הספר שבידכם שואב השראה ממקרים שהתרחשו בחייו של המחבר או ספרו לו. הסיפורים והדמויות אינן שחזור נאמן של אירועים היסטוריים, אך יצירה ספרותית אגדית זו בוחנת את ערכי הקיבוץ, הציונות, והחברה הישראלית בדרכים יצירתיות ומעמיקות.
עלילת הספר מתחילה בדצמבר 1940, עם הקמת קיבוץ ארצישראלי ז' להבות, כשהמייסדים מחפשים דרך להגדיר את צביון הקיבוץ שלהם. הם שואפים לייחודיות ומחויבים לערכי קשיחות, סגפנות, ציונות, סוציאליזם ו"פחות אני -- הרבה יותר אנחנו".
הספר מהווה הצצה מרתקת לחיי הקיבוץ בארץ ישראל של שנות ה-40 וה-50, ולתקופה של תקומה ובנייה מתוך קשיים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. דרך האירועים הדרמטיים והדמויות העשירות שבו ציונות מצוינת מצליח לשרטט תמונה כנה ואותנטית של הימים ההם ושל רוח התקופה, הנעה בין רגעים של אושר וגאווה לבין התמודדות עם קשיים, הקרבה אישית ומחויבות לקולקטיב ולערכים הציוניים.
עופר מיכאלי מספר לא רק את סיפורו האישי. הוא בן דמותו של בן הקיבוץ שנולד בתקופת קום המדינה והתבגר יחד איתה, בחברה שגייסה את עצמה להיות מרכיב חיוני בהקמת המדינה וקביעת גבולותיה. דבר שהצריך ויתורים אישיים ודביקות ברעיון משותף, וכל המחמיר מיטיב. הסיפורים שזורים הומור ועצב, מבוססים על התנסות אישית ומבט על המתרחש מסביב. עופר עושה זאת מנקודת מבט חיובית ואוהבת שמבינה את רוח התקופה. מחובה ישחרר רק המוות.
הספר הוא מסע אל תוך הלב הפועם של הציונות, המפגיש את הקורא עם שאלות של זהות, נאמנות, ואהבת הארץ דרך עיני החלוצים והמתיישבים בארץ ישראל.
הספר שבידכם שואב השראה ממקרים שהתרחשו בחייו של המחבר או ספרו לו. הסיפורים והדמויות אינן שחזור נאמן של אירועים היסטוריים, אך יצירה ספרותית אגדית זו בוחנת את ערכי הקיבוץ, הציונות, והחברה הישראלית בדרכים יצירתיות ומעמיקות.
עלילת הספר מתחילה בדצמבר 1940, עם הקמת קיבוץ ארצישראלי ז' להבות, כשהמייסדים מחפשים דרך להגדיר את צביון הקיבוץ שלהם. הם שואפים לייחודיות ומחויבים לערכי קשיחות, סגפנות, ציונות, סוציאליזם ו"פחות אני -- הרבה יותר אנחנו".
הספר מהווה הצצה מרתקת לחיי הקיבוץ בארץ ישראל של שנות ה-40 וה-50, ולתקופה של תקומה ובנייה מתוך קשיים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. דרך האירועים הדרמטיים והדמויות העשירות שבו ציונות מצוינת מצליח לשרטט תמונה כנה ואותנטית של הימים ההם ושל רוח התקופה, הנעה בין רגעים של אושר וגאווה לבין התמודדות עם קשיים, הקרבה אישית ומחויבות לקולקטיב ולערכים הציוניים.
עופר מיכאלי מספר לא רק את סיפורו האישי. הוא בן דמותו של בן הקיבוץ שנולד בתקופת קום המדינה והתבגר יחד איתה, בחברה שגייסה את עצמה להיות מרכיב חיוני בהקמת המדינה וקביעת גבולותיה. דבר שהצריך ויתורים אישיים ודביקות ברעיון משותף, וכל המחמיר מיטיב. הסיפורים שזורים הומור ועצב, מבוססים על התנסות אישית ומבט על המתרחש מסביב. עופר עושה זאת מנקודת מבט חיובית ואוהבת שמבינה את רוח התקופה. מחובה ישחרר רק המוות.
הספר הוא מסע אל תוך הלב הפועם של הציונות, המפגיש את הקורא עם שאלות של זהות, נאמנות, ואהבת הארץ דרך עיני החלוצים והמתיישבים בארץ ישראל.
הבוץ דבק לגלגלי העגלה. הסוסים היו מותשים והפחד הציף את יודקו. האם יצליח לברוח בזמן? האם אי פעם יראה עוד את בני משפחתו?
חייו של נער בן 13 מתהפכים בבת אחת, כשמלחמת הבלקן מגיעה לפתח ביתו והעיירה בה הוא חי הופכת לשדה קרב. הוא מחליט לממש את תוכניתו להימלט מהמקום הנורא ולהילחם ממרחק על המשך חייו ועל תקוות ההצלה של בני משפחתו. הוא יוצא למסע גדוש סכנות מול חיילים אכזריים, חיות טרף, רעב וקור מתישים ומגיע בשארית כוחותיו אל עיר חלומותיו.
יּודֶקֹו, הנער ממונסטיר, הוא סיפור מרגש ומרתק על בריחה, אומץ ונחישות של נער צעיר המתמודד לבדו בתוך עולם סוער, מפחיד ואלים ומצליח בסופו של דבר לשרוד ולנצח.
הבוץ דבק לגלגלי העגלה. הסוסים היו מותשים והפחד הציף את יודקו. האם יצליח לברוח בזמן? האם אי פעם יראה עוד את בני משפחתו?
חייו של נער בן 13 מתהפכים בבת אחת, כשמלחמת הבלקן מגיעה לפתח ביתו והעיירה בה הוא חי הופכת לשדה קרב. הוא מחליט לממש את תוכניתו להימלט מהמקום הנורא ולהילחם ממרחק על המשך חייו ועל תקוות ההצלה של בני משפחתו. הוא יוצא למסע גדוש סכנות מול חיילים אכזריים, חיות טרף, רעב וקור מתישים ומגיע בשארית כוחותיו אל עיר חלומותיו.
יּודֶקֹו, הנער ממונסטיר, הוא סיפור מרגש ומרתק על בריחה, אומץ ונחישות של נער צעיר המתמודד לבדו בתוך עולם סוער, מפחיד ואלים ומצליח בסופו של דבר לשרוד ולנצח.
*3 ספרים במארז*
ציונות מצוינת
הספר שבידכם שואב השראה ממקרים שהתרחשו בחייו של המחבר או ספרו לו. הסיפורים והדמויות אינן שחזור נאמן של אירועים היסטוריים, אך יצירה ספרותית אגדית זו בוחנת את ערכי הקיבוץ, הציונות, והחברה הישראלית בדרכים יצירתיות ומעמיקות.
עלילת הספר מתחילה בדצמבר 1940, עם הקמת קיבוץ ארצישראלי ז' להבות, כשהמייסדים מחפשים דרך להגדיר את צביון הקיבוץ שלהם. הם שואפים לייחודיות ומחויבים לערכי קשיחות, סגפנות, ציונות, סוציאליזם ו"פחות אני -- הרבה יותר אנחנו".
הספר מהווה הצצה מרתקת לחיי הקיבוץ בארץ ישראל של שנות ה-40 וה-50, ולתקופה של תקומה ובנייה מתוך קשיים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. דרך האירועים הדרמטיים והדמויות העשירות שבו ציונות מצוינת מצליח לשרטט תמונה כנה ואותנטית של הימים ההם ושל רוח התקופה, הנעה בין רגעים של אושר וגאווה לבין התמודדות עם קשיים, הקרבה אישית ומחויבות לקולקטיב ולערכים הציוניים.
עופר מיכאלי מספר לא רק את סיפורו האישי. הוא בן דמותו של בן הקיבוץ שנולד בתקופת קום המדינה והתבגר יחד איתה, בחברה שגייסה את עצמה להיות מרכיב חיוני בהקמת המדינה וקביעת גבולותיה. דבר שהצריך ויתורים אישיים ודביקות ברעיון משותף, וכל המחמיר מיטיב. הסיפורים שזורים הומור ועצב, מבוססים על התנסות אישית ומבט על המתרחש מסביב. עופר עושה זאת מנקודת מבט חיובית ואוהבת שמבינה את רוח התקופה. מחובה ישחרר רק המוות.
הספר הוא מסע אל תוך הלב הפועם של הציונות, המפגיש את הקורא עם שאלות של זהות, נאמנות, ואהבת הארץ דרך עיני החלוצים והמתיישבים בארץ ישראל.
מתוק חמוץ בקיבוץ
תמונות חדות וזכרונות מדויקים לצד פרטים עמומים ושאלות שיישארו כנראה בלתי פתורות לעולמים - את כל אלה ועוד תמצאו בקובץ הסיפורים מתוק חמוץ בקיבוץ. זהו מסע נוסטלגי של המחבר - עופר מיכאלי, בן להבות הבשן - אל ילדותו והתבגרותו בשנות החמישים והשישים בקיבוץ בגליל העליון. עולמה של קבוצת הילדים ׳ערבה׳, שהמחבר הוא איבר מאיבריה, הוא עולם שהיה ואיננו עוד של מדינה צעירה, תום ואידיאולוגיה, טבע פראי ואנשים אצילים. זהו סיפור סיפור חמוץ מתוק על חלום, שחלק מקרעיו עדיין מבצבץ מבעד לערפילי הבוקר בעמק.
המחבר, עופר מיכאלי (1950) עסק רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה, היה ממייסדיו של בית ספר יסודי אזורי, והוא כנראה המורה היחיד לטבע בארץ שנהג להביא לשיעור בכיתה חיות בר פצועות שמצא בגליל העליון. בשנת 2012 קיבל את אות ״יקיר הגליל העליון״ על פעילותו למען אנשים עם נכויות ומוגבלויות.
