מלחמת יום כיפור חטיבת השריון 179 הינה החטיבה הוותיקה ב-צ.ה.ל (הוקמה בשנת 1955) נלחמה בכל מלחמות ישראל.
במלחמת יום הכיפור הייתה חטיבת השריון היחידה שנכנסה לקרבות שריון מול השריון הסורי והשריון העיראקי שהגיע ממזרח.
גדודים של חטיבה 179 הוא היה כח השריון היחיד שבלם את השריון הסורי בדרום רמת הגולן בשעות הראשונות למלחמה.
היכולת של לוחמי השריון שלן החטיבה להיות חטיבת שריון המילואים הראשונה ב-צ.ה.ל להיכנס לקרבות שריון היתה לאור מערכת הגיוס המהירה המיוחדת שהוקמה רק בחטיבה 179.
הקמת רשת הגיוס המהירה המיוחדת ללוחמי השריון היתה דרישתו של המח"ט באמצע שנת 1972 כשנה לפני פרוץ המלחמה של אל"מ דן שומרון לימים הרמטכ"ל.
כותב הספר היה מפקד מרכז הגיוס אשר הקים את רשת הגיוס המהירה לפי תוכנית שבנה ולאחר אישור המח"ט דן שומרון ומפקד האוגדה רפאל איתן (רפול) באישור תוכניות במשרד כותב הספר.
על הצלחת הגיוס במלחמה קיבל כותב הספר ציון לשבח ממפקד חטיבה במלחמה אל"מ רן שריג.
מלחמת יום כיפור חטיבת השריון 179 הינה החטיבה הוותיקה ב-צ.ה.ל (הוקמה בשנת 1955) נלחמה בכל מלחמות ישראל.
במלחמת יום הכיפור הייתה חטיבת השריון היחידה שנכנסה לקרבות שריון מול השריון הסורי והשריון העיראקי שהגיע ממזרח.
גדודים של חטיבה 179 הוא היה כח השריון היחיד שבלם את השריון הסורי בדרום רמת הגולן בשעות הראשונות למלחמה.
היכולת של לוחמי השריון שלן החטיבה להיות חטיבת שריון המילואים הראשונה ב-צ.ה.ל להיכנס לקרבות שריון היתה לאור מערכת הגיוס המהירה המיוחדת שהוקמה רק בחטיבה 179.
הקמת רשת הגיוס המהירה המיוחדת ללוחמי השריון היתה דרישתו של המח"ט באמצע שנת 1972 כשנה לפני פרוץ המלחמה של אל"מ דן שומרון לימים הרמטכ"ל.
כותב הספר היה מפקד מרכז הגיוס אשר הקים את רשת הגיוס המהירה לפי תוכנית שבנה ולאחר אישור המח"ט דן שומרון ומפקד האוגדה רפאל איתן (רפול) באישור תוכניות במשרד כותב הספר.
על הצלחת הגיוס במלחמה קיבל כותב הספר ציון לשבח ממפקד חטיבה במלחמה אל"מ רן שריג.
מעבר לדלת הקליניקה מגלפת רותי העובדת הסוציאלית את סודותיהם של שמונה ילדים מאומצים במהלך חיפושיהם אחר זהות עצמית ופיסות של שייכות.
מעבר לדלת החדר מוסתרים סודות משפחתה של רותי, המשליכים על חיי הזוגיות שלה, על ארבעת ילדיה ועל החיים בקיבוץ.
מעבר לדלת חדר השינה של רותי ובעלה בוקעים סודות עתיקים המתלקחים ללא הרף, עד שצפייה בכתבת טלוויזיה מביאה למהפך.
מעבר לדלת הקליניקה פורמת דליה המדריכה הקלינית את מכאובי סודותיה של רותי, הנרפאים בתפנית מפתיעה על ידי אדם זר. הסיפור נפרש על פני כשמונים שנה, החל בשנות הארבעים בישראל, ונכתב על רקע ההשלכות של מלחמת יום הכיפורים והשינויים שחלו בתנועה הקיבוצית ביחס ללינה המשותפת ולגישות חינוכיות וחברתיות.
זהו ספרה השלישי של ד"ר תמר אשכנזי, בת קיבוץ בית השיטה, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות ובמשך עשרים ושש שנה מנחת קבוצות תמיכה למשפחות שכולות.
מעבר לדלת הקליניקה מגלפת רותי העובדת הסוציאלית את סודותיהם של שמונה ילדים מאומצים במהלך חיפושיהם אחר זהות עצמית ופיסות של שייכות.
מעבר לדלת החדר מוסתרים סודות משפחתה של רותי, המשליכים על חיי הזוגיות שלה, על ארבעת ילדיה ועל החיים בקיבוץ.
מעבר לדלת חדר השינה של רותי ובעלה בוקעים סודות עתיקים המתלקחים ללא הרף, עד שצפייה בכתבת טלוויזיה מביאה למהפך.
מעבר לדלת הקליניקה פורמת דליה המדריכה הקלינית את מכאובי סודותיה של רותי, הנרפאים בתפנית מפתיעה על ידי אדם זר. הסיפור נפרש על פני כשמונים שנה, החל בשנות הארבעים בישראל, ונכתב על רקע ההשלכות של מלחמת יום הכיפורים והשינויים שחלו בתנועה הקיבוצית ביחס ללינה המשותפת ולגישות חינוכיות וחברתיות.
זהו ספרה השלישי של ד"ר תמר אשכנזי, בת קיבוץ בית השיטה, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות ובמשך עשרים ושש שנה מנחת קבוצות תמיכה למשפחות שכולות.
כבר בשעות הצהריים של יום הכיפורים קלטנו, אני ומיכל, חברתי בימים ההם, את הסימנים הראשונים לכך שמשהו אינו כשורה. בדירתי הקטנה בקיבוץ הולדתי בגליל המערבי, בילינו מזה כשבוע זה בחברת זו, קשובים רק לעצמנו, לעוצמתנו הצעירה, אורגים יחד חלומות. בדממה הגדולה של יום הכיפורים שמענו לפתע קולות של מטוסי קרב חולפים מעלינו לכיוון רמת הגולן... כך מתחיל סיפורו של הקצין הצעיר בן ה-21 צביקה גרינגולד, שנקלע באקראי אל תוך המלחמה הנוראה. מן הדממה הבוטחת, המהורהרת, של יום הכיפורים - אל תופת האש. משביל הקיבוץ אל הגדוד, לתוך הטנק, ומשם לקרב ולעוד קרב נגד אינספור טנקים סוריים שהחלו לשטוף את רמת הגולן בדרכם לכיבוש הגליל. לאחר שנפגע טנק אחד הוא עובר לטנק אחר ולעוד טנק, וכך, במשך 24 שעות רצופות, נלחם צביקה , ללא אוכל או שתייה, כשהוא פצוע מכוויות. כח צביקה, כך קראו לו ברשת הקשר, ואיש לא ידע שמדובר בטנק אחד שאיש אחד מפקד עליו, הטנק שבקרב הישרדות של אחד מול רבים סייע לבלום את המתקפה הסורית של יום כיפור 1973, ובכך שינה את פני המלחמה, מלחמה ששינתה את כל מהלך חייו.
צביקה גרינגולד הוא יליד קיבוץ לוחמי הגטאות, שמאז נעוריו מוטבעת בנפשו תודעת היותו בן ללוחמי גטו ורשה שלחמו נגד הצורר הנאצי - ולא נכנעו ללא קרב.
לראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים חושף צביקה, בעזרת יכולת התיאור של עמי דור-און, את סיפורו האישי של קצין שריון קרבי, שעל לחימתו ההרואית הוענק לו עיטור הגבורה.
כבר בשעות הצהריים של יום הכיפורים קלטנו, אני ומיכל, חברתי בימים ההם, את הסימנים הראשונים לכך שמשהו אינו כשורה. בדירתי הקטנה בקיבוץ הולדתי בגליל המערבי, בילינו מזה כשבוע זה בחברת זו, קשובים רק לעצמנו, לעוצמתנו הצעירה, אורגים יחד חלומות. בדממה הגדולה של יום הכיפורים שמענו לפתע קולות של מטוסי קרב חולפים מעלינו לכיוון רמת הגולן... כך מתחיל סיפורו של הקצין הצעיר בן ה-21 צביקה גרינגולד, שנקלע באקראי אל תוך המלחמה הנוראה. מן הדממה הבוטחת, המהורהרת, של יום הכיפורים - אל תופת האש. משביל הקיבוץ אל הגדוד, לתוך הטנק, ומשם לקרב ולעוד קרב נגד אינספור טנקים סוריים שהחלו לשטוף את רמת הגולן בדרכם לכיבוש הגליל. לאחר שנפגע טנק אחד הוא עובר לטנק אחר ולעוד טנק, וכך, במשך 24 שעות רצופות, נלחם צביקה , ללא אוכל או שתייה, כשהוא פצוע מכוויות. כח צביקה, כך קראו לו ברשת הקשר, ואיש לא ידע שמדובר בטנק אחד שאיש אחד מפקד עליו, הטנק שבקרב הישרדות של אחד מול רבים סייע לבלום את המתקפה הסורית של יום כיפור 1973, ובכך שינה את פני המלחמה, מלחמה ששינתה את כל מהלך חייו.
צביקה גרינגולד הוא יליד קיבוץ לוחמי הגטאות, שמאז נעוריו מוטבעת בנפשו תודעת היותו בן ללוחמי גטו ורשה שלחמו נגד הצורר הנאצי - ולא נכנעו ללא קרב.
לראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים חושף צביקה, בעזרת יכולת התיאור של עמי דור-און, את סיפורו האישי של קצין שריון קרבי, שעל לחימתו ההרואית הוענק לו עיטור הגבורה.
לשבור את הקונספציה, הוא סיפורה של מלחמת יום - הכיפורים מנקודת המבט של הצד המצרי. ספרו זה של אל"ם (מיל') ד"ר דני אשר בא להשלים פן מכריע בהבנתנו את מלחמת יום הכיפורים. פן אשר ועדת אגרנט לא עסקה בו ולא בחנה אותו. מאז אותו יום גורלי, 6 באוקטובר 1973, אנו דשים שוב ושוב בשאלות הממשיכות להטרידנו - כיצד מסבירים את ההפתעה המצרית? כיצד מסבירים את המחדל החמור של אמ"ן ושל קהילת המודיעין? כיצד מסבירים את חוסר יכולתנו לתת התרעה בזמן על הכנותיהן של מצרים וסוריה לצאת למלחמה? פן חסר זה עוסק במישור האסטרטגי של יריבתנו - באי הבנתנו את כוונותיה האמיתיות של מצרים.
לשבור את הקונספציה הינו ספר חובה לא רק להבנה טובה יותר של מה שקרה לנו לפני 30 שנה, יש בספר מסר חשוב ממדרגה ראשונה - עלינו להיות תמיד קשובים וערים לאפשרות של שינוי בתפישה האסטרטגית של הצד השני. הקונספציה הרווחת מניחה קיבעון בתפישה האסטרטגית הערבית. הסכנה הרובצת לפתחנו - סכנה בה נכשלנו לפני 30 שנה - היא הקיבעון אצלנו. מי שחוזר שוב ושוב על המנטרה "הים הוא אותו ים והערבים הם אותם ערבים", מסתכן בנפילה לתוך פח אותו כרה הוא עצמו.
אלוף (מיל') שלמה גזית (מתוך ההקדמה לספר)
אל"ם (מיל') ד"ר דני אשר- הוא היסטוריון וחוקר צבאי. משמש כמרצה במכללות של צה"ל ובאוניברסיטה העברית. בעקבות ניסיונו רב השנים כקצין מודיעין, הוא אחד ההיסטוריונים היחידים בארץ שעסק במחקר צבאי של פעולות הצבאות הערביים. ספרו הקודם הפעלת כוח משוריין בהר - המעורבות הצבאית הסורית בלבנון (1976 - 1975), ראה אור בשנת 1985 בהוצאת "מערכות".
לשבור את הקונספציה, הוא סיפורה של מלחמת יום - הכיפורים מנקודת המבט של הצד המצרי. ספרו זה של אל"ם (מיל') ד"ר דני אשר בא להשלים פן מכריע בהבנתנו את מלחמת יום הכיפורים. פן אשר ועדת אגרנט לא עסקה בו ולא בחנה אותו. מאז אותו יום גורלי, 6 באוקטובר 1973, אנו דשים שוב ושוב בשאלות הממשיכות להטרידנו - כיצד מסבירים את ההפתעה המצרית? כיצד מסבירים את המחדל החמור של אמ"ן ושל קהילת המודיעין? כיצד מסבירים את חוסר יכולתנו לתת התרעה בזמן על הכנותיהן של מצרים וסוריה לצאת למלחמה? פן חסר זה עוסק במישור האסטרטגי של יריבתנו - באי הבנתנו את כוונותיה האמיתיות של מצרים.
לשבור את הקונספציה הינו ספר חובה לא רק להבנה טובה יותר של מה שקרה לנו לפני 30 שנה, יש בספר מסר חשוב ממדרגה ראשונה - עלינו להיות תמיד קשובים וערים לאפשרות של שינוי בתפישה האסטרטגית של הצד השני. הקונספציה הרווחת מניחה קיבעון בתפישה האסטרטגית הערבית. הסכנה הרובצת לפתחנו - סכנה בה נכשלנו לפני 30 שנה - היא הקיבעון אצלנו. מי שחוזר שוב ושוב על המנטרה "הים הוא אותו ים והערבים הם אותם ערבים", מסתכן בנפילה לתוך פח אותו כרה הוא עצמו.
אלוף (מיל') שלמה גזית (מתוך ההקדמה לספר)
אל"ם (מיל') ד"ר דני אשר- הוא היסטוריון וחוקר צבאי. משמש כמרצה במכללות של צה"ל ובאוניברסיטה העברית. בעקבות ניסיונו רב השנים כקצין מודיעין, הוא אחד ההיסטוריונים היחידים בארץ שעסק במחקר צבאי של פעולות הצבאות הערביים. ספרו הקודם הפעלת כוח משוריין בהר - המעורבות הצבאית הסורית בלבנון (1976 - 1975), ראה אור בשנת 1985 בהוצאת "מערכות".
