הביקורות של תולעת ספרים 1990

עוד ספר מנצח של לינווד ברקלי שמתחיל לקבל אצלי מקום של כבוד. אין ספק שהוא יודע לכתוב סיפור מצוין. הפעם הכתיבה הזכירה לי את הרלן קובן הגדול. העלילה מובאת לסירוגין בגוף ראשון מפיו של אנדרו, הבעל החשוד בהיעלמותה של אשתו, ובגוף שלישי מפי דמויות משנה נוספות. הקריאה קולחת ורצופה טוויסטים בזה אחר זה, שהולכים ומצטברים ככל שממשיכים לקרוא עד הרגע האחרון ממש, שבו כל חלקי הפאזל מתחברים. דבר נוסף לזכותו של ברקלי הוא שלמרות שחשדתי כמעט בכולם וגם ברוצח עצמו, בסופו של דבר לא באמת הצלחתי לעלות עליו והופתעתי גם באשר למניע. לסיכום, עוד ספר מתח מצויין של אחד הסופרים האהובים עליי. נהניתי מכל רגע. מומלץ בחום רב מאוד!

קניתי את הספר מיד כשיצא והוא המתין בסבלנות לתורו עד עכשיו. חשבתי להתחיל אותו כמה פעמים ובכל פעם פרשתי בתחילת הפרק השני, כך שכשהחלטתי שוב לקרוא אותו עכשיו קצת חששתי. והאמת? החשש היה בכלל לא מוצדק! הספר זורם וקולח מהמילה הראשונה, הפרקים קצרים, המתח עולה והדפים פשוט עפים! סגנון הכתיבה הזכיר לי את אגתה כריסטי הגדולה. סיימתי את הספר תוך שבוע וזה זמן שיא מבחינתי. אמנם מהר מאוד ניחשתי נכון מי נגד מי ולאיזה כיוון העניינים יתפתחו כך שלא הופתעתי, אבל זה לא גרע אפילו טיפה מההנאה שלי. לסיכום, נהניתי ממש ומחכה בקוצר רוח שיתורגמו ספרים נוספים של הסופרת. מומלץ בחום רב לכל אוהבי המתח!!!

הספר הזה המתין לי לא מעט זמן על המדף. את הספר הקודם "אל תגיד כלום" קראתי לפני שנה וחצי ואהבתי אותו מאוד. כמו בספר הקודם, גם כאן העלילה מובאת בגוף ראשון מפי הגיבורה ובמקביל ישנם פרקים בגוף שלישי מפיה של איימי התובעת ומעט פרקים המתוארים מהזווית של המשפחה שקיבלה את אלכס התינוק לאימוץ. כעובד סוציאלי במקצועי, עניין אותי מאוד לקרוא גם על החוויה של הגיבורה את מערכות הרווחה והאומנה. מעבר לכך, הספר היה גדוש טוויסטים מפתיעים וסוף עוצר נשימה. לסיכום, נהניתי ממש וממליץ בחום רב מאוד! ממשיך עכשיו לספר הבא של הסופר המעולה הזה :)

נמשכתי לספר הזה מיד כשיצא בגלל הכריכה המהממת והתקציר המסקרן ומיד כשקניתי התחלתי לקרוא ונהניתי. תוך מס' עמודים בודדים גיליתי שזה ספר המשך עם ספוילרים לספר הראשון של הצמד "שאריות של חיים", אז עצרתי וקראתי קודם את הראשון. התאכזבתי מהסוף של הספר הראשון שהיה צפוי מאוד, אז כשניגשתי בשנית לספר הזה כבר חששתי מאכזבה חוזרת. לשמחתי, טעיתי בגדול!! הספר השני הרבה יותר טוב!!! אהבתי במיוחד את דמותה של אליסיה הישירה והלא יציבה, את הפלאשבקים לעבר ככל שהעלילה מתקדמת, את החזרה של דמויות מוכרות מהספר הראשון ואת הדילמות המוסריות הבלתי אפשריות שג'ון אדרלי מתמודד איתן ואת ההחלטות שהוא נאלץ לקבל. אבל מה שאהבתי יותר מכל זה את הטוויסטים הבלתי פוסקים בעלילה שטרפו את הקלפים כל פעם מחדש עד לסוף המפתיע שהשאיר אותי עם חיוך גדול ושבשום אופן לא הצלחתי לנחש. לסיכום, אל תפסלו אף פעם ספר המשך. גם אם לא אהבתם את הראשון תמיד תנו צ'אנס, מקסימום תהנו 😉 מחיפוש בגוגל גיליתי שיש גם ספר שלישי בסדרה ואני מחכה שיתורגם בקוצר רוח!