"אחשלי מסיירת אגוז כתב ופרסם ספר אודות חייו הסוערים, במעמקי החברה הקיבוצית משנות ה-50 ועד לאחרונה. לא עוד התחשבנות על בתי הילדים והלינה המשותפת, למרות שזה חלק מהתפאורה. לשירות הצבאי ימצאו אזכורים לחוויות שצברנו שם וחברי מהחברה הקיבוצית ימצאו שם אזכורים מרתקים לחייהם." - צביקה גלוברמן
"לחיות מילדות ועד זקנה באותו מקום, עם אותם אנשים - זו חוויה שלא רבים זכו בה... כשהיינו קטנים היו ארטיקים מרובעים מאד טעימים וההישג האמיתי היה למשוך ולמשוך ולסיים אחרון. אני קורא עוד ועוד מהספר הנפלא. הזיכרון שלך מאד מרשים! מעניין מה קרה מאז לכל גיבורי וגיבורות הספר?!" - נתן און בר
"עופר, סיימתי עכשיו לקרוא את הספר שלך. ספר מטלטל - חמוץ מתוק. היו קטעים ממש קשים שהשאירו בי רושם עמוק. והיו כמובן סיפורים מצחיקים שמהם נהניתי מאוד. אתה כותב נפלא: כל כך קריא וסוחף ונוגע בלב... היה לי מאוד מעניין ללמוד עליך ועל חייך. בהחלט לא פשוט לגדול כמו שגדלת, וכל הכבוד לך שהגעת לאיפה שאתה היום. בקיצור עופר, תודה שכתבת את הספר. מחכה כבר לספר הבא." - תמי בילו
"בלעתי את הספר בשקיקה. הוא שייך לז'אנר האהוב עלי במיוחד שעליו נמנים הספרים 'הביתה' של אסף ענברי ו'היינו העתיד' של יעל נאמן, ועוד… כאבתי, דמעתי, וצחקתי חליפות. הכתיבה קולחת ומשעשעת ביותר, ובו-זמנית, לעתים, מעוררת פלצות. הרגשתי שמתחילתו ועד סופו, שרויה בין דפי הספר כנות גדולה ואהבה רבה למקום ונזכרתי בד"ר לאצר, שהילכה איימים גם על בני דורי, על אף פער של 7 השנים בינינו… שאפו לכותר ולעורכים!" - מירה יעקבסון
"כתיבה קולחת, מצחיקה ומסקרנת. התרגשתי מאד. הייתי מרותקת לסיפור התאונה שלך. ספר מקסים. נכס לכל קורא. כתיבה שבכל מילה ובכל שורה שומעים ״עופר״. ייישר כח איש יקר." - דינה מנור
"כמי שבא מרקע דומה, יש לי כל כך הרבה לומר על הדמיון בחינוך הילדים בכל הקיבוצים, על השובבות, על הערכים, על החברות ועל האחריות. קראתי, נדהמתי, כאבתי והתפללתי לשלומך מהתופת אליה נפלת מתוך מסירות ואהבה לגוזלים(תרתי משמע)..." - ניצן ברקן
"הספר הגיע לידי ומיד פתחתי בקריאה מרתקת. כתוב נפלא מושך, מצחיק, חוויתי, מעורר שפע זיכרונות... עופר עשית זאת!" - רותי בן דוד
תמונות עולות בלהבות
פעם, כשהשמש הקומוניסטית זרחה באדום יוקד בשמי הארץ, בקיבוץ אחד בתולי בגליל, על הגבול הסורי, מקום בו החום בקיץ היה שורף במיוחד, ו"חולצה כחולה והיא עולה על כל העדיים", היתה דרך חיים ולא רק שיר, גידלו חלוצי הקיבוץ את ילדיהם לאור כתבי הקודש של התנועה. האמונה בחזון השיוויוני, הסוציאליסטי, הקומוניסטי, הייתה כמעט מיסטית, ודור העתיד התבקש לוותר על כבלי גוף ובשר ולגדל כנפיים אידאולוגיות. אך כשנסקו מקיניהם גוזלי האוטופיה אל הנשגב הזוהר והצודק, ונגעו בשוליה של שמש העמים, כל האידיאולוגיה שחיברה אותם לקיבוץ, לקומוניזם, לסוציאליזם ולשאר אידאלים נמסה, והם צנחו מטה והתרסקו.
למי שאהב את מתוק חמוץ בקיבוץ מחכות הפתעות חדשות ומרגשות לא פחות בסדרת סיפורי המשך על קורותיהם של חברי ואנשי להבות הבשן.
ספרו השני של עופר מיכאלי (הראשון "מתוק חמוץ בקיבוץ"), שעסק במשך רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה. בשנת 2012 קיבל את אות "יקיר הגליל העליון" על פעילותו למען אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות.
*3 ספרים במארז*
ציונות מצוינת
הספר שבידכם שואב השראה ממקרים שהתרחשו בחייו של המחבר או ספרו לו. הסיפורים והדמויות אינן שחזור נאמן של אירועים היסטוריים, אך יצירה ספרותית אגדית זו בוחנת את ערכי הקיבוץ, הציונות, והחברה הישראלית בדרכים יצירתיות ומעמיקות.
עלילת הספר מתחילה בדצמבר 1940, עם הקמת קיבוץ ארצישראלי ז' להבות, כשהמייסדים מחפשים דרך להגדיר את צביון הקיבוץ שלהם. הם שואפים לייחודיות ומחויבים לערכי קשיחות, סגפנות, ציונות, סוציאליזם ו"פחות אני -- הרבה יותר אנחנו".
הספר מהווה הצצה מרתקת לחיי הקיבוץ בארץ ישראל של שנות ה-40 וה-50, ולתקופה של תקומה ובנייה מתוך קשיים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. דרך האירועים הדרמטיים והדמויות העשירות שבו ציונות מצוינת מצליח לשרטט תמונה כנה ואותנטית של הימים ההם ושל רוח התקופה, הנעה בין רגעים של אושר וגאווה לבין התמודדות עם קשיים, הקרבה אישית ומחויבות לקולקטיב ולערכים הציוניים.
עופר מיכאלי מספר לא רק את סיפורו האישי. הוא בן דמותו של בן הקיבוץ שנולד בתקופת קום המדינה והתבגר יחד איתה, בחברה שגייסה את עצמה להיות מרכיב חיוני בהקמת המדינה וקביעת גבולותיה. דבר שהצריך ויתורים אישיים ודביקות ברעיון משותף, וכל המחמיר מיטיב. הסיפורים שזורים הומור ועצב, מבוססים על התנסות אישית ומבט על המתרחש מסביב. עופר עושה זאת מנקודת מבט חיובית ואוהבת שמבינה את רוח התקופה. מחובה ישחרר רק המוות.
הספר הוא מסע אל תוך הלב הפועם של הציונות, המפגיש את הקורא עם שאלות של זהות, נאמנות, ואהבת הארץ דרך עיני החלוצים והמתיישבים בארץ ישראל.
מתוק חמוץ בקיבוץ
תמונות חדות וזכרונות מדויקים לצד פרטים עמומים ושאלות שיישארו כנראה בלתי פתורות לעולמים - את כל אלה ועוד תמצאו בקובץ הסיפורים מתוק חמוץ בקיבוץ. זהו מסע נוסטלגי של המחבר - עופר מיכאלי, בן להבות הבשן - אל ילדותו והתבגרותו בשנות החמישים והשישים בקיבוץ בגליל העליון. עולמה של קבוצת הילדים ׳ערבה׳, שהמחבר הוא איבר מאיבריה, הוא עולם שהיה ואיננו עוד של מדינה צעירה, תום ואידיאולוגיה, טבע פראי ואנשים אצילים. זהו סיפור סיפור חמוץ מתוק על חלום, שחלק מקרעיו עדיין מבצבץ מבעד לערפילי הבוקר בעמק.
המחבר, עופר מיכאלי (1950) עסק רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה, היה ממייסדיו של בית ספר יסודי אזורי, והוא כנראה המורה היחיד לטבע בארץ שנהג להביא לשיעור בכיתה חיות בר פצועות שמצא בגליל העליון. בשנת 2012 קיבל את אות ״יקיר הגליל העליון״ על פעילותו למען אנשים עם נכויות ומוגבלויות.
"אחשלי מסיירת אגוז כתב ופרסם ספר אודות חייו הסוערים, במעמקי החברה הקיבוצית משנות ה-50 ועד לאחרונה. לא עוד התחשבנות על בתי הילדים והלינה המשותפת, למרות שזה חלק מהתפאורה. לשירות הצבאי ימצאו אזכורים לחוויות שצברנו שם וחברי מהחברה הקיבוצית ימצאו שם אזכורים מרתקים לחייהם." - צביקה גלוברמן
"לחיות מילדות ועד זקנה באותו מקום, עם אותם אנשים - זו חוויה שלא רבים זכו בה... כשהיינו קטנים היו ארטיקים מרובעים מאד טעימים וההישג האמיתי היה למשוך ולמשוך ולסיים אחרון. אני קורא עוד ועוד מהספר הנפלא. הזיכרון שלך מאד מרשים! מעניין מה קרה מאז לכל גיבורי וגיבורות הספר?!" - נתן און בר
"עופר, סיימתי עכשיו לקרוא את הספר שלך. ספר מטלטל - חמוץ מתוק. היו קטעים ממש קשים שהשאירו בי רושם עמוק. והיו כמובן סיפורים מצחיקים שמהם נהניתי מאוד. אתה כותב נפלא: כל כך קריא וסוחף ונוגע בלב... היה לי מאוד מעניין ללמוד עליך ועל חייך. בהחלט לא פשוט לגדול כמו שגדלת, וכל הכבוד לך שהגעת לאיפה שאתה היום. בקיצור עופר, תודה שכתבת את הספר. מחכה כבר לספר הבא." - תמי בילו
"בלעתי את הספר בשקיקה. הוא שייך לז'אנר האהוב עלי במיוחד שעליו נמנים הספרים 'הביתה' של אסף ענברי ו'היינו העתיד' של יעל נאמן, ועוד… כאבתי, דמעתי, וצחקתי חליפות. הכתיבה קולחת ומשעשעת ביותר, ובו-זמנית, לעתים, מעוררת פלצות. הרגשתי שמתחילתו ועד סופו, שרויה בין דפי הספר כנות גדולה ואהבה רבה למקום ונזכרתי בד"ר לאצר, שהילכה איימים גם על בני דורי, על אף פער של 7 השנים בינינו… שאפו לכותר ולעורכים!" - מירה יעקבסון
"כתיבה קולחת, מצחיקה ומסקרנת. התרגשתי מאד. הייתי מרותקת לסיפור התאונה שלך. ספר מקסים. נכס לכל קורא. כתיבה שבכל מילה ובכל שורה שומעים ״עופר״. ייישר כח איש יקר." - דינה מנור
"כמי שבא מרקע דומה, יש לי כל כך הרבה לומר על הדמיון בחינוך הילדים בכל הקיבוצים, על השובבות, על הערכים, על החברות ועל האחריות. קראתי, נדהמתי, כאבתי והתפללתי לשלומך מהתופת אליה נפלת מתוך מסירות ואהבה לגוזלים(תרתי משמע)..." - ניצן ברקן
"הספר הגיע לידי ומיד פתחתי בקריאה מרתקת. כתוב נפלא מושך, מצחיק, חוויתי, מעורר שפע זיכרונות... עופר עשית זאת!" - רותי בן דוד
תמונות עולות בלהבות
פעם, כשהשמש הקומוניסטית זרחה באדום יוקד בשמי הארץ, בקיבוץ אחד בתולי בגליל, על הגבול הסורי, מקום בו החום בקיץ היה שורף במיוחד, ו"חולצה כחולה והיא עולה על כל העדיים", היתה דרך חיים ולא רק שיר, גידלו חלוצי הקיבוץ את ילדיהם לאור כתבי הקודש של התנועה. האמונה בחזון השיוויוני, הסוציאליסטי, הקומוניסטי, הייתה כמעט מיסטית, ודור העתיד התבקש לוותר על כבלי גוף ובשר ולגדל כנפיים אידאולוגיות. אך כשנסקו מקיניהם גוזלי האוטופיה אל הנשגב הזוהר והצודק, ונגעו בשוליה של שמש העמים, כל האידיאולוגיה שחיברה אותם לקיבוץ, לקומוניזם, לסוציאליזם ולשאר אידאלים נמסה, והם צנחו מטה והתרסקו.
