מהו סודה של כלכלת הדונאט?
הקדמה מאת ד״ר ליה אטינגר ומיקי חיימוביץ'
מה גורם לרעיון להכות שורש בלב אדם? מהו אותו גורם חמקמק שמבדיל בין רעיון מוצלח לרעיון שמשנה את העולם?
כעשור חלף מן הרגע שבו קייט רייוורת' – אז עדיין כלכלנית אלמונית למדי – ציירה את צמד העיגולים שמהם מורכב המודל ששמו "כלכלת הדונאט", צמד משיכות עט קלות שמציירות מצפן חדש לאנושות במאה העשרים ואחת. בשנים שעברו מאז, אותו מצפן תומצת להרצאת טד מצליחה, עובד לרב-מכר בינלאומי ואף היה למדיניות ממשית שאותה מיישמות ערים שונות מסביב לעולם.
אז מה סוד ההצלחה של כלכלת הדונאט? למה הרעיון הזה קוסם כל כך לאנשים רבים ממדינות שונות? מה יש בספר הזה שגורם לאנשים "להפשיל שרוולים" ולפעול?
אלה בדיוק השאלות ששאלתי את ד"ר ליה אטינגר, העורכת המדעית של המהדורה העברית של ספר זה ואחת האינטלקטואליות המובילות של התנועה האקלימית המקומית (גילוי נאות: בשנת 2021, זמן קצר לאחר שעזבתי את משכן הכנסת כח"כית בפעם האחרונה, התמניתי כיו"ר הוועד המנהל של מרכז השל לקיימות, שם ליה משמשת כמנהלת האקדמית).
מיקי: די ברור שאנחנו חיים בתקופה שבה יותר ויותר אנשים מבינים שכדי לשנות את המציאות אנחנו צריכים לאמץ דרכי חשיבה חדשות, לשאול סוגים חדשים של שאלות ולאמץ רעיונות חדשים. האם זה סוד הקסם של כלכלת הדונאט?
ליה: זה בדיוק מה שהספר הזה עושה – הוא גורם לנו לשאול שאלות חדשות שיולידו תשובות מקוריות, הוא מעודד אותנו לחשוב ולפעול אחרת. לא תמצאו בו הוראות פשטניות להצלת הפלנטה שלנו, כמו מיחזור ושימוש בכלים רב-פעמיים. במקום זאת, הוא בוחן את סיבות השורש שהובילו למשבר, מבהיר מה צריך להשתנות על מנת להתמודד איתן, ומביא דוגמאות יצירתיות ומעוררות השראה של עשייה בכל רמה אפשרית – מזו הבינלאומית, דרך המדינית, העירונית והקהילתית, וכלה ברמה האישית.
מיקי: זה מזכיר לי משפט נהדר שפעם שמעתי ממך: "בני אדם יכולים לשנות את הטבע, אך אין ביכולתם לשנות את חוקי הטבע". ובאמת אחד הדברים החשובים ביותר שהספר הזה עושה הוא פשוט לחשוף את האבסורדיות של אורח חיינו הנוכחי, את העובדה שיצרנו מערכת כלכלית עולמית שמתעלמת דווקא ממערך החוקים החשוב ביותר – חוקי הטבע.
ליה: נכון, והוא מזכיר לנו שלא כמו חוקי הטבע – שלא ניתן לשנותם – חוקים ונורמות מעשה ידי אדם שונו והשתנו שוב ושוב לכל אורך ההיסטוריה האנושית, והשינוי כיום דחוף וחיוני מאי פעם. חשוב להבין שבתקופת זמן קצרצרה, ממש הרף עין בהיסטוריה של כדור הארץ, שינתה האנושות את פני עולמנו ללא הכר: יערות עד הפכו לשדות סויה, שדות פוריים כוסו בבטון ונהרות נחסמו בסכרים. במקביל, אנרגיית שמש עתיקה שנאגרה במשך מיליוני שנים בבטן האדמה כמצבורי פחם, נפט וגז שוחררה לאטמוספירה בכמויות אדירות. כל אלו הובילו, תוך עשורים ספורים בלבד, להתחממות ניכרת של כדור הארץ, להפרה של האיזון האקולוגי ששמר על אקלים יציב שאפיין את עולמנו במהלך כ-12 אלף השנים האחרונות, ולכניסה לעידן חדש של סופות, בצורות ושריפות ענק. אינספור אנשים כבר איבדו את בתיהם והפכו לפליטי אקלים, רבים מאוד צפויים ללכת בעקבותיהם. בני האדם הם יצורים מופלאים. אנחנו מצטיינים במיוחד ביצירה ושכלול של מערכות טכנולוגיות וארגוניות מורכבות, אבל נוטים לשכוח שכל מערכת אנושית וכל רכיב בה הם חלק ממערכת כדור הארץ. הספר הזה מזכיר לנו שאנחנו לא יכולים לחיות מחוץ לטבע, אנחנו הטבע; אנחנו יצורים חיים וכמו כל יצור חי אנחנו תלויים באופן מוחלט במערכות תומכות החיים של הפלנטה הזאת.
מיקי: וצריך להבין שהמערכות ה"חינמיות" האלה שהפלנטה מספקת הן סופיות בטבען, שלא נוכל רק להמשיך לקחת ולקחת מהסביבה בהנחה שטכנולוגיה פלאית כלשהי תייצר אינסוף משאבים טבעיים או תציל אותנו ממשבר אקולוגי ואקלימי.
ליה: זהו המפתח לשגשוג – עלינו ללמוד להתאים את הכלכלה והטכנולוגיה לפלנטה שבה הן מתקיימות. טכנולוגיה שמספקת מוצרים מתוחכמים ומשוכללים שייצורם והשימוש בהם פוגע בבריאות הפלנטה ובבריאות של בני אדם לא יכולה להיחשב טכנולוגיה מתקדמת. אנחנו צריכים לחשוב מחדש מהי קדמה ואיך נראית טכנולוגיה מתקדמת באמת. בואי ניקח דוגמה מהטבע: טרמיטים יודעים לבנות מבנים עצומי ממדים ששומרים בתוכם על טמפרטורה קבועה, החיונית לגידול הדור הבא, גם כאשר הטמפרטורה בחוץ צונחת בלילה ונוסקת במשך היום. ישנם אדריכלים, שבהשראת הטרמיטים בנו בניינים שמספקים סביבה נעימה ללא שימוש במערכות מיזוג אויר זוללות אנרגיה. אם אפשר להמציא טכנולוגיות כאלה בהשראת הטבע, מדוע אין הן נפוצות יותר? הספר הזה מסביר לנו את הכשלים של המערכת הכלכלית הנוכחית, שמתמרצת פעילויות הרסניות ונצלניות כלפי הטבע ובני אדם כאחד, וחשוב מכך – הוא מראה לנו דרך חדשה לחשוב בעזרתה על הכלכלה במאה העשרים ואחת, כיצד ניתן לבנות מערכות הוגנות בחלוקתיות שלהן, כאלה שיאפשרו לטבע להתחדש ולהשתקם.
