכוחות הפועלים בהווה.
אם להגדיר את המשימה הכללית של ספר זה, הרי היא לכוון את תשומת הלב לשינוי שעברנו. כמו גיבורים של סיפור מדע בדיוני שעברו שינוי פיזיולוגי בהשפעת נחיתה בפלנטה מרוחקת, עלינו להכיר בכך שהפכנו לאנשים חדשים. כעת עלינו לסייר בעולם שנגלה לעינינו ולנסות להבין באמצעותו את התמורה שחלה בתוכנו; ובד בבד, להתבונן במפלצות החדשות שצמחו מסביב.
המאמרים שבאסופה זו עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחומי התרבות, הפוליטיקה, האקולוגיה, התיאולוגיה, המיניות, הטכנולוגיה, ועוד. מה שעובר כחוט השני ברובם הוא הניסיון לאפיין אותו יצור חדש שנוצר והתעצב בתוך הרחם של תקופתנו: האדם החדש של המאה ה-21.
אנחנו אנשים חדשים כולל מאמרים שטרם התפרסמו, וכן מאמרים שהופיעו בגרסה קודמת במוסף הארץ, ורואים אור בשינויים קלים.
עפרי אילני הוא היסטוריון, עיתונאי ועורך. כותב את הטור "תחת השמש" במוסף הארץ, ועורך המגזין הזמן הזה של מכון ון ליר.
בשביל רבים מאיתנו, העולם שבו אנו חיים הוא ארץ זרה. ילידי המאה ה-20 חשים כמו במציאות שכלליה השתנו, ורקמת החיים בה נפרמה בחלקה הגדול. ההוויה שבתוכה גדלנו התנדפה. אנו חיים תחת שמים חדשים, בארץ חדשה. הקרקע שאנחנו עומדים עליה כבר אינה אותה קרקע שעליה צמחה המחשבה של שנות השבעים, או אפילו שנות התשעים. העולם משתנה כל הזמן, ונדרשת הבנה של העכשווי המזהה את הכוחות הפועלים בהווה.
אם להגדיר את המשימה הכללית של ספר זה, הרי היא לכוון את תשומת הלב לשינוי שעברנו. כמו גיבורים של סיפור מדע בדיוני שעברו שינוי פיזיולוגי בהשפעת נחיתה בפלנטה מרוחקת, עלינו להכיר בכך שהפכנו לאנשים חדשים. כעת עלינו לסייר בעולם שנגלה לעינינו ולנסות להבין באמצעותו את התמורה שחלה בתוכנו; ובד בבד, להתבונן במפלצות החדשות שצמחו מסביב.
המאמרים שבאסופה זו עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחומי התרבות, הפוליטיקה, האקולוגיה, התיאולוגיה, המיניות, הטכנולוגיה, ועוד. מה שעובר כחוט השני ברובם הוא הניסיון לאפיין אותו יצור חדש שנוצר והתעצב בתוך הרחם של תקופתנו: האדם החדש של המאה ה-21.
אנחנו אנשים חדשים כולל מאמרים שטרם התפרסמו, וכן מאמרים שהופיעו בגרסה קודמת במוסף הארץ, ורואים אור בשינויים קלים.
עפרי אילני הוא היסטוריון, עיתונאי ועורך. כותב את הטור "תחת השמש" במוסף הארץ, ועורך המגזין הזמן הזה של מכון ון ליר.
איך הגעת לספר הזה?
אם התשובה היא "ראיתי אותו באינטרנט", אז זה מה שקרה: בינה מלאכותית שלמדה אותך במשך שנים הסיקה שהספר הזה יעניין אותך, והציגה לך אותו באופן מתוחכם ומותאם אישית כדי למקסם סיכויי הרכישה. תודה, אגב, לך וגם לה.
מיליארדי אנשים חיים את חייהם בלי להבין מה משפיע על החלטותיהם ומה קורה סביבם. אבל בימינו בינה מלאכותית שוכנת מתחת למכסה המנוע של כמעט כל דבר. החל מבקרת הרמזורים ומהמזון שמגיע לסופר שלנו, דרך אופן קבלתנו לעבודה ועד להמלצות רפואיות שאולי יצילו את חיינו.
