יריתי באמריקה

אני לא אשקר אני לא חושבת שממש הבנתי את הפואנטה (עם יש לו) אבל התיאורים והכתיבה יוצאת דופן והיה ממש מעניין ומלמד לקרוא גם עם לא ממש הבנתי את העלילה נחמד שאפשר סתם לקרוא גם עם לא יודעים מה צופן מעבר לפינה ולדעת שלא לכל דבר יש תכלית וכמו החיים יש סופים שהם לא באמת סופים מרגשים ודרמטיים הם אפילו סתמיים בגלל זה כלכך אהבתי אותו הרגשתי שהוא מתאר נגיד סתם יום בחיי אדם יום שלא מביא לשום מקום יום מניין רבים.

ספר מעולה מחכה לספרה הבא

חכם, מטריד, מוזר (כמו שאני אוהבת), סוחף. ספר שנשאר איתי. מעולה ממש.

אחד הספרים המרתקים ויוצאי הדופן שקראתי לאחרונה

ספר מצוין, בעל מסרים חברתיים על נשים בסביבה גברית, אלימות שטבועה בנו באופן טבעי, התרבות האמריקאית מול התרבות הישראלית ועל העבודה בימינו. נושא הצייד זיעזע אותי אבל הספר מרתק ולא יכולתי להפסיק לקרוא.

וואו, ספר מדהים קראתי בנשימה אחסוף מפתיע

ספר סוחף ולא צפוי. אהבתי מאוד!

כתוב באופן גאוני. אחד הטובים שקראתי השנה. חכם, מותח, מחושב ומרתק

מעולה, מהספרים שברגע שמתחילים לקרוא החיים מפריעים לשטף הקריאה. סיימתי ביומיים עם חשק לקרוא עוד מהסופרת הזו. חכם ועדין

הספר הכי טוב שקראתי השנה. כתיבה קולחת ושובה שלא עוזבת אותך גם אחרי שמסיימים לקרוא את הספר. כל משפט, פסקה, פרק כתובים בצורה כל כך מדויקת וחדה. לא יכולתי להניח את הספר וסיימתי אותו תוך יומיים! ספר חובה!

ספר נהדר

אהבתי מאוד! קריאה ממכרת, שונה, מטרידה, אחרת ומעניינת.

ספר ענוג ומבהיל, קראתיו ברגע, תוהה מי זו הדמות האפלולית שמזמינה אותי לטיול בערבות הקפואות של אמריקה שבהן אין מקום להרגיש דבר ובכל זאת..

ספר יפה רגיש ונוגע, מתאר בעדינות את העולם הרגשי של הגיבורה ומעביר ביקורת פוליטית עדינה ונוקבת על האלימות המובנית בחברה הישראלית והאמריקאית

סיפורת מעולה, זורם, אפילו קצת מותח

קשה לתאר את הספר הזה, הוא מאוד מפתיע, מתגנב אפילו, למרות שהוא לא ספר מתח קלאסי. בכל מקרה, קראתי אותי בפעם אחת, לא ארוכה במיוחד, כי מאוד קשה להפסיק. לא יודעת אם אפשר להגיד שנתניתי ממנו, כי הוא מטריד מאוד אבל הוא בהחלט מומלץ

ספר מעולה קראתי ביום אחד מהנה ומרתק מומלץ בחום תודה

נהניתי מכל רגע. כשיודעים לכתוב, ותהילה חכימי יודעת לגמרי, אז כמה פשוט לכתוב ספר טוב. פשוט ספר טוב. רוצו לקרוא!

הספר הכי טוב שקראתי השנה. הסיפור כל כך יבש, יום יומי ורגיל, ריאליסטי ואנטי אסתטי. אבל אולי בגלל הריאליסטיות האפורה הזאת, הבנאליות של החיים, כל בחירה לספר משהו מזה היא מוזרה וחריגה, מרגישה כמו רמז. כל פעולה שאחת הדמויות עושה, כל בחירה של משקה במסעדה או הודעת אס.אמ.אס, הכל אטום. אני מפרשת כל סוף פרק כסימנים פואטיים, אוספת סמלים עד שנוצרת שירה מהפרוזה ומחברת הכל לכתב סתרים אבל אני לא יודעת מה התשובה. העבודה היא מניע עלילה מרכזי אבל גם אף פעם לא מוזכר מהי בדיוק העבודה. היא רעיון כללי ויש שימוש להשיג דרכה משהו אבל היא אף פעם לא העניין. כמו ההריון, כמו המעבר. כמו הכל בספר הזה. היא המסגרת להכל אבל היא ריקה מתוכן. היא הכל וכלום. ובכל זאת למרות הכלום יש כוח רצון חזק שמוביל לפעולות את המספרת, ואולי זה הדבר הכי מעניין עבורי בסיפור. היא מהפנטת. במהלך הספר רציתי להמשיך לקרוא אותה עוד ועוד, לא מבינה כלום אבל מרגישה הכל.