מיקי: ואת חושבת שכלכלת הדונאט יכולה לעזור לנו לעשות זאת?
ליה: קייט רייוורת' בעצם שבה ומזכירה לנו שהמערכת הכלכלית הנוכחית מחייבת את הכלכלה לצמוח בין אם זה גורם לנו לשגשג ובין אם לאו, והיא מזמינה אותנו להמציא כללי משחק כלכליים חדשים – כאלה שיאפשרו לנו לשגשג בין אם המערכת הכלכלית צומחת ובין אם לאו. אני עוסקת במשבר הסביבתי כבר שנים רבות, ובמהלך הזמן הזה הבנתי שאין משבר סביבתי; המשבר הזה הוא משבר האדם. הטבע לא זקוק לנו אבל אנחנו תלויים בפלנטה כפי שעובר תלוי ברחם אימו. לא נוכל להמשיך לחיות ולשגשג במערכת כלכלית שיוצרת הרס סביבתי ואי צדק חברתי.
מיקי: ומה הקשר בין כל זה למשבר הדמוקרטי שאנחנו ועוד מדינות חווים?
ליה: הכל קשור זה בזה, אבל החיים כחלק מ"כלכלת תשומת הלב" של זמננו – הקיום תחת מבול בלתי-פוסק של הסחות דעת דיגיטליות – מקשה עלינו להתרכז ולהבחין בקשר בין המשברים השונים, בקשרי הגומלין בין המשברים הפיננסיים, היחלשות הדמוקרטיות, הפערים הסוציו-אקונומיים המתרחבים והמשבר האקולוגי שמטיל צל על עתידנו.
מיקי: ונדמה לי שכאשר כבר יש מודעות למשבר האקולוגי, על פי רוב התגובות מתחלקות לשתיים: ציניות מלווה בייאוש ובתחושה של אוזלת יד או, לחילופין, אופטימיזם טכנולוגי – האמונה הזו שבאורח פלא ובדקה התשעים תפותח איזו טכנולוגיה מופלאה שתאפשר לנו להמשיך כרגיל, מבלי לשנות דבר באורחות חיינו.
ליה: אבל יש גם תגובה נוספת – ואני יודעת שאת מכירה אותה כי גם את חלק ממנה – תנועה של נשים, גברים ואפילו ילדים ברחבי העולם שפועלים לתיקון במגוון עצום של תחומים. מודל הדונאט עוזר לנו לנתק את עצמנו מכלכלת תשומת הלב ולהפוך לחלק ממה שפול הוקן – סופר, עיתונאי ויזם סביבתי – כינה "תנועת התיקון הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית". זהו מצפן עבור כל מי שרוצה לפעול לתיקון עולם: מודל כלכלי שמגדיר בצורה בהירה ומבוססת את התנאים הנדרשים לשגשוג של כלל האנושות ומחבר את מעשיהם של מילוני אנשים ברחבי העולם לכדי כוח חברתי-תרבותי בהתהוות, קולקטיב חדש שייתכן שיש בכוחו לשנות את פני ההיסטוריה. כלכלת הדונאט מזכירה לנו שלא צריך לחכות להסדרים בינלאומיים ולחקיקה מדינית, כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להתחיל לפעול כבר היום בשכונה, בקהילה, בעיר ובמקום העבודה שלנו. משבר האקלים הוא גלובלי באופיו. חקיקה, אכיפה והסכמים בינלאומיים הם הכרחיים, אך בלי תנועה אזרחית תוססת התובעת זאת – זה לא יקרה. המוסדות הפוליטיים הוכיחו זאת שוב ושוב: הם לעולם לא יפעלו לתיקון עולם בלי לחץ אדיר מלמטה, לחץ שיגיע מאיתנו.
מיקי: וזה לא מאוחר מדי?
ליה: פעולה היא התרופה הטובה ביותר נגד ייאוש – ולעולם לא נדע אם נוכל להתגבר על המשבר הזה ולמצוא דרכים חדשות לשגשג אם לא נפעל! החדשות הטובות הן שמתוך המשבר הזה נולדה התנועה החברתית הגדולה בהיסטוריה. כבר יש המון עשייה טובה מסביבנו, הרבה יותר ממה שאתם משערים, והדרך הטובה ביותר להתנתק מהייאוש היא לאמץ את העשייה – להצטרף לאחת הקבוצות שכבר פועלות באזורכם, כפי שרייוורת' מציעה בסוף ספרה, או לחפש שותפים ופשוט להתחיל לפעול.
מבוא
-
מי רוצה להיות כלכלן?
באוקטובר 2008 הגיעה יואן יאנג לאוניברסיטת אוקספורד ללמוד כלכלה. כמי שנולדה בסין וגדלה ביורקשייר שבאנגליה, יואן ראתה בעצמה אזרחית העולם. היא הייתה מעורה באקטואליה, מלאת חששות לגבי העתיד, ונחושה לחולל שינוי בעולם. היא האמינה שהדרך הטובה ביותר לצייד את עצמה בכלים הנדרשים לשינוי היא להיעשות כלכלנית – והיא הייתה להוטה להיעשות כלכלנית מהסוג שהמאה העשרים ואחת זקוקה לו.
אבל עד מהרה הייתה יואן מתוסכלת. היא שמה לב שהתיאוריה הכלכלית – והמתמטיקה שעליה התבססה – נשענה על הנחות צרות עד כדי גיחוך. ומכיוון שהחלה בלימודיה בדיוק כשהמערכת הפיננסית העולמית החלה בצניחה חופשית, היא התקשתה להתעלם מכך, אף שזה בדיוק מה שעשתה תכנית הלימודים שלה באוניברסיטה. "הקריסה הייתה קריאת השכמה", נזכרה. "בזמן שלימדו אותנו שהמערכת הפיננסית אינה חלק חשוב של הכלכלה, התרסקות השווקים חוללה תוהו ובוהו. אז שאלנו: 'למה יש נתק כזה?'" יואן הבינה שהפער הזה חורג מתחומי המגזר הפיננסי, ושהוא בא לידי ביטוי בתהום שנפערה בין עיסוקיה של התיאוריה הכלכלית הרווחת ובין המשברים הגדלים והולכים בעולם הממשי, כמו אי-השוויון העולמי ושינויי האקלים.
כשהציגה את שאלותיה בפני המרצים שלה, הובטח לה שהתשובות יגיעו בהמשך הדרך האקדמית. אז היא אכן המשיכה לשלב הבא – תואר שני ב-LSE היוקרתי, בית הספר לכלכלה של לונדון – והמתינה לתובנות שיגיעו. תחת זאת, התיאוריות נעשו מופשטות יותר ויותר, המשוואות הלכו והתרבו, ואיתן גברה גם אי-הנחת של יואן. אבל נוכח מבחני הסיום שבאופק, עמדה בפניה ברירה: "בשלב מסוים", סיפרה לי, "הבנתי שאני פשוט צריכה להתמקד בחומר הנלמד, במקום לנסות ולערער על הכול. כסטודנטית, זו הייתה תחושה עצובה מאוד".