וזו רק ההתחלה.
הטכנולוגיות האלה חכמות מאיתנו, והשאלות הן גדולות: עד כמה הבינה המלאכותית דומה לנו? מה גבולותיה? מה מבדיל אותנו, בני האנוש, מהמכונות שיצרנו? ולאן כל זה מוביל?
ספר זה מנסה לענות על השאלות האלו, ללא שימוש בקוד ובמשוואות מתמטיות, אלא בדוגמאות יומיומיות פשוטות, ברורות ומפתיעות.
נדב לבל, בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב, עבד ב־Apple וב־Microsoft וכיום מנהל את תחום הבינה המלאכותית במערך החדשנות של בית החולים בילינסון. לבל מעביר הרצאות וקורסים בבינה המלאכותית ורואה בהנגשת טכנולוגיות מתקדמות אלו שליחות אישית והכרחית ליצירת חברה משגשגת.
איך הגעת לספר הזה?
אם התשובה היא "ראיתי אותו באינטרנט", אז זה מה שקרה: בינה מלאכותית שלמדה אותך במשך שנים הסיקה שהספר הזה יעניין אותך, והציגה לך אותו באופן מתוחכם ומותאם אישית כדי למקסם סיכויי הרכישה. תודה, אגב, לך וגם לה.
מיליארדי אנשים חיים את חייהם בלי להבין מה משפיע על החלטותיהם ומה קורה סביבם. אבל בימינו בינה מלאכותית שוכנת מתחת למכסה המנוע של כמעט כל דבר. החל מבקרת הרמזורים ומהמזון שמגיע לסופר שלנו, דרך אופן קבלתנו לעבודה ועד להמלצות רפואיות שאולי יצילו את חיינו.
וזו רק ההתחלה.
הטכנולוגיות האלה חכמות מאיתנו, והשאלות הן גדולות: עד כמה הבינה המלאכותית דומה לנו? מה גבולותיה? מה מבדיל אותנו, בני האנוש, מהמכונות שיצרנו? ולאן כל זה מוביל?
ספר זה מנסה לענות על השאלות האלו, ללא שימוש בקוד ובמשוואות מתמטיות, אלא בדוגמאות יומיומיות פשוטות, ברורות ומפתיעות.
נדב לבל, בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב, עבד ב־Apple וב־Microsoft וכיום מנהל את תחום הבינה המלאכותית במערך החדשנות של בית החולים בילינסון. לבל מעביר הרצאות וקורסים בבינה המלאכותית ורואה בהנגשת טכנולוגיות מתקדמות אלו שליחות אישית והכרחית ליצירת חברה משגשגת.
מה המשותף לרשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, רשתות כלכליות, ארגוני טרור ופשיעה ורשתות הנוירונים במוח? מה יכולה ללמד אותנו המחאה שהביאה למהפכות האביב הערבי על הדרך שבה מתפשטים תאים סרטניים בגוף ועל הפנים החדשות שתלבש הקריירה שלנו בשנים הבאות?
ראשית המאה ה-21 עומדת בסימן מהפכה מקיפה - מחשבתית, טכנולוגית וחברתית. מעולם של אטומים, חומר ואינדיבידואליות אנו עוברים לעולם של רשתות, מידע ושיתוף. לשינויים הללו יהיו השפעות מרחיקות לכת על חיינו, ואין מתאים מד"ר אשר עידן, עתידן ומומחה לחדשנות, למפות אותם. בספרו הכוח החמישי מאיר עידן את הזרקור על הפוטנציאל של רשתות חברתיות ורשתות מידע לשנות את האופן שבו מתנהל העולם ועל הכוח האדיר של השילוב ביניהן. רק הבנתנו את הכוח החמישי תאפשר לנו להתחיל להשיב בתבונה על שאלות העומדות כיום בראש סדר היום, כגון האם ייעלם מעמד הביניים? מהו גורלה של המשפחה המסורתית? האם הבסטיליה החדשה ניצבת באינטרנט? וכיצד תיראה העבודה שלנו בעתיד?