וואו, איזה ספר מעולה!!! כמה נהניתי! בלעתי אותו תוך שבועיים והדפים באמת הפכו את עצמם. אהבתי את העלילה האמינה, הנגיעות בעל טבעי וכמובן הנסיונות הבלתי פוסקים לנחש מה לעזאזל הולך פה. לקראת הסוף היה לי רגע של "ידעתי!!!" כשחשבתי שהעלילה מתקדמת בכיוון שחשדתי מההתחלה, אז חשבתי 😉 ואז לינווד ברקלי טרף את הקלפים כמו שהוא יודע, ובצורה שהזכירה לי את "בלי לומר שלום" האייקוני. זה כבר הספר הרביעי של לינווד ברקלי שאני קורא ובע"ה בהחלט לא האחרון 😊 מומלץ בחום 🔥🔥🔥

כששמעתי שיוצא ספר חדש של אלכס מיכאלידס התרגשתי מאוד וציפיתי בכליון עיניים ועוד באותו יום שנחת בחנויות כבר היה בידיי עותק חם ישר מהתנור. הספר הראשון שלו "המטופלת השקטה" הוא אחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי בחיי, ואני קורא המון. את הספר השני "הבתולות" פחות אהבתי, אבל עדיין זכרתי לו חסד נעורים. הפעם, הספר תפס אותי מהמילה הראשונה ונשאבתי ישר לעלילה. קודם כל, שמחתי לגלות שהעלילה מובאת בגוף ראשון, בדיוק כמו ב"מטופלת השקטה" ולא בגוף שלישי כמו ב"הבתולות". העלילה מסופרת מפיו של מחזאי ולכן מובאת בחמש מערכות. הטוויסטים מגיעים אחד אחרי השני ללא הפסקה. אני מודה שלפעמים העלילה הרגישה לי כמו טלנובלה זולה, אך עם זאת ממכרת שאתה פשוט לא רוצה שתיגמר ולכן האטתי את קצב הקריאה לקראת הסוף וניסיתי למשוך כמה שיותר. לאלכס יש כישרון נדיר לאבחנות מדויקות בנוגע לנפש האדם וזו פעם ראשונה שמצאתי את עצמי ממרקר משפט (בספר הדיגיטלי כמובן 😉). אהבתי גם את הקריצות לשני הספרים הקודמים שלו. ועכשיו למה שלא אהבתי- הצלחתי לגלות את זהות הרוצח/ת כבר באמצע הספר וכ"כ קיוויתי שאתבדה אבל לצערי זה לא קרה וזה עיצבן אותי ממש. למה? תקראו ותגלו 😉 לסיכום, למרות הטוויסט המעצבן בסוף ולמרות ש"המטופלת השקטה" הוא עדיין הכי טוב, נהניתי מאוד ואני כבר לא יכול לחכות לספר הרביעי שלו. מומלץ בחום רב מאוד 🔥🔥🔥🔥🔥

קודם כל וידוי- מעולם לא קראתי ספר של אגתה כריסטי. את הספר הזה קראתי במסגרת מועדון קריאה ואני שמח על כך מאוד. אבל אני חייב לומר שנדרש מסע שכנועים ואם הספר לא היה נבחר למועדון הקריאה אין שום סיכוי שהייתי מעיף בו מבט שני. קודם כל בגלל הכריכה האנמית והמיושנת שלא מושכת בכלל את העין. וגם בגלל השפה בה הספר כתוב, שאינה יומיומית והעובדה שכל פרק מובא בגוף שלישי על דמות אחרת ואני פחות מתחבר לסגנון הזה. אז למה כן, בכל זאת? קודם כל כי התעקשו במועדון הקריאה שארחיב את אופקיי ואני מעריך את דעתן של הנפשות הפועלות. נקודה חיובית משמעותית נוספת- מדובר בספר קצר של 277 עמ', וכל פרק מחולק לתתי פרקים קצרצרים כך שזה מגביר את החשק לחסל אותו צ'יק צ'אק. והסיבה המשמעותית ביותר, אודה ולא אבוש- נהניתי!! מדובר במותחן חכם ואינטליגנטי שסיימתי ב-6 ימים, זמן שיא מבחינתי. לא הצלחתי בשום אופן לנחש מי הרוצח/ת וכל פעם כשחשבתי שצדקתי הקלפים נטרפו עד לסוף המפתיע והמתוחכם מאוד. לסיכום, אני ממש שמח שיצאתי מאזור הנוחות שלי ונתתי צ'אנס לספר הטוב מאוד הזה. עליו נאמר: "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו".

