הביקורות של אור

אני הייתי האחרון בחבורת החברים שלי שמצא את 'האחת'.

החבר'ה תמיד הקניטו אותי שאני צריך למהר כבר ולהתחייב, אבל לא מיהרתי לשום מקום.

עד שפגשתי מישהי שהיה שווה למהר בשבילה.

אלכס הייתה אחת ממתנדבי סוף השבוע ב'בית של ריאן' – קרן צדקה שייסדתי לבניית יחידות דיור סמוכות לבתי החולים.

לא היה לי מושג שהיא אותו האדם שהתווכחתי איתו באימיילים לפני שהפרויקט התחיל. בזמנו, חשבתי שאלכס היא גבר.

במציאות? היא הייתה פצצה בלונדינית שהקסימה אותי מהשנייה שנפגשנו פנים מול פנים.

הכימיה בינינו הייתה מטורפת, והתאהבתי חזק ומהר.

לצערי, אלכס התעקשה שאני צעיר מדי בשבילה. שנאתי שהיא הרגישה ככה, כי גיל זה רק מספר.

ולא רק זה, המילים שלה לא תאמו את איך שהיא הסתכלה עליי – כאילו הייתה מעוניינת מאוד.

חייתי בשביל סופי השבוע שבילינו מחוץ לעיר בהתנדבות. אלכס ואני, זה לצד זה, שיפצנו במהלך היום, וחלקנו ארוחות ערב אינטימיות במלון בערב.

בהדרגה, החומות שהיא הקימה כדי להגן על ליבה החלו להתפורר. עד שהגורל הנחית עלינו מכה שלא הייתי בטוח שנצליח להתאושש ממנה. אם חשבתי שהפרש הגילים בינינו היה המכשול הכי גדול, לא ידעתי בכלל מה מצפה לי.

חוק מספר אחת בלצאת עם אישה מבוגרת יותר שמתעקשת שלעולם לא תוכלו להיות יחד?

אל תתאהב.

4 ספרים במארז

חוקי הדייטינג

הכול התחיל כשעשיתי מסיבה קטנה לקבוצת חברות חדשה.
אם כי אולי "חברות" זו לא המילה הנכונה, מכיוון שכל המוזמנות היו נשים שגיליתי שהחבר שלי מתחיל איתן מאחורי הגב שלי. כשאורח הכבוד – שהפך מייד לאקס שלי – נכנס פנימה, העניינים התחממו...
לרוע המזל, גבר זר וחתיך היה עד לכל הפיצוץ. באותו לילה הייתי במצב רוח קרבי והוצאתי את הכעס שלי גם עליו. ואם זה לא היה מספיק גרוע, לפני שהוא הלך בזעם, הוא הודיע לי שהוא בעצם בעל הבית החדש שלי.
קולבי לנון, יחד עם שלושת חבריו, היה הבעלים של הבניין שבו פתחתי מכון קעקועים. הוא ואני היינו הפכים גמורים. הוא לבש עניבה, שפע ביטחון עצמי אחרי שנים של נשים שנפלו לרגליו, ולא חשש לומר מה הוא רוצה.
והוא רצה אותי.
שנאתי את העובדה שנמשכתי אליו, במיוחד מפני שהחלטתי לקחת פסק זמן מדייטים. אבל נראה היה ששנינו לא יכולנו להתרחק זה מזה. התחלנו לבלות ביחד כידידים. אפילו הרחקתי לכת וקבעתי כללים לגבי מה שהוא כינה ה"לא־דייטים" שלנו.
אבל בסופו של דבר, לא עמדנו במשיכה המטורפת בינינו, ונשברנו. הורדתי את המגננות שלי והתחלתי ממש להתאהב בקולבי.
שום דבר לא היה יכול להכין אותי למסע המטורף שהוא לקח אותי אליו. ובוודאי שלא ידעתי לאן אגיע כשהמסע יסתיים.
כל הדברים הטובים חייבים להיגמר, נכון?
אלא שהסוף שלנו היה סוף שלא ציפיתי לו.

