אורי בר־יוסף

מעבר לקיר הברזל - מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל

אורי בר־יוסף
(11 דירוגים)
דיגיטלי49
מודפס78.4
מעבר לקיר הברזל - מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
משלוח תוך 48 שעות

כיצד אחרי 76 שנות קיום, ניצחונות צבאיים מרשימים והשקעות אינסופיות בבניית צבא גדול ומצויד היטב, חיל אוויר מהחזקים בעולם, לווייני ביון שמשייטים בחלל, שירותי מודיעין מתוחכמים שיודעים הכול ויכולות אסטרטגיות שיש רק למעצמות ספורות, המפעל הציוני עדיין לא הצליח לעמוד במשימת היסוד שלו —מתן מקלט בטוח ליהודים?

מתקפת 7 באוקטובר חשפה את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל במערומיה. המחדל לא היה נקודתי בלבד. הוא היה גם תוצאה של תהליך ארוך שנים, שמתגלה שלב אחר שלב במֵעֵבֶר לקיר הברזל. ישראל, קובע פרופ' אורי בר־יוסף, ממשיכה לחיות תחת איומים כבדים לא בשל היעדר עוצמה צבאית, אלא בגלל סירובה העיקש להגיע להסדרים מדיניים על בסיס הנוסחה הבינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי־ערבי. הסדרים כאלה יְיַצְּרוּ סטטוס קוו שיצמצם את המוטיבציה ואת היכולת של הגורמים השונים במזרח התיכון לפגוע בביטחונה של ישראל.

מזה 57 שנים, מאז מלחמת ששת הימים, ישראל עומדת בפני שתי אפשרויות: החזרת השטחים שנכבשו באותה מלחמה תמורת סיום הסכסוך, או המשך הכיבוש והמשך הסכסוך על המחיר הכבד הגלום בהם. מתקפת 7 באוקטובר הביאה לרגע ההכרעה. מֵעֵבֶר לקיר הברזל מסביר בצורה ברורה מדוע יש לבחור באפשרות הראשונה.

משלוח תוך 48 שעות
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98

כיצד אחרי 76 שנות קיום, ניצחונות צבאיים מרשימים והשקעות אינסופיות בבניית צבא גדול ומצויד היטב, חיל אוויר מהחזקים בעולם, לווייני ביון שמשייטים בחלל, שירותי מודיעין מתוחכמים שיודעים הכול ויכולות אסטרטגיות שיש רק למעצמות ספורות, המפעל הציוני עדיין לא הצליח לעמוד במשימת היסוד שלו —מתן מקלט בטוח ליהודים?

מתקפת 7 באוקטובר חשפה את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל במערומיה. המחדל לא היה נקודתי בלבד. הוא היה גם תוצאה של תהליך ארוך שנים, שמתגלה שלב אחר שלב במֵעֵבֶר לקיר הברזל. ישראל, קובע פרופ' אורי בר־יוסף, ממשיכה לחיות תחת איומים כבדים לא בשל היעדר עוצמה צבאית, אלא בגלל סירובה העיקש להגיע להסדרים מדיניים על בסיס הנוסחה הבינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי־ערבי. הסדרים כאלה יְיַצְּרוּ סטטוס קוו שיצמצם את המוטיבציה ואת היכולת של הגורמים השונים במזרח התיכון לפגוע בביטחונה של ישראל.

מזה 57 שנים, מאז מלחמת ששת הימים, ישראל עומדת בפני שתי אפשרויות: החזרת השטחים שנכבשו באותה מלחמה תמורת סיום הסכסוך, או המשך הכיבוש והמשך הסכסוך על המחיר הכבד הגלום בהם. מתקפת 7 באוקטובר הביאה לרגע ההכרעה. מֵעֵבֶר לקיר הברזל מסביר בצורה ברורה מדוע יש לבחור באפשרות הראשונה.

(19 דירוגים)
דיגיטלי49
מודפס78.4
התאוששות
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
משלוח תוך 48 שעות

היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים.  היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל.  מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
בהתאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים קורא אורי בר־יוסף תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין.  אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים? 
התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש.  אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. התאוששות הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (זמורה־ביתן, 2001) המלאך: אשרף מרואן, המוסד ומלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן, 2011) ומלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים (דביר, 2021). 

משלוח תוך 48 שעות
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98

היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים.  היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל.  מה השתבש במלחמת יום הכיפורים?
בהתאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים קורא אורי בר־יוסף תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין.  אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים? 
התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש.  אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. התאוששות הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (זמורה־ביתן, 2001) המלאך: אשרף מרואן, המוסד ומלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן, 2011) ומלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים (דביר, 2021). 