יסמין ציפורי היא בת יחידה לניצולי שואה. היות ואביה אוחז בתפקיד משמעותי בחברת תעופה זרה, את ילדותה היא מעבירה בין טיסות לארצות אקזוטיות לבין בתי הקפה והמסעדות בעלות השמות האייקוניים של האליטה התל אביבית בה גדלה. אך למרות שהיא מכירה שפות ותרבויות שונות, בכל מקום היא מרגישה זרה ומנוכרת. עד הרגע בו מלחמת יום כיפור טורפת את חייה ומותירה אותה עם כאב בלתי נשלט שבעקבותיו היא יוצאת למסע חיפושים הנע בין יומנו של אביה במחנות בזמן השואה לבין יעד שימלא את החלל שפערה בה המלחמה.
גבריאלה בן שמואל היא דוקטור למחשבת ישראל, סופרת ומרצה ביהדות. כתבה את טרילוגיית ספרי העיון סוד העברי המבוססים על שיעורי הרב יהודא לאון אשכנזי (מניטו), את ספר ההגות מן האין אל האני המבוסס על הדוקטורט שלה, ואת טרילוגיית הרומנים ההיסטוריים שושלת שומרי הסודות המספרים את סיפורו של עם ישראל דרך שלושה אברהמים בתקופות שונות של ההיסטוריה.
יסמין ציפורי היא בת יחידה לניצולי שואה. היות ואביה אוחז בתפקיד משמעותי בחברת תעופה זרה, את ילדותה היא מעבירה בין טיסות לארצות אקזוטיות לבין בתי הקפה והמסעדות בעלות השמות האייקוניים של האליטה התל אביבית בה גדלה. אך למרות שהיא מכירה שפות ותרבויות שונות, בכל מקום היא מרגישה זרה ומנוכרת. עד הרגע בו מלחמת יום כיפור טורפת את חייה ומותירה אותה עם כאב בלתי נשלט שבעקבותיו היא יוצאת למסע חיפושים הנע בין יומנו של אביה במחנות בזמן השואה לבין יעד שימלא את החלל שפערה בה המלחמה.
גבריאלה בן שמואל היא דוקטור למחשבת ישראל, סופרת ומרצה ביהדות. כתבה את טרילוגיית ספרי העיון סוד העברי המבוססים על שיעורי הרב יהודא לאון אשכנזי (מניטו), את ספר ההגות מן האין אל האני המבוסס על הדוקטורט שלה, ואת טרילוגיית הרומנים ההיסטוריים שושלת שומרי הסודות המספרים את סיפורו של עם ישראל דרך שלושה אברהמים בתקופות שונות של ההיסטוריה.
7 באוקטובר 1973 היה היום הקשה ביותר במלחמת יום הכיפורים, בו כיבוש רמת הגולן על ידי הסורים נראה כאפשרות מעשית. ובכל זאת, בערבו של היום, בעקבות תבוסת צבאו בקרב על נפח, החליט נשיא סוריה, חאפז אל-אסד, לבקש מברית המועצות שתשיג עבורו הפסקת אש ברמת הגולן.
אבות רבים היו לניצחון הדרמטי של צה"ל בנפח ביום השני למלחמה, אבל החשוב בהם היה גדוד השריון במילואים 266, הכוח הישראלי הראשון שעלה לרמת הגולן אחרי תחילת המלחמה על מנת לתגבר את כוחות הצבא הסדיר שקרסו תחת המתקפה הסורית במרכז הרמה. במשך 12 שעות היווה הגדוד את הכוח הגדול ביותר, ולפרקים היחיד, שבלם את הכוחות הסוריים שאיימו לכבוש את אזור נפח, וזאת כאשר הוא נלחם עם טנקים לא תקינים, עם מעט תחמושת, עם אנשי צוות שרבים מהם לא הכירו זה את זה וללא סיוע אווירי או ארטילרי.
קרבות הגבורה של הגדוד, המסופרים כאן לראשונה, מנעו מהסורים לממש את תוכניתם להתקדם אחרי כיבוש נפח מערבה, לגשר בנות יעקב שעל נהר הירדן, וצפונה, להשמדת הכוחות שלחמו תחת פיקודה של חטיבה 7 בעמק הבכא, בצורה שהייתה חורצת את גורל מרכז הרמה וצפונה להיכבש על ידם עוד בסיום היממה הראשונה למלחמה.
7 באוקטובר 1973 היה היום הקשה ביותר במלחמת יום הכיפורים, בו כיבוש רמת הגולן על ידי הסורים נראה כאפשרות מעשית. ובכל זאת, בערבו של היום, בעקבות תבוסת צבאו בקרב על נפח, החליט נשיא סוריה, חאפז אל-אסד, לבקש מברית המועצות שתשיג עבורו הפסקת אש ברמת הגולן.
אבות רבים היו לניצחון הדרמטי של צה"ל בנפח ביום השני למלחמה, אבל החשוב בהם היה גדוד השריון במילואים 266, הכוח הישראלי הראשון שעלה לרמת הגולן אחרי תחילת המלחמה על מנת לתגבר את כוחות הצבא הסדיר שקרסו תחת המתקפה הסורית במרכז הרמה. במשך 12 שעות היווה הגדוד את הכוח הגדול ביותר, ולפרקים היחיד, שבלם את הכוחות הסוריים שאיימו לכבוש את אזור נפח, וזאת כאשר הוא נלחם עם טנקים לא תקינים, עם מעט תחמושת, עם אנשי צוות שרבים מהם לא הכירו זה את זה וללא סיוע אווירי או ארטילרי.
קרבות הגבורה של הגדוד, המסופרים כאן לראשונה, מנעו מהסורים לממש את תוכניתם להתקדם אחרי כיבוש נפח מערבה, לגשר בנות יעקב שעל נהר הירדן, וצפונה, להשמדת הכוחות שלחמו תחת פיקודה של חטיבה 7 בעמק הבכא, בצורה שהייתה חורצת את גורל מרכז הרמה וצפונה להיכבש על ידם עוד בסיום היממה הראשונה למלחמה.
מה קרה לדג המופלא שקנתה אם לילדה הקטן ומה קרה לילד עצמו? מדוע נעלם לפתע סבא רונן המסור כל כך, בלי להשאיר עקבות, ומה עלה בגורלו? מה קרה לקרדיולוג שהגיע לביתו הישן בשכונה בה גר בהיותו ילד כדי לחוות שוב מעט מילדותו. איך פעלו שני חיילים במלחמת יום הכיפורים כשהופיע מסוק גדול בשמי הלילה האפלים של מדבר סיני? אלה הן רק מקצת מן העלילות ב-12 הסיפורים שלפניכם שלרובם סוף מפתיע.
כתיבתו של יורם אורעד מתפרשת על תחומים מגוונים וביניהם מדע, טכנולוגיה ועתידנות. הוא כותב גם סיפורי מדע בדיוני. סיפוריו פורסמו בבמות שונות וביניהם סלונט , פנטסיה 2100, ויקום תרבות. בין הספרים שפרסם אורעד: בכלוב הזמן, אוסף סיפורי מדע בדיוני ומסע אל העולם האחר - רומן מדע בדיוני לילדים. כמו כן פרסם ספרי לימוד לילדים ולנוער בפיזיקה במסגרות שונות, ביניהן משרד החינוך והאוניברסיטה העברית. הוא עסק גם בפיתוח תוכניות לימודים בתחום הפיזיקה, במשרד החינוך, ובסוכנות החלל הישראלית.
מה קרה לדג המופלא שקנתה אם לילדה הקטן ומה קרה לילד עצמו? מדוע נעלם לפתע סבא רונן המסור כל כך, בלי להשאיר עקבות, ומה עלה בגורלו? מה קרה לקרדיולוג שהגיע לביתו הישן בשכונה בה גר בהיותו ילד כדי לחוות שוב מעט מילדותו. איך פעלו שני חיילים במלחמת יום הכיפורים כשהופיע מסוק גדול בשמי הלילה האפלים של מדבר סיני? אלה הן רק מקצת מן העלילות ב-12 הסיפורים שלפניכם שלרובם סוף מפתיע.
כתיבתו של יורם אורעד מתפרשת על תחומים מגוונים וביניהם מדע, טכנולוגיה ועתידנות. הוא כותב גם סיפורי מדע בדיוני. סיפוריו פורסמו בבמות שונות וביניהם סלונט , פנטסיה 2100, ויקום תרבות. בין הספרים שפרסם אורעד: בכלוב הזמן, אוסף סיפורי מדע בדיוני ומסע אל העולם האחר - רומן מדע בדיוני לילדים. כמו כן פרסם ספרי לימוד לילדים ולנוער בפיזיקה במסגרות שונות, ביניהן משרד החינוך והאוניברסיטה העברית. הוא עסק גם בפיתוח תוכניות לימודים בתחום הפיזיקה, במשרד החינוך, ובסוכנות החלל הישראלית.
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית, על גבורת הכוחות אשר בלמו את צבאות מצרים וסוריה ועל המעבר ממגננה למתקפה בשתי החזיתות. בספר זה נבחנת יכולת העמידה של המטכ"ל, של פיקוד הדרום כמערכת ושל לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית הדרום בקרבות ההגנה בין 9 ל־ 14 באוקטובר 1973.
זהו המשך מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, והוא מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום בשלב שלאחר הבלימה הראשונית של הכוחות המצריים, ולאחר כישלונה של מתקפת הנגד ב־ 8 בחודש. המחקר מנתח את השיקולים לגבי אופן הפעולה של צה"ל ומניח את הדילמות שעמדו בפני המטכ"ל והפיקוד - האם לתקוף או להגן; האם להמשיך להילחם או לחתור להפסקת אש. נוסף על כך מפרט המחקר את מהלכי הקרבות בגזרות שלוש האוגדות (252, 143, 162) ובגזרה העצמאית של צפון התעלה.
הספר מציג את הדיונים והשיקולים של הפיקוד העליון (המטכ''ל) ושל פיקוד הדרום, ובמקביל את המהלכים העיקריים של האוגדות והחטיבות בחזית, ואת שיקולי המפקדים ותכנוניהם. בהקשר זה מתוארים המתחים בין המפקדים הבכירים, מה שכונה "מלחמות הגנרלים", ובכלל זאת מינוי רא"ל (במיל') חיים בר־לב למפקד החזית מעל אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש); הדרמות של נפילת המעוזים; נפילתו של אלוף אלברט מנדלר וקרבות היום המכריע, 14 באוקטובר, שבעקבותיו עבר צה"ל לצליחת התעלה.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. מחקרו על המלחמה בחזית הדרום, 7-6 באוקטובר -"בלימה" - יצא לאור בשנת 2023. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ.
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית, על גבורת הכוחות אשר בלמו את צבאות מצרים וסוריה ועל המעבר ממגננה למתקפה בשתי החזיתות. בספר זה נבחנת יכולת העמידה של המטכ"ל, של פיקוד הדרום כמערכת ושל לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית הדרום בקרבות ההגנה בין 9 ל־ 14 באוקטובר 1973.
זהו המשך מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, והוא מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום בשלב שלאחר הבלימה הראשונית של הכוחות המצריים, ולאחר כישלונה של מתקפת הנגד ב־ 8 בחודש. המחקר מנתח את השיקולים לגבי אופן הפעולה של צה"ל ומניח את הדילמות שעמדו בפני המטכ"ל והפיקוד - האם לתקוף או להגן; האם להמשיך להילחם או לחתור להפסקת אש. נוסף על כך מפרט המחקר את מהלכי הקרבות בגזרות שלוש האוגדות (252, 143, 162) ובגזרה העצמאית של צפון התעלה.
הספר מציג את הדיונים והשיקולים של הפיקוד העליון (המטכ''ל) ושל פיקוד הדרום, ובמקביל את המהלכים העיקריים של האוגדות והחטיבות בחזית, ואת שיקולי המפקדים ותכנוניהם. בהקשר זה מתוארים המתחים בין המפקדים הבכירים, מה שכונה "מלחמות הגנרלים", ובכלל זאת מינוי רא"ל (במיל') חיים בר־לב למפקד החזית מעל אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש); הדרמות של נפילת המעוזים; נפילתו של אלוף אלברט מנדלר וקרבות היום המכריע, 14 באוקטובר, שבעקבותיו עבר צה"ל לצליחת התעלה.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. מחקרו על המלחמה בחזית הדרום, 7-6 באוקטובר -"בלימה" - יצא לאור בשנת 2023. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ.
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית שבפריצתה. במהלך המלחמה ליוותה המחלקה להיסטוריה בצה"ל את המתרחש במפקדות הבכירות ותיעדה את הלחימה. לאחר מכן עמל צוות גדול על איסוף החומרים הרבים ועל תחקור המשתתפים. התעודות שנאספו שימשו לעריכת מחקרים במחלקה להיסטוריה, שמהווים את ההיסטוריה הרשמית של צה"ל על המלחמה.
בבלימה מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, נבחנת יכולת העמידה של פיקוד הדרום כמערכת, ויכולתם של לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית לבלום את הכוחות המצריים שצלחו את תעלת סואץ ואת מאמציהם להתקדם אל מעבר לה. הספר מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום ב־6-7 באוקטובר 1973. הוא מצביע על האתגרים והקשיים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות והלוחמים במציאות של "הפתעה אסטרטגית" ובוחן באיזו מידה עמדו התפיסות המבצעיות של המטכ"ל ופיקוד הדרום באתגר הַצליחה והמתקפה המצרית ביממה הראשונה של המלחמה.
הספר נפתח בהצגת התוכניות והתפיסות המבצעיות בפיקוד העליון (המטכ''ל) ובפיקוד הדרום ערב מלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן הוא מנתח בפירוט את ניהול קרב הבלימה ביממה הראשונה של המלחמה בחזית סיני. במוקד המחקר עומדת הרמה המערכתית, הפיקודית, אולם אזוב מתאר ובוחן גם את קשרי הגומלין בין פיקוד הדרום למטכ״ל ובין פיקוד הדרום לאוגדה 252 וליתר היחידות הכפופות לו.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ
רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית שבפריצתה. במהלך המלחמה ליוותה המחלקה להיסטוריה בצה"ל את המתרחש במפקדות הבכירות ותיעדה את הלחימה. לאחר מכן עמל צוות גדול על איסוף החומרים הרבים ועל תחקור המשתתפים. התעודות שנאספו שימשו לעריכת מחקרים במחלקה להיסטוריה, שמהווים את ההיסטוריה הרשמית של צה"ל על המלחמה.