חוקי הדייטינג 2 - האחות של החבר הכי טוב שלי

רומן חדש ועצמאי מסופרות רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", וי קילנד ופנלופי וורד.
חוק מספר אחד לצאת לדייט עם אחותו של החבר הכי טוב שלך: אל תצא.
אל תעשה את זה פשוט.
במיוחד כשהחבר הכי טוב שלך מת והדבר האחרון שהוא הכריח אותך להבטיח לו זה שתשים עין על אחותו, אבל לא את שתי העיניים.
כמוזיקאי שמערכת היחסים הרצינית הכי ארוכה שלו הייתה שישה שבועות, אני, הולדן קטאלאנו, הייתי הגבר האחרון בעולם שהיה אמור להתעסק עם לייני אליסון.
הנערה הסופר חכמה שכיניתי בחיבה לאלה מאז הילדות הייתה תמיד מחוץ לתחום.
למרות שזה לא מנע ממני לחשוב עליה לאורך השנים, במיוחד על התקופה שבה שנינו היינו מתגנבים לגג ומדברים שעות אחרי שהחבר שלי נרדם. זה היה תמים, אך הייתי מאוהב בה מאז ותמיד.
לאחר שריאן נפטר, נשבעתי שתמיד אגן על לאלה. וזה כלל להגן עליה – ממני.
ועכשיו לאלה אישה בוגרת ומדענית, והייתה צריכה מקום להתגורר בו כשהיא הסכימה למשרת מחקר זמנית בניו יורק. חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון כשהצעתי לה דירה בבניין שאני ושלושת חבריי הבעלים המשותפים שלו.
אבל להיות קרוב אליה הצית מחדש את כל אותם רגשות ישנים.
והעניינים החלו להסתבך.
במיוחד כי היא הייתה מאורסת.
ובמיוחד כי לאחרונה, הבחנתי במשהו נוסף בעיניה. תשוקה.
לאלה לא הסתכלה עליי כמו דמות האח האפלטונית שניסיתי נואשות להיות, למרות שרציתי אותה יותר משאי־פעם רציתי משהו.
כן, התנהגתי יפה – התנהגתי יפה מאוד.
אבל אתם יודעים מה אומרים...כל דבר טוב חייב להסתיים, נכון?

חוקי הדייטינג 3 - הסטוץ החד פעמי שלי

חוק מספר אחת בסטוץ חד־פעמי: אל תתאהב בבחורה.

לאחר תקופת שפל ארוכה בתחום הדייטינג, פגשתי לבסוף מישהי שהציתה את הסקרנות שלי.
טוב, בהתחלה הניצוצות התעופפו כשהתווכחנו, ומאוחר יותר באותו הערב הם הפכו למשהו עוצמתי יותר.
נמשכתי לדווין כמו שלא נמשכתי לאף אחת כבר המון זמן.
מיותר להגיד שהייתי מאוכזב כשהיא עזבה בפתאומיות אחרי הלילה המדהים שלנו יחד.
לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה, והיא אפילו לא נתנה לי את המספר שלה.
בעיר עם שמונה מיליון אנשים, הנחתי שלא אראה את דווין יותר לעולם.
אז תתארו לעצמכם כמה הופתעתי כשדפקתי על דלת הדירה בבניין שבו גרתי, ולא אחרת מאשר הסטוץ החד־פעמי שלי עמדה בצד השני.
אם חשבתי שדווין לא רצתה שום קשר אליי לפני כן, זה היה כלום לעומת איך שהיא הרגישה כשגילתה שאני בעל הבית שלה ושהיא עומדת להיות מפונה...
וזו הייתה רק ההפתעה הראשונה שזיעזעה את עולמי כשהיה מדובר באישה המסתורית בדירה 410.