(27 דירוגים)
דיגיטלי46
מודפס78.4
מלחמה משלו
ספר דיגיטלי
46
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
משלוח תוך 48 שעות

חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. 
ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה.
מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות.
_ הכאוס שיצרו פקודותיו המבולבלות של מפקד החיל בתחילת המלחמה.
_ הפסקת מבצע "תגר", להשמדת מערך הטילים בתעלה, כישלון מבצע "דוגמן" להשמדת מערך הטילים בגולן והשלכותיהם.
_ הדבקות במבצעי "נגיחה" לתקיפת שדות תעופה, למרות תועלתם המצומצמת.
_ התרומה השולית של חיל האוויר לקרבות המרכזיים במלחמה.
_ מחדל אי־תקיפת כוחות המשלוח העיראקיים לאורך כל המלחמה.
_ התקיפה ההרואית של המטכ"ל הסורי מול השפעתה המינורית.
_ הדיווחים המסולפים של מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל על כוחו של החיל.
מלחמה משלו הוא קריאת תיגר על הגרסה של חיל האוויר למלחמה. זהו מחקר מטלטל ופורץ דרך. 

פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. מלחמה משלו הוא ספרו השמיני.

משלוח תוך 48 שעות
ספר דיגיטלי
46
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98

חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. 
ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה.
מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות.
_ הכאוס שיצרו פקודותיו המבולבלות של מפקד החיל בתחילת המלחמה.
_ הפסקת מבצע "תגר", להשמדת מערך הטילים בתעלה, כישלון מבצע "דוגמן" להשמדת מערך הטילים בגולן והשלכותיהם.
_ הדבקות במבצעי "נגיחה" לתקיפת שדות תעופה, למרות תועלתם המצומצמת.
_ התרומה השולית של חיל האוויר לקרבות המרכזיים במלחמה.
_ מחדל אי־תקיפת כוחות המשלוח העיראקיים לאורך כל המלחמה.
_ התקיפה ההרואית של המטכ"ל הסורי מול השפעתה המינורית.
_ הדיווחים המסולפים של מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל על כוחו של החיל.
מלחמה משלו הוא קריאת תיגר על הגרסה של חיל האוויר למלחמה. זהו מחקר מטלטל ופורץ דרך. 

פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. מלחמה משלו הוא ספרו השמיני.

(6 דירוגים)
דיגיטלי44
מתקפת פתע
ספר דיגיטלי
44
חשיבות ההפתעה כאמצעי להשגת ניצחון מהיר בשדה הקרב מוכרת היטב משחר ההיסטוריה. כל מדינה יכולה ליפול קורבן למתקפת פתע. כל מדינה יכולה להיתפס לא מוכנה. התוצאות קשות: הפסד במערכה, הפסד במלחמה, לעיתים אובדן המדינה. ובכל מקרה, טראומה לאומית. ישראלים רבים זוכרים היכן היו כאשר יללות הצופרים החרידו את המדינה ב־6 באוקטובר 1973. האמריקאים יכולים לשחזר את הרגע שבו שמעו על פיגועי ה־11 בספטמבר. ומיליוני אזרחים סובייטים לא שכחו עד יום מותם איך הלמה בהם הידיעה על הפלישה הנאצית לברית המועצות. 
מתקפת פתע: מנהיגות ומודיעין במבחן העליון מעמיד במרכז את הגורם האנושי: ראשי המדינות, המצביאים וקציני המודיעין שאמורים לזהות את עוצמת האיום מצד האויב ולהתמודד עם ההפתעה כאשר היא ניחתת, אך לא פעם נשלטים בידי אמונות, השקפות עולם ודפוסי אישיות וכושלים בהבנת התמונה האמיתית. 
_ מה הביא את סטלין להאמין לשקרים של היטלר ולא לאזהרות מפקדי הצבא האדום טרום מבצע "ברברוסה"?
_ מדוע זלזל גנרל מקארתור בכוחו של הצבא הסיני והביא לתבוסה האמריקאית הגדולה ביותר במאה ה־20?
_ כיצד דחף אלוף אלי זעירא את הקונספציה והוליד את המחדל של מלחמת יום הכיפורים?
אורי בר־יוסף חודר לעמקי נפשן של דמויות מפתח בכמה ממתקפות הפתע הדרמטיות ביותר במאה ה־20. הניתוח שהוא מציע חדשני. מפגש מבריק בין היסטוריה צבאית לפסיכולוגיה.
 