בבלימה מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, נבחנת יכולת העמידה של פיקוד הדרום כמערכת, ויכולתם של לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית לבלום את הכוחות המצריים שצלחו את תעלת סואץ ואת מאמציהם להתקדם אל מעבר לה. הספר מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום ב־6-7 באוקטובר 1973. הוא מצביע על האתגרים והקשיים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות והלוחמים במציאות של "הפתעה אסטרטגית" ובוחן באיזו מידה עמדו התפיסות המבצעיות של המטכ"ל ופיקוד הדרום באתגר הַצליחה והמתקפה המצרית ביממה הראשונה של המלחמה.
הספר נפתח בהצגת התוכניות והתפיסות המבצעיות בפיקוד העליון (המטכ''ל) ובפיקוד הדרום ערב מלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן הוא מנתח בפירוט את ניהול קרב הבלימה ביממה הראשונה של המלחמה בחזית סיני. במוקד המחקר עומדת הרמה המערכתית, הפיקודית, אולם אזוב מתאר ובוחן גם את קשרי הגומלין בין פיקוד הדרום למטכ״ל ובין פיקוד הדרום לאוגדה 252 וליתר היחידות הכפופות לו.
ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ
"בדירה קטנה, ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, יושב ילד אחד עם אנציקלופדיה גרמנית ישנה על ברכיו. הוא לא מבין מילה ממה שכתוב, אבל הוא לא צריך, מנת הדמיון שאיתה נולד מספיקה לגמרי, ותספיק לו כל חייו, כדי להבין ולהשלים את מה שהוא רואה גם בלי מילים".
סיפורו של שלמה ינאי הוא לא סיפור הצלחה טיפוסי, והוא גם לא כתוב ככזה. אין זו ביוגרפיה ליניארית. ינאי וענב בחרו מספר תחנות בחייו. הילדות הקשה בבית היתומים והטרגדיות האישיות שעבר, דרך המלחמות שבהן לחם והמסלול הצבאי שבו הגיע עד דרגת אלוף, כהונתו כמנכ"ל במכתשים אגן ובחברת טבע שאותה הוביל לשיאים חדשים – ומספרים אותן ביד מיומנת, מהוקצעת, מפתיעה ובסגנון כנה וישיר.
הם יודעים איך לספר את הסיפורים הדרמטיים ביותר, שחלקם עיצבו את האתוס הישראלי, באופן מדויק ומפלח, ולקחת את הקורא אל מאחורי הקלעים - לתובנות חשובות על צה"ל, על ניהול מערכות גדולות, על פניה השונות והחמקמקות של מדינת ישראל, ועל הדרך שבה היא חייבת לבחור אם חפצי חיים אנחנו.
מתוך הרגעים האישיים ביותר, ודרך נקודת מבט מפוכחת ומאירת עיניים, נפרסת החוויה האנושית של בני דורו, הדור שלחם במלחמת יום כיפור.
שלמה ינאי נולד ב-1952 בחולון. שירת בצה"ל והגיע לתפקידי אלוף פיקוד הדרום וראש אג"ת. כיהן בתפקידי מפתח בתעשייה הישראלית כמנכ"ל מכתשים אגן וכמנכ"ל טבע. מכהן כיום כדירקטור וכיושב ראש בחברות ציבוריות ופרטיות בארץ ובחו"ל ופעיל כיושב ראש בהתנדבות בתחום החברתי. מתגורר במושב רמת רזיאל, נשוי לאהובה ואב לשלושה ילדים.
ענב שור-דיעי גדלה בקיבוץ עין גב, מטפלת באמנות, מנחת סדנאות כתיבה, פרסמה ב-2014 את הרומן "טיול שנתי", גרה בתל אביב, נשואה ואם לשניים.
"בדירה קטנה, ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, יושב ילד אחד עם אנציקלופדיה גרמנית ישנה על ברכיו. הוא לא מבין מילה ממה שכתוב, אבל הוא לא צריך, מנת הדמיון שאיתה נולד מספיקה לגמרי, ותספיק לו כל חייו, כדי להבין ולהשלים את מה שהוא רואה גם בלי מילים".
סיפורו של שלמה ינאי הוא לא סיפור הצלחה טיפוסי, והוא גם לא כתוב ככזה. אין זו ביוגרפיה ליניארית. ינאי וענב בחרו מספר תחנות בחייו. הילדות הקשה בבית היתומים והטרגדיות האישיות שעבר, דרך המלחמות שבהן לחם והמסלול הצבאי שבו הגיע עד דרגת אלוף, כהונתו כמנכ"ל במכתשים אגן ובחברת טבע שאותה הוביל לשיאים חדשים – ומספרים אותן ביד מיומנת, מהוקצעת, מפתיעה ובסגנון כנה וישיר.
הם יודעים איך לספר את הסיפורים הדרמטיים ביותר, שחלקם עיצבו את האתוס הישראלי, באופן מדויק ומפלח, ולקחת את הקורא אל מאחורי הקלעים - לתובנות חשובות על צה"ל, על ניהול מערכות גדולות, על פניה השונות והחמקמקות של מדינת ישראל, ועל הדרך שבה היא חייבת לבחור אם חפצי חיים אנחנו.
מתוך הרגעים האישיים ביותר, ודרך נקודת מבט מפוכחת ומאירת עיניים, נפרסת החוויה האנושית של בני דורו, הדור שלחם במלחמת יום כיפור.
שלמה ינאי נולד ב-1952 בחולון. שירת בצה"ל והגיע לתפקידי אלוף פיקוד הדרום וראש אג"ת. כיהן בתפקידי מפתח בתעשייה הישראלית כמנכ"ל מכתשים אגן וכמנכ"ל טבע. מכהן כיום כדירקטור וכיושב ראש בחברות ציבוריות ופרטיות בארץ ובחו"ל ופעיל כיושב ראש בהתנדבות בתחום החברתי. מתגורר במושב רמת רזיאל, נשוי לאהובה ואב לשלושה ילדים.
ענב שור-דיעי גדלה בקיבוץ עין גב, מטפלת באמנות, מנחת סדנאות כתיבה, פרסמה ב-2014 את הרומן "טיול שנתי", גרה בתל אביב, נשואה ואם לשניים.
בחמישה באוקטובר 1973, כשאלוף פיקוד הדרום שמואל (גונן) גורודיש בילה בחיפה ולא חלם על מלחמה, הגיע לגדות תעלת סואץ מש"ק המודיעין דודו כנען, הסתכל על חבריו החדשים למעוז, וידע שהוא מתבונן בחבורת נידונים למוות. מפקדיו אסרו עליו להזהיר אותם מפני המלחמה שתפרוץ מחר בתשעה באוקטובר, כשאריאל שרון הרגיע את גורודיש והבטיח שלא יתקוף את המצרים, הוא לא גילה לו שחייליו כבר דורסים אותם עם שרשראות הטנקים אחרי שהתחמושת שלהם אזלה.
ב-16 באוקטובר, כשמפקדיו של יצחק מרדכי שלחו אותו לחווה הסינית לחסל "כמה ציידי טנקים, הם לא גילו לו שלילה קודם לכן איבד שם מג"ד אחר את רוב לוחמיו במארב מצרי עצום. אחרי המלחמה, כשהשבויים חזרו ממצרים ושר הביטחון משה דיין עט עליהם כדי ללחוץ את ידם, הם לא יכלו לדעת שהסיוט שלהם לא נגמר, רק מתחיל.
הרבה דברים הוסתרו מהחיילים במלחמת יום-כיפור. הרבה דברים מסתירים מהציבור עד היום. כבר שלושים שנה גונזים צה"ל ומערכת הביטחון שורה ארוכה של הקלטות, מסמכים ומחקרים, הקשורים במלחמה. יש מי שחושב עד היום שהציבור לא צריך לדעת מה בדיוק קרה שם, באותם 18 ימים נוראים באוקטובר 1973. אבל רבים מחיילי המלחמה ההיא, מבכירי הגנרלים ועד אחרוני הטוראים, שאיבדו בקרבות הקשים את אמונם העיוור במערכת הצבאית, שמרו אצלם בעליות הגג, במרתפים ובכספות - הקלטות, תמלילים, יומני מבצעים, תמונות, רשימות אישיות.
רונן ברגמן וגיל מלצר הלכו בעקבות הארכיונים המחתרתיים והממלכתיים האלה. מההקלטות שהורה גורודיש לבצע בחמ"ל שלו בעיצומה של המלחמה ועד למחקרים הגנוזים של מחלקת היסטוריה בצה"ל. מהשחזורים מכמירי הלב שערכו שבויי צה"ל בשובם ארצה ועד לעדויות המביכות של הגנרלים בפני ועדות החקירה. החומר שחשפו מאפשר לראשונה לשחזר בדייקנות, דקה אחר דקה, את המלחמה לחיים ולמוות שהתנהלה בשטח, ואת מלחמות האגו שהתנהלו בבור בקריה ובחזית הדרום במלחמת יום-כיפור.
בחמישה באוקטובר 1973, כשאלוף פיקוד הדרום שמואל (גונן) גורודיש בילה בחיפה ולא חלם על מלחמה, הגיע לגדות תעלת סואץ מש"ק המודיעין דודו כנען, הסתכל על חבריו החדשים למעוז, וידע שהוא מתבונן בחבורת נידונים למוות. מפקדיו אסרו עליו להזהיר אותם מפני המלחמה שתפרוץ מחר בתשעה באוקטובר, כשאריאל שרון הרגיע את גורודיש והבטיח שלא יתקוף את המצרים, הוא לא גילה לו שחייליו כבר דורסים אותם עם שרשראות הטנקים אחרי שהתחמושת שלהם אזלה.
ב-16 באוקטובר, כשמפקדיו של יצחק מרדכי שלחו אותו לחווה הסינית לחסל "כמה ציידי טנקים, הם לא גילו לו שלילה קודם לכן איבד שם מג"ד אחר את רוב לוחמיו במארב מצרי עצום. אחרי המלחמה, כשהשבויים חזרו ממצרים ושר הביטחון משה דיין עט עליהם כדי ללחוץ את ידם, הם לא יכלו לדעת שהסיוט שלהם לא נגמר, רק מתחיל.
הרבה דברים הוסתרו מהחיילים במלחמת יום-כיפור. הרבה דברים מסתירים מהציבור עד היום. כבר שלושים שנה גונזים צה"ל ומערכת הביטחון שורה ארוכה של הקלטות, מסמכים ומחקרים, הקשורים במלחמה. יש מי שחושב עד היום שהציבור לא צריך לדעת מה בדיוק קרה שם, באותם 18 ימים נוראים באוקטובר 1973. אבל רבים מחיילי המלחמה ההיא, מבכירי הגנרלים ועד אחרוני הטוראים, שאיבדו בקרבות הקשים את אמונם העיוור במערכת הצבאית, שמרו אצלם בעליות הגג, במרתפים ובכספות - הקלטות, תמלילים, יומני מבצעים, תמונות, רשימות אישיות.
רונן ברגמן וגיל מלצר הלכו בעקבות הארכיונים המחתרתיים והממלכתיים האלה. מההקלטות שהורה גורודיש לבצע בחמ"ל שלו בעיצומה של המלחמה ועד למחקרים הגנוזים של מחלקת היסטוריה בצה"ל. מהשחזורים מכמירי הלב שערכו שבויי צה"ל בשובם ארצה ועד לעדויות המביכות של הגנרלים בפני ועדות החקירה. החומר שחשפו מאפשר לראשונה לשחזר בדייקנות, דקה אחר דקה, את המלחמה לחיים ולמוות שהתנהלה בשטח, ואת מלחמות האגו שהתנהלו בבור בקריה ובחזית הדרום במלחמת יום-כיפור.
העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
"מאז אותו יום כיפור התשל"ד, שבו איימו על עמי בהרמת ברזל ובהצתת אש, מתאווה אני להרים קולי ומר רוחי... למען תשמעו ותדעו – אתה הקרוב אלי ואתם הרחוקים, אויבים מכים או עדים אדישים מכל קצווי תבל".
הרב אברהם חזן היה שקוע בתפילה כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. כמו רבים אחרים הוא חווה את המלחמה הזו כאיום קיומי שעלול חלילה להוריד לטמיון את כל הישגי העם היהודי. חוויה מטלטלת זו גרמה לו לכתוב עליה ולשתף אותה – פנימה והחוצה – ומעל הכול לנסות להבין את הדיסוננס בין קדושת היום למלחמה הנוראה בפרספקטיבה היסטורית.
מלחמה ותפילה הוא ספר הגותי יוצא דופן, פרי ניסיון מפעים זה, שבו המחבר מנסה ליצוק משמעות לקורות המלחמה ולבדידותה של ישראל בראי המקורות, ובמיוחד לאור סיפורי האבות בספר בראשית. הוא חוקר את טיב מערכת היחסים שבין הצמד יצחק וישמעאל כאבטיפוס להבנת יחסי ישראל והאסלאם לפי המסורת. הספר כתוב באופן ייחודי כמעין יומן אישי בעל איכויות של ספרות ושירה, אך גם כטקסט עיוני העוסק בסוגיות יסוד במחשבת היהדות ובקריאה היסטוריוסופית-מקראית של האירועים.
מלחמה ותפילה נכתב בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, לפני כ-50 שנה, אך לאחר פרוץ "מלחמת שמחת תורה" ("חרבות ברזל") ב-7 באוקטובר 2023, הוא נעשה אקטואלי יותר מאי-פעם. הספר נוגע בחומרים הנפיצים של הסכסוך ישראלי-ערבי שלא הפסיק לדמם, ומבעד לאירועים הקשים הוא חושף את אורות ההבטחה והתקווה לעתידה של ישראל ולעתיד האדם.