חוקי הדייטינג 4 - גבר צעיר יותר

אני הייתי האחרון בחבורת החברים שלי שמצא את 'האחת'.
החבר'ה תמיד הקניטו אותי שאני צריך למהר כבר ולהתחייב, אבל לא מיהרתי לשום מקום.
עד שפגשתי מישהי שהיה שווה למהר בשבילה.
אלכס הייתה אחת ממתנדבי סוף השבוע ב'בית של ריאן' – קרן צדקה שייסדתי לבניית יחידות דיור סמוכות לבתי החולים.
לא היה לי מושג שהיא אותו האדם שהתווכחתי איתו באימיילים לפני שהפרויקט התחיל. בזמנו, חשבתי שאלכס היא גבר.
במציאות? היא הייתה פצצה בלונדינית שהקסימה אותי מהשנייה שנפגשנו פנים מול פנים.
הכימיה בינינו הייתה מטורפת, והתאהבתי חזק ומהר.
לצערי, אלכס התעקשה שאני צעיר מדי בשבילה. שנאתי שהיא הרגישה ככה, כי גיל זה רק מספר.
ולא רק זה, המילים שלה לא תאמו את איך שהיא הסתכלה עליי – כאילו הייתה מעוניינת מאוד.
חייתי בשביל סופי השבוע שבילינו מחוץ לעיר בהתנדבות. אלכס ואני, זה לצד זה, שיפצנו במהלך היום, וחלקנו ארוחות ערב אינטימיות במלון בערב.
בהדרגה, החומות שהיא הקימה כדי להגן על ליבה החלו להתפורר. עד שהגורל הנחית עלינו מכה שלא הייתי בטוח שנצליח להתאושש ממנה. אם חשבתי שהפרש הגילים בינינו היה המכשול הכי גדול, לא ידעתי בכלל מה מצפה לי.
חוק מספר אחת בלצאת עם אישה מבוגרת יותר שמתעקשת שלעולם לא תוכלו להיות יחד?
אל תתאהב.

חוק מספר אחת בסטוץ חד־פעמי: אל תתאהב בבחורה.

לאחר תקופת שפל ארוכה בתחום הדייטינג, פגשתי לבסוף מישהי שהציתה את הסקרנות שלי.
טוב, בהתחלה הניצוצות התעופפו כשהתווכחנו, ומאוחר יותר באותו הערב הם הפכו למשהו עוצמתי יותר.
נמשכתי לדווין כמו שלא נמשכתי לאף אחת כבר המון זמן.
מיותר להגיד שהייתי מאוכזב כשהיא עזבה בפתאומיות אחרי הלילה המדהים שלנו יחד.
לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה, והיא אפילו לא נתנה לי את המספר שלה.
בעיר עם שמונה מיליון אנשים, הנחתי שלא אראה את דווין יותר לעולם.
אז תתארו לעצמכם כמה הופתעתי כשדפקתי על דלת הדירה בבניין שבו גרתי, ולא אחרת מאשר הסטוץ החד־פעמי שלי עמדה בצד השני.
אם חשבתי שדווין לא רצתה שום קשר אליי לפני כן, זה היה כלום לעומת איך שהיא הרגישה כשגילתה שאני בעל הבית שלה ושהיא עומדת להיות מפונה...
וזו הייתה רק ההפתעה הראשונה שזיעזעה את עולמי כשהיה מדובר באישה המסתורית בדירה 410.

הפעם הראשונה שפגשתי את מקס יירווד הייתה במסגרת בליינד־דייט. מקס היה חתיך ומצחיק בטירוף, והייתה בינינו כימיה מדהימה. היו לו גם את גומות החן הכי עמוקות שראיתי בחיים. בדיוק מה שהייתי צריכה אחרי הפרידה שלי. זה מה שחשבתי, בכל אופן...

עד שהדייט האמיתי שלי הגיע.

התברר שבכלל לא הייתי אמורה לפגוש שם את מקס. הוא רק העמיד פנים שהוא הדייט שלי עד שהדייט האמיתי שלי הגיע.