את הספר הזה התחלתי לקרוא באותה שבת שחורה ב-07/10, תאריך שאזכור לנצח. כמובן שבהתחלה התקשיתי לקרוא יותר מכמה עמודים ונזקקתי להפסקות. לאט לאט הצלחתי לקרוא יותר ובגדול הספר סיפק את האסקפיזם שהייתי צריך. ועכשיו לספר עצמו- מדובר בפרק נוסף בעלילות אוואן סמוק שבא ומציל את העולם מרוע אכזרי (נראה אותו מתמודד ב-07/10..). חוץ משני טוויסטים שסיקרנו והפתיעו אותי לא היה משהו ראוי לציון במיוחד, כמו לצפות בסרט אקשן טוב. אבל גם לא ציפיתי למשהו אחר אז לגמרי מספק את הסחורה. הספר הבא בסדרה כבר מחכה לי על המדף אבל בא לי קצת הפסקה מאוואן ואחזור אליו בקרוב בע"ה

זהו הספר השישי בעלילות אוואן סמוק. קראתי אותו רק עכשיו, שנתיים אחרי שיצא ואת כל הסדרה לפניו קראתי ברצף. כנראה הייתי צריך קצת הפסקה מאוואן סמוק אבל עכשיו חזר החשק ובע"ה אקרא ברצף את השביעי והשמיני :) מדובר במשימה נוספת והכי אישית עד כה של מיסטר סמוק כי הפעם אמו הביולוגית מתקשרת בבקשת עזרה לאדם שקרוב אליה. במשימה זו אוואן נדרש להתמודד עם סוגיות משפחתיות ורגשות מורכבים שהוא אינו מורגל בהם והיה מעניין לראות אותו מהזווית הזו כשהמאצ'ו שבו מגלה פתאום מהי פגיעות, נטישה, קרבה ודומיהן. וכמובן שהיה כיף לפגוש שוב את הדמויות הקבועות: ג'ואי, טומי סטוג'ק ואפילו קנדי מקלור :) למרות שעברו 3 שנים מאז שקראתי את הספר האחרון בסדרה, לא התקשיתי לחזור לעניינים כי הסופר עושה השלמות לכל הפרטים ששכחתי שהם לא מאוד חשובים וגם הספר הזה, כמו כל שאר הסדרה, עומד בפני עצמו למרות שמומלץ לקרוא את כולם לפי הסדר. ולכן ממשיך מיד לבא אחריו: סוס שחור

ספר מתח מעולה המסופר מכמה נקודות מבט, מתובל בהומור, הפרקים קצרים, הקריאה זורמת והמתח נשמר לכל אורכו. הדבר היחיד שממש הפריע לי הוא שזהות הרוצח לא נחשפה בסופו של דבר והרבה שאלות אודותיו נותרו לא פתורות. זהו אמנם הספר הראשון בטרילוגיה אבל עדיין מדובר בקצווה מהותית שלדעתי היה חשוב לסגור. וגם אם ייסגר בספר הבא זה עדיין מעצבן כי עד שיתורגם אשכח את כל העלילה (לעולם לא קורא את אותו ספר פעמיים). אבל מלבד זאת, נהניתי מאוד ובהחלט ממליץ בחום רב!!

ספר מיוחד ומרגש מאוד. דבר ראשון שמעיד על כך הוא העובדה שלקח לי כמה ימים לכתוב את הסקירה הזו כי כנראה הייתי צריך לעכל את החוויה וזה לא קורה לי בד"כ.. העלילה מסופרת לסירוגין בשתי נקודות מבט וזמן- מנקודת המבט של ג'וש לאחר מותה של לורן ומנקודת המבט של לורן ומכתבים שהיא כותבת לאביה המת מתקופת הגסיסה שלה ועד לטרום גילוי המחלה. שתי נקודות המבט היחודיות האלו הוסיפו נופך מיוחד מאוד לספר המרגש והעצוב. תקופת האבל של ג'וש ממש שברה את ליבי והקריאה הייתה לא פשוטה לפעמים ודרשה עיכול של הדברים. בע"ה הספר יישאר איתי תמיד ולא אשכח את חוויית הקריאה בו