הרב אברהם חזן נולד ב-1920 (תר"פ) באלג'יריה. שימש כרב בצבא צרפת במרוקו, הקים בשטרסבורג את הקהילה הספרדית והנהיג אותה עד עלייתו לאחר מלחמת ששת הימים. שימש בישראל כרב ראשי למשטרה ולבתי הסוהר והקים את "קרן התשובה" לשיקום אסירים ברוח היהדות. אישיותו רבת הגוונים ינקה מעולם חכמי צפון אפריקה וחבקה השכלה מערבית ופילוסופית רחבה. היה חבר קרוב לרב יהודה אשכנזי (מניטו), לפרופ' אנדרה נהר, לפרופ' אליין אמדו לוי ולנסי ועוד. נפטר ב-2003 (התשס"ג) ונטמן בירושלים.
"ספר זה תופס אירוע בזמן בלתי ניתן למדידה, יש בו דיאלוג אינטימי של הסופר עם נשמתו ואיתך הקורא. שמע, יהודי, זהו רב המדבר אליך מירושלים" (הפילוסוף היהודי צרפתי אנדרה נהר)
"מאז אותו יום כיפור התשל"ד, שבו איימו על עמי בהרמת ברזל ובהצתת אש, מתאווה אני להרים קולי ומר רוחי... למען תשמעו ותדעו – אתה הקרוב אלי ואתם הרחוקים, אויבים מכים או עדים אדישים מכל קצווי תבל".
הרב אברהם חזן היה שקוע בתפילה כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. כמו רבים אחרים הוא חווה את המלחמה הזו כאיום קיומי שעלול חלילה להוריד לטמיון את כל הישגי העם היהודי. חוויה מטלטלת זו גרמה לו לכתוב עליה ולשתף אותה – פנימה והחוצה – ומעל הכול לנסות להבין את הדיסוננס בין קדושת היום למלחמה הנוראה בפרספקטיבה היסטורית.
מלחמה ותפילה הוא ספר הגותי יוצא דופן, פרי ניסיון מפעים זה, שבו המחבר מנסה ליצוק משמעות לקורות המלחמה ולבדידותה של ישראל בראי המקורות, ובמיוחד לאור סיפורי האבות בספר בראשית. הוא חוקר את טיב מערכת היחסים שבין הצמד יצחק וישמעאל כאבטיפוס להבנת יחסי ישראל והאסלאם לפי המסורת. הספר כתוב באופן ייחודי כמעין יומן אישי בעל איכויות של ספרות ושירה, אך גם כטקסט עיוני העוסק בסוגיות יסוד במחשבת היהדות ובקריאה היסטוריוסופית-מקראית של האירועים.
מלחמה ותפילה נכתב בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, לפני כ-50 שנה, אך לאחר פרוץ "מלחמת שמחת תורה" ("חרבות ברזל") ב-7 באוקטובר 2023, הוא נעשה אקטואלי יותר מאי-פעם. הספר נוגע בחומרים הנפיצים של הסכסוך ישראלי-ערבי שלא הפסיק לדמם, ומבעד לאירועים הקשים הוא חושף את אורות ההבטחה והתקווה לעתידה של ישראל ולעתיד האדם.
הרב אברהם חזן נולד ב-1920 (תר"פ) באלג'יריה. שימש כרב בצבא צרפת במרוקו, הקים בשטרסבורג את הקהילה הספרדית והנהיג אותה עד עלייתו לאחר מלחמת ששת הימים. שימש בישראל כרב ראשי למשטרה ולבתי הסוהר והקים את "קרן התשובה" לשיקום אסירים ברוח היהדות. אישיותו רבת הגוונים ינקה מעולם חכמי צפון אפריקה וחבקה השכלה מערבית ופילוסופית רחבה. היה חבר קרוב לרב יהודה אשכנזי (מניטו), לפרופ' אנדרה נהר, לפרופ' אליין אמדו לוי ולנסי ועוד. נפטר ב-2003 (התשס"ג) ונטמן בירושלים.
"ספר זה תופס אירוע בזמן בלתי ניתן למדידה, יש בו דיאלוג אינטימי של הסופר עם נשמתו ואיתך הקורא. שמע, יהודי, זהו רב המדבר אליך מירושלים" (הפילוסוף היהודי צרפתי אנדרה נהר)
צחי, נער בן 17 מעיירת עולים בדרום הארץ, בורח מאביו – האלכוהוליסט האלים, ואימו הכנועה שעובדת במשק בית כדי לפרנס את ההתמכרויות של אביו. הוא מגיע לטבריה עם מטרה אחת: לשנות את חייו. שום דבר לא מכין אותו לעתיד לבוא.
רוני, מושבניקית ממשפחה מבוססת שגרה בסמוך לכנרת, חולמת להיות שחיינית מצטיינת. חרף התנגדות אימה היא משקיעה את כל מרצה בהגשמת החלום.
צחי ורוני נפגשים בסיבות לא שגרתיות, וצחי מבין שהיא כל מה שהוא קיווה להשיג בחייו החדשים, אך בשל המקומות שמהם הגיעו היא תמיד תהיה מחוץ להישג ידו. רוני מצידה נמשכת לבחור המחוספס שמעורר בה רגשות שלא הכירה, אך הבחירה בו מהווה עוד מלחמה באימה.
למרות כל המכשולים השניים מחליטים להתייצב מול העולם, ולנצח את הקשיים. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. הגורל מתערב, ויש לו עוזרים. שקר גדול מתגלה וטורף את הקלפים.
על רקע מלחמת יום כיפור מובא סיפור אהבה גדול מהחיים שמוכיח שהעבר מעצב אותנו, אך העתיד בידינו.
תאנה וסברס הוא ספרה הרביעי של תמר אורנשטיין. קדמו לו ׳סודה של אנקה׳ ו׳אל תספרו לה דבר׳, שתורגמו לאנגלית ונמכרים באמזון, ו׳לו הייתי יודעת׳, שיצא לאור ב-2022.
צחי, נער בן 17 מעיירת עולים בדרום הארץ, בורח מאביו – האלכוהוליסט האלים, ואימו הכנועה שעובדת במשק בית כדי לפרנס את ההתמכרויות של אביו. הוא מגיע לטבריה עם מטרה אחת: לשנות את חייו. שום דבר לא מכין אותו לעתיד לבוא.
רוני, מושבניקית ממשפחה מבוססת שגרה בסמוך לכנרת, חולמת להיות שחיינית מצטיינת. חרף התנגדות אימה היא משקיעה את כל מרצה בהגשמת החלום.
צחי ורוני נפגשים בסיבות לא שגרתיות, וצחי מבין שהיא כל מה שהוא קיווה להשיג בחייו החדשים, אך בשל המקומות שמהם הגיעו היא תמיד תהיה מחוץ להישג ידו. רוני מצידה נמשכת לבחור המחוספס שמעורר בה רגשות שלא הכירה, אך הבחירה בו מהווה עוד מלחמה באימה.
למרות כל המכשולים השניים מחליטים להתייצב מול העולם, ולנצח את הקשיים. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. הגורל מתערב, ויש לו עוזרים. שקר גדול מתגלה וטורף את הקלפים.
על רקע מלחמת יום כיפור מובא סיפור אהבה גדול מהחיים שמוכיח שהעבר מעצב אותנו, אך העתיד בידינו.
תאנה וסברס הוא ספרה הרביעי של תמר אורנשטיין. קדמו לו ׳סודה של אנקה׳ ו׳אל תספרו לה דבר׳, שתורגמו לאנגלית ונמכרים באמזון, ו׳לו הייתי יודעת׳, שיצא לאור ב-2022.
הספר מוכרחים להמשיך לנגן – חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים מתאר את פעילות חיל האוויר על כל מערכיו – האוויריים והקרקעיים כאחד – במלחמה זו. הספר מתבסס בעיקר על מקורות ראשוניים ומבקש לענות על שאלות כבדות משקל, שעד עתה טרם קיבלו תשובות הולמות, וביניהן: כיצד השפיעה על המערכה החלטת הדרג המדיני שלא לפתוח בתקיפה אווירית מקדימה? באיזו מידה השפיעו ההחלטות שקיבל מפקד חיל האוויר עם פרוץ המלחמה ובמהלכה על פעילות החיל בהמשכה? מה היה חלקו של החיל בסיוע לכוחות היבשה? מה הייתה תרומת מערך הנ"מ של חיל האוויר? באיזו מידה יצר מערך התחזוקה של חיל האוויר אורך נשימה הולם למערך המוטס? מה היה חלקם של מטוסי התובלה, המסוקים ומטוסי הקישור והסיור במערכה היבשתית והאווירית? מה הייתה השפעתה של הרכבת האווירית האמריקאית על מהלך המלחמה?
המחבר מגיע למסקנות ולתובנות חדשות ומעניינות וחושף פרשיות עלומות המתפרסמות כאן לראשונה. הוא מעלה על נס את גבורתם של אנשי צוותי האוויר והקרקע במהלך המלחמה ואת החללים שחירפו נפשם בהגנה על מדינת ישראל.
הספר מוכרחים להמשיך לנגן – חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים מתאר את פעילות חיל האוויר על כל מערכיו – האוויריים והקרקעיים כאחד – במלחמה זו. הספר מתבסס בעיקר על מקורות ראשוניים ומבקש לענות על שאלות כבדות משקל, שעד עתה טרם קיבלו תשובות הולמות, וביניהן: כיצד השפיעה על המערכה החלטת הדרג המדיני שלא לפתוח בתקיפה אווירית מקדימה? באיזו מידה השפיעו ההחלטות שקיבל מפקד חיל האוויר עם פרוץ המלחמה ובמהלכה על פעילות החיל בהמשכה? מה היה חלקו של החיל בסיוע לכוחות היבשה? מה הייתה תרומת מערך הנ"מ של חיל האוויר? באיזו מידה יצר מערך התחזוקה של חיל האוויר אורך נשימה הולם למערך המוטס? מה היה חלקם של מטוסי התובלה, המסוקים ומטוסי הקישור והסיור במערכה היבשתית והאווירית? מה הייתה השפעתה של הרכבת האווירית האמריקאית על מהלך המלחמה?
המחבר מגיע למסקנות ולתובנות חדשות ומעניינות וחושף פרשיות עלומות המתפרסמות כאן לראשונה. הוא מעלה על נס את גבורתם של אנשי צוותי האוויר והקרקע במהלך המלחמה ואת החללים שחירפו נפשם בהגנה על מדינת ישראל.
"בבוקר 8 באוקטובר 1973 ניתנה פקודה לפלוגה שפיקדתי עליה לחצות את תעלת סואץ. לאחר שעתיים של לחימה, רוב הטנקים של הגדוד בערו. הטנק שלי ספג פגיעה ישירה ונעצר. הצלחתי לקפוץ ממנו, ומצאתי את עצמי בקרב פנים אל פנים מול עשרות חיילים מצרִים. אני לא מאמין בניסים, ועד היום אין לי הסבר איך נשארתי בחיים, יחיד מכל הצוות שלי. 'מתקפת הנגד של 8 באוקטובר', הידועה גם כ'מתקפת הנפל', היא קו השבר בחיי. הפצע שנותר בי מאז, לא נרפא מעולם".
חמישים שנה עברו עד שהצליח גיורא מורג להתגבר על הכאב ולהעלות על הכתב את סיפורי החיים והשברים שעיצבו את חייו ואת חיי משפחתו. הספר קו שבר עובר מסיפורו של אביו בקיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות, פינוי הילדים ב"מבצע תינוק" ונפילת המגינים בשבי המצרי, דרך השבר שלו כקצין במלחמת יום הכיפורים ושל בנו במלחמת לבנון, העבודה לצידם של ראש העיר ירושלים טדי קולק ושר האוצר פנחס ספיר, ועד לתפקידים הבכירים שמילא במערכת הבנקאית בארץ ובחו"ל.
"זה סיפור מרגש על התמודדות אישית, הגורם לקורא להרהר מנַּין באנו, ובעיקר לאן מועדות פנינו."
- תא"ל (מיל') פרופ' ערן דולב
"סיפורו של מורג הוא סיפורה של מדינת ישראל. הוא כותב עדות חשובה, כנה ומרתקת, מסעירה וסוחפת."
- פרופ' ארנון צוקרמן
"כל מי שהשתתף במלחמה נושא על גבו תרמיל. כמעט לא ניתן להסירו. אפשר וכתיבת ספר מסייעת בכך, או לפחות מקילה על כובד המשקל."
- תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי, זוכה עיטור העוז
"בבוקר 8 באוקטובר 1973 ניתנה פקודה לפלוגה שפיקדתי עליה לחצות את תעלת סואץ. לאחר שעתיים של לחימה, רוב הטנקים של הגדוד בערו. הטנק שלי ספג פגיעה ישירה ונעצר. הצלחתי לקפוץ ממנו, ומצאתי את עצמי בקרב פנים אל פנים מול עשרות חיילים מצרִים. אני לא מאמין בניסים, ועד היום אין לי הסבר איך נשארתי בחיים, יחיד מכל הצוות שלי. 'מתקפת הנגד של 8 באוקטובר', הידועה גם כ'מתקפת הנפל', היא קו השבר בחיי. הפצע שנותר בי מאז, לא נרפא מעולם".
חמישים שנה עברו עד שהצליח גיורא מורג להתגבר על הכאב ולהעלות על הכתב את סיפורי החיים והשברים שעיצבו את חייו ואת חיי משפחתו. הספר קו שבר עובר מסיפורו של אביו בקיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות, פינוי הילדים ב"מבצע תינוק" ונפילת המגינים בשבי המצרי, דרך השבר שלו כקצין במלחמת יום הכיפורים ושל בנו במלחמת לבנון, העבודה לצידם של ראש העיר ירושלים טדי קולק ושר האוצר פנחס ספיר, ועד לתפקידים הבכירים שמילא במערכת הבנקאית בארץ ובחו"ל.
"זה סיפור מרגש על התמודדות אישית, הגורם לקורא להרהר מנַּין באנו, ובעיקר לאן מועדות פנינו."
- תא"ל (מיל') פרופ' ערן דולב
"סיפורו של מורג הוא סיפורה של מדינת ישראל. הוא כותב עדות חשובה, כנה ומרתקת, מסעירה וסוחפת."
- פרופ' ארנון צוקרמן
"כל מי שהשתתף במלחמה נושא על גבו תרמיל. כמעט לא ניתן להסירו. אפשר וכתיבת ספר מסייעת בכך, או לפחות מקילה על כובד המשקל."
- תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי, זוכה עיטור העוז
"מה הן התמונות האלה?" שאלה אותי סומה, אשתו של קולונל תאודי סאלם המצרי, חברי לספסל הלימודים בקורס המטה של ה־RAF. "הפלת מטוסי אויב," הסברתי.
"מאיזו מלחמה?" המשיכה ושאלה. "מלחמת 1973," השבתי. "של איזו מדינה המטוסים שאתה מפיל?" המשיכה. "הם מצריים," אמרתי, חש באגלי זיעה קרה גולשים מאחורי אוזניי. "ומאיזה תאריך?" לא ויתרה. "24 באוקטובר." אגלי הזיעה הפכו למפלים בדרכם לצווארי. "ואילו סוגי מטוסים אלה?" ירתה סומה את השאלה האולטימטיבית... "מיג 21," השתנקתי.
"אחי הטייס הופל ונהרג באותו יום כשהטיס סוחוי 7," השמיעה באיפוק תמים.
המחבר מכניס את הקורא עימו אל תוך הקוקפיט, ומנגיש אירועים אוויריים עוצרי נשימה, גם למי שלא החזיק בידיו סטיק מעולם. הוא חושף בפני הקורא את התנהלותו במצבי קיצון, את אישיותו, פחדיו, מחשבותיו ופעולותיו שלרוב נדרשות להיות מהירות כברק. בין דפי הספר נגלית לקורא צורת חשיבה יוצאת דופן כרקע להחלטותיו, קטנות כגדולות, גם אם לא אחת היה עליו לבחור בדרך לא מוכרת, שונה, לא שגרתית, שעמדה בניגוד מוחלט למקובל.
ישראל בהרב, אדם רב־גוני ויצירתי, חבר באנסמבל שירה ובהרכבי זמר נוספים, מנגן במספר כלי נגינה, יזם הייטק, חבר הנהלת עמותת חיל האוויר, מרצה לקהלים שונים, מייעץ בהתנדבות לגופי ציבור שונים, טייס קרב ומפקד. סיים את שירותו בחיל האוויר בדרגת תת־אלוף. במלחמת יום הכיפורים נפצע בתאונה קשה, אך חזר לטוס ופיקד על הטייסת לאחר נפילת מפקדה, סא"ל אבי לניר. על הצטיינותו בתנאים קשים במיוחד, כושר מנהיגותו ודבקותו במשימה, הוענק לו עיטור המופת. ישראל הפיל שנים־עשר מטוסי אויב, כולם מיג 21, יותר מכל טייס אחר בעולם.
"מה הן התמונות האלה?" שאלה אותי סומה, אשתו של קולונל תאודי סאלם המצרי, חברי לספסל הלימודים בקורס המטה של ה־RAF. "הפלת מטוסי אויב," הסברתי.
"מאיזו מלחמה?" המשיכה ושאלה. "מלחמת 1973," השבתי. "של איזו מדינה המטוסים שאתה מפיל?" המשיכה. "הם מצריים," אמרתי, חש באגלי זיעה קרה גולשים מאחורי אוזניי. "ומאיזה תאריך?" לא ויתרה. "24 באוקטובר." אגלי הזיעה הפכו למפלים בדרכם לצווארי. "ואילו סוגי מטוסים אלה?" ירתה סומה את השאלה האולטימטיבית... "מיג 21," השתנקתי.
"אחי הטייס הופל ונהרג באותו יום כשהטיס סוחוי 7," השמיעה באיפוק תמים.
המחבר מכניס את הקורא עימו אל תוך הקוקפיט, ומנגיש אירועים אוויריים עוצרי נשימה, גם למי שלא החזיק בידיו סטיק מעולם. הוא חושף בפני הקורא את התנהלותו במצבי קיצון, את אישיותו, פחדיו, מחשבותיו ופעולותיו שלרוב נדרשות להיות מהירות כברק. בין דפי הספר נגלית לקורא צורת חשיבה יוצאת דופן כרקע להחלטותיו, קטנות כגדולות, גם אם לא אחת היה עליו לבחור בדרך לא מוכרת, שונה, לא שגרתית, שעמדה בניגוד מוחלט למקובל.
ישראל בהרב, אדם רב־גוני ויצירתי, חבר באנסמבל שירה ובהרכבי זמר נוספים, מנגן במספר כלי נגינה, יזם הייטק, חבר הנהלת עמותת חיל האוויר, מרצה לקהלים שונים, מייעץ בהתנדבות לגופי ציבור שונים, טייס קרב ומפקד. סיים את שירותו בחיל האוויר בדרגת תת־אלוף. במלחמת יום הכיפורים נפצע בתאונה קשה, אך חזר לטוס ופיקד על הטייסת לאחר נפילת מפקדה, סא"ל אבי לניר. על הצטיינותו בתנאים קשים במיוחד, כושר מנהיגותו ודבקותו במשימה, הוענק לו עיטור המופת. ישראל הפיל שנים־עשר מטוסי אויב, כולם מיג 21, יותר מכל טייס אחר בעולם.
ב-18 באוקטובר 1973 היה יורם עשת-אלקלעי שרוע על הקרקע במצרים. חור גדול פעור בראשו מפגיעת פגז ומוחו חשוף. לרופא שהתעקש לטפל בו אמרו, עזוב אותו, עדיף שתשמור את האינפוזיות לפצועים שעוד אפשר להציל. כשהתעורר בבית החולים היו גופו ונפשו שבורים. צדו השמאלי משותק, עיניו לא רואות, תודעתו מבולבלת. אדם הולך הביתה, הוא סיפור החלמתו כנגד כל הסיכויים, בזכות כוח רצון ואהבת חיים שאין להם גבול. בלשון פיוטית ומדויקת עשת מתאר את מוראות המלחמה ואת הרגעים האיומים שהובילו לפציעתו. הוא מספר על הצעד הראשון שאחרי הפציעה, על המילה הראשונה שהצליח לקרוא ועל היום שבו גילה שלעולם לא יחזור להיות האיש שהיה. בכנות מפעימה ובכישרון ההופכים את התיעוד הביוגרפי לספרות של ממש, הוא מתאר את המאבק היומיומי ועל-אנושי לעשות סדר בזיכרונותיו המסויטים ולהקנות משמעות לחייו. יורם עשת-אלקלעי, יליד 1950, הוא דוקטור לגיאולוגיה ופרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה, ועוסק בחקר טכנולוגיות למידה. הוא מתגורר בירושלים, נשוי אב לשני בנים וסב לשני נכדים. כל מי שראה אי פעם באופק נקודה בלתי מושגת ואמר לעצמו, לעולם לא אצליח להגיע לשם - ובכל זאת שלח רגל אחת לפנים והתחיל ללכת - לא יוכל שלא להתאהב ביורם עשת ובסיפורו שלא ייאמן.
ב-18 באוקטובר 1973 היה יורם עשת-אלקלעי שרוע על הקרקע במצרים. חור גדול פעור בראשו מפגיעת פגז ומוחו חשוף. לרופא שהתעקש לטפל בו אמרו, עזוב אותו, עדיף שתשמור את האינפוזיות לפצועים שעוד אפשר להציל. כשהתעורר בבית החולים היו גופו ונפשו שבורים. צדו השמאלי משותק, עיניו לא רואות, תודעתו מבולבלת. אדם הולך הביתה, הוא סיפור החלמתו כנגד כל הסיכויים, בזכות כוח רצון ואהבת חיים שאין להם גבול. בלשון פיוטית ומדויקת עשת מתאר את מוראות המלחמה ואת הרגעים האיומים שהובילו לפציעתו. הוא מספר על הצעד הראשון שאחרי הפציעה, על המילה הראשונה שהצליח לקרוא ועל היום שבו גילה שלעולם לא יחזור להיות האיש שהיה. בכנות מפעימה ובכישרון ההופכים את התיעוד הביוגרפי לספרות של ממש, הוא מתאר את המאבק היומיומי ועל-אנושי לעשות סדר בזיכרונותיו המסויטים ולהקנות משמעות לחייו. יורם עשת-אלקלעי, יליד 1950, הוא דוקטור לגיאולוגיה ופרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה, ועוסק בחקר טכנולוגיות למידה. הוא מתגורר בירושלים, נשוי אב לשני בנים וסב לשני נכדים. כל מי שראה אי פעם באופק נקודה בלתי מושגת ואמר לעצמו, לעולם לא אצליח להגיע לשם - ובכל זאת שלח רגל אחת לפנים והתחיל ללכת - לא יוכל שלא להתאהב ביורם עשת ובסיפורו שלא ייאמן.
פלוגה ב', מחורמ"שת מכף רגל ועד ראש, עוברת מהזחל"מים הישנים לזלדות החדשות. רב"ט ממושי וצביקה חברו - שניהם בני מחזור נובמבר 70, צוות 2, מחלקה 1 - הם הוותיקים ביותר במחלקה.
השירות הצבאי עובר עליהם בינתיים באימונים מפרכים ובסיורים ארוכים בשטח, עם הווי של חיילים במאהל מלא אבק, עם סיפורים מהבית לאחר החופשות המעטות, ובעיקר - בספירה לאחור.
צביקה חולם להיות סופר. בכל רגע פנוי הוא ממלא מחברות צה"ליות בסיפורים פרי עטו, מקווה להגיע לשחרור עם כתב יד ראשוני שיוכל להשלים באזרחות. חברו הטוב, ממושי, קורא את הסיפורים וצוחק. כך הוא מעביר את הזמן בין קריעות הבוקר ובין קריעות הצהריים והלילה. בחופשות האקראיות שלו הוא קורא סיפורים נבחרים לדינה חברתו. בניגוד לצביקה, לממושי כמעט שאין חלומות, וגם אין לו שמץ של מושג מה יעשה אחרי השחרור. כל שאיפתו היא לסיים את השירות המאובק וחסר התוחלת. המחברות של צביקה עוזרות לו להישאר שפוי.
ממושי מעביר חרמ"שניק חדש במסלול חניכה קשה מבית מדרשו. הצעיר, מופנם וממעט בדיבור, נקרא בפי כול "החדש" עד שיימצא עבורו שם, כי בלי שם אתה "סתם אחד", כזה שאינו רצוי בסביבת הוותק. בסוף התהליך הוא זוכה לשם - "שכטר אבו תרמיל" - שאותו קיבל ביושר ובעמל רב. עתה יוכל סוף-סוף להיות חבר שווה זכויות בצוות הוותיק.
השגרה המשעממת נקטעת בשישה באוקטובר 1973. החיים מתהפכים בבת-אחת בלי כל הכנה מוקדמת. מי היה מאמין שממושי, צביקה ומחברותיו ושאר חבריהם ימצאו את עצמם במצב הזוי ומסויט...
בדרך לא שגרתית מתאר המחבר, רמי שמש מאירי, קטעי חיים קצרים של צעירים ישראלים רגע לפני המלחמה המטלטלת ואחריה.
הדברים מסופרים מתוך השטח ומתוך הנפש, ויוצרים תמונה אמינה ואותנטית של האירועים והשלכותיהם.
פלוגה ב', מחורמ"שת מכף רגל ועד ראש, עוברת מהזחל"מים הישנים לזלדות החדשות. רב"ט ממושי וצביקה חברו - שניהם בני מחזור נובמבר 70, צוות 2, מחלקה 1 - הם הוותיקים ביותר במחלקה.
השירות הצבאי עובר עליהם בינתיים באימונים מפרכים ובסיורים ארוכים בשטח, עם הווי של חיילים במאהל מלא אבק, עם סיפורים מהבית לאחר החופשות המעטות, ובעיקר - בספירה לאחור.
צביקה חולם להיות סופר. בכל רגע פנוי הוא ממלא מחברות צה"ליות בסיפורים פרי עטו, מקווה להגיע לשחרור עם כתב יד ראשוני שיוכל להשלים באזרחות. חברו הטוב, ממושי, קורא את הסיפורים וצוחק. כך הוא מעביר את הזמן בין קריעות הבוקר ובין קריעות הצהריים והלילה. בחופשות האקראיות שלו הוא קורא סיפורים נבחרים לדינה חברתו. בניגוד לצביקה, לממושי כמעט שאין חלומות, וגם אין לו שמץ של מושג מה יעשה אחרי השחרור. כל שאיפתו היא לסיים את השירות המאובק וחסר התוחלת. המחברות של צביקה עוזרות לו להישאר שפוי.
ממושי מעביר חרמ"שניק חדש במסלול חניכה קשה מבית מדרשו. הצעיר, מופנם וממעט בדיבור, נקרא בפי כול "החדש" עד שיימצא עבורו שם, כי בלי שם אתה "סתם אחד", כזה שאינו רצוי בסביבת הוותק. בסוף התהליך הוא זוכה לשם - "שכטר אבו תרמיל" - שאותו קיבל ביושר ובעמל רב. עתה יוכל סוף-סוף להיות חבר שווה זכויות בצוות הוותיק.
השגרה המשעממת נקטעת בשישה באוקטובר 1973. החיים מתהפכים בבת-אחת בלי כל הכנה מוקדמת. מי היה מאמין שממושי, צביקה ומחברותיו ושאר חבריהם ימצאו את עצמם במצב הזוי ומסויט...
בדרך לא שגרתית מתאר המחבר, רמי שמש מאירי, קטעי חיים קצרים של צעירים ישראלים רגע לפני המלחמה המטלטלת ואחריה.
הדברים מסופרים מתוך השטח ומתוך הנפש, ויוצרים תמונה אמינה ואותנטית של האירועים והשלכותיהם.
"בבת אחת נגלה לעינינו המראה שחיפשנו. במלוא רוחב העין התגלו מחפורות ובהן או לצדן מאות טנקים ונגמ"שים סוריים. תותחינו החלו להמטיר אש, להשמיד טנקים. לאחר זמן קצר ברק דיווח לי, 'נשארו לי רק תשעה פגזים.' שני טנקים שהתחמושת שלהם אזלה ניצבו לבדם נגד מאות טנקים ונגמ"שים סוריים, וגם מול פלא שהתרחש בדיוק באותו הרגע."