למי שאהב את מתוק חמוץ בקיבוץ מחכות הפתעות חדשות ומרגשות לא פחות בסדרת סיפורי המשך על קורותיהם של חברי ואנשי להבות הבשן.
ספרו השני של עופר מיכאלי (הראשון "מתוק חמוץ בקיבוץ"), שעסק במשך רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה. בשנת 2012 קיבל את אות "יקיר הגליל העליון" על פעילותו למען אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות.
מסע מרתק אל עולמם הפנימי של אסירים ואסירות משוחררים, הנחשף דרך מונולוגים כנים ונוגעים ללב. קולות מחוץ לסורגים מציג את ההתמודדות המורכבת עם החיים אחרי הכלא, את התקוות והכישלונות, את החלומות והמציאות הקשה.
דרך סיפורים אישיים, נפרשת תמונה חדה ומרגשת של מאבק מתמיד לשיקום עצמי ולהשתלבות מחדש בחברה. בכישרון רב ובתשוקה עמוקה להבנת נפש האדם, מביאה לנו מחברת הספר דמויות חיות ואמיתיות, שכל אחת מהן היא עולם שלם של כאב ותקווה. קולות מחוץ לסורגים הוא קריאה נוקבת לכל אחד מאיתנו להביט מעבר לדעות קדומות ולראות את האנושיות שבכל אדם.
מסע מרתק אל עולמם הפנימי של אסירים ואסירות משוחררים, הנחשף דרך מונולוגים כנים ונוגעים ללב. קולות מחוץ לסורגים מציג את ההתמודדות המורכבת עם החיים אחרי הכלא, את התקוות והכישלונות, את החלומות והמציאות הקשה.
דרך סיפורים אישיים, נפרשת תמונה חדה ומרגשת של מאבק מתמיד לשיקום עצמי ולהשתלבות מחדש בחברה. בכישרון רב ובתשוקה עמוקה להבנת נפש האדם, מביאה לנו מחברת הספר דמויות חיות ואמיתיות, שכל אחת מהן היא עולם שלם של כאב ותקווה. קולות מחוץ לסורגים הוא קריאה נוקבת לכל אחד מאיתנו להביט מעבר לדעות קדומות ולראות את האנושיות שבכל אדם.
רונן מנחם נולד וגדל בירושלים, נשוי ואב לשישה ילדים. משרת במשטרת ישראל כקצין זה כשלושה עשורים בתפקידים שונים ומגוונים, ביניהם בתפקידי מודיעין מבצעיים, בתפקידי אג“מ אופרטיביים, במו“מ וכן בתפקידו הנוכחי כראש תחום פרופילאות פלילית ומחקר באגף החקירות של משטרת ישראל. בעבר ריכז את תחום האובדנות באינטרנט כמפקד המצודה הארצית וכיום משמש דובר ביחידה למשא ומתן של משטרת ישראל.
ספר זה הוא חלק מעבודת הדוקטורט של רונן על שתי תופעות פשיעה— פשיעה חקיינית ואובדנות בידי שוטר. תוך חוויית קריאה אקדמית בשילוב מעט סיפורים אישיים, הספר מספק הצצה לעולם מורכב של פשיעה חקיינית שאליו חשופים בעיקר בני נוער וכן הצצה לנושא האובדנות אצל בני נוער תוך התמקדות באובדנות בידי שוטר, תופעה שנתפסת כמוזרה עד בלתי אפשרית בצל הקונפליקט המתמשך עם הפלסטינים.
רונן מנחם נולד וגדל בירושלים, נשוי ואב לשישה ילדים. משרת במשטרת ישראל כקצין זה כשלושה עשורים בתפקידים שונים ומגוונים, ביניהם בתפקידי מודיעין מבצעיים, בתפקידי אג“מ אופרטיביים, במו“מ וכן בתפקידו הנוכחי כראש תחום פרופילאות פלילית ומחקר באגף החקירות של משטרת ישראל. בעבר ריכז את תחום האובדנות באינטרנט כמפקד המצודה הארצית וכיום משמש דובר ביחידה למשא ומתן של משטרת ישראל.
ספר זה הוא חלק מעבודת הדוקטורט של רונן על שתי תופעות פשיעה— פשיעה חקיינית ואובדנות בידי שוטר. תוך חוויית קריאה אקדמית בשילוב מעט סיפורים אישיים, הספר מספק הצצה לעולם מורכב של פשיעה חקיינית שאליו חשופים בעיקר בני נוער וכן הצצה לנושא האובדנות אצל בני נוער תוך התמקדות באובדנות בידי שוטר, תופעה שנתפסת כמוזרה עד בלתי אפשרית בצל הקונפליקט המתמשך עם הפלסטינים.
דמותו המיוחדת והשנויה במחלוקת של ההיסטוריון היהודי יוסף מתתיהו (יוספוס פלאויוס) ניצבת בלב המיתוס של המרד הגדול נגד הרומאים. מי שהיה מושל הגליל ומפקדו בתחילת המרד, פיקד על הקרב הראשון בו, ביודפת, ומצא עצמו בסוף הקרב שבוי בידי הרומאים.
ברומן ההיסטורי משגב — סאגה גלילית צולל המחבר אל דמותו המורכבת של יוסף מתתיהו ומציע זוויות חדשות להתבוננות בדמותו. דרך אבק הדורות, נופי הגליל ואנשיו בעבר, הממצא והמחקר הארכיאולוגיים, מתחברים הסיפורים יחד ומציעים נקודת מבט חדשה.
אביעם טווה חוט בין הסיפורים והדורות, ומפגיש בין המרד ההיסטורי למלחמת יום הכיפורים, תוך שהוא מעלה שאלות על הבחירה בחיים בנקודות קצה. דילמות ההתאבדות של יוסף בן מתתיהו ביודפת, גמלא ומצדה נבחנות מחדש ומהדהדות אירועים דרמטיים בימיה של מדינת ישראל. משגב — סאגה גלילית עוסק בשאלות של זהות, אמת היסטורית והכרעות מוסריות שמשמעותן חיים או מוות.
מרדכי אביעם הוא פרופסור לארכיאולוגיה שעוסק מזה כחמישים שנים בעיקר במחקר תולדות הגליל, והוא בעל היכרות אינטימית עם נופיו ותושביו בימי קדם. בין השנים 1992–1999 ובין 2021–2022 ניהל את החפירות ביודפת העתיקה.
באוקטובר 1973, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה מפקד טנק בשירות סדיר בחטיבת השריון 188 ‘ברק‘, בקו החזית ברמת הגולן. יחד עם חבריו ניסה לבלום את השריון הסורי בדרום הרמה, וכשנותרו ללא טנקים מצאו מקלט בבונקר הקטן בתל סאקי, יחד עם לוחמים אחרים. במהלך שני ימי מצור מצאו עצמם הלוחמים לפני החלטת התאבדות כשרימונים ללא נצרות בידיהם. שנים רבות לאחר מכן, כשעסק בחפירה ביודפת, נתן את ליבו לדמיון שבין לוחמי תל סאקי ללוחמי יודפת בשנת 67 לסה”נ, כשבחוץ נמצא האויב ובפנים דילמת התאבדות.
דמותו המיוחדת והשנויה במחלוקת של ההיסטוריון היהודי יוסף מתתיהו (יוספוס פלאויוס) ניצבת בלב המיתוס של המרד הגדול נגד הרומאים. מי שהיה מושל הגליל ומפקדו בתחילת המרד, פיקד על הקרב הראשון בו, ביודפת, ומצא עצמו בסוף הקרב שבוי בידי הרומאים.
ברומן ההיסטורי משגב — סאגה גלילית צולל המחבר אל דמותו המורכבת של יוסף מתתיהו ומציע זוויות חדשות להתבוננות בדמותו. דרך אבק הדורות, נופי הגליל ואנשיו בעבר, הממצא והמחקר הארכיאולוגיים, מתחברים הסיפורים יחד ומציעים נקודת מבט חדשה.
אביעם טווה חוט בין הסיפורים והדורות, ומפגיש בין המרד ההיסטורי למלחמת יום הכיפורים, תוך שהוא מעלה שאלות על הבחירה בחיים בנקודות קצה. דילמות ההתאבדות של יוסף בן מתתיהו ביודפת, גמלא ומצדה נבחנות מחדש ומהדהדות אירועים דרמטיים בימיה של מדינת ישראל. משגב — סאגה גלילית עוסק בשאלות של זהות, אמת היסטורית והכרעות מוסריות שמשמעותן חיים או מוות.
מרדכי אביעם הוא פרופסור לארכיאולוגיה שעוסק מזה כחמישים שנים בעיקר במחקר תולדות הגליל, והוא בעל היכרות אינטימית עם נופיו ותושביו בימי קדם. בין השנים 1992–1999 ובין 2021–2022 ניהל את החפירות ביודפת העתיקה.
באוקטובר 1973, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה מפקד טנק בשירות סדיר בחטיבת השריון 188 ‘ברק‘, בקו החזית ברמת הגולן. יחד עם חבריו ניסה לבלום את השריון הסורי בדרום הרמה, וכשנותרו ללא טנקים מצאו מקלט בבונקר הקטן בתל סאקי, יחד עם לוחמים אחרים. במהלך שני ימי מצור מצאו עצמם הלוחמים לפני החלטת התאבדות כשרימונים ללא נצרות בידיהם. שנים רבות לאחר מכן, כשעסק בחפירה ביודפת, נתן את ליבו לדמיון שבין לוחמי תל סאקי ללוחמי יודפת בשנת 67 לסה”נ, כשבחוץ נמצא האויב ובפנים דילמת התאבדות.
יצחק וולסטר נולד ב-1931 בהונגריה. אביו היה פליט מטרסילווניה ואמו — בת למשפחת יהודית, משפחת אדלר, בורגנית בעיר סגד, בירת השפלה ההונגרית.
תקופת ילדותו, לאחר מות אמו בהיותו בן 6, עברה עליו בעיירת מגורי אביו, פאפא. ובעיר סגד לסירוגין. שלושה עולמות שונים אפיינו תקופה זו—העיירה החרדית, החברה הנאולוגית והבורגנות האינטלקטואלית.
אחר כך באה השואה. אביו גויס לפלוגות העבודה הידועות לשמצה ונשלח לרוסיה משם לא שב. אשת אביו יחד עם בנה בן 4 נשלחו לאושוויץ ונרצחו שם. הוא גורש מסגד למחנה ריכוז ומשם למחנות עבודה באוסטריה. בסוף המלחמה שוחרר בטרזינשטט.