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ולימד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה ושישה ספרים.
ספר דיגיטלי
44
חשיבות ההפתעה כאמצעי להשגת ניצחון מהיר בשדה הקרב מוכרת היטב משחר ההיסטוריה. כל מדינה יכולה ליפול קורבן למתקפת פתע. כל מדינה יכולה להיתפס לא מוכנה. התוצאות קשות: הפסד במערכה, הפסד במלחמה, לעיתים אובדן המדינה. ובכל מקרה, טראומה לאומית. ישראלים רבים זוכרים היכן היו כאשר יללות הצופרים החרידו את המדינה ב־6 באוקטובר 1973. האמריקאים יכולים לשחזר את הרגע שבו שמעו על פיגועי ה־11 בספטמבר. ומיליוני אזרחים סובייטים לא שכחו עד יום מותם איך הלמה בהם הידיעה על הפלישה הנאצית לברית המועצות. 
מתקפת פתע: מנהיגות ומודיעין במבחן העליון מעמיד במרכז את הגורם האנושי: ראשי המדינות, המצביאים וקציני המודיעין שאמורים לזהות את עוצמת האיום מצד האויב ולהתמודד עם ההפתעה כאשר היא ניחתת, אך לא פעם נשלטים בידי אמונות, השקפות עולם ודפוסי אישיות וכושלים בהבנת התמונה האמיתית. 
_ מה הביא את סטלין להאמין לשקרים של היטלר ולא לאזהרות מפקדי הצבא האדום טרום מבצע "ברברוסה"?
_ מדוע זלזל גנרל מקארתור בכוחו של הצבא הסיני והביא לתבוסה האמריקאית הגדולה ביותר במאה ה־20?
_ כיצד דחף אלוף אלי זעירא את הקונספציה והוליד את המחדל של מלחמת יום הכיפורים?
אורי בר־יוסף חודר לעמקי נפשן של דמויות מפתח בכמה ממתקפות הפתע הדרמטיות ביותר במאה ה־20. הניתוח שהוא מציע חדשני. מפגש מבריק בין היסטוריה צבאית לפסיכולוגיה.
 
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ולימד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה ושישה ספרים.
(6 דירוגים)
דיגיטלי42
"המלאך"
ספר דיגיטלי
42
אשרף מרואן, שכוּנה במוסד "המלאך", היה המרגל הטוב ביותר של מדינת ישראל בארץ אויב ואחד המרגלים החשובים ביותר בהיסטוריה. ההתרעה שהעביר ערב מלחמת יום כיפור על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה "מחר" היתה ידיעת המודיעין הגורלית ביותר בתולדות המדינה. בלעדיה היה גיוס המילואים מתחיל רק עם פרוץ המלחמה ורמת הגולן כולה היתה נופלת לידי הצבא הסורי. ישראלים רבים חבים את חייהם ל"מלאך".
אורי בר־יוסף, מחבר רב־המכר הצופה שנרדם, מתאר ומנתח את דרכו של מרואן לצמרת השלטון המצרית מאז נשא לאישה את בתו של נאצר ועד לנפילתו אל מותו ממרפסת הקומה הרביעית של דירתו המהודרת בלונדון ביוני 2007. בר־יוסף מפרט את עלילותיו של "המלאך" כמרגל וחושף את דרכי פעולתו, למשל: 
כיצד העביר את המידע המפורט שעל בסיסו נבנתה הקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה מבלי שתשיג מטוסי תקיפה ארוכי טווח וטילי "סקאד".
כיצד העביר למפעיליו את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 שבה הודיע סאדאת על  החלטתו לצאת למלחמה מבלי להמתין למטוסים ולטילים ואיך מסר ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה כי הגנרלים המצרים הפסיקו לראות בהשגת מטוסי תקיפה משום תנאי ליציאה למלחמה.
כיצד התעלמו מומחי אמ"ן מהמידע ההתרעתי שהעביר מרואן והמשיכו לדבוק בקונספציה שאבד עליה הכלח.
כיצד התנהלה הפגישה בין מרואן לראש המוסד צבי זמיר, אשר בה נמסר כי "מחר תפרוץ מלחמה", ואיך נפגש זמיר עם "המלאך" גם במהלך המלחמה כדי לקבל מידע קריטי על אפשרות של שיגור טילים מצריים על ישראל.
כיצד נבנה לאחר המלחמה מערך היחסים החשאי בין מרואן לראש תחנת ה־ CIAבקהיר ואיך השניים שימשו כצינור קשר מרכזי בין הנשיא סאדאת ומזכיר המדינה קיסינג'ר.
כיצד הדליף ראש אמ"ן במלחמה, אלי זעירא, את זהותו של מרואן ובכך הניע את התהליך שבסופו של דבר הביא עליו את קצו.
 