ספר סוחף ומותח, קראתי אותו בנשימה אחת. אהבתי מאוד!

ספר חכם, עדין וסוחף

נהדר וחכם

ספר חכם ונוגע ללב על תלישות וקרבה והחלום האמריקאי - ישראלי של הרילוקיישן המתגלה כהזייה. ספר טריפי. מומלץ

קטן ומקסים. אהבתי כמעט הכל, ובעיקר את התחושה הנוגה ששוררת לאורך כל הספר.

ספר מדהים כל כך הרבה רגש שמסתתר מאוחרי מילים ועובדות יבשות

סיימתי להאזין לתהילה מקריאה את ספרה המרתק, הבועט-יורה בבטן, דמויות משובחות שנכנסות מתחת לעור. סיפור עם אלימות פיוטית. יש דבר כזה מסתבר, תהילה כתבה.

זה מן סיפור חיים כזה, כמו שחברה טובה שלא שמעת ממנה הרבה זמן מתקשרת ומספרת מה קרה לה בשנה האחרונה, הכתיבה סוחפת, מעניינת, חושפת. האזנתי ברצף.

עונג צרוף. קראתי ברצף כי לא יכולתי להפסיק. כתיבה מעולה.

ספר מקסים וריאליסטי. חסכוני ומדכא, אבל דיכאון תוגתי ונעים, כזה שמשאיר אותך עם מחשבות ולא משתק אותך. האזנתי לספר הקולי המוקרא מצוין על ידי המחברת. קול חדש ומרענן תרתי משמע.

ספר מצוין ומומלץ, שמתנהל מצד אחד בסביבה משרדית אמריקאית עם פוליטיקה ארגונית ונימוסים מופלגים, ומצד שני בזירה של נשק וגוף ומתכת, והשילוב בין השניים יוצר פרוזה מעולה ולא שגרתית.

מדהים, מטלטל

הספר הזה מדהים, סיימתי אותו תוך קריאה אחת מלאה. מותח, מסקרן, הכתיבה שנונה ועמוקה, הדמות הראשית מעולה וגם הנוספות. לכאורה עוד סיפור חיים של אישה, בפועל - אי אפשר להפסיק לקרוא. ממליצה בחום.

ספר כתוב טוב, יש מתח ועניין. הסוף לא צפוי, קצת מאכזב

סיפור טוב וזורם

ספר קצר יחסית, קריא, זורם, אבל סוף בלי סוף. מרגיש כאילו נקטע פתאום.

ספר טוב, לדעתי היה עדיף לקרוא ולא לשמוע

תענוג

ספר חכם, מרתק. מוזר לאללה. תהלה חכימי מציירת מציאות שאני, כקוראת, למדתי די מהר וזרמתי איתה, למרות שהיא שייכת לעולם לגמרי אחר, הזוי. שורה תחתונה, ספר טוב.

הספר מרתק, הסוף לא ברור

מותח, מסקרן, מסתורי, משאיר את הקורא עם המון סימני שאלה.

מצד אחד הכתיבה סוחפת ויש לסיפור קצב מעולה, דרמטי ואף מותח. מצד שני היה לי קשה להתחבר לדמות הראשית. לא לגמרי הבנתי את הרצונות והמטרות שלה. הסוף גם השאיר אותי מבולבלת.

קראתי בכמה שעות, ספר מצויין. לא אהבתי את הסוף.

מסופר קר כמו השלג בו הגיבורה צועדת.בקור זה גם חולשתו וגם כוחו

בתור מישהי שעברה רילוקיישן וחיה באמריקה, מאד הסתקרנתי לקרוא את הספר, אבל קצת התאכזבתי. היה חסר לי עומק ריגשי במערכות היחסים המתוארות בספר. קריא ומעניין (והקפה האמריקאי בהחלט דלוח וחסר טעם) אבל מרגיש קצת סתמי בסופו של דבר.