ספר מתח מעולה וחשוב!! הפרקים מתארים לסירוגין את חייה של קלייר החיה במעגל האלימות ונמלטת מבעלה ואת חייה של אווה, אשר גם היא נמלטת מסודות אותן משאירה מאחור. קלייר נכנסת לביתה ולחייה של אווה ובד בבד אנו לומדים על עברה של אווה ועל העבר ממנו היא נמלטת. שתי הדמויות מעוררות הזדהות וחמלה רבים, העלילה מספקת אמיתות מרגשות על החיים בכלל ועל נשים החיות במעגל האלימות בפרט ועל החשיבות שישמיעו את קולן. זהו תחום העיסוק שלי ולכן שמחתי במיוחד לקרוא את הספר ואני ממליץ עליו בחום רב

ספר מעולה הכתוב לסירוגין בשני קולות- של רוז גולד ואימה פאטי, ומתובל פה ושם בנגיעות של הומור משובח. בכריכה האחורית השוו אותו ל"מטופלת השקטה" אז ציפיתי שיהיה טוב יותר, אבל עדיין נהניתי ממנו מאוד. מספק המון חומר למחשבה על יחסי אימהות ובנות, הפרעות נפשיות ובעיניי גם על חשיבותה של הכנות ושל היכולת למחול. מומלץ מאוד ובהחלט אקרא עוד ספרים שלה אם יתורגמו בעתיד בע"ה

ספר המשך לספר המעולה "בלי לומר שלום" שמפגיש אותנו שוב עם סינתיה, טרי, גרייס, וינס, ג'יין והבלשית ודמור (בעיקר עם טרי שמקבל את רוב המקום והפרקים שלו כתובים בגוף ראשון. שלא כמו בספר הראשון שסופר כולו בקולו, בספר הזה הגיבור משתנה בכל פרק אבל חוץ מהפרקים של טרי כולם כתובים בגוף שלישי, מה שאני פחות אוהב). אם נחזור לעלילה עצמה, גם הפעם יש מתח והתפתחויות בלתי צפויות ממש עד הסוף, אבל פחות מבספר הקודם שהיה יותר מותח בעיניי. ולסיום, הערת הגהה שהייתה ממש(!!!) מעצבנת בעיניי: משום מה, מסיבה בלתי ברורה לחלוטין ולאורך כללללל הספר, בהוצאה כתבו "ראתי" במקום "ראיתי". מזמן לא הייתה שגיאה שהציקה לי כל כך. וזו פעם ראשונה שאני נתקל בשגיאה כזו בהוצאת מודן או בכלל

עוד ספר מעולה של ריילי סאגר! קראתי את הספר הקודם שלו "הפעם האחרונה ששיקרתי" ועפתי עליו ממש אז כשהספר הזה יצא ידעתי מייד שגם הוא עומד להיות מצויין ולא התאכזבתי. הספר זורם, לא יכולתי להניח לרגע והדפים הופכים את עצמם. למרות שניחשתי די בהתחלה מי הטובים והרעים בסיפור זה לא פגם בחווית הקריאה. הספר הקודם אמנם היה קצת יותר טוב אבל רק קצת :) מומלץ בחום!!!

ספר מתח מעולה שפשוט אי אפשר להניח מהידיים! מצמרר וטורד מנוחה ועם זאת שובר לב ומרגש. יכולתי בקלות להתחבר ללורל שמתגעגעת כבר 10 שנים לביתה המתבגרת שנעלמה יום בהיר אחד ושואלת את עצמה כל יום מה עלה בגורלה. אהבתי גם את הדילוגים בין ההווה לעבר ובמיוחד את הפרקים שנכתבו בגוף ראשון ובהן הוצגו שתי דמויות מרכזיות (אני בכוונה לא אומר מי כדי לא להרוס..) בהחלט מתכוון לקרוא עוד ספרים של ליסה ג'ואל מומלץ בחום רב!!!

