הביקורות של אריאלה

מאד נהניתי מהכתיבה והסיפור

ספר מלא חן ואנושיות. אהבתי אותו מאד.

מאד אהבתי

ספר מקסים מאד נהניתי

ספר מעולה כתוב להפליא מותח תחושה שהאנשים אמיתיים וקל ליצור איתם קשר

ספר מעולה רגיש ואנושי

מהנה ומיוחד

ספר מדהים ומעורר מחשבה

ספר מחמם לב. מרגש קצת מצחיק

מעולה

ספר חכם ומרתק

מאד מעניין כתוב היטב

חלקו מעניין מאד חלקו מייגע מאד בעיקר הוריאציות על ההסטוריה והפוליטיקה של בריטניה

אהבתי מאד את היכולת לספר סיפורים שתוך דקה הייתי שקועה בהם לגמרי. ממש נהניתי

לא כל כך אהבתי את הסיפור לא ממש התחברתי

השם מאד משך אותי מאחר ומדובר פה על קושי שרבים מבני הגיל השלישי עומדים בפניו. אבל בסופו של דבר יש פה אישה שעסוקה מאד בעצמה ובחיי האהבה של עבר ואולי הווה. חלק מנושאים מטופלים היטב ובכנות וחלק פחות.

כתיבה היא גם אמנות וגם נשמה. אין ספק מיברג הוא אמן כתיבה והוא במיטבו כשהוא כותב על עצמו. אבל מיברג בחר ליגע את הקוראים בפרקים על גבי פרקים שבהם הוא דן בזמרים ושחקנים ומפגין את אנינותו בתחומים אלו. והערה אחרונה לגבי בדידות - אתה (מיברג) ואני ומשפחתי גרנו מספר רחובות זה מזה במשך קרוב ל-16 שנים. לאישתך ולי הייתה היכרות אישית וגם נפגשנו. לא היית הישראלי היחיד בערבות הקרח של מיין. היית ישראלי שבחר להיות לבד ובכך לא הצלחת לראות לא את יופיה של מיין ולא את נדיבותם של תושביה.

לא ממש טוב למען האמת די משעמם. וגם מעוות סיפור אמיתי של איש אמיתי ולא ברור באיזו זכות הסופרת הרשתה לעצמה את החופש הסיפרותי הזה.

כי מה זה חשוב העובדות? לי כקוראת הן חשובות ויוצרות אמינות. האם תהילה מודעת לחוקי הציד בארה"ב? הרוג והשאר בשטח הוא עד כמה שידוע לי בגדר מעבר על החוק. גם לציד יש חוקים (כן...כן....) וציד לא משאיר חיות מתות בשטח. אז אם יש פה סמליות עמוקה היא אולי על זלזול של סופר בקוראיו.