לא התלהבתי

מוזר ובכל זאת קראתי עד הסוף, שמוזר במיוחד.

מלנכולי ולא ברורה העלילה מצד שני באמת קולח

הבטחה שלא מומשה.. מין יומן סתמי, בנטלי, שטחי שלא הוביל לשום מקום. חבל, כי היא כובת יפה.

הכתיבה קולחת ומצוינת, קשה להניח את הספר. אבל העלילה מלאה חורים וקשה מאד לחבב את הגיבורה, אז…

מוזר מאוד.

בינוני ולא ברור

השפה הקרה מתאימה לאווירת הסיפור, שמעביר נאמנה את ההרגשה של אשה ברילוקיישן לבד, מלנכולי.

הקריינות טובה מאד. הכתיבה של חכימי יפה. אבל הספר סובל מעודף פרטים לכל אורכו. המספר אמנם בגוף ראשון , אבל מרגיש כמו שלישי, כיוון שאין שום חיבור רגשי בין המספר לאירועים. זו כוונת הכותבת, אבל התוצאה היא של דיווח מתמשך וטרחני במקצת. הסקרנות בכל זאת משכה אותי עד הסוף, רק כדי לגלות שדבר לא נפתר וגם לא הוסבר. סוף מבעס.

הספר קולח, אך מוזר למדי... הסוף מאכזב ולא ברור למרות שכתוב אינטלגנטי ורהוט מרגיש שאין בו "נשמה" כמו יומן שנכתבו בו מטלות ללא רגש, לי זה הפריע להנאת הקריאה...

הטוב בספר לטעמי: קל להתחבר לעלילה כי היא עכשווית ומוכרת לפחות חלקית לרוב הקוראים. יש ניואנסים על הבדלים תרבותיים וסמנטיים שזה גם החלק הכי "הומוריסטי" בספר. הסיפור עצמו הוא מאוד ריאליסטי, אין בו שום דבר מופרך או מוגזם או צירופי מקרים דביקים ונדושים. עד שמגיעים לסוף המתחכם ולא נהיר במאה אחוז. הפחות טוב לטעמי: מצד אחד ספר קצר בעמודים מצד שני יש תיאורים וזכרונות מיותרים שלא ברור מה תורמים לעלילה. אם הסיפור נועד להעביר מסר כלשהו או לזעזע באמצעות סגנון כתיבה יבש, מכני, תמציתי ומרומז לפעמים, אז הוא לא השיג את המטרה מבחינתי. אין תיאורים ומידע ששופכים אור על העולם הפנימי והמניעים של הדמות הראשית. אולי במרומז? אולי.

מה? מה זה? מה קראתי עכשיו? למה זה הסתיים? איפה זה התחיל? בלבול. זו התחושה שעורר בי הספר הזה. מישהי נוסעת לעבוד בארצות הברית, נשלחת מטעם החברה. מה הם עושים? מה היא עושה? לא ממש ברור יש פרויקטים יש לקוחות יש מבנים יש חברה שיש לך חלק בארץ וחלק באמריקה. חומרים שכאילו עורבבו יחד ויכולים היו להיות מתכון לאיזה רומן של רילוקיישן או רווקות. מישהו מהעבר, הפלה, מישהו אחר, ילד נורה, אשה דכאונית, בעיות בעבודה. לתוך החומרים הללו נכנסת פעולה חוזרת של ציד. מן ספורט כזה. הדמויות עוסקות בציד על כלליו, תאור של יריה, דיוק, איסוף של גווית החיה, ההכנה שלה לקראת אכילה… סצינה ממש טובה בעיני היא סצינת קניית הנשק עם ההדהודים לידע של המספרת על נשק בגלל שירותה הצבאי. אבל מה הפשר? שאלתי את עצמי. המשכתי לקרוא אולי עוד עמוד עוד שניים אגלה? לא. הצלחתי לגלות. נהנתי אם אפשר לומר מהציד עצמו כלומר מהדרך, בלי לרצות לאכול את החיה המתה – קצת כמו שקורה לגיבורה המספרת. אולי זו המטאפורה המרכזית? לא בטוחה...