הייתי מאוכזבת, בלשון המעטה.

לפני שהוא הסתלק, הוא נתן לי כרטיס למשחק הוקי שנערך בקרבת מקום, למקרה שהדייט האמיתי שלי לא יעבור בהצלחה. השלכתי את הכרטיס לתוך תיק היד שלי וניסיתי ליהנות מהגבר שאיתו הייתי אמורה להיפגש, אבל לא היה בינינו שום חיבור.

אז בעודי עושה את דרכי הביתה, החלטתי לקחת סיכון ולקפוץ למשחק.
כשהגעתי, המושב לידי היה ריק.
שוב נתקפתי אכזבה והחלטתי לעזוב בסוף השליש.
רגע לפני שנשמע הזמזם, אחת הקבוצות הבקיעה שער, והקהל פרץ בתשואות.
פניו של אחד השחקנים הבזיקו על המסך הענק. הוא חבש קסדה, אך קפאתי למראה החיוך שלו.

ניחשתן נכון: גומות חן.

התברר שהבליינד־דייט המזויף שלי לא הזמין אותי לצפות במשחק הוקי יחד איתו, אלא לצפות בו מְשחק הוקי.
וכך החלה ההרפתקה שלי עם מקס יירווד.

הוא היה כל מה שהייתי צריכה באותו הזמן – כיפי, סקסי, זורם וזמין לכמה חודשים בודדים, מפני שהוא חתם עם קבוצה חדשה במרחק מאות קילומטרים ממני.

מקס הציע שנבלה את הקיץ יחדיו במטרה לעזור לי לשכוח מהאקס שלי – זו נשמעה תוכנית טובה. הקשר בינינו לא יכול היה להיות יותר מדי רציני, בהתחשב בתאריך התפוגה שקבענו. נכון?

אבל אתן בטח כבר יודעות מה קורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות...

רומן חדש ועצמאי מסופרות רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", וי קילנד ופנלופי וורד.
חוק מספר אחד לצאת לדייט עם אחותו של החבר הכי טוב שלך: אל תצא.
אל תעשה את זה פשוט.
במיוחד כשהחבר הכי טוב שלך מת והדבר האחרון שהוא הכריח אותך להבטיח לו זה שתשים עין על אחותו, אבל לא את שתי העיניים.
כמוזיקאי שמערכת היחסים הרצינית הכי ארוכה שלו הייתה שישה שבועות, אני, הולדן קטאלאנו, הייתי הגבר האחרון בעולם שהיה אמור להתעסק עם לייני אליסון.
הנערה הסופר חכמה שכיניתי בחיבה לאלה מאז הילדות הייתה תמיד מחוץ לתחום.
למרות שזה לא מנע ממני לחשוב עליה לאורך השנים, במיוחד על התקופה שבה שנינו היינו מתגנבים לגג ומדברים שעות אחרי שהחבר שלי נרדם. זה היה תמים, אך הייתי מאוהב בה מאז ותמיד.
לאחר שריאן נפטר, נשבעתי שתמיד אגן על לאלה. וזה כלל להגן עליה – ממני.
ועכשיו לאלה אישה בוגרת ומדענית, והייתה צריכה מקום להתגורר בו כשהיא הסכימה למשרת מחקר זמנית בניו יורק. חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון כשהצעתי לה דירה בבניין שאני ושלושת חבריי הבעלים המשותפים שלו.
אבל להיות קרוב אליה הצית מחדש את כל אותם רגשות ישנים.
והעניינים החלו להסתבך.
במיוחד כי היא הייתה מאורסת.
ובמיוחד כי לאחרונה, הבחנתי במשהו נוסף בעיניה. תשוקה.
לאלה לא הסתכלה עליי כמו דמות האח האפלטונית שניסיתי נואשות להיות, למרות שרציתי אותה יותר משאי־פעם רציתי משהו.
כן, התנהגתי יפה – התנהגתי יפה מאוד.
אבל אתם יודעים מה אומרים...כל דבר טוב חייב להסתיים, נכון?