וואו!!!! איזה ספר משובח!! כמה נהניתי ממנו! מותח, זורם, סוחף, מלא בטוויסטים בעלילה ובאמת שאי אפשר להניח לרגע מהיד עד שמסיימים!! לאורך הספר העלילה נעה לסירוגין בין ההווה לבין מה שקרה במחנה לפני חמש עשרה שנה וזה כ"כ מוסיף לאווירה. מרגע שהתחלתי את הפרק הראשון פשוט ידעתי שזה יהיה ספר מצויין ובאמת שלא התאכזבתי!! היו הפתעות ממש עד העמוד האחרון וכמו שכתוב על כריכת הספר באמת הפכתי לאוהד של ריילי סאגר. הוא הצטרף אצלי לנבחרת סופרי העל יחד עם גיליאן פלין, אלכס מיכאלידס והרלן קובן ואני ממש מחכה שיתרגמו ספרים נוספים שלו (זה הספר הראשון שלו שמתורגם לעברית). בקיצור, ואם זה לא היה מספיק ברור עד עכשיו, ספר חובה(!!!) לכל אוהבי המתח!

ספר טוב וחשוב ביותר לקריאה!! המון חומר למחשבה על חיי התושבים הגרמנים בזמן המלחמה- כמה מהר אזרחים הגונים נחשבו לבוגדי העם והמדינה. וכמובן שלא יכולתי להימנע מלחשוב כמו בכל ספר שואה שקראתי תודה לאל שהיום אנחנו כבר חיים במדינה משלנו ובע"ה כולי תקווה שלא יחזור על עצמו

נטפליקס החליטה לחתום חוזה עם הרלן קובן ולעבד את ספריו לסדרות. זה מה שגרם לי לקרוא את הספר הזה ולהיזכר כמה אני אוהב את הרלן קובן, שהוא באמת אשף המתח הבלתי מעורער! כל פעם שחשבתי שאי אפשר להפתיע אותי יותר הוא הפך את הקערה על פיה. המתח נשמר ממש עד העמוד האחרון וממש הצטערתי שהספר נגמר. ממליץ בחום כמו כל ספריו של הרלן קובן (ואיזה כיף שיש הרבה כאלו ושבקרוב הם יעובדו גם למסך הגדול) הלכתי לראות את הסדרה (למרות שאני בטוח שאין כמו הספר :))

אהבתי מאוד את הספר!!! אמנם הוא לא כמו "מאחורי עיניה" שהיה יותר מסתורי וסוחף ועם סוף הרבה יותר חזק ואיכותי שקשה להשתוות לו. אבל גם הפעם שרה לא מאכזבת והספר מותח וכתוב מעולה, מלא טוויסטים והפתעות עד הרגע האחרון. לא יכולתי להניח מהידיים!!! מומלץ בחום!

ספר מעולה!!! מותח מהרגע הראשון והאווירה בו אפלה ומפחידה. קשה להניח מהידיים. עושה חשק לשמור על הילדים שלך הכי טוב והכי קרוב שיש. מומלץ!

עוד ספר מעולה של ליסה גרדנר!! קודם קראתי רק ספר אחד שלה "מחבואים", זה היה די מזמן, אבל אני זוכר שנהניתי ממנו מאוד. גם הפעם היא בהחלט לא איכזבה!! עלילה מרתקת וזורמת מאוד עם מתח גבוה שלא מרפה. מומלץ בחום!!!

אזהרה! הביקורת מכילה ספוילרים!!! עוד פרק בעלילותיו של אוואן סמוק שלכאורה לא היה חייב להיכתב אבל כנראה שגרג מתכנן שהסדרה לא תסתיים לעולם ואנחנו הרווחנו :) ******* ספוילרים!!!! ******* אהבתי שמיה/פיטר סופסוף היו בסכנה. חיכיתי לזה הרבה זמן. אהבתי את חזרתה של ג'ואי ואני מקווה שתהיה חלק מכל הספרים. מחכה כבר לקרוא את הספר הבא- אמא של אוואן מתקשרת בסוף...

ספר מעולה ומותח לאורך כל הדרך!!! היה מרתק ואהבתי את הדילוגים בין הדמויות ונקודות המבט השונות. כל הזמן חיכיתי לפיתרון שיחבר את הכל אבל את מה שקרה בסוף לא הצלחתי לדמיין ואפילו הייתי צריך לקרוא כמה פעמים עד שהבנתי חלק מהדברים.. מומלץ מאוד! וחוץ מזה, יש לי משיכה לספרי מתח על אובדן זיכרון.. אשמח להמלצות נוספות בסגנון הזה :)

הספר הזה ריתק אותי וממש בלעתי אותו ולא רציתי שיסתיים! רותם כותבת בכנות גדולה ובהומור על נושא כאוב. מעריץ אותה ואת הדרך שעברה