סטודנטים רבים שהיו מגיעים לתובנה כזו היו בוחרים באחת משתי דרכים: לנטוש כליל את לימודי הכלכלה, או לבלוע את התיאוריות הכלכליות בשלמותן ולבנות קריירה מפוארת בזכות תואריהם האקדמיים. יואן בחרה בדרך שלישית: היא חיפשה סטודנטים בעלי עמדות דומות לשלה באוניברסיטאות ברחבי העולם. עד מהרה גילתה שמאז תחילת שנות האלפיים מספר המורדים גדל והלך, ורבים מקרבם כבר ביטאו בפומבי את ספקותיהם בנוגע למסגרת התיאורטית הצרה שלמדו. בשנת 2000, למשל, שלחו סטודנטים לכלכלה באוניברסיטת פריז מכתב פתוח לסגל ההוראה, שבו יצאו נגד הנוקשות של הוראת התיאוריה הרווחת. "אין לנו עניין בעולמות מדומיינים!" כתבו, "זוהי קריאה למרצות ולמרצים: התעוררו לפני שיהיה מאוחר מדי!"1 עשור מאוחר יותר, תיאמה קבוצה של סטודנטים בהרווארד יציאה מאורגנת מהרצאה של פרופסור גרגורי מנקיב – מחברם של ספרי הלימוד הנפוצים ביותר בקורסים לכלכלה ברחבי העולם – במחאה על נקודת המבט האידיאולוגית הצרה והמוטה שלטענתם קידם בהרצאותיו. הם היו, כך הסבירו, "מוטרדים ביותר מכך שהטיה זו משפיעה על הסטודנטיות והסטודנטים, על האוניברסיטה ועל החברה שלנו בכללותה."2
עם פרוץ המשבר הפיננסי, גברה התנגדות הסטודנטים בכל רחבי העולם. גם את יואן ואת חבריה המורדים הניע המשבר לפעולה, והם השיקו רשת בינלאומית שחיברה יותר משמונים קבוצות מיותר משלושים מדינות – ובהן הודו, ארצות הברית, גרמניה ופרו – בדרישה להתאים את הכלכלה למאה שבה אנו חיים, ולאתגרים שלפנינו. במכתב פתוח שפירסמו בשנת 2014 הכריזו:
לא רק כלכלת העולם מצויה במשבר בעת הזו. הדיסציפלינה הכלכלית כולה מצויה במשבר, שהשלכותיו מגיעות אל הרבה מעבר לגדרות האוניברסיטה. חומר הלימודים מעצב את אופן המחשבה של בני ובנות הדור הבא של קובעי המדיניות, ולכן – גם את דמותן של החברות שבהן נחיה... אנחנו מתנגדים להצרה הדרמטית של תכנית הלימודים שהתרחשה בעשורים האחרונים... היא מגבילה את יכולתנו להתמודד עם האתגרים הרב-ממדיים של המאה העשרים ואחת – החל ביציבות הפיננסית, עבור בביטחון התזונתי וכלה בשינויי האקלים.3
הרדיקלים יותר בקרב אותם הסטודנטים ביקשו להביא את ביקורתם כנגד הדיסציפלינה לפתחם של הכנסים המכובדים ביותר. בינואר 2015, לקראת פתיחתו של הכינוס השנתי של "האגודה האמריקאית לכלכלה" במלון שרתון בבוסטון, הדביקו סטודנטים מתנועת Kick it Over כרזות מחאה במסדרונות המלון, במעליות ובחדרי השירותים, הקרינו מסרים חתרניים על חזית מרכז הכנסים, והממו את באי הכנס כשהשתלטו על דיוני הפאנלים חמורי הסבר ועל הזמנים שהוקדשו בהם לשאלות הקהל.4 "המהפכה בכלכלה החלה", הכריז מניפסט הסטודנטים. "נגרש אתכם מהקמפוסים, דינוזאורים שכמוכם, ונדאג לסלק אתכם מעמדות הכוח. ואז, בחודשים ובשנים שלאחר מכן, נבנה מחדש את הכלכלה."5
זה מצב יוצא דופן. אין עוד דיסציפלינה אקדמית שהצליחה לקומם עליה את הסטודנטים שלה-עצמה – אנשים שבחרו להקדיש שנים מחייהם ללימוד התיאוריות שעליהן היא מתבססת – ולגרום להם לחולל מרי עולמי. המרד שלהם הבהיר דבר אחד: המהפכה בתחום החלה והצלחתה אינה תלויה רק בערעורם של רעיונות ותיקים, אלא גם – וחשוב מזה – בקידומם של רעיונות חדשים. כפי שאמר פעם בקמינסטר פולר, הממציא המבריק בן המאה העשרים: "אי אפשר לשנות דברים על ידי מלחמה במציאות קיימת. כדי לשנות דבר-מה, יש לבנות דגם חדש שיהפוך את הדגם הקיים למיושן".
ספר זה מבקש להיענות לאתגר של פולר על ידי התווייתן של שבע דרכי מחשבה, נתיבים מנטליים חדשים, שאימוצם יאפשר לנו להשתחרר מן החשיבה הכלכלית המקובעת שלנו וללמוד לחשוב כמו כלכלנים וכלכלניות בני המאה העשרים ואחת. באמצעות חשיפתם של הרעיונות הישנים שכבלו אותנו והחלפתם ברעיונות חדשים שיעוררו בנו השראה ויחדשו את התקווה, ספר זה מבקש להציע סיפור כלכלי חדש, המסופר לא רק במילים אלא גם בתמונות.
בינואר 2015 השתלטו סטודנטים מורדים לכלכלה על חזית מלון שרתון בבוסטון, שבו עמד להתקיים הכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לכלכלה. ביקורתם הנוקבת על התרבות הכלכלית הרווחת קידמה את פניהם של באי הכנס. [הכיתוב בשלט: האם הגידול הכלכלי הורג את כדור הארץ?]
האתגר של המאה העשרים ואחת
את המילה "כלכלה" טבע הפילוסוף קסנופון ביוון העתיקה. באמצעות הלחם של המילים אויקוס (oikos), שפירושה משק בית, ונומוס (nomos), שפירושה כללים או נורמות, המציא קסנופון את אמנות ניהול משק הבית. אמנות זו לא איבדה מהרלוונטיות שלה גם בימינו, אם כי במאה הנוכחית נחוצים למשק הבית הפלנטרי שלנו מנהלות ומנהלים בעלי הבנה מעמיקה ביותר, שיוכלו להקדיש תשומת לב לצורכיהם של כלל יושביו.