יצחק עלה ארצה בעלייה ב' באניית המעפילים "מולדת" דרך קפריסין. נלחם במלחמות ישראל והתיישב במושב דישון, סמוך לגבול לבנון, שם הקים משפחה ועסק בחקלאות ובספרות. מחלק את זמנו בין גידול עצי פרי לבין כתיבה יוצרת. "אוחז באת ובעט."
ספריו הקודמים: "מבודפשט לדישון" סיפור עלייתו. "קסם אפריקאי" רומן על אפריקה, "קשר דם" רומן דיגיטלי. "ימי דישון" תולדות הכפר דישון. "פיירו" רומן ביוגרפי של לוחם במלחת העולם השנייה. "שמחה בת רחל" קורות רעייתו ילידת מרוקו." אלכסנדר" על אביו בפלוגות העבודה.
יצחק וולסטר נולד ב-1931 בהונגריה. אביו היה פליט מטרסילווניה ואמו — בת למשפחת יהודית, משפחת אדלר, בורגנית בעיר סגד, בירת השפלה ההונגרית.
תקופת ילדותו, לאחר מות אמו בהיותו בן 6, עברה עליו בעיירת מגורי אביו, פאפא. ובעיר סגד לסירוגין. שלושה עולמות שונים אפיינו תקופה זו—העיירה החרדית, החברה הנאולוגית והבורגנות האינטלקטואלית.
אחר כך באה השואה. אביו גויס לפלוגות העבודה הידועות לשמצה ונשלח לרוסיה משם לא שב. אשת אביו יחד עם בנה בן 4 נשלחו לאושוויץ ונרצחו שם. הוא גורש מסגד למחנה ריכוז ומשם למחנות עבודה באוסטריה. בסוף המלחמה שוחרר בטרזינשטט.
יצחק עלה ארצה בעלייה ב' באניית המעפילים "מולדת" דרך קפריסין. נלחם במלחמות ישראל והתיישב במושב דישון, סמוך לגבול לבנון, שם הקים משפחה ועסק בחקלאות ובספרות. מחלק את זמנו בין גידול עצי פרי לבין כתיבה יוצרת. "אוחז באת ובעט."
ספריו הקודמים: "מבודפשט לדישון" סיפור עלייתו. "קסם אפריקאי" רומן על אפריקה, "קשר דם" רומן דיגיטלי. "ימי דישון" תולדות הכפר דישון. "פיירו" רומן ביוגרפי של לוחם במלחת העולם השנייה. "שמחה בת רחל" קורות רעייתו ילידת מרוקו." אלכסנדר" על אביו בפלוגות העבודה.
ספר שירה ראשון, אישי ומרגש מאת המשורר רונן בר.
השירה של רונן בר נעה בין קצוות ומשרטטת צירי מתח - בין כאב לשמחה, בין שחור ללבן, בין מדבר לבין מים חיים, בין האבדן למציאה. לצד ההסתכלות המעמיקה תמיד יש מבט מחוייך, הושטת יד ואמונה כצידה לדרך.
ספר שירה ראשון, אישי ומרגש מאת המשורר רונן בר.
השירה של רונן בר נעה בין קצוות ומשרטטת צירי מתח - בין כאב לשמחה, בין שחור ללבן, בין מדבר לבין מים חיים, בין האבדן למציאה. לצד ההסתכלות המעמיקה תמיד יש מבט מחוייך, הושטת יד ואמונה כצידה לדרך.
פעם, כשהשמש הקומוניסטית זרחה באדום יוקד בשמי הארץ, בקיבוץ אחד בתולי בגליל, על הגבול הסורי, מקום בו החום בקיץ היה שורף במיוחד, ו"חולצה כחולה והיא עולה על כל העדיים", היתה דרך חיים ולא רק שיר, גידלו חלוצי הקיבוץ את ילדיהם לאור כתבי הקודש של התנועה. האמונה בחזון השיוויוני, הסוציאליסטי, הקומוניסטי, הייתה כמעט מיסטית, ודור העתיד התבקש לוותר על כבלי גוף ובשר ולגדל כנפיים אידאולוגיות. אך כשנסקו מקיניהם גוזלי האוטופיה אל הנשגב הזוהר והצודק, ונגעו בשוליה של שמש העמים, כל האידיאולוגיה שחיברה אותם לקיבוץ, לקומוניזם, לסוציאליזם ולשאר אידאלים נמסה, והם צנחו מטה והתרסקו.
למי שאהב את מתוק חמוץ בקיבוץ מחכות הפתעות חדשות ומרגשות לא פחות בסדרת סיפורי המשך על קורותיהם של חברי ואנשי להבות הבשן.
ספרו השני של עופר מיכאלי (הראשון "מתוק חמוץ בקיבוץ"), שעסק במשך רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה. בשנת 2012 קיבל את אות "יקיר הגליל העליון" על פעילותו למען אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות.
פעם, כשהשמש הקומוניסטית זרחה באדום יוקד בשמי הארץ, בקיבוץ אחד בתולי בגליל, על הגבול הסורי, מקום בו החום בקיץ היה שורף במיוחד, ו"חולצה כחולה והיא עולה על כל העדיים", היתה דרך חיים ולא רק שיר, גידלו חלוצי הקיבוץ את ילדיהם לאור כתבי הקודש של התנועה. האמונה בחזון השיוויוני, הסוציאליסטי, הקומוניסטי, הייתה כמעט מיסטית, ודור העתיד התבקש לוותר על כבלי גוף ובשר ולגדל כנפיים אידאולוגיות. אך כשנסקו מקיניהם גוזלי האוטופיה אל הנשגב הזוהר והצודק, ונגעו בשוליה של שמש העמים, כל האידיאולוגיה שחיברה אותם לקיבוץ, לקומוניזם, לסוציאליזם ולשאר אידאלים נמסה, והם צנחו מטה והתרסקו.
למי שאהב את מתוק חמוץ בקיבוץ מחכות הפתעות חדשות ומרגשות לא פחות בסדרת סיפורי המשך על קורותיהם של חברי ואנשי להבות הבשן.
ספרו השני של עופר מיכאלי (הראשון "מתוק חמוץ בקיבוץ"), שעסק במשך רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה. בשנת 2012 קיבל את אות "יקיר הגליל העליון" על פעילותו למען אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות.
האם החיים מעצבים סיפורים או שמא הסיפורים מעצבים את חיינו?
ספרה החדש של עמלה עינת לוקח את הקורא למסע בעקבות גיבורי ספריה הקודמים.
באמצעות מחקר כמו עיתונאי, עינת מתחקה אחר הדמויות השונות ששימשו מקור השראה לסיפוריה וחושפת דרכם פרקים נשכחים בהיסטוריה הישראלית. ספר זה מדגים את כוחו של סיפור להשפיע על קוראיו ובאורח פלא, גם על גיבורי ספריה.
עינת עורכת ביקור אצל משפחתו של פוליס גיאורגיו, גיבור הספר "סיפור אהבה קפריסאי", שהתנדב להבריח נשק עבור המעפילים הצעירים. בזכות הספר זכו ילדיו לשמוע את סיפור גבורתו של אביהם שהוצנע מהם עד אז.
היא חוזרת אל גיבורת הספר "אמני - הילדה מעג'ר" ומגלה שאמני הפכה להיות מורה בהשראת הספר שנכתב עליה בילדותה, ספר שהעניק לה כוחות נפש להתמודדות עם האתגרים שניצבו בדרכה. בספר "סטפה אהובתי" מגוללת עינת את סיפורה הנשכח של סטפה וילצ'נסקה, שהייתה שותפתו של יאנוש קורצ'אק בניהול בית היתומים היהודי בוורשה. חנה ביבר, בתה של מי שהייתה חברתה הטובה ביותר של סטפה הושפעה בעקבות הוצאת הספר
לחקור ולהרצות בנושא ולהפוך אותו למוקד מרכזי בחייה.
סיפורים אלה ורבים אחרים נוגעים בחמלה וברגישות בדמויות ה"שקופות" החיות לצידנו. הם חושפים את האתגר האנושי שניצב בפני החברה הישראלית ומעוררים בקוראים הזדהות עמוקה עם "השונה". סיפור חייה של המחברת והסיפורים שהיא חיברה שזורים זה בזה. עינת מחברת בין הביוגרפיה האישית שלה לבין סיפוריה מתוך מודעות עצמית והתבוננות עמוקה. עינת ניחנה בכישרון ייחודי לספר סיפור ובה בעת להבין את מניעיה לספר אותו.
היא יוצאת לדרך עלומה וסוחפת עמה את הקוראים למסע אל הבלתי צפוי.
האם החיים מעצבים סיפורים או שמא הסיפורים מעצבים את חיינו?
ספרה החדש של עמלה עינת לוקח את הקורא למסע בעקבות גיבורי ספריה הקודמים.
באמצעות מחקר כמו עיתונאי, עינת מתחקה אחר הדמויות השונות ששימשו מקור השראה לסיפוריה וחושפת דרכם פרקים נשכחים בהיסטוריה הישראלית. ספר זה מדגים את כוחו של סיפור להשפיע על קוראיו ובאורח פלא, גם על גיבורי ספריה.
עינת עורכת ביקור אצל משפחתו של פוליס גיאורגיו, גיבור הספר "סיפור אהבה קפריסאי", שהתנדב להבריח נשק עבור המעפילים הצעירים. בזכות הספר זכו ילדיו לשמוע את סיפור גבורתו של אביהם שהוצנע מהם עד אז.
היא חוזרת אל גיבורת הספר "אמני - הילדה מעג'ר" ומגלה שאמני הפכה להיות מורה בהשראת הספר שנכתב עליה בילדותה, ספר שהעניק לה כוחות נפש להתמודדות עם האתגרים שניצבו בדרכה. בספר "סטפה אהובתי" מגוללת עינת את סיפורה הנשכח של סטפה וילצ'נסקה, שהייתה שותפתו של יאנוש קורצ'אק בניהול בית היתומים היהודי בוורשה. חנה ביבר, בתה של מי שהייתה חברתה הטובה ביותר של סטפה הושפעה בעקבות הוצאת הספר
לחקור ולהרצות בנושא ולהפוך אותו למוקד מרכזי בחייה.
סיפורים אלה ורבים אחרים נוגעים בחמלה וברגישות בדמויות ה"שקופות" החיות לצידנו. הם חושפים את האתגר האנושי שניצב בפני החברה הישראלית ומעוררים בקוראים הזדהות עמוקה עם "השונה". סיפור חייה של המחברת והסיפורים שהיא חיברה שזורים זה בזה. עינת מחברת בין הביוגרפיה האישית שלה לבין סיפוריה מתוך מודעות עצמית והתבוננות עמוקה. עינת ניחנה בכישרון ייחודי לספר סיפור ובה בעת להבין את מניעיה לספר אותו.
היא יוצאת לדרך עלומה וסוחפת עמה את הקוראים למסע אל הבלתי צפוי.