הכול התחיל כשעשיתי מסיבה קטנה לקבוצת חברות חדשה.
אם כי אולי "חברות" זו לא המילה הנכונה, מכיוון שכל המוזמנות היו נשים שגיליתי שהחבר שלי מתחיל איתן מאחורי הגב שלי. כשאורח הכבוד – שהפך מייד לאקס שלי – נכנס פנימה, העניינים התחממו...
לרוע המזל, גבר זר וחתיך היה עד לכל הפיצוץ. באותו לילה הייתי במצב רוח קרבי והוצאתי את הכעס שלי גם עליו. ואם זה לא היה מספיק גרוע, לפני שהוא הלך בזעם, הוא הודיע לי שהוא בעצם בעל הבית החדש שלי.
קולבי לנון, יחד עם שלושת חבריו, היה הבעלים של הבניין שבו פתחתי מכון קעקועים. הוא ואני היינו הפכים גמורים. הוא לבש עניבה, שפע ביטחון עצמי אחרי שנים של נשים שנפלו לרגליו, ולא חשש לומר מה הוא רוצה.
והוא רצה אותי.
שנאתי את העובדה שנמשכתי אליו, במיוחד מפני שהחלטתי לקחת פסק זמן מדייטים. אבל נראה היה ששנינו לא יכולנו להתרחק זה מזה. התחלנו לבלות ביחד כידידים. אפילו הרחקתי לכת וקבעתי כללים לגבי מה שהוא כינה ה"לא־דייטים" שלנו.
אבל בסופו של דבר, לא עמדנו במשיכה המטורפת בינינו, ונשברנו. הורדתי את המגננות שלי והתחלתי ממש להתאהב בקולבי.
שום דבר לא היה יכול להכין אותי למסע המטורף שהוא לקח אותי אליו. ובוודאי שלא ידעתי לאן אגיע כשהמסע יסתיים.
כל הדברים הטובים חייבים להיגמר, נכון?
אלא שהסוף שלנו היה סוף שלא ציפיתי לו.

פיטורין עקב התנהגות בלתי הולמת.
לא האמנתי למכתב שבידי.
תשע שנים. קרעתי את התחת במשך תשע שנים מחורבנות עבור אחת החברות הגדולות באמריקה, וכשחזרתי משבוע חופשה בארובה, המתין לי מכתב פיטורין.
הכול בגלל סרטון שצולם כשהייתי בחופשה עם החברות שלי – סרטון פרטי שנעשה בזמני הפרטי. או כך לפחות חשבתי…
מרוב עצבים, פתחתי בקבוק יין וכתבתי מכתב משלי למנכ"ל המיליארדר, וסיפרתי לו מה דעתי על החברה שלו ועל שיטות העבודה שלה.
לא באמת חשבתי שהוא יגיב.
בהחלט לא חשבתי שאהיה פתאום חברה לעט של הדביל העשיר.
בסופו של דבר, הוא הבין שנעשה לי עוול ודאג להחזיר אותי לעבודה.
אלא ש... זה לא היה הדבר היחיד שגרנט לקסינגטון רצה לעשות למעני.
אבל לא היה שום סיכוי שאסתבך עם הבוס של הבוס של הבוס שלי. גם אם הוא מדהים בטירוף, בטוח בעצמו ומקסים.
זה יהיה פסול לחלוטין, אפילו לא הולם.
בערך כמו הסרטון שהכניס אותי לצרות מלכתחילה.
לא מתקנים עוול בעוול.
אבל לפעמים זה כיף פי שניים.

טריגרים: התמודדות עם מחלה נפשית, דיכאון, אובדן.