פרופסור (אמריטוס)‭ ‬אורי‭ ‬בר–יוסף‭ ‬קיבל‭ ‬את‭ ‬תואר‭ ‬הדוקטור‭ ‬שלו‭ ‬מאוניברסיטת‭ ‬סטנפורד‭ ‬בשנת‭ ‬1990‭ ‬ולימד‭ ‬במחלקה‭ ‬ליחסים‭ ‬בינלאומיים‭ ‬בביה‭"‬ס‭ ‬למדעי‭ ‬המדינה‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬חיפה. ‬תחומי‭ ‬התמחותו‭ ‬הם‭ ‬מודיעין,‭ ‬ביטחון‭ ‬לאומי‭ ‬והסכסוך‭ ‬הישראלי–ערבי,‭ ‬הוא‭ ‬פירסם‭ ‬עשרות‭ ‬מאמרים‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭ ‬ושישה‭ ‬ספרים. 
ספר דיגיטלי
42
אשרף מרואן, שכוּנה במוסד "המלאך", היה המרגל הטוב ביותר של מדינת ישראל בארץ אויב ואחד המרגלים החשובים ביותר בהיסטוריה. ההתרעה שהעביר ערב מלחמת יום כיפור על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה "מחר" היתה ידיעת המודיעין הגורלית ביותר בתולדות המדינה. בלעדיה היה גיוס המילואים מתחיל רק עם פרוץ המלחמה ורמת הגולן כולה היתה נופלת לידי הצבא הסורי. ישראלים רבים חבים את חייהם ל"מלאך".
אורי בר־יוסף, מחבר רב־המכר הצופה שנרדם, מתאר ומנתח את דרכו של מרואן לצמרת השלטון המצרית מאז נשא לאישה את בתו של נאצר ועד לנפילתו אל מותו ממרפסת הקומה הרביעית של דירתו המהודרת בלונדון ביוני 2007. בר־יוסף מפרט את עלילותיו של "המלאך" כמרגל וחושף את דרכי פעולתו, למשל: 
כיצד העביר את המידע המפורט שעל בסיסו נבנתה הקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה מבלי שתשיג מטוסי תקיפה ארוכי טווח וטילי "סקאד".
כיצד העביר למפעיליו את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 שבה הודיע סאדאת על  החלטתו לצאת למלחמה מבלי להמתין למטוסים ולטילים ואיך מסר ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה כי הגנרלים המצרים הפסיקו לראות בהשגת מטוסי תקיפה משום תנאי ליציאה למלחמה.
כיצד התעלמו מומחי אמ"ן מהמידע ההתרעתי שהעביר מרואן והמשיכו לדבוק בקונספציה שאבד עליה הכלח.
כיצד התנהלה הפגישה בין מרואן לראש המוסד צבי זמיר, אשר בה נמסר כי "מחר תפרוץ מלחמה", ואיך נפגש זמיר עם "המלאך" גם במהלך המלחמה כדי לקבל מידע קריטי על אפשרות של שיגור טילים מצריים על ישראל.
כיצד נבנה לאחר המלחמה מערך היחסים החשאי בין מרואן לראש תחנת ה־ CIAבקהיר ואיך השניים שימשו כצינור קשר מרכזי בין הנשיא סאדאת ומזכיר המדינה קיסינג'ר.
כיצד הדליף ראש אמ"ן במלחמה, אלי זעירא, את זהותו של מרואן ובכך הניע את התהליך שבסופו של דבר הביא עליו את קצו.
 
פרופסור (אמריטוס)‭ ‬אורי‭ ‬בר–יוסף‭ ‬קיבל‭ ‬את‭ ‬תואר‭ ‬הדוקטור‭ ‬שלו‭ ‬מאוניברסיטת‭ ‬סטנפורד‭ ‬בשנת‭ ‬1990‭ ‬ולימד‭ ‬במחלקה‭ ‬ליחסים‭ ‬בינלאומיים‭ ‬בביה‭"‬ס‭ ‬למדעי‭ ‬המדינה‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬חיפה. ‬תחומי‭ ‬התמחותו‭ ‬הם‭ ‬מודיעין,‭ ‬ביטחון‭ ‬לאומי‭ ‬והסכסוך‭ ‬הישראלי–ערבי,‭ ‬הוא‭ ‬פירסם‭ ‬עשרות‭ ‬מאמרים‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭ ‬ושישה‭ ‬ספרים. 
צפית ב-5 ספרים מתוך 5