המשורר שמואל סוכה נולד בשנת 1931 בברזנה שבאוקראינה המערבית. עם השתלטות הנאצים ב־1941 נמלט ליערות וחי לבדו, ניזון בחסדי איכרים. בתום המלחמה, נדד דרך אוקראינה, גרמניה, פולין וצרפת; הפליג בספינת המעפילים, ׳המעפיל האלמוני׳, שנוסעיה הוגלו לקפריסין - ועלה ארצה בשנת .1947
שמואל התחנך בקיבוץ גליל־ים ובמלחמת השחרור התנדב לגדוד הרביעי של הפלמ״ח והיה בין מייסדי קיבוץ משאבי שדה. כיום חבר קיבוץ שמיר. נשוי לברכה, אב לשלושה וסב לשישה. מים באגם הזיכרון הוא ספרו התשיעי של שמואל סוכה, וספר שירה שמיני פרי עטו.
המשורר שמואל סוכה נולד בשנת 1931 בברזנה שבאוקראינה המערבית. עם השתלטות הנאצים ב־1941 נמלט ליערות וחי לבדו, ניזון בחסדי איכרים. בתום המלחמה, נדד דרך אוקראינה, גרמניה, פולין וצרפת; הפליג בספינת המעפילים, ׳המעפיל האלמוני׳, שנוסעיה הוגלו לקפריסין - ועלה ארצה בשנת .1947
שמואל התחנך בקיבוץ גליל־ים ובמלחמת השחרור התנדב לגדוד הרביעי של הפלמ״ח והיה בין מייסדי קיבוץ משאבי שדה. כיום חבר קיבוץ שמיר. נשוי לברכה, אב לשלושה וסב לשישה. מים באגם הזיכרון הוא ספרו התשיעי של שמואל סוכה, וספר שירה שמיני פרי עטו.
שנת ההוראה הראשונה היא המאתגרת והמורכבת ביותר במהלך הקריירה המקצועית של מורים ולא פעם מכריעה אם יישארו במקצוע ההוראה. הספר מציג מסע אישי ומקצועי של מתמחים בהוראה בחינוך המיוחד בשלוש מסגרות בהן ניתנים שירותי חינוך מיוחדים לתלמידים עם צרכים מיוחדים: מסגרת השילוב בכתה רגילה, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר של חינוך רגיל ובית ספר לחינוך מיוחד.
הספר הוא פרי מחקר אורך מקיף, שבחן את אתגרי המתמחים וקשייהם לאורך שנת כניסתם להוראה, את ציפיותיהם לתמיכה בהתמודדותם עם אתגריהם וקשייהם ואת התמיכה שניתנה להם.
הספר קורא לחשיבה מחודשת על השנה הקריטית במעבר של המתמחים בחינוך המיוחד מעולם הלמידה לעולם העבודה. בנוסף, הספר מציע שינויים והתאמות שמערכת החינוך נדרשת לבצע בשלבי ההכשרה האקדמית והקליטה המקצועית של המתמחים.
שנת ההוראה הראשונה היא המאתגרת והמורכבת ביותר במהלך הקריירה המקצועית של מורים ולא פעם מכריעה אם יישארו במקצוע ההוראה. הספר מציג מסע אישי ומקצועי של מתמחים בהוראה בחינוך המיוחד בשלוש מסגרות בהן ניתנים שירותי חינוך מיוחדים לתלמידים עם צרכים מיוחדים: מסגרת השילוב בכתה רגילה, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר של חינוך רגיל ובית ספר לחינוך מיוחד.
הספר הוא פרי מחקר אורך מקיף, שבחן את אתגרי המתמחים וקשייהם לאורך שנת כניסתם להוראה, את ציפיותיהם לתמיכה בהתמודדותם עם אתגריהם וקשייהם ואת התמיכה שניתנה להם.
הספר קורא לחשיבה מחודשת על השנה הקריטית במעבר של המתמחים בחינוך המיוחד מעולם הלמידה לעולם העבודה. בנוסף, הספר מציע שינויים והתאמות שמערכת החינוך נדרשת לבצע בשלבי ההכשרה האקדמית והקליטה המקצועית של המתמחים.
בסיפור רחב יריעה המתחיל בסוף מלכותו של שאול המלך ומסתיים בפילוגה של ממלכת שלמה המפוארת, אנו זוכים להצצה מרתקת לזיכרונות של ארבע דמויות מקראיות מרתקות – אחיתופל הגילוני, דוד המלך, בת שבע אשת אוריה החיתי ובשמת בת שלמה – כפי שנתגלו בגווילים מן הגניזה הקהירית. בסיפורים אישיים וחושפניים הן פותחות בפנינו צוהר לעולמן הפנימי, לסודותיהן הכמוסים ביותר, לחייהן רבי התהפוכות ולהתרחשויות האפיות של זמנן שהמקרא בתמציתיותו מנע מאיתנו.
מארבע נקודות מבט שונות אנו נחשפים לנעשה בחצר מלכותו של דוד, ועוד לפני כן לאופן שבו סלל את דרכו למלוכה, על הפניית העורף של אלוהים לשאול ולשמואל ועל העדפתו המוחלטת את דוד, על סוד ניצחון הפלישתים על שאול וצבאו ועל דרך היצירה של קינת דוד על מות שאול ויונתן. איך הגיבו אוריה ויואב לתכסיסי המלחמה נגד מואב ואדום? מה קרה בין דוד ובת שבע כשהובלה אליו באישון הליל? מה גרם לנתן הנביא להפוך את משל כבשת הרש ממשפט צדק מופתי למהתלה שבה האל אינו חומל והחלש נרמס? האם "כאלה וכאלה תאכל חרב" מבטא שינוי במצווה לפיקוח נפש? האם היו קורבנות אדם בישראל. איך צמח מוסד הכהונה לכוח החזק ביותר בממלכה? כיצד נהגה בת שבע מאז הפכה לאישה-שפחה לדוד ובשנות מלכות בנה שלמה? האם שילוב נשים בעשייה פוגע במורשת? מסכן את קיומנו? מי ואיך הביאו לחורבן ממלכת ישראל?
בת שבע מתגלה כאשת מופת ובעלת חזון המשקמת את הריסות חייה ונושאת מסר תקווה נצחי: עם ישראל יכול הכול – להתאחד, להגן על עצמו, להבטיח חופש, רווחה ושוויון ולהיות אור לגויים. בנבואה על אחרית הימים ישעיהו ומיכה מתארים את מאפייני החיים בממלכה של בת שבע ושלמה.
אלי לוי, יליד אלכסנדריה, חבר קיבוץ שובל שבנגב, רפתן, מורה, איש חינוך, מנהל תיכון, שליח של השומר הצעיר בבלגיה, רואה חשבון וגם מזכיר הקיבוץ. כיהודי ירש את התנ"ך ואת החובה לשמור, לטפח ולעדכן את המורשת היהודית.
בסיפור רחב יריעה המתחיל בסוף מלכותו של שאול המלך ומסתיים בפילוגה של ממלכת שלמה המפוארת, אנו זוכים להצצה מרתקת לזיכרונות של ארבע דמויות מקראיות מרתקות – אחיתופל הגילוני, דוד המלך, בת שבע אשת אוריה החיתי ובשמת בת שלמה – כפי שנתגלו בגווילים מן הגניזה הקהירית. בסיפורים אישיים וחושפניים הן פותחות בפנינו צוהר לעולמן הפנימי, לסודותיהן הכמוסים ביותר, לחייהן רבי התהפוכות ולהתרחשויות האפיות של זמנן שהמקרא בתמציתיותו מנע מאיתנו.
מארבע נקודות מבט שונות אנו נחשפים לנעשה בחצר מלכותו של דוד, ועוד לפני כן לאופן שבו סלל את דרכו למלוכה, על הפניית העורף של אלוהים לשאול ולשמואל ועל העדפתו המוחלטת את דוד, על סוד ניצחון הפלישתים על שאול וצבאו ועל דרך היצירה של קינת דוד על מות שאול ויונתן. איך הגיבו אוריה ויואב לתכסיסי המלחמה נגד מואב ואדום? מה קרה בין דוד ובת שבע כשהובלה אליו באישון הליל? מה גרם לנתן הנביא להפוך את משל כבשת הרש ממשפט צדק מופתי למהתלה שבה האל אינו חומל והחלש נרמס? האם "כאלה וכאלה תאכל חרב" מבטא שינוי במצווה לפיקוח נפש? האם היו קורבנות אדם בישראל. איך צמח מוסד הכהונה לכוח החזק ביותר בממלכה? כיצד נהגה בת שבע מאז הפכה לאישה-שפחה לדוד ובשנות מלכות בנה שלמה? האם שילוב נשים בעשייה פוגע במורשת? מסכן את קיומנו? מי ואיך הביאו לחורבן ממלכת ישראל?
בת שבע מתגלה כאשת מופת ובעלת חזון המשקמת את הריסות חייה ונושאת מסר תקווה נצחי: עם ישראל יכול הכול – להתאחד, להגן על עצמו, להבטיח חופש, רווחה ושוויון ולהיות אור לגויים. בנבואה על אחרית הימים ישעיהו ומיכה מתארים את מאפייני החיים בממלכה של בת שבע ושלמה.
אלי לוי, יליד אלכסנדריה, חבר קיבוץ שובל שבנגב, רפתן, מורה, איש חינוך, מנהל תיכון, שליח של השומר הצעיר בבלגיה, רואה חשבון וגם מזכיר הקיבוץ. כיהודי ירש את התנ"ך ואת החובה לשמור, לטפח ולעדכן את המורשת היהודית.
וידוי חשוף ובלתי מתנצל של אדם פרטי שבתוך כך, מתאר למעשה את תכלית הכאב האנושי: תשוקתנו האחת לאחוז במה שלנצח נשמט מידינו – אהבה
בספר השירים "במעגלים שבורים", המשובץ קטעי פרוזה קצרים, כותב ישראל ויזר (ומוחק, וכותב...) את מסע חייו כפי שהוא משתקף במבוך המראות השבורות של הנפש; על הכמיהה לאושר הדק והחמקמק, ועל הצורך הבלתי מפויס לגעת, לאהוב ולהיות נאהב בתוך העומס המשוגע, ולעיתים נורא, של הקיום האנושי. במילותיו הפתלתלות והחושניות הוא מתחקה אחר אינספור החוטים המושכים בנפשו: תשוקה ומוסר, זיכרון ושכחה, כאב ועונג, כוח וחולשה, ייאוש וקנאה, אומץ ונרפות, אמת ושקר. בחקר הבלתי מתפשר של הלב שבפנים, "לא זה המשאבה", משמשות המילים בערבוביה גם ככלי המדידה וגם כתופעות עצמן.
ישראל ויזר - במאי תאטרון, מחנך, מלמד ספרות, תיאטרון ובעיקר מה שהוא רוצה. מנחה קבוצות תיאטרון של נוער ומבוגרים, נוער בסיכון, קבוצות עם צרכים מיוחדים וקבוצות בקונפליקט. אחרי אירוע לבבי משמעותי החל לעבוד עם "לוחמים לשלום" ועם עם קבוצת פליטים ביוון, ובעקבות אירוע מוחי קטן החליט לחיות.