זה הספר הראשון של ליעד שהם שאני קורא (אם אפשר בכלל לקרוא לזה ספר..) ואהבתי מאוד!! כתיבה קולחת ומותחת ונקרא במהירות. יש לי גם את "עיר מקלט" שלו ושמתי עין גם על "למראית עין". מומלץ וזה גם עכשווי לתקופת הקורונה ובחינם לגמרי :) תודה לאתר "עברית" ותמשיכו לפנק בעוד ספרים טובים חינם

אשתי ואני סיימנו עכשיו לקרוא יחד את הפרק הראשון. זה הספר הראשון של מירב הלפרין שאנו קוראים וסגנון הכתיבה המעולה והמצחיק שלה גרם לי לשים עין גם על הספרים הקודמים. ולסיפור עצמו- לא עלינו חס וחלילה :)

ספר קצר שמספר על המשימה הראשונה של אוואן סמוק כאיש משומקום". הקדמה מעולה לספר השלישי בסדרה שאתחיל לקרוא עכשיו :)

הספר ממתין אצלי על המדף מאז שיצא לפני יותר משלוש שנים. כששמעתי שיצאה סדרה המבוססת עליו החלטתי שהגיע זמנו. לשמחתי, העלילה מובאת בגוף ראשון מפיה של מיקי השוטרת שמחפשת את אחותה קייסי המכורה לסמים ועובדת בזנות. הפרקים ארוכים מאוד ונעים בין ההווה ליחסים בין האחיות בעבר. הספר מוגדר כרומן מתח ודעתי על כך חלוקה. מצד אחד, אי אפשר להגיד שאין מתח ולאורך הספר שזורים גילויים מפתיעים וטוייסטים פה ושם אך הם בעיקר דרמטיים. נקודת זכות מותחת נוספת שאהבתי היא שבחיים לא הייתי מנחש את זהות הרוצח, למרות שכמעט ולא ניתן מקום לחשיפתו ולמניעים לרציחות וזה הפריע לי. אבל המתח בטל בשישים ונבלע בכל הדרמה, המשפחתולוגיה וסיפור הרקע המרתקים שהספר גדוש בהם. בנוסף, יש התייחסות רבה לחווית ההתמכרות והשפעותיה על הסביבה הקרובה של האדם הסובל מהתמכרות וריתק אותי מאוד לקרוא על כך. בנוסף, נהניתי מאוד לקרוא גם על היחסים והקשר המיוחד בין שתי האחיות. לעיתים הספר קצת נמרח והפרקים כמו שכתבתי לפעמים קצת יותר מדי ארוכים, ואולי היה אפשר לקצר קצת אבל זה שווה את המאמץ. לסיכום, נהניתי מאוד מהקריאה והחלק של הדרמה בין האחיות מרתק ומרגש. אבל לדעתי אי אפשר לקרוא לו באמת ספר מתח כי החלק של הרומן משתלט כמעט לגמרי. הלכתי לצפות בסדרה, מעניין אם תצליח להיות טובה כמו הספר :)

האמת ששמעתי מלא על הספר הזה אבל לא ממש תכננתי לקרוא אותו. ואז ראיתי אותו בספריה ואמרתי לעצמי למה לא? אתחיל מכך שיש בספר הרבה יותר מהתקציר שלו, שהוא די תמציתי, לא מאוד מעניין ולא עושה איתו חסד. אחד היתרונות הגדולים של הספר הוא שהפרקים קצרים והקריאה מאוד זורמת, ולראיה סיימתי בשבוע וחצי. כל פרק מסופר לסירוגין מפיהן של שלוש דמויות מרכזיות ומדי פעם יש קפיצות לעבר, שמאוד סיקרנו אותי. כמו כן, הספר מלא מתח וטוויסטים אדירים ובלתי פוסקים עד הרגע האחרון וממש לא צפיתי את פתרון התעלומה וזהות הרוצח, ואני אוהב כשמצליחים להפתיע אותי ככה. מה שכן מבאס, הרגשתי שלא הכל נסגר ונשארו לי כמה קצוות פתוחים ושאלות לא פתורות שאני מנוע מלפרט כדי לא לעשות ספוילר. לסיכום, נהניתי מאוד וממליץ כמובן. מסתבר ששווה לזרום בספונטניות על ספרים מהספריה :)