בשישים השנים האחרונות חלה התקדמות יוצאת דופן בתחום הרווחה האנושית. בשנת 1950 הייתה תוחלת החיים הממוצעת 48 שנים בלבד; כיום, היא עלתה ל-71 שנות חיים.6 מאז שנת 1990, מספרם של הסובלים מעוני קיצוני – מי שהכנסתם עומדת על פחות מ-1.90 דולר ליום – ירד ביותר ממחצית. יותר משני מיליארד איש ואישה זכו, לראשונה בחייהם, לנגישות למי שתייה בטוחים ולבתי שימוש ראויים. כל זאת, שעה שהאוכלוסייה האנושית גדלה בכמעט 40 אחוזים.7
אלה החדשות הטובות. אלא שכידוע, אין מחסור גם בחדשות רעות. מיליוני בני אדם עדיין חיים בתנאים של מחסור קיצוני. אחד מכל תשעה אנשים ברחבי העולם סובל מרעב.8 בשנת 2015 מתו שישה מיליון ילדות וילדים בני פחות מחמש – יותר ממחציתם בגלל מצבים רפואיים קלים לטיפול, כמו שלשול ומלריה.9 שני מיליארד בני אדם מתקיימים מפחות משלושה דולר ליום, ויותר מ-70 מיליון צעירות וצעירים אינם מצליחים למצוא עבודה.10 חסכים מסוגים אלה הוחמרו בגלל אי ביטחון ואי שוויון גדלים והולכים. הקריסה הפיננסית של 2008 גרמה לגלי הלם שהיכו בכלכלה העולמית ושגזלו ממיליוני בני אדם את עבודתם, את בתיהם, את חסכונותיהם ואת ביטחונם. בה בעת, אי-השוויון בעולם הלך והקצין: מאז שנת 2015, אחוז אחד מכלל האנשים החיים מחזיק בהון גדול מזה שמוחזק על ידי כל 99 האחוזים הנותרים גם יחד.11
לקצוות אלה של תנאי הקיום האנושי, נוספת ההתדרדרות הנמשכת במצבו של כוכב הלכת שלנו. הפעילות האנושית מטילה מעמסה חסרת תקדים על מערכות כדור הארץ.12 נכון לשנת 2021, הטמפרטורה העולמית הממוצעת כבר עלתה ב-1.2 מעלות צלזיוס, ואנחנו נעים לעבר עלייה של כמעט 4 מעלות עד שנת 2100 – התחממות שתגרום לשיטפונות, לבצורות, לסופות ולעליית גובה פני הים בממדים ובעוצמות שהאנושות מעולם לא חוותה קודם לכן.13 כ-40 אחוזים מהאדמה החקלאית ברחבי העולם מדורדרים קשות כבר כיום, ועד שנת 2025 שניים מכל שלושה בני אדם ברחבי העולם יחיו באזורים הסובלים ממצוקת מים.14 בה בעת, יותר מ-80 אחוזים מאזורי המִדְגֶה בעולם מנוצלים במקסימום או סובלים מדיג-יתר, וכמות פלסטיק שוות-ערך למשאית עמוסה מושלכת לאוקיינוס מדי דקה: בקצב הזה, עד שנת 2050, יהיה בים יותר פלסטיק מאשר דגים.15
עובדות אלה מעוררת בעתה כבר כך, כשהן עומדות בפני עצמן, אבל תחזיות גידול האוכלוסין מוסיפות לאתגר שבפנינו. נכון ל-2022, אוכלוסיית העולם מונה 8 מיליארד בני אדם – עד שנת 2050 היא צפויה להגיע לכמעט 10 מיליארד, ועד שנת 2100 להתייצב סביב ה-11 מיליארד.16 אם נאמין לתרחיש ה"עסקים כרגיל", התוצר הכלכלי העולמי צפוי לעלות ב-3 אחוזים לשנה מעתה ועד 2050, כך שהכלכלה העולמית צפויה להכפיל את עצמה עד 2037 וכמעט לשלש את עצמה עד 172050. מעמד הביניים העולמי – מי שמוציאים בין עשרה למאה דולר ביום – צפוי להתרחב במהירות שיא, מ-2 מיליארד כיום ל-5 מיליארד עד 2030, ולגרום לעלייה חדה בדרישה לחומרי בניין ולמוצרי צריכה.18 אלה המגמות המעצבות את עתידה של האנושות בעשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת. על רקע זה עלינו לשאול – מה סוג החשיבה הנחוץ לנו במסע שלפנינו?
*המשך הפרק בספר המלא*
1. ‘Open letter from economic students’, Autisme-economie, 17 June 2000, http://www.autisme-economie.org/article142.html
2. Delreal, J. (2011) ‘Students walk out of Ec 10 in solidarity with “Occupy”’, The Harvard Crimson, 2 November 2011, http://www.thecrimson.com/article/2011/11/2/mankiw-walkout-economics-10/
3. International Student Initiative for Pluralism in Economics (2014) ‘An international student call for pluralism in economics’, http://www.isipe.net/open-letter
4. Harrington, K. (2015) ‘Jamming the economic high priests at the AEA’, 7 January 2015, http://kickitover.org/jamming-the-economic-high-priests-at-the-aea/
5. Kick it Over (2015) Kick It Over Manifesto, http://kickitover.org/kick-it-over/manifesto/
6. Roser, M. (2016) Life Expectancy, https://ourworldindata.org/life-expectancy/
7. UNDP (2015) Human Development Report 2015. New York: United Nations, p. 4.
8. World Food Programme (2016) Hunger, https://www.wfp.org/hunger
9. World Health Organization (2016) Children: reducing mortality, http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs178/en/
10. ILO (2015) Global Employment Trends for Youth 2015. Geneva: ILO.
11. Hardoon, D., Fuentes, R. and Ayele, S. (2016) ‘An Economy for the 1%: how privilege and power in the economy drive extreme inequality and how this can be stopped’. Oxfam Briefing Paper 210, Oxford: Oxfam International.
12. הערת המערכת: אותיות מודגשות מעידות על מונח שמפורש ומבואר במילון המונחים שבסוף הספר.
13. Climate Action Tracker (2016), http://climateactiontracker.org/
14. Global Agriculture (2015) Soil Fertility and Erosion, http://www.globalagriculture.org/report-topics/soil-fertility-and-erosion.html; UNDESA (2014) International Decade for Action ‘Water for Life’ 2005–2015, http://www.un.org/waterforlifedecade/scarcity.shtml
15. FAO (2010) State of the World Fisheries and Aquaculture (SOFIA), FAO Fisheries Department, http://www.fao.org/docrep/013/i1820e/i1820e01.pdf; Ellen McArthur Foundation (2016) The New Plastics Economy: rethinking the future of plastics, https://www.ellenmacarthurfoundation.org/publications/the-new-plastics-economy-rethinking-the-future-of-plastics
16. United Nations (2015) World Population Prospects: the 2015 revision. New York: UN, p. 1.
17. PwC (2015) The World in 2050: will the shift in global economic power continue?, https://www.pwc.com/gx/en/issues/the-economy/assets/world-in-2050-february-2015.pdf
18. OECD Observer (2015) An Emerging Middle Class, http://www.oecdobserver.org/news/fullstory.php/aid/3681/An_emerging_middle_class.html
מהו סודה של כלכלת הדונאט?