נהג התקדם הוא סיפורו של חיים דנון, כמג"ד בלב הקרבות של מלחמת יום כיפור בגולן, כשכישלון או הצלחת חטיבתו לאחוז במחנה נפח יקבעו את גורל המערכה בצפון. בזמן שלמעלה מ־1,000 טנקים פלשו לרמת הגולן בתחילת המלחמה, עמדו מולם פחות מ-200 טנקים ישראליים. דנון היה מאותם מעטים ששינו את גורלה של המדינה כולה – התגלמות הקצין הישראלי המעז, מאלתר ומוצא דרך לניצחון בממלכת אי־הוודאות וכנגד כל הסיכויים. מתוך ימי הקרב והשנים בצבא, לקח דנון את ניסיונו אל תוך עולם העסקים והתקדם מתפקיד זוטר בחברת הציוד ההנדסי קומסקו ועד להיותו בעל השליטה. זהו ספר על המשמעות העמוקה ביותר של מנהיגות, נטילת יוזמה, ניצול הזדמנויות ורוח לחימה.
חיים דנון הוא איש עסקים, בעלים ויו"ר של חברת קומסקו. הוא נולד וגדל בתל אביב ולמד בבית הספר הריאלי במסגרת הפנימייה הצבאית בחיפה. דנון התגייס לשריון, היה למפקד פלוגה וממקימי גדוד 53 בחטיבה 7 בסיני. הוא נמנה עם מקימי יחידת הניסויים בטנקי הצ'יפטיין בישראל. במהלך מלחמת ששת הימים שירת כסגן מפקד פלוגה בכיבוש נבי סמואל, תל אל־פול ורמאללה, ובמלחמת יום הכיפורים נלחם כמג"ד בחטיבה 679 בקרבות הבלימה בנפח, סינדיאנה ורמת'ניה ברמת הגולן ובהבקעה לתוך סוריה בחאן ארנבה, תל שער, תל קורין, כפר נאסג' ואל-עדס במובלעת הסורית.. ב־1982 מונה לסגן מפקד חטיבה 679, תפקיד אותו מילא עד 1995. דנון משמש יו"ר עמותת חטיבה 679.
"דנון נשאר רק עם עוד כלי אחד. איזה אומץ למפקד הזה ואיזה כוח. אותה שעה חשבתי לי, מי בכלל ידע פעם על האנשים האלה ועל מה שעשו." הסופר חיים סבתו, "תיאום כוונות".
"בבת אחת נגלה לעינינו המראה שחיפשנו. במלוא רוחב העין התגלו מחפורות ובהן או לצדן מאות טנקים ונגמ"שים סוריים. תותחינו החלו להמטיר אש, להשמיד טנקים. לאחר זמן קצר ברק דיווח לי, 'נשארו לי רק תשעה פגזים.' שני טנקים שהתחמושת שלהם אזלה ניצבו לבדם נגד מאות טנקים ונגמ"שים סוריים, וגם מול פלא שהתרחש בדיוק באותו הרגע."
נהג התקדם הוא סיפורו של חיים דנון, כמג"ד בלב הקרבות של מלחמת יום כיפור בגולן, כשכישלון או הצלחת חטיבתו לאחוז במחנה נפח יקבעו את גורל המערכה בצפון. בזמן שלמעלה מ־1,000 טנקים פלשו לרמת הגולן בתחילת המלחמה, עמדו מולם פחות מ-200 טנקים ישראליים. דנון היה מאותם מעטים ששינו את גורלה של המדינה כולה – התגלמות הקצין הישראלי המעז, מאלתר ומוצא דרך לניצחון בממלכת אי־הוודאות וכנגד כל הסיכויים. מתוך ימי הקרב והשנים בצבא, לקח דנון את ניסיונו אל תוך עולם העסקים והתקדם מתפקיד זוטר בחברת הציוד ההנדסי קומסקו ועד להיותו בעל השליטה. זהו ספר על המשמעות העמוקה ביותר של מנהיגות, נטילת יוזמה, ניצול הזדמנויות ורוח לחימה.
חיים דנון הוא איש עסקים, בעלים ויו"ר של חברת קומסקו. הוא נולד וגדל בתל אביב ולמד בבית הספר הריאלי במסגרת הפנימייה הצבאית בחיפה. דנון התגייס לשריון, היה למפקד פלוגה וממקימי גדוד 53 בחטיבה 7 בסיני. הוא נמנה עם מקימי יחידת הניסויים בטנקי הצ'יפטיין בישראל. במהלך מלחמת ששת הימים שירת כסגן מפקד פלוגה בכיבוש נבי סמואל, תל אל־פול ורמאללה, ובמלחמת יום הכיפורים נלחם כמג"ד בחטיבה 679 בקרבות הבלימה בנפח, סינדיאנה ורמת'ניה ברמת הגולן ובהבקעה לתוך סוריה בחאן ארנבה, תל שער, תל קורין, כפר נאסג' ואל-עדס במובלעת הסורית.. ב־1982 מונה לסגן מפקד חטיבה 679, תפקיד אותו מילא עד 1995. דנון משמש יו"ר עמותת חטיבה 679.
"דנון נשאר רק עם עוד כלי אחד. איזה אומץ למפקד הזה ואיזה כוח. אותה שעה חשבתי לי, מי בכלל ידע פעם על האנשים האלה ועל מה שעשו." הסופר חיים סבתו, "תיאום כוונות".
בספרו החדש, שנייה אחת רודפת אחריי כבר חמישים שנה, אריה טרנקר מציב בפנינו שירה צלולה, שירה שבונה גשר בין העולמות – בין "אז" ל"היום", בין "שם" ל"כאן" ובין "אני" ל"לא אני" – שירה שמצד אחד מביטה אל עין הזוועה, אימת המלחמה, לתוך "לוֹעַ תּוֹתָח טַנְק"; ובו בזמן גם נחלצת מתוך המוות אל הפיוטי - מביטה "בְּלַיְלָה בָּהִיר" אל "יָרֵחַ שֶׁל כֶּסֶף", רואה "יָרֵחַ כָּתֹם עַל גִּבְעָה חִוֶּרֶת מַפְצִיעַ לְאַט אֶל הַשֶּׁקֶט" ומקוננת מרה כאשר אינה שומעת עוד "מַנְגִּינוֹת בְּעָלִים". במלים אחרות, שירה המלמדת אותנו לחוש את הפיוטי ביומיום, את היפה שבנורא, ובאופן עמוק: את החיים לצד המוות.
אך בכך אין די. בספר זה, טרינקר מוליך אותנו מן העבר אל ההווה, אל מועקת הימים הללו, קיץ 2023, ימים בהם המדינה עוברת מהפך גדול – ובשירים נמצא לכך הד גדול.
בספרו החדש, שנייה אחת רודפת אחריי כבר חמישים שנה, אריה טרנקר מציב בפנינו שירה צלולה, שירה שבונה גשר בין העולמות – בין "אז" ל"היום", בין "שם" ל"כאן" ובין "אני" ל"לא אני" – שירה שמצד אחד מביטה אל עין הזוועה, אימת המלחמה, לתוך "לוֹעַ תּוֹתָח טַנְק"; ובו בזמן גם נחלצת מתוך המוות אל הפיוטי - מביטה "בְּלַיְלָה בָּהִיר" אל "יָרֵחַ שֶׁל כֶּסֶף", רואה "יָרֵחַ כָּתֹם עַל גִּבְעָה חִוֶּרֶת מַפְצִיעַ לְאַט אֶל הַשֶּׁקֶט" ומקוננת מרה כאשר אינה שומעת עוד "מַנְגִּינוֹת בְּעָלִים". במלים אחרות, שירה המלמדת אותנו לחוש את הפיוטי ביומיום, את היפה שבנורא, ובאופן עמוק: את החיים לצד המוות.
אך בכך אין די. בספר זה, טרינקר מוליך אותנו מן העבר אל ההווה, אל מועקת הימים הללו, קיץ 2023, ימים בהם המדינה עוברת מהפך גדול – ובשירים נמצא לכך הד גדול.
יום פקודה הוא מסמך ראשון מסוגו שרואה אור בישראל על אודות מלחמת יום הכיפורים, כפי שהיתה, בלי תירוצים ובלי לקשור לה כתרים. הספר, שנכתב בידי טובי החוקרים והכותבים בארץ, באומץ ובכישרון, הוא פרי מחקר והגות עצמאיים וחופשיים - שלא מטעם ה"מערכת" - ויש לראותו כמפעל חיים של בני דור המלחמה.
יום פקודה מתאר ומנתח את הדרך אל המלחמה ומציג את המלחמה עצמה מכל היבטיה: המדיני, הפוליטי, הצבאי והאנושי – בשדות הקרב, ב"בור", ביבשה, באוויר ובים - כולל מנקודת מבטו של האויב. הספר נוגע גם במחיר שהמלחמה גבתה, ועדיין תובעת מאיתנו, בגוף ונפש, ובהשלכותיה ארוכות הטווח על המדינה, החברה והתרבות בישראל. בספר מובא מידע חדש רב – אפילו בנושאים שאין מרבים לדבר בהם, כמו נשק יום הדין מכאן ופוסט־טראומה מכאן, בלי להירתע מן הפולמוס שעשוי להתעורר בעקבות הקריאה בו.
אכן, קשה להביט לאמת בעיניים. בספר נחשפים חמישה כשלים חמורים, נפרדים לכאורה: כשלים מדיניים - "עדיפה שארם א־שייח' בלי שלום על פני שלום בלי שארם א־שייח'"; כשלי חיל האוויר - "מה שארך אז (ב־67') שלוש שעות, יבוצע הפעם ב־40 דקות"; כשלי המודיעין - עיוורון מקצועי והיעדר התרעה; כשלים אג"מיים - בבניית הסד"כ, בקביעת סדרי העדיפויות ובתכנון המבצעי (בדגש על מגננה); וכשלים פיקודיים - במינוי מפקדים בכירים ובהכשרתם. כל הכשלים הללו והמקורות המשותפים להם מתבררים ונבחנים כאן.
יום פקודה מיועד לכל ישראלי הנושא בנטל ובאחריות למדינה, שזכאי ורוצה לדעת מה היה "שם" ומדוע סיפורה של המלחמה ההיא ממאן להישכח, בַּמֵּצַר הזה שבין "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" לבין "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אנו מקווים כי הספר ישמש גשר להעברת ה"אלונקה" מדור הלוחמים אל הדורות הבאים, ואולי גם מעין "צוואה" המבקשת מכל ישראלי להרבות מחשבה ודעת, להטיל ספק ולקחת אחריות למען עתיד טוב יותר.
ד"ר גדעון אביטל־אפשטיין, קצין צנחנים בקרב החווה הסינית ב-73', עורך דין, היסטוריון וסופר, מחבר הספרים "1973, הקרב על הזיכרון" (שוקן, 2013), "פלא פה נס" (כרמל, 2016) ו-"67' ירושלים, מלחמה" (מטר, 2017).
יום פקודה הוא מסמך ראשון מסוגו שרואה אור בישראל על אודות מלחמת יום הכיפורים, כפי שהיתה, בלי תירוצים ובלי לקשור לה כתרים. הספר, שנכתב בידי טובי החוקרים והכותבים בארץ, באומץ ובכישרון, הוא פרי מחקר והגות עצמאיים וחופשיים - שלא מטעם ה"מערכת" - ויש לראותו כמפעל חיים של בני דור המלחמה.
יום פקודה מתאר ומנתח את הדרך אל המלחמה ומציג את המלחמה עצמה מכל היבטיה: המדיני, הפוליטי, הצבאי והאנושי – בשדות הקרב, ב"בור", ביבשה, באוויר ובים - כולל מנקודת מבטו של האויב. הספר נוגע גם במחיר שהמלחמה גבתה, ועדיין תובעת מאיתנו, בגוף ונפש, ובהשלכותיה ארוכות הטווח על המדינה, החברה והתרבות בישראל. בספר מובא מידע חדש רב – אפילו בנושאים שאין מרבים לדבר בהם, כמו נשק יום הדין מכאן ופוסט־טראומה מכאן, בלי להירתע מן הפולמוס שעשוי להתעורר בעקבות הקריאה בו.
אכן, קשה להביט לאמת בעיניים. בספר נחשפים חמישה כשלים חמורים, נפרדים לכאורה: כשלים מדיניים - "עדיפה שארם א־שייח' בלי שלום על פני שלום בלי שארם א־שייח'"; כשלי חיל האוויר - "מה שארך אז (ב־67') שלוש שעות, יבוצע הפעם ב־40 דקות"; כשלי המודיעין - עיוורון מקצועי והיעדר התרעה; כשלים אג"מיים - בבניית הסד"כ, בקביעת סדרי העדיפויות ובתכנון המבצעי (בדגש על מגננה); וכשלים פיקודיים - במינוי מפקדים בכירים ובהכשרתם. כל הכשלים הללו והמקורות המשותפים להם מתבררים ונבחנים כאן.
יום פקודה מיועד לכל ישראלי הנושא בנטל ובאחריות למדינה, שזכאי ורוצה לדעת מה היה "שם" ומדוע סיפורה של המלחמה ההיא ממאן להישכח, בַּמֵּצַר הזה שבין "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" לבין "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אנו מקווים כי הספר ישמש גשר להעברת ה"אלונקה" מדור הלוחמים אל הדורות הבאים, ואולי גם מעין "צוואה" המבקשת מכל ישראלי להרבות מחשבה ודעת, להטיל ספק ולקחת אחריות למען עתיד טוב יותר.
ד"ר גדעון אביטל־אפשטיין, קצין צנחנים בקרב החווה הסינית ב-73', עורך דין, היסטוריון וסופר, מחבר הספרים "1973, הקרב על הזיכרון" (שוקן, 2013), "פלא פה נס" (כרמל, 2016) ו-"67' ירושלים, מלחמה" (מטר, 2017).
"אני רוצה לשמר אותך. אני רוצה שהכאב שלי יישאר תמיד חריף, שנוכחותך (הכה נדירה) תישאר תמיד חזקה בקרבי, כמו באותם רגעים שבהם נראה שהלב שלי נקרע בעודי תופסת את הייחודי שבך, הדבר החם, הצנוע, המעז, האצילי והאמיץ."
צריך היה לפנות את הבית מכל תכולתו העזובה, לאחר שהלכה אמנו באצילות לעולמה בשנת 2016. היה זה מעין בית רפאים – מלוכלך, מאובק, קר ומתפרק. בחדר של אמנו היה ארון שחור, ובארון היו חבילות ומארזים של ניירות וספרים. השארנו את הארון הזה, שהשאיר אחריו אחינו עמנואל, כמעט לסוף...