עידן לוקח את הקוראים אל מאחורי הקלעים של החשיבה המדעית המתקדמת ביותר, מקום בו מתרחשות דרמות, פריצות דרך ותובנות מרחיקות לכת שהן אבני היסוד של עתידנו.
ד"ר אשר עידן הוא מרצה, חוקר ויועץ בתחומי הרשתות החברתיות בניהול, במחקר בטכנולוגיה ובפילוסופיה.
"ד"ר עידן עושה סדר במורכבות של העולם המודרני ומאפשר לכולנו להבין ולהתמודד איתה טוב יותר." מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל.
"חוויית קריאה שלאחריה ישתנה ללא היכר האופן שבו אתם מתבוננים במציאות, בעידן שבו כל חלקת חיים נדרשת להמציא עצמה מחדש." אל"מ (מיל') ישראל ג', לשעבר מפקד מרכז הסייבר ביחידה 8200
"מסע נועז ורחב היקף בנופים החדשים של עולם הרשת, רצוף בהפתעות, ברעיונות חדשניים ובפרדוכסים המאתגרים את החשיבה המקובלת." ד"ר יואב בן דב, פילוסוף של המדע, אוניברסיטת ת"א
מה המשותף לרשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, רשתות כלכליות, ארגוני טרור ופשיעה ורשתות הנוירונים במוח? מה יכולה ללמד אותנו המחאה שהביאה למהפכות האביב הערבי על הדרך שבה מתפשטים תאים סרטניים בגוף ועל הפנים החדשות שתלבש הקריירה שלנו בשנים הבאות?
ראשית המאה ה-21 עומדת בסימן מהפכה מקיפה - מחשבתית, טכנולוגית וחברתית. מעולם של אטומים, חומר ואינדיבידואליות אנו עוברים לעולם של רשתות, מידע ושיתוף. לשינויים הללו יהיו השפעות מרחיקות לכת על חיינו, ואין מתאים מד"ר אשר עידן, עתידן ומומחה לחדשנות, למפות אותם. בספרו הכוח החמישי מאיר עידן את הזרקור על הפוטנציאל של רשתות חברתיות ורשתות מידע לשנות את האופן שבו מתנהל העולם ועל הכוח האדיר של השילוב ביניהן. רק הבנתנו את הכוח החמישי תאפשר לנו להתחיל להשיב בתבונה על שאלות העומדות כיום בראש סדר היום, כגון האם ייעלם מעמד הביניים? מהו גורלה של המשפחה המסורתית? האם הבסטיליה החדשה ניצבת באינטרנט? וכיצד תיראה העבודה שלנו בעתיד?
עידן לוקח את הקוראים אל מאחורי הקלעים של החשיבה המדעית המתקדמת ביותר, מקום בו מתרחשות דרמות, פריצות דרך ותובנות מרחיקות לכת שהן אבני היסוד של עתידנו.
ד"ר אשר עידן הוא מרצה, חוקר ויועץ בתחומי הרשתות החברתיות בניהול, במחקר בטכנולוגיה ובפילוסופיה.
"ד"ר עידן עושה סדר במורכבות של העולם המודרני ומאפשר לכולנו להבין ולהתמודד איתה טוב יותר." מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל.
"חוויית קריאה שלאחריה ישתנה ללא היכר האופן שבו אתם מתבוננים במציאות, בעידן שבו כל חלקת חיים נדרשת להמציא עצמה מחדש." אל"מ (מיל') ישראל ג', לשעבר מפקד מרכז הסייבר ביחידה 8200
"מסע נועז ורחב היקף בנופים החדשים של עולם הרשת, רצוף בהפתעות, ברעיונות חדשניים ובפרדוכסים המאתגרים את החשיבה המקובלת." ד"ר יואב בן דב, פילוסוף של המדע, אוניברסיטת ת"א
פרקליטי העשוקים מספר את סיפורם המרתק של משפטנים שהעזו, פעלו והביאו לשינוי אמיתי בעולם. עורכי דין כמו מהאטמה גנדי, נלסון מנדלה, שרה ודינגטון, גדעון האוזנר, אהרון ברק וברק אובמה, שבחרו לראות במשפט לא שירות כי אם שליחות ועשו שימוש בארגז הכלים המשפטי כדי להגן על המופלים לרעה, על העניים ידועי התלאות, על הנשים המושתקות ועל כל מי שלא זכה ליהנות ממתת החירות בעולמנו. אנשים שהיו לפועלי צדק בתוך מערכת המשפט, שבעצמה מפלה לרעה לא פעם את מי שלא נמנה עם בעלי הכוח והשררה.