הקדמה מאת ד״ר ליה אטינגר ומיקי חיימוביץ'
מה גורם לרעיון להכות שורש בלב אדם? מהו אותו גורם חמקמק שמבדיל בין רעיון מוצלח לרעיון שמשנה את העולם?
כעשור חלף מן הרגע שבו קייט רייוורת' – אז עדיין כלכלנית אלמונית למדי – ציירה את צמד העיגולים שמהם מורכב המודל ששמו "כלכלת הדונאט", צמד משיכות עט קלות שמציירות מצפן חדש לאנושות במאה העשרים ואחת. בשנים שעברו מאז, אותו מצפן תומצת להרצאת טד מצליחה, עובד לרב-מכר בינלאומי ואף היה למדיניות ממשית שאותה מיישמות ערים שונות מסביב לעולם.
אז מה סוד ההצלחה של כלכלת הדונאט? למה הרעיון הזה קוסם כל כך לאנשים רבים ממדינות שונות? מה יש בספר הזה שגורם לאנשים "להפשיל שרוולים" ולפעול?
אלה בדיוק השאלות ששאלתי את ד"ר ליה אטינגר, העורכת המדעית של המהדורה העברית של ספר זה ואחת האינטלקטואליות המובילות של התנועה האקלימית המקומית (גילוי נאות: בשנת 2021, זמן קצר לאחר שעזבתי את משכן הכנסת כח"כית בפעם האחרונה, התמניתי כיו"ר הוועד המנהל של מרכז השל לקיימות, שם ליה משמשת כמנהלת האקדמית).
מיקי: די ברור שאנחנו חיים בתקופה שבה יותר ויותר אנשים מבינים שכדי לשנות את המציאות אנחנו צריכים לאמץ דרכי חשיבה חדשות, לשאול סוגים חדשים של שאלות ולאמץ רעיונות חדשים. האם זה סוד הקסם של כלכלת הדונאט?
ליה: זה בדיוק מה שהספר הזה עושה – הוא גורם לנו לשאול שאלות חדשות שיולידו תשובות מקוריות, הוא מעודד אותנו לחשוב ולפעול אחרת. לא תמצאו בו הוראות פשטניות להצלת הפלנטה שלנו, כמו מיחזור ושימוש בכלים רב-פעמיים. במקום זאת, הוא בוחן את סיבות השורש שהובילו למשבר, מבהיר מה צריך להשתנות על מנת להתמודד איתן, ומביא דוגמאות יצירתיות ומעוררות השראה של עשייה בכל רמה אפשרית – מזו הבינלאומית, דרך המדינית, העירונית והקהילתית, וכלה ברמה האישית.
מיקי: זה מזכיר לי משפט נהדר שפעם שמעתי ממך: "בני אדם יכולים לשנות את הטבע, אך אין ביכולתם לשנות את חוקי הטבע". ובאמת אחד הדברים החשובים ביותר שהספר הזה עושה הוא פשוט לחשוף את האבסורדיות של אורח חיינו הנוכחי, את העובדה שיצרנו מערכת כלכלית עולמית שמתעלמת דווקא ממערך החוקים החשוב ביותר – חוקי הטבע.
ליה: נכון, והוא מזכיר לנו שלא כמו חוקי הטבע – שלא ניתן לשנותם – חוקים ונורמות מעשה ידי אדם שונו והשתנו שוב ושוב לכל אורך ההיסטוריה האנושית, והשינוי כיום דחוף וחיוני מאי פעם. חשוב להבין שבתקופת זמן קצרצרה, ממש הרף עין בהיסטוריה של כדור הארץ, שינתה האנושות את פני עולמנו ללא הכר: יערות עד הפכו לשדות סויה, שדות פוריים כוסו בבטון ונהרות נחסמו בסכרים. במקביל, אנרגיית שמש עתיקה שנאגרה במשך מיליוני שנים בבטן האדמה כמצבורי פחם, נפט וגז שוחררה לאטמוספירה בכמויות אדירות. כל אלו הובילו, תוך עשורים ספורים בלבד, להתחממות ניכרת של כדור הארץ, להפרה של האיזון האקולוגי ששמר על אקלים יציב שאפיין את עולמנו במהלך כ-12 אלף השנים האחרונות, ולכניסה לעידן חדש של סופות, בצורות ושריפות ענק. אינספור אנשים כבר איבדו את בתיהם והפכו לפליטי אקלים, רבים מאוד צפויים ללכת בעקבותיהם. בני האדם הם יצורים מופלאים. אנחנו מצטיינים במיוחד ביצירה ושכלול של מערכות טכנולוגיות וארגוניות מורכבות, אבל נוטים לשכוח שכל מערכת אנושית וכל רכיב בה הם חלק ממערכת כדור הארץ. הספר הזה מזכיר לנו שאנחנו לא יכולים לחיות מחוץ לטבע, אנחנו הטבע; אנחנו יצורים חיים וכמו כל יצור חי אנחנו תלויים באופן מוחלט במערכות תומכות החיים של הפלנטה הזאת.
מיקי: וצריך להבין שהמערכות ה"חינמיות" האלה שהפלנטה מספקת הן סופיות בטבען, שלא נוכל רק להמשיך לקחת ולקחת מהסביבה בהנחה שטכנולוגיה פלאית כלשהי תייצר אינסוף משאבים טבעיים או תציל אותנו ממשבר אקולוגי ואקלימי.
ליה: זהו המפתח לשגשוג – עלינו ללמוד להתאים את הכלכלה והטכנולוגיה לפלנטה שבה הן מתקיימות. טכנולוגיה שמספקת מוצרים מתוחכמים ומשוכללים שייצורם והשימוש בהם פוגע בבריאות הפלנטה ובבריאות של בני אדם לא יכולה להיחשב טכנולוגיה מתקדמת. אנחנו צריכים לחשוב מחדש מהי קדמה ואיך נראית טכנולוגיה מתקדמת באמת. בואי ניקח דוגמה מהטבע: טרמיטים יודעים לבנות מבנים עצומי ממדים ששומרים בתוכם על טמפרטורה קבועה, החיונית לגידול הדור הבא, גם כאשר הטמפרטורה בחוץ צונחת בלילה ונוסקת במשך היום. ישנם אדריכלים, שבהשראת הטרמיטים בנו בניינים שמספקים סביבה נעימה ללא שימוש במערכות מיזוג אויר זוללות אנרגיה. אם אפשר להמציא טכנולוגיות כאלה בהשראת הטבע, מדוע אין הן נפוצות יותר? הספר הזה מסביר לנו את הכשלים של המערכת הכלכלית הנוכחית, שמתמרצת פעילויות הרסניות ונצלניות כלפי הטבע ובני אדם כאחד, וחשוב מכך – הוא מראה לנו דרך חדשה לחשוב בעזרתה על הכלכלה במאה העשרים ואחת, כיצד ניתן לבנות מערכות הוגנות בחלוקתיות שלהן, כאלה שיאפשרו לטבע להתחדש ולהשתקם.