וידוי חשוף ובלתי מתנצל של אדם פרטי שבתוך כך, מתאר למעשה את תכלית הכאב האנושי: תשוקתנו האחת לאחוז במה שלנצח נשמט מידינו – אהבה
בספר השירים "במעגלים שבורים", המשובץ קטעי פרוזה קצרים, כותב ישראל ויזר (ומוחק, וכותב...) את מסע חייו כפי שהוא משתקף במבוך המראות השבורות של הנפש; על הכמיהה לאושר הדק והחמקמק, ועל הצורך הבלתי מפויס לגעת, לאהוב ולהיות נאהב בתוך העומס המשוגע, ולעיתים נורא, של הקיום האנושי. במילותיו הפתלתלות והחושניות הוא מתחקה אחר אינספור החוטים המושכים בנפשו: תשוקה ומוסר, זיכרון ושכחה, כאב ועונג, כוח וחולשה, ייאוש וקנאה, אומץ ונרפות, אמת ושקר. בחקר הבלתי מתפשר של הלב שבפנים, "לא זה המשאבה", משמשות המילים בערבוביה גם ככלי המדידה וגם כתופעות עצמן.
ישראל ויזר - במאי תאטרון, מחנך, מלמד ספרות, תיאטרון ובעיקר מה שהוא רוצה. מנחה קבוצות תיאטרון של נוער ומבוגרים, נוער בסיכון, קבוצות עם צרכים מיוחדים וקבוצות בקונפליקט. אחרי אירוע לבבי משמעותי החל לעבוד עם "לוחמים לשלום" ועם עם קבוצת פליטים ביוון, ובעקבות אירוע מוחי קטן החליט לחיות.
תמונות חדות וזכרונות מדויקים לצד פרטים עמומים ושאלות שיישארו כנראה בלתי פתורות לעולמים - את כל אלה ועוד תמצאו בקובץ הסיפורים מתוק חמוץ בקיבוץ. זהו מסע נוסטלגי של המחבר - עופר מיכאלי, בן להבות הבשן - אל ילדותו והתבגרותו בשנות החמישים והשישים בקיבוץ בגליל העליון. עולמה של קבוצת הילדים ׳ערבה׳, שהמחבר הוא איבר מאיבריה, הוא עולם שהיה ואיננו עוד של מדינה צעירה, תום ואידיאולוגיה, טבע פראי ואנשים אצילים. זהו סיפור סיפור חמוץ מתוק על חלום, שחלק מקרעיו עדיין מבצבץ מבעד לערפילי הבוקר בעמק.
המחבר, עופר מיכאלי (1950) עסק רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה, היה ממייסדיו של בית ספר יסודי אזורי, והוא כנראה המורה היחיד לטבע בארץ שנהג להביא לשיעור בכיתה חיות בר פצועות שמצא בגליל העליון. בשנת 2012 קיבל את אות ״יקיר הגליל העליון״ על פעילותו למען אנשים עם נכויות ומוגבלויות.
"אחשלי מסיירת אגוז כתב ופרסם ספר אודות חייו הסוערים, במעמקי החברה הקיבוצית משנות ה-50 ועד לאחרונה. לא עוד התחשבנות על בתי הילדים והלינה המשותפת, למרות שזה חלק מהתפאורה. לשירות הצבאי ימצאו אזכורים לחוויות שצברנו שם וחברי מהחברה הקיבוצית ימצאו שם אזכורים מרתקים לחייהם." - צביקה גלוברמן
"לחיות מילדות ועד זקנה באותו מקום, עם אותם אנשים - זו חוויה שלא רבים זכו בה... כשהיינו קטנים היו ארטיקים מרובעים מאד טעימים וההישג האמיתי היה למשוך ולמשוך ולסיים אחרון. אני קורא עוד ועוד מהספר הנפלא. הזיכרון שלך מאד מרשים! מעניין מה קרה מאז לכל גיבורי וגיבורות הספר?!" - נתן און בר
"עופר, סיימתי עכשיו לקרוא את הספר שלך. ספר מטלטל - חמוץ מתוק. היו קטעים ממש קשים שהשאירו בי רושם עמוק. והיו כמובן סיפורים מצחיקים שמהם נהניתי מאוד. אתה כותב נפלא: כל כך קריא וסוחף ונוגע בלב... היה לי מאוד מעניין ללמוד עליך ועל חייך. בהחלט לא פשוט לגדול כמו שגדלת, וכל הכבוד לך שהגעת לאיפה שאתה היום. בקיצור עופר, תודה שכתבת את הספר. מחכה כבר לספר הבא." - תמי בילו
"בלעתי את הספר בשקיקה. הוא שייך לז'אנר האהוב עלי במיוחד שעליו נמנים הספרים 'הביתה' של אסף ענברי ו'היינו העתיד' של יעל נאמן, ועוד… כאבתי, דמעתי, וצחקתי חליפות. הכתיבה קולחת ומשעשעת ביותר, ובו-זמנית, לעתים, מעוררת פלצות. הרגשתי שמתחילתו ועד סופו, שרויה בין דפי הספר כנות גדולה ואהבה רבה למקום ונזכרתי בד"ר לאצר, שהילכה איימים גם על בני דורי, על אף פער של 7 השנים בינינו… שאפו לכותר ולעורכים!" - מירה יעקבסון
"כתיבה קולחת, מצחיקה ומסקרנת. התרגשתי מאד. הייתי מרותקת לסיפור התאונה שלך. ספר מקסים. נכס לכל קורא. כתיבה שבכל מילה ובכל שורה שומעים ״עופר״. ייישר כח איש יקר." - דינה מנור
"כמי שבא מרקע דומה, יש לי כל כך הרבה לומר על הדמיון בחינוך הילדים בכל הקיבוצים, על השובבות, על הערכים, על החברות ועל האחריות. קראתי, נדהמתי, כאבתי והתפללתי לשלומך מהתופת אליה נפלת מתוך מסירות ואהבה לגוזלים(תרתי משמע)..." - ניצן ברקן
"הספר הגיע לידי ומיד פתחתי בקריאה מרתקת. כתוב נפלא מושך, מצחיק, חוויתי, מעורר שפע זיכרונות... עופר עשית זאת!" - רותי בן דוד
תמונות חדות וזכרונות מדויקים לצד פרטים עמומים ושאלות שיישארו כנראה בלתי פתורות לעולמים - את כל אלה ועוד תמצאו בקובץ הסיפורים מתוק חמוץ בקיבוץ. זהו מסע נוסטלגי של המחבר - עופר מיכאלי, בן להבות הבשן - אל ילדותו והתבגרותו בשנות החמישים והשישים בקיבוץ בגליל העליון. עולמה של קבוצת הילדים ׳ערבה׳, שהמחבר הוא איבר מאיבריה, הוא עולם שהיה ואיננו עוד של מדינה צעירה, תום ואידיאולוגיה, טבע פראי ואנשים אצילים. זהו סיפור סיפור חמוץ מתוק על חלום, שחלק מקרעיו עדיין מבצבץ מבעד לערפילי הבוקר בעמק.
המחבר, עופר מיכאלי (1950) עסק רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה, היה ממייסדיו של בית ספר יסודי אזורי, והוא כנראה המורה היחיד לטבע בארץ שנהג להביא לשיעור בכיתה חיות בר פצועות שמצא בגליל העליון. בשנת 2012 קיבל את אות ״יקיר הגליל העליון״ על פעילותו למען אנשים עם נכויות ומוגבלויות.
"אחשלי מסיירת אגוז כתב ופרסם ספר אודות חייו הסוערים, במעמקי החברה הקיבוצית משנות ה-50 ועד לאחרונה. לא עוד התחשבנות על בתי הילדים והלינה המשותפת, למרות שזה חלק מהתפאורה. לשירות הצבאי ימצאו אזכורים לחוויות שצברנו שם וחברי מהחברה הקיבוצית ימצאו שם אזכורים מרתקים לחייהם." - צביקה גלוברמן
"לחיות מילדות ועד זקנה באותו מקום, עם אותם אנשים - זו חוויה שלא רבים זכו בה... כשהיינו קטנים היו ארטיקים מרובעים מאד טעימים וההישג האמיתי היה למשוך ולמשוך ולסיים אחרון. אני קורא עוד ועוד מהספר הנפלא. הזיכרון שלך מאד מרשים! מעניין מה קרה מאז לכל גיבורי וגיבורות הספר?!" - נתן און בר
"עופר, סיימתי עכשיו לקרוא את הספר שלך. ספר מטלטל - חמוץ מתוק. היו קטעים ממש קשים שהשאירו בי רושם עמוק. והיו כמובן סיפורים מצחיקים שמהם נהניתי מאוד. אתה כותב נפלא: כל כך קריא וסוחף ונוגע בלב... היה לי מאוד מעניין ללמוד עליך ועל חייך. בהחלט לא פשוט לגדול כמו שגדלת, וכל הכבוד לך שהגעת לאיפה שאתה היום. בקיצור עופר, תודה שכתבת את הספר. מחכה כבר לספר הבא." - תמי בילו
"בלעתי את הספר בשקיקה. הוא שייך לז'אנר האהוב עלי במיוחד שעליו נמנים הספרים 'הביתה' של אסף ענברי ו'היינו העתיד' של יעל נאמן, ועוד… כאבתי, דמעתי, וצחקתי חליפות. הכתיבה קולחת ומשעשעת ביותר, ובו-זמנית, לעתים, מעוררת פלצות. הרגשתי שמתחילתו ועד סופו, שרויה בין דפי הספר כנות גדולה ואהבה רבה למקום ונזכרתי בד"ר לאצר, שהילכה איימים גם על בני דורי, על אף פער של 7 השנים בינינו… שאפו לכותר ולעורכים!" - מירה יעקבסון
"כתיבה קולחת, מצחיקה ומסקרנת. התרגשתי מאד. הייתי מרותקת לסיפור התאונה שלך. ספר מקסים. נכס לכל קורא. כתיבה שבכל מילה ובכל שורה שומעים ״עופר״. ייישר כח איש יקר." - דינה מנור
"כמי שבא מרקע דומה, יש לי כל כך הרבה לומר על הדמיון בחינוך הילדים בכל הקיבוצים, על השובבות, על הערכים, על החברות ועל האחריות. קראתי, נדהמתי, כאבתי והתפללתי לשלומך מהתופת אליה נפלת מתוך מסירות ואהבה לגוזלים(תרתי משמע)..." - ניצן ברקן
"הספר הגיע לידי ומיד פתחתי בקריאה מרתקת. כתוב נפלא מושך, מצחיק, חוויתי, מעורר שפע זיכרונות... עופר עשית זאת!" - רותי בן דוד
כל מחבר אוטוביוגרפיה מתחבט בשאלה מה לכלול בזיכרונותיו, איך לחלק בין המרכיבים השונים שיבחר להתייחסותו, ומה יהיה משקלם? העיקרון הנראה לי כמחייב ומוביל הוא להיצמד לאמת שלי, ולהתעלם מהשיקול הפסול לעשות רושם על הקורא. הספר מיועד לבני משפחתי וצאצאיי בהווה ובעתיד, וכן לידידיי ומוקיריי.