אף פעם לא שכחתי אותו – הגבר שמעולם לא פגשתי.
גריפין קווין היה חברי לעט בילדות, הנער הבריטי שהיה שונה ממני כמו שמיים מארץ.
לאורך השנים, באמצעות מאות מכתבים, הפכנו לחברים הכי טובים. חלקנו זה עם זה את סודותינו העמוקים והאפלים ביותר ויצרנו חיבור שחשבתי שלעולם לא יתנתק.
עד שזה בכל זאת קרה.

ואז, יום אחד, קיבלתי פתאום מכתב חדש. מכתב נזיפה – המבוסס על שמונה שנים של זעם אצור. לא נותרה לי ברירה אלא להתוודות בפניו על הסיבה שבגללה הפסקתי לכתוב לו.
גריפין סלח לי, ואיכשהו הצלחנו להצית מחדש את החיבור שהיה בינינו בתקופת הילדות. רק שעכשיו אנחנו מבוגרים, והחיבור בינינו התלקח והפך לניצוץ של ממש. עד מהרה המכתבים שלנו נעשו גסים, ואפילו מלוכלכים, וחשפנו זה בפני זה את הפנטזיות הפרועות ביותר שלנו. אז הרגשתי שהדבר ההגיוני ביותר הוא לקחת את מערכת היחסים שלנו לשלב הבא ולהיפגש פנים אל פנים.

רק שגריף לא רצה שניפגש. הוא ביקש שאסמוך עליו, ואמר שזה לטובה. אבל אני רציתי עוד – עוד מגריף – לכן נטלתי סיכון גדול ויצאתי לחפש אותו. אנשים כבר עשו בחיים דברים משוגעים יותר למען האהבה.
ומה שמצאתי היה עלול לשנות את הכול.

בפעם הראשונה שפגשתי את פורד דונובן, לא היה לי מושג מי הוא. טוב... חוץ מהמובן מאליו: צעיר, חתיך, מצליח, חכם. וכבר אמרתי צעיר? אם כן, כדאי לחזור על זה. פורד דונובן היה צעיר מדי בשבילי. 

אבל נחזור להתחלה. החברה הכי טובה שלי החליטה שהגיע הזמן שאצא שוב עם גברים, אז בלי ידיעתי היא פתחה לי פרופיל באתר היכרויות והזמינה גברים בני עשרים ושמונה עד שלושים ושמונה להתחיל איתי. היא גם ציינה שם שתינתן עדיפות למי שהכינוי שלו הוא מלך הליקוקים. הפרופיל לא היה אמור להיות פומבי. עוד נקודה שכדאי להדגיש – הוא לא אמור היה להיות פומבי.

וכך פגשתי את פורד והתחלנו להתכתב. הוא הצחיק אותי, ובכל זאת התעקשתי בתוקף שעקב גילו נוכל להיות רק ידידים. אבל אחרי שבועות של התשה מצידו, הסכמתי סוף-סוף לדייט אחד בלבד – הדייט הראשון שלי אחרי עשרים שנה עם החבר שלי מהתיכון. ידעתי שזה לא יוכל להיות משהו ארוך טווח, אבל הייתי סקרנית. 

אתם יודעים מה אומרים, הסקרנות הרגה את החתול. 

הרגליים שלי רעדו כשנכנסתי למסעדה. 
פורד ישב בגבו אל הפתח. כשהוא הסתובב, נשימתי נעתקה. 
החיוך הסקסי שלו כמעט המיס לי את התחתונים. 
אבל... הוא נראה מוכר מאוד. 
וכשהתקרבתי, הבנתי למה. 
בית הקיץ של משפחתו היה צמוד לבית הקיץ שלנו.
הוא היה הילד של השכנים. 
אלא שעכשיו... הוא היה כל כולו גבר. 
לא ראיתי אותו כבר שנים. 
יצאתי מהמסעדה והתכוונתי להשאיר את כל הסיפור המטורף הזה מאחוריי. 
וגם עשיתי את זה. עד שהגיע הקיץ. 
ונחשו מי החליט להשתמש בבית הקיץ המשפחתי השנה?

*מארז שני ספרי הדואט "ראש"*

ראש 1 - יורש מורד