מיקי: ואת חושבת שכלכלת הדונאט יכולה לעזור לנו לעשות זאת?
ליה: קייט רייוורת' בעצם שבה ומזכירה לנו שהמערכת הכלכלית הנוכחית מחייבת את הכלכלה לצמוח בין אם זה גורם לנו לשגשג ובין אם לאו, והיא מזמינה אותנו להמציא כללי משחק כלכליים חדשים – כאלה שיאפשרו לנו לשגשג בין אם המערכת הכלכלית צומחת ובין אם לאו. אני עוסקת במשבר הסביבתי כבר שנים רבות, ובמהלך הזמן הזה הבנתי שאין משבר סביבתי; המשבר הזה הוא משבר האדם. הטבע לא זקוק לנו אבל אנחנו תלויים בפלנטה כפי שעובר תלוי ברחם אימו. לא נוכל להמשיך לחיות ולשגשג במערכת כלכלית שיוצרת הרס סביבתי ואי צדק חברתי.
מיקי: ומה הקשר בין כל זה למשבר הדמוקרטי שאנחנו ועוד מדינות חווים?
ליה: הכל קשור זה בזה, אבל החיים כחלק מ"כלכלת תשומת הלב" של זמננו – הקיום תחת מבול בלתי-פוסק של הסחות דעת דיגיטליות – מקשה עלינו להתרכז ולהבחין בקשר בין המשברים השונים, בקשרי הגומלין בין המשברים הפיננסיים, היחלשות הדמוקרטיות, הפערים הסוציו-אקונומיים המתרחבים והמשבר האקולוגי שמטיל צל על עתידנו.
מיקי: ונדמה לי שכאשר כבר יש מודעות למשבר האקולוגי, על פי רוב התגובות מתחלקות לשתיים: ציניות מלווה בייאוש ובתחושה של אוזלת יד או, לחילופין, אופטימיזם טכנולוגי – האמונה הזו שבאורח פלא ובדקה התשעים תפותח איזו טכנולוגיה מופלאה שתאפשר לנו להמשיך כרגיל, מבלי לשנות דבר באורחות חיינו.
ליה: אבל יש גם תגובה נוספת – ואני יודעת שאת מכירה אותה כי גם את חלק ממנה – תנועה של נשים, גברים ואפילו ילדים ברחבי העולם שפועלים לתיקון במגוון עצום של תחומים. מודל הדונאט עוזר לנו לנתק את עצמנו מכלכלת תשומת הלב ולהפוך לחלק ממה שפול הוקן – סופר, עיתונאי ויזם סביבתי – כינה "תנועת התיקון הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית". זהו מצפן עבור כל מי שרוצה לפעול לתיקון עולם: מודל כלכלי שמגדיר בצורה בהירה ומבוססת את התנאים הנדרשים לשגשוג של כלל האנושות ומחבר את מעשיהם של מילוני אנשים ברחבי העולם לכדי כוח חברתי-תרבותי בהתהוות, קולקטיב חדש שייתכן שיש בכוחו לשנות את פני ההיסטוריה. כלכלת הדונאט מזכירה לנו שלא צריך לחכות להסדרים בינלאומיים ולחקיקה מדינית, כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להתחיל לפעול כבר היום בשכונה, בקהילה, בעיר ובמקום העבודה שלנו. משבר האקלים הוא גלובלי באופיו. חקיקה, אכיפה והסכמים בינלאומיים הם הכרחיים, אך בלי תנועה אזרחית תוססת התובעת זאת – זה לא יקרה. המוסדות הפוליטיים הוכיחו זאת שוב ושוב: הם לעולם לא יפעלו לתיקון עולם בלי לחץ אדיר מלמטה, לחץ שיגיע מאיתנו.
מיקי: וזה לא מאוחר מדי?
ליה: פעולה היא התרופה הטובה ביותר נגד ייאוש – ולעולם לא נדע אם נוכל להתגבר על המשבר הזה ולמצוא דרכים חדשות לשגשג אם לא נפעל! החדשות הטובות הן שמתוך המשבר הזה נולדה התנועה החברתית הגדולה בהיסטוריה. כבר יש המון עשייה טובה מסביבנו, הרבה יותר ממה שאתם משערים, והדרך הטובה ביותר להתנתק מהייאוש היא לאמץ את העשייה – להצטרף לאחת הקבוצות שכבר פועלות באזורכם, כפי שרייוורת' מציעה בסוף ספרה, או לחפש שותפים ופשוט להתחיל לפעול.
מבוא
-
מי רוצה להיות כלכלן?
באוקטובר 2008 הגיעה יואן יאנג לאוניברסיטת אוקספורד ללמוד כלכלה. כמי שנולדה בסין וגדלה ביורקשייר שבאנגליה, יואן ראתה בעצמה אזרחית העולם. היא הייתה מעורה באקטואליה, מלאת חששות לגבי העתיד, ונחושה לחולל שינוי בעולם. היא האמינה שהדרך הטובה ביותר לצייד את עצמה בכלים הנדרשים לשינוי היא להיעשות כלכלנית – והיא הייתה להוטה להיעשות כלכלנית מהסוג שהמאה העשרים ואחת זקוקה לו.
אבל עד מהרה הייתה יואן מתוסכלת. היא שמה לב שהתיאוריה הכלכלית – והמתמטיקה שעליה התבססה – נשענה על הנחות צרות עד כדי גיחוך. ומכיוון שהחלה בלימודיה בדיוק כשהמערכת הפיננסית העולמית החלה בצניחה חופשית, היא התקשתה להתעלם מכך, אף שזה בדיוק מה שעשתה תכנית הלימודים שלה באוניברסיטה. "הקריסה הייתה קריאת השכמה", נזכרה. "בזמן שלימדו אותנו שהמערכת הפיננסית אינה חלק חשוב של הכלכלה, התרסקות השווקים חוללה תוהו ובוהו. אז שאלנו: 'למה יש נתק כזה?'" יואן הבינה שהפער הזה חורג מתחומי המגזר הפיננסי, ושהוא בא לידי ביטוי בתהום שנפערה בין עיסוקיה של התיאוריה הכלכלית הרווחת ובין המשברים הגדלים והולכים בעולם הממשי, כמו אי-השוויון העולמי ושינויי האקלים.
כשהציגה את שאלותיה בפני המרצים שלה, הובטח לה שהתשובות יגיעו בהמשך הדרך האקדמית. אז היא אכן המשיכה לשלב הבא – תואר שני ב-LSE היוקרתי, בית הספר לכלכלה של לונדון – והמתינה לתובנות שיגיעו. תחת זאת, התיאוריות נעשו מופשטות יותר ויותר, המשוואות הלכו והתרבו, ואיתן גברה גם אי-הנחת של יואן. אבל נוכח מבחני הסיום שבאופק, עמדה בפניה ברירה: "בשלב מסוים", סיפרה לי, "הבנתי שאני פשוט צריכה להתמקד בחומר הנלמד, במקום לנסות ולערער על הכול. כסטודנטית, זו הייתה תחושה עצובה מאוד".