ואז הגענו אל ארבע מחברות כתובות בכתב ידה של אמא, כשפתחנו את המחברות גילינו שכתבה יומן אחרי שעמנואל נהרג.
"סיימתי לקרוא את היומן של עדה – מונולוג בין שניים. הוא ריגש אותי עד דמעות, בכאב המפלח שבו בכנות שלו ובעדינות הגדולה, בכישרון הכתיבה התיאור והמחשבה שהוא חושף, ובדמותו הייחודית העולה והנצבת של עמנואל ז"ל. אני בטוח שיהיה בו עניין רחב ואנושי כי מלבד היותו מסמך אישי הוא בראש ובראשונה מבע של פרידה ואי פרידה על מוות ונוכחות, על אמהות, אהבה גדולה ושברון לב ועל אמונה. אם תחליטו לפרסם את היומן המטלטל הזה תהיה זאת מתנה גדולה לרבים מאיתנו. תודה ששיתפתם אותי בעומק הגדול הזה של עדה."
-משה הלברטל, פרופ' למחשבת ישראל ופילוסופיה
"אני רוצה לשמר אותך. אני רוצה שהכאב שלי יישאר תמיד חריף, שנוכחותך (הכה נדירה) תישאר תמיד חזקה בקרבי, כמו באותם רגעים שבהם נראה שהלב שלי נקרע בעודי תופסת את הייחודי שבך, הדבר החם, הצנוע, המעז, האצילי והאמיץ."
צריך היה לפנות את הבית מכל תכולתו העזובה, לאחר שהלכה אמנו באצילות לעולמה בשנת 2016. היה זה מעין בית רפאים – מלוכלך, מאובק, קר ומתפרק. בחדר של אמנו היה ארון שחור, ובארון היו חבילות ומארזים של ניירות וספרים. השארנו את הארון הזה, שהשאיר אחריו אחינו עמנואל, כמעט לסוף...
ואז הגענו אל ארבע מחברות כתובות בכתב ידה של אמא, כשפתחנו את המחברות גילינו שכתבה יומן אחרי שעמנואל נהרג.
"סיימתי לקרוא את היומן של עדה – מונולוג בין שניים. הוא ריגש אותי עד דמעות, בכאב המפלח שבו בכנות שלו ובעדינות הגדולה, בכישרון הכתיבה התיאור והמחשבה שהוא חושף, ובדמותו הייחודית העולה והנצבת של עמנואל ז"ל. אני בטוח שיהיה בו עניין רחב ואנושי כי מלבד היותו מסמך אישי הוא בראש ובראשונה מבע של פרידה ואי פרידה על מוות ונוכחות, על אמהות, אהבה גדולה ושברון לב ועל אמונה. אם תחליטו לפרסם את היומן המטלטל הזה תהיה זאת מתנה גדולה לרבים מאיתנו. תודה ששיתפתם אותי בעומק הגדול הזה של עדה."
-משה הלברטל, פרופ' למחשבת ישראל ופילוסופיה
לו הייתי מספרת לכם שיום בהיר אחד... נפלה עליי פצצה, העיפה אותי אל העולם הבא ומשם בחזרה אל הארץ לחיים חדשים לחלוטין, האם הייתם מאמינים?
1973, שירות צבאי בסיני, העתיד היה בהיר, ושום סערה לא נראתה באופק, עד שפרצה מלחמת יום כיפור, שהפתיעה אותי ושינתה את חיי. "הפצועה היחידה מהמלחמה", כך הגדירו אותי, ואני רק רציתי להבין איך אני מצליחה לקום על רגליי, ולא להישאר צמודה לכיסא גלגלים לשארית חיי.
לקום מתמקד במשבר הגדול שחוותה ענת יהלום במלחמה ההיא ומעלה משברים נוספים שאיתם התמודדה בחייה.
ילדות תחת אש בעמק הירדן, הגירה מהארץ בעקבות תפקידו של אביה במוסד, פוליטיקה מלוכלכת במקום העבודה, היציאה מהארון של בנה, התקפי הטראומה - כישלונות, אכזבות והצלחות נשזרים לסיפור סוחף. הספר נכתב מתוך רצון עז לטעת עמוק בליבו של הקורא את ההבנה שמכל משבר ניתן לקום אל החיים, אם רק נבחר בכך.
כדברי המחברת, "נפלתי, קמתי, התרסקתי וקמתי שוב ושוב. כך למדתי את טעמו המיוחד של איחוי השבר ושמחת הניצחון."
ענת יהלום, בת קיבוץ כנרת שבעמק הירדן, היא בוגרת לימודי חינוך ואומנות, שליחת עלייה, מגבית והסברה מטעם מדינת ישראל, חברת הפורום למנהיגות ישראלית בתפוצות, חברה מייסדת בעמותת ״אתגרים״, חברת נבחרת ארגון נכי צה"ל באופני יד למרתון ניו יורק, כלת פרס משרד הביטחון על מופת שיקומי, מרצה בארץ ובעולם על ״לקום אל החיים" - Owning Your Life, נשואה ואם לשלושה.
לו הייתי מספרת לכם שיום בהיר אחד... נפלה עליי פצצה, העיפה אותי אל העולם הבא ומשם בחזרה אל הארץ לחיים חדשים לחלוטין, האם הייתם מאמינים?
1973, שירות צבאי בסיני, העתיד היה בהיר, ושום סערה לא נראתה באופק, עד שפרצה מלחמת יום כיפור, שהפתיעה אותי ושינתה את חיי. "הפצועה היחידה מהמלחמה", כך הגדירו אותי, ואני רק רציתי להבין איך אני מצליחה לקום על רגליי, ולא להישאר צמודה לכיסא גלגלים לשארית חיי.
לקום מתמקד במשבר הגדול שחוותה ענת יהלום במלחמה ההיא ומעלה משברים נוספים שאיתם התמודדה בחייה.
ילדות תחת אש בעמק הירדן, הגירה מהארץ בעקבות תפקידו של אביה במוסד, פוליטיקה מלוכלכת במקום העבודה, היציאה מהארון של בנה, התקפי הטראומה - כישלונות, אכזבות והצלחות נשזרים לסיפור סוחף. הספר נכתב מתוך רצון עז לטעת עמוק בליבו של הקורא את ההבנה שמכל משבר ניתן לקום אל החיים, אם רק נבחר בכך.
כדברי המחברת, "נפלתי, קמתי, התרסקתי וקמתי שוב ושוב. כך למדתי את טעמו המיוחד של איחוי השבר ושמחת הניצחון."
ענת יהלום, בת קיבוץ כנרת שבעמק הירדן, היא בוגרת לימודי חינוך ואומנות, שליחת עלייה, מגבית והסברה מטעם מדינת ישראל, חברת הפורום למנהיגות ישראלית בתפוצות, חברה מייסדת בעמותת ״אתגרים״, חברת נבחרת ארגון נכי צה"ל באופני יד למרתון ניו יורק, כלת פרס משרד הביטחון על מופת שיקומי, מרצה בארץ ובעולם על ״לקום אל החיים" - Owning Your Life, נשואה ואם לשלושה.
לידיו של ג'קי חוגי נפל אוצר: יומן שכתב חייל מצרי ונמצא בחווה הסינית במלחמת יום כיפור. היומן כתוב בכישרון עצום, והוא שכיית חמדה אמנותית, שכן בין הרשימות המתארות את ההמתנה למלחמה ואת מורא הקרבות, כמו גם את נפשו של החייל, פזורים איורים יפהפיים של המצרי הצעיר והמוכשר. לוחמי צה"ל בחווה הסינית מצאו את היומן ואחד מהם, חייל מילואים מירושלים שבעצמו כתב יומן אישי בימי המלחמה, לקח אותו לביתו ושמר עליו לצד יומנו שלו.
ליבת הספר היפהפה והמיוחד במינו שלפניכם היא זיכרונותיהם של שני החיילים — המצרי והישראלי — ששירתו משני צדי המתרס במלחמה ההיא. אלא שזה לא כל הסיפור. לבקשתו של החייל הישראלי, יצא המחבר למסע חיפוש אחר הכותב המצרי. כל מה שידע עליו הוא שמו הפרטי ועיר מגוריו. בתום המשימה, נפתח בפניו — וגם בפנינו — סיפור נוסף, המפעפע תחת דפי היומן, ומעניק להם משמעות חדשה.
ג'קי חוגי, עיתונאי ופובליציסט, הוא הכתב לענייני ערבים של גלי צה"ל ובעל טור שבועי בגיליון סוף השבוע של מעריב. ספרו הראשון אלף לילה.קום תורגם לערבית, עורר סקרנות משני צדי הגבול וזכה בפרסים ספרותיים.
"יצירה אנושית, מרגשת, מרחִבת דעת ולב. קטעי היומנים ארוגים אל תוך יריעה רחבה, חוצת שנים ותרבויות, כתובה בעברית משובחת ומעוטרת בערבסקות לשוניות ההופכות מילים לתמונות, ומלחמה ואובדן - לתקווה ואמונה באדם. קראתי בנשימה עצורה, גיליתי עולמות והתרגשתי מאוד."
-טלי ליפקין־שחק
"לא זוכר שאי פעם נחשפתי לעדות כה אותנטית ומרתקת של מי שלחמו מולנו. חייל מצרי, אדם, מתבטא בצורה נדירה במילים ואיורים, לא בשביל לרַצות את מצרַים הרשמית אלא כדי להעביר את מה שחש בכל רגע בחזית. ג'קי חוגי מיטיב לתת לקטעי היומן את הקונטקסט המרתק של אותם ימים."
-איתי אנגל
לידיו של ג'קי חוגי נפל אוצר: יומן שכתב חייל מצרי ונמצא בחווה הסינית במלחמת יום כיפור. היומן כתוב בכישרון עצום, והוא שכיית חמדה אמנותית, שכן בין הרשימות המתארות את ההמתנה למלחמה ואת מורא הקרבות, כמו גם את נפשו של החייל, פזורים איורים יפהפיים של המצרי הצעיר והמוכשר. לוחמי צה"ל בחווה הסינית מצאו את היומן ואחד מהם, חייל מילואים מירושלים שבעצמו כתב יומן אישי בימי המלחמה, לקח אותו לביתו ושמר עליו לצד יומנו שלו.
ליבת הספר היפהפה והמיוחד במינו שלפניכם היא זיכרונותיהם של שני החיילים — המצרי והישראלי — ששירתו משני צדי המתרס במלחמה ההיא. אלא שזה לא כל הסיפור. לבקשתו של החייל הישראלי, יצא המחבר למסע חיפוש אחר הכותב המצרי. כל מה שידע עליו הוא שמו הפרטי ועיר מגוריו. בתום המשימה, נפתח בפניו — וגם בפנינו — סיפור נוסף, המפעפע תחת דפי היומן, ומעניק להם משמעות חדשה.
ג'קי חוגי, עיתונאי ופובליציסט, הוא הכתב לענייני ערבים של גלי צה"ל ובעל טור שבועי בגיליון סוף השבוע של מעריב. ספרו הראשון אלף לילה.קום תורגם לערבית, עורר סקרנות משני צדי הגבול וזכה בפרסים ספרותיים.
"יצירה אנושית, מרגשת, מרחִבת דעת ולב. קטעי היומנים ארוגים אל תוך יריעה רחבה, חוצת שנים ותרבויות, כתובה בעברית משובחת ומעוטרת בערבסקות לשוניות ההופכות מילים לתמונות, ומלחמה ואובדן - לתקווה ואמונה באדם. קראתי בנשימה עצורה, גיליתי עולמות והתרגשתי מאוד."
-טלי ליפקין־שחק
"לא זוכר שאי פעם נחשפתי לעדות כה אותנטית ומרתקת של מי שלחמו מולנו. חייל מצרי, אדם, מתבטא בצורה נדירה במילים ואיורים, לא בשביל לרַצות את מצרַים הרשמית אלא כדי להעביר את מה שחש בכל רגע בחזית. ג'קי חוגי מיטיב לתת לקטעי היומן את הקונטקסט המרתק של אותם ימים."
-איתי אנגל
מתחריר 41 לאקפולקו הוא תיאור של 18 הימים הדרמטיים שטלטלו את מדינת ישראל בחזית הדרום באוקטובר 1973. מתחריר 41, תרגיל ההונאה הגדול שהוביל נשיא מצרים אנואר סאדאת, ובו הצבא המצרי עבר בתוך דקות מתרגיל צבאי שגרתי למתקפה כוללת לאורך כל חזית התעלה, ועד מבצע אבירי לב – ההבקעה לעבר תעלת סואץ ומילת הקוד "אקפולקו" – 36 צנחנים ראשונים בגדה המצרית. אלה מול אלה נחשף הקורא לשרשרת של אירועים מרתקים בשני צדי התעלה: בניית תוכנית המלחמה המצרית על כל פרטיה אל מול קהות חושים מודיעינית וקונספציה שהוביל ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא: "סבירות נמוכה למלחמה", תוך התעלמות הרת גורל מכל הסימנים המעידים.
חלקו הראשון של הספר מתאר בפירוט רב את המהלכים בצד המצרי מרגע ההחלטה לצאת למלחמה: איך נבנתה ההונאה, כיצד הצבא המצרי, שהובס שש שנים קודם לכן, הכין את עצמו למערכה חדשה, ואיך מקבלי ההחלטות הישראלים, בדרג המדיני והצבאי, התעלמו מכל מה שקרה במצרים.
חלקו השני של הספר מפרט את לחימת הגבורה שהביאה למהפך הגדול במלחמה ולשיחות על הפסקת אש כשצה"ל נמצא במרחק 101 קילומטרים מקהיר וחלק גדול מהצבא המצרי מכותר.
שריונאים, צנחנים, אנשי הנדסה, תותחנים, אנשי חימוש ותחזוקה – כולם היו שם. גיבורי התהילה והתעלה, שהביאו לניצחון הגדול אך במחיר כבד מנשוא: כ-2000 הרוגים בחזית הדרום ועוד עשרות אלפי פצועים.