עוד ספר בנושא רילוקיישן, כתוב אומנם בשפה קולחת וקריאה, אבל ברובה מכניסטית ונטולת עומק רגשי. לא התחברתי.

ספר מסקרן, מושך לקריאה, כתיבה טובה . אבל, סיימתי לקרוא את הספר בלי להבין מה היה פה בעצם. מצד אחד יש התמקדות בפרטים משניים (כמו תיאור מדוקדק של מה הוגש לשולחן וכו) ומצד שני העלילה והדמויות מרומזות מדי. בעצם לא הבנתי את הספר.

לסקירה - https://sivi-the-avid-reader.com/יריתי-באמריקה-תהילה-חכימי

בסדר

בינוני עם סוף לא הגיוני

לא ירדתי לסוף דעתה של חכימי.

לא אהבתי, כתוב בצורה יובשנית, הדמויות והמניעים לא מתפתחים והספר מדכא ללא הסבר.

הגעתי עם המון כוונות טובות ועם ציפיות שיצרו הביקורות, ואולי בלי קשר - גם עם כמה שנים טובות בעבר במידווסט. יש משהו מושך בכתיבה, בקצב, אבל לצערי הסה״כ מאכזב, אפילו מאוד. הצירוף של מלנכוליה ומיזנטרופיה וריקנות יכול להיות סבבה, אבל לא כשהוא כל כך שטוח, כל כך לא מנומק, כל כך לא מסקרן (משלב מסויים). האמת, לא הפסקתי באמצע רק כי ידעתי שהספר קצר, אבל אז הסוף העצים עוד יותר את תחושת ההחמצה. קצת מזכיר סרטים ישראלים גרועים של פעם, אלה עם השוטים הארוכים של ברז מטפטף. חבל.

ספר מוזר עם סיפור מוזר כותבת מוזרה. במשך כל הקריאה ציפיתי להפתעה למשהן מעניין , מקדם אך זה לא הגיע .

אם מסירים פרטים בנאליים ומיותרים (40%), ותיאורי רצח נטול סיבה של חיות (20%), נותר סיפור משעמם ודמויות לא מנומקות בעליל.

מצטערת למרות השבחים התקשית לקרוא על תאוות הציד שנדחקה בגיבורת הסיפור. הנושא כל כך נוראי בעיני שהתקשתי להבחין בסיפורת שבספר.

עלילה תמוהה, העיסוק בציד מעורר תחושת אי נוחות ואין הרבה פואנטה

כי מה זה חשוב העובדות? לי כקוראת הן חשובות ויוצרות אמינות. האם תהילה מודעת לחוקי הציד בארה"ב? הרוג והשאר בשטח הוא עד כמה שידוע לי בגדר מעבר על החוק. גם לציד יש חוקים (כן...כן....) וציד לא משאיר חיות מתות בשטח. אז אם יש פה סמליות עמוקה היא אולי על זלזול של סופר בקוראיו.

מתתי לאחר שליש ספר בערך. הסופרת ירתה לי בבלוטת השעמום.

אכזבה גדולה, עודף פרטים טרחני ולא מעניין של ציד החיות, כתיבה קרה ומנוכרת, קודרת ולא נעימה, בניה מאוד שטחית של הדמויות. לא מומלץ

צר לי אך הספר שטוח, ללא שום עומק, איפורמטיבי ויבש ללא יחסים או עומק בין הדמויות, ללא דרמה או מתח. אני קניתי ספר קולי וקולה של המקריאה, הסופרת הינו מונוטוני וסתמי. סורי אבל אני ממש לא אהבתי.

ממש משעמם. לא ממליץ. לא קורה שום דבר.

לא כ"כ אהבתי בייחוד שמדובר בחובבי צייד

נורא רציתי לאהוב את הספר הזה. אבל בשום שלב החוויה לא המריאה. מעניין על סמך מה השבחים.

מתחיל מסקרן ומקורי, ועם כל עמוד הולך ונעלם הנימוק לקרוא: מה אכפת לי מהגיבורה? מה אכפת לי מהסיפור? אם הכוונה להראות גיבורה שמנוכרת לעצמה מרב בדידות, זה לא עבר, תחושת טפלות מעיקה בסוף הספר

ספר לא ברור, סוף הזוי. פשוט הייפ סביב משהו שהוא כולו לא.