פרקליטי העשוקים מגולל גם את סיפורם המרגש של מנהיגים חברתיים שעשו שימוש נרחב במשפט אף שלא היו משפטנים "רשמיים" בעצמם. מרטין לותר קינג, מלקולם איקס, רוזה פארקס, ויקטוריה וודהול ונאוול אל-סעדאווי הם רק כמה מאותם אלה שדרשו ממערכת המשפט לפרוע את שטרות הצדק שהונפקו עם כינונה. עטופים בגלימה השחורה של החוק הם עמדו לצד קורבנות השיטה - אנשים שאלימות, מצוקה והשפלה היו לחם חוקם: צאצאי העבדים בארה"ב, הכובסות העניות בנפאל, ניצולי השואה בישראל, הטמאים והאלמנות המנודות בהודו, הנשים הנימולות במצרים - וסייעו להם לזקוף שוב את גוום. סייעו להם וסייעו לכולנו.
פרקליטי העשוקים מהווה, לכן, ספר חובה לכל מי שמבקש להכיר את תולדות המאבק המשפטי במאות האחרונות על זכותו של כל ילוד-אישה לכתוב את ספר חייו כרצונו ולדבר בשפת היומיום של חירות האדם.
זהו ספרו השמיני של יובל אלבשן, בין ספריו הקודמים: זרים במשפט (2004) תמיד פלורה (2009) סיפו – סיפור לא גמור (2011) ותיק מצדה (2012).
פרקליטי העשוקים מספר את סיפורם המרתק של משפטנים שהעזו, פעלו והביאו לשינוי אמיתי בעולם. עורכי דין כמו מהאטמה גנדי, נלסון מנדלה, שרה ודינגטון, גדעון האוזנר, אהרון ברק וברק אובמה, שבחרו לראות במשפט לא שירות כי אם שליחות ועשו שימוש בארגז הכלים המשפטי כדי להגן על המופלים לרעה, על העניים ידועי התלאות, על הנשים המושתקות ועל כל מי שלא זכה ליהנות ממתת החירות בעולמנו. אנשים שהיו לפועלי צדק בתוך מערכת המשפט, שבעצמה מפלה לרעה לא פעם את מי שלא נמנה עם בעלי הכוח והשררה.
פרקליטי העשוקים מגולל גם את סיפורם המרגש של מנהיגים חברתיים שעשו שימוש נרחב במשפט אף שלא היו משפטנים "רשמיים" בעצמם. מרטין לותר קינג, מלקולם איקס, רוזה פארקס, ויקטוריה וודהול ונאוול אל-סעדאווי הם רק כמה מאותם אלה שדרשו ממערכת המשפט לפרוע את שטרות הצדק שהונפקו עם כינונה. עטופים בגלימה השחורה של החוק הם עמדו לצד קורבנות השיטה - אנשים שאלימות, מצוקה והשפלה היו לחם חוקם: צאצאי העבדים בארה"ב, הכובסות העניות בנפאל, ניצולי השואה בישראל, הטמאים והאלמנות המנודות בהודו, הנשים הנימולות במצרים - וסייעו להם לזקוף שוב את גוום. סייעו להם וסייעו לכולנו.
פרקליטי העשוקים מהווה, לכן, ספר חובה לכל מי שמבקש להכיר את תולדות המאבק המשפטי במאות האחרונות על זכותו של כל ילוד-אישה לכתוב את ספר חייו כרצונו ולדבר בשפת היומיום של חירות האדם.
זהו ספרו השמיני של יובל אלבשן, בין ספריו הקודמים: זרים במשפט (2004) תמיד פלורה (2009) סיפו – סיפור לא גמור (2011) ותיק מצדה (2012).