במהלך חיי לא כתבתי יומן בצורה שיטתית. לעומת זה כתבתי במשך שנים לא מעטות, לא לפי מתכונת מסודרת, על גבי אלפים רבים של פתקאות או פיסות נייר בגדלים שונים ומשונים. אלה כללו התייחסויות ספונטניות ממקורות מגוונים לאירועים, מחשבות וביטויים להלכי רוח, קטעים מספרים ונתונים כלכליים ודמוגרפיים. כל שפע זה של ניירות, ללא כל סדר כרונולוגי או לפי נושאים, מעורבב בכמה קופסאות וכלי קיבול. לא ניסיתי אף פעם לסדר ולערוך אותם, בדרך שאוכל לעשות בהם שימוש, ולכן ספר זה כולו נכתב מזיכרונות נטו, בלי הסתמכות על רשימות קודמות.
כל מחבר אוטוביוגרפיה מתחבט בשאלה מה לכלול בזיכרונותיו, איך לחלק בין המרכיבים השונים שיבחר להתייחסותו, ומה יהיה משקלם? העיקרון הנראה לי כמחייב ומוביל הוא להיצמד לאמת שלי, ולהתעלם מהשיקול הפסול לעשות רושם על הקורא. הספר מיועד לבני משפחתי וצאצאיי בהווה ובעתיד, וכן לידידיי ומוקיריי.
במהלך חיי לא כתבתי יומן בצורה שיטתית. לעומת זה כתבתי במשך שנים לא מעטות, לא לפי מתכונת מסודרת, על גבי אלפים רבים של פתקאות או פיסות נייר בגדלים שונים ומשונים. אלה כללו התייחסויות ספונטניות ממקורות מגוונים לאירועים, מחשבות וביטויים להלכי רוח, קטעים מספרים ונתונים כלכליים ודמוגרפיים. כל שפע זה של ניירות, ללא כל סדר כרונולוגי או לפי נושאים, מעורבב בכמה קופסאות וכלי קיבול. לא ניסיתי אף פעם לסדר ולערוך אותם, בדרך שאוכל לעשות בהם שימוש, ולכן ספר זה כולו נכתב מזיכרונות נטו, בלי הסתמכות על רשימות קודמות.
"יובל גיבורת על", כתבה ליאור קורינלדי ואיירה טל קנול-אסף. ספר ילדות וילדים המספר סיפור של התלבטויות, החלטות וניצחונות של ילדה אחת ספורטיבית ונחושה.
"בא לי חוג מגניב ומעניין, עם חברים, עם משחקים. היא חשבה וחשבה ולבסוף אמרה: חוג כדורסל! זה מה שאני רוצה." יובל מגלה שאין חוג כדורסל לבנות והיא צריכה לשחק בקבוצת הבנים, בהתחלה יובל חווה קשיים עם הקבוצה אך בהמשך מתגלות היכולות שלה.
סל הניצחון שהיא קולעת באחד המשחקים הופך אותה בבת אחת לשחקנית מן השורה והיא מקבלת כבוד והערכה מהבנים בקבוצה.
ספר מקסים ומעצים! מומלץ לילדים בגילאי 5-8, בשלב טרום קריאה וראשית קריאה.
"יובל גיבורת על", כתבה ליאור קורינלדי ואיירה טל קנול-אסף. ספר ילדות וילדים המספר סיפור של התלבטויות, החלטות וניצחונות של ילדה אחת ספורטיבית ונחושה.
"בא לי חוג מגניב ומעניין, עם חברים, עם משחקים. היא חשבה וחשבה ולבסוף אמרה: חוג כדורסל! זה מה שאני רוצה." יובל מגלה שאין חוג כדורסל לבנות והיא צריכה לשחק בקבוצת הבנים, בהתחלה יובל חווה קשיים עם הקבוצה אך בהמשך מתגלות היכולות שלה.
סל הניצחון שהיא קולעת באחד המשחקים הופך אותה בבת אחת לשחקנית מן השורה והיא מקבלת כבוד והערכה מהבנים בקבוצה.
ספר מקסים ומעצים! מומלץ לילדים בגילאי 5-8, בשלב טרום קריאה וראשית קריאה.
כנרת אחרת - ספר חדש מאת המומחה למים ולכנרת, פרופ' משה גופן - עורך לקורא היכרות מחודשת עם אגם הכינרת, בעקבות השינויים האקולוגיים הדרמתיים שהתרחשו בו ב־25 השנים האחרונות. בספר היחיד מסוגו מנותחות, בין השאר, שלוש תופעות מרכזיות: גובה מפלס מי הכנרת, הפסקות דייג ומליחות המים.
האגם היחיד של מדינת ישראל הוא משאב טבע בעל חשיבות רבה ואחד ממקורות המים של מדינת ישראל. מלבד היותה מקור מים חשוב, הכנרת מהווה אתר תיירות ונופש, שדה דיג מסחרי וערש תרבות אנושית ודתית. הבטחת קיומה של הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה אשר משמרת איכות מים טובה לטווח ארוך היא אינטרס עליון של המדינה והעיקרון המנחה את תפעול האגם כמקור מים וניצולו לצרכים אחרים.
החידוש המדעי בכנרת אחרת הוא בהצגת מבט חדש על סדרות נתונים ארוכות טווח ובדיקה דקדקנית שלהן, תוך ראייה כוללנית. הניתוחים מבוססים על הניטור השוטף, המסודר והרציף של הפרמטרים האקולוגיים והלימנולוגיים שמבוצע במעבדה לחקר הכנרת מאז שנת 1969. הניטור מאפשר לאתר בשלב מוקדם מגמות של שינויים, על ידי ניתוח הנתונים המצטברים באורח שוטף. מדידות נערכות באופן רצוף ובצורה מפורטת על־פי תכנית ובשיטות מודרניות, ונוצר בסיס להשוואה בין השנים והעונות. פרמטרים אחדים, כמו ספיקה בירדן, מליחות, גובה מפלס ועוד, נמדדו בצורה מדויקת עוד לפני 1969, כך שאפשר לנתח באמצעותם תקופה ארוכה יותר.
למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים, להיפך – בזמן מפלס נמוך איכות המים טובה יותר. פרופ' גופן: "כיום מקור המים העיקרי לאספקה ביתית הוא מים מותפלים. בתודעת הציבור משמש עדיין גובה המפלס כמדד למצב מסוכן לכנרת ולמחסור לאומי במים. הדבר היה נכון לתקופה שלפני עידן ההתפלה ואיננו נכון עוד. יתר על כן, גובה המפלס איננו מדד בלעדי נאמן להערכת מצב הכנרת, חשוב יותר ממנו הוא מדד איכות המים ועליו יש לשים את הדגש בדעת הציבור".
פרופ' גופן קורא למקבלי ההחלטות להמשיך ולהקשיב למדענים ולא להלכי הרוח של הציבור, בבואם לבצע פעולות הקשורות לבעיות השונות של אגם הכנרת. כך, למשל, מציג פרופ' גופן הוכחות כי בזמן שמפלסי הכנרת נמוכים יותר איכות המים טובה יותר, אך נדרשת הקפדה על גיזום מתון של צמחייה חופית כדי להקל על הנופשים. תוך שמירה על איכות המים. בספר מוכח כי הירידה החזקה בשלל של אמנון הגליל לא הצדיקה את ההפסקה הגורפת של דייג באגם. כמו כן מראה פרופ' גופן כיצד עליית המליחות באגם בתקופות בצורת ניתנת למיתון על ידי חילופי מים מרביים וסילוק מקורות מלח טבעיים.
"כדי לשמור על האיזון האקולוגי של הכנרת, יש להוריד את תרומת הזרחן במים ולהוסיף חנקן מאגן ההיקוות, להרבות ככל האפשר בחילופי מים, גם במחיר הורדת מפלס זמנית, לאפשר כיסוח מתון של צמחיית חופים לתועלת הנופשים, ולחדש דייג משמעותי של סרדינים תוך אכיפת תקנות דייג קיימות", מסכם פרופ' גופן.
כנרת אחרת - ספר חדש מאת המומחה למים ולכנרת, פרופ' משה גופן - עורך לקורא היכרות מחודשת עם אגם הכינרת, בעקבות השינויים האקולוגיים הדרמתיים שהתרחשו בו ב־25 השנים האחרונות. בספר היחיד מסוגו מנותחות, בין השאר, שלוש תופעות מרכזיות: גובה מפלס מי הכנרת, הפסקות דייג ומליחות המים.
האגם היחיד של מדינת ישראל הוא משאב טבע בעל חשיבות רבה ואחד ממקורות המים של מדינת ישראל. מלבד היותה מקור מים חשוב, הכנרת מהווה אתר תיירות ונופש, שדה דיג מסחרי וערש תרבות אנושית ודתית. הבטחת קיומה של הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה אשר משמרת איכות מים טובה לטווח ארוך היא אינטרס עליון של המדינה והעיקרון המנחה את תפעול האגם כמקור מים וניצולו לצרכים אחרים.
החידוש המדעי בכנרת אחרת הוא בהצגת מבט חדש על סדרות נתונים ארוכות טווח ובדיקה דקדקנית שלהן, תוך ראייה כוללנית. הניתוחים מבוססים על הניטור השוטף, המסודר והרציף של הפרמטרים האקולוגיים והלימנולוגיים שמבוצע במעבדה לחקר הכנרת מאז שנת 1969. הניטור מאפשר לאתר בשלב מוקדם מגמות של שינויים, על ידי ניתוח הנתונים המצטברים באורח שוטף. מדידות נערכות באופן רצוף ובצורה מפורטת על־פי תכנית ובשיטות מודרניות, ונוצר בסיס להשוואה בין השנים והעונות. פרמטרים אחדים, כמו ספיקה בירדן, מליחות, גובה מפלס ועוד, נמדדו בצורה מדויקת עוד לפני 1969, כך שאפשר לנתח באמצעותם תקופה ארוכה יותר.
למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים, להיפך – בזמן מפלס נמוך איכות המים טובה יותר. פרופ' גופן: "כיום מקור המים העיקרי לאספקה ביתית הוא מים מותפלים. בתודעת הציבור משמש עדיין גובה המפלס כמדד למצב מסוכן לכנרת ולמחסור לאומי במים. הדבר היה נכון לתקופה שלפני עידן ההתפלה ואיננו נכון עוד. יתר על כן, גובה המפלס איננו מדד בלעדי נאמן להערכת מצב הכנרת, חשוב יותר ממנו הוא מדד איכות המים ועליו יש לשים את הדגש בדעת הציבור".