סטודנטים רבים שהיו מגיעים לתובנה כזו היו בוחרים באחת משתי דרכים: לנטוש כליל את לימודי הכלכלה, או לבלוע את התיאוריות הכלכליות בשלמותן ולבנות קריירה מפוארת בזכות תואריהם האקדמיים. יואן בחרה בדרך שלישית: היא חיפשה סטודנטים בעלי עמדות דומות לשלה באוניברסיטאות ברחבי העולם. עד מהרה גילתה שמאז תחילת שנות האלפיים מספר המורדים גדל והלך, ורבים מקרבם כבר ביטאו בפומבי את ספקותיהם בנוגע למסגרת התיאורטית הצרה שלמדו. בשנת 2000, למשל, שלחו סטודנטים לכלכלה באוניברסיטת פריז מכתב פתוח לסגל ההוראה, שבו יצאו נגד הנוקשות של הוראת התיאוריה הרווחת. "אין לנו עניין בעולמות מדומיינים!" כתבו, "זוהי קריאה למרצות ולמרצים: התעוררו לפני שיהיה מאוחר מדי!"1 עשור מאוחר יותר, תיאמה קבוצה של סטודנטים בהרווארד יציאה מאורגנת מהרצאה של פרופסור גרגורי מנקיב – מחברם של ספרי הלימוד הנפוצים ביותר בקורסים לכלכלה ברחבי העולם – במחאה על נקודת המבט האידיאולוגית הצרה והמוטה שלטענתם קידם בהרצאותיו. הם היו, כך הסבירו, "מוטרדים ביותר מכך שהטיה זו משפיעה על הסטודנטיות והסטודנטים, על האוניברסיטה ועל החברה שלנו בכללותה."2
עם פרוץ המשבר הפיננסי, גברה התנגדות הסטודנטים בכל רחבי העולם. גם את יואן ואת חבריה המורדים הניע המשבר לפעולה, והם השיקו רשת בינלאומית שחיברה יותר משמונים קבוצות מיותר משלושים מדינות – ובהן הודו, ארצות הברית, גרמניה ופרו – בדרישה להתאים את הכלכלה למאה שבה אנו חיים, ולאתגרים שלפנינו. במכתב פתוח שפירסמו בשנת 2014 הכריזו:
לא רק כלכלת העולם מצויה במשבר בעת הזו. הדיסציפלינה הכלכלית כולה מצויה במשבר, שהשלכותיו מגיעות אל הרבה מעבר לגדרות האוניברסיטה. חומר הלימודים מעצב את אופן המחשבה של בני ובנות הדור הבא של קובעי המדיניות, ולכן – גם את דמותן של החברות שבהן נחיה... אנחנו מתנגדים להצרה הדרמטית של תכנית הלימודים שהתרחשה בעשורים האחרונים... היא מגבילה את יכולתנו להתמודד עם האתגרים הרב-ממדיים של המאה העשרים ואחת – החל ביציבות הפיננסית, עבור בביטחון התזונתי וכלה בשינויי האקלים.3
הרדיקלים יותר בקרב אותם הסטודנטים ביקשו להביא את ביקורתם כנגד הדיסציפלינה לפתחם של הכנסים המכובדים ביותר. בינואר 2015, לקראת פתיחתו של הכינוס השנתי של "האגודה האמריקאית לכלכלה" במלון שרתון בבוסטון, הדביקו סטודנטים מתנועת Kick it Over כרזות מחאה במסדרונות המלון, במעליות ובחדרי השירותים, הקרינו מסרים חתרניים על חזית מרכז הכנסים, והממו את באי הכנס כשהשתלטו על דיוני הפאנלים חמורי הסבר ועל הזמנים שהוקדשו בהם לשאלות הקהל.4 "המהפכה בכלכלה החלה", הכריז מניפסט הסטודנטים. "נגרש אתכם מהקמפוסים, דינוזאורים שכמוכם, ונדאג לסלק אתכם מעמדות הכוח. ואז, בחודשים ובשנים שלאחר מכן, נבנה מחדש את הכלכלה."5
זה מצב יוצא דופן. אין עוד דיסציפלינה אקדמית שהצליחה לקומם עליה את הסטודנטים שלה-עצמה – אנשים שבחרו להקדיש שנים מחייהם ללימוד התיאוריות שעליהן היא מתבססת – ולגרום להם לחולל מרי עולמי. המרד שלהם הבהיר דבר אחד: המהפכה בתחום החלה והצלחתה אינה תלויה רק בערעורם של רעיונות ותיקים, אלא גם – וחשוב מזה – בקידומם של רעיונות חדשים. כפי שאמר פעם בקמינסטר פולר, הממציא המבריק בן המאה העשרים: "אי אפשר לשנות דברים על ידי מלחמה במציאות קיימת. כדי לשנות דבר-מה, יש לבנות דגם חדש שיהפוך את הדגם הקיים למיושן".
ספר זה מבקש להיענות לאתגר של פולר על ידי התווייתן של שבע דרכי מחשבה, נתיבים מנטליים חדשים, שאימוצם יאפשר לנו להשתחרר מן החשיבה הכלכלית המקובעת שלנו וללמוד לחשוב כמו כלכלנים וכלכלניות בני המאה העשרים ואחת. באמצעות חשיפתם של הרעיונות הישנים שכבלו אותנו והחלפתם ברעיונות חדשים שיעוררו בנו השראה ויחדשו את התקווה, ספר זה מבקש להציע סיפור כלכלי חדש, המסופר לא רק במילים אלא גם בתמונות.
בינואר 2015 השתלטו סטודנטים מורדים לכלכלה על חזית מלון שרתון בבוסטון, שבו עמד להתקיים הכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לכלכלה. ביקורתם הנוקבת על התרבות הכלכלית הרווחת קידמה את פניהם של באי הכנס. [הכיתוב בשלט: האם הגידול הכלכלי הורג את כדור הארץ?]
האתגר של המאה העשרים ואחת
את המילה "כלכלה" טבע הפילוסוף קסנופון ביוון העתיקה. באמצעות הלחם של המילים אויקוס (oikos), שפירושה משק בית, ונומוס (nomos), שפירושה כללים או נורמות, המציא קסנופון את אמנות ניהול משק הבית. אמנות זו לא איבדה מהרלוונטיות שלה גם בימינו, אם כי במאה הנוכחית נחוצים למשק הבית הפלנטרי שלנו מנהלות ומנהלים בעלי הבנה מעמיקה ביותר, שיוכלו להקדיש תשומת לב לצורכיהם של כלל יושביו.