אילן כפיר, עיתונאי בכיר בעברו, סופר וביוגרף, נמנה עם 36 הצולחים הראשונים של תעלת סואץ. במשך שנים תיעד וחקר את מלחמת יום הכיפורים, בעיקר בחזית הדרום.
ספר זה מוקדש לאחי גיבורי התעלה.
מתחריר 41 לאקפולקו הוא תיאור של 18 הימים הדרמטיים שטלטלו את מדינת ישראל בחזית הדרום באוקטובר 1973. מתחריר 41, תרגיל ההונאה הגדול שהוביל נשיא מצרים אנואר סאדאת, ובו הצבא המצרי עבר בתוך דקות מתרגיל צבאי שגרתי למתקפה כוללת לאורך כל חזית התעלה, ועד מבצע אבירי לב – ההבקעה לעבר תעלת סואץ ומילת הקוד "אקפולקו" – 36 צנחנים ראשונים בגדה המצרית. אלה מול אלה נחשף הקורא לשרשרת של אירועים מרתקים בשני צדי התעלה: בניית תוכנית המלחמה המצרית על כל פרטיה אל מול קהות חושים מודיעינית וקונספציה שהוביל ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא: "סבירות נמוכה למלחמה", תוך התעלמות הרת גורל מכל הסימנים המעידים.
חלקו הראשון של הספר מתאר בפירוט רב את המהלכים בצד המצרי מרגע ההחלטה לצאת למלחמה: איך נבנתה ההונאה, כיצד הצבא המצרי, שהובס שש שנים קודם לכן, הכין את עצמו למערכה חדשה, ואיך מקבלי ההחלטות הישראלים, בדרג המדיני והצבאי, התעלמו מכל מה שקרה במצרים.
חלקו השני של הספר מפרט את לחימת הגבורה שהביאה למהפך הגדול במלחמה ולשיחות על הפסקת אש כשצה"ל נמצא במרחק 101 קילומטרים מקהיר וחלק גדול מהצבא המצרי מכותר.
שריונאים, צנחנים, אנשי הנדסה, תותחנים, אנשי חימוש ותחזוקה – כולם היו שם. גיבורי התהילה והתעלה, שהביאו לניצחון הגדול אך במחיר כבד מנשוא: כ-2000 הרוגים בחזית הדרום ועוד עשרות אלפי פצועים.
אילן כפיר, עיתונאי בכיר בעברו, סופר וביוגרף, נמנה עם 36 הצולחים הראשונים של תעלת סואץ. במשך שנים תיעד וחקר את מלחמת יום הכיפורים, בעיקר בחזית הדרום.
ספר זה מוקדש לאחי גיבורי התעלה.
היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים. היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
בהתאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים קורא אורי בר־יוסף תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין. אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש. אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. התאוששות הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (זמורה־ביתן, 2001) המלאך: אשרף מרואן, המוסד ומלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן, 2011) ומלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים (דביר, 2021).
היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים. היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
בהתאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים קורא אורי בר־יוסף תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין. אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש. אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. התאוששות הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (זמורה־ביתן, 2001) המלאך: אשרף מרואן, המוסד ומלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן, 2011) ומלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים (דביר, 2021).
בימים סוערים ומטלטלים אלה במדינה הקטנה והמטריפה שלנו, רואה אור סיפורו של אדם, שאביב-חייו הקצר פֹּה כל כך נושֵק לאֲביבֶיה וסתָוֶויהָ של ישראל שבדרך.
סיפור חייו ומותו של סא"ל אבי לניר, 1973-1940 - הטייס הבכיר ביותר שנפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים, והיחיד שלא שב ממנו בחיים. מת בעינויים קשים מבלי להסגיר את הסוד הקריטי האחד, שחיל האוויר הפקיד בידיו. הגוף הובס, רוח האדם ניצחה!
לניר מת למען מדינה, כי מתים רק למען מה שראוי לחיות בשבילו.
יעל ינאי ארגה מן הזיכרונות של בני משפחה, ידידי נפש ורֵעים לנשק, מן ההרהורים וההגוּת של מובילי המדינה הזאת, בַּגוף וּבָרוּח, סיפור עמוק, מורכב ומלא יופי על חיים תוססים ומוּדעים, שיש בהם פקודות ותדריכים ותחקירים וסימני שאֵלה ומשפחה ואהבה וגעגועים ופצעים ותקוות.
והקורא? נותר עם מסתורין גדול. עם געגועים של ילד. עם מחשבות על ניגון חייו שלו. ממה הוא ניזוֹן, מה מלבלב אותו. מה מחזיר אותו הביתה.
"הדיאלוג המרכזי של חיי הוא עם אבא שלי. כל חיי אני עובד בשימור הזיכרון הזה. מנסה להיאחז בזיכרונות טרום-מלחמה. שנינו יחד באמבטיה... מטוסים ממריאים... בילויים של אב ובן... שיחות קצרות... טיסה ביחד."---נעם לניר
"לא יכולתי להניח את הספר לרגע – לילה שלם – ללא הפסקה – עד שסיימתי את העמוד האחרון.
הצלחתם לכתוב סיפור אמיתי כל כך - נוגע בעצבים חשופים וכואבים, אך מציג את אבי והמשפחה כולה באור כל כך אנושי, נקי מזיופים, מחוכמה בדיעבד, מקלישאות.
הספר מעורר בי היום, 45 שנה אחרי תקופת הסמ"ט ב' שלי, 50 שנה אחרי שאבי נפל, המון רגשות מוּכּרים, זיכרונות שמתחדדים, ריח הדלק ותא הטייס של מיראז' צילום, תמונת הפּיפֶּר בכוונת, המכונאי שקושר אותך, הכוננות ברפידים, פטרולים ליירוט, טעויות ותאונות טיסה.
בזכות מפקדים כמו אבי לניר – חיל האוויר הוא הטוב בעולם. לא בזכות המטוסים, לא בזכות אמצעי הלחימה, לא בגלל התקציבים. האנשים האיכותיים, תרבות התִחקור והמיקוד המבצעי הם שעשו אותו לארגון מצטיין – תעודת הביטוח של ישראל כבר עשרות שנים.
התרגשתי, למדתי, נזכרתי, והזלתי דמעה...
בידידות רבה, עמוס ידלין
בימים סוערים ומטלטלים אלה במדינה הקטנה והמטריפה שלנו, רואה אור סיפורו של אדם, שאביב-חייו הקצר פֹּה כל כך נושֵק לאֲביבֶיה וסתָוֶויהָ של ישראל שבדרך.
סיפור חייו ומותו של סא"ל אבי לניר, 1973-1940 - הטייס הבכיר ביותר שנפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים, והיחיד שלא שב ממנו בחיים. מת בעינויים קשים מבלי להסגיר את הסוד הקריטי האחד, שחיל האוויר הפקיד בידיו. הגוף הובס, רוח האדם ניצחה!
לניר מת למען מדינה, כי מתים רק למען מה שראוי לחיות בשבילו.
יעל ינאי ארגה מן הזיכרונות של בני משפחה, ידידי נפש ורֵעים לנשק, מן ההרהורים וההגוּת של מובילי המדינה הזאת, בַּגוף וּבָרוּח, סיפור עמוק, מורכב ומלא יופי על חיים תוססים ומוּדעים, שיש בהם פקודות ותדריכים ותחקירים וסימני שאֵלה ומשפחה ואהבה וגעגועים ופצעים ותקוות.
והקורא? נותר עם מסתורין גדול. עם געגועים של ילד. עם מחשבות על ניגון חייו שלו. ממה הוא ניזוֹן, מה מלבלב אותו. מה מחזיר אותו הביתה.
"הדיאלוג המרכזי של חיי הוא עם אבא שלי. כל חיי אני עובד בשימור הזיכרון הזה. מנסה להיאחז בזיכרונות טרום-מלחמה. שנינו יחד באמבטיה... מטוסים ממריאים... בילויים של אב ובן... שיחות קצרות... טיסה ביחד."---נעם לניר
"לא יכולתי להניח את הספר לרגע – לילה שלם – ללא הפסקה – עד שסיימתי את העמוד האחרון.
הצלחתם לכתוב סיפור אמיתי כל כך - נוגע בעצבים חשופים וכואבים, אך מציג את אבי והמשפחה כולה באור כל כך אנושי, נקי מזיופים, מחוכמה בדיעבד, מקלישאות.
הספר מעורר בי היום, 45 שנה אחרי תקופת הסמ"ט ב' שלי, 50 שנה אחרי שאבי נפל, המון רגשות מוּכּרים, זיכרונות שמתחדדים, ריח הדלק ותא הטייס של מיראז' צילום, תמונת הפּיפֶּר בכוונת, המכונאי שקושר אותך, הכוננות ברפידים, פטרולים ליירוט, טעויות ותאונות טיסה.
בזכות מפקדים כמו אבי לניר – חיל האוויר הוא הטוב בעולם. לא בזכות המטוסים, לא בזכות אמצעי הלחימה, לא בגלל התקציבים. האנשים האיכותיים, תרבות התִחקור והמיקוד המבצעי הם שעשו אותו לארגון מצטיין – תעודת הביטוח של ישראל כבר עשרות שנים.
התרגשתי, למדתי, נזכרתי, והזלתי דמעה...
בידידות רבה, עמוס ידלין
בתוך כל אהבה מצויה גם מלחמה, ובכל מלחמה מתקיימת האהבה. על סף אימת המוות, בתוך מטוס פגוע המסתחרר לעבר האדמה, נדחסים פי כמה ומתגבהים כל גלי הרגש האנושי, האהבה, הקנאה, הידידות והשנאה, התשוקות האסורות והמאוויים הנסתרים. ביומה השני של מלחמת יום כיפור מופל מטוסו של עמי ליבנה מעל שמי רמת הגולן. תוך שעות ספורות הוא מוצא את עצמו שבוי מלחמה בתוככי העיר דמשק. פחות מארבעים ושמונה שעות לאחר מכן, נופל בשבי הסורי גם ידידו מטייסת העטלף, אריק זהבי. חייהם של שני הטייסים הצעירים הופכים למסע רצוף תלאות מול אימי העינויים ותנאי הבידוד האכזריים.
מה יודע עמי ואינו מסוגל לספר לחברו הקרוב, הנמצא מעבר לקיר תא הצינוק? מה יודע אריק על כך, ומה הוא בוחר שלא לדעת? מה תעשה גליה? השותפה השלישית בדירה, שמצאה עצמה לכודה בתווך, בין אהבתם של שני טייסים נעדרים, בעודה נאבקת להמשיך לבדה את חייה?
סיפור משולש האהבים הזה, המתחיל שנה לפני פרוץ המלחמה ומסתיים שנה אחריה, עומד במרכז עלילת הספר, אבל גם סיפור אותה מלחמה שנשכחה מעט, ואולי נדחקה מן הזיכרון כמקום של טראומה לאומית, שבה כמעט ונפל הבית השלישי, נשזר לתוכו.
בפדות, ספרו השלישי, חוזר המחבר אל אחד הפצעים המדממים של מלחמת יום כיפור, סביבם הוא רוקם בתבונה, בעדינות וברגש סיפור אהבה משולש, או שמא מרובע. הספר משרטט בפני הקורא את עולמו של השבוי בתוך תא הצינוק, ואת עולמם של אלו שהשאיר מאחור. ממעוף ציפור נדיר בעוצמתו, מתוארים גם אחורי הקלעים של קבלת ההחלטות האומללה של מנהיגי המדינה ומפקדיה, שעמדו גם הם בפני שעתם הקשה ביותר.
זיו דורקם נולד וגדל בקיבוץ פלמ״ח־צובה. הוא בעל תואר שני לקולנוע ובפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, ותלמיד לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספריו הקודמים הם: דודי מפחד מהרוח ומשא האשמה, שראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בתוך כל אהבה מצויה גם מלחמה, ובכל מלחמה מתקיימת האהבה. על סף אימת המוות, בתוך מטוס פגוע המסתחרר לעבר האדמה, נדחסים פי כמה ומתגבהים כל גלי הרגש האנושי, האהבה, הקנאה, הידידות והשנאה, התשוקות האסורות והמאוויים הנסתרים. ביומה השני של מלחמת יום כיפור מופל מטוסו של עמי ליבנה מעל שמי רמת הגולן. תוך שעות ספורות הוא מוצא את עצמו שבוי מלחמה בתוככי העיר דמשק. פחות מארבעים ושמונה שעות לאחר מכן, נופל בשבי הסורי גם ידידו מטייסת העטלף, אריק זהבי. חייהם של שני הטייסים הצעירים הופכים למסע רצוף תלאות מול אימי העינויים ותנאי הבידוד האכזריים.
מה יודע עמי ואינו מסוגל לספר לחברו הקרוב, הנמצא מעבר לקיר תא הצינוק? מה יודע אריק על כך, ומה הוא בוחר שלא לדעת? מה תעשה גליה? השותפה השלישית בדירה, שמצאה עצמה לכודה בתווך, בין אהבתם של שני טייסים נעדרים, בעודה נאבקת להמשיך לבדה את חייה?
סיפור משולש האהבים הזה, המתחיל שנה לפני פרוץ המלחמה ומסתיים שנה אחריה, עומד במרכז עלילת הספר, אבל גם סיפור אותה מלחמה שנשכחה מעט, ואולי נדחקה מן הזיכרון כמקום של טראומה לאומית, שבה כמעט ונפל הבית השלישי, נשזר לתוכו.
בפדות, ספרו השלישי, חוזר המחבר אל אחד הפצעים המדממים של מלחמת יום כיפור, סביבם הוא רוקם בתבונה, בעדינות וברגש סיפור אהבה משולש, או שמא מרובע. הספר משרטט בפני הקורא את עולמו של השבוי בתוך תא הצינוק, ואת עולמם של אלו שהשאיר מאחור. ממעוף ציפור נדיר בעוצמתו, מתוארים גם אחורי הקלעים של קבלת ההחלטות האומללה של מנהיגי המדינה ומפקדיה, שעמדו גם הם בפני שעתם הקשה ביותר.
זיו דורקם נולד וגדל בקיבוץ פלמ״ח־צובה. הוא בעל תואר שני לקולנוע ובפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, ותלמיד לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספריו הקודמים הם: דודי מפחד מהרוח ומשא האשמה, שראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