פרופ' גופן קורא למקבלי ההחלטות להמשיך ולהקשיב למדענים ולא להלכי הרוח של הציבור, בבואם לבצע פעולות הקשורות לבעיות השונות של אגם הכנרת. כך, למשל, מציג פרופ' גופן הוכחות כי בזמן שמפלסי הכנרת נמוכים יותר איכות המים טובה יותר, אך נדרשת הקפדה על גיזום מתון של צמחייה חופית כדי להקל על הנופשים. תוך שמירה על איכות המים. בספר מוכח כי הירידה החזקה בשלל של אמנון הגליל לא הצדיקה את ההפסקה הגורפת של דייג באגם. כמו כן מראה פרופ' גופן כיצד עליית המליחות באגם בתקופות בצורת ניתנת למיתון על ידי חילופי מים מרביים וסילוק מקורות מלח טבעיים.
"כדי לשמור על האיזון האקולוגי של הכנרת, יש להוריד את תרומת הזרחן במים ולהוסיף חנקן מאגן ההיקוות, להרבות ככל האפשר בחילופי מים, גם במחיר הורדת מפלס זמנית, לאפשר כיסוח מתון של צמחיית חופים לתועלת הנופשים, ולחדש דייג משמעותי של סרדינים תוך אכיפת תקנות דייג קיימות", מסכם פרופ' גופן.
רן הקטן מגלה את העולם - ספר ילדים חדש מאת ד"ר עמלה עינת, ב"הוצאה גלילית". סיפור מעברים לפעוטות והוריהם מלווה בציוריו המרהיבים של המאייר הנודע וולף בולבה.
"בהתחלה, בהתחלה, בהתחלה
כשרן עוד היה פצפון נורא
הוא ישן ליד אימא ואבא בעריסה הקטנה
והכל היה רך וחמים ונפלא."
אבל אחר כך חיכו לרן הרבה הרפתקאות –
קודם בפעוטון, אחרי זה באווירון
ואחרי זה בכפר ובעיר בארץ רחוקה.
ובכל מקום חדש הוא קצת נבהל
וקצת בכה, עד שהתרגל והייתה בו שוב שמחה.
בסוף חזר לבית הראשון שלו, לחדר,
למיטה התכולה ולכלבלב השובב
שאת כולם מאוד מאוד אהב.
ד"ר עמלה עינת בוגרת אוניברסיטת תל-אביב בספרות עברית ומוסמכת בייעוץ פסיכולוגי חינוכי ובעלת תואר דוקטור בחינוך. כתבה ספרים מקצועיים בתחום החינוך, זכתה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1983) ובפרס הדסה לספרות ילדים ונוער (2004).
רן הקטן מגלה את העולם - ספר ילדים חדש מאת ד"ר עמלה עינת, ב"הוצאה גלילית". סיפור מעברים לפעוטות והוריהם מלווה בציוריו המרהיבים של המאייר הנודע וולף בולבה.
"בהתחלה, בהתחלה, בהתחלה
כשרן עוד היה פצפון נורא
הוא ישן ליד אימא ואבא בעריסה הקטנה
והכל היה רך וחמים ונפלא."
אבל אחר כך חיכו לרן הרבה הרפתקאות –
קודם בפעוטון, אחרי זה באווירון
ואחרי זה בכפר ובעיר בארץ רחוקה.
ובכל מקום חדש הוא קצת נבהל
וקצת בכה, עד שהתרגל והייתה בו שוב שמחה.
בסוף חזר לבית הראשון שלו, לחדר,
למיטה התכולה ולכלבלב השובב
שאת כולם מאוד מאוד אהב.
ד"ר עמלה עינת בוגרת אוניברסיטת תל-אביב בספרות עברית ומוסמכת בייעוץ פסיכולוגי חינוכי ובעלת תואר דוקטור בחינוך. כתבה ספרים מקצועיים בתחום החינוך, זכתה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1983) ובפרס הדסה לספרות ילדים ונוער (2004).
זה אמור היה להיות מסע של שבועיים, אך הנדודים ארכו למעלה משנתיים בדרכים עקלקלות ונתיבים סודיים, בין ערי מדבר ויישובי חוף, בדרך לא-דרך. משפחה שגורלה מתעתע בה במדינה שהופכת לעוינת, מחפשת את דרכה לארץ-ישראל ומוצאת עזרה אצל יד נעלמת שמנווטת את גורלה בין אנשים וקהילות שנחלצים לסייע בעת צרה.
גיבורי המסע הם בני משפחה אחת תוססת וססגונית, חמה ואוהבת שחולמת ועורגת להגשים חלום של דורות, לשמו היא מוכנה לעשות הכול ולסכן את חייהם כדי לדרוך על אדמת האבות.
זה אמור היה להיות מסע של שבועיים, אך הנדודים ארכו למעלה משנתיים בדרכים עקלקלות ונתיבים סודיים, בין ערי מדבר ויישובי חוף, בדרך לא-דרך. משפחה שגורלה מתעתע בה במדינה שהופכת לעוינת, מחפשת את דרכה לארץ-ישראל ומוצאת עזרה אצל יד נעלמת שמנווטת את גורלה בין אנשים וקהילות שנחלצים לסייע בעת צרה.
גיבורי המסע הם בני משפחה אחת תוססת וססגונית, חמה ואוהבת שחולמת ועורגת להגשים חלום של דורות, לשמו היא מוכנה לעשות הכול ולסכן את חייהם כדי לדרוך על אדמת האבות.
המחקר שלפניכם בוחן את המציאות המורכבת של מדיניות משרד החינוך בישראל, בכל הנוגע לשילובם של תלמידי החינוך המיוחד במסגרות חינוך רגילות. המחקר מציע עיון בעמדות מדגם מייצג של מורות שילוב בנושא הנדון, המציגות לרוב פרספקטיבה ביקורתית, קודרת ומטרידה, בנוגע לתהליכי שילובם של תלמידים עם ליקויי למידה.
המחקר מציע שינוי עמוק וארוך טווח בהכשרתם המקצועית של מורים רגילים בתחום השילוב של תלמידי החינוך המיוחד במסגרות חינוך רגילות והקצאת משאבים כתנאי סף להתמודדות אפקטיבית עם המצב.
האסטרטגיה המוצעת מלווה בהצעות אופרטיביות לשינוי מבני, פנים בית ספרי, והשתתפות של כלל צוות המורים המלמדים את תלמידי השילוב, בקבוצת תמיכה וייעוץ, לצד פיתוח אסטרטגיות הוראה ייחודיות המותאמות לתלמידי השילוב.
המחקר שלפניכם בוחן את המציאות המורכבת של מדיניות משרד החינוך בישראל, בכל הנוגע לשילובם של תלמידי החינוך המיוחד במסגרות חינוך רגילות. המחקר מציע עיון בעמדות מדגם מייצג של מורות שילוב בנושא הנדון, המציגות לרוב פרספקטיבה ביקורתית, קודרת ומטרידה, בנוגע לתהליכי שילובם של תלמידים עם ליקויי למידה.
המחקר מציע שינוי עמוק וארוך טווח בהכשרתם המקצועית של מורים רגילים בתחום השילוב של תלמידי החינוך המיוחד במסגרות חינוך רגילות והקצאת משאבים כתנאי סף להתמודדות אפקטיבית עם המצב.
האסטרטגיה המוצעת מלווה בהצעות אופרטיביות לשינוי מבני, פנים בית ספרי, והשתתפות של כלל צוות המורים המלמדים את תלמידי השילוב, בקבוצת תמיכה וייעוץ, לצד פיתוח אסטרטגיות הוראה ייחודיות המותאמות לתלמידי השילוב.
כעבור יותר מ-80 שנים לאחר מותה, נעשה צדק היסטורי עם סטפה וילצ'נסקה, מנהלת בית היתומים של יאנוש קורצ'אק. דמותה אולי לא מוכרת לציבור, אך סטפה וילצ'נסקה היתה עוזרתו של המחנך המיתולוגי יאנוש קורצ'אק, ובעצם ייסדה את בית היתומים בוורשה שנקרא על שמו וניהלה אותו עד לרגע האחרון ממש.
סטיפה הקדישה את כל חייה לקורצ'אק, לבית היתומים ולשוכניו – הילדים, ויתרה על חיי משפחה ואף על הורות שכה רצתה בה. הסוד ששמרה בליבה והוביל אותה למסע החינוכי בניהול בית היתומים, הוביל אותה בסופו של דבר, להקרבת חייה בניסיונה שלא צלח, להציל את קורצ'אק מרכבת המוות הנאצית.
במעקב בלשי בסגנון אוטו־פיקשן המשלב מכתבים ויומנים אותנטיים מעזבונה של סטפה, חושפים נטע וגילי את שורשי התעלומה – מדוע נשכח שמה של סטפה, שלא זכתה עד היום למקום של כבוד בתולדות סיפורו המופלא של בית היתומים בוורשה.
עמלה עינת כתבה למעלה מ-50 ספרים לבוגרים לילדים ולבני נוער מהם תורגמו למספר שפות ומהם הומחזו והועלו על במות שונות. בין ספריה לבני נוער: "הבוקר בו אסרו את אבא", "משימה אבודה", "משני עברי החומה", "סיפור אהבה קפריסאי", "רן הקטן מטייל בעולם", ועוד. זכתה בפרס ראש הממשלה לספרות ובפרס "הדסה" לספרות ילדים.
כעבור יותר מ-80 שנים לאחר מותה, נעשה צדק היסטורי עם סטפה וילצ'נסקה, מנהלת בית היתומים של יאנוש קורצ'אק. דמותה אולי לא מוכרת לציבור, אך סטפה וילצ'נסקה היתה עוזרתו של המחנך המיתולוגי יאנוש קורצ'אק, ובעצם ייסדה את בית היתומים בוורשה שנקרא על שמו וניהלה אותו עד לרגע האחרון ממש.
סטיפה הקדישה את כל חייה לקורצ'אק, לבית היתומים ולשוכניו – הילדים, ויתרה על חיי משפחה ואף על הורות שכה רצתה בה. הסוד ששמרה בליבה והוביל אותה למסע החינוכי בניהול בית היתומים, הוביל אותה בסופו של דבר, להקרבת חייה בניסיונה שלא צלח, להציל את קורצ'אק מרכבת המוות הנאצית.
במעקב בלשי בסגנון אוטו־פיקשן המשלב מכתבים ויומנים אותנטיים מעזבונה של סטפה, חושפים נטע וגילי את שורשי התעלומה – מדוע נשכח שמה של סטפה, שלא זכתה עד היום למקום של כבוד בתולדות סיפורו המופלא של בית היתומים בוורשה.
עמלה עינת כתבה למעלה מ-50 ספרים לבוגרים לילדים ולבני נוער מהם תורגמו למספר שפות ומהם הומחזו והועלו על במות שונות. בין ספריה לבני נוער: "הבוקר בו אסרו את אבא", "משימה אבודה", "משני עברי החומה", "סיפור אהבה קפריסאי", "רן הקטן מטייל בעולם", ועוד. זכתה בפרס ראש הממשלה לספרות ובפרס "הדסה" לספרות ילדים.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