בשישים השנים האחרונות חלה התקדמות יוצאת דופן בתחום הרווחה האנושית. בשנת 1950 הייתה תוחלת החיים הממוצעת 48 שנים בלבד; כיום, היא עלתה ל-71 שנות חיים.6 מאז שנת 1990, מספרם של הסובלים מעוני קיצוני – מי שהכנסתם עומדת על פחות מ-1.90 דולר ליום – ירד ביותר ממחצית. יותר משני מיליארד איש ואישה זכו, לראשונה בחייהם, לנגישות למי שתייה בטוחים ולבתי שימוש ראויים. כל זאת, שעה שהאוכלוסייה האנושית גדלה בכמעט 40 אחוזים.7
אלה החדשות הטובות. אלא שכידוע, אין מחסור גם בחדשות רעות. מיליוני בני אדם עדיין חיים בתנאים של מחסור קיצוני. אחד מכל תשעה אנשים ברחבי העולם סובל מרעב.8 בשנת 2015 מתו שישה מיליון ילדות וילדים בני פחות מחמש – יותר ממחציתם בגלל מצבים רפואיים קלים לטיפול, כמו שלשול ומלריה.9 שני מיליארד בני אדם מתקיימים מפחות משלושה דולר ליום, ויותר מ-70 מיליון צעירות וצעירים אינם מצליחים למצוא עבודה.10 חסכים מסוגים אלה הוחמרו בגלל אי ביטחון ואי שוויון גדלים והולכים. הקריסה הפיננסית של 2008 גרמה לגלי הלם שהיכו בכלכלה העולמית ושגזלו ממיליוני בני אדם את עבודתם, את בתיהם, את חסכונותיהם ואת ביטחונם. בה בעת, אי-השוויון בעולם הלך והקצין: מאז שנת 2015, אחוז אחד מכלל האנשים החיים מחזיק בהון גדול מזה שמוחזק על ידי כל 99 האחוזים הנותרים גם יחד.11
לקצוות אלה של תנאי הקיום האנושי, נוספת ההתדרדרות הנמשכת במצבו של כוכב הלכת שלנו. הפעילות האנושית מטילה מעמסה חסרת תקדים על מערכות כדור הארץ.12 נכון לשנת 2021, הטמפרטורה העולמית הממוצעת כבר עלתה ב-1.2 מעלות צלזיוס, ואנחנו נעים לעבר עלייה של כמעט 4 מעלות עד שנת 2100 – התחממות שתגרום לשיטפונות, לבצורות, לסופות ולעליית גובה פני הים בממדים ובעוצמות שהאנושות מעולם לא חוותה קודם לכן.13 כ-40 אחוזים מהאדמה החקלאית ברחבי העולם מדורדרים קשות כבר כיום, ועד שנת 2025 שניים מכל שלושה בני אדם ברחבי העולם יחיו באזורים הסובלים ממצוקת מים.14 בה בעת, יותר מ-80 אחוזים מאזורי המִדְגֶה בעולם מנוצלים במקסימום או סובלים מדיג-יתר, וכמות פלסטיק שוות-ערך למשאית עמוסה מושלכת לאוקיינוס מדי דקה: בקצב הזה, עד שנת 2050, יהיה בים יותר פלסטיק מאשר דגים.15
עובדות אלה מעוררת בעתה כבר כך, כשהן עומדות בפני עצמן, אבל תחזיות גידול האוכלוסין מוסיפות לאתגר שבפנינו. נכון ל-2022, אוכלוסיית העולם מונה 8 מיליארד בני אדם – עד שנת 2050 היא צפויה להגיע לכמעט 10 מיליארד, ועד שנת 2100 להתייצב סביב ה-11 מיליארד.16 אם נאמין לתרחיש ה"עסקים כרגיל", התוצר הכלכלי העולמי צפוי לעלות ב-3 אחוזים לשנה מעתה ועד 2050, כך שהכלכלה העולמית צפויה להכפיל את עצמה עד 2037 וכמעט לשלש את עצמה עד 172050. מעמד הביניים העולמי – מי שמוציאים בין עשרה למאה דולר ביום – צפוי להתרחב במהירות שיא, מ-2 מיליארד כיום ל-5 מיליארד עד 2030, ולגרום לעלייה חדה בדרישה לחומרי בניין ולמוצרי צריכה.18 אלה המגמות המעצבות את עתידה של האנושות בעשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת. על רקע זה עלינו לשאול – מה סוג החשיבה הנחוץ לנו במסע שלפנינו?
*המשך הפרק בספר המלא*
1. ‘Open letter from economic students’, Autisme-economie, 17 June 2000, http://www.autisme-economie.org/article142.html
2. Delreal, J. (2011) ‘Students walk out of Ec 10 in solidarity with “Occupy”’, The Harvard Crimson, 2 November 2011, http://www.thecrimson.com/article/2011/11/2/mankiw-walkout-economics-10/
3. International Student Initiative for Pluralism in Economics (2014) ‘An international student call for pluralism in economics’, http://www.isipe.net/open-letter
4. Harrington, K. (2015) ‘Jamming the economic high priests at the AEA’, 7 January 2015, http://kickitover.org/jamming-the-economic-high-priests-at-the-aea/
5. Kick it Over (2015) Kick It Over Manifesto, http://kickitover.org/kick-it-over/manifesto/
6. Roser, M. (2016) Life Expectancy, https://ourworldindata.org/life-expectancy/
7. UNDP (2015) Human Development Report 2015. New York: United Nations, p. 4.
8. World Food Programme (2016) Hunger, https://www.wfp.org/hunger
9. World Health Organization (2016) Children: reducing mortality, http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs178/en/
10. ILO (2015) Global Employment Trends for Youth 2015. Geneva: ILO.
11. Hardoon, D., Fuentes, R. and Ayele, S. (2016) ‘An Economy for the 1%: how privilege and power in the economy drive extreme inequality and how this can be stopped’. Oxfam Briefing Paper 210, Oxford: Oxfam International.
12. הערת המערכת: אותיות מודגשות מעידות על מונח שמפורש ומבואר במילון המונחים שבסוף הספר.
13. Climate Action Tracker (2016), http://climateactiontracker.org/
14. Global Agriculture (2015) Soil Fertility and Erosion, http://www.globalagriculture.org/report-topics/soil-fertility-and-erosion.html; UNDESA (2014) International Decade for Action ‘Water for Life’ 2005–2015, http://www.un.org/waterforlifedecade/scarcity.shtml
15. FAO (2010) State of the World Fisheries and Aquaculture (SOFIA), FAO Fisheries Department, http://www.fao.org/docrep/013/i1820e/i1820e01.pdf; Ellen McArthur Foundation (2016) The New Plastics Economy: rethinking the future of plastics, https://www.ellenmacarthurfoundation.org/publications/the-new-plastics-economy-rethinking-the-future-of-plastics
16. United Nations (2015) World Population Prospects: the 2015 revision. New York: UN, p. 1.
17. PwC (2015) The World in 2050: will the shift in global economic power continue?, https://www.pwc.com/gx/en/issues/the-economy/assets/world-in-2050-february-2015.pdf
18. OECD Observer (2015) An Emerging Middle Class, http://www.oecdobserver.org/news/fullstory.php/aid/3681/An_emerging_middle_class.html
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