עוד מתחילת דרכנו כחברה אנושית, התייחסנו לטכנולוגיה כ"פתרון לכול." כפתרון להישרדותנו מול איתני הטבע, לשליטה בסביבה, להעלאת תוחלת החיים ואיכותם.
במאה ה-21, הפיתוח וההתחדשות הטכנולוגית מואצים בקצב שלא נראה כמותו בעבר, והשפעתם על החברה האנושית מהירה ומשמעותית. במהלך הדרך התברר שתהליך אימוץ החדשנות הטכנולוגית על ידי האדם הוא תהליך מורכב שחוזר על עצמו כספירלה מעגלית.
בספר נעקוב אחר הצורך האנושי בפיתוח חדשנות טכנולוגית לאורך הדורות ואחר אותה ספירלה מעגלית מורכבת, המלווה את האנושות בניסיון להטמיע חדשנות טכנולוגית זאת. ספירלה המתחילה בהתנגדות ומסתיימת בהשפעה התנהגותית עמוקה עד שאלו הראשונים שכבר אימצו ויישמו את אותה חדשנות טכנולוגית כבר יחשבו למובילי דעה, לאליטה חדשה. כך נולדו אימפריות, תאגידים ואייקונים חברתיים.
בהמשך, נתמודד עם שאלות מהותיות הנוגעות להתפתחות הטכנולוגיה: האם ההתחדשות הטכנולוגית המתרחשת לאורך כל חיינו היא באמת הפתרון? האם בידי הטכנולוגיה לעזור לנו להתמודד עם כל האתגרים? או אולי היא עצמה תהפוך לאיום? ומדוע אנחנו בוחרים שלא להתמקד בכוחו הטבעי של מוחנו המופלא?
ד"ר אלון הסגל משמש כיום ראש התוכנית למערכות מידע B.Sc במכללה האקדמית רמת גן ויו"ר מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל. בעברו: נשיא איגוד האינטרנט בישראל.
יזם, מייסד ודירקטור בחברות הזנק (סטארטאפ,) סא"ל במיל.
עוד מתחילת דרכנו כחברה אנושית, התייחסנו לטכנולוגיה כ"פתרון לכול." כפתרון להישרדותנו מול איתני הטבע, לשליטה בסביבה, להעלאת תוחלת החיים ואיכותם.
במאה ה-21, הפיתוח וההתחדשות הטכנולוגית מואצים בקצב שלא נראה כמותו בעבר, והשפעתם על החברה האנושית מהירה ומשמעותית. במהלך הדרך התברר שתהליך אימוץ החדשנות הטכנולוגית על ידי האדם הוא תהליך מורכב שחוזר על עצמו כספירלה מעגלית.
בספר נעקוב אחר הצורך האנושי בפיתוח חדשנות טכנולוגית לאורך הדורות ואחר אותה ספירלה מעגלית מורכבת, המלווה את האנושות בניסיון להטמיע חדשנות טכנולוגית זאת. ספירלה המתחילה בהתנגדות ומסתיימת בהשפעה התנהגותית עמוקה עד שאלו הראשונים שכבר אימצו ויישמו את אותה חדשנות טכנולוגית כבר יחשבו למובילי דעה, לאליטה חדשה. כך נולדו אימפריות, תאגידים ואייקונים חברתיים.
בהמשך, נתמודד עם שאלות מהותיות הנוגעות להתפתחות הטכנולוגיה: האם ההתחדשות הטכנולוגית המתרחשת לאורך כל חיינו היא באמת הפתרון? האם בידי הטכנולוגיה לעזור לנו להתמודד עם כל האתגרים? או אולי היא עצמה תהפוך לאיום? ומדוע אנחנו בוחרים שלא להתמקד בכוחו הטבעי של מוחנו המופלא?
ד"ר אלון הסגל משמש כיום ראש התוכנית למערכות מידע B.Sc במכללה האקדמית רמת גן ויו"ר מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל. בעברו: נשיא איגוד האינטרנט בישראל.
יזם, מייסד ודירקטור בחברות הזנק (סטארטאפ,) סא"ל במיל.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
